תוכן עניינים

תזכיר חוק.. 2

א. שם החוק המוצע. 2

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים.. 2

ג. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר. 3

תזכיר חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה), התשפ"ו-2025. 3

פרק א': תיקוני חקיקה. 3

1. תיקון חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א – 1981. 3

2. תיקון חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981. 5

3. תיקון פקודת הבנקאות, 1941. 8

4. תיקון חוק שירות מידע פיננסי, התשפ"ב-2021. 10

5. תיקון חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג-2023. 12

6. תיקון חוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים (אישור מיוחד ואי-התרת הוצאה לצורכי מס בשל תגמול חריג), התשע"ו-2016. 13

7. תיקון חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995. 13

8. תיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981. 13

פרק ב': תחילה והוראות נוספות.. 13

9. הגבלות על בנק בעל היקף פעילות רחב בתקופת המעבר. 13

10. צוות מעקב. 14

דברי הסבר. 15

 

 תזכיר חוק

א. שם החוק המוצע

תזכיר חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה), התשפ"ו-2025

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

במטרה להגביר את התחרות במערכת הבנקאית ובפרט בשירותים הבנקאיים הניתנים למגזר הקמעונאי, הכולל משקי בית ועסקים קטנים ובינוניים, שר האוצר ונגיד בנק ישראל מינו בחודש נובמבר 2024 צוות בין-משרדי בראשותם המשותפת של הממונה על התקציבים במשרד האוצר והמפקח על הבנקים בבנק ישראל (להלן – הצוות). נוסף על יושבי הראש המשותפים היו חברים בצוות יושב ראש הרשות לניירות ערך, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, הממונה על התחרות, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט כלכלי), ראש האגף ליציבות פיננסית בבנק ישראל ומנהלת יחידת רישוי ובנקים חדשים בפיקוח על הבנקים.

הצוות נועד לגבש המלצות להגברת התחרות בשירותים שמעמידים תאגידים בנקאיים למגזר הקמעונאי, דהיינו למשקי בית ולעסקים קטנים ובינוניים (להלן – המגזר הקמעונאי), ובכלל זאת לגבש המלצה לעניין מתן רישיון תאגיד בנקאי לגופים נוספים, כך שיוכלו לקבל פיקדונות מהציבור ולתת אשראי כאחת למגזר הקמעונאי. במסגרת זאת נבחנו, בין היתר, תנאים מקלים לקבלת רישיון ולפיקוח בהתאם לנוהג הרישוי והאסדרה הבנקאי המקובל בעולם. לצורך גיבוש המלצות אלו נשקלו, בין היתר, הנושאים הבאים:

1.  קידום התחרות במערכת הבנקאית בכלל ובפרט במקטע שירותי הבנקאות למגזר הקמעונאי, לרבות עידוד כניסה של שחקנים קטנים, חוץ בנקאיים וחברות תשלומים;

2.  שמירה על יציבות מערכת הבנקאות ועל עניינם של הלקוחות;

3.  מתווה מדורג לרישוי ופיקוח שיאפשר התמחות בפעילות בנקאית מצומצמת למגזר הקמעונאי, לרבות התאמת החקיקה, העיסוקים המותרים לגופים אלו והתאמת הדרישות הרגולטוריות להיקף ולמורכבות הפעילות;

4.  בחינת החסמים המבניים לפתיחת השוק לשחקנים נוספים, בין היתר, נוכח ניגודי העניינים שעלולים להיווצר, בשים לב לוועדות הקודמות בתחום.

 

בחודש אוגוסט 2025, בתום עבודת מטה בין-משרדית בת כתשעה חודשים שכללה פרסום דוח ביניים ושמיעת הערות ציבור, הגיש הצוות לשר האוצר ולנגיד בנק ישראל דוח מסכם ובמסגרתו המלצות סופיות אשר התקבלו פה אחד על ידי כלל חברי הצוות. בלב המלצות הצוות עומדת ההמלצה על מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים בנקאיים חדשים מתוך מטרה להגביר את התחרות בשירותים הבנקאיים המוצעים למגזר הקמעונאי. המתווה המומלץ משקף איזון בין הצורך בשמירה על יציבות המערכת הפיננסית ומניעתם של ניגודי עניינים לבין הצורך בהגברת התחרות במערכת הבנקאית באמצעות מיצוי פוטנציאל הכניסה של בנקים חדשים.

במסגרת תזכיר זה מוצע לבצע את תיקוני החקיקה הנדרשים על מנת לאפשר את הקמתם של בנקים קטנים, לקבוע מנגנוני פיקוח מותאמים, להפחית חסמי חקיקה, ולעודד תחרות וחדשנות בשוק הבנקאי. להשלמת התמונה יצוין כי יישום ההמלצות טעון גם התאמה לאסדרה בנהלים של הפיקוח על הבנקים. התאמת הרגולציה מקודמת במקביל לקידום תזכיר זה.

 

ג. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

 

תזכיר חוק מטעם משרד האוצר:

תזכיר חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה), התשפ"ו-2025

 

 

דברי הסבר

כללי

חוק זה נועד לקדם את התחרות במערכת הבנקאית בישראל בכלל ובפרט בשירותים הבנקאיים הניתנים למגזר הקמעונאי הכולל משקי בית ועסקים קטנים ובינוניים (להלן – המגזר הקמעונאי). המערכת הבנקאית מהווה רכיב מרכזי וחיוני בפעילותו התקינה של המשק הישראלי ובמיוחד בפעילות המגזר הקמעונאי, שבו היא המקור העיקרי של שירותים פיננסיים ושל ניהול ומימון פעילותו. למרות חשיבותם, שירותי הבנקאות למגזר הקמעונאי סובלים מתחרות נמוכה, הנובעת מחסמים הן בצד הביקוש והן בצד ההיצע. מערכת הבנקאות בישראל מאופיינת מזה שנים בריכוזיות גבוהה, במספר מצומצם של תאגידים בנקאיים גדולים ובחסמים משמעותיים בפני כניסתם של שחקנים חדשים. מצב זה הוביל לכך שהתחרות בשירותים בנקאיים בסיסיים למגזר הקמעונאי ובכללם: מתן אשראי, ניהול חשבונות עו"ש וקבלת פיקדונות - נותרה מוגבלת.

על אף רמת התחרות הנמוכה בשירותים הבנקאיים למגזר הקמעונאי, המערכת הבנקאית נותרה הזירה העיקרית עבור המגזר הקמעונאי לקבלת אשראי, וזאת, בין היתר, מאחר שמקורות ההון של נותני אשראי חוץ-בנקאי יקרים ממקורות ההון של המערכת הבנקאית. הסיבה לכך נעוצה בכך שמקורות ההון של המערכת הבנקאיתהם פיקדונות הציבור ואילו גופים שאינם מהמערכת הבנקאית אינם רשאים, לפי חוק, לקבל פיקדונות מהציבור ולתת אשראי כאחת ולכן נדרשים לגייס מקורות הון אחרים בעלות גבוהה יותר. כתוצאה מכך, הגופים החוץ בנקאיים, המספקים שירותים למשקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים נדרשים לשלם מחירים גבוהים יחסית עבור מקורות ההון שלהם והיצע האשראי של המגזר הקמעונאי נותר מצומצם ביחס לפוטנציאל שלו במערכת תחרותית. מצב זה פוגע ביכולתם של עסקים קטנים ובינוניים להתפתח ולהתחרות, ומכביד על משקי הבית בישראל.

על רקע זה, בחודש נובמבר 2024 מינו שר האוצר ונגיד בנק ישראל צוות עבודה בין-משרדי (להלן – הצוות או הצוות הבין-משרדי) בראשותם המשותפת של הממונה על התקציבים במשרד האוצר והמפקח על הבנקים בבנק ישראל. בנוסף על יושבי הראש המשותפים, הצוות כלל גם את יושב ראש הרשות לניירות ערך, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, הממונה על התחרות, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט כלכלי), ראש האגף ליציבות פיננסית בבנק ישראל ומנהלת יחידת רישוי ובנקים חדשים בפיקוח על הבנקים. הצוות נועד לגבש המלצות להגברת התחרות בשירותים שמעמידים תאגידים בנקאיים למגזר הקמעונאי, ובכלל זאת לגבש המלצה לעניין מתן רישיון תאגיד בנקאי לגופים נוספים, כך שיוכלו לקבל פיקדונות מהציבור ולתת אשראי כאחת למגזר הקמעונאי. במסגרת זאת נבחנו, בין היתר, תנאים מקלים לקבלת רישיון ולפיקוח בהתאם לנוהג הרישוי והאסדרה הבנקאי המקובל בעולם. לצורך גיבוש המלצות אלו נשקלו, בין היתר, הנושאים הבאים:

1.  קידום התחרות במערכת הבנקאית בכלל ובפרט במקטע שירותי הבנקאות למגזר הקמעונאי, לרבות עידוד כניסה של שחקנים קטנים, חוץ בנקאיים וחברות תשלומים;

2.  שמירה על יציבות מערכת הבנקאות ועל עניינם של הלקוחות;

3.  מתווה מדורג לרישוי ופיקוח שיאפשר התמחות בפעילות בנקאית מצומצמת למגזר הקמעונאי, לרבות התאמת החקיקה, העיסוקים המותרים לגופים אלו והתאמת הדרישות הרגולטוריות להיקף ולמורכבות הפעילות;

4.  בחינת החסמים המבניים לפתיחת השוק לשחקנים נוספים, בין היתר, נוכח ניגודי העניינים שעלולים להיווצר, בשים לב לוועדות הקודמות בתחום.

בחודש מרץ 2025 פרסם הצוות הבין-משרדי את מסקנות הביניים שלו לשמיעת עמדות הציבור. בלב המלצותיו עמד גיבוש מתווה מיטבי לרישיון בנקאי שיביא לכניסה של שחקנים בנקאיים חדשים, במטרה להגביר את התחרות בשירותים הבנקאיים המוצעים למגזר הקמעונאי. להמלצות הביניים הוגשו מעל לעשרים התייחסויות מגורמים מכלל המערכת הפיננסית וכן נציגים של ארגוני חברה אזרחית. בעקבות ההתייחסויות שהתקבלו בכתב, וכן לאחר עריכת שימועים בעל פה למעוניינים בכך, קיים הצוות הבין-משרדי דיונים נוספים שבמהלכם שקל את כלל הטענות שהועלו וגיבש את המלצותיו הסופיות אשר התקבלו פה אחד על ידי כלל חבריו.

בחודש אוגוסט 2025 הוגשו המלצות הצוות הבין-משרדי ואומצו על ידי שר האוצר ונגיד בנק ישראל. הצעת חוק זו נועדה לעגן בחקיקה את תיקוני החקיקה הנדרשים על מנת ליישם את המלצות הצוות.

 

לסעיף 1

לפסקה (1) ולפסקה (4)

מוצע להוסיף לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981 (להלן – חוק הבנקאות (רישוי)) את ההגדרות המפורטות להלן, הרלוונטיות לתיקוני החקיקה המוצעים.

להגדרות "בנק קטן" ו"בנק זעיר"– בהתאם להמלצות הצוות הבין-משרדי, על מנת להגביר את התחרות בשוק הבנקאות נדרש לקבוע מדרג בחקיקה ביחס להיקף הוראות החקיקה שיחולו על הבנקים השונים וזאת בהתאם לגודלם. בהתאם להמלצות מוצע כי 'בנק קטן' יהיה בנק ששווי נכסיו אינו עולה על חמישה אחוזים משווי כלל הנכסים של הבנקים בישראל, וזאת בהתאם להגדרה החדשה בהמשך תזכיר זה שתיקבע בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981 (להלן – חוק הבנקאות (שירות ללקוח)). כן מוצע ש'בנק זעיר' יהיה בנק ששווי נכסיו אינו עולה על שניים וחצי אחוזים משווי כלל הנכסים של הבנקים בישראל, כאשר לשר האוצר ולנגיד בנק ישראל, לאחר התייעצות עם צוות המעקב, תינתן הסמכות לקבוע שיעור אחר להגדרה זו, כל עוד הוא אינו עולה על חמישה אחוזים משווי כלל הנכסים של הבנקים בישראל. על מנת לייצר ודאות ויציבות לבנקים, מוצע כי בנק "ייצא" מהגדרתו כ"קטן" או "זעיר" רק לאחר ששווי נכסיו עלו על שיעור הנכסים הקבועים בהגדרתו במשך שנתיים רצופות. כך, שינוי חד פעמי שהעלה את שווי הנכסים של הבנק מעל לשיעור הנכסים הקבועים בהגדרתו למשך שנה אחת בלבד, לא יוציא את הבנק מתכולת ההגדרה. עוד יובהר בהקשר זה, כי כאשר בנק "יצא" מהגדרת בנק קטן או זעיר אזי גם אם שווי נכסיו פחת בשנית אל מתחת לשיעור הקבוע בהגדרות האמורות, הוא לא יוגדר כבנק קטן או זעיר וימשיכו לחול לגביו כל הוראות החוק ללא סייגים.

 

לפסקאות 1(ה), (2), (5), (7) ו-(10), לסעיף 2(7) ולסעיף 3(1)

על מנת לאפשר התפתחות טבעית של הבנקים החדשים באופן שיאפשר הצעת שירותים בנקאיים מצומצמים תוך הרחבתם ללא צורך בביטול רישיון מסוג מסויים ומתן רישיון רחב יותר, מוצע לבטל את סוגי הרישיונות הבאים: בנק למשכנתאות, בנק למימון השקעות, בנק לקידום עסקים ומוסד כספי.

אחת מהמלצות הצוות הבין-משרדי היא  כי בנק קטן יוכל להציע ללקוחותיו רק חלק מהשירותים הבנקאיים אשר בנקים מחויבים להם כיום, ובכללם ניהול חשבון עו"ש, והוא לא יהיה מחויב להציע ללקוחות את כל השירותים הבנקאיים. תיקון זה ייתר את רישיון מוסד כספי ועל כן מוצע לבטל את האפשרות לקבל רישיון זה ובהתאם מוצע למחוק את הסעיפים הקבועים בחוק הבנקאות הקשורים לרישיון זה.

 ביחס לרישיונות של בנק למשכנתאות, בנק למימון השקעות ובנק לקידום עסקים, הרי שמדובר ברישיונות לתחומי פעולה מצומצמים אשר אינם ניתנים בפועל ואינם רלוונטיים למערכת הפיננסית המודרנית בישראל ועל כן מוצע לבטל את האפשרות לקבלתם ובהתאם מוצע למחוק את הסעיפים הקבועים בחוק הבנקאות הקשורים לרישיונות אלו.

 

לפסקה (3)

סעיף 10 לחוק הבנקאות (רישוי), מפרט את תחומי הפעולה המותרים לבנק. מוצע להסמיך את המפקח על הבנקים להרחיב את רשימת העיסוקים המותרים לבנק קטן ככל שאלו אינם עלולים לפגוע במילוי חובותיו של בנק על פי דין או בעניינם של לקוחותיו, ואינם מעוררים חשש ממשי לניגוד עניינים בפעילותו. לסמכות זו שתי תכליות מרכזיות שנועדו לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאית. ראשית, היא נועדה לאפשר לגופים חוץ-בנקאיים שיפנו לקבלת רישיון בנק להמשיך לעסוק בעיסוקים שבהם עסקו טרם קבלת רישיון הבנק, ובלבד, כמובן שהמשך עיסוק כאמור אינו מעורר חשש ממשי לניגוד עניינים עם העיסוקים החדשים שיתאפשרו לו כתאגיד בנקאי, ובכך למצות את הפוטנציאל התחרותי של המהלך. שנית, היא נועדה לאפשר את התאמת המודל העסקי של הבנקים הקטנים לסביבה המתפתחת והמשתנה, ובכך לאפשר להם להתחרות באפקטיביות רבה יותר מול שאר השחקנים במערכת. כך, תינתן גמישות למפקח על הבנקים להוסיף פעילויות ועיסוקים חדשים לבנקים קטנים בהתאם להתפתחויות במערכת הפיננסית. באמצעות תיקון זה יתאפשר לשחקנים חדשים לפתח מודלים עסקיים חדשניים וגמישים, שיגדילו את הכדאיות הכלכלית להקמת בנק קטן בישראל מתוך מטרה להגביר את התחרות במערכת הבנקאית. יחד עם זאת, יובהר כי בהתאם להמלצות הצוות, בנק זעיר לא יהיה רשאי לעסוק ביעוץ, תיווך או שיווק השקעות ביחס למכשיר השקעה, ביטוח וחסכון המיוצרים על ידי מבטחים וחברות מנהלות קופות גמל או קרן להשקעות משותפות בנאמנות. זאת על מנת למנוע ניגודי עניינים בפעילותו ולשמור על עיניים של הלקוחות. יודגש כי איסור זה לא יחול על הנגשה של ניירות ערך  ומכשירים פיננסיים באמצעות פלטפורמות מסחר.

כמו כן, בעתירה שהוגשה בין השאר נגד נגיד בנק ישראל (בג"ץ 7364/22 ביטס אוף גולד ואח' נגד נגיד בנק ישראל ואח'), התעוררה השאלה האם סעיף 10 לחוק הבנקאות (רישוי) מסמיך את הבנקים לבצע פעולות של מכירה וקנייה של מטבעות דיגיטליים. השאלה התעוררה בשל כך שסעיף 10 האמור אינו נוקט במפורש במונח "מטבע דיגיטלי". בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק פסק כי "הסעיף נועד לאפשר עיסוק מגוון בתחומים כספיים בהתאם למציאות הנוהגת, ובהתאם, נבחר המונח "נכסים אחרים", שהוא מונח גמיש שיכול להכיל מגוון רחב של נכסים כספיים בהתאם למציאות החיים המשתנה, ובכללם מטבעות דיגיטליים". בסיום פסק הדין ציין בית המשפט כי אין בדברים אלה כדי לשלול את האפשרות שבהמשך יתוקן חוק הבנקאות באופן שיגדיר בצורה מפורטת וקונקרטית יותר את גדר טיפולם של הבנקים במטבעות דיגיטליים.

מוצע, בהתאם לקריאת בית המשפט הנכבד, לתקן את סעיף 10(7) לחוק הבנקאות (רישוי) באופן שיציין במפורש את העיסוק בקנייה ומכירה של מטבעות דיגיטליים בין העיסוקים המותרים לבנק.

 

לפסקה (6)

מוצע כי בנק זעיר, כפי שזה הוגדר בפסקה (1), יוחרג מהוראות סעיף 27ו לחוק. תיקון זה יאפשר למי ששולט בבנק זעיר לשלוט במקביל גם בחברה מנהלת, במנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות, בתאגיד שעיסוקו בניהול תיקי השקעות או בתאגיד השולט בהם. כלומר, מוצע לאפשר שליטה מקבילה בבנק זעיר ובגופים מוסדיים.

עוד מוצע לקבוע הוראת מעבר ולפיה אם בנק הפסיק להיות בנק זעיר, הוראות הסעיף – האוסרות על השולט בו להחזיק במקביל גם בגופים המפורטים לעיל – לא יחולו עליו באופן מיידי אלא רק בתום שלוש שנים מהמועד שבו הפסיק הבנק להיות בנק זעיר. הוראה זו נועדה לאפשר לשולט זמן מספק למכירת החזקותיו בבנק או בגופים המפורטים לעיל.

כפי שמפורט בדוח הסופי של הצוות הבין-משרדי, הוראה זו נועדה לאפשר לשחקנים חוץ-בנקאיים קיימים שיש להם ניסיון קודם בחיתום ובמתן אשראי, מאגר לקוחות קיים, מוניטין פיננסי והון עצמי מספק – אשר השולט בהם כיום הוא חברת החזקה השולטת גם באחד הגופים המנויים בסעיף 27ו – לקבל רישיון תאגיד בנקאי ולהגדיל את התחרות בשוק הבנקאות ולממש את הפוטנציאל התחרותי הגלום במתווה המוצע בדוח.

הפיכתו של גוף חוץ-בנקאי כאמור לבנק זעיר עשויה לתת לו יתרון תחרותי ולאפשר לו לבנות אסטרטגיה ארוכת טווח, ליצור סינרגיות ושיתופי פעולה בין הגופים (במסגרת המותר על פי דין), וגיוס ההון והמקורות של הבנק הזעיר עשוי להיות זול יותר בזכות דירוג האשראי של הקבוצה הפיננסית כולה וכן המוניטין של הקבוצה.

לצד זאת, בדוח מפורטים גם החששות שמבנה החזקות כאמור עלול לייצר, וביניהם חששות אנכיים הנובעים משליטה של קבוצת החזקות בריבוי מקטעים בשרשרת הערך, חששות אופקיים הנובעים משליטה של קבוצות החזקה בגופים הפועלים באותו מקטע בשרשרת הערך וחששות נוספים שעלולים לנבוע מזיקות נוספות בין הגופים, כפי שמפורט בהרחבה בדוח המסכם של הצוות הבין-משרדי.

לעמדת הצוות, הגבלה של השליטה המשותפת כאמור כך שתתאפשר רק ביחס לבנק זעיר – ששווי נכסיו אינו עולה על 2.5 אחוזים מסך הנכסים במערכת הבנקאית בישראל - ותחת מגבלות נוספות ביחס לתיווך מוצרים פיננסיים, היא האיזון הנכון בין החששות הנובעים מהחזקה משותפת לבין היתרונות הגלומים בהגברת התחרות בשוק הבנקאות.

על מנת לאפשר גמישות והתפתחות של הגופים החדשים מוצע להסמיך את נגיד בנק ישראל, בהסכמת שר האוצר ולאחר התייעצות עם צוות המעקב שיוקם בחוק, להרחיב את הגדרת 'בנק זעיר' – כך שיכלול גם בנק ששווי נכסיו גדול מ-2.5 אחוזים מסך הנכסים במערכת הבנקאית בישראל, וזאת עד לחמישה אחוזים מסך הנכסים במערכת הבנקאית בישראל.

 

לפסקה (8)

לפי סעיף 34(א) לחוק הבנקאות (רישוי), החזקה של יותר מחמישה אחוזים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי טעונה היתר החזקה מנגיד בנק ישראל (להלן – היתר החזקה) אשר במסגרתו נבחנת התאמתו של המבקש להחזיק את אמצעי השליטה בהיקף המבוקש ובכלל זה ניסיונו העסקי, עיסוקיו, חוסנו הכלכלי וניקיון כפיו.

מוצע לתקן את הסעיף כך שלגבי בנק קטן – ששווי נכסיו אינו עולה על חמישה אחוזים משווי נכסי המערכת הבנקאית בישראל – ושיש לו שולט שהוא יחיד, יידרש היתר החזקה רק לגבי החזקה שעולה על עשרה אחוזים.

עד לתיקון מספר 13 לחוק הבנקאות (רישוי), היתר החזקה נדרש רק לגבי החזקה שעולה על עשרה אחוזים. כאמור בדברי ההסבר לתיקון, הורדת השיעור לחמישה אחוזים הייתה בשל כך שבדרך כלל המבקש להחזיק אמצעי שליטה בבנק בשיעור שמעבר לחמישה אחוזים אינו פועל כמשקיע פיננסי רגיל ולפיכך רצוי להקדים את בדיקתו כבר בשלב זה, כאשר לדרישה זו משנה חשיבות כאשר מדובר בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה.

מאחר שהדרישה לקבלת היתר החזקה, הכוללת בדיקה של התאמתו של המבקש להחזיק אמצעי שליטה בשיעור המבוקש, עלולה להיות חסם לגיוס הון לבנק קטן, ומאחר שהיקף ההשקעה הכספית ברכישת עד 10 אחוזים מאמצעי השליטה בבנק קטן אינו גבוה ויתכן שהשקעה כאמור תהיה השקעה של משקיע פיננסי רגיל – מוצע, כאמור, לקבוע שלגבי בנק קטן שיש לו בעל שליטה שהוא יחיד, יידרש היתר החזקה רק בשיעור הגבוה מעשרה אחוזים.

עוד מוצע לקבוע הוראת מעבר ולפיה אם חדל התאגיד הבנקאי להיות בנק קטן שיש לו בעל שליטה שהוא יחיד או שהוא הפך לתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה, האיסור על החזקה מעל 5% מכל סוג של אמצעי שליטה ללא היתר החזקה כאמור בפסקה (א) לא יחול באופן מיידי אלא רק בתום שישה חודשים מהמועד שבו הפסיק להיות בנק כאמור או בתום תקופה אחרת שיקבע המפקח על הבנקים. כן מוצע שתינתן למפקח על הבנקים סמכות לקבוע הוראות ותנאים לעניין הפעלת אמצעי השליטה בתקופה זו. הוראה זו נועדה לתת תקופת זמן סבירה למחזיק אמצעי השליטה למכור את אמצעי השליטה שמעל 5% שבהחזקתו או לקבל היתר החזקה.

 

לפסקה (9)

סעיף 36(ב) לחוק הבנקאות (רישוי) קובע כי המחזיק ביותר מאחוז אחד מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה, ימסור לתאגיד הבנקאי דין וחשבון על החזקת אמצעי השליטה האמורים בידיו וכן פרטים נוספים כפי שמפורט בסעיף. לפי סעיף 36(ג), המפקח על הבנקים רשאי לקבוע כי דיווח כאמור יימסר גם למפקח על הבנקים ישירות. מוצע לקבוע כי המפקח יהיה רשאי להעביר את הדיווח האמור גם לוועדה למינוי דירקטורים כמשמעותה בסעיף 36א, וזאת על מנת לטייב את עבודת הוועדה.

 

לסעיף 2

לפסקה (1)

מוצע להוסיף לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981 (להלן – חוק הבנקאות (שירות ללקוח)), את ההגדרות המפורטות להלן הרלוונטיות לתיקוני החקיקה המוצעים.

להגדרות "בנק", "בנק גדול" ו"בנק קטן" –בהתאם להמלצות הצוות הבין-משרדי, על מנת להגביר את התחרות בשוק הבנקאות נדרש לקבוע מדרג בחקיקה ביחס להיקף הוראות החקיקה שיחולו על הבנקים השונים וזאת בהתאם לגודלם. בהתאם להמלצות מוצע כי 'בנק קטן' יהיה בנק ששווי נכסיו אינו עולה על חמישה אחוזים משווי כלל הנכסים של הבנקים בישראל. על מנת לייצר ודאות ויציבות לבנקים, מוצע כי בנק "ייצא" מהגדרתו כ"קטן" רק לאחר ששווי נכסיו עלו על שיעור הנכסים הקבועים בהגדרתו במשך שנתיים רצופות. כך, שינוי חד פעמי שהעלה את שווי הנכסים של הבנק מעל לשיעור הנכסים הקבועים בהגדרתו למשך שנה אחת בלבד, לא יוציא את הבנק מתכולת ההגדרה של בנק קטן. עוד יובהר בהקשר זה, כי כאשר בנק ירחיב את פעילותו ובהתאם להוראות החוק "יצא" מהגדרת "בנק קטן", אזי גם אם שווי נכסיו יפחת בשנית אל מתחת לשיעור הקבוע בהגדרה האמורה, הוא לא יוגדר יותר כבנק קטן וימשיכו לחול לגביו כל הוראות החוק כבנק גדול וללא סייגים. כמו כן, יצוין כי בנק ששווי נכסיו אינו עולה על 5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל, אך הוא נשלט על ידי בנק גדול, לא יוגדר כבנק קטן לעניין החוק.

 

לפסקאות (2) ו-(3)

מוצע לפטור בנק קטן ותאגיד עזר קטן מהוראות סעיף 2 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח). לפי סעיף 2 תאגיד בנקאי אינו רשאי לסרב סירוב בלתי סביר לספק את השירותים הבאים[8]: (1) קבלת פיקדון במטבע ישראלי או במטבע חוץ; (2) פתיחת חשבון עובר ושב במטבע ישראלי  וניהולו, בתנאים המפורטים בסעיף; ו-(3) מכירת שיקים בנקאיים במטבע ישראלי ובמטבע חוץ.

החובה הקבועה בסעיף זה היא מלכתחילה חובה כללית, המתייחסת לכל סוגי הלקוחות ללא תלות באופי הפעילות של הבנק ובהיקפי פעילותו, והיא חלה גם במקרים בהם שירותי החובה כאמור אינם בליבת המודל העסקי שלו. בבסיס חובה זו עומדת התפיסה שניהול חשבון עובר ושב הוא צורך חיוני לכל אדם וכי שירותים אלה נדרשים לצורך התנהלות כלכלית שוטפת ושגרתית של הלקוחות (קבלת שכר וקצבאות, העברת תשלומים, תשלום חשבונות שוטפים וכיוצא בזה), וכי כחלק מתפיסת ההוגנות יש לחייב את כלל התאגידים הבנקאיים לספק לכלל הלקוחות שירותים בנקאיים ונגישות לשירותי תשלום בסיסיים, תוך מתן אפשרות לסירוב סביר לאחר בחינת כל בקשה לגופה. יצוין, כי בעת חקיקת הסעיף הבנקים היו הגופים היחידים שסיפקו את השירותים האמורים ואילו כיום יש בעלי רישיון נוספים שרשאים לספק אותם.

החובה לספק לכל אדם את כלל השירותים הבנקאיים המפורטים לעיל, משיתה על בנק קטן עלויות גבוהות, בין היתר, עקב הצורך להקים תשתיות טכנולוגיות ייעודיות, להתחבר למערכות התשלומים והסליקה, לתמוך במגוון אמצעי התשלום, ואף מאריכה את תקופת ההקמה של בנק קטן. בנוסף, חובות אלה מצמצמות את האפשרות לקידום פריקות במוצרים ובשירותים המוצעים על ידי הבנקים, להוספת חדשנות ולהתמחות במוצרים ספציפיים, ועלולות להקשות על בנק קטן להציע הצעות ערך חדשניות ולבסס מודל עסקי בר-קיימא מצומצם ורזה שאינו כולל, למשל, ניהול חשבון עובר ושב ללקוחותיו. זאת, בדומה לאופן שבו הוקמו והתפתחו בנקים קטנים בחו"ל, שם הבנקים הקטנים מציעים מגוון מצומצם של מוצרים ושירותים תוך התפתחות מתמדת וכניסה הדרגתית לתחומים חדשים.

נוכח זאת, מוצע כאמור להחריג בנק קטן ותאגיד עזר קטן מהוראת סעיף זה. יובהר כי החרגה זו אינה צפויה לפגוע בבסיס הנימוק שבגינו סעיף זה חוקק, שכן כלל הבנקים הגדולים בישראל עדיין יחויבו להציע לכלל הלקוחות את השירותים המפורטים בסעיף ועל כן לכלל הלקוחות תיוותר האפשרות לקבל שירותים כאמור. כמו כן, כניסת שחקנים חדשים למערכת הבנקאות תגדיל את סך האפשרויות שיעמדו לרשות הלקוחות, ביחס לשירותים המנויים בסעיף 2 לחוק וכן ביחס לשירותים בנקאיים נוספים.  בנוסף, יצוין כי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000 ימשיך לחול גם על בנקים קטנים. בהתאם, ככל שבנק יבחר לתת שירות בנקאי מסוים הוא לא יוכל להפלות לקוחות מחמת אחת מעילות ההפליה המנויות בחוק זה.

לצד ההחרגה, מוצע לקבוע שאם בנק קטן או תאגיד עזר קטן סירב לבקשת לקוח לפתוח חשבון עובר ושב, לקבל פיקדון או למכור שיקים, הוא יהיה חייב להודיע על כך ללקוח ולנמק את הטעמים לסירוב, זאת במטרה לצמצם את החשש מסירובים שרירותיים שאינם נובעים מטעמים סבירים. עם זאת, במקרים שבהם הפירוט הנדרש עלול לסכל את המטרה שבגינה סירב הבנק, כדוגמת חשש מהונאות, הבנק לא יידרש לעשות זאת. יצוין כי כחלופה לתיקון  המוצע בפסקה זו, הצוות בוחן  תיקון לחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019, אשר יכלול חובת הנמקה של נותן שירותי תשלום. כך, במצב בו סירב נותן שירותי תשלום לבקשת לקוח להתקשר עמו בחוזה שירותי תשלום, או החלטת לסיים חוזה עימו, יודיע על כך ללקוח בתוך זמן סביר; בהודעה כאמור יפרט נותן שירות התשלום את הטעמים לסירוב או לסיום החוזה, אלא אם כן פירוט כאמור עלול לסכל את המטרה שלשמה נדרש הסירוב, בין השאר אם פירוט כאמור אסור על פי דין או אם התקיים חשש סביר לכך שהלקוח מבצע הונאה. הממשלה תבקש לקבל את עמדות הציבור ביחס לשאלה האם על חובת ההנמקה האמורה להיות מוטלת רק על בנקים קטנים, או על כלל נותני שירותי התשלום.

 

 

לפסקה (4)

לפי סעיף 5 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), הנגיד, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת ובאישור שר האוצר, רשאי לקבוע כללים בנוגע לגילוי נאות. במסגרת הכללים שקבע הנגיד נקבעו הנחיות שונות שעניינן גילוי ללקוחות. מטרתן של הנחיות אלו לגלות ללקוחות הבנקים פרטים מהותיים לגבי השירותים הבנקאיים הניתנים להם, במטרה למנוע הטעייה או פגיעה בלקוחות ובמטרה לתת ללקוחות מידע אודות השירותים הבנקאיים, תנאיהם ועלויותיהם באופן  שישפר את יכולת המעקב שלהם אחר פעילותם הבנקאית ואת יכולתם לקבל החלטות מושכלות בענייניהם הבנקאיים.

עם זאת, הנחיות אלו כיום הן הנחיות קשיחות ולעיתים הן אינן נותנות מענה למוצרים פיננסיים חדשניים, או לחילופין, יישום מלא שלהן מחייב פיתוחים משמעותיים העלולים להקשות על בנק קטן.

על מנת לצמצם חסמי כניסה לשוק הבנקאות, מוצע להעניק למפקח על הבנקים סמכות לתת לבנק קטן או לתאגיד עזר קטן הקלות או פטור מיישום של כללי גילוי נאות. מוצע כי ההקלות יינתנו במקרים שבהם מצא המפקח כי קיימים שיקולים הנוגעים לעידוד התחרות או לעידוד חדשנות ונסיינות במערכת הבנקאית המצדיקים מתן הקלות כאמור, וכי המידע המהותי ללקוח יוצג בדרך חלופית ויעילה.

 

לפסקה (5)

סעיף 5ב1 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) קובע הוראות בנוגע להעברת פעילות פיננסית של לקוח בין בנקים באופן מקוון (להלן – חובת הניידות).

חובת הניידות משיתה עלויות טכנולוגיות משמעותיות על התאגידים הבנקאיים, תקופת פיתוח ארוכה וקשב ניהולי רב המקשים על בנקים חדשים בראשית דרכם לעמוד בעומס הדרישות הרגולטוריות. על פי הוראות החוק כיום, בנקים קטנים רשאים לבקש פטור או דחייה מחובה זו, כאשר הפטור ניתן על ידי נגיד בנק ישראל ובהסכמת שר האוצר. הצורך בהגשת בקשה פרטנית כאמור פוגע בוודאות של גוף המעוניין לבקש רישיון בנק ומקשה על תכנון מודל עסקי.

על מנת לצמצם את חסמי הכניסה לשוק הבנקאות מוצע לקבוע כי בנק יהיה פטור מחובת הניידות במשך שלוש השנים הראשונות ממועד כניסת רישיונו לתוקף.

חובת הניידות הקבועה בסעיף 5ב1 רלוונטית לבנקים המנהלים חשבונות עובר ושב של לקוחות. במצב החוקי כיום, כלל הבנקים מחויבים כאמור לפתוח ולנהל חשבונות עובר ושב ללקוחות ולפיכך חובת הניידות בין בנקים הייתה רלוונטית מלכתחילה לכלל הבנקים. במסגרת תזכיר זה מוצע לתקן את החוק באופן שיאפשר לבנק קטן לפעול כבנק גם אם הוא לא מציע ללקוחותיו שירותי פתיחה וניהול של חשבון עובר ושב. על כן, מוצע לדייק את הסעיף ולתקן את הגדרה של "בנק" בסעיף כך שחובת הניידות תחול רק על בנקים המציעים ללקוחותיהם שירותי פתיחה וניהול של חשבון עובר ושב.

בנוסף, לאור תיקון סעיף 1 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) והוספת ההגדרה "בנק קטן", מוצע לתקן את ההגדרה "בנק בעל היקף פעילות קטן" בסעיף זה ולהחליפה בהגדרה "בנק בעל היקף פעילות מצומצם", וזאת כדי למנוע בלבול בין שתי ההגדרות.

 

לפסקה (6)

לפי סעיף 7ה לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), תאגיד בנקאי נדרש, לבקשת לקוח, להעביר את המידע בדבר היתרה בחשבון העובר ושב של הלקוח לגוף פיננסי, לשם מתן אשראי. הסעיף נחקק במסגרת החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ז-2017, והוא נועד לאפשר לגוף פיננסי – שאינו הבנק של הלקוח – לספק ללקוח שירות של כיסוי היתרה השלילית שלו בחשבון העו"ש. לצורך זאת, נקבע שבנק חייב, לבקשת לקוח, להעביר את המידע על אודות היתרה של הלקוח לגוף פיננסי אחר.

בשנת 2021 חוקק חוק שירות מידע פיננסי, התשפ"ב-2021 (להלן – חוק שירות מידע פיננסי), שהסדיר את רפורמת הבנקאות הפתוחה בישראל. רפורמה זו קובעת, בין היתר, כי תאגידים בנקאיים מחויבים, בהסכמת הלקוח, לתת לצד ג' גישה לגבי סלי מידע שונים ביחס לפרטיו הפיננסיים של הלקוח, ובכללם פרטים אודות היתרה בחשבון העובר ושב שלו.

לאחר כניסתו לתוקף של חוק שירות מידע פיננסי מתייתר סעיף 7ה ולפיכך מוצע לבטלו. עוד יצוין כי בבדיקה שערך הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, עלה כי בהתאם למידע שבידי הבנקים לא מוכרת פעילות מכוח סעיף זה בשנה האחרונה.

 

לפסקאות (8) ו-(9)

מוצע להעניק הקלות לבנקים חדשים במהלך חמש השנים הראשונות מכניסת רישיונם לתוקף כך שכללי העמלות הקבועים כיום מכוח סעיפים 9ט ו-9י לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) לא יחולו עליהם במהלך תקופה זו. זאת תוך קביעת הוראות משלימות לעניין עמלות הבנק, כמפורט להלן.

כאמור, סעיפים 9ט ו-9י לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) מכילים חובות לעניין קביעת תעריפון עמלות ופרסומן. בתמצית,  במסגרת סעיפים אלו נקבע כי בנק רשאי לגבות תשלום רק בעד שירותים שהנגיד קבע שניתן לגבות עמלות בעדן וכן את אופן חישובן; נקבעו חובות יידוע וכן הוראות לעניין אופן הצגתן.   הרציונל העומד בבסיס סעיפים אלה הוא הגנה על לקוחות הבנקים ויצירת יכולת השוואה בין הצעות ערך של בנקים שונים. עם זאת, הוראות אלו אינן מאפשרות גמישות ביצירת מודלי תמחור חדשניים שעשויים להיות לטובת הלקוח.

כדי לאפשר גמישות לבנקים קטנים ליישם מודלים עסקיים חדשניים מוצע לאפשר לבנק חדש להציע ללקוחותיו, במשך חמש השנים הראשונות לפעילותו (להלן – בנק חדש), מודלים של עמלות שלא נקבעו בכללים שאותם קבע הנגיד בהתאם להוראות החוק, כאשר במהלך שנים אלו בנק ישראל יוכל לבחון את המודלים כאמור ולקבוע האם להתאים את הכללים כך שיתמכו במודל החדש גם לאחר חמש השנים הראשונות כאמור או לחילופין לדרוש יישום של הכללים החלים על כל התאגידים הבנקאיים..

במקביל לפטור המתואר, מוצע לקבוע כי בנק חדש או תאגיד עזר בשליטתו יהיה מחויב ליידע את לקוחותיו בדבר כלל השירותים שבגינם הוא גובה עמלות ובדבר סכומי העמלות שהוא גובה ביחס לכל שירות. כלומר, לבנק חדש תהיינה גמישות ביחס לשירותים בגינם הוא גובה עמלות, אך הוא עדיין יצטרך ליידע את הציבור בצורה פשוטה וברורה בדבר העמלות שהוא גובה. בנוסף מוצע לקבוע שבנק חדש יהיה מחויב ליידע את לקוחותיו שהוא רשאי לגבות סכומים נמוכים יותר מאלו הקבועים בתעריפון שהוא מפרסם, למעט עמלה שנגבית עבור שירות בר-פיקוח שסכומה נקבע על ידי נגיד בנק ישראל מתוקף סעיף 9יב(א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח). כמו כן, בנק חדש לא יהיה רשאי לגבות עמלות שלא כלולות בתעריפון שהוא מפרסם, ולא יהיה רשאי לגבות עמלות בסכום גבוה מהסכום שהוא פרסם בתעריפון האמור.

 

סעיף 11א לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) עוסק בסמכות המפקח על הבנקים להטיל עיצומים כספיים על תאגיד בנקאי או מנפיק שהפר הוראה מההוראות בחוק הבנקאות (שירות ללקוח) והמנויות בסעיף. כהשלמה לקביעת ההוראות החלופיות בנוגע לגביית עמלות שמוצע לקבוע ביחס לבנקים חדשים, מוצע לקבוע כי למפקח על הבנקים תהיה סמכות הטלת עיצום כספי על בנק חדש שגבה עמלה בעד שירות שלא כלול בתעריפון שפרסם או שגבה עמלה בסכום או בשיעור העולה על הסכום או השיעור שקבע בתעריפון האמור.

 

לסעיף 3

לפסקה (2)

מוצע להתאים את נוסחו של סעיף 8(ב1) לפקודת הבנקאות, 1941 (להלן – הפקודה) לנוסחו של סעיף 37 לחוק בנק ישראל, התש"ע-2010 (להלן – חוק בנק ישראל). זאת, בין השאר לאור תחולת הוראות הסעיף האמור, בשינויים המחויבים, על שעבוד שנוצר כערובה להתחייבות כלפי הבנק בשל מתן סיוע לתאגיד בנקאי בהתאם להוראות סעיף 8(א) לפקודה.

 

לפסקה (3)

מוצע לתקן את נוסחו של סעיף 8ד לפקודה כך שיובהר כי הנגיד יכול להפעיל את הסמכויות הקבועות בסעיף גם במקרה שבו קיים חשש של ממש שתאגיד בנקאי לא יוכל לקיים את התחייבויותיו, ואין צפי סביר כי יוכל לחזור ולקיים את התחייבויותיו, ולא רק במקרה שבו התאגיד הבנקאי כבר אינו יכול לקיים את התחייבויותיו כקבוע בסעיף כיום. זאת בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים ולפרקטיקות המקובלות בעולם, ובכדי לאפשר לנגיד להפעיל את הסמכויות הקבועות בסעיף כלפי תאגיד הבנקאי גם בשלבים מוקדמים יותר של כשל בפעילותו של התאגיד באופן אשר עשוי לאפשר הבראתו של התאגיד.

 

לפסקה (4)

מוצע לתקן את סעיף 8ו(ה) לפקודה, כך שתינתן למנהל המורשה יותר גמישות בהעברת נכסיו והתחייבויותיו של התאגיד הבנקאי. זאת, במקום ההגבלה הקיימת כיום לפיה מוסמך המנהל המורשה להעביר את נכסיו של התאגיד הבנקאי הכושל, כולם או חלקם, רק לתאגיד בנקאי אחר אשר ייקח על עצמו את כל התחייבויותיו של התאגיד הבנקאי הכושל. בנוסף, מוצע כי המנהל המורשה יוכל להעביר התחייבויות ונכסים של תאגיד בנקאי כושל גם לגוף שאינו תאגיד בנקאי. למותר לציין כי ככל שהעברת פעילות מסוימת כרוכה בקבלת רישיון על פי דין, יידרש הגוף הנעבר להיות בעל הרישיון המתאים לפני העברת הפעילות או בסמוך להעברתה.

 

כמו כן, מוצע להבהיר כי סמכות המנהל המורשה להעביר את נכסי והתחייבויות התאגיד הבנקאי יכול שתיעשה באמצעות מכירת אמצעי השליטה בתאגיד – סמכות המקובלת גם במדינות אחרות לטיפול בתאגיד בנקאי בכשל ואשר, בשנים האחרונות, אף נעשה בה שימוש בפועל במקרים שונים מחוץ לישראל.

 

לפסקה (5)

סעיף 8יב לפקודה, שכותרתו "הגבלת פירוק ומינוי כונס נכסים" קובע בנוסחו הקיים כי:

"(א) הורה המנהל המורשה הוראה לפי סעיף 8י, לא יתן בית משפט צו לפירוק, או לכינוס נכסים של התאגיד הבנקאי שלגביו ניתנה ההוראה, ולא יקבל התאגיד הבנקאי או כל אסיפה של בעלי מניותיו או בעלי זכויות אחרות בו החלטה על פירוקו מרצון, ולא יתמנה עליו כונס נכסים בין מטעם בעלי איגרות חוב ובין מטעם כל אדם אחר, ולא יוטל עיקול על נכסיו או על זכויות שיש לו בידי אדם אחר,  ולא יתחילו ולא ימשיכו נגדו בכל הליכי הוצאה לפועל אחרים, כל עוד ההוראה לפי סעיף 8י בתקפה, אלא על פי בקשה שתוגש מטעם היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו בכתב.

(ב)  נתמנה מנהל מורשה לפי סעיף 8ג(א)(2) לא יתן בית המשפט, כל עוד מינוי המנהל המורשה בתקפו,  צו לפירוק או לקבלת נכסים של התאגיד הבנקאי לפי בקשה של אחד מבעלי מניותיו, ולא יקבל התאגיד הבנקאי או כל אסיפה של בעלי מניותיו או בעלי זכויות אחרות בו החלטה על פירוקו מרצון."

 

מוצע להחליף את נוסחו של הסעיף בנוסח מעודכן אשר מתאים לדברי החקיקה אשר חוקקו או תוקנו מאז שתוקן הסעיף לאחרונה, ובעיקר להוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

 

ההתמודדות עם מקרה שבו נקלע תאגיד בנקאי לחדלות פירעון מחייבת משטר שונה מהמשטר החל על כל גוף אחר המצוי בקשיים, וזאת על רקע התפקיד המרכזי שיש לתאגיד בנקאי במשק. התאגידים הבנקאיים, אשר מקבלים פיקדונות ועוסקים בפעילות מתן אשראי מכספי הפיקדונות, חשופים לסיכוני ריצה (Bank Run) אשר התממשותם מסכנת לא רק את התאגיד הבנקאי עצמו, אלא עלולה להדביק גופים אחרים במערכת הפיננסית ולהוות סכנה ליציבותה. לאור מאפיינים ייחודיים אלה של השפעה משקית משמעותית לצד פוטנציאל להתפתחות מהירה של סיכוני כשל פותחו בעולם משטרי חדלות פירעון ייחודיים עבור בנקים, הנבדלים מהסדרי חדלות פירעון כלליים. המשבר הכלכלי הגלובאלי וכשלי בנקים בארה"ב ובאירופה בשנים האחרונות הדגישו את הצורך בקביעת הסדר מודרני, מהיר ויעיל לטיפול בתאגיד בנקאי המצוי בקשיים, המותאם לסטנדרטים הבינלאומיים. לאור חשיבות הנושא, מוצע  להתאים את הדין הישראלי להתפתחות בדין המשווה בכל הנוגע לטיפול בבנק בכשל וליישום לקחי המשברים הפיננסיים האחרונים. בנוסף, מוצע לתקן תיקון משלים את הוראות הפקודה, ולהתאימה לשינויים שחלו בחקיקה והמסדירים הליכים שונים של חדלות פירעון או פירוק.

 

בנוסחו הקיים סעיף 8יב לפקודה מאפשר הגבלה של הליכי פירוק ומינוי כונס נכסים, רק במקרה שבו מונה מנהל מורשה בהתאם להוראות סעיף 8ד(א)(2) לפקודה או במקרה שבו מנהל מורשה שמונה כאמור נתן הוראות בדבר הפסקת מילוי התחייבויות תאגיד בנקאי לפי סעיף 8י לפקודה. מאחר שהפקודה קובעת כי לנגיד נתונות סמכויות לטיפול בתאגיד בנקאי כושל, מוצע לתקן את סעיף 8יב לפקודה ובמקום הנוסח הקיים לקבוע כי הגשת בקשה לפתוח לגבי תאגיד בנקאי בהליך לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי או לפי פקודת החברות או לפי חלק שמיני א' לחוק החברות  – תהיינה כולן מעתה טעונות הסכמה בכתב הנגיד או הגשת בקשה על ידי הנגיד או היועץ המשפטי לממשלה. זאת גם במקרים בהם לא מונה מנהל מורשה כאמור או שמונה מנהל מורשה ולא נתן הוראות כאמור. הסדר זה יבטיח כי תינתן לנגיד הזדמנות ראשונה לטפל בתאגיד הבנקאי אשר נקלע לקשיים, בהתאם לסמכויות הנתונות לו כיום בפקודה לצורך כך, תוך יצירת המשכיות וסינרגיה בין הצעדים שננקטו בהתאם לפקודה לגבי התאגיד הבנקאי לבין הליכי חדלות פירעון או פירוק ככל שיהיה צורך בניהול הליכים כאלה לגביו. בכך גם יופחתו החששות מפני השלכות בלתי רצויות של בהלה בקרב המפקידים במקרה של כשל של תאגיד בנקאי, ומפני פגיעה במפקידים וביציבות המערכת הפיננסית דרך אפקט הדבקה.

 

פתיחה בהליכי חדלות פירעון או פירוק, אשר לפי הסעיף המוצע תוכל להיעשות על ידי הנגיד או בהסכמתו, או על ידי היועץ המשפטי לממשלה, תיעשה בהתאם לדין הרלוונטי החל על ההליך, ובנוסף לכך יחולו גם הוראות הסעיף המוצע. דהיינו, על הגשת בקשה לפתוח בהליכי חדלות פירעון ועל הדיון וההכרעה בה יחולו ההוראות הצריכות לעניין בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ועל הגשת בקשה לפתוח בהליכי פירוק בידי בית המשפט והדיון בה יחולו ההוראות שבחלק שמיני א' לחוק החברות. על מנת שלא לפגוע יתר על המידה בזכות הגישה לערכאות של נושים, מוצע לקבוע כי מי שמעוניין להגיש בקשה לפתיחה בהליך לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, יחויב להגיש תחילה את בקשתו לנגיד. ככל שהנגיד לא ייתן את הסכמתו לפתיחה בהליך בתוך 60 ימים, יהיה רשאי המבקש להגיש את הבקשה לבית המשפט, וזאת ובלבד שלא מונה לתאגיד הבנקאי מנהל מורשה בהתאם להוראות סעיף 8ד(א)(2) לפקודה.

 

כמו כן, מוצע לקבוע בסעיף קטן 8יב(ב) כי במקרה שבו יפתח הליך בבית המשפט בהתאם להוראות סעיף קטן 8יב(א) המוצע, בית המשפט ימנה בעל תפקיד לפי הדין החל על ההליך רק לאחר ששמע את עמדת הנגיד בעניין, ואם מונה לתאגיד הבנקאי מנהל מורשה בהתאם לסעיף 8ד לפקודה, ימנה אותו בית המשפט כבעל תפקיד בהליך, אלא אם כן בית המשפט מצא כי אין למנותו מטעמים מיוחדים שיירשמו. מטרת הוראה זו להבטיח רציפות וסינכרון נכונים בין ההליכים הייחודיים לשמירת יציבותו של תאגיד בנקאי הקבועים בפקודה לבין הליכי חדלות פירעון או פירוק במקרה שיהיה צורך לפתוח בהם לגבי תאגיד בנקאי. הואיל ולזהותו של בעל התפקיד יכולה להיות השלכה משמעותית על ההליכים, ועל רקע אחריות הנגיד לטיפול בתאגיד בנקאי בכשל. בשל טעמים אלה מוצע לקבוע בסעיף קטן 8יב(ג) כי במקרה שבו קיבל תאגיד בנקאי החלטה על פירוקו מרצון לפי תנאי סעיף קטן (א) האמור, ימונה בעל תפקיד בהליך לפי הצעת הנגיד או בהסכמתו.

 

בנוסף מוצע להבהיר כי הנגיד יהיה צד לכל הליך בבית המשפט בעניינו של תאגיד בנקאי אשר סעיף 8יב המוצע מתייחס אליו, ויהיה רשאי לנקוט עמדה במסגרת ההליך וכן מוצע לקבוע שבית המשפט לא יקיים דיון בהליך כאמור אלא לאחר שנוכח כי הומצאה הזמנה לנגיד. זאת, לאור ההשלכות האפשריות של הדיונים המתקיימים בבית המשפט בהליך כאמור ביחס לפעילותו של התאגיד הבנקאי, ללקוחותיו ואף ליציבות הפיננסית במשק, ובהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים.

 

לפסקה (6)

מוצע לתקן את סעיף 14ח(א) לפקודה ולקבוע כי ניתן יהיה להטיל עיצום כספי גם על תאגיד בנקאי אשר לא מילא אחר הוראות שנתן המפקח לתיקון פגם או למניעת פגיעה לפי הוראות סעיף 8א לפקודה או הפר הוראה שנתן המפקח לפי הוראות סעיף 8ג לפקודה. הסדרים דומים קיימים בחוקי הפיקוח על שירותים פיננסיים.

 

 

לסעיף 4

לפסקה (1)

לפי סעיף 39 לחוק שירות מידע פיננסי, התשפ"ב-2021 (להלן – חוק שירות מידע פיננסי), מקורות מידע הקבועים בחוק מחויבים לתת לבעל רישיון שירות מידע פיננסי או לבעל אישור למתן שירות פיננסי, גישה למידע פיננסי על אודות לקוח, בכפוף להסכמתו (להלן – חובת מתן הגישה). מקורות המידע לפי סעיף 1 לחוק שירות מידע פיננסי הם: בנק, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, תאגיד עזר, חברת תשלומים, גוף מוסדי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי, וגוף אחר שקבע שר האוצר בהתאם להוראות סעיף 68 ג לחוק שירות מידע פיננסי.

חובת מתן הגישה משיתה עלויות טכנולוגיות משמעותיות על מקור המידע, תקופת פיתוח ארוכה וקשב ניהולי המקשים על גופים חדשים בראשית דרכם לעמוד בעומס הדרישות הרגולטוריות. בסעיף 41 לחוק שירות מידע פיננסי, מנויים סייגים לחובת מתן הגישה ובכלל זאת הסעיף מאפשר למקור מידע בעל היקף פעילות קטן לבקש פטור או דחייה ביישום חובת מתן הגישה. עם זאת, הצורך בהגשת בקשה פרטנית כאמור פוגע בוודאות של גוף המעוניין לבקש רישיון ומקשה על תכנון מודל עסקי.

על מנת להקל על מקורות מידע חדשים, מוצע לקבוע להם פטור אוטומטי מחובת מתן הגישה כמפורט להלן:

לגבי מקור מידע שחובת מתן הגישה לא חלה לגביו טרם קבלת הרישיון שבגינו הוגדר כמקור מידע לראשונה - מוצע לתת פטור אוטומטי למשך שלוש השנים הראשונות ממועד כניסת רישיונו לתוקף, כאשר הרישיון הרלוונטי לעניין תקופת הפטור האוטומטי בסעיף זה יהיה הרישיון שבגינו התאגיד הוגדר כמקור מידע לפי החוק.

לגבי מקור מידע שחובת מתן הגישה חלה לגביו ביחס לסלי מידע מסוימים ולאחר מכן קיבל רישיון נוסף שגם בגינו הוא מוגדר מקור מידע וחובת מתן הגישה חלה לגביו ביחס לסלי מידע חדשים - מוצע לתת פטור אוטומטי לשנתיים מיום קבלת הרישיון הנוסף וזאת רק לגבי סלי המידע שלא היה נדרש לתת לגביהם גישה טרם כניסת הרישיון הנוסף לתוקף. הוראה זו רלוונטית לתאגיד אשר יש לו רישיון שבגינו הוא מוגדר כמקור מידע לפי חוק זה (להלן – רישיון ראשון) ושקיבל רישיון נוסף שגם בגינו הוא מוגדר כמקור מידע (להלן – רישיון נוסף). במצב זה, טרם כניסת הרישיון הנוסף לתוקף, התאגיד כבר היה מחויב בחובת הגישה האמורה ביחס לחלק מסלי המידע הפיננסים הרלוונטיים לרישיון הראשון שלו. על כן, הוא כבר פיתוח מערכת טכנולוגית המיישמת את חובת הגישה והפער בין המצב שלו לבין יישום חובת הגישה ביחס למידע נוסף בגין הרישיון החדש קטן יותר מאשר תאגיד שלא היה מחויב כלל במתן גישה טרם כניסת רישיונו לתוקף. על כן, מוצע להעניק פטור אוטומטי לתאגיד שכזה רק ביחס לסלי המידע הפיננסי שהוא לא היה נדרש לתת לגביהם גישה לפני כניסתו לתוקף של הרישיון החדש, ולתקופה של שנתיים ולא שלוש שנים.

לגבי מקורות מידע שהם תאגיד עזר או תאגיד שבשליטת בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי – גופים אלו אינם מוגדרים כמקור מידע מתוקף רישיון פיננסי אלא מתוקף השולט בהם ולכן מוצע לגביהם שהפטור האוטומטי מחובת מתן הגישה יחול כל עוד חובת מתן הגישה לא חלה על השולט בהם מתוקף פטור אוטומטי של השולט. עם זאת, במקרה שבו תאגיד היה כבר מחויב בחובת מתן גישה בהתאם לחוק, ולאחר מכן תאגיד בנקאי או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי הפך לשולט בו, אזי, בהתאם לעיקרון שפורט לעיל, מוצע שהפטור האוטומטי לא יחול על סלי מידע פיננסי שאותו תאגיד נתן לגביהם גישה לפי חוק זה לפני שתאגיד בנקאי או נותן שירותי תשלום יציבותי הפך לשולט בו.

להשלמת התמונה ולמען הספר ספק יובהר כי אין במוצע בסעיף זה כדי לגרוע מהאפשרויות הקיימות בחוק למתן פטורים פרטניים בהתאם להסדרים הקיימים בהוראות הדין. עוד יובהר כי אם מקור מידע קיבל פטור פרטני או פטור מכוח תקנות מחובת מתן הגישה, וחלפו שלוש או שתי השנים הראשונות לפעילותו מכוח הרישיון הרלוונטי, לפי העניין, הרי שהסעיף שמוצע להוסיף לא יחול בעניינו.

 

לפסקה (2)

בסעיף 82(ב) לחוק שירות מידע פיננסי נקבע כי מאסדר של מקור מידע צריך לקבוע הוראות מאסדר שלושה חודשים לפחות לפני מועד תחילת החוק לגבי מקור המידע שהוא המאסדר שלו.

רשות ניירות ערך היא המאסדר של חברות תשלומים – בעלי רישיון לפי חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג-2023.

בתיקון המוצע בפיסקה (1) מוצע כי חובת מתן הגישה תחול על מקורות מידע חדשים רק לאחר שלוש שנים או שנתיים מיום שהוגדרו כמקור מידע לפי החוק.

מאחר שמתן רישיונות לחברות תשלומים החל רק במהלך יולי 2025, חובת הגישה לחברות אלו תחל שלוש שנים ממועד קבלת הרישיון.

לפיכך, נכון לדחות גם את המועד לפרסום הוראות הרשות לניירות ערך לחברות תשלומים בעניין אופן מתן הגישה למידע פיננסי כך שאלו יפורסמו בסמוך למועד בו יחלו חברות התשלומים לפעול כמקורות מידע על פי חוק שירות מידע פיננסי ותוכנן יותאם לסביבה העסקית והטכנולוגית הרלוונטית לאותה עת.

על כן מוצע לתקן את סעיף 82 ולקבוע שלגבי חברות תשלומים, הוראות מאסדר ייקבעו, לכל המאוחר, עד ליום 1 בספטמבר 2027.

 

לסעיף 5

לפסקה (1)

לפי סעיף 35 לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג-2023 (להלן – חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום) מנהל חשבון תשלום למשלם נדרש לתת ליוזם תשלום בסיסי ומתקדם גישה לחשבון התשלום של המשלם, לשם מתן שירות ייזום בסיסי וייזום מתקדם (להלן – חובת מתן גישה ליוזם תשלום). מנהל חשבון תשלום למשלם הוא חברת תשלומים, תאגיד בנקאי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ובעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי.

חובת מתן הגישה ליוזם תשלום משיתה עלויות טכנולוגיות משמעותיות על מנהלי חשבון תשלום למשלם, תקופת פיתוח ארוכה וקשב ניהולי המקשים על גופים חדשים בראשית דרכם לעמוד בעומס הדרישות הרגולטוריות. בסעיף 36 לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום מנויים סייגים לחובת מתן הגישה ליוזם תשלום ובכלל זאת הסעיף מאפשר למנהל חשבון תשלום למשלם בעל היקף פעילות קטן לבקש פטור או דחייה ביישום חובת מתן גישה ליוזם תשלום. עם זאת, הצורך בהגשת בקשה כאמור פוגע בוודאות של גוף המעוניין לבקש רישיון ומקשה על תכנון מודל עסקי.

על כן, על מנת להקל על מנהלי חשבון תשלום למשלם חדשים, מוצע לקבוע להם פטור אוטומטי כמפורט להלן:

לגבי מנהל חשבון תשלום למשלם שחובת מתן הגישה לא חלה לגביו טרם קבלת הרישיון שבגינו מוגדר מנהל חשבון תשלום למשלם – מוצע לתת פטור אוטומטי למשך שלוש השנים הראשונות ממועד כניסת רישיונם לתוקף. עם זאת, מנהל חשבון תשלום כאמור שהיה מחויב בחובת הגישה טרם כניסת רישיונו לתוקף, לא יהיה זכאי לתקופת הפטור האוטומטי האמורה. מצב כזה יכול להיווצר כאשר תאגיד היה בעל אחד מהרישיונות המנויים מעלה, וקיבל רישיון נוסף לאחר מכן. למשל, חברת תשלומים שכבר הייתה מחויבת לתת גישה לחשבון תשלום של משלם, שניגשה לאחר מכן לקבל רישיון בנק.

לגבי מקורות מידע שהם תאגיד עזר או תאגיד שבשליטת בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי – גופים אלו אינם מוגדרים כמנהל חשבון תשלום למשלם מתוקף רישיון פיננסי שלהם אלא מתוקף השולט בהם ולכן מוצע לגביהם שהפטור האוטומטי מחובת מתן הגישה ליוזם תשלום יחול כל עוד החובה לא חלה על השולט בו מתוקף פטור אוטומטי של השולט, ובכפוף לכך שתאגיד העזר או התאגיד שבשליטת נותן שירותי תשלום יציבותי לא היה נדרש לתת לגביו גישה לפי חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום לפני שהתאגיד בנקאי או נותן שירותי תשלום יציבותי הפך לשולט בו.

להשלמת התמונה ולמען הספר ספק יובהר כי אין במוצע בסעיף זה כדי לגרוע מהאפשרויות הקיימות בחוק למתן פטורים פרטניים בהתאם להסדרים הקיימים בהוראות הדין.

 

לפסקה (2)

בסעיף 82(ב) לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום נקבע כי מאסדר של מנהל חשבון תשלום למשלם צריך לקבוע הוראות מאסדר שישה חודשים לפחות לפני מועד תחילת החוק לגבי מנהל חשבון תשלום למשלם שהוא המאסדר שלו

רשות ניירות ערך היא המאסדר של חברות תשלומים.

בתיקון המוצע בפיסקה (1) מוצע כי חובת מתן הגישה ליוזם תשלום תחול על מנהלי חשבון תשלום למשלם חדשים רק לאחר שלוש שנים מיום שקיבלו רישיון חברת תשלומים.

מאחר שמתן רישיונות לחברות תשלומים החל רק במהלך יולי 2025, חובת הגישה לחברות אלו תחל שלוש שנים ממועד קבלת הרישיון.

לפיכך, נכון לדחות גם את המועד לפרסום הוראות הרשות לחברות תשלומים בעניין אופן מתן הגישה לחשבונות התשלום של המשלם כך שאלו יפורסמו בסמוך למועד בו ידרשו חברות התשלומים במתן הגישה כאמור על פי חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום, ותוכנן יותאם לסביבה העסקית והטכנולוגית הרלוונטית לאותה עת.

על כן מוצע לתקן את סעיף 82(ב) ולקבוע שלגבי חברות תשלומים, הוראות מאסדר ייקבעו, לכל המאוחר, עד ליום 1 בינואר 2028.

 

לסעיף 6

חוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים (אישור מיוחד ואי-התרת הוצאה לצורכי מס בשל תגמול חריג), התשע"ו-2016 (להלן – חוק תגמול לנושאי משרה), חל, בין היתר, על תאגידים בנקאיים ומגביל את היקף השכר שעובדי התאגיד הבנקאי וחברי הדירקטוריון שלו יכולים לקבל. חוק זה אינו חל על הגופים החוץ-בנקאיים אשר מהווים שחקנים פוטנציאליים לקבלת רישיון בנקאי בהתאם למתואר בדוח המסכם של הצוות הבין-משרדי. לפיכך, אחת המשמעויות של קבלת רישיון בנקאי תהיה הפחתה בשכר של נושאי המשרה הבכירים בגופים אלה, באופן שעשוי לצנן את נכונותם לפעול להפיכת אותם גופים לתאגידים בנקאיים.

נוכח זאת, מוצע כי הוראות חוק תגמול לנושאי משרה לא יחולו על בנק קטן שטרם חלפו 10 שנים ממועד כניסת רישיונו לתוקף. בכך הוראות החוק ביחס לשכר הבכירים בגוף השוקל לגשת לקבלת רישיון בנקאי לא יהוו חסם לכניסת שחקנים חדשים למערכת הבנקאית.

 

לסעיף 7

לפי סעיף 7(ג2) לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995 (להלן – חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות), הרשות לניירות ערך לא תעניק רישיון משווק השקעות, בין היתר, לתאגיד בנקאי, למי ששולט בתאגיד בנקאי ולמי שנשלט על ידי מי ששולט בתאגיד בנקאי.

הצוות הבין-משרדי, לאחר דיון מעמיק בסוגיית ייעוץ, שיווק ותיווך של מוצרים פיננסיים, המליץ שלא לאפשר לבנק זעיר אשר נשלט על ידי מי ששולט בגוף מוסדי, לתווך או לשווק ביחס למוצרי השקעה וחיסכון המיוצרים תחת אותו שולט. זאת מכיוון שכיום השירות הניתן בבנקים ביחס למוצרים אלו הוא שירות ייעוץ אובייקטיבי, ועולה החשש שלקוחות לא יהיו מודעים לכך שהם מקבלים שירות מבעל זיקה עם יצרן המוצר, לאור ההרגל לקבל שירות ייעוץ אובייקטיבי בבנקים. עוד המליץ הצוות כי בנק הנשלט בידי חברת החזקות פיננסית לא יהיה רשאי לעסוק בייעוץ השקעות וייעוץ פנסיוני. יצוין בהקשר זה שסעיף 7(ג1)(5) לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, וסעיף 5(ד)(6) בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), תשס"ה-2005 מעניקים סמכות ליושב ראש הרשות לניירות ערך ולממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, בהתאמה, לקבוע כללים למניעת ניגוד עניינים שיאפשרו לבנק הנשלט בידי חברת החזקות פיננסית לעסוק בייעוץ השקעות ובייעוץ פנסיוני. יובהר כי כנקודת מוצא לא יתאפשר מתן ייעוץ בידי בנק הנשלט בידי חברת החזקות פיננסית עד לקביעת כללים כאמור.

בהתאמה להמלצת הצוות, סעיף 7(ג2) לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות מונע מכל תאגיד בנקאי לעסוק בשיווק השקעות. עם זאת, בהתאם להוראות המנויות בסעיף זה,  גם גוף מוסדי או גוף אחר אשר יהיה נשלט על ידי מי ששולט בבנק הזעיר לא יוכל להחזיק ברישיון משווק השקעות - רישיון הדרוש לגוף מוסדי על מנת לשווק את מוצריו ובו הוא מחזיק כיום.

על מנת ליישם את המלצות הצוות הבין-משרדי שהמליץ להגביל את עיסוקו של בנק זעיר בתיווך, שיווק וייעוץ השקעות ולא להגביל את הגופים השולטים בו או הנשלטים על ידי השולט בו, מוצע להחריג מהוראות הסעיף את מי ששולט בבנק זעיר ובכך גם את מי שנשלט על ידי מי ששולט בבנק זעיר , כך שגופים אלו יוכלו לקבל רישיון לשווק השקעות.

יצוין כי סעיף 7(ג2)(2) הקובע כי לא ניתן להעניק לתאגיד בנקאי רישיון משווק, מסייג מהאיסור בנק או בנק חוץ, כהגדרתם בסעיף 27ט לחוק הבנקאות (רישוי). דהיינו בנקים שמספר לקוחותיהם בישראל אינו עולה על 5,000, ושסך נכסיו או התחייבויותיו אינו עולה על 5 מיליון שקלים חדשים יהיו רשאים לעשות בשיווק. חריג דומה, המאפשר לממונה ליתן רישיון סוכן ביטוח בענף הביטוח הפנסיוני קיים גם בסעיף 28א(4) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), תשמ"א-1981. נכון להיום, לא מתקיימים רישיונות כאמור שניתנו בהתאם לסייגים המפורטים לעיל. יובהר כי במסגרת הליך חקיקה זה הממשלה בוחנת את האפשרות לבטל חריגים אלו כך שלא יתאפשר מתן רישיונות כאמור לבנק או בנק חוץ כאמור בסעיף 27ט לחוק הבנקאות רישוי. הממשלה תבקש לקבל את עמדות הציבור ביחס לסוגיה זו.

 

לסעיף 8

לפי סעיף 28א לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981 (להלן – חוק הפיקוח על הביטוח), הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון (להלן – הממונה) לא ייתן רישיון סוכן ביטוח בענף הפנסיוני, בין היתר, לתאגיד בנקאי, למי ששולט בתאגיד בנקאי ולמי שנשלט על ידי מי ששולט בתאגיד בנקאי.

לפי סעיף 6(ב)(3) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכות סליקה פנסיוניים), התשס"ה-2005, הממונה לא ייתן רישיון סוכן שיווק פנסיוני ליחיד המועסק על ידי מי שאינו רשאי לקבל רישיון סוכן ביטוח פנסיוני לפי הוראות סעיף 28א לחוק הפיקוח על הביטוח, כלומר ליחיד המועסק, בין היתר, על ידי תאגיד בנקאי, מי ששולט בתאגיד בנקאי ומי שנשלט על ידי מי ששולט בתאגיד בנקאי.

כמפורט לעיל בסעיף 7, הצוות הבין-משרדי המליץ שלא לאפשר לבנק זעיר אשר נשלט על ידי מי ששולט בגוף מוסדי, לתווך או לשווק ביחס למוצרי השקעה וחיסכון המיוצרים תחת אותו שולט.

ואכן, בהתאמה להמלצות הצוות המצב החוקי הקיים אינו מתיר לבנק זעיר בהחזקה משותפת לקבל רישיון סוכן ביטוח בענף הפנסיוני או רישיון סוכן שיווק פנסיוני. עם זאת, לפי המצב החוקי הקיים כמפורט לעיל, גם גוף מוסדי או גוף אחר אשר יהיה נשלט על ידי מי ששולט בבנק הזעיר או יחיד שיועסק על ידם לא יוכל להחזיק ברישיונות אלו – הנדרשים להם ושבהם הוא מחזיק כיום. זאת, בניגוד להמלצות הצוות הבין-משרדי שקבעו שההגבלות לעניין עיסוק בתיווך, שיווק וייעוץ יחולו על הבנק הזעיר ותאגידי עזר שבשליטתו בלבד ולא על מי ששולט בו, מי שנשלט על ידי השולט בו או על יחיד המועסק על ידם.

על כן מוצע להחריג מהוראות סעיף 28א את מי ששולט בבנק זעיר ובכך גם את מי שנשלט על ידי השולט בבנק זעיר ויחיד המועסק על ידם, כך שאלו יוכלו להחזיק ברישיון סוכן ביטוח בענף ביטוח פנסיוני וברישיון סוכן שיווק פנסיוני.

 

 

 

 

לסעיף 9

במסגרת עבודת הצוות הבין-משרדי דנו חברי הצוות בקשרים הרבים וביחסי התלות והגומלין הקיימים בין הבנקים לבין גופים חוץ-בנקאיים, ובפרט חברות כרטיסי האשראי, המהוות מועמדות פוטנציאליות משמעותיות לקבלת רישיון בנק. קשרים אלו מתבטאים בעיקר בעובדה שבמצב הנוכחי מקור המימון העיקרי של כלל נותני האשראי החוץ-בנקאיים הוא המערכת הבנקאית, ובכל הנוגע לחברות כרטיסי האשראי, מתווסף הקשר ההדוק למערכת הבנקאית בשל היותם מתפעלי ההנפקה של כרטיסי החיוב הבנקאיים והיותה של פעילות זו מקור הכנסה משמעותי.

לאור העובדה שכניסת שחקנים חדשים למערכת הבנקאית צפויה להגביר את הדינמיקה התחרותית במערכת ולאתגר את הבנקים הקיימים, עולה החשש שהקשרים הללו עם המערכת הבנקאית, שימשיכו להתקיים גם אם הגופים החוץ-בנקאיים יקבלו רישיון בנקאי עשויים לצנן את המוטיבציה של הגופים לגשת לקבלת רישיון בנקאי ולהתחרות בצורה משמעותית בבנקים הקיימים, זאת בשל החשש לאובדן ההכנסה כמתפעלי הנפקה של הבנקים. בנוסף קיים חשש שגם אם חברות כרטיסי האשראי יקבל רישיון בנקאי, מקור הכנסתם הנובע מתפעול ההנפקה של כרטיסי חיוב בנקאיים עלול להיות תמריץ שלילי להתחרות בבנקים ככל ושיעור גבוה מפעילות התפעול וההנפקה שמבצעת חברת כרטיסי האשראי היא מול בנק מסוים.

ואכן, המחוקק כבר נדרש לסוגיית תפעול ההנפקה של כרטיסי החיוב הבנקאיים, ובחוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ז-2017, שבמסגרתו הופרדו שתי חברות כרטיסי האשראי מהבנקים הגדולים נקבעו הגנות והוראות לעניין הקשרים בין הבנקים לבין חברות כרטיסי האשראי המתפעלות את הנפקת הכרטיסים הבנקאיים. בין היתר נקבע שם כי בנק בעל היקף פעילות רחב לא יתפעל יותר מ-52% מסך כרטיסי החיוב החדשים שהוא מנפיק ללקוחותיו באמצעות חברה מתפעלת אחת.

במסגרת תקנות הבנקאות (רישוי)(בנק בעל היקף פעילות רחב) התשפ"ג-2023, שבעקבותיהן הופרדה חברת כרטיסי אשראי שלישית מהבנקים, הוארך תוקף הוראה זו.

בהמשך להוראות שנקבעו בחוק האמור, מוצע לקבוע כי במהלך ארבע השנים שיתחילו לאחר שנה מיום התחילה של חוק זה, בנק בעל גדול, כלומר בנק ששווי נכסיו מעל 5% משווי הנכסים של כלל הבנקים, יבצע את תפעול ההנפקה של כרטיסי החיוב שהוא מנפיק באמצעות חברה מתפעלת – היינו: חברות כרטיסי האשראי; ויאפשר לחברה כאמור להיות צד לחוזה כרטיס חיוב, וזאת בדומה למצב הנוכחי ועל מנת למנוע אפקט מצנן על חברות כרטיסי האשראי לקבל רישיון בנק. בנוסף, ועל מנת למנוע תלות גדולה מידי בין אותן חברות לבין הבנקים מוצע שבנק כאמור, לא יבצע תפעול הנפקה ליותר מ-40% מכרטיסי החיוב החדשים שהוא מנפיק ללקוחותיו באמצעות חברה מתפעלת אחת. כלומר, בנקים אלו יהיו מחויבים לחלק את תפעול ההנפקה של כרטיסי החיוב החדשים שהם מנפיקים ללקוחותיהם בין שלוש חברות כרטיסי האשראי.

כמו כן, מוצע ששר האוצר, בהסכמת נגיד בנק ישראל, יהיה רשאי להאריך את תקופת המעבר האמורה ולשנות את השיעור שנקבע.

 

סעיף 10 – צוות מעקב

בתום שלוש שנים מיום הפרסום של חוק זה מוצע להקים צוות מעקב שיעקוב אחר יישום הוראות החוק המוצע. לצוות, שיורכב מנציגי הגורמים שהיו שותפים לצוות הבין-משרדי, שני תפקידים:

(1) להגיש לשר האוצר ולנגיד בנק ישראל, עד תום שש שנים ממועד הקמתו, את מסקנותיו והמלצותיו לעניין יישום הוראות חוק זה והשפעתו על המערכת הפיננסית ועל המשק.

(2) להמליץ לשר האוצר ולנגיד בנק ישראל לעניין הפעלת סמכותם להגדרת מגבלת הנכסים של בנק זעיר שיוכל להיות בהחזקה משותפת עם גוף מוסדי.

לצורך מילוי תפקידו של צוות המעקב, מוצע כי על אף הוראות כל דין, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, בנק ישראל – לעניין מידע המצוי בידי חטיבת הפיקוח על הבנקים, רשות ניירות ערך ורשות התחרות, לעניין מידע שנאסף מכוח סמכות הממונה על התחרות לפי סעיף 44א לחוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988,– אם סבר הממונה שמסירתו נדרשת לעבודת הצוות ואינה עלולה לגרום נזק לביצוע תפקידי הרשות לפי דין - ימסרו לצוות המעקב, לפי בקשתו, מידע המצוי בידיהם והדרוש לצוות לשם מילוי תפקידו.

 

 

בהמשך לתזכיר זה צפוי להתפרסם תזכיר לעניין פיקוח על תאגידי החזקה בגופים פיננסיים וזאת להשלמת המלצות הצוות הבין-משרדי והתזכירים מהווים ביחד את תיקוני החקיקה הנדרשים בהתאם להמלצותיו.