חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (תיקון מס' 8 – הוראת שעה), התשפ"ו-2025
חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"ב-2012 (להלן - חוק הפצת שידורים), נועד להסדיר הפצה קרקעית של שידורי טלוויזיה ורדיו באמצעות תחנות שידור אלחוטיות בשיטה הספרתית (דיגיטלית) בחינם לציבור. הפצה זו נעשית כיום באמצעות מערך "עידן פלוס" (להלן – המערך). חוק זה מסדיר רכיבים שונים כגון: זהות הגורם שיפעיל את מערך ההפצה וכן אפשרות להפעלה בידי גורם מפעיל פרטי לאחר הליך הפרטה, זהות המשדרים ששידוריהם יופצו על גבי המערך, הסדרי התשלום והמימון בעד הפעלת המערך ועוד. מערך עידן פלוס הוא מערך שידור ערוצי טלוויזיה ורדיו דיגיטלי קרקעי (DTT) בישראל. קליטת השידורים המופצים על גבי המערך מצריכה אנטנה וממיר דיגיטלי, או מקלט טלוויזיה המותאם לשיטת השידור הדיגיטלית.
הסדרת הפצת השידורים שעוגנה בחוק קבעה משטר של משק כספים סגור, כך שמימון הפצת השידורים יחול על גופים אשר יעשו שימוש במערך ההפצה לצורך הפצת שידורים. ליבת הסדר המימון להפעלת המערך נקבעה באופן המגלם את מבנה העלויות של המערך, אשר מבוסס בעיקרו על עלות קבועה ואינו נגזר במישרין ממספר הערוצים המופצים במערך בפועל. מערך הפצת השידורים מורכב מכמה מרבבים (Multiplexers) אשר כל אחד מהם מאגד כמה ערוצי טלוויזיה המשודרים על גבי אפיק תדר אחד, ובכך גדל מספר הערוצים אשר מופצים בחינם לציבור. עלות הפעלה של מרבב אינה תלויה במספר הערוצים המופצים על גביו. מבחינה נורמטיבית נקבע כי העלות תחולק לפי השימוש בפועל של הערוצים השונים. כך נקבע, כי כל גוף משדר ששידוריו מופצים על גבי המרבב ישלם את העלות הישירה המיוחסת להפצתו, ואם נותרה קיבולת הפצה לא מנוצלת, נקבע כי החובה לשלם בעבורה תחול על גופים ציבוריים שמפיצים שידורים באמצעות המערך: תאגיד השידור הישראלי והכנסת בעד שידורי ערוץ הכנסת )להלן - המשדרים הציבוריים). הסדר התשלום האמור נקבע בסעיף 9(ב) לחוק הפצת שידורים. עוד נקבע בחוק הפצת שידורים כי על ערוצים בעלי רישיון לשידורי טלוויזיה חלה חובה להיות מופצים במערך, ולפיכך הם חייבים בתשלום בעבור השידורים המופצים, ואולם בשל העלות הגבוהה יחסית להפצה של ערוצים במערך, ערוצים בעלי רישיון זעיר וזעיר ייעודי כהגדרתם בסעיף 71ו לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן-1990 (להלן - ערוצים זעירים; חוק הרשות השנייה), רשאים להיות מופצים במערך אם יבקשו זאת ובכפוף לתשלום, אך הם אינם מחויבים בכך.
ביום ד' באב התשפ"ד (8 באוגוסט 2024) תוקן חוק הפצת שידורים באמצעות חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (תיקון מס' 7 - הוראת שעה), התשפ"ד-2024 (להלן - הוראת השעה). במסגרת הוראת השעה נקבע כי כל ערוצי הטלוויזיה המסחריים הפועלים בישראל מכוח רישיון לפי חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן-1990, הן בעלי הרישיונות הוותיקים, הן הערוצים הזעירים וכן בעלי זיכיון שידורי רדיו (להלן ביחד - המשדרים המסחריים), יופצו על גבי המערך בטכנולוגיית חדות רגילה (Standard-Definition - SD) ולא יצטרכו לשלם כלל בעבור ההפצה. חלף זאת, נקבע כי מימון הפעלת המערך בתקופת הוראת השעה יגיע בעיקרו מהמשדרים הציבוריים ובמידה מוגבלת מאוצר המדינה. עוד קודם הוראת השעה עיקר נטל מימון המערך הושת על המשדרים הציבוריים. לפי המצב שקדם להוראת השעה, עלייתם של ערוצים נוספים למערך הייתה אמורה לצמצם את הקיבולת הפנויה שהמשדרים הציבוריים נדרשים לממן, ובהתאם - לצמצם את סך ההוצאה הנדרש מצידם בקשר למערך.
הסדר זה נקבע כהוראת שעה עד יום ב' בשבט התשפ"ה (31 בינואר 2025) והוארך עד ליום י"ט בסיון התשפ"ה (15 ביוני 2025) במסגרת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (תיקון מס' 7 – הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ה-2025. ביום ו' באב התשפ"ה (31 ביולי 2025) פרסם משרד התקשורת את תזכיר חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (תיקון מס' 7 – הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ה-2025 (להלן – התזכיר להארכת הוראת השעה) שנועד להאריך את הוראת השעה פעם נוספת ומצוי בימים אלה בשלבי גיבוש מתקדמים לקראת חקיקתו. במקביל לתזכיר להארכת הוראת השעה– מוצע בתזכיר זה לעגן הסדר לטווח הארוך יותר שיעוגן בעתיד גם באמצעות חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2025 (להלן – חוק השידורים). עם זאת, מוצע לעגן הסדר זה כהוראת שעה באופן שיחייב בחינה מחודשת שלה בהתאם להתקדמות חוק השידורים.
תזכיר החוק מפחית את השתתפות אוצר המדינה בתשלום דמי הפצה באמצעות תחנות שידור ספרתיות בסכום שנתי של כ-6 מיליון ש"ח, צמוד למדד המחירים לצרכן.
תזכיר חוק מטעם משרד התקשורת:
|
|
|
|
|||||
|
תיקון חוק הפצת שידורים |
1. |
בחוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"ב-2012 (להלן- החוק העיקרי) - |
|||||
|
|
|
(א) אחרי סעיף 7א יבוא: |
|||||
|
|
|
"שימוש במרבב הפעיל בלבד |
(7ב) |
בתקופת הוראה השעה, יעשה הגורם המפעיל שימוש יעשה הגורם המפעיל שימוש במרבב אחד בלבד (בסעיף זה – המרבב הפעיל), ועל אף הוראות סעיפים 6 עד 7א – |
|||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) הגורם המפעיל לא יפיץ, באמצעות תחנות השידור הספרתיות, שידורי טלוויזיה ושידורי רדיו, אלא אם כן קיימת קיבולת פנויה להפצתם במרבב הפעיל; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) הגורם המפעיל לא יפיץ, באמצעות תחנות השידור הספרתיות, שידורי טלוויזיה של הגופים המנויים בסעיף 6(א), בטכנולוגיית חדות גבוהה, אלא אם כן קיימת קיבולת פנויה במרבב הפעיל להפצתם בטכנולוגיה האמורה." |
|
|
|
(ב) בסעיף 9 - |
|||||
|
|
|
|
(1) בסעיף קטן (א) – |
||||
|
|
|
|
|
(א) ברישה - |
|||
|
|
|
|
|
|
(1) המילים "או 7" יימחקו; |
||
|
|
|
|
|
|
(ב) המילים "כשהוא מחולק בין הגופים אשר שידוריהם מופצים באמצעות תחנות השידור הספרתיות כאמור," יימחקו; |
||
|
|
|
|
|
(ג) במקום פיסקאות (1) עד (3) יבוא: |
|||
|
|
|
|
|
"(1) גוף ששידורי הטלוויזיה שלו מופצים לפי סעיף 6(א)(2) (בסעיף זה – משדרי הטלוויזיה) – 0.15% מהכנסתו השנתית מביצוע שידורים ומתן שירותים כמשמעותם בסעיף 100 לחוק הרשות השנייה ובלבד שהכנסתו השנתית עולה על 40 מיליון שקלים חדשים בשנה; |
|||
|
|
|
|
|
(2) הכנסת לגבי שידורי ערוץ הכנסת – הסכום ששילמה בעד הפצת השידורים ביום תחילתו של תיקון מס' _____; |
|||
|
|
|
|
|
(3) תאגיד השידור הישראלי – יתרת סך התשלומים והעלויות;" |
|||
|
|
|
|
(2) סעיפים קטנים (ב), (ב1) ו-(ד) – בטלים; |
||||
|
|
|
|
(3) בסעיף קטן (ז), פסקאות (1) ו-(2) – בטלות; |
||||
|
|
|
(ג) בסעיף 11 לחוק, במקום "סעיפים 6 ו-7" יבוא "סעיף 6" ובמקום "בסעיפים 6(א)(3) ו-7(א)2) ו-(4)" יבוא "בסעיף 6(א)(3)". |
|||||
|
הוראת שעה |
2. |
חוק זה יעמוד בתוקפו למשך שלוש שנים. |
|||||
|
תחילה |
3. |
תחילתו של חוק זה ביום י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026). |
|||||
|
|
|
|
|
|
|||
|
|
|
|
|
||||
דברי הסבר
כללי חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"ב-2012 (להלן - חוק הפצת שידורים), נועד להסדיר הפצה קרקעית של שידורי טלוויזיה ורדיו באמצעות תחנות שידור אלחוטיות בשיטה הספרתית (דיגיטלית) בחינם לציבור. הפצה זו נעשית כיום באמצעות מערך "עידן פלוס" (להלן – המערך). חוק זה מסדיר רכיבים שונים כגון: זהות הגורם שיפעיל את מערך ההפצה וכן אפשרות להפעלה בידי גורם מפעיל פרטי לאחר הליך הפרטה, זהות המשדרים ששידוריהם יופצו על גבי המערך, הסדרי התשלום והמימון בעד הפעלת המערך ועוד. מערך עידן פלוס הוא מערך שידור ערוצי טלוויזיה ורדיו דיגיטלי קרקעי (DTT) בישראל. קליטת השידורים המופצים על גבי המערך מצריכה אנטנה וממיר דיגיטלי, או מקלט טלוויזיה המותאם לשיטת השידור הדיגיטלית.
הסדרת הפצת השידורים שעוגנה בחוק קבעה משטר של משק כספים סגור, כך שמימון הפצת השידורים יחול על גופים אשר יעשו שימוש במערך ההפצה לצורך הפצת שידורים. ליבת הסדר המימון להפעלת המערך נקבעה באופן המגלם את מבנה העלויות של המערך, אשר מבוסס בעיקרו על עלות קבועה ואינו נגזר במישרין ממספר הערוצים המופצים במערך בפועל. מערך הפצת השידורים מורכב מכמה מרבבים (Multiplexers) אשר כל אחד מהם מאגד כמה ערוצי טלוויזיה המשודרים על גבי אפיק תדר אחד, ובכך גדל מספר הערוצים אשר מופצים בחינם לציבור. עלות הפעלה של מרבב אינה תלויה במספר הערוצים המופצים על גביו. מבחינה נורמטיבית נקבע כי העלות תחולק לפי השימוש בפועל של הערוצים השונים. כך נקבע, כי כל גוף משדר ששידוריו מופצים על גבי המרבב ישלם את העלות הישירה המיוחסת להפצתו, ואם נותרה קיבולת הפצה לא מנוצלת, נקבע כי החובה לשלם בעבורה תחול על גופים ציבוריים שמפיצים שידורים באמצעות המערך: תאגיד השידור הישראלי והכנסת בעד שידורי ערוץ הכנסת )להלן - המשדרים הציבוריים). הסדר התשלום האמור נקבע בסעיף 9(ב) לחוק הפצת שידורים. עוד נקבע בחוק הפצת שידורים כי על ערוצים בעלי רישיון לשידורי טלוויזיה חלה חובה להיות מופצים במערך, ולפיכך הם חייבים בתשלום בעבור השידורים המופצים, ואולם בשל העלות הגבוהה יחסית להפצה של ערוצים במערך, ערוצים בעלי רישיון זעיר וזעיר ייעודי כהגדרתם בסעיף 71ו לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן-1990 (להלן - ערוצים זעירים; חוק הרשות השנייה), רשאים להיות מופצים במערך אם יבקשו זאת ובכפוף לתשלום, אך הם אינם מחויבים בכך.
ביום ד' באב התשפ"ד (8 באוגוסט 2024) תוקן חוק הפצת שידורים באמצעות חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (תיקון מס' 7 - הוראת שעה), התשפ"ד-2024 (להלן - הוראת השעה). במסגרת הוראת השעה נקבע כי כל ערוצי הטלוויזיה המסחריים הפועלים בישראל מכוח רישיון לפי חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן-1990, הן בעלי הרישיונות הוותיקים, הן הערוצים הזעירים וכן בעלי זיכיון שידורי רדיו (להלן ביחד - המשדרים המסחריים), יופצו על גבי המערך בטכנולוגיית חדות רגילה (Standard-Definition - SD) ולא יצטרכו לשלם כלל בעבור ההפצה. חלף זאת, נקבע כי מימון הפעלת המערך בתקופת הוראת השעה יגיע בעיקרו מהמשדרים הציבוריים ובמידה מוגבלת מאוצר המדינה. עוד קודם הוראת השעה עיקר נטל מימון המערך הושת על המשדרים הציבוריים. לפי המצב שקדם להוראת השעה, עלייתם של ערוצים נוספים למערך הייתה אמורה לצמצם את הקיבולת הפנויה שהמשדרים הציבוריים נדרשים לממן, ובהתאם - לצמצם את סך ההוצאה הנדרש מצידם בקשר למערך.
הסדר זה נקבע כהוראת שעה עד יום ב' בשבט התשפ"ה (31 בינואר 2025) והוארך עד ליום י"ט בסיון התשפ"ה (15 ביוני 2025) במסגרת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (תיקון מס' 7 – הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ה-2025. ביום ו' באב התשפ"ה (31 ביולי 2025) פרסם משרד התקשורת את תזכיר חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (תיקון מס' 7 – הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ה-2025 (להלן – התזכיר להארכת הוראת השעה) שנועד להאריך את הוראת השעה פעם נוספת ומצוי בימים אלה בשלבי גיבוש מתקדמים לקראת חקיקתו. במקביל לתזכיר להארכת הוראת השעה– מוצע בתזכיר זה לעגן הסדר לטווח הארוך יותר שיעוגן בעתיד גם באמצעות חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2025 (להלן – חוק השידורים). עם זאת, מוצע לעגן הסדר זה כהוראת שעה באופן שיחייב בחינה מחודשת שלה בהתאם להתקדמות חוק השידורים.
לסעיף 7א המוצע בסעיף 1(א)
מוצע לקבוע מחדש את ההסדר המגביל שימוש במרבב כך שייעשה שימוש במרבב אחד בלבד כהסדר שיחול במשך כל תקופת הוראת השעה המוצעת. מכיוון שהסדר התשלומים נסמך על מצב עובדתי קיים שבו פעיל רק מרבב אחד (בעלויות זולות בהרבה מהפעלה של שני מרבבים) וכך חלוקת הכספים וכן הקף הקיבולת המספיק לפעילותם של הגופים המשדרים – מוצע לעגן הסדר זה המקבע את השימוש ומהווה רכיב מפתח בהסדר כולו.
במרבב אחד בלבד ניתן להפיץ 11 ערוצים במתכונת של חדות רגילה (SD) והדבר מספק לכל הערוצים הזכאים להיות מופצים בו ופועלים כיום. השימוש בטכנולוגיה של חדות גבוהה (HD) יתאפשר בסדר קדימות משני להפצה של כל ערוץ אחר בחדות רגילה.
לסעיף 1(ב)
מוצע לקבוע הסדר למימון הפצת שידורים שלפיו קביעת סך התשלומים והעלויות (ללא עלות ההקמה המוגדרת בסעיף 1 לחוק) תוסיף להיות נתונה לקביעה של שר התקשורת ושר האוצר (כפי שנעשה בתקנות הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (דמי הפצה), התשפ"ב-2022). הכיסוי של עלות זו יתחלק בין שלושה סוגים של גופים:
בעלי רישיון לפי חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן-1990 (להלן – חוק הרשות השניה) – ובלבד שהכנסתם השנתית מביצוע שידורים ומתן שירותים עולה על 40 מיליון שקלים חדשים – כך שבגדר כך כלולים גם בעלי רישיון זעיר וזעיר ייעודי שהכנתם נעה בין 40 ל-80 מליון שקלים חדשים. בעלי רישיון כאמור יידרשו לשלם 0.15% מהכנסתם כאמור.
הכנסת לגבי שידורי ערוץ הכנסת – אותו סכום ששילמה בעד הפצת שידורים ביום תחילת החוק (1 בינואר 2026). סכום זה צפוי לעמוד עומד על כ-6 מיליון שקלים חדשים.
תאגיד השידור הישראלי – את יתרת הסכום המכסה את עלות הפעלת המערך.
במקביל, משדרי רדיו, המנויים בסעיף 7 לחוק – לא יהיו חייבים בתשלום דמי הפצה כלשהם בעד הפצתם.
לסעיף 2
מוצע לקבוע את ההסדר כהוראת שעה לפרק זמן בן שלוש שנים שיאפשר הבאה והשלמה של הסדר חליפי במסגרת חקיקת חוק השידורים. הסדר כאמור יסדיר את כל נושא הפצת השידורים לציבור במערך ציבורי והוא נדרש בחקיקה והערכות הנדסית ומינהלית ליישומו.
לסעיף 3
מוצע לקבוע כי ההסדר יתחיל לחול ביום י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026), תחילת שנת הכספים הבאה. עד למועד זה צפוי לחול, בהתאם לתזכיר להארכת הוראת השעה, הסדר המימון הקיים.