הצעת חוק מטעם הממשלה:
|
הוספת סעיף 85 |
1. |
בפקודת התעבורה[1], אחרי סעיף 84 יבוא: |
||
|
|
|
"הסמכת רשות מקומית לביצוע תפקידי רישוי |
85. |
שר התחבורה, לפי בקשת רשות מקומית ובהסכמת שר הפנים, רשאי להסמיכה לבצע תפקידים הנתונים לרשות הרישוי לפי סימן א' וסימן ב' לפרק השני לפקודה זו, כולם או חלקם (בסעיף זה – תפקידי רישוי); המנהל הכללי של משרד התחבורה יפרסם ברשומות הודעה על הסמכה לפי סעיף זה." |
|
תחילה והוראות מעבר |
2. |
(א) תחילתו של חוק זה 30 ימים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה). |
||
|
|
|
(ב) על אף הוראות סעיף 85 לפקודת התעבורה, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, רשות מקומית שביצעה, ערב יום התחילה, תפקידים הנתונים לרשות הרישוי לפי סימן א' וסימן ב' לפרק השני לפקודת התעבורה, רשאית להמשיך לפעול באותה מתכונת עד תום שנה מיום התחילה, אף בלא הסמכה של שר התחבורה כאמור באותו סעיף. |
||
דברי הסבר
סימנים א' ו-ב' לפרק השני לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה"), מסדירים את סמכויות שר התחבורה והבטיחות בדרכים (להלן: "השר") בכל הקשור לרישוי רכב ורישוי נהיגה, באופן כללי ביותר, ואינם מסדירים בצורה מפורטת את סוגיית הקמת משרדי רישוי לשירות הציבור.
עם השנים, מטעמים תקציביים וארגוניים בעיקרם, התבססה פרקטיקה לפיה משרד התחבורה והבטיחות בדרכים (להלן: "המשרד") נענה לבקשות של רשויות מקומיות שונות, ומסייע להן לפתוח בתחומן ובמימונן החלקי, סניפים של משרדי רישוי, המספקים לציבור הרחב שירותים בכל הקשור לרישיונות נהיגה ורישיונות רכב. נכון למועד זה, מבין 28 סניפים של משרדי רישוי בארץ, כ- 10 סניפים פועלים במתכונת זו. בחלק מסניפים אלו השתתפה הרשות המקומית רק בעלויות אחזקת המשרד, ובחלקם האחר, אף בהצבת עובדי הרשות המקומית שסיפקו את השירותים, לאחר הכשרה בסיסית בנהלי רשות הרישוי שהועברה להם ע"י נציגי המשרד.
בעבר, בעקבות עתירה שהוגשה לבג"צ כנגד החלטת המשרד לסגור את סניף הרישוי שנפתח בעיר נצרת עלית במתכונת מימון משותף כאמור, עקב אי העברת חלקה של העירייה במימון עלויות אחזקת הסניף, קבע המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (אזרחי) דאז את עמדתו, לפיה ביצוע פעולות רישוי, איננו בגדר סמכויותיה של רשות מקומית, הקבועות בפקודת העיריות [נוסח חדש]. יחד עם זאת, ככל שפעילות זו תוסדר בחקיקה, אשר תהווה מקור הסמכה לרשויות המקומיות לפעול בתחומי הרישוי, הרי שתוסר המניעה לפעילותן בתחום זה. הצעת חוק ממשלתית בעניין זה הונחה בכנסת בשנת 2017 אולם לא קודמה עד לפיזור אותה כנסת. על מנת לאפשר את הסדרתם של סניפי רישוי קיימים הפועלים תוך הסתייעות במשאבי השלטון המקומי וכן את הרחבת השירותים, מוצע לקדמה מחדש.
האפשרות לספק שירותי רישוי לציבור בשיתוף ובאמצעות משרדי הרשויות המקומיות, מהווה התפתחות נוספת בשילוב מתן השירותים לאזרח ע"י השלטון המרכזי, באמצעות הרשויות המקומיות. מדובר במהלך נוסף במסגרת יישום המדיניות להנגשת השירותים הממשלתיים לציבור. במהלך האמור יתרונות משמעותיים, של שיפור השירות לאזרח; אספקת מגוון שירותים ממשלתיים במקום אחד; והכל תוך חיסכון בעלויות המצרפיות וניצול תשתיות פיזיות ואנושיות קיימות.
יצוין, כי העיקרון שבבסיס הצעת חוק זו הנוגע לאספקת שירותים שבסמכות השלטון המרכזי בסיוע ובמימון הרשויות המקומיות, איננו חדש, וכבר מיושם בפועל שנים ארוכות, מכוחו של סעיף 38 לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965, אשר הסמיך את שר הפנים, להסמיך רשות מקומית בצו, לבצע תפקיד לפי החוק. מכוחו של סעיף זה, פועלות לשכות מרשם אוכלוסין במשרדי רשויות מקומיות מזה שנים.
הצעת חוק זו נועדה לתקן את הפקודה באופן שיאפשר לשר להסמיך רשות מקומית לבצע תפקידי רישוי, וזאת במגמה לשפר את השירות לציבור, תוך ניצול תשתיות קיימות של רשויות מקומיות.
לאור המשמעויות והנטלים התקציביים והיישומים של הטלת סמכות כאמור על הרשות המקומית שהתפקיד יוטל עליה, מוצע כי הפעלת סמכות כאמור, תותנה בבקשת הרשות המקומית ובכפוף לקבלת הסכמת שר הפנים.
א. עיקרי החוק המוצע
עיקר 1:
כאמור, הפקודה בנוסחה הנוכחי אינה כוללת התייחסות להסדרת מתן שירותי רישוי לציבור הרחב.
לאור האמור מוצע להוסיף סעיף 85 לפקודה, שעיקרו קביעת סמכות השר, בהסכמת שר הפנים, להסמיך רשות מקומית בצו, לספק שירותים לפי הפרק השני, סימנים א' ו-ב' לפקודה.
(סעיף 1 לחוק המוצע)
עיקר 2:
מוצע לקבוע כי מועד תחילת התיקון המוצע יהיה 30 יום מיום פרסומו.
(סעיף 2 לחוק המוצע)
עיקר 3:
מוצע לקבוע תקופת מעבר של כשנה ממועד תחילת החוק, במהלכה יתאפשר לרשויות מקומיות שבתחומן פועלים סניפי רישוי במימון משותף שלהן ושל משרד התחבורה, להמשיך לפעול במתכונת פעילותן הקיימת, ערב תחילת החוק, למשך שנה מיום התחילה, במהלכה יתאפשר להן לפנות לשר התחבורה לצורך מימוש הסמכות המוקנית לו בסעיף 1 לחוק, ביחס לסניפי הרישוי הפועלים בתחומן.
(סעיף 3 לחוק המוצע)
עיקר השפעת הצעת החוק היא יצירת העוגן החוקי למתן שירותי רישוי לציבור הרחב באמצעות רשויות מקומיות ועל בסיס תשתיות השירות הקיימות שלהן. משכך, לא צפויה השפעה משמעותית על תקציב המדינה, על התקנים במשרדי הממשלה ועל ההיבט המנהלי.