רשומות

 

טיוטת תקנות

 

שם התקנות המוצעות

תקנות שירות המדינה (גימלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים), התשפ"ה-2025.

 

 

מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

     תיקון מס' 44 לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970 (להלן – חוק הגמלאות) קבע כי עובדים חדשים במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים (להלן – המוסד) ובשירות הביטחון הכללי (להלן – השירות, וביחד – שירותי הביטחון) יבוטחו בהסדר פנסיה צוברת במקום בהסדר פנסיה תקציבית, וזאת בדומה לתיקון מס' 41 לחוק הגמלאות שהחיל זאת על יתר עובדי המדינה. במסגרת תיקון מס' 44 האמור נוסף סעיף 108ז לחוק הגמלאות הקובע כי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת ובהתייעצות עם השר הממונה על שירות הביטחון, יקבע הוראות בעניינים הנוגעים לביטוח הפנסיוני של עובדי ביטחון חדשים, ובכלל זה תשלום קצבה למי שפרש לפני גיל פרישה, כהגדרתו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004 (להלן – קצבת גישור).

 

ככלל, זכאות לקצבת פרישה למבוטחים בפנסיה צוברת מקופת גמל לקצבה, מוקנית לעמיתי הקופה החל מגיל פרישה לפי חוק גיל פרישה או מוקדם יותר (ולא לפני גיל 60), לפי בחירתו של העמית. תכליתה של קצבת הגישור היא לגשר על פרק הזמן שבין פרישתם של עובדי שירותי הביטחון, שככלל פורשים בגיל צעיר יותר מאשר יתר העובדים במשק לאור מאפייני השירות הייחודיים בשירותי הביטחון, לבין המועד בו יקבלו קצבה מקופת הגמל לקצבה בה הם עמיתים. מעצם טיבו של הסדר לתשלום קצבת הגישור, המשולמת מטעם המעסיק ולא על בסיס הפרשות שצבר העובד, ההשלכות האקטואריות של הסדר זה כבדות משקל, ומשכך עוגנה בחקיקה ראשית סמכות השרים הרלוונטיים באישור ועדות של הכנסת לקבוע את התנאים לזכאות לקצבת הגישור, מועדי הזכאות וכן את שיעורי קצבת הגישור.

 

בין גורמי הממשלה הנוגעים בדבר התקיימו עשרות רבות של דיונים לאורך השנים לגיבוש מנגנון מוסכם לגישור, כאשר בסופו של דבר משרד האוצר חתם מול צה"ל על סיכום בשנת 2015, אשר תוקן  בסיכום עקרונות מפורט בשנת 2023, ומול המוסד על סיכום מפורט בשנת 2022 (להלן –­ סיכום 2022). לאחרונה, ביום 12 במרץ 2025, נחתם סיכום דומה מול השירות (להלן – סיכום 2025). על בסיס סיכום 2022 וסיכום 2025 גובשו תקנות אלו. 

 

 

להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

 

 

 

 

תקנות שירות המדינה (גימלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים), התשפ"ה-2025

בתוקף סמכותי לפי סעיף 108ז לחוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970,[1](להלן – החוק), באישור ועדת הכספים של הכנסת וועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בהתייעצות עם ראש הממשלה ובהמלצת ועדת השירות לפי סעיף 104 לחוק, אני מתקין תקנות אלה:

הגדרות

1.  

בתקנות אלה -

 

 

"אוכלוסייה" – עובדים המועסקים בתפקידים הנמנים על אחד מתחומי ההעסקה המפורטים בתוספת הראשונה;

 

 

"אית"ן"- אזרח ישראלי תומך נציגות;

 

 

"הארגון" – המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;

 

 

"ארגון אחר" – משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, שירות הביטחון הכללי וצבא ההגנה לישראל;

 

 

"העסקה מזכה" – תקופת העסקה לפי תקנה 3(א);

 

 

"ותק מזערי" – תקופות שירות בהעסקה מזכה, ברציפות או במצטבר, לפי העניין, לפי תקנה 3(ב);

 

 

"חוזה ל'" - חוזה העסקה ללוחמי ל' לפי תנאי הסיכום הבין-משרדי בעניינם מיום כ"ז בניסן התשנ"ט (13 באפריל 1999) כפי שיעודכן מזמן לזמן;

 

 

"חוק קופות גמל" – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005[2];

 

 

"חוק שירות הקבע" – חוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גימלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה-1985[3];

 

 

"יתרה צבורה", במועד מסוים – הכספים שהופקדו לזכותו של עובד זכאי בחשבונו בקופת גמל לקצבה או בקופת ביטוח, בשל תקופת העסקה מזכה בארגון או בארגון אחר, בתוספת התשואה שנזקפה בשל כספים אלה, ובניכוי כספים שמשך ודמי ניהול;

 

 

"כתב מינוי" - כמשמעותו בסעיף 17 לחוק המינויים;

 

 

"מועד החישוב" – מועד סיום העסקתו של העובד הזכאי בארגון;

 

 

"מועד חתימת הסיכום" – י"ט באב התשפ"ב (16 באוגוסט 2022);

 

 

"עובד זכאי" – עובד חדש בשירותי הביטחון, כמשמעותו בסעיף 108ב לחוק, המועסק בארגון ושערב סיום העסקתו בארגון הועסק בכתב מינוי;

 

 

"עובד שמונה בפועל או שהושאל" - עובד שהועבר במינוי בפועל או בהשאלה למשרד ממשלתי אחר, או שהועבר בהשאלה למשטרת ישראל, לשירות בתי הסוהר או לצבא ההגנה לישראל לתקופת שירות קצובה, ובלבד שמתקיימים לגביו כל אלה:

 

 

 

(1) ערב  המינוי בפועל או ההשאלה העובד היה מועסק בארגון בתקן, כמשמעותו בסעיף 15 לחוק המינויים, במשך חמש שנים לפחות;

 

 

 

(2) במועד המינוי בפועל או ההשאלה העובד מועסק בכתב מינוי או בחוזה ל';

 

 

 

(3) ראש אגף משאבי אנוש בארגון הורה בכתב בטרם אישור המינוי בפועל או ההשאלה כי הם נדרשים לפיתוחו המקצועי של העובד או כי המינוי בפועל או ההשאלה יביאו לתרומה משמעותית לגוף או לארגון;

 

 

 

(4) ראשי אגפי משאבי אנוש בארגון ובגוף המקבל את העובד ונציב שירות המדינה, אישרו את המינוי בפועל או ההשאלה;

 

 

"עמ"י" – עובד מקומי ישראלי;

 

 

"עמית פעיל" – כהגדרתו בתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (העברת כספים בין קופות גמל), תשס"ח-2008[4];

 

 

"צו המקצועות" – צו כמשמעותו בסעיף 108ז(ב) לחוק שהותקן לגבי הארגון;

 

 

"קופת ביטוח" - כהגדרתה בחוק קופות גמל, ובלבד שאושרה כקופת גמל לקצבה;

 

 

"קופת גמל לקצבה" – כהגדרתה בחוק קופות גמל;  

 

 

"קצבה תקציבית רעיונית" – קצבה שהייתה משתלמת לעובד בשל פרישתו אילו העובד הזכאי לא היה עובד ביטחון חדש אלא היה זכאי לקצבה לפי החוק, המחושבת לפי הנוסחאות שבתוספת השנייה;

 

 

"קצבה צוברת רעיונית" במועד מסוים – קצבה שהייתה משתלמת לעובד הזכאי בהגיעו לגיל 67 מקופת גמל לקצבה שבה הוא עמית פעיל לפי הסדר הפנסיה שחל עליו במועד החישוב על בסיס היתרה הצבורה שלו באותו מועד, המחושבת לפי הנוסחאות שבתוספת השנייה;

 

 

"קרן ברירת מחדל" – קרן לפי סעיף 108ו(ג) לחוק;

 

 

"קרן חדשה כללית" ו- "קרן חדשה מקיפה" – כהגדרתן בחוק קופות גמל;

 

 

"שאיר" – זכאי לקצבת שאיר לפי תקנון או הסכם של קרן הפנסיה או קופת הביטוח של העובד, לו היה העובד עמית פעיל בקרן או בקופה זו במועד פטירתו;

 

 

"שכר שעה" – חוזה מיוחד להעסקה לפי שעה.

תנאי הזכאות לקצבת גישור

2.  

עובד זכאי יהיה זכאי לקצבת גישור לפי תקנות אלה, בהתקיים כל אלה:  

 

 

 

(1) הארגון פיטר אותו;

 

 

 

(2) בעת פיטוריו הוא הועסק בכתב מינוי במקצוע שלא נכלל בצו המקצועות, או במקצוע שנכלל בצו המקצועות ובלבד שהתקיים בו אחד מאלה:

 

 

 

 

(א)  האמור בתקנה 3(16)(ב);

 

 

 

 

(ב) הוא נקלט למקצוע האמור לפני שהמקצוע נכלל בצו המקצועות לראשונה;

 

 

 

(3) הוא צבר את הוותק המזערי הנדרש לפי תקנה 3(ב);

 

 

 

(4) הוא הגיע לגיל הפרישה המזערי החל לגביו לפי טור ג' בטבלה שבתוספת הראשונה;

 

 

 

(5) הוא אינו זכאי לקצבה לפי החוק או לפי חוק שירות הקבע; פסקה זו לא תחול על עובד זכאי שהחל לעבוד בארגון כעובד ביטחון חדש לפני מועד חתימת הסיכום;

 

 

 

(6) הוא אינו זכאי לקצבה מכוח תקנות אלה, תקנות אחרות מכוח סעיף 108ז או תקנות מכוח סעיף 67ו לחוק שירות הקבע, אלא אם כן הסכים בכתב לכך שתשלום הקצבה האמורה יופסק כל עוד הוא משרת בארגון והתקבל אישור הארגון האחר על הפסקת הקצבה כאמור;

 

 

 

(7) הוא אישר בכתב כי הוא מתחייב להודיע לארגון אם ביצע משיכה מהיתרה הצבורה שלו במהלך תקופת זכאותו לתשלום קצבת הגישור, וכי הוא מודע לכך שמשיכה כאמור תוביל לחישוב מחדש של גובה קצבתו.

חישוב תקופת השירות לצורך זכאות לקצבה

3.  

(א)  תקופת העסקה של עובד זכאי בארגון תוכר לצורך הוותק המזערי אם היא אחת מאלה:

 

 

 

(1) תקופת העסקה בכתב מינוי;

 

 

 

(2) תקופת ניסיון לקבלת כתב מינוי ובלבד שהעובד מועסק בהתאם לתנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;

 

 

 

(3) תקופת העסקה בהרשאה להעסקה לשעה בתקופת ניסיון לפי חוק המינויים, ובלבד שהעובד מועסק בהתאם לתנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;

 

 

 

(4) תקופת העסקה שאינה בהתאם לתנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי באחד מהמקצועות המפורטים להלן, ובלבד שלא תעלה על מספר השנים שלצדם:

 

 

 

 

(א)  קצין איסוף - 5 שנים;

 

 

 

 

(ב) לוחם ט' - שנתיים;

 

 

 

 

(ג)  קצין שיתוף פעולה - שנתיים;

 

 

 

 

(ד) מבצע - שנתיים;

 

 

 

 

(ה)  קצין פרויקטים מבצעיים - שנתיים;

 

 

 

 

(ו)  צוער - שנתיים;

 

 

 

 

(ז)  קצין מבצעי תודעה – שנתיים;

 

 

 

(5) תקופת העסקה בחוזה ל';

 

 

 

(6) תקופת חופשה ללא משכורת של עד שנה, ברציפות או במצטבר, כאשר לגבי עובד שטרם צבר את הותק המזערי היא אושרה על ידי נציב השירות, ובלבד שהעובד חזר לאחריה לשירות פעיל בארגון לשנתיים רצופות לפחות;

 

 

 

(7) תקופת לידה והורות כמשמעותה בסעיף 6 לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954[5], לרבות ביחס לאימוץ כאמור בסעיף 9ד לחוק זה, ותקופות חופשה ללא משכורת לאחר תקופת הלידה וההורות מכוח סעיף 7(ד)(1) לחוק האמור;

 

 

 

(8) תקופת חופשת מחלה ללא משכורת;

 

 

 

(9) תקופת חופשה ללא משכורת למטרת טיפול רפואי בעובד או בבן משפחה או לצורך עזרה לבן משפחה חולה;

 

 

 

(10) תקופת שירות חובה בארגון או בארגון אחר, ובלבד שהתקיים האמור בסעיף 63ג לחוק;

 

 

 

(11) תקופת העסקה כעמ"י או כאית"ן, לפי הוראות אלה:

 

 

 

 

(א)  ערב תחילת העסקתו כעמ"י או כאית"ן הוא הועסק לפי אחת מהפסקאות בתקנת משנה זו למעט (10) ו- (14);

 

 

 

 

(ב) העובד הצטרף לבן או בת זוגו שיצאו לשליחות מטעם משרד ממשלתי, לרבות יחידות סמך של המשרד הממשלתי וארגון אחר;

 

 

 

 

(ג)  רק מחצית מהתקופה תוכר כהעסקה מזכה, בהגבלה של עד שלוש שנות העסקה מזכות; על אף האמור, תקופת העסקה שניה כעמ"י או כאית"ן, תוכר אף אם הגיע העובד למגבלה האמורה ברישה, בהגבלה של עד שלוש שנות העסקה מזכות נוספות, ובלבד שהתקבל אישור של החשב הכללי טרם יציאת העובד לתקופת השליחות השנייה בדבר ההכרה בתקופה זו כתקופה מזכה נוספת;

 

 

 

(12) תקופת העסקה של עובד במינוי בפועל או בהשאלה בארגון אחר, ובלבד שבתקופת העסקה זו העובד הועסק בהתאם לתנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;

 

 

 

(13) תקופת העסקה של עובד במינוי בפועל במשרד ממשלתי אחר, לתקופה של עד שלוש שנים, ברציפות או במצטבר, ובלבד שבתקופת העסקה זו העובד הועסק בהתאם לתנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי או בחוזה בכירים למי שמועסק בתפקיד בכיר, וכי העובד חזר לארגון לתקופת שירות בהעסקה מזכה טרם פרישתו אלא אם כן השלים העובד חמש עשרה שנות העסקה מזכות בארגון טרם תקופת המינוי בפועל;

 

 

 

(14) תקופת העסקה בארגון אחר, ובלבד שהתקיימו כל אלה:

 

 

 

 

(א)  תקופת ההעסקה כאמור מוכרת כהעסקה מזכה לפי תקנות מכוח סעיף 108ז לחוק או מכוח סעיף 67ו לחוק שירות הקבע שהותקנו לעניין הארגון האחר; טרם הותקנו תקנות כאמור בארגון האחר, תקופת ההעסקה תוכר אם היא אחת מאלה:

 

 

 

 

 

(1) העסקה בכתב מינוי;

 

 

 

 

 

(2) שירות כחייל חדש כהגדרתו בסעיף 67א לחוק שירות הקבע ובלבד שלא מדובר בתקופת חופשה ללא משכורת או מתכונות העסקה נוספות שאינן מזכות לפי תקנות אלה;

 

 

 

 

 

(3) שירות כסוהר חדש או כשוטר חדש, ובלבד שלא מדובר בתקופת העסקה שתנאי השכר בה אינם בהתאם לתנאי השכר המקובלים במשטרה או בשירות בתי הסוהר, בשוטר או סוהר מוסף זמני, בחופשה ללא משכורת או במתכונות העסקה נוספות שאינן מזכות לפי תקנות אלה;

 

 

 

 

 

(4) שירות כעובד חדש בשירות הביטחון הכללי, ובלבד שלא מדובר בתקופת העסקה שאינה בהתאם לתנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי, בחופשה ללא משכורת או במתכונות העסקה נוספות שאינן מזכות לפי תקנות אלה;

 

 

 

 

(ב) העובד הועסק בארגון בתוך 12 חודשים ממועד סיום העסקתו בארגון האחר;

 

 

 

 

(ג)  העובד אינו זכאי לקצבה מהארגון האחר בעד תקופת העסקה זו;

 

 

 

 

(ד) במועד סיום העסקתו בארגון האחר לא חל עליו האמור בתקנה 3(ג)(2);

 

 

 

(15) תקופת שירות בארגון כחייל בשירות קבע במסגרת יחידות מחוץ לצה"ל, כמשמעותן בפקודות הצבא, ובלבד שהתקיימו כל אלה:

 

 

 

 

(א)   לא הייתה הפסקה העולה על שנים עשר חודשים בין תקופת השירות האמורה לבין המועד שבו החל לשרת בארגון;

 

 

 

 

(ב) תקופת השירות האמורה אינה מזכה בקצבה מכוח החוק או מכוח תקנות לפי סעיף 108ז לחוק שהותקנו לעניין ארגון אחר;

 

 

 

 

(ג)  במהלך שירותו בארגון, העובד אינו מקבל קצבה מארגון אחר;

 

 

 

(16) תקופת שירות במקצוע הנכלל בצו המקצועות, לפי אחד מאלה:

 

 

 

 

(א)  העובד עבר ממקצוע שנכלל בצו המקצועות, למעט במקצועות שנוספו לצו המקצועות לפי סעיף 108ז(ב)(2),לתפקיד חוד או מבצעי או לתפקיד אחר שאישר נציב השירות שאינו נכלל במקצוע שבצו המקצועות, והתקיימו כל אלה:

 

 

 

 

 

(1) העובד השלים עד חמש שנות העסקה רצופות במקצוע מהמועד שהתווסף המקצוע לצו המקצועות ערב המעבר למקצוע שלא נכלל בצו המקצועות; במניין חמש שנות ההעסקה האמורות לא יבואו בחשבון תקופות אלה:

 

 

 

 

 

 

(א)  חופשה ללא משכורת;

 

 

 

 

 

 

(ב) תקופת העסקה בשכר שעה;

 

 

 

 

 

 

(ג)  תקופת העסקה במינוי בפועל או בהשאלה לארגון שאינו מזכה בקצבה לפי תקנות מכוח סעיף 108ז לחוק;

 

 

 

 

 

 

(ד) העסקה בתפקיד עמ"י או אית"ן;

 

 

 

 

 

(2) לאחר המעבר למקצוע שלא נכלל בצו המקצועות, העובד מועסק בארגון בהתאם לתנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי או בחוזה ל';

 

 

 

 

(ב) העובד עבר מתפקיד שלא נכלל במקצוע שבצו המקצועות לתפקיד שנכלל במקצוע שבצו המקצועות, למעט מקצוע שהתווסף לצו המקצועות לפי סעיף 108(ז)(ב)(2), והתקיימו כל אלה:

 

 

 

 

 

(1) העובד השלים שמונה שנות העסקה לפחות במקצוע שלא נכלל בצו המקצועות ערב המעבר לתפקיד שנכלל בצו המקצועות; במניין שמונה שנות ההעסקה האמורות לא יבואו בחשבון תקופות אלה:

 

 

 

 

 

 

(א)  חופשה ללא משכורת;

 

 

 

 

 

 

(ב) תקופת העסקה בשכר שעה;

 

 

 

 

 

 

(ג)  תקופת העסקה במינוי בפועל או בהשאלה לארגון אחר שאינו מזכה בקצבה לפי תקנות מכוח סעיף 108ז לחוק;

 

 

 

 

 

 

(ד) העסקה בתפקיד עמ"י או אית"ן;

 

 

 

 

 

(2) טרם המעבר לתפקיד שנכלל בצו המקצועות, וכן לאחר המעבר לתפקיד האמור, העובד הועסק בארגון בכתב מינוי בהתאם לתנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;

 

 

 

(17) תקופת שירות בארגון שאינה עולה על חמש שנים, בהעסקה שאינה בהתאם לתנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי ושאינה בחוזה ל' או בשכר שעה, אם התקיימו כל אלה:

 

 

 

 

(א)  במועד חתימת הסיכום העובד הועסק בארגון בהתאם לתנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי או בחוזה ל';

 

 

 

 

(ב) תקופת השירות האמורה ברישה של פסקה (17) חלה לפני מועד חתימת הסיכום;

 

 

 

 

(ג)  העובד פוטר מהארגון עד ליום ט' בטבת תשצ"ד (31 בדצמבר 2033).

 

 

(ב) ותק מזערי נדרש יהיה לפי אלה:

 

 

 

(1) לעובד שפוטר מהארגון עד שנת 2019 – עשר שנים;

 

 

 

(2) לעובד שפוטר מהארגון במהלך שנת 2020 – אחת עשרה שנים;

 

 

 

(3) לעובד שפוטר מהארגון במהלך שנת 2021 – שתים עשרה שנים;

 

 

 

(4) לעובד שפוטר מהארגון במהלך שנת 2022 – שלוש עשרה שנים;

 

 

 

(5) לעובד שפוטר מהארגון החל משנת 2023 ואילך – חמש עשרה שנים.

 

 

(ג)  על אף האמור בתקנת משנה (א), תקופות שירות בהעסקה מזכה של עובד זכאי לא יוכרו לצורך ותק מזערי בהתקיים אחד מאלה:  

 

 

 

(1) העסקתו בארגון הסתיימה בטרם השלים את מלוא תקופת השירות הנדרשת לצורך הוותק המזערי הקבוע לגביו, ושחזר לארגון בחלוף שישה חודשים ממועד פרישתו;

 

 

 

(2) הוא עבר לתפקיד שנכלל במקצוע שבצו המקצועות ולא מתקיימים לגביו הוראות תקנת משנה (א)(16)(ב) או (17);

 

 

 

(3) הוא עבר להעסקה בארגון שאינה אחד מאלה, למעט אם היא לטובת תקופת הכשרה:

 

 

 

 

(א)  העסקה בהתאם לתנאי השכר המקובלים לעובדים המועסקים בכתב מינוי;

 

 

 

 

(ב) שכר שעה;

 

 

 

 

(ג)  חוזה ל'.

שיוך לאוכלוסיה

4.  

עובד זכאי ישויך לאחת האוכלוסיות המנויות בתוספת הראשונה, לפי כללים אלה:

 

 

 

(1) השלים העובד עשר שנות העסקה מזכות מצטברות באוכלוסייה מסוימת – ישויך לאוכלוסייה זו;

 

 

 

(2) השלים העובד עשר שנות העסקה מזכות מצטברות אך לא באוכלוסייה מסוימת – ישויך לאוכלוסיית המטה;

 

 

 

(3) על אף האמור בפסקה (2), השלים העובד עשר שנות העסקה מזכות מצטברות באוכלוסיות שבקבוצות (א)' או (ב') בטור א' שבתוספת הראשונה – ישויך העובד לאוכלוסייה שבה גיל הפרישה הגבוה ביותר מבין האוכלוסיות שבהן שירת; ואולם אם שירת העובד באוכלוסייה שבקבוצה (א) כאמור במשך 8 או 9 שנים והיה זכאי בארגון במשך 15 שנה במצטבר לתוספת פעילות מבצעית רמה א' ומעלה, ישויך לאוכלוסייה שבקבוצה (א) האמורה;

 

 

 

(4) תקופת העסקה לפי תקנה 3(א)(6), (11) או (13) תיחשב כתקופת שירות באוכלוסיית המטה.

משך תשלום הקצבה

5.  

(א)  הקצבה לעובד זכאי שנמנה על אוכלוסיית המטה, אוכלוסיית המודיעין או שנקלט לאוכלוסיית הטכנולוגיה לאחר תחילת תקנות אלה, תשולם מהחודש שלאחר החודש שבו הסתיימה העסקתו בארגון, ובלבד שהגיע לגיל הפרישה המזערי לגביו כמפורט בתוספת הראשונה, לפי הפירוט הבא:

 

 

 

(1) לעובד שהעסקתו בארגון הסתיימה עד סוף שנת 2021 – משך תשלום הקצבה יהיה עד גיל 67;

 

 

 

(2) לעובד שהעסקתו בארגון הסתיימה בשנת 2022 – משך תשלום הקצבה לא יעלה על 17 שנים;

 

 

 

(3) לעובד שהעסקתו בארגון הסתיימה בשנת 2023 – משך תשלום הקצבה לא יעלה על 16 שנים;

 

 

 

(4) לעובד שהעסקתו בארגון הסתיימה בשנת 2024 – משך תשלום הקצבה לא יעלה על 15 שנים;

 

 

 

(5) לעובד שהעסקתו בארגון הסתיימה בשנת 2025 ואילך – משך תשלום הקצבה לא יעלה על 14 שנים.

 

 

(ב) הקצבה לעובד זכאי שנמנה על אוכלוסיות החוד, המבצעי, הסיוע המבצעי והתפקידים המסוכנים, או על אוכלוסיית הטכנולוגיה והחל העסקתו בארגון לפני מועד התקנת תקנות אלה, תשולם מהחודש שלאחר החודש שבו הסתיימה העסקתו בארגון, ובלבד שבעת סיום העסקתו בארגון הוא הגיע לגיל הפרישה המזערי לגביו כמפורט בתוספת הראשונה, ועד להגיעו לגיל 67.

 

 

(ג)  על אף האמור בתקנת משנה (א), קבעה הוועדה הרפואית, כמשמעותה בחוק המינויים, כי העובד אינו כשיר להמשך העסקה בשירות המדינה והתקיימו כל אלה, תשולם הקצבה עד הגיעו לגיל 67:

 

 

 

(1) העובד בגיל 42 ומעלה;

 

 

 

(2) העובד השלים עשר שנות העסקה מזכות לפחות;

 

 

 

(3) העובד אינו זכאי לקצבה מקופת הגמל לקצבה שבה הוא מבוטח עקב אי כשירותו כאמור ברישה; אם העובד זכאי לקצבה מקופת הגמל לקצבה כאמור, תשולם לו קצבה בגובה ההפרש החיובי שבין קצבה שלה היה זכאי מכוח תקנות אלו אילולא היה זכאי לקצבה מקופת הגמל לקצבה לבין גובה הקצבה שלה הוא זכאי מקופת הגמל לקצבה כאמור, ובלבד שהעובד הגיש לקופת הגמל לקצבה תביעה לקצבה והצהיר בכתב שהוא יעביר לארגון כל מידע או מסמך הנדרש לארגון לצורך בדיקת ההפרש האמור.

 

 

(ד) על אף האמור בתקנת משנה (א), נציב השירות, בהמלצת ראש אגף משאבי אנוש בארגון, רשאי לאשר זכאות לקצבה לפי תקנות אלה במקרים חריגים, שתשולם עד הגיעו של העובד לגיל 67, אם התקיימו כל אלה:

 

 

 

(1) העובד בגיל 45 ומעלה;

 

 

 

(2) העובד השלים 15 שנות העסקה מזכות לפחות;

 

 

 

(3) מתקיים בו אחד מאלה:

 

 

 

 

(א)  הוא בתפקיד שאושר כעתודה לפיקוד בארגון, מונה בוועדת מינויים בארגון לתפקיד המוגדר כפיקוד והוסמך בקורס פיקוד ייעודי ומחוסר שיבוץ;

 

 

 

 

(ב) הוא מחוסר שיבוץ במשך שני סבבי שיבוץ לפחות;

 

 

 

 

(ג)  ראש אגף משאבי אנוש בארגון קבע לגביו שהוא מיצה את יכולת ההתפתחות המקצועית שלו בארגון.

דרך חישוב הקצבה

6.  

(א)  הקצבה לעובד זכאי תהיה הנמוכה מבין קצבתו התקציבית הרעיונית לפי חלקיות משרתו המשוקללת לבין קצבתו הצוברת הרעיונית כפי שיחושבו במועד החישוב או במועד משיכה מהיתרה הצבורה כאמור בתקנה 2(7) לפי תקנת משנה (ו) והנוסחאות שבתוספת השנייה; אולם אם בוטח העובד בקרן ותיקה, כהגדרתה בחוק קופות גמל, קצבתו תחושב לפי סעיף 2 לתוספת השנייה בלבד.

 

 

(ב) בחישוב הקצבה התקציבית הרעיונית תובא בחשבון הגדלת תקופת שירות לגבי תקופות שירות שקדמה ליום י"ד בתמוז התשע"ה (1 ביולי 2015) ואושרה על ידי נציב השירות, אם היא אחת מאלה:

 

 

 

(1) תקופת שירות שהייתה חלה מכוח סעיף 100 לחוק, לפי כללים של נציב השירות לעניין הגדלות תקופת שירות בעקבות שירות קודם או לעניין הגדלה מטעמים אישיים, משפחתיים ובריאותיים, אילו הוראות החוק היו חלות על העובד;

 

 

 

(2) תקופת שירות בתפקיד באוכלוסיית החוד, מבצעי וסיוע מבצעי וכן בתפקידים נוספים שאישרה הממשלה לעניין זה, בשיעור שתקבע לכל שנה שבה שירת העובד בתפקידים האמורים;

 

 

 

(3) הגדלת תקופת שירות לעובד זכאי המועסק בחוזה ל' בשיעור של 100% לכל שנה שבה הועסק בחוזה ל'.

 

 

(ג)  על אף האמור בתקנת משנה (ב), בחישוב הקצבה הרעיונית תבוא בחשבון הגדלת תקופת שירות שאושרה על ידי נציב השירות לתקופות שירות לפי תקנה 3(א)(13) בשל שירות בתפקיד חוד בשירות הביטחון הכללי שקדמה ליום כ"ה באדר ב' התשס"ח (1 באפריל 2008). 

 

 

(ד) קצבת הגישור תעודכן מדי שנה בשיעור של השינוי בין המדד של חודש דצמבר של השנה הקודמת לבין המדד של חודש דצמבר של השנה שלפניה; החשב הכללי יפרסם הנחיות בנוגע לעדכון זה מדי שנה.

 

 

(ה)  הממונה על תשלום הגמלאות ישלם את הקצבאות.

 

 

(ו)  מבלי לגרוע מהוראת תקנת משנה (ב), לצורך חישוב הקצבה התקציבית הרעיונית והקצבה הצוברת הרעיונית, ייחשבו תקופות אלה בלבד, בכפוף לאמור בתקנה 3(ג):

 

 

 

(1) תקופות לפי תקנות 3(א)(1) עד (5), (10) עד (15) ו- (16)(ב), כאשר יראו את תקנת משנה (11)(ג) כאילו במקום "רק מחצית מהתקופה" נאמר "התקופה";

 

 

 

(2) תקופות לפי תקנה 3(א)(6) ובלבד שנרכשו לפי הנוסחה שבפרט 6 לתוספת השנייה;

 

 

 

(3) תקופות לפי תקנת 3(א)(8) ו- (9), ובלבד שנרכשו לפי הנוסחה שבפרט 7 לתוספת השנייה;

 

 

 

(4) תקופה לפי תקנה 3(א)(7), ובלבד שהתקופה שבעדה לא שולמו דמי לידה מתוך תקופה זו נרכשה לפי הנוסחה שבפרט 7 לתוספת השנייה;

 

 

 

(5) תקופות העסקה לפי שעה בארגון או בארגון אחר, בהיקף של שליש משרה ומעלה, ובלבד שלא יעלו על חמש שנים במצטבר וכי העובד נקלט לארגון בהעסקה לפי האמור בתקנה 3(א)(1) או (2)  עד ליום ט' בתשרי תשפ"ו (1 באוקטובר 2025).

 

 

(ז)  על אף האמור בתקנת משנה (א), עובד זכאי שחזר לעבוד בארגון והכנסתו הכוללת ממשכורתו ומקצבת הגישור שלו עולה על משכורתו הקובעת שעל פיה חושבה קצבתו, תשולם לו קצבה בשיעור של שני שלישים מהקצבה הרגילה או בשיעור הקצבה הרגילה בניכוי שליש מהסכום שבו עודפת ההכנסה הכוללת על משכורתו הקובעת שעל פיה חושבה קצבתו, והכל לפי הסכום הגבוה יותר; בתקנת משנה זו – "הקצבה הרגילה" – קצבת הגישור שהייתה מגיעה לו אילולא תקנת משנה זו.

קצבה לשאירים

7.  

(א)  נפטר העובד הזכאי לאחר סיום העסקתו בארגון ולפני הגיעו לגיל 67, תשולם לשאיריו קצבה, בסך ההפרש שבין סכום כלל קצבאות השאירים שלהן היו זכאים לפי תנאי ההסכם או התקנון של קופת הגמל לקצבה או קופת הביטוח של העובד, לו היה העובד עמית פעיל במועד פטירתו, לפי שכרו האחרון בארגון, לבין סכום כלל קצבאות השאירים לפי הסכם או תקנון כאמור לה זכאים השאירים במועד פטירתו, וזאת כל עוד שאירי העובד הזכאי זכאים לקצבת שאירים לפי הסכם או תקנון קופת הגמל לקצבה או קופת הביטוח של העובד.

 

 

(ב) קצבה לשאירים לפי תקנת משנה (א) תשולם עד לחודש שלפני החודש שבו היה מגיע העובד הזכאי לגיל 67.

החלת הוראות חוק שונות

8.  

על קצבת הגישור יחולו הוראות סעיפים 5 עד 7, 10, 32, 34, 42 עד 44, 48 עד 58 עד 60 ו- 62 לחוק, בשינויים המחויבים.

תחולה והוראת שעה

9.  

(א)  תחילתן של תקנות אלה, מלבד תקנה 6(ה), במועד פרסומן, והן יחולו על עובד שפרישתו אושרה בידי הגורם המוסמך בארגון החל מיום ב' בטבת תשע"ח (20 בדצמבר 2017); עובד שפרש או שפרישתו אושרה כאמור לפני מועד זה, יהיה זכאי לקצבה כפי שחושבה לו במועד פרישתו, שתקודם מדי שנה בהתאם לאמור בתקנה 6(ד), והוראות תקנה 7 יחולו על שאיריו.

 

 

(ב) תחילתה של תקנה 6(ה) ביום י"ז באב תשפ"ו (31 ביולי 2026).

 

 

 

 

 

תוספת ראשונה

 

 

הגדרת "אוכלוסייה" בתקנה 1, תקנות 4 ו-5

 

 

טור א'

טור ב'

טור ג'

אוכלוסייה

שנת סיום העסקה בארגון

גיל

(א) חוד

 

42

(ב) מבצעי, סיוע מבצעי, תפקידים מסוכנים, טכנולוגיה

עד 2020

45

 

2021

45.5

 

2022

46

 

2023

46.5

 

2024

47

 

2025

47.5

 

2026 או לאחריה

48

(ג)  מטה ומודיעין

עד 2020

50

 

2021

50.5

 

2022

51

 

2023

51.5

 

2024

52

 

2025 ואילך

53

 

 

 

 

 

תוספת שנייה

 

 

תקנה 6

 

 

1. נוסחה לחישוב קצבה צוברת רעיונית:

 

 

 

 

 = היתרה הצבורה במועד החישוב בקרן חדשה מקיפה או בקופת גמל לקצבה שהיא קופת ביטוח;

 

 

 = היתרה הצבורה במועד החישוב בקרן פנסיה חדשה כללית;

 

 

 = שיעור הנחת תשואה כפי שיורה מזמן לזמן הממונה כהגדרתו בחוק קופות גמל, לפי סעיף 39(ב) לחוק קופות גמל, בניכוי דמי ניהול מרביים כמשמעותם בתקנה 3(א)(1) לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (דמי ניהול), התשע"ב-2012[6];

 

 

 = הנחת התשואה לקרן פנסיה חדשה מקיפה ולביטוח מנהלים;

 

 

 = הנחת התשואה לקרן פנסיה חדשה כללית;

 

 

 = מקדם המרה לקצבת זקנה לגיל 67 כמשמעותו בתקנון הקרן שנבחרה לחייל חדש לפי סעיף 67ה(ג) לחוק שירות הקבע;

 

 

 = מקדם ההמרה כאמור בהגדרה C בקרן פנסיה חדשה מקיפה או בקופת גמל לקצבה ולפי תאריך לידתו המדויק של העובד הזכאי;

 

 

 = מקדם ההמרה כאמור בהגדרה C בקרן פנסיה חדשה כללית ולפי תאריך לידתו המדויק של העובד הזכאי;

 

 

 = פרק הזמן, בשנים, בין מועד החישוב לבין מועד הגיעו של העובד לגיל 67;

 

 

2.  נוסחה לחישוב קצבה צוברת רעיונית בקרן ותיקה כהגדרתה בחוק קופות גמל:

 

 

 

 

H = ממוצע 36 המשכורות הקובעות האחרונות בארגון;

 

 

K = מספר חודשי השירות בהעסקה מזכה לחלק לשש מאות, ובלבד שלא יעלה על 70% אלא אם כן מתקיים האמור בסעיף 63ג לחוק.

 

 

3. נוסחה לחישוב קצבה תקציבית רעיונית:

 

 

 

 

D = סך כל רכיבי השכר הכלולים במשכורת האחרונה של העובד הזכאי בארגון במועד החישוב ושנכללים במשכורת הקובעת של עובד הארגון שאינו עובד ביטחון חדש, לרבות רכיבי שכר שהממשלה אישרה כתוספת קבועה למשכורת של עובדים שאינם מבוטחים בפנסיה תקציבית, כשהוא מעודכן לפי סעיף 9 לחוק;

 

 

E = מספר חודשי השירות הרצופים בהעסקה מזכה, בכפוף לסעיפים 2 ו- 3 לחוק לתקנה 3(ג), לחלק לשש מאות, בכפוף להוראות סעיף 10 לחוק למעט סעיף 10(4), בתוספת הגדלות תקופות שירות כאמור בתקנה 6(ב) ו- (ג), ובלבד שלא יעלה על 70% ממשכורתו הקובעת למעט בהתאם לתנאים הקבועים בסעיף 63ג לחוק;

 

 

F = סך כל ההפחתה מהקצבה התקציבית הרעיונית במקרה שבו בוצעה משיכת כספים מהיתרה הצבורה לפני גיל 67;

 

 

4. נוסחה לחישוב סך כל ההפחתה מהקצבה הרעיונית במקרה שבו בוצעה משיכת כספים מהיתרה הצבורה לפני גיל 67 (F):

 

 

 

 

 = כהגדרתם בפרט 1;

= כהגדרתם בפרט 1;

 = סך כל סכומי המשיכות מקרן הפנסיה המקיפה בתוספת התשואה שהייתה מתקבלת מיום המשיכה עד למועד החישוב;

 = סך כל סכומי המשיכות מקרן הפנסיה הכללית בתוספת התשואה שהייתה מתקבלת מיום המשיכה עד למועד החישוב;

 = מספר המשיכה מקרן הפנסיה;

 = כהגדרתו בפרט 1;            

 

 

5. נוסחה לחישוב קצבה צוברת רעיונית למי שהתגייס לארגון לפני יום ב' בסיוון התשפ"ב (1 ביוני 2022):

 

 

 

 

6.     נוסחה לרכישת תקופת חופשה ללא משכורת:

 = עלות הרכישה של התקופה ללא משכורת;

 = כהגדרתו בפרט 3;

 = כהגדרתו בפרט 3;

 = ריבית היוון בשיעור של 2%;

 = גיל הפרישה בפועל של העובד הזכאי.

 

7.  נוסחה לרכישת תקופת חופשה ללא משכורת במקרים מיוחדים:

 

 

 

 

 

 

 

___ ב________ התשפ"ה (___ ב________ 2025)

 (חמ 6828 -3)

 

__________________

בצלאל סמוטריץ'

שר האוצר

 

 

דברי הסבר

 

 

תיקון מס' 44 לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970 (להלן – חוק הגמלאות) קבע כי עובדים חדשים במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים (להלן – המוסד) ובשירות הביטחון הכללי (להלן – השירות, וביחד – שירותי הביטחון) יבוטחו בהסדר פנסיה צוברת במקום בהסדר פנסיה תקציבית, וזאת בדומה לתיקון מס' 41 לחוק הגמלאות שהחיל זאת על יתר עובדי המדינה. במסגרת תיקון מס' 44 האמור נוסף סעיף 108ז לחוק הגמלאות הקובע כי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת ובהתייעצות עם השר הממונה על שירות הביטחון, יקבע הוראות בעניינים הנוגעים לביטוח הפנסיוני של עובדי ביטחון חדשים, ובכלל זה תשלום קצבה למי שפרש לפני גיל פרישה, כהגדרתו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004 (להלן – קצבת גישור).

 

ככלל, זכאות לקצבת פרישה למבוטחים בפנסיה צוברת מקופת גמל לקצבה, מוקנית לעמיתי הקופה החל מגיל פרישה לפי חוק גיל פרישה או מוקדם יותר (ולא לפני גיל 60), לפי בחירתו של העמית. תכליתה של קצבת הגישור היא לגשר על פרק הזמן שבין פרישתם של עובדי שירותי הביטחון, שככלל פורשים בגיל צעיר יותר מאשר יתר העובדים במשק לאור מאפייני השירות הייחודיים בשירותי הביטחון, לבין המועד בו יקבלו קצבה מקופת הגמל לקצבה בה הם עמיתים. מעצם טיבו של הסדר לתשלום קצבת הגישור, המשולמת מטעם המעסיק ולא על בסיס הפרשות שצבר העובד, ההשלכות האקטואריות של הסדר זה כבדות משקל, ומשכך עוגנה בחקיקה ראשית סמכות השרים הרלוונטיים באישור ועדות של הכנסת לקבוע את התנאים לזכאות לקצבת הגישור, מועדי הזכאות וכן את שיעורי קצבת הגישור.

 

בשנת 2008 נחתם סיכום תקציבי בין משרד האוצר לבין משרד הביטחון בנושא עקרונות המעבר מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת בצה"ל שכותרתו "סיכום כללי מעבר משרתי הקבע לפנסיה צוברת" (להלן - סיכום 2008). בין היתר, סיכמו הצדדים בסיכום האמור על מתווה פנסיית הגישור למשרתי הקבע בצה"ל אשר בדעתם לפעול לקידומו בתקנות. בהתאם למתווה (אשר כאמור כפוף להתקנת התקנות ולאמור בהן), משרתי הקבע יקבלו פנסיית גישור שתשולם מתקציב המדינה ממועד פרישתם בפועל משירות הקבע ועד הגיעם לגיל שבו הם זכאים לקבלת קצבת פרישה מהסדר החיסכון הפנסיוני שבו הם מבוטחים. עוד בהתאם למתווה, סוכם כי חישוב פנסיית הגישור כפי שיבוא לידי ביטוי בתקנות, יהיה בהתאם לקצבה הצפויה להשתלם על ידי קרן הפנסיה בגיל הפרישה בהתאם לנוסחה שמפורטת בסיכום. ביום 30 בנובמבר 2009 נקבעו עקרונות דומים במסגרת שני סיכומים בין משרדיים שנחתמו האחד לגבי השירות  והשני לגבי המוסד  (להלן יחדיו - סיכומי 2009) אשר הנקבע בם, אמור היה להיות הבסיס להתקנת התקנות.

 

במהלך השנים התקיימו ישיבות בין גורמים שונים במדינה בניסיון לסכם את פרטי מתווה הגישור, וזאת כהכנה לגיבוש תקנות לצורך השלמת הליך התקנתן. עם זאת, תקנות כאמור לא הותקנו וזאת בשל חילוקי דעות בתוך הממשלה לגבי המתווה אשר יעוגן בתקנות, כאשר נטען  כי סיכום 2008 וסיכומי 2009  הם בעייתיים מאוד לגופו של עניין ומבוססים על טעויות אשר מובילות לתוצאות לא הגיוניות ובניגוד גמור לכוונה שעמדה בבסיסם, ובכלל זה לתוצאה שלפיה, פורשים בפנסיית גישור יהיו זכאים למעשה לקצבה שעולה על הקצבה שהייתה מגיעה להם לו היו פורשים בפנסיה תקציבית.

 

משהחלו עובדים לפרוש ללא שהותקנו תקנות עדיין, שירותי הביטחון החלו לשלם לפורשים קצבת גישור לפי סיכומי 2009, בתיאום עם אגף החשב הכללי ובאמצעות מינהלת הגמלאות, תוך שהיישום עמד במחלוקת בין גורמי ממשלה שונים. המחלוקות בין גורמי הממשלה השונים הובאו לפתחו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אשר הכריע ביום 19 בדצמבר 2017 כי בהעדר תקנות, אשר התקנתן מחויבת על פי החוק, יחול הסדר זמני של תשלום מקדמות עד אשר יותקנו תקנות גישור לכוחות הביטחון השונים. לפי ההסדר הזמני, מי שכבר פרש או החל בתהליכי פרישה כאשר בקשתו אושרה בידי הגורם המוסמך הרלוונטי עד לאותו מועד, 19 בדצמבר 2017, כאמור (להלן – מועד החלטת המשנה ליועמ"ש) יקבל מקדמות באותו סכום שחושב לו עד לאותו מועד, ואילו מי שיפרוש מאותו מועד ואילך יקבל מקדמות בהתאם לחישוב שייקבע. במהלך שנת 2018 הפיץ החשב הכללי את מנגנון חישוב המקדמות לכל הארגונים, שעל פיו משולמות כיום מקדמות קצבת הגישור, תוך עדכונים מסוימים בשנת 2020, וכן בשנת 2022 כפי שיפורט להלן.

 

בין גורמי הממשלה הנוגעים בדבר התקיימו עשרות רבות של דיונים לאורך השנים לגיבוש מנגנון מוסכם לגישור, כאשר בסופו של דבר משרד האוצר חתם מול צה"ל על סיכום בשנת 2015, אשר תוקן  בסיכום עקרונות מפורט בשנת 2023, ומול המוסד על סיכום מפורט בשנת 2022 (להלן –­ סיכום 2022). לאחרונה, ביום 12 במרץ 2025, נחתם סיכום דומה מול השירות (להלן – סיכום 2025). על בסיס סיכום 2022 וסיכום 2025 גובשו תקנות אלו.

 

תקנה 2

תקנה 2 קובעת את תנאי הזכאות לקצבת גישור לעובדי המוסד: הוא פרש מהשירות, כמשמעות מונח זה בחוק הגמלאות, בהיותו מועסק בכתב מינוי, לאחר שצבר את הוותק המזערי במסגרת שירותו בסוגי ההעסקה המצוינים בתקנה 3 ולאחר שהגיע לגיל הפרישה המזערי החל לגביו, וכן אינו זכאי לפנסיה תקציבית או לפנסיית גישור מאוצר המדינה מאחד מכוחות הביטחון האחרים כלשהו, והכל בכפוף לתנאים המוזכרים בתקנה 2.

 

תקנה 3

ככלל, ניתן לחלק את סוגי ההעסקה המרכזיים הנוגעים לתקנות אלה לשניים: העסקה בכתב מינוי, המזכה בקצבת גישור, אל מול העסקה בחוזה המאפשר קביעת שכר גבוה יותר באופן כולל  ואין זכאות לקצבת גישור לאחר הפרישה. תקנה 3 קובעת את כל סוגי תקופות ההעסקה המוכרות לצורך הוותק המינימלי (להלן – העסקה מזכה). במקביל לתקנות אלה מותקן צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור), התשפ"ה-2025 (להלן – צו המקצועות), הקובע מקצועות מסוימים אשר שירות בהם יהיה במסגרת חוזה מיוחד ללא זכאות לקצבת גישור (להלן – חוזה אחר) וללא אפשרות העסקה בכתב מינוי. זאת, בכדי להתמודד עם קשיי הגיוס והשימור של עובדים במקצועות מסוימים, להם משולם שכר גבוה יותר באופן כולל ואין זכאות לקצבה לאחר סיום ההעסקה. יצוין כי ישנם מקצועות מסוימים שאינם מופיעים בצו אשר סוכם לגביהם כי תינתן לעובד אפשרות הבחירה האם להיות מועסק במסלול כתב המינוי המוביל לזכאות לקצבת גישור, או בחוזה אחר שאינו מזכה בקצבת גישור.

 

כאמור לעיל, אחד התנאים לזכאות לקצבת גישור הוא שהעובד שירת בהעסקה מזכה לפחות 15 שנים, למעט עובדים שפרשו לפני שנת 2024 כמפורט בתקנה 3(ב) או עובדים שהוועדה הרפואית קבעה בעניינם שאינם כשירים, ובהתאם ליתר הכללים הקבועים בתקנה 5(ג), שהתקופה המינימלית הנדרשת עבורם קצרה יותר. העסקה מזכה כוללת בראש ובראשונה העסקה בכתב מינוי, וכן צורות העסקה אחרות שלאחריהן עבר העובד להעסקה המובילה לכתב מינוי ותקופות נוספות כגון חופשה או מחלה ללא משכורת, מינוי בפועל או השאלה בארגונים אחרים, והכל בכפוף להנחיות הפרטניות ביחס לכל אחת מהאפשרויות שמצוינות בתקנה 3.

 

כמו כן, על אף האמור לעיל ולפיו תקופות העסקה במקצועות שבצו המקצועות אינן מזכות בקצבת גישור, על מנת שלא לפגוע בסיכויי המעבר של עובדים בין תפקידים ומקצועות שונים בתוך המוסד, מוצע לקבוע כי תקופת שירות במקצוע שבצו המקצועות תוכר כהעסקה מזכה אם מדובר באחת מאלה: העובד עבר להעסקה בתנאים המקובלים לעובדים בכתב מינוי, ובלבד שמדובר בתקופה שאינה עולה על 5 שנים, או אם השלים לפחות 8 שנות העסקה בתנאים המקובלים לעובדים בכתב מינוי בטרם עבר למקצוע שבצו המקצועות. בנוסף, בכדי לא לפגוע בעובדים קיימים במועד התקנת תקנות אלה,  מוצע לקבוע כי יוכרו גם תקופות העסקה בחוזה מיוחד לפי תקנות (2) או (3) לתקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד), התש"ך-1960, שאינן עולות על חמש שנים, ובלבד שבמועד חתימת סיכום 2025 הועסק העובד במוסד בתנאים המקובלים לעובדים בכתב מינוי, והעסקתו במוסד הסתיימה עד ליום 31 בדצמבר 2033. תקופות שירות בהעסקה מזכה לא יוכרו לצורך הוותק המזערי אם העסקתו של העובד בארגון הסתיימה בטרם הגיע לוותק המזערי הנדרש לגביו והוא חזר לשירות בחלוף למעלה מששה חודשים, או אם עבר להעסקה בחוזה אחר ולא מתקיימים לגביו הסייגים שבתקנה 3(16)(ב) או 17.

 

תקנות 4 - 5 

לצורך תקנות אלה, חולקו עובדי המוסד לשלוש קטגוריות מבחינת שיוך מקצועי: (1) חוד; (2) מבצעי, סיוע מבצעי, תפקידים מסוכנים וטכנולוגיה; (3) מטה ומודיעין (להלן – אוכלוסיות). לכל אחת מהאוכלוסיות נקבע בתוספת הראשונה גיל מזערי שרק בהגיע העובד הפורש לגיל זה יהיה זכאי לקצבת הגישור. בנוסף, הקצבה תשולם במשך 14 שנים לכל היותר, למעט לפורשים לפני שנת 2024 להם נקבעה תקופה ממושכת יותר, למעט קבוצות האוכלוסייה (1)-(2) לעיל (מלבד אוכלוסיית הטכנולוגיה למי שהחל לשרת בארגון לאחר התקנת התקנות) הזכאים לקצבה עד גיל 67 ולמעט החריגים שיפורטו מטה. כאשר עובד שירת בתקופות שונות בשירות באוכלוסיות שונות, ישייכו אותו לאוכלוסייה מסוימת לפי הכללים הבאים:

עובד שהשלים עשר שנות העסקה מזכות במצטבר באוכלוסייה מסוימת ישויך אליה, ואם עשר שנות ההעסקה האמורות היו ביותר מאוכלוסייה אחת, ישויך לאוכלוסיית המטה. על אף האמור, אם עשר השנים המצטברות היו בקבוצות האוכלוסייה (1) ו- (2) לעיל, הוא ישויך לאוכלוסייה שבה גיל הפרישה הגבוה ביותר מבין האוכלוסיות בהן שירת; ואם שירת שמונה  או תשע שנים באוכלוסיית החוד, והיה זכאי בארגון במשך 15 שנה במצטבר לתוספת פעילות מבצעית רמה א' ומעלה, הוא ישויך לאוכלוסיית החוד. בכל הנוגע לתקופות שירות במסגרתן העובד היה בחופשה ללא תשלום, שירות כעמ"י או אית"ן או תקופות בהן העובד עבר במינוי בפועל למשרד ממשלתי אחר, העובד ישויך לאוכלוסיית המטה.

 

קצבת הגישור תשולם החל מהחודש שלאחר החודש שבו הסתיימה העסקתו של העובד במוסד, ועד למועד הרלוונטי לעובד בהתאם לחלוקה לאוכלוסיות כמפורט לעיל. יחד עם זאת, הקצבה תשולם עד גיל 67 אם הפרישה היא בעקבות אחד מאלה: (1) אם קבעה הוועדה רפואית של עובדי המדינה כי העובד אינו כשיר להמשך העסקה בשירות המדינה, כשהוא בגיל 42 ומעלה והשלים לפחות עשר שנות העסקה מזכות, וכי הוא לא זכאי לקצבת נכות מקרן הפנסיה שלו עקב אי הכשירות כאמור. אם הוא זכאי לקצבת נכות מהקרן כאמור והגיש תביעה למימוש זכויותיו בקרן, תשולם לו קצבת גישור מופחתת בגובה ההפרש שבין קצבת גישור מלאה לבין לקצבת הנכות שהוא מקבל מהקרן; (2) אם נציב שירות המדינה, בהמלצת ראש אגף משאבי אנוש במוסד, אישר זכאות לקצבה לעובד בגיל 45 ומעלה שהשלים לפחות 15 שנות העסקה מזכות, שהוא מחוסר שיבוץ למרות היותו בתפקיד ניהולי, או שהוא מחוסר שיבוץ במשך שני סבבי שיבוץ לפחות, או שמיצה את יכולת ההתפתחות המקצועית שלו בארגון. 

 

תקנה 6 והתוספת השנייה לתקנות

העיקרון הבסיסי לחישוב גובה קצבת הגישור לזכאי הוא שהקצבה תהיה לפי הנמוך מבין הקצבה שהיה מקבל לו היה בהסדר של פנסיה תקציבית (להלן – קצבה תקציבית רעיונית) לבין הקצבה שהייתה משתלמת לו בהגיעו לגיל 67 מקופת גמל לקצבה, שבה הוא עמית פעיל, לפי הסדר הפנסיה שחל עליו על בסיס היתרה הצבורה שלו באותו מועד (להלן – קצבה צוברת רעיונית). קצבת הגישור תעודכן מדי שנה בקצבת ינואר לפי עליית מדד המחירים לצרכן שבין חודש דצמבר באחרון לחודש דצמבר שקדם לו, בדומה לעדכון המדד בפנסיה תקציבית.

 

בתוספת השנייה לתקנות מפורטות כל הנוסחאות לחישוב הקצבאות הרעיוניות האפשריות, לרבות למקרים שבהם העובד מבוטח במכשירים פנסיוניים אחרים כגון ביטוח מנהלים או בקרן פנסיה ותיקה, וכן נוסחאות לרכישת תקופת חופשה ללא משכורת כך שתיכלל בקצבה הרעיונית. יודגש, כי אם העובד משך כספים מהיתרה הצבורה שבחיסכון הפנסיוני שלו לפני הגיעו לגיל 67, קצבת הגישור תפחת בהתאם לנוסחה הרלוונטית לגביו בתוספת השנייה. 

 

בחישוב הקצבה התקציבית הרעיונית יובאו בחשבון הגדלות תקופות שירות שאושרו על ידי נציב שירות המדינה, ובלבד שמדובר באחת מאלה: (1) הגדלה לגבי תקופות שירות שקדמו ליום 1 ביולי 2015 מטעמים אישיים, משפחתיים או בריאותיים בהתאם לכללים שנקבעו לפי סעיף 100 לחוק הגמלאות לגבי הזכאים לפנסיה תקציבית; (2) הגדלה לגבי תקופות שירות שקדמו ליום 1 ביולי 2015 לאוכלוסיות החוד, המבצעי והסיוע המבצעי בשיעורים שקבעה הממשלה בהחלטות ממשלה מס' 1509 מיום 6 באפריל 2000 ומס' 2189 מיום 19 בספטמבר 2024, לתקופת שירות בפועל (כלומר ללא חופשה ללא תשלום שנרכשה, השאלה לארגון אחר וכדומה); (3) הגדלה לתקופת שירות שקדמה ליום 1 באפריל 2008 בתפקיד חוד בשירות הביטחון הכללי, עבור עובד הארגון שהושאל לשירות בתנאים המקובלים לעובדים בכתב מינוי.

 

יובהר כי לא כל תקופת השירות תובא בחשבון לחישוב גובה קצבת הגישור, אלא רק תקופות השירות המנויות בתקנה 3(א), למעט פסקאות 17(א) ו- (18). עוד מובהר כי תקופות לפי תקנה 3(א)(6), (7) סיפא, (8) ו- (9) יובאו בחשבון לחישוב גובה קצבת הגישור רק אם יירכשו בהתאם לנוסחה הרלוונטית בתוספת השנייה. בנוסף, יובאו בחשבון בחישוב גובה קצבת הגישור תקופות העסקה בארגון בשכר שעה, בהיקף של שליש משרה ומעלה, ובלבד שלא יעלו על חמש שנים במצטבר וכי העובד נקלט לארגון בכתב מינוי או בחוזה בתקופת ניסיון בתנאים המקובלים לעובדים בכתב מינוי עד ליום 1 באוקטובר 2025.

 

תקנה 7

ככלל, בהגיע העובד הפורש לגיל 67, שאיריו יהיו זכאים לקצבת שאירים מקרן הפנסיה או מקופת הביטוח שלו (המכונה ביטוח מנהלים) לאחר פטירתו. אם הוא נפטר לפני גיל 67, ייתכנו הבדלים בזכאות ובגובה קצבת השאירים אם נפטר כעמית פעיל (הממשיך להפריש כספים לקרן הפנסיה ממקום עבודה אחר) או כעמית לא פעיל. על מנת שלא להותיר את שאיריו של העובד חסרי קצבה מצד אחד, ומצד שני לא לשלם קצבה לשאירים שזכאים לקצבת שאירים ממקור אחר, מוצע לקבוע כי קצבת שאירים לפי תקנות אלה תהיה לשאירים כהגדרתם בקרן הפנסיה או בקופת הביטוח של העובד, בסך ההפרש שבין סכום כל קצבאות השאירים המגיעות להם בפועל, לבין סך כל קצבאות שאירים שהיו מגיעות להם אילו העובד היה עמית פעיל במועד פטירתו על בסיס שכרו האחרון בארגון.

 

למען הסר ספק, קצבת השאירים מכוח תקנות אלה תופסק בחודש שבו העובד היה מגיע לגיל 67 אילולא נפטר.

 

תקנה 8

מוצע להחיל הוראות שונות מחוק הגמלאות על קצבת הגישור, ובכלל זה החובה להגיש תביעה לקצבה אשר תיבחן על ידי הממונה על הגמלאות, האפשרות לערער על ההחלטה, מנגנון כפל גמלאות, התיישנות ועוד.

 

תקנה 9

כללי הזכאות והחישוב של קצבת הגישור שבתקנות אלה יחולו על כלל עובדי המוסד שאינם מבוטחים בפנסיה תקציבית, לרבות עובדים קיימים ועובדים שכבר פרשו, אך למעט עובדים שפרשו או שפרישתם אושרה על ידי הגורם המוסמך עד למועד החלטת המשנה ליועמ"ש מיום 19 בדצמבר 2017 כמפורט לעיל, שימשיכו לקבל את הקצבה המשולמת להם מאז פרישתם, צמודה למדד המחירים לצרכן כמו קצבת גישור לפי תקנות אלו, וכן שאיריהם יהיו זכאים לקצבת שאירים לפי תקנה 7.

 



[1] ס"ח התש"ל, עמ' 65.

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]