- תזכיר חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (תיקון), התשפ"ו-2025

תזכיר חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 9 והוראת שעה)(תיקון), התשפ"ו-2025

א.  שם החוק המוצע

חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 9 והוראת שעה), (תיקון), התשפ"ו-2025.

ב.  מטרת החוק המוצע והצורך בו

מטרת החוק המוצע להאריך את הוראת השעה, שקובעת עבירה של צריכת פרסומי טרור בסעיף 24(ג1) לחוק המאבק בטרור, תשע"ו-2016 (להלן: החוק או חוק המאבק בטרור) בשנתיים נוספות, זאת נוכח הצורך הביטחוני בשימורה לתקופה נוספת ועל מנת להמשיך ולבחון את השפעותיה.

ג. עיקרי החוק המוצע

ב12.11.2023 נכנס לתוקף חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 9 והוראת שעה), התשפ"ד-2023, במסגרתו נקבעה בהוראת שעה עבירה חדשה שעניינה צריכה שיטתית ומתמשכת של פרסומים מסיתים של ארגוני טרור מסוימים, שהעונש בצידה הוא שנת מאסר. העבירה נועדה למנוע תהליכים של אינדוקטרינציה לביצוע מעשי טרור, שנעשים גם ב-ד' אמותיו של אדם, ככלי נוסף במאבק בפיגועי יחידים המתאפיינים בכך שמבצעיהם הושפעו מצריכה אינטנסיבית של תכנים אלו, אף מבלי שהשתייכו בהכרח לארגון טרור. נוכח החריגות והרגישות המיוחדים שבקביעת איסור פלילי ביחס להפללת התנהגות שאדם מבצע ב-ד' אמותיו, העבירה כוללת מספר מגבלות: היא חלה ביחס לפרסומים של ארגוני טרור ספציפיים שנקבעו בתוספת לחוק, שמתאפיינים בגיוס פעילים באופן זה; היא חלה ביחס לפרסומים של ארגון כאמור שכוללים תוכן שמעודד או משדל לביצוע מעשה טרור; היא חלה על צריכה שנעשית בנסיבות שמעידות על הזדהות עם ארגוני הטרור; והיא לא חלה על צריכה שנעשתה באקראי או בתום לב או למטרה כשרה. כמו כן, נוכח החריגות של עבירה זו, היא נקבעה כאמור במסגרת הוראת שעה לשנתיים, על מנת שהצורך בה ייבחן שוב בחלוף תקופה זו.

בנוסף, נקבע סעיף דיווח המחייב דיווח של שר המשפטים לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת פעמיים בשנה על אופן יישום העבירה החדשה ובכלל זאת על מספר החקירות שנפתחו בחשד לביצוע העבירה לפי עבירה זו, מספר העצורים בשל חשד כאמור, מספר כתבי האישום שהוגשו בשל אותה עבירה ותוצאות ההליכים הפליליים האמורים, בפילוח לפי ארגון הטרור שפרסומיו נצרכו. 

הניסיון שהצטבר מאז שנחקקה הוראת השעה מלמד כי העבירה מסייעת במקרים מסוימים בסיכול של תהליכי אינדוקטרינציה לביצוע מעשי טרור, ולעתים בחשיפה של עבירות טרור אחרות. כמות התיקים הפליליים שנפתחו בגין עבירה זו אינה גדולה עד כה (מאז שנכנסה הוראת השעה לתוקף נפתחו כ- 7 חקירות פליליות בגין עבירה זו והוגש כתב אישום אחד בגינה, שההליך הפלילי בעניינו עודנו מתנהל), אך מכיוון שמדובר בעבירה שמתבצעת על פני זמן (צריכה שיטתית ומתמשכת), ניתן היה ליישם את העבירה רק תקופה מסוימת אחרי כניסתה לתוקף וכן הגיבוש של תשתית ראייתית ביחס לתיקים הראשונים לוקח יותר זמן. כמו כן, כאמור, לעבירה יש ערך סיכולי וחקירתי שלא בהכרח מתבטא בנתוני האכיפה של העבירה עצמה. הצורך בעבירה עדיין עומד בעינו, נוכח המצב הביטחוני הקיים והמוטיבציה הגבוהה של הארגונים המנויים בתוספת לאינדוקטרינציה וגיוס מבצעי מעשי טרור ונוכח התמשכות מצב המלחמה.

נוכח כל האמור מוצע להאריך את הוראת השעה בשנתיים נוספות, על מנת לאפשר פרק זמן נוסף לבחינת ההשפעות של העבירה הזו, הן מבחינת נתוני האכיפה והן מבחינה סיכולית וחקירתית.

ד.  השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

הוראת השעה תוארך בשנתיים נוספות.

ה. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, על תקנים במשרדי הממשלה ועל ההיבט המינהלי

אין השפעה

ו.  נוסח החוק המוצע:

להלן נוסח החוק מוצע:

תזכיר חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 9 והוראת שעה)(תיקון) , התשפ"ו-2025

 

 

 

 

תיקון סעיף 2

1.  

בסעיף 2 לחוק המאבק בטרור (תיקון מס' 9 והוראת שעה), התשפ"ד-2023[1] במקום המילה "שנתיים" יבוא "ארבע שנים".

תחילה

2.  

תחילתו של חוק זה ביום כ"א בחשוון תשפ"ו (12 בנובמבר, 2025)

 

דברי הסבר

ב-12.11.2023 נכנס לתוקף חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 9 והוראת שעה), התשפ"ד-2023, במסגרתו נקבעה בהוראת שעה, בסעיף 24(ג1) לחוק המאבק בטרור, עבירה חדשה שעניינה צריכה שיטתית ומתמשכת של פרסומים מסיתים של ארגוני טרור מסוימים, שהעונש בצידה הוא שנת מאסר.

נוסח סעיף 24(ג1) הוא:

 (ג1)      (1)        הצורך באופן שיטתי ומתמשך פרסומים של ארגון טרור המנוי בתוספת השנייה, כאמור בפסקה (2), בנסיבות שמעידות על הזדהותו עם ארגון הטרור, דינו – מאסר שנה; ואולם לעניין פרסומים כאמור בפסקת משנה (ג) של אותה פסקה יראו צריכה שיטתית ומתמשכת של פרסומים כאמור רק אם התלוותה לצריכת פרסומים כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב) של אותה פסקה;

(2)        עבירה כאמור בפסקה (1) תחול לעניין פרסומים הכוללים אחד מאלה:

(א)        קריאה ישירה לביצוע מעשה טרור;

(ב)        דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה טרור;

(ג)        תיעוד של ביצוע מעשה טרור;

(3)        לא יראו צריכה של פרסומים כאמור בפסקה (2) שנעשתה באקראי, בתום לב או למטרה כשרה, ובכלל זה לשם העמדת מידע לציבור, מניעת עבירות טרור או מחקר, כצריכה אסורה לפי סעיף קטן זה;

(4)        בלי לגרוע מהוראות סעיף 98(ב), שר המשפטים, בדרך האמורה באותו סעיף, רשאי להוסיף ארגון טרור לתוספת השנייה, אם הארגון הוא ארגון טרור כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה "ארגון טרור" ואם שוכנע כי לנוכח מאפייני הארגון, אזורי פעילותו והאופן שבו הוא מגייס פעילים לארגון, יש בצריכת פרסומי הארגון באופן שיטתי ומתמשך כדי ליצור סיכון לביצוע מעשה טרור.

 

בתוספת השניה לחוק מופיעים ארגון דאעש וארגון החמאס.

הניסיון שהצטבר מאז שנחקקה הוראת השעה מלמד כי העבירה מסייעת במקרים מסוימים בסיכול של תהליכי אינדוקטרינציה לביצוע מעשי טרור, ולעתים בחשיפה של עבירות טרור אחרות. כמות התיקים הפליליים שנפתחו בגין עבירה זו אינה גדולה עד כה (מאז שנכנסה הוראת השעה לתוקף נפתחו כ- 7 חקירות פליליות בגין עבירה זו והוגש כתב אישום אחד בגינה, שההליך הפלילי בעניינו עודנו מתנהל), אך מכיוון שמדובר בעבירה שמתבצעת על פני זמן (צריכה שיטתית ומתמשכת), ניתן היה ליישם את העבירה רק תקופה מסוימת אחרי כניסתה לתוקף וכן הגיבוש של תשתית ראייתית ביחס לתיקים הראשונים לוקח יותר זמן. כמו כן, כאמור, לעבירה יש ערך סיכולי וחקירתי שלא בהכרח מתבטא בנתוני האכיפה של העבירה עצמה. הצורך בעבירה עדיין עומד בעינו, נוכח המצב הביטחוני הקיים והמוטיבציה הגבוהה של הארגונים המנויים בתוספת לאינדוקטרינציה וגיוס מבצעי מעשי טרור ונוכח התמשכות מצב המלחמה.

נוכח כל האמור מוצע להאריך את הוראת השעה בשנתיים נוספות, על מנת לאפשר פרק זמן נוסף לבחינת ההשפעות של העבירה הזו, הן מבחינת נתוני האכיפה והן מבחינה סיכולית וחקירתית. הארכת הוראת השעה תאפשר להעמיק ולייעל את אכיפת העבירה ואת שיתוף הפעולה בין גורמי האכיפה בהקשר זה, לרבות יישום מדיניות אכיפה ברורה ביחס להיבטים השונים שלה. מנגד ישנה חשיבות במתכונת של הוראת שעה, נוכח החריגות של עבירה זו – הן ביחס לחקיקה הפנימית והן ביחס לחקיקה במדינות אחרות.

מוצע כי הוראות הדיווח פעמיים בשנה שנקבעו בסעיף 99 לחוק, ימשיכו לחול בתקופה ההארכה.

 



[1] ס"ח 3110, עמ' 112.