תזכיר חוק

א. שם החוק המוצע

תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס'...), התשפ"ו–2025.

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

במסגרת תזכיר החוק מוצע לערוך מספר תיקונים בפרק י"ב לחלק ג' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן – החוק). חלק ג' לחוק עוסק בהליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא יחיד ופרק י"ב שבו עוסק בהליכי חדלות פירעון לגבי יחיד בעל חובות בסכום נמוך, המתנהלים לפני רשם הוצאה לפועל. מטרת התיקונים לייעל את הליכי חדלות הפירעון לגבי יחידים בעלי חובות בסכום נמוך. יחידים בעלי חובות בסכום נמוך הם יחידים שסכום חובם אינו עולה על 172,334.81 ₪ (נכון למועד חקיקת החוק עמד סכום מרבי זה על 150,000 ₪ והוא מתעדכן מידי שנה מכוח סעיף 352 לחוק).

מוצעים התיקונים הבאים:

א. החלפת מינוחים: החלפת המינוח רשם הוצאה לפועל למינוח רשם חדלות פירעון.

ב.  עדכון הוראות הסמכות המקומית לגבי יחידים בעלי חובות בסכום נמוך כך שההליכים יתנהלו במחוז שבו מתגורר היחיד או שבו נמצא מקום עסקו העיקרי או נמצאים נכסיו.

ג. ייעול הליכי חדלות הפירעון לגבי יחידים בעלי חובות בסכום נמוך בדגש על הישיבה לגיבוש הסדר תשלומים המתנהלת בפני נציג רשם חדלות הפירעון, באופן ש: תוקנה סמכות במקרים הרלבנטיים שלא לקיימה; תוקנה סמכות במקרים הרלבנטיים לקיימה באמצעות היוועדות חזותית; הסדר התשלומים יהיה טעון אישור של רשם חדלות הפירעון; לרשם תהיה סמכות להתנות את אישור הסדר התשלומים בכך שהיחיד יעבור הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה.

ד.  תיקון מנגנון עדכון הסכומים הקבועים בחוק כך שתיכלל בו הוראת עיגול סכומים.

ה. תיקון עקיף לסעיף 7א2 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 העוסק בהודעה לחייב שאינו יכול לשלם את החוב הפסוק על האפשרות לפנות למסלול חדלות פירעון באופן שהסכומים הנקובים בו יותאמו לסכומים הרלוונטיים לפי חוק חדלות פירעון.

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות

יש בתיקונים המוצעים כדי לייעל את ההליכים המתקיימים בפני נציג הרשם, ובפני רשם חדלות הפירעון. יעילות ההליך תסב תועלת הן לחייבים יחידים אשר עניינם לפי חוק חדלות פירעון יתקדם ביתר יעילות והן לנושים משום שקידום הליכי ההסדר מביא בסופו של דבר להשאת שיעור הפירעון של החובות כלפיהם.

 

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות

אין.

 

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

 

 

תזכיר חוק מטעם משרד המשפטים:

תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס'...), התשפ"ו-2025

דברי הסבר

כללי מוצע לערוך מספר תיקונים בפרק י"ב לחלק ג' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן – חוק חדלות פירעון או החוק). חלק ג' לחוק עוסק בהליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא יחיד ופרק י"ב שבו עוסק בהליכי חדלות פירעון לגבי יחיד בעל חובות בסכום נמוך, המתנהלים לפני רשם הוצאה לפועל. מטרת התיקונים לייעל את הליכי חדלות הפירעון לגבי יחידים בעלי חובות בסכום נמוך. יחידים בעלי חובות בסכום נמוך הם יחידים שסכום חובם אינו עולה כיום על 172,334.81 ₪ (נכון למועד חקיקת החוק עמד סכום מרבי זה על 150,000 ₪ והוא מתעדכן מידי שנה מכוח סעיף 352 לחוק).

מוצעים התיקונים הבאים:

א.  החלפת מינוחים: החלפת המינוח רשם הוצאה לפועל למינוח רשם חדלות פירעון.

ב.  עדכון הוראות הסמכות המקומית לגבי יחידים בעלי חובות בסכום נמוך כך שההליכים יתנהלו במחוז שבו מתגורר היחיד או שבו נמצא מקום עסקו העיקרי או נמצאים נכסיו.

ג. ייעול הליכי חדלות הפירעון לגבי יחידים בעלי חובות בסכום נמוך בדגש על הישיבה לגיבוש הסדר תשלומים המתנהלת בפני נציג רשם חדלות הפירעון, באופן הבא: תוקנה סמכות במקרים הרלבנטיים שלא לקיימה; תוקנה סמכות במקרים הרלבנטיים לקיימה באמצעות היוועדות חזותית; הסדר התשלומים יהיה טעון אישור של רשם חדלות הפירעון; לרשם תהיה סמכות להתנות את אישור הסדר התשלומים בכך שהיחיד יעבור הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה.

ד.  תיקון מנגנון עדכון הסכומים הקבועים בחוק כך שתיכלל בו הוראת עיגול סכומים.

ה. תיקון עקיף לסעיף 7א2 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן – חוק ההוצאה לפועל) העוסק בהודעה לחייב שאינו יכול לשלם את החוב הפסוק על האפשרות לפנות למסלול חדלות פירעון, באופן שהסכומים הנקובים בו יותאמו לסכומים הרלוונטיים לפי חוק חדלות פירעון.

לסעיפים 1, 2 ו-4 במהלך השנים נוספו לרשמי ההוצאה לפועל סמכויות פרטניות לפי חיקוקים שונים, כגון סמכות לפי חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, תשנ"ה-1995 (להלן – חוק המרכז) ובחוק חדלות פירעון. בעוד שבחוק המרכז מכונה רשם ההוצאה לפועל בכובעו ובסמכויותיו לפי חוק המרכז בשם "רשם לענייני המרכז", בחוק חדלות פירעון לא נכללה עדין הגדרה ייעודית כזו. עם זאת, בחקיקת משנה שהותקנה מכוח חוק חדלות פירעון כבר נעשה שימוש בכינוי הייעודי "רשם חדלות פירעון" ביחס לרשמי ההוצאה לפועל הייעודיים הדנים בהליכים לפי חוק חדלות פירעון (ראו: כללי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (נהלים לעניין ישיבות גיבוש הסדרי תשלומים שמנהל נציג רשם בהליכי חדלות פירעון), תשפ"ד-2024). מוצע לשנות את המינוח המתאר את הרשמים הייעודיים הדנים בהליכי חדלות פירעון מרשמי הוצאה לפועל לכינוי הייעודי "רשם חדלות פירעון", דבר שיבטיח בהירות למתדיינים כי הגורם אשר דן בהליכים לפי חוק חדלות פירעון הוא גורם ייעודי המוסמך לדון בהליכים אלה, וכן יעלה בקנה אחד עם הכינוי שכבר נקבע בחקיקת המשנה הנזכרת לעיל.

בהתאם לכך כלולה בסעיף 1 המוצע לעיל הוראה כללית לפיה בכל מקום בחוק חדלות פירעון, למעט בסעיפים 187(א)(1) ו-188, במקום "רשם הוצאה לפועל" יבוא "רשם חדלות פירעון" ובמקום "רשם ההוצאה לפועל" יבוא "רשם חדלות הפירעון" וכיו"ב. בסעיף 2 המוצע לעיל נכלל תיקון לסעיף 4 לחוק חדלות פירעון, הוא סעיף ההגדרות הכללי בחוק, כך שתתווסף ההגדרה: "רשם חדלות פירעון – כמשמעותו בסעיף 188". ובסעיף 4 המוצע לעיל נכלל תיקון של התאמות נוסח בסעיף 188 לחוק חדלות פירעון, על מנת לשמור על הלוגיקה הלשונית בסעיף. מדובר בשינויים טכניים בלבד שאינם מהותיים בנוסח הסעיף והנובעים אך ורק מהשינוי בכינוי של הרשמים הרלוונטיים. למען הקיצור בדברי ההסבר שלהלן ייעשה שימוש במינוח המקוצר "הרשם".

 

לסעיפים 3 ו-9 בסעיף 9 המוצע לעיל נכלל תיקון לסעיף 352 לחוק חדלות פירעון, העוסק בעדכון סכומים. בסעיף 352 בנוסחו הקיים אין הוראת עיגול סכומים. משכך הסכומים המתעדכנים אחת לשנה בהתאם לסעיף זה כוללים שברי שקלים (סכומים באגורות). כך למשל, הסך של 150,000 ₪ שנקבע במקור כדי להגדיר מיהו יחיד בעל חובות בסכום נמוך עומד נכון למועד זה על 172,334.81 ₪. על מנת לפשט ולמנוע סירבול של הוראות החוק, מוצע להוסיף לסעיף 352 לחוק הוראת עיגול סכומים בדומה להוראה המצויה לרוב בסעיפים מעין אלה.

לצד הוראת עיגול הסכומים מוצע, בסעיף 3 לעיל, גם לתקן את כותרת פרק ב' לחלק ג' לחוק, שכותרתו נכון להיום היא "צו לפתיחת הליכים לבקשת יחיד שסך חובותיו עולה על 150,000 שקלים חדשים", משום שסכום זה מתעדכן מעת לעת וכאמור הוא עומד כיום על 172,334.81 שקלים חדשים, בעוד כותרת הפרק לא עודכנה בהתאם. מוצע כי בהלימה לכותרתו של פרק י"ב לחלק ג' לחוק, שהינה: "הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד בעל חובות בסכום נמוך", תשונה כותרתו של פרק ב' לחלק ג' לחוק ל-"צו לפתיחת הליכים לבקשת יחיד שסך חובותיו אינו נמוך".

 

לסעיף 5 מוצע לתקן את סעיף 189 לחוק חדלות פירעון שעניינו לשכת ההוצאה לפועל שבה יתנהלו הליכי חדלות פירעון של יחיד כך שהם יתנהלו בלשכה הסמוכה למקום מגורי היחיד או למקום עסקו העיקרי או למקום בו נמצאים נכסיו. לפי הנוסח הקיים של סעיף 189 לחוק, הליכי חדלות הפירעון יתנהלו בלשכה שבמחוז שבו נפתחו מרבית תיקי ההוצאה לפועל נגד היחיד, ובהעדר מחוז כזה, יתנהלו ההליכים במחוז שבו מתגורר היחיד או שבו נמצאים מקום עסקו העיקרי או נכסיו, ובהעדר גם מחוז כאמור – בירושלים. עתה כאמור מוצע למחוק את החלופה הראשונה שעליה מורה הסעיף כיום, קרי המחוז שבו נפתחו מרבית תיקי ההוצאה לפועל. השינוי המוצע ייצור אחידות עם אותן זיקות סמכות מקומית הקבועות בסעיף 104(ד) לחוק חדלות פירעון בקשר להליכי חדלות פירעון שנפתחים לבקשת יחיד שסכום חובותיו אינו נמוך. לצורך כללי הסמכות המקומית אין הצדקה להבדיל בין חייבים שסכום חובם הוא נמוך או לא נמוך כהגדרתו בחוק. יוער, כי הלכה למעשה, כך גם מתנהלים היום הליכי חדלות פירעון במערכת ההוצאה לפועל. השינוי המוצע, תואם  אפוא את המציאות בשטח.

 

לסעיף 6 מוצע לתקן את סעיף 190 לחוק חדלות פירעון, העוסק בהחלטת הרשם על הליכים לגיבוש הסדר תשלומים. כיום הסעיף מורה באופן גורף כי במקרה שבו הרשם מצא כי מתקיימים התנאים שבסעיפים 186 ו-187 לחוק – חובה עליו להורות, בתוך 30 ימים ממועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים על ידי היחיד, על זימון ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים. מוצע לתקן את הסעיף כך שההוראה האמורה לא תהיה גורפת אלא תהווה ברירת המחדל בהליכים בפני הרשם, ולצד זאת יתאפשר שיקול דעת לרשם לחרוג ממנה. לצורך כך מוצע להוסיף לחוק סעיף קטן חדש שמספרו יהיה 190(ג) ולקבוע בו כי על אף הוראת סעיף קטן 190(א), הרשם רשאי שלא להורות על זימון ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים אם שוכנע כי בנסיבות העניין שלפניו אין סיכוי סביר לאישור הסדר תשלומים לפי הוראות החוק, והיחיד הסכים שלא תזומן ישיבה כאמור.

הניסיון ביישום חוק חדלות פירעון מלמד שישנם מקרים בהם הרשם משתכנע כי מדובר ביחיד שהכנסתו נסמכת אך ורק על גמלאות מהביטוח הלאומי ושאין לו כל פוטנציאל השתכרות או נכסים. במקרים מסוג זה לכאורה אין תוחלת ותועלת בקיומה של הישיבה בפני נציג הרשם שמטרתה לנסות ולגבש הסדר תשלומים שיאפשר לייתר את הצורך לתת צו לפתיחת הליכים. הניסיון שנצבר מאז נכנס החוק לתוקף מלמד כי בחיי המעשה ההצעות להסדר תשלומים המוגשות על ידי יחידים אלה אכן עומדות על סכום "אפס", וקיומו של הליך ניסיון גיבוש ההסדר מביא להארכת הליך חדלות הפירעון ומביא לבזבוז זמנם של כלל המעורבים בהליך. על כן, מוצע כי החובה החלה על הרשם לפי סעיף 190(א) להורות על זימון ישיבה בפני נציג רשם, לא תהיה עוד חובה מוחלטת אלא תוגדר כברירת המחדל בהליכים אלה, ולצידה תהיה לרשם הסמכות שלא להורות על זימון ישיבה כאמור אם שוכנע כי בנסיבות העניין אין סיכוי סביר לאישור הסדר תשלומים. יובהר כי כבר בשלב הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים ומכוח הסמכות הקבועה בסעיף 104(ב)(3), נאסף מידע על החייב גם ממקורות מידע חיצוניים שיש בהם כדי לתת אינדיקציה בדבר מצבו הכלכלי של החייב.

כאמור מוצע כי סמכות הרשם להורות שלא לקיים ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים תהיה מותנית גם בהסכמת היחיד לכך שלא תזומן ישיבה כאמור.

מוצע לקבוע כי אם הרשם החליט שלא להורות על זימון ישיבה לפי התנאים האמורים בסעיף קטן 190(ג), ייתן הרשם צו לפתיחת הליכים לגבי היחיד ויראו את הצו כאילו ניתן לפי סעיף 199 לחוק.

ברי כי החלטות הרשם לפי סעיף 190 בגרסתו המתוקנת עדין תהיינה כפופות ללוחות הזמנים הקבועים בו כיום בסעיפים 190(א) ו-(ב).לבסוף מוצע להוסיף סעיף קטן נוסף שמספרו יהיה 190(ד) ולהבהיר בו כי הוראות סעיף קטן 190(ג) יחולו בשינויים מחויבים גם לאחר שכבר הוחלט על זימון ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים. דהיינו הסמכות לייתר הליכי גיבוש הסדר תשלומים תעמוד לרשם חדלות הפירעון גם מקום שלאחר שהורה על קיומה של ישיבה לפי סעיף 190(א) התברר כי אין תועלת בקיומה.

 

לסעיף 7 הליך חדלות פירעון שנפתח במערכת ההוצאה לפועל לגבי יחיד שסכום חובותיו נמוך, נפתח בזימון ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים שעל זימונה מורה הרשם לפי סעיף 190 הנזכר לעיל. לפי סעיף 191(ג) לחוק, על היחיד להתייצב לישיבה. מוצע לאפשר לרשם לפטור את היחיד מההתייצבות הפיזית לישיבה ולקיימה באמצעים טכנולוגיים המאפשרים העברת תמונה וקול בזמן אמת, אם מצא שיש קושי לקיים את הישיבה בנוכחות פיזית של היחיד ושקיום הישיבה באופן הזה אינו פוגע בהליך, ובלבד שהיחיד נתן את הסכמתו לקיום הישיבה באמצעי טכנולוגי כאמור. בתקופת ההתמודדות עם משבר הקורונה נקבעה, במסגרת סעיף 2 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 4 - הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש), התשפ"א-2021, הוראה זהה לתקופה של שנה. מהניסיון בתקופת הוראת השעה האמורה, עלה כי קיום ההליך לגיבוש הסדר תשלומים בדרך של היוועדות חזותית גרם להקלה על היחידים משום שנחסכה מהם הטרחה הכרוכה בהתייצבות פיזית ובנוסף עלה כי דרך הדיון בצורה זו לא גרעה מיעילות ואפקטיביות ההליך. נציגי הרשמים הצליחו להתרשם בצורה מיטבית מהיחידים גם במסגרת קיום הישיבה בדרך זו, והסדרי תשלומים רבים קודמו ואושרו באמצעות דיונים אשר התנהלו בדרך זו. מוצע אפוא לעגן את ההוראה האמורה כהסדר קבוע בסעיף 191(ג) לחוק, שיאפשר עריכת ישיבות לגיבוש הסדר תשלומים בהיוועדות חזותית ובכך יסייע בייעול ההליכים וקיצור זמנים הן בימים כתיקונם ובוודאי בתקופות בהן נמנעת הגעה פיזית לישיבות כמו למשל לאחרונה במהלך מלחמת "עם כלביא".

 

לסעיף 8 סעיף 192 לחוק עוסק בהסדר תשלומים מוסכם, קרי הסדר תשלומים שהסכימו לו הן היחיד והן כל הנושים שהם צד להסדר. היום הסדר מוסכם אינו טעון לפי לשון החוק אישור רשם. בפועל, מעבירים נציגי הרשם, את כל ההסדרים שהם מגבשים גם לאישור הרשמים. יש בכך תועלות רבות ויש לכך חשיבות. כך למשל לצד מקרים שבהם הרשם מאשר את ההסדר המוסכם שגיבש נציג הרשם, ישנם גם מצבים שבהם הרשם מורה על שינוי ההסדר או אי קבלתו, למשל כשהוא סבור שהיחיד לא יוכל לעמוד בתנאי ההסדר, או במצבים בהם לא כל הנושים של היחיד הם צד להסדר ונעשה ניסיון להרחיב את ההסדר כך שיאפשר גם הסכמות של נושים נוספים וכך יגביר את הסיכוי לשיקומו הכלכלי של היחיד.

אישור ההסדר שהוסכם במסגרת ההליך בפני נציג הרשם גם על ידי הרשם עצמו, תורם לחשיבות ולמשמעות שייחסו הצדדים להסדר נוכח מעמדו של הרשם ומאפייניו של הדיון בפניו, דבר שעשוי להגדיל גם את הסיכוי לעמידת היחיד בתנאי ההסדר. החובה לאשר גם הסדר מוסכם על ידי הרשם תוכל לתרום למטרות ההליך גם בכך שתאפשר, במקרים המתאימים, מעורבות של הרשם כבר בשלבי גיבוש ההסדר.

על כן, מוצע לקבוע כי יחולו לעניין אישורו של הסדר תשלומים ולעניין כוחו לאחר אישורו הוראות סעיפים 196 ו- 197 בשינויים המחויבים. במסגרת סעיף 196 לחוק נקבע כי הסדר שאושר בידי הנושים טעון גם אישורו של הרשם, וכי על הרשם לשקול בבואו לאשר הסדר תשלומים שיקולים הנוגעים להוגנות ההליך, בין השאר.

בנוסף, החלת הוראות סעיף 196 גם על הסדר מוסכם כמובנו בסעיף 192 לחוק תאפשר לרשם במקרים המתאימים להתנות את אישור ההסדר בכך שהיחיד יעבור הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה. הצורך לשלוח להכשרה כאמור גם יחידים שהגיעו להסדר תשלומים מוסכם במסגרת ההליך בפני נציג הרשם, עולה כבר היום בפועל, נוכח התכלית השיקומית של ההסדר. התיקון המוצע ייתן מענה לצורך זה.

התיקון המוצע יחיל על אישור הסדר מוסכם כמובנו בסעיף 192 גם את הוראות סעיף 197, שהן חופפות ברובן לסיפה של סעיף 192 הקיים, אולם הדבר יבהיר וידגיש גם שלא ניתן לפטור יחיד בהסדר תשלומים מוסכם מחובות שאינם בני הפטר כמשמעותם בחוק (ר' סעיפים 4 ו-175 לחוק).

 

לסעיף 10 מוצע לתקן את נוסח סעיף 7א2 לחוק ההוצאה לפועל כך שבמקום שינקוב בסכום של 150,000 ₪, אשר היה אמת המידה במועד כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון ומאז עודכן מספר פעמים לפי הוראת העדכון החלה עליו, תיכלל בסעיף הפנייה לסכום הנקוב בסעיף 103 לחוק חדלות פירעון, המתעדכן מעת לעת כאמור.

 

לסעיף 11 מוצע כי תחילתו של התיקון תהיה 30 ימים מיום פרסומו לצורך היערכות תפעולית.