חוק הכניסה לישראל (תיקון מס'...)(סמכות פיקוח כלפי מגישי בקשה להסדרת מעמד מכוח קשר זוגי), התשפ"ה - 2025.
מטרת הצעת חוק הכניסה לישראל, התשפ"ה – 2025 (להלן – "הצעת החוק"), היא לעגן סמכויות פיקוח לפקחים ברשות האוכלוסין וההגירה כלפי מגישי בקשה להסדרת מעמד מכוח קשר זוגי.
מכח הוראות חוק האזרחות, תשי"ב – 1952 (להלן – "חוק האזרחות") וחוק הכניסה לישראל, תשי"ב – 1952 (להלן – "חוק הכניסה לישראל") יכול אזרח ישראלי או בעל רישיון לישיבת קבע לבקש את הסדרת מעמדו בישראל של בן זוגו הזר, מכוח נישואים או מכוח קשר של ידועים בציבור. סמכות שר הפנים לפי חוקים אלה הינה רחבה. עם זאת, חוקים אלה לא מקנים סמכות לשר הפנים, או למי מטעמו, לבקש מכל אדם הנוגע בדבר למסור מידע או מסמכים, לתשאל צדדים שלישיים, להיכנס לדירת המגורים או לקיים בירורים שונים ולאסוף מידע רלוונטי לצורך בחינת כנות הקשר בין בני הזוג ומרכז חיים משותף תחת קורת גג אחת, וזאת במקרים המתאימים.
הסדרת מעמדו של בן זוג זר של אזרח ישראלי, בהתאם להוראות סעיף 7 לחוק האזרחות ומכוח חוק הכניסה לישראל נועדה לאפשר קיום התא המשפחתי של האזרח הישראלי או בעל הרישיון לישיבת קבע יחד עם בן הזוג הזר שלו, בישראל. הקריטריונים להפעלת שיקול הדעת של שר הפנים להפעלת סמכותו מעוגנים כיום בנוהלי רשות האוכלוסין וההגירה על פי מתווה המכונה "ההליך המדורג", במסגרתו, מידי שנה, נבחנים בעיקרו של דבר כנות קשר הזוגי והימשכותו, קיומו של קשר זוגי בלעדי וייחודי ומרכז חיים משותף תחת קורת גג אחת בישראל; בנוסף לאורך ההליך המדורג, נבדקת קיומה של מניעה ביטחונית או פלילית למתן מעמד בישראל, כאשר בסיום תקופת ההליך המדורג ובכפוף לעמידה בתנאים הקבועים בנהלי רשות האוכלוסין וההגירה, בן הזוג הזר יכול לקבל מעמד קבוע בישראל (אזרחות ישראלית או תושבות קבע לפי העניין).
התיקון המוצע נועד להעניק לפקחים סמכויות פיקוח, שיאפשרו להם לערוך את הבירורים הנדרשים לצורך בחינה של כנות הקשר הזוגי בין האזרח הזר עם אזרח ישראלי או תושב קבע, לרבות ניהול משק בית משותף וחיים משותפים תחת קורת גג אחת ובחינה האם מרכז חייהם בישראל והאם מדובר בניהול קשר זוגי בלעדי וייחודי, גם כאשר הם נמצאים בתוך ההליך המדורג.
הכלים הקיימים כיום לעובדי רשות האוכלוסין וההגירה מאוד מוגבלים לצורך תפקידם, כגון: ראיונות, בדיקת מסמכים, זימון ממליצים, בירורים טלפוניים, והסתמכות על מידע מרשויות אחרות. אלו לרוב אינם מספקים כדי לבחון את כנות הקשר הזוגי עליו מצהירים המבקשים וכי מרכז חייהם בישראל. כתוצאה מכך, שר הפנים נאלץ לבחון בקשות לקבלת מעמד על בסיס מידע עובדתי הלוקה בחסר. לאור היקפן הרחב של בקשות לקבלת מעמד מכוח נישואין או זוגיות עם אזרח או תושב ישראלי, בחלקן נמצא כי הן פיקטיביות, כאשר בסוף ההליך בן הזוג הזר מקבל מעמד קבוע בישראל, אזרחות ישראלית – "אם כל המעמדות" או רישיון לישיבת קבע בישראל, יש צורך בהסדרת סמכויות מפורשות בחקיקה לצורך בחינת הבקשות. יודגש, מתן מעמד בישראל אינו עניין של מה בכך, בהיותו מעניק זכויות ויוצר סטאטוס.
הצורך בסמכויות המוצעות בתזכיר זה אף עלה בפסקי דין שונים, לעניין זה ראו; עמ"נ 22452-09-22 עמיר שגב ואח' נגד רשות האוכלוסין וההגירה; עת"מ 1876-08-11 נמוב סנז'נה ואח' נ' משרד הפנים.
[במקרה שהנושא אינו רלוונטי לתזכיר אין צורך להתייחס אליו]
לא רלוונטי
[במקרה שהנושא אינו רלוונטי לתזכיר אין צורך להתייחס אליו]
לא רלוונטי
תזכיר חוק מטעם משרד הפנים:
|
הוספת סעיף 6א -סמכות פיקוח כלפי מגישי בקשה להסדרת מעמד מכוח קשר זוגי |
(1) |
"6א. לצורך הליך בחינת בקשה להתאזרחות לפי סעיף 7 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952 או בקשה לאשרה ורישיון לישיבה בישראל, לבן זוג של אזרח ישראלי או בעל רישיון לישיבת קבע לפי חוק זה יהיו נתונות לפקח, שמונה לפי סעיף 13ד, הסמכויות הבאות: |
|
|
|
|
(א) |
לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו. |
|
|
|
(ב) |
לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר, למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של הוראות החוק או להקל את ביצוען, לרבות רישיון ישיבה; בפסקה זו, "מסמך" – לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995; |
|
|
|
(ג) |
לבקש משופט של בית משפט שלום ליתן צו המתיר לו להיכנס למקום המשמש למגורים או לחצרים פרטיים של מקום כאמור שיש יסוד להניח שהוא מקום מגוריו של המבקשים או אחד מהם; |
|
|
|
(ד) |
להתחקות אחר המבקשים, במרחב הציבורי בסביבת מקום המגורים ומקום העבודה של המבקשים לצורך אימות פרטי הבקשה; |
|
|
|
(ה) |
במקרים בהם לפקח עדיין דרוש מידע נוסף לצורך אימות פרטי הבקשה, לאחר הפעלת סמכותו בסעיף קטן (ד), לבקש מבית משפט השלום ליתן צו המתיר לו להתחקות במקומות נוספים במרחב הציבורי, לתקופה שלא תעלה על 90 יום. |
|
|
|
(ו) |
בסעיף זה – "המבקשים" - אזרח ישראלי או בעל רישיון לישיבת קבע המבקש להעניק רישיון ישיבה לבן זוגו הזר וכן בן זוגו." |
|
הוספת סעיף 6ב – חובת עדכון פרטים |
|
"המבקשים כאמור בסעיף 6א מחויבים להודיע בכתב על כל שינוי שחל בפרטי המגורים או מקום העבודה או פרטי ההתקשרות עמם ובנסיבות הבקשה, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ- 7 ימים ממועד השינוי. מבקשים אשר לא עדכנו במועד הקבוע על כל שינוי שחל בעניינם, הדבר יילקח בחשבון בעת בחינת הבקשה." |
|
דברי הסבר
כללי
הסדרת מעמדו של בן זוג זר של אזרח ישראלי, בהתאם להוראות סעיף 7 לחוק האזרחות ומכוח חוק הכניסה לישראל נועדה לאפשר קיום התא המשפחתי של האזרח הישראלי או בעל הרישיון לישיבת קבע יחד עם בן הזוג הזר שלו, בישראל. הקריטריונים להפעלת שיקול הדעת של שר הפנים להפעלת סמכותו מעוגנים כיום בנוהלי רשות האוכלוסין וההגירה על פי מתווה המכונה "ההליך המדורג", במסגרתו, מידי שנה, נבחנים בעיקרו של דבר כנות קשר הזוגי והימשכותו, קיומו של קשר זוגי בלעדי וייחודי ומרכז חיים משותף תחת קורת גג אחת בישראל; בנוסף לאורך ההליך המדורג, נבדקת קיומה של מניעה ביטחונית או פלילית למתן מעמד בישראל, כאשר בסיום תקופת ההליך המדורג ובכפוף לעמידה בתנאים הקבועים בנהלי רשות האוכלוסין וההגירה, בן הזוג הזר יכול לקבל מעמד קבוע בישראל (אזרחות ישראלית או תושבות קבע לפי העניין).
התיקון המוצע נועד להעניק לפקחים סמכויות פיקוח, שיאפשרו להם לערוך את הבירורים הנדרשים לצורך בחינה של כנות הקשר הזוגי בין האזרח הזר עם אזרח ישראלי או תושב קבע, לרבות ניהול משק בית משותף וחיים משותפים תחת קורת גג אחת ובחינה האם מרכז חייהם בישראל והאם מדובר בניהול קשר זוגי בלעדי וייחודי, גם כאשר הם נמצאים בתוך ההליך המדורג.
הכלים הקיימים כיום לעובדי רשות האוכלוסין וההגירה מאוד מוגבלים לצורך תפקידם, כגון: ראיונות, בדיקת מסמכים, זימון ממליצים, בירורים טלפוניים, והסתמכות על מידע מרשויות אחרות. אלו לרוב אינם מספקים כדי לבחון את כנות הקשר הזוגי עליו מצהירים המבקשים וכי מרכז חייהם בישראל. כתוצאה מכך, שר הפנים נאלץ לבחון בקשות לקבלת מעמד על בסיס מידע עובדתי הלוקה בחסר. לאור היקפן הרחב של בקשות לקבלת מעמד מכוח נישואין או זוגיות עם אזרח או תושב ישראלי, בחלקן נמצא כי הן פיקטיביות, כאשר בסוף ההליך בן הזוג הזר מקבל מעמד קבוע בישראל, אזרחות ישראלית – "אם כל המעמדות" או רישיון לישיבת קבע בישראל, יש צורך בהסדרת סמכויות מפורשות בחקיקה לצורך בחינת הבקשות. יודגש, מתן מעמד בישראל אינו עניין של מה בכך, בהיותו מעניק זכויות ויוצר סטאטוס.
הצורך בסמכויות המוצעות בתזכיר זה אף עלה בפסקי דין שונים, לעניין זה ראו; עמ"נ 22452-09-22 עמיר שגב ואח' נגד רשות האוכלוסין וההגירה; עת"מ 1876-08-11 נמוב סנז'נה ואח' נ' משרד הפנים.
סעיף 1 סעיף קטן (א)
התיקון מאפשר לפקח לדרוש מכל אדם הנוגע לבקשה לקבלת מעמד מכח קשר זוגי להזדהות באמצעות תעודת זהות או כל מסמך רשמי אחר, כגון: רישיון ישיבה שהונפק בהתאם לחוק זה.
סעיף 1 סעיף קטן (ב)
התיקון יאפשר לפקח לאסוף מידע ולקיים בירור ובדיקה ביחס לבקשות תלויות ועומדות של בני זוג המבקשים לקבל מעמד בישראל. במסגרת סמכות זו הפקח רשאי לפנות לצדדים שלישיים, כגון: למעסיק, לשכנים, לממליצים ועוד כדי לדרוש מסמכים וידיעות לצורך בחינת טענת המגישים בדבר היותם בני זוג המקיימים קשר זוגי בלעדי וייחודי תחת קורת גג אחת.
בשנים האחרונות מכשיר הטלפון הנייד הפך לחלק בלתי נפרד מחיי היומיום. המכשיר אוגר נתונים רבים ושמורים בו תמונות אישיות, סרטונים, מועדי פגישות, מסמכים, התכתבויות אישיות וכיו"ב. מדובר במידע רב אשר עשוי לסייע ולהוות ראיה בעת בחינת הבקשה לקבלת מעמד או במצב בו האדם טוען כי הנו שוהה בישראל כדין. אשר על כן, הדרישה לידיעות ומסמכים כוללת גם דרישה להצגת ידיעות ומסמכים מתוך מכשיר הטלפון או המחשב. הפקח רשאי לצלם מסמכים אלו כסמכות עזר טבועה לצורך הפעלת סמכויותיו. יובהר כי, סירוב אדם להציג את המידע הרלוונטי יובא בחשבון בעת בחינת הבקשה לקבלת מעמד.
סעיף 1 סעיף קטן (ג)
התיקון נועד לאפשר לפקחים להיכנס לדירת המגורים של בני הזוג הנטען בכפוף לצו שיפוטי, לצורך בחינת כנות הקשר ומרכז חיים משותף תחת קורת גג אחת גם כאשר בני הזוג מצויים בהליך המדורג וקיים חשש שמדובר בקשר פיקטיבי. הפקח רשאי להיכנס למקום המגורים גם אם במקום המגורים שוהה אדם אחר שאינו מגיש הבקשה, ככל שסבר שבמקום מגורים זה מתגורר מי מהמבקשים, או שהצהירו על כך. הסמכות נועדה לאפשר בדיקה שבני הזוג מתגוררים בכתובת שנמסרה על ידם ומקיימים משק בית משותף, בהתאם להצהרתם במעמד הגשת הבקשה לצורך קבלת מעמד בישראל מכוח הקשר הזוגי הנטען סירוב מצד המבקשים לציית לצו הכניסה ולשיתוף פעולה מלא עם הפקחים עלול להביא לדחיית הבקשה.
סעיף 1 סעיף קטן (ד)
התיקון נועד לאפשר לפקח לבדוק את אמיתות המידע שמסרו המבקשים בפני פקיד הלשכה. במסגרת סמכות זו הפקח יבצע התחקות במרחב הציבורי בסביבת מקום המגורים ומקום העבודה, וזאת במקרים המתאימים כאשר מתעוררים ספקות לגבי כנות הקשר בין בני הזוג הנטען, גם כאשר הם נמצאים בתוך ההליך המדורג.
סעיף 1 סעיף קטן (ה)
התיקון נועד למקרים בהם בני הזוג הנטען לא נצפו בסביבת מקום המגורים ומקום העבודה בהתאם למידע שנמסר על ידם במסגרת הבקשה לקבלת מעמד בישראל, וקיים חשש שהקשר הינו פיקטיבי. בהתאם לתיקון המוצע, הפקח רשאי להגיש לבית משפט השלום בקשה לקבלת צו שיקנה לו לבצע התחקות במקומות נוספים במרחב הציבורי.
סעיף 2
התיקון נועד לחייב את המבקשים לעדכן בכל שינוי בפרטי או בנסיבות הבקשה, לדוגמה -שינוי כתובת מגורים, לצורך בחינת זכאותם לקבלת מעמד בישראל מכוח נישואים או מכוח קשר של ידועים בציבור. הדבר נועד בין היתר כדי למנוע מצב של השגת מעמד במרמה. בני הזוג הנטען אשר לא עדכנו במועד הקבוע בחוק על כל שינוי שחל בעניינם, הדבר יילקח בחשבון בעת בחינת הבקשה.