תזכיר טיוטת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (קביעת תיאומים לתקופות נוספות), התשפ"ו-2025

תוכן עניינים

טיוטת תקנות                                                                                                                                     2

א. שם התקנות המוצעות                                                                                                                                                          2

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן                                                                                                                                2

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:                                                                                                                                 3

טיוטת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (קביעת תיאומים לתקופות נוספות), התשפ"ו-2025                           4

1.  הגדרות                                                                                                                               4

2.  תיאומים לעניין נזקים בתקופה נוספת                                                                                   4

דברי הסבר                                                                                                                                         7


 

טיוטת תקנות

 

1. שם התקנות המוצעות

טיוטת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (קביעת תיאומים לתקופות נוספות), התשפ"ו-2025

 

2. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

ביום י"ז בסיוון התשפ"ה (13 ביוני 2025), החלה המערכה מול איראן, מבצע "עם כלביא", וזאת לאור החלטתה מאותו היום של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי סעיף 40 לחוק־יסוד: הממשלה, על נקיטה בפעולות צבאיות משמעותיות. בעקבות היציאה למבצע, מדינת ישראל התמודדה עם ירי טילי קרקע-קרקע וכלי טיס בלתי מאוישים בהיקפים גדולים וחריגים מאיראן ושלוחותיה אל עבר שטחי המדינה.

בשל האמור, הכריז שר הביטחון על מצב מיוחד בעורף בכל שטח המדינה, שחל החל מיום י"ז בסיוון  התשפ"ה (13 ביוני 2025) בשעה 02:55 למשך 48 שעות, מכוח סמכותו לפי סעיף 9ג(ב)(1) לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951. ביום י"ט בסיוון התשפ"ה (15 ליוני 2025) הוארך המצב המיוחד בעורף עד ליום  ד' בתמוז התשפ"ה (30 ביוני 2025). בהתאם לסעיף 9ג(א)(6) לאותו חוק, החליטה הממשלה באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, שניתן ביום כ' בסיוון התשפ"ה (16 ביוני 2025), לאשר את ההכרזה בשטחה של כל מדינת ישראל.

בהמשך לכך, ונוכח האיומים שנוצרו בעקבות היציאה למבצע, קבע פיקוד העורף הנחיות מחמירות בשטחי מדינת ישראל כולה, אשר כללו איסור על התקהלויות בשטח פתוח ומתן שירותים, איסור פעילות במקומות עבודה למעט משק חיוני ואיסור על פעילויות חינוכיות. בשל הנחיות אלו, צומצמו השירותים והפעילות המסחרית במשק באופן משמעותי, והייתה נגישות מוגבלת לאזורים שונים במדינת ישראל.

על רקע זה, ובדומה למתווה שניתן בתחילת מלחמת חרבות ברזל, נחקק חוק התכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ה-2025 (להלן – חוק התכנית הכלכלית). במסגרת החוק תוקן חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961 (להלן – חוק מס רכוש), ונוסף בו פרק שמיני 2, אשר קובע מתווה פיצוי לעסקים קטנים ובינוניים להשתתפות בהוצאותיהם הקבועות ובחלק מהוצאות השכר שלהם.

הפיצוי לפי הפרק האמור ניתן בשל נזקים שאירעו בתקופה שמיום י"ז בסיוון התשפ"ה (13 ביוני 2025) ועד יום  כ"ח בסיוון התשפ"ה (24 ביוני 2025) (להלן – תקופת מבצע עם כלביא).

בנוסף, בשל ההיקף הרחב של הנזקים הישירים שנגרמו לעסקים קטנים ובינוניים בכל רחבי הארץ כתוצאה מההשלכות של המבצע, נקבעו בחקיקה מסלולים נוספים לפיצוי בעד נזקים עקיפים עבור עסקים שנגרם להם נזק ישיר בתקופת המבצע (פגיעה ישירה בגופו של הנכס המשמש את העסק). המסלול העיקרי שנקבע, בסעיף 38לג לחוק מס רכוש לאחר תיקונו, הוא מסלול פיצוי שמטרתו לפצות בעד נזקים עקיפים שנגרמו בשל נזק ישיר לבית עסק בתקופת מבצע עם כלביא. הסעיף חל לגבי נזקים עקיפים שנגרמו בתקופות נוספות של חודשיים, קרי יולי ואוגוסט 2025, ספטמבר ואוקטובר 2025 ונובמבר ודצמבר 2025 (להלן – התקופות הנוספות), כתוצאה עקיפה של הנזק הישיר שנגרם בתקופת מבצע עם כלביא. הזכאות לפיצוי כפופה לעמידה בשורת תנאים המפורטים בסעיף 38לג. מלבד זאת, נחקק סעיף 38לד לחוק מס רכוש שקבע שניזוק שהוא יחיד שנגרם לו נזק ישיר בתקופת מבצע עם כלביא, יהיה זכאי לפיצוי נוסף, בעד כל תקופה נוספת שבה הוא זכאי לפיצוי לפי סעיף 38לג.

כאמור לעיל, בחוק התכנית לסיוע כלכלי נקבע שכל תקופה נוספת תהיה תקופה של חודשיים, במקום תקופה של חודש אחד לפי ההסדר הקבוע לגבי נזקים עקיפים שנגרמו בתקופת מבצע עם כלביא. בשל האמור, סעיף ההסמכה קובע שיוכפלו שיעורי הירידה במחזור העסקאות, הקבועים בהגדרה "מקדם ההוצאות הקבועות" בסעיף 38יח לגבי עוסק המדווח בשיטה דו-חודשית ובשיעור הירידה הקבוע בסעיף 38יט. הכפלה זו משאירה, מבחינה מתמטית, את המצב הקיים על כנו, כך שגובה הפיצוי שנקבע בחוק למי שיש לו שיעור ירידה במחזור העסקאות בגובה מסוים, יישמר. בנוסף לתיאום האמור שנקבע כבר בחקיקה הראשית, בהתאם לסעיף ההסמכה, על שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לפרט את שאר ההתאמות הנדרשות לצורך המעבר מפיצוי בשל נזקים שנגרמו ביוני 2025 בלבד, לפיצוי בשל נזקים בכל התקופות הנוספות שנקבעות בחקיקה. מוצע לפרט את שאר התיקונים הנדרשים בכדי ליישם את עקרונות המתווה למתן הפיצוי אשר נקבע בחוק כאמור. מדובר בעיקר בתיקונים טכניים יחסית הקשורים במועדים שבהם תיבחן הירידה במחזור העסקאות או הפסד השכר של הניזוקים, והתאמות נדרשות בשל המעבר לתקופת פיצוי של חודשיים במקום חודש אחד.

 

3. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:


 

טיוטת תקנות מטעם משרד האוצר:

טיוטת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (קביעת תיאומים לתקופות נוספות), התשפ"ו-2025

 

 

בתוקף סמכותי לפי סעיף 38לג(ב) לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961[1] (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

 

 

 

הגדרות

1.   

לעניין תקנות אלה-

 

 

"תקופה נוספת"- כהגדרתה בסעיף 38לג(ג);

 

 

"תקופת יולי אוגוסט"- התקופה הנוספת כמשמעותה בסעיף 38לג(ג)(1);

 

 

"תקופת ספטמבר אוקטובר"- התקופה הנוספת כמשמעותה בסעיף 38לג(ג)(2);

 

 

"תקופת נובמבר דצמבר"- התקופה הנוספת כמשמעותה בסעיף 38לג(ג)(3);

תיאומים לעניין נזקים בתקופה נוספת

2.   

לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה נוספת, בקביעת שיעור הירידה במחזור העסקאות יחולו ההוראות הקבועות בסעיף 38לג(ב) לחוק, ויראו כאילו -

 

 

(1) בסעיף 38יח לחוק –

 

 

 

(1)  בהגדרה "הוצאות השכר בתקופת הזכאות" – 

 

 

 

 

(1)  בכל מקום, במקום "חודש יוני" -

 

 

 

 

 

(1)  לעניין נזק עקיף שאירע בתקופת יולי אוגוסט - נאמר "חודשים יולי ואוגוסט";

 

 

 

 

 

(2)  לעניין נזק עקיף שאירע בתקופת ספטמבר אוקטובר - נאמר "חודשים ספטמבר ואוקטובר";

 

 

 

 

 

(3)  לעניין נזק עקיף שאירע בתקופת נובמבר דצמבר - נאמר "חודשים נובמבר ודצמבר";

 

 

 

 

(2)  בהגדרה "עובד מזכה" – במקום "התקופה הקובעת" נאמר "בתקופה שבה לא ניתן היה להשתמש בנכס שניזוק".

 

 

 

(2) בהגדרה "הוצאות מזכות", ברישה, אחרי "עד לסכום כמפורט להלן" יבוא "מוכפל ב-2";

 

 

 

(1) בהגדרה "הוצאות קבועות", ברישה, אחרי "לפי העניין" יבוא "מוכפל ב-2";

 

 

 

(2) בהגדרה "מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס" –  

 

 

 

 

(1)  בפסקה (2) –

 

 

 

 

 

(1)  בפסקת משנה (א), בסופה נאמר "ומוכפל ב-2"

 

 

 

 

 

(2) בפסקת משנה (ב)  בסופה נאמר "ומוכפל ב-2";

 

 

 

 

(2) בפסקה (3), בסופה נאמר "ומוכפל ב-2";

 

 

 

 

(3) בפסקה (4), בסופה נאמר "ומוכפל ב-2";

 

 

 

(3)  בהגדרה "תקופת הבסיס" –

 

 

 

 

(1)  לעניין נזק עקיף שאירע בתקופת ספטמבר אוקטובר – במקום "2023" נאמר "2022";

 

 

 

 

(2) לעניין נזק עקיף שאירע בתקופת נובמבר דצמבר – במקום "התקופה המקבילה בשנת 2023 לתקופת הזכאות" נאמר "אחד מאלה, לפי העניין – 

 

 

 

 

 

(1)  לגבי ניזוק כאמור בפסקאות (1) או (2) להגדרה "תקופת הזכאות" – חודשים נובמבר ודצמבר 2022;

 

 

 

 

 

(2) לגבי ניזוק כאמור בפסקה (3) להגדרה "תקופת הזכאות" – חודשים דצמבר 2022 וינואר 2023;

 

 

 

 

 

(3) לגבי ניזוק כאמור בפסקה (4) להגדרה "תקופת הזכאות" – חודשים ינואר ופברואר 2023;"

 

 

 

(4) בהגדרה "תקופת הזכאות" –

 

 

 

 

(1)  בפסקה (1),במקום "חודש יוני"-

 

 

 

 

 

(1)  לעניין נזק עקיף שאירע בתקופת יולי אוגוסט - נאמר "חודשים יולי ואוגוסט ";

 

 

 

 

 

(2)  לעניין נזק עקיף שאירע בתקופת ספטמבר אוקטובר - נאמר "חודשים ספטמבר ואוקטובר";

 

 

 

 

 

(3)  לעניין נזק עקיף שאירע בתקופת נובמבר דצמבר - נאמר "חודשים נובמבר ודצמבר";

 

 

 

 

(2) בפסקה (2), במקום "מאי ויוני"-

 

 

 

 

 

(1)  לעניין נזק עקיף שאירע בתקופת יולי אוגוסט - נאמר "חודשים יולי ואוגוסט ";

 

 

 

 

 

(2)  לעניין נזק עקיף שאירע בתקופת ספטמבר אוקטובר- נאמר "חודשים ספטמבר ואוקטובר";

 

 

 

 

 

(3)  לעניין נזק עקיף אירע בתקופת נובמבר דצמבר- נאמר "חודשים נובמבר ודצמבר";

 

 

 

 

(3) בפסקה (3)- במקום "חודש יולי 2025" – 

 

 

 

 

 

(1)  לעניין נזק עקיף שאירע בתקופת יולי אוגוסט - נאמר "חודשים אוגוסט וספטמבר 2025";

 

 

 

 

 

(2)  לעניין נזק עקיף שאירע בתקופת ספטמבר אוקטובר- נאמר "חודשים אוקטובר ונובמבר 2025";

 

 

 

 

 

(3)  לעניין נזק עקיף שאירע בתקופת נובמבר דצמבר- נאמר "חודשים דצמבר 2025 וינואר 2026";

 

 

 

 

(4) בפסקה (4), במקום "יולי ואוגוסט 2025"-

 

 

 

 

 

(1)  לעניין נזק עקיף שאירע בתקופת יולי אוגוסט - נאמר "ספטמבר ואוקטובר 2025";

 

 

 

 

 

(2)  לעניין נזק עקיף שאירע בתקופת ספטמבר אוקטובר- נאמר "נובמבר ודצמבר 2025";

 

 

 

 

 

(3)  לעניין נזק עקיף שאירע בתקופת נובמבר דצמבר- נאמר "ינואר ופברואר 2026";

 

 

(2)  בסעיף 38יט לחוק – 

 

 

 

(1)  בסעיף קטן (א) במקום, "בעד נזק עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הקובעת, ואם נגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת – גם בעד נזק עקיף שנגרם לו כתוצאה מהנזק הישיר במהלך התקופה שמיום כ"ט בסיוון התשפ"ה (25 ביוני 2025) עד יום ד' בתמוז התשפ"ה (30 ביוני 2025)" – יבוא "בעד נזק עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הנוספת";

 

 

 

(2) בסעיף קטן (ב) ברישה, במקום "בעד נזק עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הקובעת, ואם נגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת – גם בעד נזק עקיף שנגרם לו כתוצאה מהנזק הישיר במהלך התקופה שמיום כ"ט בסיוון התשפ"ה (25 ביוני 2025) עד יום ד' בתמוז התשפ"ה (30 ביוני 2025)" נאמר "מוכפל ב-2, בעד נזק עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הנוספת".

 

 

___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)

(חמ 3-6641)

 

__________________

בצלאל סמוטריץ'

שר האוצר

 

דברי הסבר

כללי

ביום י"ז בסיוון התשפ"ה (13 ביוני 2025), החלה המערכה מול איראן, מבצע "עם כלביא", וזאת לאור החלטתה מאותו היום של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי סעיף 40 לחוק־יסוד: הממשלה, על נקיטה בפעולות צבאיות משמעותיות. בעקבות היציאה למבצע, מדינת ישראל התמודדה עם ירי טילי קרקע-קרקע וכלי טיס בלתי מאוישים בהיקפים גדולים וחריגים מאיראן ושלוחותיה אל עבר שטחי המדינה.

בשל האמור, הכריז שר הביטחון על מצב מיוחד בעורף בכל שטח המדינה, שחל החל מיום י"ז בסיוון  התשפ"ה (13 ביוני 2025) בשעה 02:55 למשך 48 שעות, מכוח סמכותו לפי סעיף 9ג(ב)(1) לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951. ביום י"ט בסיוון התשפ"ה (15 ליוני 2025) הוארך המצב המיוחד בעורף עד ליום  ד' בתמוז התשפ"ה (30 ביוני 2025). בהתאם לסעיף 9ג(א)(6) לאותו חוק, החליטה הממשלה באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, שניתן ביום כ' בסיוון התשפ"ה (16 ביוני 2025), לאשר את ההכרזה בשטחה של כל מדינת ישראל.

בהמשך לכך, ונוכח האיומים שנוצרו בעקבות היציאה למבצע, קבע פיקוד העורף הנחיות מחמירות בשטחי מדינת ישראל כולה, אשר כללו איסור על התקהלויות בשטח פתוח ומתן שירותים, איסור פעילות במקומות עבודה למעט משק חיוני ואיסור על פעילויות חינוכיות. בשל הנחיות אלו, צומצמו השירותים והפעילות המסחרית במשק באופן משמעותי, והייתה נגישות מוגבלת לאזורים שונים במדינת ישראל.

על רקע זה, ובדומה למתווה שניתן בתחילת מלחמת חרבות ברזל, 

נחקק חוק התכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ה-2025 (להלן – חוק התכנית הכלכלית). במסגרת החוק תוקן חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961 (להלן – חוק מס רכוש), ונוסף בו פרק שמיני 2, אשר קובע מתווה פיצוי לעסקים קטנים ובינוניים להשתתפות בהוצאותיהם הקבועות ובחלק מהוצאות השכר שלהם.

הפיצוי לפי הפרק האמור ניתן בשל נזקים שאירעו בתקופה שמיום י"ז בסיוון התשפ"ה (13 ביוני 2025) ועד יום כ"ח בסיוון התשפ"ה (24 ביוני 2025) (להלן – תקופת מבצע עם כלביא).

בנוסף, בשל ההיקף הרחב של הנזקים הישירים שנגרמו לעסקים קטנים ובינוניים בכל רחבי הארץ כתוצאה מההשלכות של המבצע, נקבעו בחקיקה מסלולים נוספים לפיצוי בעד נזקים עקיפים עבור עסקים שנגרם להם נזק ישיר בתקופת המבצע (פגיעה ישירה בגופו של הנכס המשמש את העסק). המסלול העיקרי שנקבע, בסעיף 38לג לחוק מס רכוש לאחר תיקונו, הוא מסלול פיצוי שמטרתו לפצות בעד נזקים עקיפים שנגרמו בשל נזק ישיר לבית עסק בתקופת מבצע עם כלביא. הסעיף חל לגבי נזקים עקיפים שנגרמו בתקופות נוספות של חודשיים, קרי יולי ואוגוסט 2025, ספטמבר ואוקטובר 2025 ונובמבר ודצמבר 2025 (להלן – התקופות הנוספות), כתוצאה עקיפה של הנזק הישיר שנגרם בתקופת מבצע עם כלביא. הזכאות לפיצוי כפופה לעמידה בשורת תנאים המפורטים בסעיף 38לג. בנוסף, הסעיף הסמיך את שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע את התיאומים הנדרשים לתקופות הנוספות. מלבד זאת, נחקק סעיף 38לד לחוק מס רכוש שקבע שניזוק שהוא יחיד שנגרם לו נזק ישיר בתקופת מבצע עם כלביא, יהיה זכאי לפיצוי נוסף, בעד כל תקופה נוספת שבה הוא זכאי לפיצוי לפי סעיף 38לג.

לפי חוק התכנית הכלכלית, נבחן שיעור הירידה במחזור העסקאות של עוסקים המדווחים על עסקאותיהם לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1976 (להלן – חוק מע"מ), באמצעות בחינה של מחזור העסקאות בתקופה שבה נגרם הנזק העקיף לעומת מחזור העסקאות בחודשים המקבילים בשנים קודמות שבהם עסקם התנהל כרגיל. לגבי עוסקים שמדווחים לפי חוק מע"מ בדיווח דו-חודשי, שיעור הירידה במחזור העסקאות נבחן בהשוואה של תקופת דיווח של חודשיים אל מול חודשיים בשנה "רגילה", וזאת משום שהפיצוי ניתן על בסיס מידע קיים שדווח לעניין חוק מע"מ, ועל אף שהפגיעה בשל המלחמה התרחשה במשך תקופה של פחות משבועיים. משום שבבסיס החוק עמדה ההנחה שרק בחודש אחד מבין החודשיים הייתה פגיעה במחזור, נקבע שתידרש ירידה של מחזור העסקאות של למעלה מ-12.5% בלבד לצורך קבלת הפיצוי. שיעור זה, מבחינה מתמטית, משקף ירידה במחזור העסקאות הדומה לירידה של 25% שהוא השיעור שנקבע לגבי עסק אשר נבחן בהתאם לירידת שיעור מחזור העסקאות שלו לגבי חודש אחד בלבד. באופן דומה, בקביעת גובה הפיצוי, כאשר המחוקק ביקש לתת פיצוי בסכום מסוים לניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו היה שיעור מסוים, הוא קבע שיינתן הסכום לעוסק שמדווח למע"מ בדיווח דו חודשי ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו היה חצי משיעור הירידה הנדרש למי שמדווח על עסקיו באופן חד חודשי.

בקביעת התקופות הנוספות לפיצוי בשל נזק עקיף שנגרם למי שנפגע בנזק ישיר בתקופה של מבצע עם כלביא, נעשתה השוואה של עוסקים שמדווחים באופן דו חודשי ועוסקים שמדווחים בדיווח חודשי, ונקבע שכל תקופה נוספת תהיה תקופה של חודשיים. בשל האמור, סעיף ההסמכה קובע שיוכפלו שיעורי הירידה במחזור העסקאות, הקבועים בהגדרה "מקדם ההוצאות הקבועות" בסעיף 38יח לגבי עוסק המדווח בשיטה דו-חודשית ובשיעור הירידה הקבוע בסעיף 38יט. הכפלה זו משאירה, מבחינה מתמטית, את המצב הקיים על כנו, כך שגובה הפיצוי שנקבע בחוק למי שיש לו שיעור ירידה במחזור העסקאות בגובה מסוים, יישמר.

בנוסף לתיאום האמור שנקבע כבר בחקיקה הראשית, בהתאם לסעיף ההסמכה על שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לפרט את שאר ההתאמות הנדרשות לצורך המעבר מפיצוי בשל נזקים שנגרמו ביוני 2025 בלבד, לפיצוי בשל נזקים בכל התקופות הנוספות שנקבעו בחקיקה. מוצע לפרט את שאר התיקונים הנדרשים בכדי ליישם את העיקרון אשר נקבע בחוק כאמור. מדובר בעיקר בתיקונים טכניים יחסית הקשורים במועדים שבהם תיבחן הירידה במחזור העסקאות או הפסד השכר של הניזוקים, והתאמות נדרשות בשל המעבר לתקופת פיצוי של חודשיים במקום חודש אחד.

לתקנה 1

מוצע לקבוע הגדרות הנדרשות לצורך התקנות.

 

לתקנה 2

לפסקה (1)

מוצעים מספר תיקונים בהגדרות השונות שבסעיף 38יח לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, ובכלל זאת בהגדרות "הוצאות השכר בתקופת הזכאות", "הוצאות מזכות", "הוצאות קבועות", "מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס", "תקופת הבסיס" ו-"תקופת הזכאות".

מכיוון שתקופת הזכאות היא תקופה של חודשיים, לצורך בחינת שיעור ירידת העסקאות יש צורך לוודא שגם מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס תהיה תקופה של חודשיים. מוצעים תיאומים המוודאים זאת. יובהר, שאין צורך בהתאמות לגבי מי שפתח את עסקו לפני ינואר 2023 ומדווח באופן חד חודשי מכיוון שמחזור העסקאות של עוסק כאמור יהיה חודשיים המקבילים לתקופת הזכאות, אשר יחושבו על ידי צירוף סכום מחזור העסקאות של הניזוק בשני החודשים הרלוונטיים בתקופת הבסיס.

לעניין מחזור העסקאות הקובע בתקופת הבסיס. בהתאם לעמדת וועדת הכספים של הכנסת בהליך החקיקה של חוק התכנית הכלכלית, לא ראוי שתקופת הבסיס תהיה בתקופה שנפגעה עקב מלחמת חרבות ברזל מכיוון שבתקופה זו העסקים בארץ לא פעלו באופן שגרתי. מוצע להמשיך עם הרציונל האמור, ולקבוע שככל והתקופה המקבילה לתקופת הזכאות הייתה לאחר תחילת מלחמת חרבות ברזל, תקופת הבסיס שתיבחר תהיה שנה מוקדם יותר. כך, לעניין התקופה הנוספת שהיא תקופת יולי ואוגוסט 2025 תקופת הבסיס תהיה יולי ואוגוסט 2023 שהם החודשים העוקבים לחודשי תקופת הבסיס כפי שנקבע בחקיקת חוק התכנית לסיוע כלכלי (לעוסק שאינו עוסק על בסיס מזומן). לתקופות הנוספות של ספטמבר ואוקטובר, ותקופת נובמבר דצמבר, לא היה ניתן לקחת את החודשים המקבילים בשנת 2023 מכיוון שחודשים אלה היו לאחר תחילת מלחמת חרבות ברזל. בשל האמור, מוצע לקבוע שתקופות הבסיס לעניין תקופות נוספות אלה תוקדם בשנה ותהיה בשנת 2022.   

לפסקה (2)

בסעיף 38יט(ב) נקבע סכום הפיצוי לניזוק שמחזור העסקאות שלו בשנת הבסיס עלה על 12 אלף שקלים חדשים ולא עלה על 300 אלף שקלים חדשים. הסכומים שנקבעו בסעיף משקפים את סכום הפיצוי החודשי. מכיוון שלפי התיקון יינתן פיצוי לגבי חודשיים יש צורך להכפיל את סכומי הפיצוי הקבועים בסעיף.

 

 



[1] ס"ח התשכ"א, עמ' 100; התשפ"ה, עמ' 760.