טיוטת תקנות

א. שם התקנות המוצעות

תקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו) (תיקון), התשפ"ה-2025

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן [למילוי רק בעת הפצה להערות הציבור]

התיקון המוצע לתקנות, נועד להסדיר בפרט את הנושאים כדלקמן:

א. הרחבת תחולת החובה לפעול באמצעות מכון בקרה על סוגים נוספים של בקשות להיתר, החל מיום

התחילה הנדחה, יב טבת תשפ"ו (01.01.26) ואילך.

ב. הסדרת הסמכויות ופעולת הבקרים המורשים בהתאם להרחבת הפעילות העכשווית של מכוני הבקרה.

ג. תיקון ועדכון של האגרות המנויות בתוספת החמישית לתקנות בהתאם להרחבת תחולת החובה.

ד. תיקונים אגביים נוספים נדרשים בתקנות.

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

טיוטת תקנות מטעם משרד הפנים:

טיוטת תקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו) (תיקון), התשפ"ה-2025

בתוקף סמכותי לפי הגדרות "בקרת ביצוע" ו"בקרת תכן" בסעיף 1 וסעיפים 145(ב3), 157ג, 158כג(ב), (ג), (ו), 158כד(א), 158כו(א), 158כט, ו-265 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965[1] (להלן – החוק) ולאחר התייעצות עם שר הבריאות לעניין תקנות 89א, 93(א), ; שר הביטחון לעניין תקנות 89ב, 93(ב), 93(ג); השר לביטחון לאומי לעניין תקנות 89ג, 93(ד); ועם המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לעניין תקנות 50(א), 74(א) והתוספת החמישית, אני מתקין תקנות אלה:

תיקון תקנה 1

בתקנה 1 לתקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו), התשע"ח-2018[2] (להלן - התקנות העיקריות) -

(1) בהגדרה "בניין מגורים חדש עד גובה של 42 מטרים" במקום "עד גובה" יבוא "מגובה" ובמקום "ושאינו" יבוא "ושגובהו";

(2) בהגדרה "בקר מורשה התגוננות אזרחית" לפני "בקר מורשה התגוננות אזרחית" יבוא ""בקר מורשה בטיחות אש", "בקר מורשה בריאות"," ובמקום "סעיף 158כא(4)" יבוא "סעיף 158כא";

(3) בהגדרה "נספחי תכן" -

(א)

בסעיף קטן (6) בהגדרה "נספחי מיגון" אחרי "את" יבוא "המיגון ואת";

(ב)

בסעיף קטן (10) בהגדרה "נספח תברואה (סניטרי) וגז" המילים "וגז" , "ומערכת הגז" יימחקו;

(ג)

אחרי סעיף קטן (10) יבוא " (11) "נספח גז" - מסמך המתאר את עקרונות מערכת הגז של הבניין";

(4) אחרי ההגדרה "תי 414" יבוא "ת"י 466" - תקן ישראלי ת"י 466 - חוקת הבטון" ;

(5) אחרי ההגדרה "תקנות רישוי בנייה" יבוא "תרופות" - תכשיר , סם מרפא כהגדרתם בפקודת הרוקחים [נוסח חדש] , תשמ"א-1981";

תיקון תקנה 19

בתקנה 19 לתקנות העיקריות, בסעיף קטן (4) במקום "תקנות התכנון והבנייה (רישום בקרים) (הוראת שעה), התשע"ו-2016", יבוא "תקנות התכנון והבנייה (רישום בקרים), תשפ"ד- 2024" ;

תיקון תקנה 21

בתקנה 21 לתקנות העיקריות -

(1) בתקנת משנה (א) בסופה יבוא "אך לא ישמש כבקר" ;

(2) בתקנת משנה (ב) בסופה במקום "או בקר מורשה" יבוא "למעט במקרים בהם הוא משמש כמנהל בקרה ורשאי בכל מקרה לשמש גם בתפקיד בקר מורשה" ;

תיקון תקנה 22

בתקנה 22 לתקנות העיקריות אחרי "ולרשות" יבוא "הלאומית";

תיקון תקנה 39

בתקנה 39 לתקנות העיקריות -

(1) בסעיף קטן (2) בסופו יבוא "התואמת את אישור הגורם המאשר כאמור בסעיף (8)" ;

(2) בסעיף קטן (5) המילים "לרבות עורכי משנה שמונו לאחר הגשת הבקשה להיתר לרשות הרישוי," יימחקו ובסופו יבוא "או לאישור גורם מאשר ככל שנדרש" ;

תיקון תקנה 40א

בתקנה 40א לתקנות העיקריות, במקום "לפי תקנה 91(ב)(2)" יבוא "של חלק מבניין שעל בנייתו הכוללת חלה חובת בקרה של מכון בקרה,";

תיקון תקנה 40ב

בתקנה 40ב לתקנות העיקריות, במקום "בבנייה לפי תקנה 91(ב)(3)" יבוא " לביצוע תוספות או שינויים בהיתר בנייה שחלה לגביו בקרה של מכון בקרה אך טרם הוצאה לגביו תעודת גמר ובלבד שהבניין הכולל את התוספות או השינויים הוא מסוג הבניינים שלגביו חלה חובת בקרה של מכון בקרה.";

תיקון תקנה 41

בתקנה 41 לתקנות העיקריות, בכותרת השוליים, במקום "קליטת בקשה במכון בקרה" יבוא "קליטת בקשה לבקרת תכן במכון בקרה";

תיקון תקנה 42

בתקנה 42 לתקנות העיקריות -

(1)

בכותרת השוליים במקום "בקרת תכן" יבוא "בדיקת הבקשה לבקרת תכן";

(2)

בתקנת משנה (א) במקום "30" יבוא "51";

(3)

בתקנת משנה (ג) במקום "מחמישה עשר" יבוא "מעשרים" ובמקום "לפני תום תקופת בקרת התכן" יבוא "מיום קליטת הבקשה לבקרת תכן" ;

תיקון תקנה 44

10.

בתקנה 44 לתקנות העיקריות בתקנת משנה (ב) במקום "לפני תום תקופת הבקרה" יבוא "מיום תחילת הבקרה";

תיקון תקנה 45

11.

בתקנה 45 לתקנות העיקריות-

(1) במקום תקנת משנה (א) יבוא : "(א) בתום ביצוע בקרת התכן, יודיע מנהל בקרת התכן לרשות הרישוי כי בוצעה בקרת תכן ונמצאה תקינה, להודעתו יצורפו נספחי התכן באופן שיורה האחראי." ;

(2) במקום תקנת משנה (ב) יבוא: "(ב) תוצאות בקרת התכן יועברו ע"י מנהל בקרת התכן לעורך הבקשה ולמגיש הבקשה בצירוף נספחי התכן וחוות דעת מסכמת של בקרת התכן שיפורטו בה תוצאות בקרת התכן ושתכלול את המסקנות וההנחיות של הבקרים המורשים שבחנו את הבקשה, אם נדרשו, ויצוין בה אם בקרת התכן נמצאה תקינה ואם בוצעו שינויי תכן במסמכי הבקשה; נמצא כי בקרת התכן אינה תקינה, יפורטו בדוח כל ממצאי התכן שנמצאו לא תקינים, והתיקונים הדרושים." ;

תיקון תקנה 48

12.

בתקנה 48 לתקנות העיקריות -

(1) סעיף קטן (5) יימחק ;

(2) בסעיף קטן (7) אחרי "הבקשה" יבוא "ועורכי המשנה, ככל שמונו, בהתאמה לתחומי אחריותם המקצועית" ;

(3) בסעיף קטן (8) במקום "ביד" יבוא "על ידי" ;

(4) במקום סעיף קטן (10) יבוא : " (10) קובץ תכנית עבודה לקונסטרוקציה הכוללת, בין היתר, תכנית דיפון, ביסוס, תכנית תקרות, עמודים, קורות, וחתכים מקומיים לכל הבניין כולל זיון ופרטי זיון ;" ;

(5) סעיף קטן (12) יימחק ;

החלפת תקנה 50א

13.

במקום תקנה 50א לתקנות העיקריות יבוא:

"50א

(א)

בעד בקרת ביצוע בבנייה של חלק מבניין שעל בנייתו הכוללת חלה חובת בקרה של מכון בקרה תחושב האגרה לפי שטח הבנייה הכולל של המבנה המיועד להיבנות.

(ב)

בעד בקרת ביצוע, לביצוע תוספות או שינויים בהיתר בנייה שחלה לגביו בקרה של מכון בקרה אך טרם הוצאה לגביו תעודת גמר ובלבד שהבניין הכולל את התוספות או השינויים הוא מסוג הבניינים שלגביו חלה חובת בקרה של מכון בקרה, תחושב האגרה עבור תוספת הבנייה לפי שטח הבנייה המתווסף לשטחים שאושרו בהיתר הקודם לפניו במכון בקרה.

(ג)

בעד בקרת ביצוע עבור שינויים בבניין על פי ההיתר הקודם תחושב האגרה בהתאם לתקנה 72."

תיקון תקנה 54

14.

בתקנה 54 לתקנות העיקריות -

(1)

בתקנת משנה (א) במקום "מנהל בקרת הביצוע" יבוא "הבקר האמון על בקרת הביצוע";

(2)

בתקנת משנה (ג) במקום "ביקור חובה אחד לפחות בכל" יבוא "כל" ;

(3)

בתקנת משנה (ד) לפני "האחראי" יבוא "בנוסף לאמור בתקנת משנה (ג) לתקנה זו," ובמקום "רשאי לפרסם" יבוא "יפרסם";

(4)

בתקנת משנה (ה) במקום "בסעיף קטן (ג)" יבוא "בתקנות משנה (ג) ו- (ד)" ;

(5)

במקום תקנת משנה (ו) יבוא "(ו) תכנית הביקורים תכלול את כל הביקורים כמפורט בתקנות משנה (ג) עד (ה) לתקנה זו.";

תיקון תקנה 61

15.

בתקנה 61 לתקנות העיקריות, בתקנת משנה (א) המילים " בצירוף הצהרת עורך הבקשה שאין בתכניות המתוקנות שינוי מרחבי מהתכנית הראשית שצורפה להיתר; בתקנה זו, "שינוי מרחבי" – שינוי שאינו בתכן הבנייה בלבד." יימחקו;

תיקון תקנה 74

16.

בתקנה 74 לתקנות העיקריות בתקנת משנה (ג) בהגדרה "המדד היסודי" במקום "ינואר 2024" יבוא "ינואר 2025";

תיקון תקנה 80

17.

בתקנה 80 לתקנות העיקריות -

(1)

בסעיף קטן (7) המילים " מספר חוות הדעת המסכמות שהועברו לרשות הרישוי," יימחקו;

(2)

סעיף קטן (14) יימחק;

ביטול תקנה 84

18.

תקנה 84 לתקנות העיקריות - בטלה

תיקון תקנה 87

19.

בתקנה 87 לתקנות העיקריות -

(1)

בתקנת משנה (א) במקום "ופכמים" יבוא "ופגמים";

(2)

בתקנת משנה (ג) במקום "יביא את העניין לפני השר" יבוא "יפעל בהתאם לסמכויות הקבועות בתקנות 14-15";

תיקון תקנה 88

20.

בתקנה 88 לתקנות העיקריות -

(1)

בתקנת משנה (א)

(א)

בסעיף קטן (1) המילים "למצבי הרס" יימחקו;

(ב)

בסעיף קטן (3) במקום "צמצום האפשרות" יבוא "בטיחות המשתמש : " ;

(ג)

בסעיף קטן (5) המילים "והבטחת תנאים תברואיים נאותים" יימחקו;

(2)

אחרי תקנת משנה (ד) יבוא:

"(ה)

על אף האמור בסעיפים (א) ו-(ב) במקרים אלו תבוצע בקרה תהליכית במקום בקרה מדגמית, בסוגי היתרים או בתחומי תכן כפי שיורה האחראי:

(1)

במקרים האמורים בתקנה 3 לתוספת השישית;

(2)

לבניין קיים אשר ההיתר כולל תוספת לאותו בניין;

(3)

מבנה יביל שמיוצר עפ"י אב טיפוס. בסעיף זה: "אב טיפוס" – מבנה יביל שהתקבלו לגביו האישורים הנדרשים על פי כל דין שתכנונו תואם את תקנות תכן הבניין ואת הוראות הגורמים המאשרים;"

תיקון תקנה 89א

21.

בתקנה 89א לתקנות העיקריות -

(1)

בתקנת משנה (א)

(א)

במקום "קבלת התייחסות" יבוא "פניה לקבלת";

(ב)

סעיף קטן (1) יימחק;

(ג)

סעיף קטן (2) יימחק;

(ד)

אחרי סעיף קטן (11) יבוא "(12) מעון יום שיקומי כהגדרתו בחוק מעונות יום שיקומיים ,התש"ס-2000" ;

(2)

בתקנת משנה (ב)

(א)

אחרי סעיף קטן (2) יבוא "(3) מבנה תעשייה לייצור, טיפול, אריזה ואחסון של מזון לרבות משקאות וחומרי גלם , וכן מבנה תעשייה לייצור תרופות או תמרוקים או ציוד רפואי" ;

תיקון תקנה 89ב

22.

בתקנה 89ב לתקנות העיקריות -

(1) ב

בתקנת משנה (א)

(א)

במקום "קבלת התייחסות" יבוא "פניה לקבלת";

(ב)

בסעיף קטן (1) במקום "מרפאות" יבוא "מרפאה שנקבע לגביה בשלב המידע להיתר כי היא נדרשת למרחב מוגן ייעודי במוסדות בריאות על פי תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש"ן- 1990";

(ג)

אחרי סעיף קטן (2) יבוא "(3) מבני חינוך ";

(2)

בתקנת משנה (ב)

(א)

סעיף קטן (1) יימחק ;

(3)

אחרי תקנת משנה (ב) יבוא "(ג) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו- (ב) הסמכות הנתונה לגורם המאשר במתן פטור מהקמת מרחב מוגן או מקלט לא תהיה נתונה לבקר מורשה התגוננות אזרחית, בסוג הבניינים, השימושים או העבודות שחלה עליהם חובת בקרה במכון בקרה לפי תקנות אלה.";

החלפת תקנה 89ג

23.

במקום תקנה 89ג לתקנות העיקריות יבוא :

"89ג

(א)

חלה על מבנה חובת בקרה במכון בקרה, תחול על בקר מורשה בטיחות אש טרם מתן אישורו, חובת פניה לקבלת התייחסות הגורם המאשר, בסוג הבניינים שהשימוש או העבודות בהם הם אחד מהמפורטים להלן:

(1)

מבנה שגובהו מעל 42 מטרים עד 60 מטרים;

(2)

היתר הכולל הקמת בנין עם שיטת בניה חדשה שאושרה כדין כהגדרתה בתקנות הרישוי;

(ב)

על אף האמור בתקנת משנה (א), הסמכות הנתונה לרשות הארצית לכבאות והצלה כגורם מאשר או לממלא תפקיד בה לא תהיה נתונה לבקר מורשה בטיחות אש בסוג הבניינים שחלה עליהם חובת בקרה במכון בקרה שהשימוש או העבודות בהם הם אחד מאלה:

(1)

מבנה שגובהו מעל 60 מטרים;

(2)

בית מלון כהגדרתו בתקנות בקשה להיתר המכיל 200 חדרים לפחות במבנה אחד;

(3)

מעון כהגדרתו בחוק הפיקוח על המעונות, התשע"ה-1965, למגורי אנשים עם מוגבלות כמשמעותם בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998;

(4)

בתי אבות לרבות מחלקות סיעודיות;

(5)

מבנה אשר הוגדר ברמת סיכון גבוהה בהתאם לסקר הסיכונים בפרק ד' בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות) תש"ל-1970;

(6)

בקשה להיתר בנייה הכוללת מערכת גז טבעי;

(7)

בקשה להיתר בנייה בה נדרש סקר בטיחות בהתאם לפרט 3.9.16.3 לתוספת השנייה בתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל-1970;

(8)

בניין גבוה או רב קומות הכולל אטריום;

בסעיף קטן זה - "אטריום" - חלל מקורה המקשר בין ארבע קומות או יותר, ואינו משמש לאחד מאלה: חדר מדרגות, פיר מעלית, דרגנוע, פיר.

(9)

אצטדיון, מתקן ספורט וכל מקום התקהלות אחר אשר מבוקש להגדירו כמקום התקהלות מוגן עשן (מהתמ"ע) כאמור בסימן ל"ז לחלק ג' לתוספת השניה לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970;

(10)

קניון;

(11)

תוספת למבנה קיים המתנהל עם מערך סיכוני אש המאוסדר על ידי הרשות הארצית לכבאות והצלה לפי חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 או חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-2012"

תיקון תקנה 89ה

24.

בתקנה 89ה לתקנות העיקריות בתקנת משנה (ב) במקום "עשרה" יבוא "חמישה עשר";

החלפת תקנה 91

25.

במקום תקנה 91 לתקנות העיקריות יבוא "91. מיום פרסום תקנות אלה, לא תחול חובת בקרה באמצעות מכון בקרה בסוגי המבנים, העבודות והשימושים הקבועים בתוספת השישית לתקנות אלה."

ביטול תקנה 92

26.

תקנה 92 לתקנות העיקריות - בטלה

החלפת תקנה 93

27.

במקום תקנה 93 לתקנות העיקריות יבוא:

"93

(א)

על אף האמור בתקנת משנה 89א(א), חלה על מבנה חובת בקרה במכון בקרה, תחול על בקר מורשה בריאות טרם מתן אישורו, בתקופה של ארבע שנים מום התחילה, חובת קבלת התייחסות הגורם המאשר, בסוג הבניינים שהשימוש או העבודות בהם הם אחד מאלה:

(1)

מרכול שיש בו טיפול במזון ואטליז;

(2)

בית אוכל וכל מקום המיועד לשמש להכנה של מזון לרבות במוסדות ולמעט לשימוש עצמי;

(ב)

על אף האמור בתקנת משנה 89ב(א), חלה על מבנה חובת בקרה במכון בקרה, תחול על בקר מורשה התגוננות אזרחית טרם מתן אישורו, בתקופה של ארבע שנים מיום התחילה, חובת קבלת התייחסות הגורם המאשר, בסוג הבניינים שהשימוש או העבודות בהם הוא כמפורט להלן:

(1)

בניין רב קומות שגובהו עולה על 42 מ';

(ד)

על אף האמור בתקנת משנה 89ג(ב)(1), הסמכות הנתונה לרשות הארצית לכבאות והצלה כגורם מאשר או לממלא תפקיד בה לא תהיה נתונה לבקר מורשה בטיחות אש בתקופה של 18 חודשים מיום תחילתן של תקנות אלה;

(ה)

בתום המועד האמור בתקנת משנה (ד) לתקנה זו חלה על מבנה חובת בקרה במכון בקרה, תחול על בקר מורשה בטיחות אש טרם מתן אישורו, חובת קבלת התייחסות הגורם המאשר, בסוג הבניינים שהשימוש או העבודות בהם הוא כמפורט להלן:

(1)

מבנה שגובהו מעל 60 מטרים;"

תיקון התוספת הראשונה

28.

בתוספת הראשונה לתקנות העיקריות -

(1)

בפרט 2 לפני "לרבות" יבוא "וניתן שיהיה בתכנית הראשית,";

(2)

בפרט 2 סעיף קטן (4) יימחק;

(3)

במקום פרט (3) יבוא "(3) נספח ערוך בהתאם להוראת נציב 532";

(4)

בפרט 5

(א)

בסעיף (1)(ב) אחרי "הקרקע" יבוא "וסיווג הקרקע";

(ב)

בסעיף (1)(ו) במקום "רעידות אדמה," יבוא "לעניין הסיכונים הסיסמיים באתר";

(5)

בפרט 6

(א)

בסעיף (1)(ד) בסופו יבוא "ות"י 466";

(ב)

במקום סעיף (5)(ב) יבוא "(5)(ב) תכן רכיבי מבנה ראשיים לרבות חישוב וכמויות הזיון הנדרש ובכלל זה: תקרות, עמודים, ביסוס, תקרת טרנספורמציה, רכיב דרוך, דיפון.;"

(6)

בפרט 7 אחרי סעיף קטן (7) יבוא :

"(8)

תכניות בקנה מידה 1:100 של כלל הקומות במבנה, חתכים אופייניים של הבניין בקנה מידה 1:100 וחזיתות הבניין. שיפורטו בהן בצורה ברורה מיקום כלל פתרונות המיגון וקירות היורדים.

(9)

תכניות וחתכי קונסטרוקציה בקנה מידה 1:50 של כל מרחב מוגן לכוד כולל פריסת ברזל אנכי ואופקי בתקרות וקירות המרחב המוגן.

(10)

תכניות קונסטרוקציה בקנה מידה 1:25 של כלל פרטי הריתום בין קירות ותקרות מרחב המוגן כולל פריסת ברזל בפרטי ריתום פינתיים, באזורי דלת, חלון ופתחי מילוט.

(11)

תכניות קונסטרוקציה בקנה מידה 1:25 של פרטי קונסטרוקציה מיוחדים."

(7)

בפרט 11 בכותרת המילה "וגז" תמחק;

(8)

אחרי פרט 11 יבוא "11א. נספח גז

יסומן על גבי התכנית הראשית או על רקע תכנית ראשית ותכנית פיתוח בקנה מידה 1:100, ואם יש צורך יכלול מסמכים נלווים, בהם יפורטו כל אלה: פירוט עקרוני של מערכת הגז, פרטי האוורור של פיר הגז, מיקום ונפח הצובר וההגנה עליו, מהלך ומיקום הקווים הראשיים."

תיקון התוספת החמישית

29.

בתוספת החמישית לתקנות העיקריות -

(1)

בפרט 1(ב), בהגדרה "שטח הבנייה" במקום סעיף (1) יבוא "(1) שטח הבנייה של כל בניין מחובר יחושב לפי השטח הכולל המותר לבנייה של כל בניין בנפרד בתוספת חלוקת השטח המחבר במספר הבניינים המחוברים."

(2)

בפרט 2, במקום "הטבלה" יבוא :

סוג העבודה והשימוש	פירוט שטח בנייה	שלב התכן	שלב הביצוע
בנייה רוויה חדשה, למגורים בלבד, בבניין שאינו בניין גבוה או בניין רב קומות	שטח בנייה עד 1,000 מ"ר כולל	7,632 ₪, בתוספת 8.18 ₪ לכל מטר רבוע מעל 300 מ"ר	14,173 ₪, בתוספת 14.99 ₪ לכל מטר רבוע מעל 300 מ"ר
	שטח בניה מעל 1,000 מ"ר ועד 2,000 מ"ר כולל	13,355 ₪ , בתוספת 4.09 ₪ לכל מטר רבוע מעל 1,000 מ"ר	24,666 ₪ , בתוספת 6.81 ₪ לכל מטר רבוע מעל 1,000 מ"ר
	שטח בנייה מעל 2,000 מ"ר	17,443 ₪, בתוספת 3.41 ₪ לכל מטר רבוע מעל 2,000 מ"ר	31,480 ₪, בתוספת 5.45 ₪ לכל מטר רבוע מעל 2,000 מ"ר
בנייה רוויה חדשה לצורכי מגורים בלבד, בבניין גבוה ושאינו רב קומות	שטח בנייה עד 2,000 מ"ר כולל	14,309 ₪ , בתוספת 4.09 ₪ לכל מטר רבוע מעל 1,000 מ"ר	26,574 ₪ , בתוספת 8.18 ₪ לכל מטר רבוע מעל 1,000 מ"ר
	שטח בנייה מעל 2,000 מ"ר ועד 6,000 מ"ר כולל	18,397 ₪, בתוספת 3.41 ₪ לכל מטר רבוע מעל 2,000 מ"ר	34,751 ₪, בתוספת 6.13 ₪ לכל מטר רבוע מעל 2,000 מ"ר
	שטח בנייה מעל 6,000 מ"ר	32,025 ₪, בתוספת של 0.68 ₪ לכל מטר רבוע מעל 6,000 מ"ר	59,280 ₪, בתוספת של 1.36 ₪ לכל מטר רבוע מעל 6,000 מ"ר
בנייה רוויה חדשה לצורכי מגורים בלבד, בבניין רב קומות ועד ל 42 מ'	שטח בנייה עד 9,000 מ"ר כולל	39,512 ₪ , בתוספת 1.94 ₪ לכל מטר רבוע מעל 6,000 מ"ר	127 ,60 ₪ , בתוספת 1.32 ₪ לכל מטר רבוע מעל 6,000 מ"ר
	שטח בנייה מעל 9,000 מ"ר ועד 15,000 מ"ר כולל	45,326 ₪, בתוספת 2.25 ₪ לכל מטר רבוע מעל 9,000 מ"ר	64,091 ₪, בתוספת 4.20 ₪ לכל מטר רבוע מעל 9,000 מ"ר
	שטח בנייה מעל 15,000 מ"ר	58,856 ₪, בתוספת של 1.14 ₪ לכל מטר רבוע מעל 15,000 מ"ר	89,289 ₪, בתוספת של 1.61 ₪ לכל מטר רבוע מעל 15,000 מ"ר
בנייה רוויה חדשה לצורכי מגורים בלבד, בבניין רב קומות 42 מ' ומעלה	שטח בנייה עד 15,000 מ"ר כולל	61,050 ₪ ,בתוספת 0.66 ₪ לכל מטר רבוע מעל 10,000 מ"ר	73,260 ₪ , בתוספת 3.17 ₪ לכל מטר רבוע מעל 10,000 מ"ר
	שטח בנייה מעל 15,000 מ"ר ועד 20,000 מ"ר כולל	64,350 ₪, בתוספת 1.01 ₪ לכל מטר רבוע מעל 15,000 מ"ר	89,100 ₪, בתוספת 0.81 ₪ לכל מטר רבוע מעל 15,000 מ"ר
	שטח בנייה מעל 20,000 מ"ר ועד 25,000 מ"ר כולל	69,410 ₪, בתוספת של 0.89 ₪ לכל מטר רבוע מעל 20,000 מ"ר	93,170 ₪, בתוספת של 1.99 ₪ לכל מטר רבוע מעל 20,000 מ"ר
	שטח בנייה מעל 25,000 מ"ר ועד 30,000 מ"ר כולל	73,873 ₪, בתוספת של 0.29 ₪ לכל מטר רבוע מעל 25,000 מ"ר	103,101 ₪, בתוספת של 1.42 ₪ לכל מטר רבוע מעל 25,000 מ"ר
	שטח בנייה מעל 30,000 מ"ר	75,330 ₪, בתוספת של 0.22 ₪ לכל מטר רבוע מעל 30,000 מ"ר	110,220 ₪, בתוספת של 0.92 ₪ לכל מטר רבוע מעל 30,000 מ"ר
בניין ציבור , שאינו בניין גבוה או בניין רב קומות	שטח בניה עד 300 מ"ר כולל	13,200 ש"ח	18,150 ש"ח
	שטח בניה מעל 300 מ"ר עד 500 מ"ר כולל	24,778 ש"ח	33,037 ש"ח
	שטח בניה מעל 500 מ"ר עד 1,000 מ"ר כולל	24,778 ₪ , בתוספת 13.88 ₪ לכל מ"ר מעל 500 מ"ר	33,037 ₪ , בתוספת 21.80 ₪ לכל מ"ר מעל 500 מ"ר
	שטח בנייה מעל 1,000 מ"ר עד 2,000 מ"ר כולל	31,715 ₪, בתוספת 2.97 ₪ לכל מטר רבוע מעל 1,000 מ"ר	43,939 ₪, בתוספת 3.30 ₪ לכל מטר רבוע מעל 1,000 מ"ר
	שטח בנייה מעל 2,000 מ"ר עד 3,000 מ"ר כולל	34,650 ₪, בתוספת 3.96 ₪ לכל מטר רבוע מעל 2,000 מ"ר	47,190 ₪, בתוספת 6.93 ₪ לכל מטר רבוע מעל 2,000 מ"ר
	שטח בנייה מעל 3,000 מ"ר עד 4,000 מ"ר כולל	38,610 ₪, בתוספת 1.49 ₪ לכל מטר רבוע מעל 3,000 מ"ר	54,120 ₪, בתוספת 0.88 ₪ לכל מטר רבוע מעל 3,000 מ"ר
	שטח בנייה מעל 4,000 מ"ר עד 5,000 מ"ר כולל	40,095 ₪, בתוספת 2.26 ₪ לכל מטר רבוע מעל 4,000 מ"ר	55,000 ₪, בתוספת 2.20 ₪ לכל מטר רבוע מעל 4,000 מ"ר
	שטח בנייה מעל 5,000 מ"ר עד 6,000 מ"ר כולל	42,350 ₪, בתוספת 2.86 ₪ לכל מטר רבוע מעל 5,000 מ"ר	57,200 ₪, בתוספת 2.20 ₪ לכל מטר רבוע מעל 5,000 מ"ר
	שטח בנייה מעל 6,000 מ"ר עד 8,000 מ"ר כולל	45,210 ₪, בתוספת 1.46 ₪ לכל מטר רבוע מעל 6,000 מ"ר	59,400 ₪, בתוספת 2.09 ₪ לכל מטר רבוע מעל 6,000 מ"ר
	שטח בנייה מעל 8,000 מ"ר	48,125 ₪, בתוספת 1.38 ₪ לכל מטר רבוע מעל 8,000 מ"ר	63,580 ₪, בתוספת 1.10 ₪ לכל מטר רבוע מעל 8,000 מ"ר
בניין ציבור, בבניין גבוה ושאינו רב קומות	שטח בנייה 1,000 מ"ר עד 4,000 מ"ר כולל	36,010 ₪, בתוספת 2.46 ₪ לכל מטר רבוע מעל 1,000 מ"ר	52,859 ₪, בתוספת 4.97 ₪ לכל מטר רבוע מעל 1,000 מ"ר
	שטח בנייה מעל 4,000 מ"ר ועד 5,000 מ"ר כולל	43,389 ₪, בתוספת 2.43 ₪ לכל מטר רבוע מעל 4,000 מ"ר	67,725 ₪, בתוספת 5.95 ₪ לכל מטר רבוע מעל 4,000 מ"ר
	שטח בנייה מעל 5,000 מ"ר	46,090 ₪, בתוספת 2.20 ₪ לכל מטר רבוע מעל 5,000 מ"ר	72,600 ₪, בתוספת 2.52 ₪ לכל מטר רבוע מעל 5,000 מ"ר
בניין ציבור, בבניין רב קומות מעל 29 מ	שטח בנייה עד 6,000 מ"ר כולל	52,800 ₪, בתוספת 1.57 ₪ לכל מטר רבוע מעל 3,000 מ"ר	64,020 ₪, בתוספת 4.32 ₪ לכל מטר רבוע מעל 3,000 מ"ר
	שטח בנייה מעל 6,000 מ"ר ועד 9,000 מ"ר כולל	57,510 ₪, בתוספת 1.7 ₪ לכל מטר רבוע מעל 6,000 מ"ר	76,980 ₪, בתוספת 2.34 ₪ לכל מטר רבוע מעל 6,000 מ"ר
	שטח בנייה מעל 9,000 מ"ר ועד 12,000 מ"ר כולל	62,820 ₪, בתוספת 0.59 ₪ לכל מטר רבוע מעל 9,000 מ"ר	84,000 ₪, בתוספת 2.93 ₪ לכל מטר רבוע מעל 9,000 מ"ר
	שטח בנייה מעל 12,000 מ"ר ועד 15,000 מ"ר כולל	64,586 ₪, בתוספת 0.80 ₪ לכל מטר רבוע מעל 12,000 מ"ר	92,777 ₪, בתוספת 2.68 ₪ לכל מטר רבוע מעל 12,000 מ"ר
	שטח בנייה מעל 15,000 מ"ר ועד 17,000 מ"ר כולל	66,990 ₪, בתוספת 1.66 ₪ לכל מטר רבוע מעל 15,000 מ"ר	100,815 ₪, בתוספת 0.91 ₪ לכל מטר רבוע מעל 15,000 מ"ר
	שטח בנייה מעל 17,000 מ"ר	70,302 ₪, בתוספת 0.68 ₪ לכל מטר רבוע מעל 17,000 מ"ר	102,642 ₪, בתוספת 0.68 ₪ לכל מטר רבוע מעל 17,000 מ"ר
בניין מסחר שאינו בניין גבוה או בניין רב קומות	שטח בנייה עד 1,000 מ"ר כולל	9,297 ₪ בתוספת 18.20 ₪ לכל מטר רבוע מעל 300 מ"ר	27,857 ₪ בתוספת 18.73 ₪ לכל מטר רבוע מעל 300 מ"ר
	שטח בניה מעל 1,000 מ"ר ועד 3,000 מ"ר כולל	22,134 ₪ , בתוספת 6.11 ₪ לכל מטר רבוע מעל 1,000 מ"ר	39,975 ₪ , בתוספת 6.44 ₪ לכל מטר רבוע מעל 1,000 מ"ר
	שטח בניה מעל 3,000 מ"ר ועד 5,000 מ"ר כולל	34,358 ₪, בתוספת 2.42 ₪ לכל מטר רבוע מעל 3,000 מ"ר	52,859 ₪, בתוספת 3.16 ₪ לכל מטר רבוע מעל 3,000 מ"ר
	שטח בניה מעל 5,000 מ"ר	39,203 ₪, בתוספת 2.42 ₪ לכל מטר רבוע מעל 5,000 מ"ר	57,940 ₪, בתוספת 2.00 ₪ לכל מטר רבוע מעל 5,000 מ"ר
בניין מסחר, בבניין גבוה ושאינו רב קומות	שטח בנייה עד 4,000 מ"ר כולל	30,063 ₪, בתוספת 2.32 ₪ לכל מטר רבוע מעל 1,000 מ"ר	40,635 ₪, בתוספת 6.28 ₪ לכל מטר רבוע מעל 1,000 מ"ר
	שטח בנייה מעל 4,000 מ"ר ועד 5,000 מ"ר כולל	37,332 ₪, בתוספת 7.93 ₪ לכל מטר רבוע מעל 4,000 מ"ר	56,824 ₪, בתוספת 1.65 ₪ לכל מטר רבוע מעל 4,000 מ"ר
	שטח בנייה מעל 5,000 מ"ר	45,922 ₪, בתוספת 0.92 ₪ לכל מטר רבוע מעל 5,000 מ"ר.	58,476 ₪, בתוספת 2.63 ₪ לכל מטר רבוע מעל 5,000 מ"ר
בניין מסחר, בבניין רב קומות ועד 42 מ'	שטח בנייה עד 9,000 מ"ר כולל	50,216 ₪ , בתוספת 1.66 ₪ לכל מטר רבוע מעל 6,000 מ"ר	65,743 ₪ , בתוספת 1.66 ₪ לכל מטר רבוע מעל 6,000 מ"ר
	שטח בנייה 9,000 מ"ר ועד 12,000 מ"ר כולל	55,171 ₪ , בתוספת 1.10 ₪ לכל מטר רבוע מעל 9,000 מ"ר	70,699 ₪ , בתוספת 3.08 ₪ לכל מטר רבוע מעל 9,000 מ"ר
	שטח בנייה מעל 12,000 מ"ר	58,475 ₪ , בתוספת 0.99 ₪ לכל מטר רבוע מעל 12,000 מ"ר	79,949 ₪ , בתוספת 3.05 ₪ לכל מטר רבוע מעל 12,000 מ"ר
בניין מסחר, בבניין רב קומות 42 מ' ומעלה	שטח בנייה עד 15,000 מ"ר כולל	59,070 ₪ , בתוספת 0.79 ₪ לכל מטר רבוע מעל 10,000 מ"ר	79,530 ₪ , בתוספת 2.44 ₪ לכל מטר רבוע מעל 10,000 מ"ר
	שטח בנייה מעל 15,000 מ"ר ועד 20,000 מ"ר כולל	63,030 ₪, בתוספת 1.28 ₪ לכל מטר רבוע מעל 15,000 מ"ר	91,740 ₪, בתוספת 1.47 ₪ לכל מטר רבוע מעל 15,000 מ"ר
	שטח בנייה מעל 20,000 מ"ר ועד 25,000 מ"ר כולל	69,410 ₪, בתוספת של 0.78 ₪ לכל מטר רבוע מעל 20,000 מ"ר	99,110 ₪, בתוספת של 1.76 ₪ לכל מטר רבוע מעל 20,000 מ"ר
	שטח בנייה מעל 25,000 מ"ר ועד 30,000 מ"ר כולל	73,307 ₪, בתוספת של 0.49 ₪ לכל מטר רבוע מעל 25,000 מ"ר	107,910 ₪, בתוספת של 1.06 ₪ לכל מטר רבוע מעל 25,000 מ"ר
	שטח בנייה מעל 30,000 מ"ר	75,750 ₪, בתוספת של 0.51 ₪ לכל מטר מעל 30,000 מ"ר	113,220 ₪,בתוספת של 0.76 ₪ לכל מטר מעל 30,000 מ"ר
בניין משרדים שאינו בניין גבוה או בניין רב קומות	שטח בנייה עד 1,000 מ"ר כולל	11,449 ₪ בתוספת 19.99 ₪ לכל מטר רבוע מעל 300 מ"ר	26,420 ₪ בתוספת 20.32 ₪ לכל מטר רבוע מעל 300 מ"ר
	שטח בניה מעל 1,000 מ"ר ועד 3,000 מ"ר כולל	25,438 ₪ בתוספת 6.29 ₪ לכל מטר רבוע מעל 1,000 מ"ר	40,635 ₪ בתוספת 6.10 ₪ לכל מטר רבוע מעל 1,000 מ"ר
	שטח בניה מעל 3,000 מ"ר ועד 5,000 מ"ר כולל	37,992 ₪ בתוספת 6.95 ₪ לכל מטר רבוע מעל 3,000 מ"ר	52,859 ₪ בתוספת 6.43 ₪ לכל מטר רבוע מעל 3,000 מ"ר
	שטח בניה מעל 5,000 מ"ר	51,868 ₪ בתוספת 0.74 ₪ לכל מטר רבוע מעל 5,000 מ"ר	65,743 ₪ בתוספת 2.97 ₪ לכל מטר רבוע מעל 5,000 מ"ר
בניין משרדים , בבניין גבוה ושאינו רב קומות	שטח בנייה עד 4,000 מ"ר כולל	31,385 ₪, בתוספת 4.51 ₪ לכל מטר רבוע מעל 1,000 מ"ר	42,287 ₪, בתוספת 5.73 ₪ לכל מטר רבוע מעל 1,000 מ"ר
	שטח בניה מעל 4,000 מ"ר ועד 5,000 כולל	44,930 ₪, בתוספת 6.94 ₪ לכל מטר רבוע מעל 4,000 מ"ר	59,466 ₪, בתוספת 6.28 ₪ לכל מטר רבוע מעל 4,000 מ"ר
	שטח בנייה מעל 5,000 מ"ר	51,868 ₪, בתוספת 1.28 ₪ לכל מטר רבוע מעל 5,000 מ"ר	65,743 בתוספת 2.09 ₪ לכל מטר רבוע מעל 5,000מ"ר
בניין משרדים, בבניין רב קומות ועד 42 מ'	שטח בנייה עד 9,000 מ"ר כולל	53,520 ₪ , בתוספת 1.54 ₪ לכל מטר רבוע מעל 6,000 מ"ר	70,699 ₪ , בתוספת 1.54 ₪ לכל מטר רבוע מעל 6,000 מ"ר
	שטח בנייה 9,000 עד 12,000 מ"ר כולל	58,145 ₪ , בתוספת 0.77 ₪ לכל מטר רבוע מעל 9,000 מ"ר	75,324 ₪ , בתוספת 2.97 ₪ לכל מטר רבוע מעל 9,000 מ"ר
	שטח בנייה מעל 12,000 מ"ר	60,457 ₪ , בתוספת 1.32 ₪ לכל מטר רבוע מעל 12,000 מ"ר	84,244 ₪ , בתוספת 2.44 ₪ לכל מטר רבוע מעל 12,000 מ"ר
בניין משרדים או בניין תעשייה עתירת ידע, בבניין רב קומות 42 מ' ומעלה	שטח בנייה עד 15,000 מ"ר כולל	59,070 ₪ בתוספת 1.98 ₪ לכל מטר רבוע מעל 10,000 מ"ר	83,490 ₪ , בתוספת 2.05 ₪ לכל מטר רבוע מעל 10,000 מ"ר
	שטח בנייה מעל 15,000 מ"ר ועד 20,000 מ"ר כולל	68,970 ₪, בתוספת 0.75 ₪ לכל מטר רבוע מעל 15,000 מ"ר	93,720 ₪, בתוספת 1.47 ₪ לכל מטר רבוע מעל 15,000 מ"ר
	שטח בנייה מעל 20,000 מ"ר ועד 25,000 מ"ר כולל	72,710 ₪, בתוספת של 0.78 ₪ לכל מטר רבוע מעל 20,000 מ"ר	101,090 ₪, בתוספת של 1.76 ₪ לכל מטר רבוע מעל 20,000 מ"ר
	שטח בנייה מעל 25,000 מ"ר ועד 30,000 מ"ר כולל	76,607 ₪, בתוספת של 0.60 ₪ לכל מטר רבוע מעל 25,000 מ"ר	109,890 ₪, בתוספת של 0.95 ₪ לכל מטר רבוע מעל 25,000 מ"ר
	שטח בנייה מעל 30,000 מ"ר	79,590 ₪, בתוספת של 0.52 ₪ לכל מטר רבוע מעל 30,000 מ"ר	114,660 ₪,בתוספת של 0.88 ₪ לכל מטר רבוע מעל 30,000 מ"ר
בניין אחסנה שאינו בניין גבוה או בניין רב קומות	שטח בנייה עד 1,000 מ"ר כולל	22,770 ₪	41,250 ₪
	שטח בניה מעל 1,000 מ"ר ועד 2,000 מ"ר כולל	22,770 ₪ , בתוספת 7.26 ₪ לכל מטר רבוע מעל 1,000 מ"ר	41,250 ₪ , בתוספת 3.30 ₪ לכל מטר רבוע מעל 1,000 מ"ר
	שטח בניה מעל 2,000 מ"ר ועד 3,000 מ"ר כולל	30,030 ₪, בתוספת 5.94 ₪ לכל מטר רבוע מעל 2,000 מ"ר	44,550 ₪, בתוספת 8.91 ₪ לכל מטר רבוע מעל 2,000 מ"ר
	שטח בניה מעל 3,000 מ"ר ועד 5,000 מ"ר כולל	35,970 ₪, בתוספת 2.20 ₪ לכל מטר רבוע מעל 3,000 מ"ר	53,460 ₪, בתוספת 3.08 ₪ לכל מטר רבוע מעל 3,000 מ"ר
	שטח בניה מעל 5,000 מ"ר ועד 7,000 מ"ר כולל	40,370 ₪, בתוספת 2.59 ₪ לכל מטר רבוע מעל 5,000 מ"ר	59,620 ₪, בתוספת 3.69 ₪ לכל מטר רבוע מעל 5,000 מ"ר
	שטח בניה מעל 7,000 מ"ר	45,540 ₪, בתוספת 2.71 ₪ לכל מטר רבוע מעל 7,000 מ"ר	66,990 ₪, בתוספת 2.57 ₪ לכל מטר רבוע מעל 7,000 מ"ר
בניין אחסנה, בבניין גבוה ושאינו רב קומות	שטח בנייה 1,000 מ"ר עד 4,000 מ"ר	30,063 ₪, בתוספת 3.20 ₪ לכל מטר רבוע מעל 1,000 מ"ר	43,278 ₪, בתוספת 6.28 ₪ לכל מטר רבוע מעל 1,000 מ"ר
	שטח בנייה מעל 4,000 מ"ר עד 5,000 מ"ר כולל	39,644 ₪ בתוספת 7.27 ₪ לכל מטר רבוע מעל 4,000 מ"ר	62,109 ₪ בתוספת 5.29 ₪ לכל מטר רבוע מעל 4,000 מ"ר
	שטח בנייה מעל 5,000 מ"ר	46,912 ₪, בתוספת 1.21 ₪ לכל מטר רבוע מעל 5,000 מ"ר.	67,395 ₪, בתוספת 0.96 ₪ לכל מטר רבוע מעל 5,000 מ"ר
בניין אחסנה, בבניין רב קומות מעל 29 מ'	שטח בנייה עד 6,000 מ"ר כולל	40,260 ₪, בתוספת 3.92 ₪ לכל מטר רבוע מעל 3,000 מ"ר	64,680 ₪, בתוספת 2.02 ₪ לכל מטר רבוע מעל 3,000 מ"ר
	שטח בנייה מעל 6,000 מ"ר ועד 8,000 מ"ר כולל	52,030 ₪ בתוספת 2.20 ₪ לכל מטר רבוע מעל 6,000 מ"ר	70,730 ₪, בתוספת 0.28 ₪ לכל מטר רבוע מעל 6,000 מ"ר
	שטח בנייה מעל 8,000 מ"ר ועד 12,000 מ"ר כולל	56,430 ₪ בתוספת 1.55 ₪ לכל מטר רבוע מעל 8,000 מ"ר	71,280 ₪, בתוספת 2.51 ₪ לכל מטר רבוע מעל 8,000 מ"ר
	שטח בנייה מעל 12,000 מ"ר	62,610 ₪, בתוספת 0.90 ₪ לכל מטר רבוע מעל 12,000 מ"ר	81,300 ₪, בתוספת 2.40 ₪ לכל מטר רבוע מעל 12,000 מ"ר
בניין תעשיה שאינו בניין גבוה או בניין רב קומות	שטח בנייה עד 1,000 מ"ר כולל	22,110 ₪	39,930 ₪
	שטח בניה מעל 1,000 מ"ר ועד 2,000 מ"ר כולל	22,110 ₪ , בתוספת 5.28 ₪ לכל מטר רבוע מעל 1,000 מ"ר	39,930 ₪ , בתוספת 2.97 ₪ לכל מטר רבוע מעל 1,000 מ"ר
	שטח בניה מעל 2,000 מ"ר ועד 3,000 מ"ר כולל	27,390 ₪, בתוספת 5.61 ₪ לכל מטר רבוע מעל 2,000 מ"ר	42,900 ₪, בתוספת 9.90 ₪ לכל מטר רבוע מעל 2,000 מ"ר
	שטח בניה מעל 3,000 מ"ר ועד 6,000 מ"ר כולל	33,000 ₪, בתוספת 2.09 ₪ לכל מטר רבוע מעל 3,000 מ"ר	52,800 ₪, בתוספת 3.52 ₪ לכל מטר רבוע מעל 3,000 מ"ר
	שטח בניה מעל 6,000 מ"ר	39,270 ₪, בתוספת 2.81 ₪ לכל מטר רבוע מעל 6,000 מ"ר	63,360 ₪, בתוספת 2.53 ₪ לכל מטר רבוע מעל 6,000 מ"ר
בניין תעשיה, בבניין גבוה ושאינו רב קומות	שטח בנייה עד 3,000 מ"ר	28,875 ₪, בתוספת 2.89 ₪ לכל מטר רבוע מעל 1,000 מ"ר.	37,455 ₪, בתוספת 7.84 ₪ לכל מטר רבוע מעל 1,000 מ"ר.
	שטח בנייה מעל 3,000 מ"ר ועד 6,000 מ"ר כולל	34,650 ₪ בתוספת 4.07 ₪ לכל מטר רבוע מעל 3,000 מ"ר	53,130 ₪, בתוספת 4.18 ₪ לכל מטר רבוע מעל 3,000 מ"ר
	שטח בנייה מעל 6,000 מ"ר	46,860 ₪ בתוספת 1.73 ₪ לכל מטר רבוע מעל 6,000 מ"ר.	65,670 ₪, בתוספת 1.65 ₪ לכל מטר רבוע מעל 6,000 מ"ר.
בניין תעשיה, בבניין רב קומות מעל 29 מ'	שטח בנייה עד 6,000 מ"ר כולל	36,894 ₪, בתוספת 4.09 ₪ לכל מטר רבוע מעל 3,000 מ"ר	53,346 ₪, בתוספת 4.11 ₪ לכל מטר רבוע מעל 3,000 מ"ר
	שטח בנייה מעל 6,000 מ"ר ועד 9,000 מ"ר כולל	49,170 ₪, בתוספת 2.42 ₪ לכל מטר רבוע מעל 6,000 מ"ר	65,670 ₪, בתוספת 1.87 ₪ לכל מטר רבוע מעל 6,000 מ"ר
	שטח בנייה מעל 9,000 מ"ר ועד 12,000 מ"ר כולל	56,430 ₪, בתוספת 1.54 ₪ לכל מטר רבוע מעל 9,000 מ"ר	71,280 ₪, בתוספת 3.08 ₪ לכל מטר רבוע מעל 9,000 מ"ר
	שטח בנייה מעל 12,000 מ"ר	61,050 ₪, בתוספת 0.83 ₪ לכל מטר רבוע מעל 12,000 מ"ר	80,520 ₪, בתוספת 2.53 ₪ לכל מטר רבוע מעל 12,000 מ"ר
בתי מלון , בית הארחה, פנימייה, שאינו בניין גבוה או בניין רב קומות	שטח בנייה עד 1,000 מ"ר כולל	33,330 ₪	43,560 ₪
	שטח בניה מעל 1,000 מ"ר ועד 3,000 מ"ר כולל	33,330 ₪ בתוספת 4.46 ₪ לכל מטר רבוע מעל 1,000 מ"ר	43,560 ₪ , בתוספת 4.62 ₪ לכל מטר רבוע מעל 1,000 מ"ר
	שטח בניה מעל 3,000 מ"ר ועד 7,000 מ"ר	42,240 ₪ בתוספת 2.39 ₪ לכל מטר רבוע מעל 3,000 מ"ר	52,800 ₪, בתוספת 4.46 ₪ לכל מטר רבוע מעל 3,000 מ"ר
	שטח בניה מעל 7,000 מ"ר	51,810 ₪ בתוספת 1.72 ₪ לכל מטר רבוע מעל 7,000 מ"ר	70,620 ₪, בתוספת 3.17 ₪ לכל מטר רבוע מעל 7,000 מ"ר
בתי מלון , בית הארחה, פנימייה, בבניין גבוה שאינו רב קומות	שטח בנייה עד 3,000 מ"ר כולל	40,260 ₪, בתוספת 2.64 ₪ לכל מטר רבוע מעל 1,000 מ"ר	52,140 ₪, בתוספת 2.64 ₪ לכל מטר רבוע מעל 1,000 מ"ר
	שטח בנייה מעל 3,000 מ"ר ועד 5,000 מ"ר כולל	45,540 ₪, בתוספת 2.48 ₪ לכל מטר רבוע מעל 3,000 מ"ר	57,420 ₪, בתוספת 7.43 ₪ לכל מטר רבוע מעל 3,000 מ"ר
	שטח בנייה מעל 5,000 מ"ר ועד 7,000 מ"ר כולל	50,490 ₪, בתוספת 3.30 ₪ לכל מטר רבוע מעל 5,000 מ"ר	72,270 ₪, בתוספת 1.82 ₪ לכל מטר רבוע מעל 5,000 מ"ר
	שטח בנייה מעל 7,000 מ"ר ועד 9,000 מ"ר כולל	57,090 ₪, בתוספת 1.32 ₪ לכל מטר רבוע מעל 7,000 מ"ר	75,900 ₪, בתוספת 1.82 ₪ לכל מטר רבוע מעל 7,000 מ"ר
	שטח בנייה מעל 9,000 מ"ר	59,730 ₪, בתוספת 0.88 ₪ לכל מטר רבוע מעל 9,000 מ"ר	77,880 ₪, בתוספת 0.95 ₪ לכל מטר רבוע מעל 9,000 מ"ר
בתי מלון , בית הארחה, פנימייה, בבניין רב קומות עד 42 מ'	שטח בנייה עד 6,000 מ"ר כולל	48,840 ₪, בתוספת 3.41 ₪ לכל מטר רבוע מעל 3,000 מ"ר	73,260 ₪, בתוספת 2.86 ₪ לכל מטר רבוע מעל 3,000 מ"ר
	שטח בנייה מעל 6,000 מ"ר ועד 9,000 מ"ר כולל	59,070 ₪, בתוספת 1.43 ₪ לכל מטר רבוע מעל 6,000 מ"ר	81,840 ₪, בתוספת 1.54 ₪ לכל מטר רבוע מעל 6,000 מ"ר
	שטח בנייה מעל 9,000 מ"ר ועד 12,000 מ"ר כולל	63,360 ₪, בתוספת 1.10 ₪ לכל מטר רבוע מעל 9,000 מ"ר	86,460 ₪, בתוספת 2.42 ₪ לכל מטר רבוע מעל 9,000 מ"ר
	שטח בנייה מעל 12,000 מ"ר ועד 15,000 מ"ר כולל	66,660 ₪, בתוספת 1.26 ₪ לכל מטר רבוע מעל 12,000 מ"ר	93,720 ₪, בתוספת 2.45 ₪ לכל מטר רבוע מעל 12,000 מ"ר
	שטח בנייה מעל 15,000 מ"ר	70,431 ₪, בתוספת 0.75 ₪ לכל מטר רבוע מעל 15,000 מ"ר	101,074 ₪, בתוספת 0.94 ₪ לכל מטר רבוע מעל 15,000 מ"ר
בתי מלון , בית הארחה, פנימייה עתירת ידע, בבניין רב קומות 42 מ' ומעלה	שטח בנייה עד 15,000 מ"ר כולל	63,360 ₪ בתוספת 1.42 ₪ לכל מטר רבוע מעל 9,000 מ"ר	92,400 ₪ בתוספת 1.46 ₪ לכל מטר רבוע מעל 9,000 מ"ר
	שטח בנייה מעל 15,000 מ"ר ועד 20,000 מ"ר כולל	71,883 ₪, בתוספת 0.98 ₪ לכל מטר רבוע מעל 15,000 מ"ר	101,181 ₪, בתוספת 1.41 ₪ לכל מטר רבוע מעל 15,000 מ"ר
	שטח בנייה מעל 20,000 מ"ר ועד 25,000 מ"ר כולל	76,780 ₪, בתוספת של 0.69 ₪ לכל מטר רבוע מעל 20,000 מ"ר	108,240 ₪, בתוספת של 1.55 ₪ לכל מטר רבוע מעל 20,000 מ"ר
	שטח בנייה מעל 25,000 מ"ר ועד 30,000 מ"ר כולל	80,237 ₪ בתוספת של 0.43 ₪ לכל מטר רבוע מעל 25,000 מ"ר	115,971 ₪ בתוספת של 1.03 ₪ לכל מטר רבוע מעל 25,000 מ"ר
	שטח בנייה מעל 30,000 מ"ר	82,410 ₪, בתוספת של 0.77 ₪ לכל מטר רבוע מעל 30,000 מ"ר	121,140 ₪, בתוספת של 0.82 ₪ לכל מטר רבוע מעל 30,000 מ"ר

(3)

בפרט 2, אחרי הטבלה יבוא " שימוש שאינו מופיע בטבלה יחושב בהתאם לשימוש הדומה לו ביותר מבין השימושים המפורטים בטור א' בהתאם לקביעת האחראי."

(4)

אחרי פרט 2 יבוא "2א. שיעור האגרה במקרים מיוחדים

בעבור המקרים המתוארים בתקנה 88(ה) לתקנות אלה שיעור האגרה יהיה להלן:

(1)

בעבור בקרה למבנה למגורים שאינו בבנייה רוויה בן קומה אחת, תשולם אגרה בסך של 3,960 ₪ לבקרת תכן ואגרה בסך של 8,250 ₪ לבקרת הביצוע.

(2)

בעבור בקרה למבנה למגורים שאינו בבנייה רוויה הכולל 2 קומות ומעלה, תשולם אגרה בסך של 4,950 ₪ לבקרת התכן ואגרה בסך של 8,250 ₪ לבקרת הביצוע.

(3)

בעבור בקרה למבנה שאינו למגורים אשר שטחו הכולל קטן מ-100מטרים רבועים , תשולם אגרה בסך של 5,610 ₪ לבקרת הביצוע ואגרה בסך של 8,910 ₪ לבקרת הביצוע.

(4)

בעבור בקרה למבנה יביל שאינו למגורים בן קומה אחת אשר שטחו הכולל קטן מ-200 מטרים רבועים תשולם אגרה בסך של 6,930 ₪ לבקרת התכן ואגרה בסך של 8,910 ₪ לבקרת הביצוע.

(5)

בהיתר הכולל תוספת למבנה קיים, העומדת בהוראות התוספת השישית סעיף (טו), תשולם אגרה לבקרת תכן ובקרת ביצוע לתוספת בצירוף אגרה לבקרת תכן ובקרת ביצוע למבנה הקיים כמפורט להלן: "מבנה קיים" בסעיף זה משמעו מבנה שאוכלס כדין טרם הגשת בקשה להיתר לתוספת.

(א)

בעבור בקרת תכן ובקרת ביצוע לתוספת בלבד תשולם אגרה כקבוע בפרט 2 בתוספת זו. גובה הבניין לצורך קביעת תעריף האגרות יהיה גובה התוספת בלבד.

(ב)

בעבור בקרת תכן למבנה קיים שחלים בו שינויים בשל תוספת לאותו מבנה, תשולם אגרה בשיעור 25% מהאגרה הקבועה בפרט 2 בתוספת זו בעד בקרת תכן למבנה אשר שטחו וגובהו תואמים את המבנה הקיים. האגרה תחושב לשימוש העיקרי מבין השימושים הקיימים במבנה הקיים.

(ג)

בעבור בקרת ביצוע למבנה קיים שחלים בו שינויים בשל תוספת לאותו מבנה, תשולם אגרה בהתאם לקבוע בתקנה 72 בתקנות אלו. האגרה תהיה בהתאם לאגרה הקבועה בפרט 2 בתוספת זו בעד בקרת תכן למבנה אשר שטחו וגובהו תואמים את המבנה הקיים. האגרה תחושב לשימוש העיקרי מבין השימושים הקיימים במבנה הקיים. בסעיף זה " תכניות עבודה מתוקנות"- תכניות עבודה הכוללות שינויים במבנה הקיים.

(5)

בפרט 3 במקום "1,536" יבוא "1,586".

(6)

בפרט 5

(1)

בכותרת לפני "למבנים" יבוא "אופן חישוב האגרה";

(2)

במקום סעיפים קטנים (א) עד (ג) יבוא:

"(א)

בפרט זה –

"A" - החלק היחסי של שטחו של כל שימוש ביחס לשטח הכולל של הבניין;

"B" - סך האגרה המתקבלת לפי פרט 2 לתוספת זו לכל שימוש הקיים במבנה, מחישוב כל שטח המבנה בהתאם לגובהו הכולל;

"C" - מקדם הכפלה:

לבניין הכולל עירוב של שני שימושים - 1.15%

לבניין הכולל עירוב של שלושה שימושים ומעלה- 1.20%

(ב)

במבנים עם שימושים מעורבים תחושב האגרה באופן הבא: סך הסכום המתקבל ממכפלת (B*A) כפול (C)."

הוספת תוספת שישית

30.

אחרי התוספת החמישית לתקנות אלה יבוא:

" תוספת שישית

(תקנה 91)

(1) לא תחול חובת בקרה במכון בקרה על בקשה להיתר שהוא אחד מאלה:

(א) בית חולים;

(ב) בית עלמין;

(ג) נמל ימי, שדה תעופה בהתאם להגדרתו בחוק רשות שדות התעופה,

תשל"ז-, 1977 וכן "מיתקן ימי", כהגדרתו בתקנות הנמלים (מעגנות),

תשע"א-2010 ;

(ד) תחנת תדלוק;

(ה) הקמת "מתקני תשתית מקומיים" כהגדרתם בחוק התכנון והבניה סעיף

62א(א)(3) לרבות שאינם מיועדים לשרת את המרחב המקומי, וכן
מתקני אנרגיה, לרבות מבנים המיועדים לתפעולם ;

(ו) הקמת "מבני דרך" כהגדרתם בסעיף 1 בחוק התכנון והבניה ;

(ז) הקמת "תשתיות לאומיות" כהגדרתן בחוק התכנון והבניה או ובחוק

לקידום תשתיות לאומיות תשפ"ג 2023 (ות"ל) ;

(ח) הקמת תחנת משטרה, תחנת שירות לכיבוי אש, בית סוהר, וכל היתר

להקמת מבנה במיתקנים או באתרים המשמשים לצורך ביטחוני וכן

היתר שהינו בסמכות הולמ"ב (ועדה למתקנים ביטחוניים), מרכזי

שליטה בחירום;

(ט) הקמת מבנה הנועד לשמש ל"תעשיה מיוחדת" או ל"תעשיה מסוכנת"
כהגדרתן בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות)
התש"ל-1970;

(2) לא תחול חובת בקרה במכון בקרה על בקשה להיתר הכוללת מבנים ועבודות

שהם אחד מאלה :

(א) הקמת מבנה שאינו למגורים אשר שטחו הכולל של הבניין אינו עולה על

הקבוע בתקנה 18(א)(2) לתקנות רישוי בנייה כהגדרתן בתקנות

העיקריות;

(ב) הקמת מבנה למגורים שאינו בבנייה רוויה כהגדרתו בחוק;

(ג) הקמת יחידות אכסון מלונאי ויחידות אירוח במבנה אחד הכולל פחות

מ-6 יחידות אירוח ;

(ד) מיתקנים ומבנים שהקמתם איננה כלולה במניין השטח המותר לבניה

במגרש בו הם מוקמים, כגון: מתקני שעשועים ומבנה סילו;

(ה) מבנה מקורה בלא קירות;

(ו) מבנה המיועד לגידול או לשהות בעלי חיים;

(ז) היתר לביצוע עבודות פיתוח או עבודות הריסה בלבד;

(ח) הקמת מבנה זמני שאינו מבנה זמני כהגדרתו בתקנות התכנון והבניה

(עבודות ומבנים הפטורים מהיתר) תשע"ד 2014 שהקמתו נעשית בצורה

מהירה והשימוש בו הוא לתקופה קצובה בזמן;

(ט) בקשה לשימוש חורג;

(י) כל מבנה שהוקם כדין;

(יא) היתר שעניינו תוספות ושינויים למבנה קיים שהם אחד מאלה:

(1) תוספת הנוגעת במבנה היסטורי כהגדרתו בתוספת החמישית

בתקנות בקשה להיתר.

(2) שינויים במבנה מגורים קיים, לרבות תוספת שטח הכוללת פחות

מ- 6 דירות למגורים.

(3) פיצול דירות.

(4) סגירת קומת עמודים.

(5) תוספת שאינה למגורים אשר שטחה אינו עולה על הקבוע בתקנה

18(א)(2) לתקנות רישוי בנייה.

(3) על אף האמור בפריט (2) לתוספת זו, כללה הבקשה להיתר עבודות

המנויות בפריט (2) סעיפים (א) עד (ט) יחד עם עבודות ומבנים שחלה

עליהם חובת בקרה באמצעות מכון בקרה, תחול חובת בקרה באמצעות

מכון בקרה על כל העבודות והמבנים הכלולים בבקשה להיתר."

___ ב________ התשפ"ה (___ ב________2025)

[תאריך עברי] ([תאריך לועזי])

(חמ _____3-5075)

__________________[חתימה]

יריב לוין

מ"מ שר הפנים

דברי הסבר

בעקבות החלטות ממשלה מס' 469 ו- 963, שהתקבלו בעקבות דו"ח ועדת החקירה הממלכתית לעניין בטיחות מבנים ומקומות המשמשים ציבור, בראשות השופט בדימוס זיילר, בשנת 2014, במסגרת תיקון מס' 101 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן – החוק) עוגן נושא מכוני הבקרה לבניה בפרק ה'3 לחוק.

מכוני הבקרה הם גופים פרטיים או ציבוריים, אשר נועדו לקיים בקרה על תכן המבנה והקמתו על כל שלביו (בקרת ביצוע). לצורך עמידה וביצוע הנדרש, מועסקים במכוני הבקרה בקרי מבנים מוסמכים בתחום הנדסת הבניין והאדריכלות וכן הנדסאים מתחומים אלה, שעמדו בדרישות החוק וההכשרה הנדרשת ורשומים כבקרים מוסמכים בפנקס בקרים ייעודי.

כמו כן, בהתאם לקבוע בסעיף 158כא לחוק, על מכוני בקרה להעסיק גם בקרים שהם בגדר "בקרים מורשים" כגורם מאשר בשלב זה ב- 4 תחומים: בריאות; הגנת הסביבה; כיבוי אש; התגוננות אזרחית (פקע"ר). בנקודה זו ראוי לציין, כי לאחר בחינה ממושכת הוסק שלא נדרש בקר מורשה מטעם המשרד להגנת הסביבה ולכן הוחלט לקדם במקביל תיקון חקיקה ראשית בו יימחק סעיף 158כא(2) הקובע את הצורך בבקר זה. כך שעם סיום התיקון הנדרש יהא על מכוני הבקרה להעסיק "בקרים מורשים" ב- 3 תחומים.

התיקון העכשווי המוצע לתקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו), התשע"ח-2018 (להלן – התקנות ו- תקנות מכוני הבקרה) מהווה המשכו של תהליך בו הוחל בתיקון תשפ"ד (2024) לתקנות ומהווה למעשה שלב נוסף ואחרון בתהליך הרחבת תחולת החובה של מכוני הבקרה ותיחום של סמכויות "הבקרים המורשים".

התיקון דנן נועד להסדיר בפרט את הנושאים כדלקמן:

א. הרחבת תחולת החובה לפעול באמצעות מכון בקרה על סוגים נוספים של בקשות להיתר, החל מיום
      התחילה הנדחה, יב טבת תשפ"ו (01.01.26) ואילך. כאמור לעיל מדובר בהרחבה אחרונה, כאשר בשונה
      מהתיקון הקודם שקבע אלו בקשות להיתר מתווספות למכוני הבקרה התיקון העכשווי קובע באמצעות
      רשימה המתווספת כתוספת שישית לתקנות, אלו בקשות כלל לא תתווספנה ומאליו כל יתר הבקשות
      אשר אינן נמנות ברשימה תחול עליהן החובה לפעול באמצעות מכון בקרה.

ב. הסדרת הסמכויות ופעולת הבקרים המורשים בהתאם להרחבת הפעילות העכשווית של מכוני הבקרה.

ג. תיקון ועדכון של האגרות המנויות בתוספת החמישית לתקנות בהתאם להרחבת תחולת החובה.

ד. תיקונים אגביים נוספים נדרשים בתקנות.

ביתר פירוט, מוצע בתיקון הנוכחי כמפורט להלן:

1. תיקון לתקנה 1 - הגדרות

בהתאמה להרחבת תחולת החובה, מוצע כדלקמן:

א. תיקון המהווה עדכון של ההגדרה "בניין מגורים חדש עד גובה של 42 מטרים" ל- "בניין חדש מגובה
של 42 מטרים".

ב.        תיקון לצורך עדכון של ההגדרה "בקר מורשה התגוננות אזרחית", כך שלהגדרה זו יתווספו גם
            הגדרות של "בקרה מורשה בריאות" ובקר מורשה בטיחות אש" וההפניה הפרטנית תתוקן להפניה
             כללית לסעיף 158כב לחוק ביחס לכל הבקרים המורשים.

ג.         בהגדרה "נספחי תכן "מוצע דיוק של פריט (6) המונח "נספח מיגון" באמצעות הוספת המילה
            "מיגון". כן, דיוק של פריט (10) "נספח תברואה (סניטרי) וגז" שכן "גז" אינו מהווה חלק מנספח
            התברואה ולפיכך תימחק המילה "גז" מפריט (10) ויוסף פריט חדש (11) "נספח גז" שהוא מסמך
           המתאר את עקרונות מערכת הגז של הבניין.

בנוסף, מוצע תיקון אגבי של הוספת הגדרה למונח "ת"י 466" תקן ישראלי המהווה את "חוקת הבטון" והוספת הגדרה למונח "תרופות" שהן תכשיר, סם מרפא כהגדרתם בפקודת הרוקחים [נוסח חדש],תשמ"א-1981.

2. תיקון לס"ק (4) לתקנה 19 - חובת העסקה במכון בקרה

מאחר ותקנות התכנון והבנייה (רישום בקרים) (הוראת שעה) , התשע"ו- 2016 פקעו ונכנסו לתוקפן תקנות התכנון והבנייה (רישום בקרים), תשפ"ד-2024, נדרש בהתאם עדכון ודיוק של סעיף זה.

3. תיקון לתקנות משנה (א) ו- (ב) לתקנה 21 - כפל תפקידים

התיקון המוצע בתקנת משנה (א) נועד למנוע השפעה היררכית פנים ארגונית על הבקר האמון על ביצוע הבקרה. כלומר , למנוע ממנהל מכון בקרה לשמש כבקר תחת מנהל בקרת תכן/ביצוע, שהוא למעשה כפיף של מנהל מכון הבקרה עצמו.

כמו כן, התיקון המוצע בתקנת משנה (ב) נועד למנוע מצב בו גורם אחד, שהוא "מנהל בקרת תכן" או "ביצוע" פועל תחת שני כובעים, הן "כמנהל בקרה" (תכן או ביצוע) והן "כבקר רגיל" , שכן אותו גורם אינו יכול לבקר את עצמו ולפיכך, יותר גם "למנהל בקרה" לפעול "כבקר רגיל" רק אם הוא אינו משמש במקביל במסגרת אותה בקשה להיתר "כמנהל בקרה", יחד עם זאת, אין מניעה כי ישמש בכל מקרה בתפקיד "בקר מורשה" שכן, בקר זה כפוף מקצועית "לגורם המאשר" ולא "למנהל בקרת התכן או הביצוע".

4. תיקון לתקנה 22 - דיווח על הפסקת העסקה

מוצע תיקון אגבי שנועד לדייק את השם של "הרשות הלאומית להסמכת מעבדות".

5. תיקון לס"ק (2) ו- (5) לתקנה 39 - עריכת בקשה לבקרת תכן והגשתה

כיוון שהתקנה חסרה בכותרת, מוצע תיקון אגבי להוספת הכותרת "עריכת בקשה לבקרת תכן והגשתה".

בנוסף בס"ק (2) לתקנה 39, מוצע תיקון אגבי שנועד להסדיר סיטואציה בה "הגורם המאשר" (כאשר הסמכות לא נתונה "לבקר מורשה") לאחר החלטת ועדת הרישוי ביחס לבקשה להיתר, הורה על שינוי "בתכנית הראשית" שאושרה על ידי רשות הרישוי וזאת טרם העברת הבקשה למכון הבקרה. תיקון זה מטרתו להוביל לתוצאה רצויה בה מועברת למכון הבקרה בקשה לבקרת תכן הכוללת מסמכים נכונים ומעודכנים.

התיקון המוצע בס"ק (5) לתקנה זו, הוא בהלימה לתיקון שמוצע בס"ק (2). כמו כן, מוצע בו גם דיוק של האמור וזאת באמצעות מחיקת המילים " לרבות עורכי משנה שמונו לאחר הגשת הבקשה להיתר לרשות הרישוי" שכן, נמצא שאין במילים אלו צורך, הרישא של ס"ק (5) כבר כוללת את המונח "עורכי משנה" ומובן מאליו שהכוונה היא גם לעורכי משנה שמונו לאחר הגשת הבקשה להיתר לרשות הרישוי.

6. תיקון תקנות 40א ו- 40ב - הסכם למתן שירותי בקרת תכן לבנייה חלקית לתוספת או שינויים

בהלימה להחלפתה של תקנה 91 "תחילה ותחולה" מוצע התיקון לתקנות 40א ו- 40ב.

7. תיקון לכותרת תקנה 41 - קליטת בקשה לבקרת תכן במכון בקרה

מוצע תיקון של כותרת התקנה באמצעות הוספה של המילים "לבקרת תכן", התיקון נועד להקל על ההבנה של התקנה ולהבהיר את השלב בבקרת התכן בו התקנה עוסקת, שלב "קליטת הבקשה לבקרת תכן במכון הבקרה" וזאת בשונה משלב עריכת הבקשה לבקרת תכן והגשתה למכון הבקרה המוסדר בתקנה 39.

8. תיקון לכותרת תקנה 42 ותקנות משנה (א) ו- (ג) לתקנה זו - בקרת תכן

מוצע תיקון של כותרת תקנה 42, באמצעות הוספת המילים " בדיקת הבקשה" וזאת לצורך דיוקה ומיקוד השלב בבקרת התכן בו התקנה עוסקת, שהוא שלב בדיקת הבקשה בשונה משלב קליטתה המוסדר בתקנה 41 או שלב עריכתה והגשתה המוסדר בתקנה 39.

התיקון המוצע בתקנות משנה (א) ו- (ג) לתקנה 42, הוא בהלימה לביטול המוצע של תקנה 92 שנקבעה כהוראת מעבר והפיכתם של לוחות הזמנים המנויים בה לקבועים. כן, התיקון הנוסף המוצע בתקנת משנה (ג) לתקנה 42 נועד לתחום את מועד ההגשה של "דוח הביניים" הנוגע לבקרת התכן ביחס למועד קליטת הבקשה, זאת במטרה ליצר וודאות בכל הקשור למועד קליטת הבקשה ולצורך מניעת הימשכות הליך בקרת תכן מעבר לקבוע בתקנת משנה (א) לתקנה זו.

9. תיקון לתקנת משנה (ב) לתקנה 44 - הארכת תקופת הבקרה

בדומה לתיקון המוצע בתקנת משנה (ג) לתקנה 42 מוצע תיקון זה.

10. תיקון לתקנות משנה (א) ו- (ב) לתקנה 45 - חוות דעת מסכמת של בקרת התכן

התיקון המוצע נועד להקל עם רשויות הרישוי, כיוון שבשלב בו עוסקת התקנה (בקרת התכן) הן אינן צד בתהליכי העבודה המתקיימים בין עורך הבקשה למכון הבקרה, תהליכים המסתיימים עם מתן חוות דעת מסכמת תקינה ולכן נמצא כי אין טעם ו/או תכלית בהעברת מסמכים לרשויות הרישוי, כאשר בשלב הסופי של התהליך, תום בקרת התכן, ניתן להסתפק במתן הודעה לרשויות הרישוי, לפיה בקרת התכן נמצאה תקינה בצירוף נספחי התכן בהתאם להנחיות האחראי על מכוני הבקרה ללא העברה של חוות הדעת עצמה.

11. תיקון לס"ק (5), (7), (8), (10) ו- (12) לתקנה 48 - בקשה לבקרת ביצוע

מרבית התיקונים המוצעים לתקנה זו נועדו לצורך דיוקה, מאחר שאין רלבנטיות בין האמור בהם לבין סמכות מכון בקרה בבקרת ביצוע ולמעשה האמור בהם מייצר עיכוב משמעותי בתהליך. כך, נושא מילוי התנאים לאישור תחילת עבודות באתר הבניה המוסדר בס"ק (5) אינו רלבנטי למכון הבקרה אלא לרשות הרישוי. בדומה, נושא פינוי הפסולת מאתר הבניה המוסדר בס"ק (12) לתקנה זו.

12. תיקון לתקנה 50א - הסכם למתן שירותי בקרת ביצוע לפי תקנה 91

לאור אי בהירות שעלתה ביחס לאופן חישוב האגרה במצבים בהם עוסקת תקנה 50א (ביצוע תוספות או שינויים בהיתר בנייה למבנה חדש שהחלה לגביו בקרה של מכון בקרה אך טרם הוצאה לגביו תעודת גמר ובלבד שהבניין הכולל את התוספות או השינויים הוא מסוג הבניינים שלגביו חלה חובת בקרה של מכון בקרה. בשונה מהמצב של היתר בניה הכולל תוספות ושינויים למבנה קיים המוסדר באמצעות תקנה אחרת)

מוצע תיקון אשר מטרתו לדייק את אופן חישוב אגרת הביצוע בשלושה מצבים אפשריים: בניה של חלק מבניין שעל בנייתו הכוללת חלה חובת בקרה של מכון בקרה ;בנייה של תוספת או שינויים בהיתר בנייה. לפיכך, מוצע לתקן תקנה זו באמצעות פיצולה לשלוש תקנות משנה בהתאמה לשלוש המצבים שהתקנה בכללותה נועדה להסדיר, תוך דיוק ואבחנה ביחס לאופן חישוב האגרה בכל אחד מהם.

13. תיקון לתקנות משנה (א) ו- (ג) עד (ו) לתקנה 54 - תכנית ביקורים

התיקון המוצע בתקנת משנה (א) נועד על מנת לייעל את הליך בקרת הביצוע והכנתה של תכנית הביקורים, נמצא שיהיה יעיל יותר שהבקר שמטפל בבקרת הביצוע הוא זה שיכין את תכנית הביקורים ולא מנהל בקרת הביצוע שאינו מעורב בכל בקשה ובקשה.

בנוסף, כיוון שקיימת אי בהירות ביחס לשלבים המחייבים הנדרשים בתכנית הביקורים, מוצע תיקון מבהיר בתקנת משנה (ג) לפיו כל השלבים המנויים בס"ק (1) עד (6) לתקנה זו הם בגדר חובה. בהלימה לתיקון זה מוצעים התיקונים הנוספים בתקנות משנה (ד) עד (ו), כאשר תיקון תקנת משנה (ו) נועד להבהיר שעל תכנית הביקורים לכלול את כל הביקורים המפורטים בתקנות משנה (ג) עד (ה).

14. תיקון לתקנת משנה (א) לתקנה 61 - הגשת תכניות עבודה מתוקנות

בחלוף הזמן ממועד הקמתם של מכוני הבקרה ולאחר בחינה נוספת נמצא שבפרקטיקה במרבית המקרים במהלך הביצוע כוללים גם "שינוי מרחבי", כאשר בסופו של יום מכון הבקרה אחראי על כך שהביצוע (מדגמי) תואם את הוראות תכן הבניה ואת תכניות העבודה שאושרו על ידו, ומנגד עורך הבקשה והאחראי לביקורת על הביצוע אחראים על כך שהעבודות מבוצעות בהתאם להיתר הבנייה או שינויים מאושרים בסמכות מהנדס הוועדה המקומית. על כן, מוצע התיקון דנן, לפיו יהיה מותר להגיש תכניות עבודה מתוקנות גם במידה והן כוללות שינוי מרחבי.

15. תיקון לתקנת משנה (ג) לתקנה 74 – "הצמדה"

מוצע תיקון אגבי בתקנת משנה (ג) לתקנה 74 בהגדרה של המונח "המדד היסודי" שנועד להתאים את "המדד היסודי" לאגרות החדשות שנקבעו בפרט 2 לתוספת החמישית לתקנות אלה, כך שבמקום שהוא יהיה בהתאם למדד שפורסם בינואר 2024 הוא יהיה בהתאם למדד שפורסם בינואר 2025.

16.תיקון לסעיפים קטנים (7) ו- (14) לתקנה 80

בסעיף קטן (7) מוצע תיקון טכני שהוא בהלימה לתיקון המוצע בתקנה 45 בה מוצע לבטל את הצורך בהעברת חוות דעת תכן מסכמת לרשויות הרישוי.

בנוסף, מוצע למחוק את סעיף קטן (14) מאחר ועלות שעת בקרה נקבעה במסגרת תיקון התקנות שבוצע בשנת תשפ"ד - 2024 ועדכון פרט 2 לתוספת החמישית.

17. מחיקת תקנה 84 - דיווח לכנסת

בהתאם לאמור בתקנה זו חלה חובת דיווח מטעם שר הפנים לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לא יאוחר מ- 1 באפריל עד תום חמש שנים מיום תחילתן של תקנות אלה לגבי השנה שקדמה למועד הדיווח בהתאם למפורט בתקנה. מאחר ותקנות מכוני הבקרה נכנסו לתוקפן בשנת 2018, תמו חמש השנים המחייבות בדיווח ולפיכך נדרש למחוק / לבטל את התקנה.

18. תיקון לתקנות משנה (א) ו- (ג) לתקנה 87 - תיקון ליקויים ופגמים

מוצעים שני תיקונים אגביים, בתקנת משנה (א) תיקון של טעות תחביר, כך שבמקום המילה "פכמים" יבוא "פגמים" ובתקנת משנה (ג) תיקון שנועד לדייק את האמור בתקנת משנה זו עם האמור בתקנות 14 ו- 15 לתקנות ועם הסמכויות המוקנות לשר ולאחראי על מכוני הבקרה בחוק.

19. תיקון לתקנה 88 - תחומי בקרת תכן ובקרת ביצוע

מוצע בס"ק (1) לתקנת משנה (א) לתקנה זו למחוק את המילים " למצבי הרס" שכן, במצב הנוכחי הסעיף עוסק רק במצבי קיצון (הרס) ונדרש שיכלול גם מצבי שירות, כאשר מכון הבקרה יערוך בקרה מדגמית על רמות כשל שונות בנספחי הביסוס והיציבות בהתאם להערכת הסיכונים המבוצעת בכל פרויקט.

בס"ק (3) לתקנת משנה (א) מוצע באמצעות התיקון לדייק את האמור בו וזאת בהתאם לתקנות התכנון והבניה (תכן הבנייה) (בטיחות המשתמש), תש"ף-2019 ובס"ק (5) מוצע דיוק בהתאם לתקנות התכנון והבניה (תכן הבניה) (תברואה), תש"ף-2019.

בנוסף, מוצע להוסיף לתקנה 88 תקנת משנה חדשה בסימון "(ה)", שהיא בהלימה לתיקון העיקרי המהותי המוצע לתקנות אלה, ביחס להרחבת החובה לפעול באמצעות מכוני הבקרה כפי המוצע בתוספת השישית. תקנת משנה זו, נועדה להסדיר את הסיטואציה הקבועה בפרט (3) לתוספת השישית המוצעת, קרי בקשה להיתר הכוללת עבודות המנויות בפריט (2) סעיפים (א) עד (ח) (שהן עקרונית במקרה הרגיל אינן בסמכות מכוני הבקרה) יחד עם עבודות ומבנים שחלה עליהם חובת בקרה באמצעות מכון בקרה, בסיטואציה כזו תחול חובת בקרה באמצעות מכון בקרה על כל העבודות והמבנים הכלולים בבקשה להיתר לרבות בהתאם למוצע בתקנה זו (בקרה תהליכית ולא בקרה מדגמית). הדברים נכונים גם ביחס לבניין קיים אשר ההיתר כולל תוספת לאותו בניין ומבנה יביל שמיוצר על פי אב טיפוס כהגדרתו בתקנת המשנה המוצעת.

20. תיקון לתקנות 89א עד 89ג - בקרים מורשים בתחומים : בריאות, התגוננות אזרחית, בטיחות אש

התיקונים המוצעים בתקנות 89א עד 89ג, מהווים חלק אינהרנטי לתיקון העיקרי המהותי המקודם במסגרת תקנות אלה, הנוגע להרחבת החובה לפעול באמצעות מכוני הבקרה ובהלימה עמו. במסגרת התיקונים המוצעים נערך עדכון של סוגי הבניינים שהשימוש או העבודות בהם יצריך בקר מורשה בתחומים המצוינים לעיל (בריאות, התגוננות אזרחית, בטיחות אש) לפנות ולבקש את התייחסות הגורם המאשר בבקשות מסוגים מסוימים המפורטים בתקנות. בנוסף, את סוג הבניינים השימוש או העבודות בהם סמכות מתן האישור נותרת בידי הגורמים המאשרים עצמם, הכל כפי המפורט בתקנות.

ראוי לציין, שהחובה בפניה לקבלת התייחסות מטעם הגורם המאשר (כאשר הסמכות היא של הבקר המורשה) בתחומים בריאות והתגוננות אזרחית הוגבלה כעת בתיקון המוצע בבקשות מסוימות לתקופה של ארבע שנים מיום התחילה.

כאשר במישור הסמכות שאינה מועברת מהגורם המאשר (כבאות והצלה) לבקר מורשה בתחום בטיחות אש, הרי שאלו אינן עוברות בבקשות מסוימות (מבנה שגובהו מעל 60 מטרים) במשך תקופה של 18 חודשים מיום התחילה, בסיומה יידרש בקר מורשה בטיחות אש לפנות בפניה לקבלת התייחסות הגורם המאשר. בהתאם לאמור לעיל מוצע התיקון לתקנה 93 שהיא בגדר הוראת שעה, כמפורט להלן.

בנוסף, בתחום בקר מורשה התגוננות אזרחית, מוצע להוסיף לתקנה 89ב, תקנת משנה (ג) העוסקת בסמכות למתן פטור מהקמת מרחב מוגן או מקלט בסוג הבניינים, השימושים או העבודות שחלה עליהם חובת בקרה במכון בקרה, מוצע במסגרת תקנת משנה זו כי סמכות מתן הפטור לא תועבר כלל לבקר מורשה התגוננות אזרחית.

21. תיקון לתקנת משנה (ב) לתקנה 89ה

התיקון המוצע בתקנת משנה (ב) לתקנה 89ה, הוא בהלימה לביטול המוצע של תקנה 92 שנקבעה כהוראת מעבר והפיכתם של לוחות הזמנים המנויים בה לקבועים.

22. תיקון לתקנה 91 - תחילה ותחולה

כפי שצוין לעיל בחלק הכללי לדברי ההסבר, בשונה מהתיקון הקודם שבוצע לתקנות בתשפ"ד (2024), בו הוספו סוגי מבנים, שימושים ועבודות לסמכות מכוני הבקרה, התיקון העכשווי, נוקט בדרך שונה, באמצעות הוספת תוספת חדשה לתקנות, שישית במספר, הכוללת רשימה של כל סוגי המבנים, עבודות ושימושים שלא תחול עליהם החובה לביצוע בקרות באמצעות מכוני הבקרה ומכאן כל מה שלא מופיע בה הוא כן תחת חובה זו. בהתאם לאמור מוצע התיקון לתקנה 91.

23. מחיקת תקנה 92 - הוראת מעבר

התיקון מוצע שכן עסקינן בתקנה שנקבעה כהוראת מעבר כאשר בחלוף הזמן הוסק שיש להפוך את לוחות הזמנים שנקבעו בתקנה זו כהוראת שעה לקבועים וזאת באמצעות הטמעתם בתקנות הרלוונטיות (תקנות משנה (א) ו- (ג) לתקנה 42 ותקנת משנה (ב) לתקנה 89ה).

24. תיקון לתקנה 93 - הוראות שעה

כאמור לעיל עסקינן בתקנה שהיא בגדר "הוראת שעה" כאשר התקופות שנקבעו בה (ביחס לכל אחת מתקנות המשנה (א) עד (ד) ) הסתיימו ולכן נדרש בהתאם למחוקן. בנוסף, ולאור התיקון המוצע בתקנות 89א עד 89ג וקביעת הגבלה לתקופה בת ארבע שנים ביחס לחלק מהבקרים המורשים והבקשות, בנוגע לקבלת התייחסות הגורם המאשר או העברת סמכותו, מוצע בהתאם להחליף את תקנות משנה (א) עד (ד) בתקנות חדשות.

לפיכך, מוצעת תקנת משנה (א) שעניינה בקר מורשה בריאות וחובת קבלת התייחסות מטעם משרד הבריאות בתקופה האמורה ביחס לבקשות שהן "מרכול שיש בו טיפול במזון ואיטליז"; "בית אוכל וכל מקום המיועד לשמש להכנה של מזון לרבות במוסדות ולמעט לשימוש עצמי".

באותו אופן מוצעת תקנת משנה (ב) הנוגעת לבקר מורשה התגוננות אזרחית וקבלת התייחסות הגורם המאשר בתקופה האמורה בבקשות הנוגעות "לבניין רב קומות שגובהו עולה על 42 מ'".

בשונה מתקנות משנה (א) עד (ב) המוצעות, תקנת משנה (ג) המוצעת עניינה במישור הסמכות (בשונה ממישור ההתייחסות) .

ומוצע בה כי בתקופה האמורה (18 חודשים מיום התחילה) סמכות הרשות הארצית לכבאות והצלה כגורם מאשר לא תועבר לבקר מורשה בטיחות אש בבקשות שהן "מבנה שגובהו מעל 60 מ'".

בהמשך, תקנת משנה (ד) נועדה להשלים את תקנת משנה (ג) באמצעות הקביעה, כי עם סיום תקופת הוראת השעה הקבועה בתקנת משנה (ג) סמכות הרשות הארצית לכבאות והצלה כגורם מאשר ביחס למבנה שגובהו מעל 60 מטרים עוברת לבקר מורשה בטיחות אש שיידרש בכל עת (בשונה מבקר מורשה בתחום הבריאות או התגוננות אזרחית) בפניה לקבלת התייחסות הגורם המאשר.

25. תיקון לפרטים (2), (5) עד (7), (11) והוספת פרט (11א) לתוספת הראשונה

עסקינן בתיקונים אגביים נדרשים המהווים דיוק של האמור בפרטים אלה.

כך ברישא של פרט (2) "נספח אוורור", מוצע להוסיף את המילים " וניתן שיהיה בתכנית הראשית" שכן במקרים מסוימים אין הכרח בצירוף נספח זה כמסמך נפרד וניתן לציין את האלמנטים הרלוונטיים לעניין אוורור על גבי "התכנית הראשית" של הבקשה להיתר.

בנוסף, מוצע למחוק את סעיף קטן (4) לפרט (2) לתוספת זו מאחר "ואוורור לילה" אינו מהווה חלק מהחובה בבניה ירוקה.

עוד מוצע להחליף את פרט (3) "נספח בטיחות אש" שהוא כיום בגדר רשימה להפניה להוראת נציב 532, שכן נמצא שיש בכך כדי לפשט בהגשת הנספח ובעדכון הפריטים המנויים בו.

באשר לפרט (5) לתוספת "דוח קרקע וביסוס", מוצע לדייק את ס"ק 1(ב) כך שיכלול גם "סיווג של הקרקע באתר כמפורט בת"י 413" ואת ס"ק 1(ו) כולל סקירה והשפעת הסיכונים הסיסמיים באתר.

בפרט (6) לתוספת "נספח יציבות" מוצע להוסיף לס"ק (1)(ד) גם את התקן הישראלי 466 שהוא למעשה התקן הישראלי לבטון "חוקת הבטון" וכולל שילובי עומסים מחייבים ומקדמי בטיחות תכן. ובס"ק (5)(ב) לתוספת הנוגע למסמך הכולל את תוצאות התכן הסטטי, לרבות חישוב שטח פלדת הזיון הנדרשת ותסבולת החתך בהתאם, עבור תכן רכיבי המבנה הראשיים.

בפרט (7) "נספח מיגון", בהתאם להערות משרד הביטחון (פקע"ר) מוצע להוסיף ארבעה סעיפים קטנים של תכניות שנדרש להגישן כחלק מנספח המיגון ובהם תכנית של כלל הקומות במבנה, חתכים אופייניים שלו לרבות חזיתות הבניין בקנה מידה 1:100; תכניות חתכי קונסטרוקציה כולל פריסת ברזל אנכי ואופקי בקנה מידה 1:50 ; תכניות קונסטרוקציה של כלל פרטי הריתום ומיוחדים בקנה מידה 1:25.

באשר לפרט (11) "נספח תברואה (סניטרי) וגז", נמצא שאין קשר בין תברואה לגז ונדרש להפריד בין הדברים ולכן מוצע למחוק מכותרת פרט (11) את המילה "גז" ובהלימה לכך להוסיף את פרט (11א) "כנספח גז" בו שתי אפשרויות סימון על גבי התכנית הראשית או על שהוא מסמך על רקע תכנית ראשית בקנה מידה 1:100 הכולל בהתאם לעניין פירוט עקרוני של מערכת הגז, פרטי אוורור של פיר הגז, מיקום ונפח הצובר, מהלך ומיקום הקווים הראשיים.

26. תיקון לפרטים (1) עד (2), (3), (5) והוספת פרט (2א) לתוספת החמישית

בהתאמה לתיקון העכשווי המהותי לתקנות, הרחבת סמכויות מכוני בקרה, מוצע לתקן את הפרטים המנויים לעיל לתוספת.

ביחס לתיקון פרט (1) לתוספת, התיקון נדרש שכן הפרט אינו מסדיר את אופן חישוב שטח הבנייה במצב בו מכון הבקרה נדרש לבקשה להיתר הכוללת מספר בניינים עם מגוון שימושים ששטחים בנויים מחברים ביניהם וזאת בשונה מהמצב שכן מסודר בפרט, של היתר אחד הכולל מספר מבנים באותו שימוש ששטחים בנויים מחברים ביניהם.

באשר לתיקון פרט (2) לתוספת, התיקון המוצע נועד לצורך עדכון והוספת תעריפים מתאימים לחישוב האגרות עבור סוגי המבנים שכיום כבר חבים בבקרות תכן וביצוע באמצעות מכוני הבקרה ואלו שעתידים החל מיום 01.01.26, להתווסף לחובת ביצוע בקרה על ידי מכון בקרה. שיעור התעריפים המוצעים בתיקון זה, נקבע לאחר בחינה מעמיקה של התשומות הנדרשות ממכון הבקרה בשלב התכן ובשלב הביצוע של כל סוגי הבקשות.

בנוסף, מוצע להוסיף לפרט (2) אחרי טבלת האגרות, הבהרה שנועדה להסדיר לקונה, ביחס למצב בו קיים שימוש שאינו מופיע בטבלה, במקרה כזה האגרה בגינו תחושב בהתאם לשימוש הדומה לו ביותר מבין השימושים המפורטים בטור א' לטבלה ובהתאם לקביעת האחראי על מכוני הבקרה.

כמו כן, מוצע להוסיף לתוספת החמישית, פרט חדש בסימון "(2א)" שכותרתו "שיעור האגרה במקרים מיוחדים", שנועד להסדיר את שיעור האגרה במקרים המפורטים בו וזאת בהלימה למקרים המנויים בתקנת משנה (ה) לתקנה 88, שמוצע כאמור לעיל להוסיפה במסגרת תיקון זה.

תיקון פרט (3) לתוספת, הינו תיקון אגבי לצורך עדכון שיעור האגרה בעד ביקור חוזר או ביקור נוסף כאמור בתקנה 55 ובכפוף לתקנה 71(ב) כך שתשולם אגרה בסך של 1,586 ₪ במקום האגרה הקבועה היום.

תיקון פרט (5) לתוספת "אגרה למבנים עם שימושים מעורבים", מוצע תיקון לכותרת כך שיובן שעיסוקה באופן חישוב האגרה למבנים עם שימושים מעורבים. בנוסף, לצורך הסדרתו של כשל קיים בחישוב האגרה במקרה של מבנה הכולל עירוב שימושים בו השטח של השימוש המשני במבנה קטן מהשטח המינימלי לשימוש משני הקבוע בטבלת האגרות בפרט (2). נמצא כי כשל זה מוביל לגביית יתר משמעותית של אגרה שנדרש להסדירה. על כן, בתיקון מוצעת נוסחה מתמטית המדייקת את חישוב האגרה.

27. הוספת תוספת שישית

הוספת התוספת השישית המוצעת, היא כפי האמור לעיל בחלק הכללי לדברי ההסבר, ליבת התיקון העכשווי, ביחס להרחבת תחולת החובה לפעול באמצעות מכוני הבקרה.

כאשר בשונה מהתיקון הקודם שבוצע לתקנות בתשפ"ד (2024), בו הוספו סוגי מבנים, שימושים ועבודות לסמכות מכוני הבקרה, התיקון העכשווי, נוקט בדרך שונה בכדי לפשט ולהקל בדברים וזאת באמצעות הוספת תוספת שישית, הכוללת בתוכה רשימה של כל סוגי המבנים, עבודות ושימושים שלא יהיו בסמכות מכוני הבקרה ומאליו כל מה שלא מופיע ברשימה הוא בסמכות מכוני הבקרה.

התוספת כוללת שלושה פרטים, כאשר בפרט (1) בשונה מפרט (2) מנויות בקשות להיתר שעניינן במבנים מורכבים שאינם שכיחים שנדרשת לגביהם מומחיות ייחודית שאינה מצויה בידי מכוני הבקרה (לדוג' "תשתיות לאומיות"; "מתקני דרך" וכד') או מבנים שמפאת מהותם וסיווגם אינם יכולים לעבור לבקרה באמצעות מכוני בקרה (לדוג' "תחנות משטרה"; "מתקנים ביטחוניים" וכד') ראוי לציין שסוגי הבקשות המנויות בפרט זה הן "מתחמיות" כגון: "בית חולים" ; "בית עלמין" וכד' ובהיותן מתחמיות ההתייחסות לגביהן היא לגבי כלל הבקשות להיתר ולכל השימושים והעבודות בתחום כל אחד מהם שנועדו לשרתם.

בפרט 2, מנויות בקשות שעניינן מבנים פשוטים או שהם קטנים בשטחם, שאין צורך שייכנסו לבקרה באמצעות מכון בקרה דבר שייצר הכבדה מיותרת.

בפרט (3) מוצע להסדיר סיטואציה בה בקשה להיתר כוללת עבודות המנויות בפרט 2 לתוספת זו סעיפים קטנים (א) עד (ט) יחד עם עבודות ומבנים שחלה עליהם החובה לפעול באמצעות מכון בקרה, תחול חובת בקרה באמצעות מכון הבקרה על כל העבודות והמבנים הכלולים בבקשה להיתר. יובהר כי התיקון המוצע לעיל בתקנה 88(ה) לתקנות אלה הוא בהלימה להוספת פרט זה.

[1] ס"ח התשכ"ה, עמ' 307; התשפ"ד , עמ' 1380

[2] ק"ת התשע"ח, עמ' 2074, התשפ"ג, עמ' 1898