תקנות

א. שם התקנות המוצעות

תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין) (הוראת שעה), תשפ"ה–2025

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

הליכי מלקוח לפי חוק המלקוח הימי, 1939 (Naval Prize Act 1939) והתקנות לפיו מנוהלים בבית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לימאות, לפי חוק בית המשפט לימאות, התשי"ב–1952. נכון להיום, הליכים שנידונו בפני בית המשפט לימאות נידונו בהתאם לסדרי הדין הקבועים בתקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה, 1939 (להלן: תקנות המלקוח) ותקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט–2018 (להלן: תקסד"א). אמנם, בשנת 1958 הותקנו תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים), תשי"ח–1958, אך תקנות אלה עוסקות בסדרי הדין בערעורים בלבד – ולא בסדרי הדין בערכאה הדיונית.

בעבר, הליכי המלקוח התנהלו במשך חודשים רבים; ובתקופות שבהן ההליכים היו תלויים ועומדים, נאלץ הצבא להחזיק בנאמנות בכלי השיט שהתנהלו ההליכים בעניינם. הדבר הטיל על צה"ל נטל כבד מבחינת המשאבים הדרושים להחזקה בכלי השיט ומבחינת מקום העגינה שלהם.

בתקופה הקרובה, במסגרת מלחמת "חרבות ברזל", צפוי להתקרב לעבר חופי רצועת עזה משט בהיקף של עשרות כלי שיט, על אף הסגר הימי המוטל על רצועת עזה.

תקנות המלקוח מסדירות את סדרי הדין בהליכי המלקוח – כך, לדוגמה, הדרך לבירור המשפט בצו ט"ו – אך חסרים בתקנות הסדרים נדרשים כגון הסדרים בדבר המועדים לניהול ההליך והתקנות עצמן מנוסחות בצורה ארכאית, שלפעמים איננה ברורה.

לפיכך, מוצע לקבוע בתקנות המוצעות סדרי דין אזרחיים, המיועדים להליכי מלקוח, כדי לאפשר את הניהול היעיל וההוגן של הליכי המלקוח. וזאת, בשים לב למשט הצפוי להגיע ולצורך בהיערכות לקראתו.

התקנות המוצעות באות לאזן בין צורכי המדינה לבין זכויות בעלי הדין באופן שיאפשר ניהול הליך הוגן ויעיל. מוצע לקבוע את התקנות בהוראת שעה – ובמידת הצורך לבחון בעתיד את הצורך בתיקון קבוע שלהן.

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

טיוטת תקנות מטעם משרד המשפטים

תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה)(חרבות ברזל)(הוראת שעה), התשפ"ה–2025

			בתוקף סמכותי לפי סעיף 8 לחוק בית המשפט לימאות, התשי"ב–1952[1], ולפי סעיף 108 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984[2], אני מתקין תקנות אלה:
הגדרות	1.	בתקנות אלה –
		"בעל דין" – "צד" כהגדרתו בתקנות המלקוח;
		"ספינה" – "כלי־שיט" כהגדרתו בפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א–1971[3];
		"תביעה להחרמת ספינה" – כתב להחרמת ספינה כמשמעותו בתקנות המלקוח;
		"תובע" – כהגדרתו בתקנות המלקוח;
		"התקופה הקובעת" – התקופה שמיום כ"ב באלול התשפ"ה (21 בספטמבר 2025) עד יום ג' בניסן התשפ"ו (21 במרץ 2026);
		"תקנות סדר הדין האזרחי" – תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט–2018[4];
		"תקנות המלקוח" – תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה, 1939[5].
תחולה	2.	על תביעה להחרמת ספינה שהוגשה בתקופה הקובעת יחולו תקנות אלה.
המועד להגשת תביעה להחרמת ספינה	3.	תובע יגיש תביעה להחרמת ספינה בהקדם האפשרי לאחר תפיסתה ולא יאוחר מ־30 ימים מהיום שבו היא נתפסה.
המועד להגשת כתב הגנה	4.	נתבע יגיש כתב הגנה בתוך 30 ימים ממועד המצאת התביעה להחרמת ספינה.
הגשת כתב טענות	5.	בכתב טענות יפרט בעל דין את טיעוניו כולל אסמכתאות, והוא יצרף לכתב טענות תצהיר לשם אימות העובדות שביסוד כתב הטענות.
צירוף מסמכים נוספים	6.	בכל עת לאחר מועד הגשת כתבי הטענות, בעל דין רשאי, ברשות בית המשפט, להגיש אסמכתאות או חוות דעת התומכות בכתבי הטענות.
המצאת כתב התביעה על־ידי התובע	7.	(א) תובע ימציא את כתב התביעה להחרמת ספינה באמצעות הדבקתו על תורן הספינה.
		(ב) נוסף על האמור בתקנת משנה (א), תובע ימסור את כתב התביעה –
				(1) לבא כוחו של הבעלים של הספינה שהוא תבע להחרים, אם ישנו;
				(2) אם לבעלים של הספינה אין בא כוח או שהתובע לא איתר אותו בשקידה סבירה – לכתובתו הידועה של הבעלים;
				(3) אם כתובתו של הבעלים של הספינה אינה ידועה או שהתובע לא איתר אותה בשקידה סבירה כאמור בפסקה (2) – לכתובת הדואר האלקטרוני של הבעלים, אם איתר אותה בשקידה סבירה.
		(ג) לעניין תקנה זו, יראו את התובע כמי שפעל בשקידה סבירה לאיתור כתובתו של בעל כלי השיט או לאיתור כתובת הדואר האלקטרוני שלו (להלן בתקנת משנה זו – מען) אם נמסרה לו במסירה אישית הודעה על כוונה להגיש תביעה להחרמת ספינה בעת שהוא שהה בתחום השיפוט של מדינת ישראל ובמעמד זה סירב לבקשת התובע או נציגו למסור את מענו.
קביעת מועד לישיבת קדם־משפט	8.	בית המשפט יורה על מועד ישיבת קדם־משפט בהקדם האפשרי, ולא יאוחר משלושים ימים ממועד הגשת כתב הטענות האחרון; בית המשפט יקבע ישיבת קדם־משפט אחת בלבד, אלא אם כן השתכנע כי נדרשת ישיבה נוספת לצורך בירור מקדמי של ההליך שלפניו.
מועדי הדיון	9.	בית המשפט יורה על מועד לדיון, שלא יהיה מאוחר מ־90 ממועד ישיבת קדם־המשפט; הדיון בתביעה יסתיים בתוך יום אחד; סבר בית המשפט כי יש צורך בכך, רשאי הוא להורות על ימי דיון נוספים, ככל האפשר, ברציפות עד גמר חקירת העדים; לא יידחה המועד לדיון בתביעה ביותר מארבעה עשר ימים מיום הדיון האחרון בה, אלא מטעמים מיוחדים.
הגשת סיכומים	10.	בעלי הדין רשאים להגיש לבית המשפט, לא יאוחר משלושים ימים לאחר הדיון בתובענה, את סיכום טענותיהם.
תחולת תקנות 129 ו־130 לתקנות סדר הדין האזרחי	11.	תקנות 129 ו־130 לתקנות סדר הדין האזרחי יחולו בשינויים המחויבים על תביעה להחרמת ספינה שנידונה לפי תקנות אלה.
הארכת מועדים על־ידי בית המשפט	12.	בית המשפט לא יאריך מועד לעשיית דבר שבסדרי דין או בנוהג, אלא מטעמים מיוחדים.
נוהג לפי תקנות סדר הדין האזרחי	13.	בעניין שלא הוסדר בתקנות אלה או בתקנות המלקוח, רשאי בית המשפט לנהוג בתביעה להחרמת ספינה לפי תקנות סדר הדין האזרחי, בשינויים המחויבים, אם ראה כי הדבר דרוש לצורך הכרעה בתביעה להחרמת ספינה ולניהול ההליך באופן הוגן ויעיל.
העברת התביעה למסלול דיון רגיל	14.	שוכנע בית המשפט כי תביעה להחרמת ספינה לפי תקנות אלה מעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות מיוחדת או שאלה משפטית תקדימית, אשר בירורה לפי תקנות אלה יפגע בעשיית צדק בנסיבות העניין, רשאי הוא להורות שהתביעה תועבר למסלול דיון רגיל ויחולו על בירור התביעה הוראות תקנות סדר הדין האזרחי.

___ _____ התשפ"ה (___ _________ 2025)

(חמ – 3 - 6946)

__________________

יריב לוין

שר המשפטים

דברי הסבר

כללי

הסמכות לקבוע את התקנות

סעיף 8 לחוק בית המשפט לימאות, תשי"ב–1952 קובע כי "שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, ובכלל זה תקנות הקובעות את סדרי הדין בבית המשפט לימאות [...]".

סעיף 108 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984 מסמיך את שר המשפטים להסדיר בתקנות סדרי דין את סדרי הדין והנוג לפני בתי משפט במידה שלא נקבעו בחוק.

לתקנה 1, שעניינה "הגדרות"

מוצע לקבוע הגדרות למונחים המשמשים בתקנות המוצעות.

להגדרת "בעל דין": מוצע להפנות להגדרת "צד" בתקנות המלקוח, על מנת להבטיח אחידות עם ההגדרות הקבועות בתקנות המלקוח וכדי להימנע מיצירת חוסר בהירות.

להגדרת "ספינה": מוצע להפנות להגדרת "כלי־שיט" פקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א–1971 – "אניה, סירה, ארבה או כלי שיט אחר מכל סוג שהוא" – על מנת להבטיח תחולה רחבה של ההגדרה ושל ההסדרים המוצעים בתקנות.

להגדרה "תביעה להחרמת ספינה": המונח איננו מוגדר בתקנות המלקוח, אך יש בו שימוש בתקנות אלה ומשמעותו תביעה להחרמת ספינה לפי חוק המלקוח הימי, ומוצע קבוע כי "תביעה להחרמת ספינה" בתקנות המוצעת היא תביעה זו כמשמעה בתקנות המלקוח.

להגדרה "תובע": בתקנות המלקוח מוגדר "תובע" כ"כולל (לצורך משפט בכל תביעה או ענין) גם את עורך־הדין שלו (לכשיש לו עורך־דין)". תביעה להחרמת ספינה מוגשת בשם המדינה, על־ידי פרקליטות המדינה, ולכן מוצע לאמץ הגדרה זו מתקנות המלקוח.

להגדרה "התקופה הקובעת": מוצע לקבוע את התקופה הקובעת למשך חצי שנה, מיום 21 בספטמבר 2025 ועד ליום 21 במרץ 2026, כך שיחול פרק זמן שיאפשר לנהל את תביעות המלקוח הצפויות מהמשט הצפוי לפי התקנות המוצעות.

להגדרה "תקנות סדר הדין האזרחי": מוצע להעניק כינוי מקוצר לתקנות סדר הדין האזרחי.

להגדרה "תקנות המלקוח": מוצע להעניק כינוי מקוצר לתקנות המלקוח.

לתקנה 2, שעניינה "תחולה"

כאמור, מוצא לקבוע שהתקנות המוצעות תחולנה בתקופה הקובעת – למשך חצי שנה – כך שבמשך התקופה הקובעת תחולנה התקנות המוצעות על הליכי מלקוח.

לתקנות 3 ו־4, שעניינן "המועד להגשת תביעה להחרמת ספינה" ו"המועד להגשת כתב הגנה"

מוצע לקבוע כי כתב תביעה להחרמת ספינה יוגש בתוך 30 ימים מהמועד שבו היא נתפסה וכי כתב הגנה בתביעה כאמור יוגש בתוך 30 ימים נוספים.

לתקנה 5, שעניינה "הגשת כתב טענות"

מוצע לקבוע, בדומה לקבוע בתקנות סדר הדין האזרחי, כי בכתב טענות יפרט בעל דין את טיעוניו כולל אסמכתאות. עוד, למען ייעול ההליך, מוצע לקבוע כי לכתבי הטענות יצורפו תצהירים לשם אימות העובדות שביסודם.

לתקנה 6, שעניינה "צירוף מסמכים נוספים"

כדי לייעל את ניהול ההליך, מוצע לקבוע כי לאחר מועד הגשת כתבי הטענות, בעלי הדין יהיו רשאים, ברשות בית המשפט, להגיש מסמכים נוספים או חוות דעת התומכות בכתבי הטענות.

לתקנה 7, שעניינה "המצאת כתבי טענות"

מחטיבת הדין הבין־לאומי ומפרקליטות מחוז חיפה נמסר כי בניהול הליכי המלקוח בעבר היה קושי ממשי בהמצאת כתב התביעה לכלי השיט או לבעליו – וזאת, על אף שבתקנה 11 לצו ב' לתקנות המלקוח נקבע כי ניתן להמציא את כתב התביעה באמצעות הדבקה על תורן כלי השיט.

לפיכך, מוצע לקבוע מפורשות כי המצאה תיעשה באמצעות הדבקה על כלי השיט, וכי לצד זאת תובע יידרש למסור את כתב התביעה לבא כוחו של הבעלים של הספינה, אם יש לו בא כוח; לכתובתו הידועה של הבעלים; או לכתובת הדואר האלקטרוני שלו. בתוך כך, אם לבעלים של הספינה אין בא כוח, מוצע להטיל על התובע חובה לפעול בשקידה סבירה לצורך איתור כתובתו או כתובת הדואר האלקטרוני שלו.

עוד, מוצע לקבוע כי תובע שמסר במסירה אישית לבעל כלי השיט הודעה על כוונה להגיש תביעה להחרמת ספינה בעת שהוא שהה בתחום השיפוט של מדינת ישראל, ובמעמד זה הבעלים סירב לבקשה למסור את מענו, ייראה כמי שפקל בשקידה סבירה לאיתור מענו של בעל כלי השיט.

כאמור, הקושי המרכזי בהמצאת כתבי טענות נוגע להמצאת כתב הטענות הראשון – כתב התביעה – והמצאתם של שאר כתבי הטענות מטעם התובע ייעשה לפי תקנות סדר הדין האזרחי.

לתקנה 8, שעניינה "קביעת מועד לישיבת קדם־משפט"

כדי להבטיח את ניהולו היעיל של ההליך, מוצע לקבוע כי בית המשפט יורה על קביעת ישיבת קדם־משפט בתוך שלושים ימים ממועד הגשת כתב הטענות האחרון; וכי תתקיים ישיבת קדם־משפט אחת בלבד, אלא אם כן השתכנע בית המשפט כי נדרשת ישיבה נוספת.

לתקנה 9, שעניינה "מועדי הדיון"

בהמשך לתקנה 8 בדבר ישיבת קדם המשפט, מוצע לקבוע כי בית המשפט יקבע שיתקיים דיון בגוף בתביעה שבו יובאו ראיות בעלי הדין, בתוך 90 ימים אחרי תום ישיבת קדם־המשפט. מוצע לקבוע כי הדיון בתביעה יסתיים בתוך יום אחד, אלא אם כן סבר בית המשפט כי יש צורך בימי דיון נוספים שיהיו, ככל, האפשר, ברציפות עד גמר חקירת העדים. עוד, מוצע לקבוע כי המועד לדיון בתביעה לא יידחה ביותר מארבעה עשר ימים מיום הדיון האחרון בה, אלא מטעמים שיירשמו.

מוצע לקבוע את המועדים האמורים כדי להבטיח את הניהול היעיל של ההליך, בנסיבות העניין.

בתקופת פרסום התקנות להערות הציבור, המועד האמור ייבחן.

לתקנה 10, שעניינה "הגשת עיקרי טיעון וסיכומים"

מוצע לקבוע כי בעלי הדין יהיו רשאים להגיש לבית המשפט את סיכום טענותיהם, לא יאוחר משלושים ימים לאחר הדיון בתובענה.

לתקנה 11, שעניינה "תחולת תקנות 129 ו־130 לתקנות סדר הדין האזרחי"

תקנה 129 לתקנות סדר הדין האזרחי, שכותרתה "פסק דין או החלטה אחרת", קובעת את המועד למתן פסק דין או החלטה אחרת ואת הפרטים שעליהם לכלול; ותקנה 130 קובעת כי אם נתבע לא הגיש כתב הגנה בתוך המועד שנקבע לכך או שכתב ההגנה נמחק, בית המשפט יהא רשאי לדרוש מהתובע הוכחה מספקת של התביעה או לתת פסק דין על יסוד כתב התביעה בלבד ("פסק דין בהעדר הגנה"), ומוצע להחיל הוראות אלה על הדיון בהליכי המלקוח.

לתקנה 12, שעניינה "הארכת מועדים על־ידי בית המשפט"

כדי להבטיח את ניהולו היעיל של ההליך, מוצע לקבוע שבית המשפט יאריך מועד לעשיית דבר שבסדרי דין או בנוהג – ובתוך כך, את המועדים להגשת כתבי הטענות על ידי הצדדים, את מועד הדיון המקדמי ואת מועדי הדיון לפי תקנות 3, 4, 8, 9 ו־10 – רק מטעמים מיוחדים שיירשמו.

לתקנה 13, שעניינה "נוהג לפי תקנות סדר הדין האזרחי"

בשל אי־הבהירות שבתקנות המלקוח ומשום שהן אינן מסדירות את כל ההיבטים של ניהול ההליך, מוצע להסמיך את בית המשפט לנהוג בתביעה להחרמת ספינה לפי תקנות סדר הדין האזרחי, בשינויים המחויבים. וזאת, אם ראה שהדבר דרוש לצורך הכרעה בתביעה ולניהול ההליך באופן הוגן ויעיל..

לתקנה 14, שעניינה "העברת התביעה למסלול דיון רגיל"

מוצע להסמיך את בית המשפט, אם שוכנע שהליך מלקוח מעורר שאלה משפטית בעלת חשיבות מיוחדת או שאלה תקדימית שבירורה לפי התקנות המוצעות יפגע בעשיית צדק בנסיבות העניין, להורות על העברת התביעה למסלול דיון רגיל שעליו יחולו תקנות סדר הדין האזרחי.

[3] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש מס' 20, עמ' 443.