בתוקף סמכותי לפי סעיפים 20, 21(ה), 23 ו-38 לחוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ד-2024 (להלן – החוק) אני מתקין תקנות אלה:

פרק א': הגדרות

הגדרות

1.  

בתקנות אלה –

"בית דין" – בית דין לתעבורה שהוקם לפי סעיף 13 לחוק;

"דיין" – חבר בית דין לתעבורה שמונה לפי סעיף 14 לחוק;

"הודעה על החלטה להטיל קנס" – כמשמעותה בסעיף 4(א) לחוק;

"החלטה" – הודעה על החלטה להטיל קנס;

"מערכת מקוונת" – מערכת מחשוב שבאמצעותה פועל בית הדין ובה מנוהלים הליכי הערר, המיועדת בין היתר לכל אלה:

(1) הגשת כתבי בי-דין ומסמכים נוספים;

(2) צפייה בהחלטות של בית הדין ובמועדי דיון;

(3) השתתפות בדיוני בית הדין אשר מתנהלים באמצעים טכנולוגיים.

"ראש בית הדין" – ראש בית דין לתעבורה שמונה לפי סעיף 14 לחוק;

"תקנות הפגרות" – תקנות בתי המשפט (פגרות), התשמ"ג-1983;

פרק ב': ערר

כתב ערר

2.  

(א)   

ערר ייפתח בהגשת כתב ערר לבית הדין באמצעות המערכת המקוונת לפי תקנה 23.

(ב)  

כתב ערר יוגש בחתימת העורר או בא כוחו, במועד שנקבע בסעיף 19 לחוק.

(ג)   

בכתב ערר ייכללו כל אלה:

(1)  

שם העורר, מספר זהותו, מענו ופרטי התקשרותו ובכלל זה כתובת דואר אלקטרוני להתקשרות;

(2)  

היה העורר מיוצג – שם עורך דינו, לרבות מספר רישיונו, מענו ופרטי התקשרותו, ובכלל זה כתובת דואר אלקטרוני להתקשרות, וכן ייפוי כוח תקף;

(3)  

תיאור ההחלטה מושא הערר והמועד שבו העורר קיבל הודעה עליה או שבו נודע לעורר עליה, לפי המוקדם;

(4)  

פירוט העובדות שעליהן מסתמך העורר;

(5)  

פירוט הנימוקים שבעובדה ושבחוק שעליהם מתבסס הערר;

(6)  

הסעד המבוקש.

(ד)  

העובדות בכתב הערר תאומתנה בתצהיר חתום בידי העורר אשר יאומת כדין, שיצורף לו, ושיהיה ערוך לפי הטופס שבתוספת, או במסמכים, כמשמעותם בתקנה 14(א)(1), אשר יצורפו לו; בתצהיר כאמור תהיה הפרדה בין עובדות שהן בידיעתו האישית של המצהיר לבין עובדות הנכונות לפי מיטב ידיעתו ואמונתו, שלגביהן יציין את מקור ידיעתו ואמונתו.

(ה)   

מבלי לגרוע באמור בסעיף 21(א) לחוק, בחר העורר להגיש בקשה לעניין אופן קיום הדיון בערר לפי סעיף 21 לחוק, יפרט בה את הנימוקים שבעובדה ושבחוק עליהם מתבססת בקשתו ויצרפה לכתב הערר.

צירוף מסמכים

3.  

(א)   

לכתב הערר יצורף העתק צילומי של ההחלטה מושא הערר ושל כל מסמך אחר שהעורר מסתמך עליו, ושמצוי ברשותו.

(ב)  

לא צורף מסמך כאמור לכתב הערר, אף שהוא מצוי ברשות העורר, לא יגישו העורר ולא יסתמך עליו אלא לאחר שבית הדין נתן את רשותו לכך, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובתנאי שניתנה למשיב הזדמנות להשמיע את טענותיו לעניין זה.

הארכת מועד להגשת ערר

4.  

(א)   

עורר המבקש להגיש בקשה להארכת המועד להגשת ערר לפי סעיף 19(ג) לחוק, יגיש לבית הדין בקשה בכתב בצירוף תצהיר, ללא דיחוי, ויפרט בה את טעמיו המיוחדים.

(ב)  

לא תינתן הארכת מועד כאמור בתקנת משנה (א) אלא לאחר שניתנה למשיב הזדמנות להגיב.

איחוד עררים

5.  

(א)   

בית דין רשאי להחליט, מיוזמתו או לבקשת בעל דין, על איחוד עררים תלויים ועומדים לפניו, אם הוגשו בידי אותו עורר או שמתעוררות בהם שאלות משפטיות או עובדתיות דומות.

(ב)  

הוגשו כמה עררים בנושא אחד או בנושאים דומים בעיקרם, או על-ידי עורר אחד, רשאי ראש בית הדין להחליט, מיוזמתו או לבקשת בעל דין, כי העררים, כולם או חלקם, יידונו במאוחד על-ידי דיין שהחליט עליו, ובלבד שלא תינתן החלטה לפי תקנת משנה זאת לאחר תחילת הדיון אלא בהסכמת הדיין שהחל לדון בו.

(ג)   

החלטה בבקשה לפי סעיף זה לא תתקבל בלי שניתנה למשיב הזדמנות להגיב.

(ד)  

הוחלט על איחוד עררים כאמור בתקנה זאת, רשאי בית הדין לדון בעררים במאוחד ולתת בהם החלטה אחת ובלבד שבהחלטה תהיה התייחסות לכל הודעה על החלטה להטיל קנס.

משיב

6.  

(א)   

המשיב בערר יהיה כל אחד מאלה, לפי העניין –

(1)  

היה המפקח אשר הטיל את הקנס שוטר – משטרת ישראל תהיה המשיבה בערר;

(2)  

היה המפקח אשר הטיל את הקנס פקח או עובד רשות מקומית שהוסמך לפי סעיף 28 לחוק – הרשות המקומית הנוגעת בדבר תהיה המשיבה בערר;

(3)  

היה המפקח אשר הטיל את הקנס עובד ציבור שהוסמך לפי סעיף 29 לחוק – הגוף בו מועסק עובד הציבור יהיה המשיב בערר.

(ב)  

בית דין רשאי לצרף לערר משיבים נוספים, אם יש להם נגיעה ישירה לערר ואם הדבר דרוש לשם הכרעה בערר, או להורות על מחיקת משיב שצורף לערר.

(ג)   

הוגש ערר לבית דין, ימציא העורר למשיב עותק של כתב הערר ביום הגשתו, על כל צרופותיו כאמור בתקנה 3, לפי תקנה 24.

פגם בכתב הערר

7.  

כתב ערר שלא התקיימה לגביו הוראה מהוראות תקנות 4-2 או 6, רשאי בית דין שלא לקבלו, למחקו או להחזירו לעורר לשם תיקונו.

חזרה מן ערר

8.  

הודיע עורר לבית דין כי הוא חוזר בו מן הערר, רשאי בית הדין למחוק את הערר או לדחותו וכן לפסוק הוצאות לפי שיקול דעתו, ורשאי הוא לתת למשיב אפשרות להגיב להודעת העורר טרם קבלת החלטה לפי תקנה זו.

פרק ג' – עיון בערר

עיון בערר

9.  

ערר יובא, בהקדם האפשרי, לעיון בית דין, והוא רשאי –

(1)  

למחוק או לדחות את הערר, כולו או מקצתו, על הסף, מיוזמתו או לבקשת המשיב, ובלבד שניתנה לעורר הזדמנות להגיב על בקשה כאמור; החלטה כאמור תינתן אם מצא בית הדין שאין לו סמכות או שעל פני הדברים הערר אינו מגלה עילה להתערבות בית הדין, או שהוא טורדני או קנטרני;

(2)  

להחליט בבקשה להארכת מועד לפי תקנה 4;

(3)  

להורות לעורר להגיש תצהיר משלים או הודעה משלימה בעניינים שהורה עליהם או להגיש נוסח מתוקן של הערר באופן שהורה;

(4)  

להחליט כי המשיב יגיש לבית הדין כתב תשובה לפי פרק ד' (להלן – כתב תשובה) לערר כולו או לעניינים שהגדיר.

פרק ד' – כתב תשובה

כתב תשובה

10.  

(א)   

הורה בית דין על הגשת כתב תשובה לערר, יוגש כתב התשובה בתוך 45 ימים, אם בית הדין לא הורה אחרת, זולת אם הוגשה בקשה לסילוק הערר על הסף; הוגשה ונדחתה בקשה לסילוק הערר על הסף – יימנה המועד להגשת כתב התשובה ממועד ההחלטה הדוחה את הבקשה לסילוק על הסף.

(ב)  

בכתב תשובה יפורטו כל אלה:

(1)  

פרטי התקשרות;

(2)  

פירוט הנימוקים שבעובדה ושבחוק שעליהם מתבססת התשובה;

(3)  

עמדת המשיב באשר לסעד המבוקש בערר.

(ג)   

העובדות שבכתב התשובה תאומתנה בתצהיר או בתצהירים אשר יצורפו לו, כאמור בתקנה 2(ד), בשינויים המחויבים, או במסמכים, כמשמעותם בתקנה 14(א)(1), אשר יצורפו לו.

(ד)  

לכתב התשובה יצורפו, ככל האפשר, העתקים צילומיים של כל המסמכים הנוגעים לעניין.

(ה)   

ביקש המשיב בכתב התשובה למחוק את הערר על הסף, כולו או מקצתו, יפרט את הטעמים לכך.

(ו)   

כתב תשובה יוגש לבית הדין באמצעות המערכת המקוונת לפי תקנה 23, ויומצא על-ידי המשיב לעורר לפי תקנה 24.

(ז)   

החליט בית דין על קיום דיון לפניו כאמור בתקנה 12(ב) או (ג) ולא הגיש המשיב כתב תשובה לפי תקנה זו, לא יהיה רשאי הוא להשמיע את טענותיו אלא ברשות בית הדין; נזקק בית הדין להפעיל את סמכותו לפי תקנת משנה זו – ישקול בית הדין פסיקת הוצאות כנגד המשיב.  

פרק ה' – צו ביניים

צו ביניים

11.  

(א)   

בקשה למתן צו ביניים (בתקנה זו – הבקשה) תוגש בנפרד מן הערר, במועד הגשת הערר או לאחר מכן; בבקשה יפורטו העובדות והנימוקים התומכים בה, ויכול שתפנה לעובדות ולנימוקים שבערר (בתקנה זו – כתב הבקשה); העובדות בכתב הבקשה יאומתו בתצהיר כאמור בתקנה 2(ד), בשינויים המחויבים.

(ב)  

בית הדין רשאי לדחות את הבקשה על הסף.

(ג)   

לא דחה בית הדין את הבקשה על הסף, כאמור בתקנת משנה (ב), יורה למשיב להגיש תגובה לבקשה במועד שיקבע, ורשאי הוא להחליט בבקשה על יסוד כתב הבקשה והתגובה בלבד.

(ד)  

לא יינתן צו ביניים בלי שניתנה הזדמנות למשיב להגיש תגובה, כאמור בתקנת משנה (ג).

(ה)   

ראה בית הדין ליתן צו ביניים, רשאי הוא להתנותו בהפקדת ערובה או בתנאי אחר, לכל צורך שיראה לנכון בנסיבות העניין.

(ו)   

צו ביניים שניתן לפי תקנה זו יהיה בתוקף עם המצאתו למשיב לפי תקנה 24(ב).

(ז)   

על ערובה שהופקדה לפי תקנה זו, יחולו תקנות בתי משפט והוצאה לפועל (החזרת פקדונות וקנסות), התשמ"א-1981, בשינוים המחויבים.

פרק ו' – בירור הערר

בירור ערר

12.  

הוגשו כתב ערר וכתב תשובה רשאי בית הדין לעשות כל אחד מאלה, הכול בכפוף להוראות סעיף 21 לחוק –

(א)   

לדון ולהחליט בערר על-פי הטענות והראיות שהוגשו בכתב בלבד, אלא אם כן מצא שיש בכך כדי לפגוע בעשיית צדק בעניינו של העורר או באינטרס הציבורי;

(ב)  

לקבוע מועד לדיון בערר בהשתתפות הצדדים, אשר יתקיים באמצעים טכנולוגיים, אלא אם כן מצא, מיוזמתו או לבקשת אחד הצדדים, שיש בכך כדי לפגוע בעשיית צדק בעניינו של העורר או באינטרס הציבורי;

(ג)   

לקבוע מועד לדיון בערר בנוכחות הצדדים; קבע בית הדין מועד לדיון בנוכחות הצדדים, יקבע הוא את מקום הדיון תוך התחשבות במקום קבלת ההחלטה.

(ד)  

קבע בית הדין מועד לדיון בהשתתפות הצדדים לפי תקנת משנה (ב) או קבע הוא מועד לדיון בנוכחות הצדדים לפי תקנת משנה (ג), מי שהוסמך לכך מטעם ראש בית הדין או מטעם בית הדין ישלח לבעלי הדין הזמנות לדיון, במועד מוקדם ככל האפשר ולא יאוחר מארבעה-עשר ימים טרם מועד הדיון, זולת אם בנסיבות העניין יקבע בית הדין מועד אחר.

דיון בהשתתפות הצדדים

13.  

(א)   

קבע בית הדין מועד לדיון בהשתתפות הצדדים לפי תקנה 12(ב) יתקיים הדיון באמצעות המערכת המקוונת באופן אשר מאפשר העברת תמונה וקול בזמן אמת ואשר מבטיח כי העורר, הדיין, המשיב וכל משתתף אחר יוכלו לראות ולשמוע זה את זה במהלך הדיון ולהשמיע את עמדתם.

(ב)  

דיון בהשתתפות הצדדים יתקיים בהשתתפות העורר ומייצגו, אם הוא מיוצג, הדיין, המשיב או מייצגו וכל אדם אחר שהשתתפותו בדיון נדרשת לפי החלטת בית הדין.

(ג)   

(1)  

היה אחד המשתתפים בדיון אדם עם מוגבלות, יורה בית הדין על קיום דיון בהשתתפות הצדדים רק אם ניתן לקיימו באופן נגיש לצרכיו של האדם, תוך עריכת התאמות נגישות הנדרשות בהתאם להוראות שנקבעו לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו-2005 או לפי סימן ה' לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג-2013, כנדרש בהתאם לסוג המוגבלות של האדם הנוגע בדבר.

(2)  

לא ניתן לקיים את הדיון אשר אחד מבין משתתפיו הוא אדם עם מוגבלות באופן נגיש כאמור בפסקה (1), יקבע בית הדין דיון בעניין הנוגע לאותו אדם בנוכחות הצדדים לפי תקנה 12(ג).

(ד)  

היה העורר או המשיב מיוצג, תתאפשר במהלך דיון בהשתתפות הצדדים שיחה חסויה בין כל צד לבין מייצגו.

ראיות

14.  

(א)   

(1)  

בית דין ידון בערר על-פי ראיות שתובאנה בתצהירים ורשאי הוא לדון בערר גם על-פי מסמכים המאמתים את העובדות הנטענות בו; לעניין זה – "מסמכים" לרבות תעודת עובד הציבור לפי סעיף 23 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 או צילום.

(2)  

על אף האמור בפסקה (1) רשאי בית דין, לבקשת בעל דין, להתיר חקירת מצהיר או מגיש מסמך של בעל דין שכנגד (בתקנה זו – מצהיר), אם השתכנע כי הדבר דרוש לשם הכרעה בערר.

(ב)  

בקשה לחקירת מצהיר תוגש בכתב לבית דין, במועד מוקדם ככל האפשר ולא יאוחר משבעה ימים טרם מועד הדיון, ותפרט את הנושאים שעליהם מתבקשת החקירה; המבקש יציין בבקשה את עמדתו של בעל הדין שמטעמו הוגש התצהיר או המסמך, לעניין הבקשה, וכן יצרף את תגובתו של אותו בעל דין, אם התבקש לכך על ידו.

(ג)   

לא דחה בית הדין את הבקשה לחקירת מצהיר, יורה על התייצבותו של המצהיר לחקירה במועד הדיון; מצהיר שהוזמן כאמור, רשאי לבקש מבית הדין שיפטור אותו מן החקירה, ובית הדין רשאי לפטור אותו מטעמים מיוחדים שיירשמו.

(ד)  

לא התייצב המצהיר בהתאם להחלטת בית הדין, לא ישמש תצהירו או מסמכו כראיה אלא ברשות בית הדין.

(ה)   

ראה בית הדין שהדבר דרוש לשם הכרעה בערר, רשאי הוא, לאחר שנתן לשאר בעלי הדין הזדמנות להגיב לבקשה, ומטעמים מיוחדים שיירשמו, להרשות השמעת עד שאינו מצהיר בנושא ובהיקף שיקבע בית הדין.

סדר הטיעון

15.  

החליט בית דין על קיום דיון לפניו כאמור בתקנה 12(ב) או (ג), יקבע את סדר הטיעון לפניו; לא קבע בית הדין כאמור –

(1)  

העורר יטען תחילה והמשיב יטען אחריו; היו כמה עוררים או כמה משיבים, יקבע בית הדין את סדר הטיעון ביניהם;

(2)  

בית הדין רשאי להתיר לבעל דין טיעון נוסף בתשובה לטענות בעל הדין שכנגד;

(3)  

התיר בית הדין חקירת מצהיר או חקירת עד שאינו מצהיר, תיערך חקירתו לפני שמיעת טענות בעלי הדין, ואולם רשאי בית הדין, אם ראה טעם לכך, להתיר חקירת מצהיר בשלב אחר של הדיון; המצהיר מטעם העורר ייחקר תחילה, זולת אם קבע בית הדין סדר אחר; היו כמה עוררים או כמה משיבים, יקבע בית הדין את סדר חקירת המצהירים ביניהם;

(4)  

בית הדין רשאי להורות על השלמת טיעונים בכתב בעניינים שקבע, במקום טיעון בעל פה.

טענות חדשות

16.  

לא ייזקק בית דין לעובדה או לנימוק שלא הועלו בכתב ערר או בכתב תשובה, לפי העניין, אלא אם כן קבע כי הדבר דרוש לשם עשיית צדק, ובלבד שניתנה לשאר בעלי הדין הזדמנות נאותה להגיב עליהם.

אי-התייצבות לדיון לפני בית דין

17.  

(א)   

נמסרה הודעה בדבר מועד דיון לפי תקנה 12(ד), רשאי בית דין –

(1)  

אם לא התייצב איש מבעלי הדין – להכריע בערר על סמך הטענות והראיות בכתב, כאמור בתקנה 12(א), למחוק או לדחות את הערר או לדחות את הדיון למועד אחר;

(2)  

אם התייצב העורר והמשיב לא התייצב – לקיים דיון בערר בהיעדר המשיב או לדחות את הדיון למועד אחר;

(3)  

אם התייצב המשיב ולא התייצב העורר – למחוק או לדחות את הערר או לדחות את הדיון למועד אחר.

(ב)  

ניתנה החלטה לפי תקנה זאת, רשאי עורר או משיב, לפי העניין, לבקש את ביטולה או את שינויה, בתוך שבעה ימים מיום המצאתה, ורשאי בית דין לבטלה או לשנותה בתנאים שיראו לו, ובין השאר לעניין הוצאות.

סטייה מהוראות התקנות

18.  

ראה בית דין כי נסיבות העניין מצדיקות סטייה מהוראות תקנות אלה, רשאי הוא לדון בערר בסטייה מהוראות התקנות, ככל שנדרש, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

פרוטוקול

19.  

(א)   

הדיין או מי שהוא קבע לצורך זה, ירשום בפרוטוקול את החלטות בית הדין שניתנו במעמד הדיון אשר נערך לפי תקנה 12(ב) או (ג) (בתקנה זו – פרוטוקול החלטות); הדיין יחתום על פרוטוקול ההחלטות והוא יצורף לתיק בית הדין.

(ב)  

מבלי לגרוע באמור בתקנת משנה (א) פרוטוקול הדיון המלא ייערך בדרך של הקלטה ברשמקול או בכל מכשיר הקלטה שיקבע בית דין, ובלבד שפרוטוקול שנערך כאמור יצורף לתיק בית הדין.

(ג)   

(1)  

על אף האמור בתקנת משנה (ב) בית הדין רשאי להורות, מיוזמתו או לבקשת בעל דין, כי פרוטוקול הדיון המלא ייערך בכתב אם ניהול פרוטוקול בדרך של הקלטה אינו מתאים מטעמי חיסיון, ביטחון המדינה, פרטיות, מוגבלות של אדם המשתתף בדיון או מטעם אחר המצדיק ניהול פרוטוקול דיון מלא בכתב.

(2)  

הדיין יחתום על פרוטוקול דיון מלא שנערך לפי פסקה (1) והוא יצורף לתיק בית הדין.

(ד)  

בעל דין זכאי לקבל, בתום הדיון או בסמוך לאחר מכן, עותק של פרוטוקול החלטות או של פרוטוקול דיון מלא שנערך לפי תקנת משנה (ג).

(ה)   

(1)  

בעל דין רשאי לבקש מבית הדין תיעוד בכתב של תוכן ההקלטה שנערכה לפי תקנת משנה (ב); תיעוד כאמור לא ייחשב לפרוטוקול הדיון המלא אלא אם כן קבע בית הדין אחרת.

(ו)   

(2)  

הדיין יחתום על תיעוד בכתב שנערך לפי פסקה (1) והוא יצורף לתיק בית הדין.

החלטה

20.  

בית דין ייתן את החלטתו בערר במועד סמוך, ככל האפשר, לסיום בירור הערר; ההחלטה תומצא לצדדים.

פגם בסדרי דין

21.  

בית דין לא יפסול הליך, כולו או מקצתו, בשל פגם בסדרי הדין, לרבות אי-קיום תקנות אלה, אם לדעתו הפגם לא יגרום עיוות דין או אם יש אפשרות סבירה לתקן את הפגם בדרך של דחיית הדיון או בדרך אחרת.

הארכת מועדים

22.  

בית דין רשאי להאריך מועד שקבע וכן להאריך מטעמים מיוחדים שיירשמו גם מועד שקבוע בתקנות אלה.

פרק ז' – הגשת כתבי בי-דין ומסמכים לבית הדין והמצאה

הגשת כתבי בי-דין ומסמכים לבית הדין

23.  

(א)   

הגשת כתבי בי-דין או מסמכים לבית הדין אשר נקבעה בחוק או בתקנות תיעשה באופן מקוון למערכת המקוונת (בתקנה זו – הגשה מקוונת).

(ב)  

ראש בית הדין יפרסם הודעה ובה הסברים בדבר אופן ביצוע ההגשה המקוונת באתר המרשתת של בית הדין.

(ג)   

הוגש כתב בי-דין או מסמך בהגשה מקוונת, תימסר על כך הודעה אוטומטית מהמערכת המקוונת למגיש, המציינת, בין השאר, את מועד שליחת כתב בי-הדין או המסמך כפי שמופיע בשעון הפנימי של המערכת המקוונת.

המצאת כתבי בי-דין בין הצדדים

24.  

(א)   

המצאת כתבי בי-דין לעורר, על כלל נספחיהם, תיעשה באופן מקוון באמצעות המערכת המקוונת, לרבות בדרך של שליחת עותק סרוק של כתבי בי-הדין, על כלל נספחיהם, מהמערכת אל כתובת דואר אלקטרוני שצוינה לפי תקנה 2(ג)(1) או (2), והכול לפי בחירת העורר; לעניין זה – בחירת העורר תיעשה בתחילת ההליך ותחול על כל ההמצאות במהלכו.

(ב)  

המצאת כתבי בי-דין למשיב, על כלל נספחיהם, תיעשה באופן מקוון באמצעות המערכת המקוונת.

המצאת מסמכים מאת בית הדין

25.  

(א)   

המצאת החלטה, הזמנה לדיון או כל מסמך אחר (להלן – מסמך) מאת בית הדין לעורר תיעשה באופן מקוון באמצעות המערכת המקוונת, לרבות בדרך של שליחת עותק סרוק של המסמך מהמערכת אל כתובת דואר אלקטרוני שצוינה לפי תקנה 2(ג)(1) או (2), והכול לפי בחירת העורר; לעניין זה – בחירת העורר תיעשה בתחילת ההליך ותחול על כל ההמצאות במהלכו.

(ב)  

המצאת מסמך מאת בית הדין למשיב תיעשה באופן מקוון באמצעות המערכת המקוונת.

מועד ההמצאה

26.  

(א)   

הומצא כתב בי-דין או מסמך באופן מקוון באמצעות המערכת המקוונת לפי תקנות 25-24,  תימסר על כך הודעה אוטומטית מהמערכת המקוונת לצד הממציא, המציינת, בין השאר, את מועד שליחת כתב בי-הדין או המסמך כפי שמופיע בשעון הפנימי של המערכת המקוונת.

(ב)  

מועד שליחת כתב בי-דין או מסמך לפי תקנת משנה (א) יהיה מועד ההמצאה של כתב בי-הדין או המסמך, ואולם אם היה המועד אחרי השעה 17:00 בימים א' עד ה' בשבוע או ביום ו' או ביום מנוחה שנקבע בחיקוק, ייחשב מועד ההמצאה יום החול שלאחריו.

(ג)   

על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) שליחת כתב בי-דין או מסמך לא תיחשב כהמצאה כדין במועד השליחה אם הגיש הנמען תצהיר בדבר אי-קבלתו או בדבר קבלתו במועד מאוחר יותר.

פרק ח' – סדרי מינהל

סימן א' – מזכירות

מזכירות

27.  

משרדו של בית הדין ייקרא בשם "מזכירות" (להלן – המזכירות).

רישום

28.  

במזכירות ינוהל רישום של העררים שהובאו לפני בית הדין תוך התייחסות לפרטים אלה:

(1)  

מספק התיק;

(2)  

מספר ההודעה על החלטה להטיל קנס, ככל שישנו;

(3)  

תאריך הגשת הערר לבית הדין;

(4)  

שם הדיין;

(5)  

שמות בעלי הדין ומעמדם בערר;

(6)  

הסעד המבוקש בערר;

(7)  

האגרה ששולמה;

(8)  

תאריך הדיון אם נקבע כזה.

תיק בית דין

29.  

(א)   

המזכירות תנהל תיקי בית דין במערכת המקוונת.

(ב)  

תיק בית דין יכיל את כל כתבי בי-דין, לרבות מסמכים, מוצגים, פרוטוקולים והחלטות, ואולם בית דין רשאי להורות, כי מוצג שהוגש לבית הדין יישמר על ידי בעל דין שהגישו, בתנאים שהורה; אם המוצג הוא מסמך בכתב, ייסרק המוצג לפני העברתו לידי בעל הדין לשמירה, והעותק הסרוק יישמר במערכת המקוונת.

(ג)   

על כל כתב בי-דין יצוין מספר התיק.

(ד)  

ראש בית הדין רשאי לקבוע הנחיות לעניין החזקתם של מסמכים חסויים.

סימן ב' – פגרות

תקופות פגרה

30.  

תקופות הפגרה בבית דין יהיו בהתאם לתקופות הפגרה הנהוגות בבתי המשפט לפי תקנות הפגרות.

דיון בתקופת פגרה

31.  

במהלך תקופת פגרה רשאי בית דין לברר ערר בעניין מסוים אשר לגביו הורה ראש בית הדין, או דיין שראש בית הדין מינה לכך, כי יש לבררו מן הטעם שהוא אינו סובל דחייה או ערר מסוים שהובא לפניו ואשר אינו סובל דחייה, והכול מטעמים מיוחדים שיירשמו.

מניין הימים

32.  

ימי הפגרה לא יבואו במניין הימים לצורך המועדים הקבועים בחוק ובתקנות אלה, אלא אם כן הורה בית הדין אחרת.

פרק ט' – כללי

כתבי טענות נוספים

33.  

בעל דין לא יגיש תצהיר או מסמך אחר, נוסף על המפורט בתקנות אלה, אלא ברשות בית דין.

בקשה לאחר הכרעה בערר

34.  

(א)   

ניתנה החלטה בערר לפי תקנה 20 ונדרשת הכרעה שיפוטית שאינה נבלעת בהחלטה ואשר קשורה לביצועה של ההחלטה, רשאי אחד מבעלי הדין להגיש בקשה בכתב לבית הדין; בקשה כאמור לא תוגש יותר מפעם אחת בעניין מסוים.

(ב)  

בית הדין שאליו הוגשה בקשה כאמור בתקנת משנה (א) רשאי לדחות את הבקשה על הסף, על-יסוד הבקשה בלבד או לאחר שקיבל את תגובת בעל הדין שכנגד, אם ראה כי לכאורה אין היא מגלה עילה להתערבות בית הדין או שהיא טרדנית או קנטרנית.

(ג)   

נזקק בית הדין להפעיל את סמכותו לפי תקנה זו, ישקול בית הדין אם לחייב בעל דין בהוצאות לפי שיקול דעתו.

(ד)  

מבלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (ג), ראה בית הדין כי בעל דין עשה שימוש לרעה בתקנה זו, רשאי הוא, בלא קשר עם תוצאות הערר, להטיל על בעל הדין הוצאות לטובת אוצר המדינה בשיעור שיראה לנכון.

בקשה תהיה בכתב

35.  

כל בקשה לפי תקנות אלה תוגש בכתב, ואם היא מעלה טענות שבעובדה, תהיה נתמכת בתצהיר כאמור בתקנה 2(ד), בשינויים המחויבים לפי העניין, זולת אם החליט בית הדין לקיים דיון לפניו לפי תקנה 12(ב) או (ג), והתיר להעלות לפניו את הבקשה במהלך הדיון.

חישוב מועדים

36.  

מניין הימים שנקבעו בתקנות אלה יימנה מיום מתן ההחלטה, אם ניתנה בפני בעל הדין; לא התייצב בעל דין אף שזומן כדין, יימנה המועד מיום מתן ההחלטה כאילו ניתנה בפניו; ניתנה החלטה שלא בפני בעל דין, יימנה המועד מיום המצאתה לו כאמור בפרק ז'.

תחילה

37.  

תחילתן של תקנות אלה ביום תחילתו של חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ד-2024.