- תקנות בתי המשפט (יישום אמנת סינגפור בדבר הסדרי גישור בין-לאומיים), התשפ"ה-2025

בהליך בבית המשפט בעניין הסדר גישור בין-לאומי לפי אמנת סינגפור, רשאי בית המשפט להורות על תרגום הסדר הגישור הבין-לאומי או מסמכים נוספים, לעברית.

תוספת

(תקנה 2)

אמנת האומות המאוחדות בדבר הסדרי גישור בין-לאומיים (אמנת סינגפור)

מבוא

הצדדים לאמנה זו,

בהכירם בערכו של הגישור לטובת הסחר הבין-לאומי כאמצעי ליישוב סכסוכים מסחריים שבהם הצדדים לסכסוך פונים אל גורם או גורמים שלישיים כדי לסייע להם בניסיונם ליישב את הסכסוך בדרכי נועם,

בציינם כי השימוש בגישור הולך וגובר בפעילות מסחרית בין-לאומית ומקומית כחלופה להתדיינות משפטית,

בתתם דעתם לכך שהשימוש בגישור מקנה יתרונות משמעותיים, כגון צמצום המקרים שבהם מחלוקת מובילה לסיום היחסים המסחריים, סיוע בניהול עסקאות בין-לאומיות של צדדים מסחריים, וחיסכון למדינות במשאבים לניהול צדק,

בהיותם משוכנעים כי יצירת מסגרת להסדרי גישור בסכסוכים בין-לאומיים שמקורם בגישור המקובלת על מדינות בעלות מערכות משפטיות חברתיות וכלכליות שונות תתרום לפיתוח יחסים כלכליים בין-לאומיים הרמוניים,

הסכימו לאמור:

סעיף 1. תחולה

(1) אמנה זו חלה על הסדר שמקורו בגישור ושהצדדים עשו בכתב כדי ליישב סכסוך מסחרי ("הסדר גישור") שבמועד עשייתו, הוא בין-לאומי במובן הבא:

(א) לפחות לשניים מהצדדים להסדר הגישור יש מקומות עסקים במדינות שונות; או

(ב) המדינה שבה לצדדים להסדר הגישור יש מקום עסקים איננה:

(i) המדינה שבה מבוצע חלק משמעותי מההתחייבויות במסגרת הסדר הגישור; או

(ii) המדינה בעלת הזיקה המשמעותית ביותר לנושא הסדר הגישור;

(2) אמנה זו אינה חלה על הסדרי גישור:

(א) שנועדו ליישב סכסוך הנובע מעסקאות שאחד מהצדדים הוא צרכן שנועדו לצרכים אישיים, משפחתיים או לצורכי משק בית;

(ב) הקשורים לדיני משפחה, ירושה או עבודה.

(3) אמנה זו איננה חלה על:

(א) הסדרי גישור:

(i) שאישר בית משפט או שנעשו במסגרת הליכים בפני בית משפט; וכן

(ii) הניתנים לאכיפה כפסק דין במדינה של אותו בית המשפט;

(ב) הסדרי הגישור שתועדו וניתנים לאכיפה כפסק בוררות.

סעיף 2. הגדרות

(1) לעניין סעיף 1(1):

(א) אם לצד יש יותר ממקום עסקים עיקרי אחד, מקום העסקים הנוגע בדבר הוא המקום בעל הזיקה המשמעותית ביותר לסכסוך שיושב באמצעות הסדר הגישור, בשים לב לנסיבות שהיו ידועות לצדדים או שעליהן חשבו הצדדים במועד עשיית הסדר הגישור;

(ב) אם אין לצד מקום עסקים, הוא מקום המגורים הרגיל של הצד.

(2) הסדר הגישור ייחשב "בכתב" אם תוכנו מתועד בכל צורה שהיא; הדרישה שהסדר הגישור יהיה בכתב מתמלאת באמצעות תקשורת אלקטרונית אם המידע הכלול בה נגיש באופן שיהיה שמיש לעיון עתידי.

(3) "גישור" משמעותו הליך, ולא משנה מה הביטוי שמשתמשים בו או הבסיס שעליו ההליך מתנהל, שבאמצעותו הצדדים מנסים ליישב את הסכסוך ביניהם בדרכי נועם בסיוע גורם או גורמים חיצוניים ("המגשר") שהם חסרי סמכות לכפות פתרון על הצדדים לסכסוך.

סעיף 3. עקרונות כלליים

(1) כל מדינה שהיא צד לאמנה תאכוף הסדרי גישור לפי סדרי הדין שלה ולפי התנאים שנקבעו באמנה זו.

(2) אם מתעורר סכסוך בנוגע לעניין שצד טוען כי כבר הוסדר בהסדר הגישור, מדינה שהיא צד לאמנה תאפשר לצד לסכסוך לטעון לקיומו של הסדר הגישור לפי כללי סדרי הדין שלה ולפי התנאים שנקבעו באמנה זו, כדי להוכיח כי הסכסוך נפתר.

סעיף 4. תנאים להסתמכות על הסדרי הגישור

(1) צד המסתמך על הסדר גישור לפי אמנה זו יספק לרשות המוסמכת של מדינה שהיא צד לאמנה שבה מבוקש סעד:

(א) את הסדר הגישור שעליו חתמו הצדדים;

(ב) ראיה לכך שהסדר הגישור נבע מגישור, כגון:

(i) חתימת המגשר על הסדר הגישור;

(ii) מסמך חתום ביד המגשר המציין כי הגישור נערך;

(iii) אישור בכתב של המוסד שניהל את הגישור; או

(iv) בהעדר (ii) ,(i) או (iii), כל ראיה אחרת המקובלת על הרשות המוסמכת.

(2) התנאי כי הסדר הגישור ייחתם בידי הצדדים או המגשר, לפי העניין, מתמלא אם מדובר בתקשורת אלקטרונית אם:

(א) נעשה שימוש בשיטה לזיהוי הצדדים או המגשר ולציון כוונת הצדדים או המגשר לגבי מידע הכלול בתקשורת האלקטרונית; וכן

(ב) השיטה שמשתמשים בה:

(i) אמינה באופן ההולם את המטרה שלשמה נוצרה או הועברה התקשורת האלקטרונית, לאור כל הנסיבות, לרבות כל הסכם נוגע בדבר; או

(ii) הוכח בפועל כי היא תואמת את האמור בסעיף קטן (א) לעיל, לבדה או בשילוב עם ראיה נוספת.

(3) אם הסדר הגישור אינו בשפה הרשמית של המדינה שהיא צד לאמנה שאצלה מבוקש הסעד, הרשות המוסמכת רשאית לבקש תרגום שלו לשפה האמורה.

(4) הרשות המוסמכת רשאית לדרוש כל מסמך נחוץ כדי לאמת כי דרישות האמנה מולאו.

(5) בבחינתה את הבקשה לסעד, הרשות המוסמכת תפעל במהירות.

סעיף 5. עילות לסירוב להענקת סעד

(1) הרשות המוסמכת של מדינה שהיא צד לאמנה שאצלה מבוקש הסעד לפי סעיף 4 רשאית לסרב להעניק סעד לבקשת הצד שכנגדו מבוקש הסעד רק אם אותו צד ממציא לרשות המוסמכת הוכחה כי -

(א) צד להסדר הגישור היה במצב של אי-כשרות כלשהי;

(ב) הסדר הגישור שמבקשים להסתמך עליו:

(i) בטל ומבוטל, משולל כוח פעולה או שאינו בר-ביצוע לפי הדין שאליו הצדדים הכפיפו אותו כדין או, בהעדר כל סימן לכך, לפי הדין החל כפי שתורה הרשות המוסמכת של המדינה שהיא צד לאמנה שאצלה מבוקש הסעד לפי סעיף 4;

(ii) אינו מחייב או אינו סופי, לפי תנאיו; או

(iii) שונה בדיעבד;

(ג) ההתחייבויות בהסדר הגישור:

(i) מולאו; או

(ii) אינן ברורות או אינן ניתנות להבנה;

(ד) הענקת סעד תהיה מנוגדת לתנאי הסדר הגישור;

(ה) המגשר הפר הפרה חמורה של אמות המידה החלות על המגשר או על הגישור שבלעדי הפרה זו הצד האמור לא היה מתקשר בהסדר הגישור; או

(ו) המגשר לא גילה לצדדים נסיבות המעוררות ספק מוצדק באשר לניטרליות או לעצמאותו, ולאי-הגילוי האמור הייתה השפעה מהותית או השפעה לא ראויה על צד אשר ללא הכשל האמור לא היה מתקשר בהסדר הגישור.

(2) הרשות המוסמכת של מדינה שהיא צד לאמנה שאצלה מבוקש הסעד לפי סעיף 4 רשאית גם לסרב להעניק סעד אם מצאה כי:

(א) הענקת סעד תהיה בניגוד לתקנת הציבור של אותה המדינה; או

(ב) נושא הסכסוך אינו ניתן ליישוב באמצעות גישור לפי הדין של אותה המדינה.

סעיף 6. בקשות או טענות מקבילות

אם בקשה או טענה הקשורות להסדר גישור הועלו בפני בית משפט, ערכאת בוררות או כל רשות מוסמכת אחרת העשויה להוציא לפועל את הסעד המבוקש לפי סעיף 4, הרשות המוסמכת של המדינה שהיא צד לאמנה שאצלה מבוקש הסעד רשאית, אם היא רואה זאת לנכון, לדחות את ההחלטה או, לבקשת צד, להורות לצד שכנגד לתת בטוחה הולמת.

סעיף 7. חוקים אחרים או אמנות אחרות

אמנה זו לא תשלול מכל בעל עניין כל זכות להזדקק להסדר הגישור באופן ובהיקף המותרים לפי דיני המדינה שהיא צד לאמנה שבה מבוקש להסתמך על הסדר הגישור האמור או לפי כל אמנה אחרת שהוא צד לה.

סעיף 8. הסתייגויות

(1) מדינה שהיא צד לאמנה רשאית להצהיר כי:

(א) היא לא תחיל אמנה זו על הסדרי גישור שהיא צד להם, או שכל גוף ממשלתי או כל אדם הפועל בשם גוף ממשלתי מטעמה הם צדדים להם, בהיקף המפורט בהצהרה;

(ב) היא תחיל אמנה זו רק אם הצדדים להסדר הגישור הסכימו על החלת האמנה.

(2) הסתייגויות אינן מותרות להוציא אלה המותרות במפורש בסעיף זה.

(3) מדינה שהיא צד לאמנה רשאית להעלות הסתייגויות לאמנה בכל עת; הסתייגויות שהועלו במועד החתימה יהיו כפופות לאישור עם האשרור, הקבלה או האישור; הסתייגויות כאמור ייכנסו לתוקף במקביל לכניסה לתוקף של אמנה זו לגבי מדינה שהיא צד לאמנה הנוגעת בדבר; הסתייגויות שהועלו במועד האשרור, הקבלה או האישור של אמנה זו או ההצטרפות אליה, או במועד עשיית הצהרה במסגרת סעיף 13, ייכנסו לתוקף בעת הכניסה לתוקף של אמנה זו לגבי מדינה שהיא צד לאמנה הנוגעת בדבר; הסתייגויות שהופקדו אחרי כניסתה לתוקף של האמנה לגבי אותה המדינה שהיא צד לאמנה ייכנסו לתוקף שישה חודשים אחרי תאריך ההפקדה.

(4) הסתייגויות ואישוריהן יופקדו אצל הנפקד.

(5) כל מדינה שהיא צד לאמנה המעלה הסתייגות לפי אמנה זו רשאית למשוך אותה בכל עת; משיכות כאמור יש להפקיד אצל הנפקד, והן ייכנסו לתוקף שישה חודשים אחרי ההפקדה.

סעיף 9. השפעה על הסדרי הגישור

האמנה וכל הסתייגות ממנה או משיכת הסתייגות יחולו רק על הסדרי גישור שנעשו אחרי התאריך שבו האמנה, ההסתייגות או המשיכה נכנסו לתוקף לגבי המדינה שהיא צד לאמנה הנוגעת בדבר.

סעיף 10. נפקד

המזכיר הכללי של האומות המאוחדות הוא הנפקד של אמנה זו.

סעיף 11. חתימה, אשרור, קבלה, אישור, הצטרפות

(1) אמנה זו תהיה פתוחה לחתימה לכל המדינות, בסינגפור, ביום 7 באוגוסט 2019, ולאחר מכן במטה האומות המאוחדות בניו יורק.

(2) אמנה זו כפופה לאשרור, קבלה או אישור של המדינות החתומות עליה.

(3) אמנה זו פתוחה להצטרפות כל המדינות שאינן חתומות החל מתאריך פתיחתה לחתימה.

(4) מסמכי אשרור, קבלה, אישור או הצטרפות יש להפקיד אצל הנפקד.

סעיף 12. השתתפות של ארגונים לאינטגרציה כלכלית אזורית

(1) ארגון לאינטגרציה כלכלית אזורית שהקימו מדינות ריבוניות ושהוא בעל סמכות בעניינים מסוימים המוסדרים באמנה זו רשאי לחתום על אמנה זו, לאשררה, לקבלה, לאשרה או להצטרף אליה; במקרה כזה, הארגון לאינטגרציה כלכלית אזורית יקבל על עצמו את הזכויות וההתחייבויות של מדינות שהן צדדים לאמנה, אם לארגון יש סמכות על עניינים שאמנה זו חלה עליהם; מקום שמספר הצדדים נוגע לאמנה זו, הארגון לאינטגרציה כלכלית אזורית לא יימנה כצד לאמנה נוסף על המדינות החברות בו שהן צדדים לאמנה.

(2) ארגון לאינטגרציה כלכלית אזורית, במועד החתימה, האשרור, הקבלה, האישור או ההצטרפות, יגיש הצהרה לנפקד בדבר העניינים אשר אמנה זו חלה עליהם ושלגביהם המדינות החברות בו העבירו לו סמכות; הארגון לאינטגרציה כלכלית אזורית יודיע במהרה לנפקד לאלתר על כל שינוי בחלוקת הסמכויות, לרבות העברות חדשות של סמכויות, כמפורט בהצהרה לפי סעיף קטן זה.

(3) כל שימוש ב"צד לאמנה", "צדדים לאמנה", "מדינה" או "מדינות" באמנה זו חל באופן זהה על ארגון לאינטגרציה כלכלית אזורית, מקום שההקשר מחייב זאת.

(4) אמנה זו לא תגבר על כללים סותרים של ארגון לאינטגרציה כלכלית אזורית, בין אם כללים כאמור אומצו או נכנסו לתוקף לפני או לאחר אמנה זו: (א) אם, לפי סעיף 4, מבוקש סעד במדינה שהיא חברה בארגון האמור וכל המדינות הנוגעות בדבר לפי סעיף 1, סעיף קטן (1), הן חברות בארגון האמור; או (ב) בכל הנוגע להכרה או אכיפה של פסקי דין בין מדינות חברות בארגון כאמור.

סעיף 13. מערכות משפטיות לא מאוחדות

(1) אם למדינה שהיא צד לאמנה יש שתי יחידות טריטוריאליות או יותר שבהן מערכות משפט שונות הן בנות החלה לגבי העניינים שאמנה זו עוסקת בהם, היא רשאית, במועד החתימה, האשרור, הקבלה, האישור או ההצטרפות, להצהיר כי האמנה תחול על כל היחידות הטריטוריאליות שלה או רק על אחת או יותר מהן, והיא רשאית לתקן את הצהרתה באמצעות הגשת הצהרה נוספת בכל עת.

(2) על הצהרות אלה יש להודיע לנפקד ויש לציין במפורש את היחידות הטריטוריאליות שעליהן חלה האמנה.

(3) אם למדינה שהיא צד לאמנה יש שתי יחידות טריטוריאליות או יותר שבהן מערכות משפט שונות הן בנות החלה לגבי העניינים שאמנה זו עוסקת בהם:

(א) כל אזכור לחוק או לכלל סדר דין של מדינה יתפרש כנוגע, מקום שמתאים, לחוק או לכלל סדר הדין שבתוקף ביחידה הטריטוריאלית הנוגעת בדבר;

(ב) כל אזכור למקום העסקים במדינה יתפרש כנוגע, מקום שמתאים, למקום העסקים ביחידה הטריטוריאלית הנוגעת בדבר;

(ג) כל אזכור לרשות המוסמכת של המדינה יתפרש כנוגע, מקום שמתאים, לרשות המוסמכת ביחידה הטריטוריאלית הנוגעת בדבר;

(ד) לא הגישה מדינה שהיא צד לאמנה כל הצהרה לפי סעיף קטן (1) לסעיף זה, יש להחיל את האמנה על כל היחידות הטריטוריאליות של מדינה זו.

סעיף 14. כניסה לתוקף

(1) אמנה זו תיכנס לתוקף שישה חודשים לאחר הפקדת מסמך האשרור, הקבלה, האישור או ההצטרפות השלישי.

(2) כאשר מדינה מאשררת אמנה זו, מקבלת אותה, מאשרת אותה או מצטרפת אליה לאחר הפקדת מסמך האשרור, הקבלה, האישור או ההצטרפות השלישי, האמנה תיכנס לתוקף לגבי המדינה האמורה שישה חודשים לאחר תאריך ההפקדה של מסמך האשרור, הקבלה, האישור או ההצטרפות שלה; האמנה תיכנס לתוקף לגבי היחידה הטריטוריאלית שלגביה חלה אמנה זו לפי סעיף 13, שישה חודשים לאחר הגשת ההצהרה כאמור.

סעיף 15. תיקון

(1) כל מדינה שהיא צד לאמנה רשאית להציע תיקון לאמנה זו באמצעות הגשתו למזכיר הכללי של האומות המאוחדות; לאחר מכן, המזכיר הכללי יעביר את התיקון המוצע לצדדים לאמנה עם בקשה כי יציינו האם הם בעד קיום ועידת צדדים לאמנה לצורך דיון בהצעה והצבעה עליה; במקרה שבתוך ארבעה חודשים מתאריך הודעה כאמור לפחות שליש מהצדדים לאמנה הם בעד ועידה כאמור, המזכיר הכללי יזמן את הוועידה בחסות האומות המאוחדות.

(2) ועידת הצדדים לאמנה תעשה כל מאמץ להשיג תמימות דעים על כל תיקון; אם כל המאמצים להשגת תמימות דעים מוצו ולא הושגה תמימות דעים, התיקון, כמוצא אחרון, יחייב לצורך אימוצו הצבעה ברוב של שני שלישים מהצדדים לאמנה הנוכחים והמצביעים בוועידה.

(3) תיקון שהתקבל יוגש באמצעות הנפקד לכל הצדדים לאמנה לאשרור, קבלה או אישור.

(4) תיקון שאומץ ייכנס לתוקף שישה חודשים אחרי תאריך ההפקדה של מסמך האשרור, הקבלה או האישור השלישי; כאשר תיקון נכנס לתוקף, הוא יחייב את הצדדים לאמנה שהביעו הסכמה להיות מחויבים לו.

(5) כאשר מדינה שהיא צד לאמנה מאשררת, מקבלת או מאשרת תיקון אחרי הפקדת מסמך האשרור, הקבלה או האישור השלישי, התיקון ייכנס לתוקף לגבי אותה המדינה שישה חודשים אחרי תאריך הפקדת מסמך האשרור, הקבלה או האישור שלה.

סעיף 16. הסתלקויות מהאמנה

(1) מדינה שהיא צד לאמנה רשאית להסתלק מהאמנה באמצעות הודעה רשמית בכתב הממוענת לנפקד; ההסתלקות עשויה להיות מוגבלת ליחידות טריטוריאליות מסוימות של מערכת משפט שמורכבת ממספר יחידות לא טריטוריאליות שעליה חלה אמנה זו.

(2) ההסתלקות תיכנס לתוקף 12 חודשים לאחר קבלת ההודעה באמצעות הנפקד; אם מצוין פרק זמן ארוך יותר לכניסה לתוקף של הסתלקות מהאמנה, ההסתלקות תיכנס לתוקף עם פקיעת פרק הזמן הארוך יותר לאחר קבלת ההודעה באמצעות הנפקד; האמנה תמשיך לחול על הסכמי היישוב שסוכמו לפני הכניסה לתוקף של ההסתלקות. נעשה במקור יחיד, שנוסחיו הערבי, הסיני, האנגלי, הצרפתי, הרוסי והספרדי מהימנים באותה מידה.

י"ב באב התשפ"ה (6 באוגוסט 2025)

יריב לוין

שר המשפטים

1.	הגדרות
2.	נוסח אמנת סינגפור
3.	תחולת תקנות סדר הדין האזרחי
4.	בקשה לתת תוקף של פסק דין
5.	תרגום
	תוספת

תקנות בתי המשפט (יישום אמנת סינגפור בדבר הסדרי גישור בין-לאומיים), התשפ"ה-2025 1