טיוטת תקנות

א. שם התקנות המוצעות

תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (תיקון), התשפ"ה-2025

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ"ה-1995, מסמיך את שרת התחבורה, בהסכמת שר האוצר, לקבוע דרכים להמצאת הודעות על חיובים ומועדים לתשלומם, וכן להתקין תקנות לביצועו. מטרת התיקון המוצע היא לקבוע דרך להמצאה דיגיטלית של חשבונות בקטע המרכזי בכביש 6 (להלן: "הכביש") לחייב רגיל ולחייב חד-פעמי (להלן: "נוסעים מזדמנים").

כיום, הדין הקיים מחייב את בעל הזיכיון לשלוח את החשבון לנוסע המזדמן באמצעות דואר בלבד, ואינו מאפשר שליחה באמצעים דיגיטליים, על אף שהם ידועים כפשוטים, נגישים, נוחים ואמינים, והשימוש בהם בשנים האחרונות הולך ונעשה נפוץ, במיוחד בכל הנוגע לקבלת הודעות תשלום (הן בקרב גופים פרטיים והן בקרב גופים ממשלתיים).יתירה מכך, נוסעים מזדמנים רבים טוענים כי חשבון הנשלח אליהם באמצעות הדואר אינו מגיע ליעדו, דבר שעלול להיגרם, בין היתר, מכתובת לא מעודכנת ברשות הרישוי, אובדן הדואר, מסירה לתיבה לא נכונה וכיו"ב. כתוצאה מכך, רבים מהם מתוודעים לחוב בחלוף זמן רב, כאשר אז נלוות לו חבויות נוספות לפי דין בסך מאות רבות ואף אלפי שקלים (לרבות מגבלות נוספות בשל סנקציות הנובעות מהליכי גביה בתיקים המגיעים להוצאה לפועל), ונגרמת להם אי-נעימות רבה.

התיקון המוצע במשולב עם תיקון מקביל לתקנות תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגביה), תשנ"ט-1999, נועד לאפשר לנוסעים מזדמנים לקבל חשבונות באמצעים דיגיטליים ביעילות ובנוחות, תוך יצירת מנגנון של חזקת המצאה המשקפת במידת הסתברות ראויה את הגעת החשבון בפועל למענם הדיגיטלי, ומבלי להשפיע על ההסדר הקיים הנוגע לחייבים רשומים שיש להם "הסכם" כהגדרתו בתקנות. ההסדר המוצע מבוסס על העקרונות שנקבעו בחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע"ח-2018, ומשלב מנגנונים המאזנים בין שתי תכליות אלו, ובעיקרם: ההמצאה הדיגיטלית תתאפשר רק בכפוף להסכמה מראש של החייב (באמצעות הסכם המצאה דיגיטלית); המען הדיגיטלי שנמסר בהסכם המצאה דיגיטלית יעבור הליך אימות על ידי הזכיין; המצאה דיגיטלית השקולה לדואר רשום תהיה כפופה לדרישות מחמירות יותר, כגון קבלת חיווי על הצגת החשבון בפני החייב, להבדיל מאי-חיווי על כשל; ככל שלא מתקיימת, החשבון יישלח פעם נוספת, ובמקרה הצורך גם בפעם שלישית לשני מענים דיגיטליים (אם נמסרו); ככל שגם בשליחות החוזרות לא קמה חזקת המצאה, החשבון יישלח באמצעי הדואר בהתאם לדין הקיים.

לצד התיקון המוצע הנ"ל, מקודמים במקביל תיקונים דומים לעניין כביש האגרה יקנעם-סומך (המוכר כ"כביש 6 צפון" או "חוצה צפון"): תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (יקנעם סומך), תשע"ג-2013 ותקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגביה) (יקנעם סומך), תשע"ג-2013.

כמו כן כולל התיקון המוצע סייג לתחולת תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים), תשנ"ט-1999, כך שלא יחולו על כביש אגרה סומך בית העמק, כהגדרתו בתקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל)(סכומי דמי הגבייה)(סומך בית העמק), התשפ"ה-2025.[1]

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

טיוטת תקנות מטעם משרד התחבורה והבטיחות בדרכים:

תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (תיקון), התשפ"ה-2025

		בתוקף סמכותי[2] לפי סעיפים 12 12 ו-16 לחוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), תשנ"ה-1995 (להלן - החוק)[3], ובהסכמת שר האוצר, ולעניין תקנה 20 – לפי סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ"ב–[4]2021 (להלן – חוק עקרונות האסדרה), אני מתקי תקנות אלה:

תיקון תקנה 1	1. 1	בתקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים), תשנ"ט–1999[5] (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 1 –
		(1) במקום ההגדרות ""חייב חד פעמי", "חייב רגיל", "חייב רשום" ו"פרטים מזהים"", יבוא: ""הסכם המצאה דיגיטלית", "חייב חד פעמי", "חייב רגיל", "חייב רשום", "מען דיגיטלי", "פרטים מזהים" ו"תקנות דמי גביה" – כהגדרתם בתקנות דמי גביה.".
		(2) במקום ההגדרה "כרטיס אשראי" יבוא: ""כרטיס אשראי" – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981.".
		(3) אחרי ההגדרה "תקופת החיוב" יבוא: ""תקנות דמי גביה" –תקנות כביש אגרה (כביש אגרה לישראל) (סכומי דמי הגביה), תשנ"ט-1999.".
תיקון תקנה 2		בתקנה 2(4) לתקנות העיקריות, בסופה יבוא: "או אם חתם על הסכם המצאה דיגיטלית - על סמך פרטים מזהים שמסר;".

תיקון תקנה 5	2.	בתקנה 5 לתקנות העיקריות –
		(1) בתקנת משנה (א), במקום פסקה (3), יבוא: "אם הוא חשבון הנשלח לחייב לפי הסכם או לפי הסכם המצאה דיגיטלית - בכל דרך שהוסכם עליה בהסכם כאמור ".
		(2) אחרי תקנת משנה (ג), יבוא:
			"(ג1) חשבון שנשלח לפי הסכם המצאה דיגיטלית והוא כולל חיובים בשל נסיעות בלבד – יראו כאילו הגיע לתעודתו אם קיבל בעל הזיכיון חיווי או הודעה מאת החייב על כך שהחשבון הוצג לו (בתקנה זו – חיווי על הצגה), או אם התקיימו תנאי פסקה (1) וכן תנאיה של אחת מפסקאות (2) עד (5):
				(1) באמצעי שבו נשלח החשבון נכלל מנגנון למתן חיווי על כשל בשליחת המסר או בקבלתו (בתקנה זו – חיווי על כשל), ובעל הזיכיון נקט את האמצעים הנדרשים כדי להבטיח ברמת ודאות גבוהה שחשבון יגיע לתיבת המען הדיגיטלי שבה מתקבלות הודעות, כברירת מחדל, ממען דיגיטלי מוגדר או המזוהה כמען שבחר החייב.
				(2) חלפו ארבעה ימים ממועד שליחת החשבון, מבלי שהתקבל חיווי על כשל;
				(3) התקבל חיווי על כשל – שלח בעל הזיכיון את החשבון פעם נוספת והתקיימו תנאי תקנת פסקה (2);
				(4) נשלח החשבון כאמור בפסקה (3) והתקבל חיווי על כשל – שלח בעל הזיכיון את החשבון לשני מענים דיגיטליים לפחות, והתקיימו באחד מהם לפחות תנאי פסקה (2);
				(5) נשלח החשבון כאמור בפסקה (4) והתקבלו חיווים על כשל או שלא היו בידי בעל הזיכיון שני מענים דיגיטליים שמסר החייב – הומצא החשבון לחייב כאילו היה חד-פעמי או חייב רגיל ללא הסכם המצאה דיגיטלית.
			(ג2)	חשבון שנשלח לחייב לפי הסכם המצאה דיגיטלית והוא כולל חיוב בשל פיצוי והחזר הוצאות, יראו כאילו הגיע לתעודתו אם התקבל חיווי על הצגה או אם התקיימו תנאי תקנת משנה (ג1)(1) וכן אחד מאלה:
				(1) התקבל חיווי על כשל, או חלפו ארבעה ימים ממועד שליחת החשבון מבלי שהתקבל חיווי על הצגה – שלח בעל הזיכיון את החשבון פעם נוספת והתקבל חיווי על הצגה.
				(2) נשלח החשבון כאמור בפסקה (2) והתקבל חיווי על כשל או חלפו ארבעה ימים מבלי שהתקבל חיווי על הצגה – שלח בעל הזיכיון את החשבון לשני מענים דיגיטליים לפחות, והתקבל חיווי על הצגה בלפחות אחד מהם;
				(3) נשלח החשבון כאמור בפסקה (3) והתקבל חיוויים על כשל או חלפו ארבעה ימים מבלי שהתקבל חיווי על הצגה, או שלא היו בידי בעל הזיכיון שני מענים דיגיטליים שמסר החייב – הומצא החשבון לחייב כאילו היה חייב חד-פעמי או חייב רגיל ללא הסכם המצאה דיגיטלית;
			(ג3)	על אף האמור בתקנה זו, לא יראו בחשבון שנשלח לחייב לפי תקנות משנה (ג1) או (ג2), לפי העניין, כאילו הגיע לתעודתו, אם הוכיח החייב שלא קיבל את החשבון מסיבה שאינה תלויה בו, ולא בשל סירובו או הימנעותו."
תיקון תקנה 6	3.	בתקנה 6 לתקנות העיקריות –
		(1) בפסקה (2) – בסופה יבוא: ", או אם חתם על הסכם המצאה דיגיטלית - המען הדיגיטלי".
		(2) בפסקה (3) – אחרי "רשות הרישוי,", יבוא: "או אם חתם על הסכם המצאה דיגיטלית - המען הדיגיטלי, כפי שהם מעודכנים".
תיקון תקנה 7	4.	בתקנה 7(3) לתקנות העיקריות, בסופה יבוא: "נשלח החשבון לפי הוראות תקנות משנה 5(ג1)(3) עד (5) או (ג2), ייספר מניין הימים האמור מהשליחה האחרונה".
תיקון תקנה 19א	5.	בתקנה 19א לתקנות העיקריות, בסופה יבוא: "וכביש אגרה סומך בית העמק כהגדרתו בתקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה)(סומך בית העמק), התשפ"ה-2025[6]"
בחינה ראשונה לפי חוק עקרונות האסדרה	6.	בחינה תקופתית ראשונה של תקנות אלה לפי סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ"ב-2021, תתבצע בתום 10 שנים ממועד כניסתן לתוקף.

___ ב________ התשפ"ה

____________ 2025

(חמ _____3-2914-ת1)

__________________

מירי רגב

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים

דברי הסבר

רקע

הכביש לגביו מותקנות התקנות הוא "כביש אגרה" הפועל במתכונת של free-flow tolling, במובן זה שהתשלום עבורו לא מתבצע בתחנות גבייה פיזיות. כל נוסע בכביש רשאי לבחור אם להירשם כמנוי (מנוי "פסקל" או מנוי "וידאו") ולתת את פרטי זיהויו ופרטים לחיובו בתשלום (לרבות בדרך של קבלת דואר אלקטרוני), או אם לנסוע כנוסע מזדמן (בין אם כ"חייב חד-פעמי" ובין אם כ"חייב רגיל"). הליך הגבייה של הנוסע המזדמן מתבצע באמצעות זיהוי לוחית הרישוי של הרכב ופענוחה; איתור הנוסע באמצעות פרטים מזהים שמסר (עבור חייב חד-פעמי) או באמצעות "שאילתה" לרשות הרישוי במשרד התחבורה (עבור חייב רגיל); ולבסוף חיובו באמצעות שליחת החשבוניות לכתובת שאותרה, או שציין לפי הענין.

כיום, הדין הקיים מחייב את בעל הזיכיון לשלוח את החשבון לנוסע המזדמן באמצעות דואר בלבד[7], ואינו מאפשר שליחה באמצעים דיגיטליים, על אף שהם ידועים כפשוטים, נגישים, נוחים ואמינים, והשימוש בהם בשנים האחרונות הולך ונעשה נפוץ, במיוחד בכל הנוגע לקבלת הודעות תשלום (הן בקרב גופים פרטיים והן בקרב גופים ממשלתיים).יתירה מכך, נוסעים מזדמנים רבים טוענים כי חשבון הנשלח אליהם באמצעות הדואר אינו מגיע ליעדו, דבר שעלול להיגרם, בין היתר, מכתובת לא מעודכנת ברשות הרישוי, אובדן הדואר, מסירה לתיבה לא נכונה וכיו"ב. כתוצאה מכך, רבים מהם מתוודעים לחוב בחלוף זמן רב, כאשר אז נלוות לו חבויות נוספות לפי דין בסך מאות רבות ואף אלפי שקלים (לרבות מגבלות נוספות בשל סנקציות הנובעות מהליכי גביה בתיקים המגיעים להוצאה לפועל), ונגרמת להם אי-נעימות רבה.

התיקון המוצע עם תיקון מקביל לתקנות תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגביה), תשנ"ט-1999, נועד לאפשר לנוסעים מזדמנים לקבל חשבונות באמצעים דיגיטליים ביעילות ובנוחות, תוך יצירת נועד לאפשר לנוסעים מזדמנים לקבל חשבונות באמצעים דיגיטליים ביעילות ובנוחות, תוך יצירת מנגנון של חזקת המצאה המשקפת במידת הסתברות ראויה את הגעת החשבון בפועל למענם הדיגיטלי, ומבלי להשפיע על ההסדר הקיים הנוגע לחייבים רשומים שיש להם "הסכם" כהגדרתו בתקנות. ההסדר המוצע מבוסס על העקרונות שנקבעו בחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע"ח-2018, ומשלב מנגנונים המאזנים בין שתי תכליות אלו, ובעיקרם: ההמצאה הדיגיטלית תתאפשר רק בכפוף להסכמה מראש של החייב (באמצעות הסכם המצאה דיגיטלית); המען הדיגיטלי שנמסר בהסכם המצאה דיגיטלית יעבור הליך אימות על ידי הזכיין; המצאה דיגיטלית השקולה לדואר רשום תהיה כפופה לדרישות מחמירות יותר, כגון קבלת חיווי על הצגת החשבון בפני החייב, להבדיל מאי-חיווי על כשל; ככל שלא מתקיימת, החשבון יישלח פעם נוספת, ובמקרה הצורך גם בפעם שלישית לשני מענים דיגיטליים (אם נמסרו); ככל שגם בשליחות החוזרות לא קמה חזקת המצאה, החשבון יישלח באמצעי הדואר בהתאם לדין הקיים.

לצד התיקון המוצע הנ"ל, מקודמים במקביל תיקונים דומים לעניין כביש האגרה יקנעם סומך (המוכר כחוצה צפון-כביש 6): תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (יקנעם סומך), תשע"ג-2013 ותקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגביה) (יקנעם סומך), תשע"ג-2013.

להלן התייחסות פרטנית לתקנות:

תקנה 1 (הגדרות)

"הסכם המצאה דיגיטלית" -

מוצע להפנות לתקנות דמי גביה במסגרתן מוצע לקבוע כי תינתן האפשרות לחתום על "הסכם המצאה דיגיטלית", שיהיה בכתב ובנוסח שאישרה הרשות הממונה, במסגרתו ימסור חייב רגיל או חייב חד-פעמי את פרטיו המזהים, לרבות מענו הדיגיטלי, ובכך יהפוך לחייב רגיל או חד פעמי בעל הסכם המצאה דיגיטלית. ההגדרה מגשימה את "עיקרון הבחירה" וקובעת שהחשבון יומצא למען דיגיטלי רק אם החייב בחר בכך.

הפרטים שימסור החייב ישמשו את בעל הזיכיון באופן קבוע, או באופן חד-פעמי, בשים לב להיותו חייב רגיל או חייב חד פעמי. בעשותו כן, עדיין ייבדל חייב כאמור מהחייב הרשום, בכך שלא יהיו בידי הזכיין פרטים לשם חיוב באשראי, הוראת קבע או פיקדון.

עוד מוצע כי בעל הזיכיון יבצע הליך אימות בעניין המען הדיגיטלי, על מנת למנוע המצאה לכתובת שגויה.

"מען דיגיטלי" -

מוצע להפנות לתקנות דמי גביה במסגרתן "מען דיגיטלי" יהיה, כברירת מחדל, כתובת דואר אלקטרוני או מספר טלפון לקבלת מסרונים (SMS), שכן אלו אמצעים הידועים כנפוצים ואמינים. לצד זאת, על מנת לאפשר גמישות בהתאם להתפתחויות הטכנולוגיות, מוצע כי מען דיגיטלי יכול שיהיה גם אמצעי תקשורת מקוון אחר שאישרה הרשות הממונה, במסגרת תפקידה כגוף המפקח על פעולות בעל הזיכיון.

"פרטים מזהים" -

מוצע להפנות לתקנות דמי גביה במסגרתן "פרטים מזהים" מוגדרים כפרטים הכוללים שם פרטי ושם משפחה, מספר זהות של בעל הרכב, סוג הרכב, מספר רישוי של הרכב ומען דיגיטלי של בעל הרכב, אשר נדרש שיהיו מדויקים ונכונים, על-מנת שיחול ההסדר של המצאה דיגיטלית.

תקנות 2 ו-4 (אופן חיוב חייבים והמען להמצאת חשבון)

בהתאם למוצע בתיקון, בנוסף לרישומי רשות הרישוי, ניתן יהיה לחייב חייב רגיל גם על סמך פרטים מזהים שמסר בהסכם המצאה דיגיטלית, ככל שישנו כזה. כמו כן, ניתן יהיה לחייב חייב חד-פעמי על סמך פרטים שמסר בהסכם המצאה דיגיטלית. בנוסף, ניתן יהיה להמציא חשבון לחייב הרגיל או חייב חד-פעמי, על סמך פרטים אלו.

תקנה 3 (דרך המצאת חשבון)

מוצע לקבוע את אופן המצאת החשבון לחייב, תוך הבחנה בין חיובים בשל נסיעות לבין חיובים בשל פיצוי והחזר הוצאות.

כמו כן, מוצע לקבוע כללים לגבי חזקת מסירה ביחס למי שחתם על הסכם המצאה דיגיטלית, בשים לב למהות החשבון (נסיעות/פיצוי והחזר הוצאות), תוך מתן משמעות לקבלת חיווי/הודעה על הגעת החשבון, או כשל במסירה.

יובהר שעיקר התקנה המוצעת, מבוססת על ההסדר שנקבע בחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, תשע"ח-2018 (להלן – חוק תקשורת דיגיטלית). התקנה מבחינה בין המצאה דיגיטלית השקולה לשליחה בדואר לבין זו השקולה לשליחה בדואר רשום (ראו סעיפים 3ה–3ו לחוק תקשורת דיגיטלית). הבחנה זו יפה גם לענייננו, מאחר שחשבון הכולל חיוב בשל פו"ה נובע במקרים רבים מאי-תשלום האגרה (דבר שעלול להיגרם מאי-קבלתו בפועל), וכן משום שחשבון כזה הוא גבוה יותר ועלול לגרור אחריו הוספת הפרשי הצמדה, תוספת פיגור וריבית פיגורים, פתיחה בהליך הוצאה לפועל וחיוב באגרות, לרבות הוצאות ושכר טרחה של עו"ד הכרוכים בהליך זה. על כן ישנה חשיבות יתרה כי חשבון הכולל חיוב בשל פו"ה יוצג בפני החייב בהסתברות גבוהה יותר.

תקנת משנה 5(ג1) (המוצעת כתיקון במסגרת התקנות העיקריות) –

מוצע כי אם החשבון כולל חיובים בשל נסיעות בלבד, חזקת ההמצאה תקום בהתקיים אחת משתי חלופות:

בחלופה הראשונה, חזקת ההמצאה תקום אם קיבל בעל הזיכיון חיווי על הצגת החשבון בפני החייב או הודעה מאת החייב כי זה הוצג לו. במקרה כזה, הרי שישנה הסתברות גבוהה כי החייב קיבל את החשבון.

בחלופה השנייה, אם לא עלה בידי בעל הזיכיון לקבל חיווי על הצגת החשבון, חזקת ההמצאה תקום אם שליחת החשבון עמדה בהוראות התנאים המפורטים בתקנה, שמטרתם לשקף רמת הסתברות ראויה כי החשבון התקבל אצל החייב. כתנאי מקדמי בחלופה זו, על בעל הזיכיון מוטלת החובה לכלול באמצעי שבו נשלח החשבון מנגנון למתן חיווי על כשל בשליחה או בקבלת המסר, וכן לנקוט את האמצעים הנדרשים כדי להבטיח ברמת ודאות גבוהה שחשבון יגיע לתיבת המען הדיגיטלי של החייב, להבדיל למשל מתיבת ה"ספאם". תנאי זה נלמד מסעיף 3ה(4)–(5) לחוק תקשורת דיגיטלית. בהמשך לכך, מוצע כי חזקת ההמצאה תקום בחלוף ארבעה ימים ממועד השליחה מבלי שהתקבל חיווי על כשל. תכלית קביעת פרק הזמן האמור היא לשקף תדירות סבירה שבה צפוי אדם מן היישוב להתעדכן בדברי דוא"ל ובמסרונים. אילו התקבל חיווי על כשל – תתבצע שליחה שנייה, ואילו התקבל חיווי נוסף על כשל – שליחה שלישית אם בידי בעל הזיכיון שני מענים דיגיטליים של החייב. אילו כל השליחות הביאו לחיוויים על כשל, החשבון יומצא לחייב כאילו היה חייב רגיל ללא הסכם המצאה דיגיטלית, קרי, באמצעי הדואר הקבועים כיום בדין.

תקנת משנה 5(ג2) ((המוצעת כתיקון במסגרת התקנות העיקריות)) -

מוצע כי אם החשבון כולל חיוב בשל פיצוי והחזר הוצאות, והוא נשלח לפי הסכם המצאה דיגיטלית, חזקת המצאה תקום בהתקיים 2 תנאים מצטברים –

האחד - כתנאי מקדמי בעל הזיכיון כלל באמצעי שבו נשלח החשבון מנגנון למתן חיווי על כשל בשליחה או בקבלת המסר, וכן נקט את האמצעים הנדרשים כדי להבטיח ברמת ודאות גבוהה שחשבון יגיע לתיבת המען הדיגיטלי של החייב, להבדיל למשל מתיבת ה"ספאם".

השני – אחד מאלה:

התקבל חיווי על הצגה.

התקבל חיווי על כשל, או חלפו ארבעה ימים ממועד שליחת החשבון מבלי שהתקבל חיווי על הצגה – שלח בעל הזיכיון את החשבון פעם נוספת והתקבל חיווי על הצגה.

התקבל חיווי על כשל או לא התקבל חיווי על הצגה כאמור בחלוף ארבעה ימים – שלח בעל הזיכיון את החשבון לשני מענים דיגיטליים לפחות, והתקבל חיווי על הצגה בלפחות אחד מהם.

התקבלו חיוויים על כשל או לא התקבל חיווי על הצגה כאמור בחלוף ארבעה ימים נוספים, או שלא היו בידי בעל הזיכיון שני מענים דיגיטליים שמסר החייב – הומצא החשבון כאילו היה מדובר בחייב רגיל, ללא הסכם המצאה דיגיטלית.

יודגש כי בהתאם לתקנה 5(ג3) (המוצעת כתיקון במסגרת התקנות העיקריות), לא תהיה חזקת מסירה לפי הסכם המצאה דיגיטלית, אם הוכיח חייב שלא קיבל את החשבון מסיבה שאינה תלויה בו. למעשה, אפילו התקיימה חזקת המצאה לפי הקבוע בתקנות, החייב יוכל לסתור אותה אם יוכיח שלא קיבל את החשבון מסיבה שאינה תלויה בו, ולא בשל סירובו או הימנעותו. טענה זו תוכל להתברר, למשל, בפנייה של החייב לבעל הזיכיון או בערכאות המוסמכות, בכלל זאת ועדת הערר. זאת כדי להגן על החייבים ולמנוע מהם לשאת בתוצאות של אי קבלת החשבון עקב בעיות שאינן בשליטתם (כמו תקלות טכניות במערכת).

תקנה 5 (מועדי תשלום)

מכיוון שמתווה ההמצאה הדיגיטלית המפורט לעיל עשוי לכלול בתוכו מספר רב של שליחות לשם הקמת חזקת ההמצאה, הרי שנדרש לקבוע את המועד הסופי שממנו ייספר מניין הימים לשם קביעת המועד לתשלום החיוב. היות שהשליחות הנוספות שנקבעו כאמור נדרשות במקרה שלא השתכללה חזקת המצאה, בהתאם לכך נקבע כי מניין הימים ייספר מהשליחה האחרונה.

תקנה 6 (סייג לתחולה)

מוצע לקבוע סייג לתחולת תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים), תשנ"ט-1999, כך שלא יחולו על "כביש אגרה סומך בית העמק", כהגדרתו בתקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל)(סכומי דמי הגבייה)(סומך בית העמק), התשפ"ה-2025[9], תקנות אשר לצד תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל)(אכיפת תשלומים)(סומך בית העמק), התשפ"ה-2025, נועדו להסדיר, בין השאר, את השימוש בו.[10]

תקנה 7 (בחינה ראשונה לפי חוק עקרונות האסדרה)

מוצע לקבוע כי בחינה תקופתית ראשונה של התקנות תתבצע בתום 10 שנים ממועד כניסתן לתוקף, זאת בהתאם לנדרש על פי הוראות סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ"ב-2021.

[1] טרם הותקנו; פורסמו להערות הציבור.

[6] טרם הותקנו; פורסמו להערות הציבור.

[7] בין שחשבון כאמור כולל חיוב בגין נסיעה בכביש ובין שחשבון כאמור כולל בנוסף גם חיוב בפיצוי והחזר הוצאות נסיעה.

[8] טרם הותקנו; פורסמו להערות הציבור.

[9] טרם הותקנו; פורסמו להערות הציבור

[10] טרם הותקנו; פורסמו להערות הציבור.