פרק א' – מטרה והגדרות

מטרה

1.   

מטרת חוק זה לאסדר את תחום שירותי האבטחה הניתנים בישראל, באופן שיתרום לשלום הציבור ולביטחונו.

הגדרות

2.   

בחוק זה –

"אבטחה" –פעולות הדרושות לשם הגנה על ביטחונו של אדם, רכוש או מקום שלצורך ביצוען נדרשת הסמכה מכוח חוק מהחוקים המנויים בתוספת הראשונה, הרשאה לפי סעיפים 9, 10, 10א או 10ג לחוק כלי היריה או רישיון מכוח סעיף 19(א) לחוק זה, לרבות אבטחה חמושה, בכלל זאת שמירה; 

"אבטחה חמושה" – אבטחה תוך החזקה או נשיאה של כלי ירייה;

"בעל רישיון מיוחד" – כהגדרתו בסעיף 10ג(א) לחוק כלי היריה;

"הרשות המוסמכת"- מי שמינה השר בהתאם להוראות סעיף 45;

"השר" – השר לביטחון לאומי;

"חוק הסמכויות" – חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס"ה-2005[1];

"חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז-1977[2];

"חוק העסקת עובדים" – חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996[3];

"חוק חוקרים פרטיים" – חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב-1972[4];

"חוק כלי היריה" – חוק כלי היריה, התש"ט-1949[5];

"חוק להסדרת הבטחון" – חוק להסדרת הבטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998[6];

"יעד אבטחה" – אדם, רכוש או מקום שעבורם או לגביהם ניתנים שירותי אבטחה לפי חוק זה;

"כלי יריה" – כהגדרתו בחוק כלי היריה;

"מאבטח" – אדם שהוסמך על פי חוק מהחוקים המנויים בתוספת הראשונה או שקיבל הרשאה לפי סעיף 10ג(ב) לחוק כלי היריה;

"מארגן שירותי אבטחה" – מי שניתן לו רישיון לפי סעיף 15; 

"מנהל מערך הרישוי" – ראש האגף לרישוי ופיקוח כלי ירייה, דמויי כלי ירייה ושירותי אבטחה במשרד לביטחון לאומי;

"מנהל משרד הבריאות" – כהגדרתו בחוק כלי היריה;

"מנהל תחום אבטחה והדרכה" –  ארגוני או סניפי, שניתן לו רישיון לפי סעיף 11;

"מערכת הביטחון" –אחד מאלה:

(1) משרד הביטחון ויחידות הסמך של משרד שלו;

(2) צבא ההגנה לישראל;

(3) יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;

(4) מפעלי מערכת הביטחון, כמשמעותם בסעיף 20 לחוק הסדרת הביטחון, שאינם יחידות כאמור בפסקה (3), ואשר שר הביטחון הודיע עליהם לשר;

(5) משטרת ישראל;

(6) שירות בתי הסוהר;

(7) הרשות להגנה על עדים.

"מפקח" – אדם שנתמנה על ידי השר לפי סעיף 51;

"נוהל מערכת הביטחון" – נוהל שנקבע לפי חוק זה על ידי הרשות המוסמכת בתיאום עם הגוף הרלוונטי במערכת הביטחון, לפי העניין;

"ניהול תחום אבטחה והדרכה" – ביצוע כלל הפעולות הנדרשות לניהול תחום האבטחה בספק שירותי אבטחה, ובכלל זה קביעת נהלים, פיקוח, בקרה והדרכה בכל הנוגע לתחום כאמור;

"סניף" – שלוחה של ספק שירותי אבטחה שמאוחסנים בה כלי ירייה, למעט משרדו הראשי של הספק;

"ספק שירותי אבטחה" – ספק שירותי אבטחה לא חמושה או ספק שירותי אבטחה חמושה, לפי העניין;

"ספק שירותי אבטחה חמושה" – מי שניתן לו רישיון לפי סעיף 6;

"ספק שירותי אבטחה לא חמושה" – מי שניתן לו רישיון לפי סעיף 6;

"צו הפסקה שיפוטי" – צו שניתן לפי סעיף 60;

"קצין משטרה בכיר" – כהגדרתו בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971[7], או מי מטעמו;

"שומר" – מי שניתן לו רישיון סעיף 18;

"שירותי אבטחה" – מערך לאספקת אבטחה בתמורה או שלא בתמורה, באמצעות שומר או מאבטח;

"שירותי שמירה" – מערך לאספקת שמירה, בתמורה או שלא בתמורה;    

"שמירה" – הגנה לא חמושה, ובכלל זה סיור, שאינה כרוכה בהפעלת סמכויות המחייבות הסמכה לפי דין, על מקום מהמקומות המנויים בתוספת השנייה, המבוצעת על ידי אדם הנמצא במקום כאמור או בסביבתו הקרובה.

פרק ב'- רישיונות

סימן א': חובת רישוי ותנאים לקבלת רישיון

סימן א'1: ספק שירותי אבטחה

חובת רישוי אספקת שירותי אבטחה

3.  

(א)  לא יספק אדם שירותי אבטחה לא חמושה, בתמורה או שלא בתמורה, אלא אם כן בידו רישיון שניתן לו לפי סעיף 6 ובהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה.

(ב) לא יספק אדם שירותי אבטחה חמושה, בתמורה או שלא בתמורה, אלא אם כן בידו רישיון שניתן לו לפי סעיף 6 ובהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה.

סייגים לחובת הרישוי

4.  

(א)  חובת הרישוי לפי סעיף 3 לא תחול על גוף מהגופים המפורטים להלן, המבצע אבטחה במסגרת פעילותו, או במתקניו או בתחומיו, באמצעות עובדיו או המשרתים בו, או תושביו, לפי העניין:

(1) גוף המנוי בהגדרה "מערכת הביטחון";

(2) רשות מקומית שהשר נתן לגביה צו שמירה לפי סעיף 2(ג) לחוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ"א-1961^[8];

(3) משרד ממשלתי שניתן לעובד בו רישיון מיוחד לפי סעיף 10א לחוק כלי היריה;

(4) משמר הכנסת בהתאם לחוק משכן הכנסת, הרחבתו ומשמר הכנסת, התשכ"ח-1968;

(5) משמר בתי המשפט לפי חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984;

(6) גוף ציבורי כהגדרתו בחוק להסדרת הביטחון, למעט גוף המנוי בהגדרה "מערכת הביטחון" בחוק האמור; 

(7) עירייה, במסגרת סמכויותיה להסדיר עניינים של שמירה, אבטחה וסדר ציבורי בתחומה לפי סעיף 249(33) לפקודת העיריות [נוסח חדש]^[9];

(8) יישוב שניתן לממונה בו רישיון מיוחד לפי סעיף 9 לחוק כלי היריה;

(9) מפעל ראוי שניתן לבעליו או למנהלו או למי שמונה להיות אחראי לביטחון בו רישיון מיוחד לפי סעיף 10 לחוק כלי היריה;

(10) לעניין שירותי שמירה -  גוף המשתמש בשירותי שמירה במקום מהמקומות המפורטים בתוספת השניה.

(ב) מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), גוף מהגופים המפורטים בסעיף קטן (א), לא ייחשב ספק שירותי אבטחה ולא יחולו עליו החובות המוטלות על ספק שירותי אבטחה לעניין חוק זה.

עיסוק נוסף

5.  

ספק שירותי אבטחה לא יעסוק בכל עיסוק נוסף שאינו אספקת שירותי אבטחה (בסעיף זה – עיסוק נוסף), אלא בהתקיים כל התנאים שלהלן:

(1) ספק שירותי האבטחה דיווח על כך בכתב ומראש לרשות המוסמכת בהתאם להוראות סעיף 26(ח);

(2) ספק שירותי האבטחה מקיים הפרדה חשבונאית בין העיסוק באספקת שירותי אבטחה לבין כל עיסוק נוסף שלו, לרבות באמצעות קיום מערך רישום נפרד של הכנסות והוצאות או דוחות כספיים נפרדים;

(3) מי שמועסק על ידי ספק שירותי אבטחה בתחום אספקת שירותי אבטחה, לא מועסק על ידו בעת ביצוע פעולות האבטחה, גם בתחום העיסוק הנוסף.

תנאים למתן רישיון אספקת שירותי אבטחה חמושה ולא חמושה

6.  

(א)  הרשות המוסמכת תעניק רישיון אספקת שירותי אבטחה חמושה  ולא חמושה למבקש שמתקיימים לגביו כל אלה:

(1) לעניין מבקש רישיון שהוא יחיד – הוא בגיר, אזרח ישראלי או תושב קבע, או תושב ארעי חמש שנים לפחות; 

(2) לעניין מבקש רישיון שהוא תאגיד – הוא התאגד בישראל ולא מתקיים לגביו אחד מאלה:

(א)  הוא החליט על פירוקו מרצון;

(ב) בית המשפט מינה לו כונס נכסים או ציווה על פירוקו;

(ג)  מתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון כהגדרתם בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018[10], שבמסגרתם בית המשפט הורה על פירוקו.

(3) קצין משטרה בכיר אישר כי אין מניעה לתת למבקש רישיון, בהתאם להוראות סעיף 32.

(ב) הרשות המוסמכת רשאית להתנות תנאים ברישיון כאמור בסעיף קטן (א), לרבות לגבי אלה:

(1) העסקת מנהל תחום אבטחה והדרכה;

(2) ביטוח של המבקש ושל המועסקים על ידו אצל מבטח לשם הבטחת פיצויו של מי שנפגע עקב מעשה או מחדל של המבקש או של המועסקים על ידו כאמור במסגרת פעילותם בהתאם לרישיון;

(3) קיום הפרדה חשבונאית בין העיסוק באספקת שירותי אבטחה לבין כל עיסוק נוסף של ספק שירותי אבטחה לרבות באמצעות קיום מערך רישום נפרד של הכנסות והוצאות או דוחות כספיים נפרדים.

(ג)  הרשות המוסמכת רשאית לקבוע ברישיון מסוים תנאים נוספים שיש לקיימם בתקופת תוקפו של הרישיון, כולה או חלקה.

(ד) השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין תנאים ברישיון, לרבות בנושאים האמורים בסעיף קטן (ב); ואולם הוראות לעניין ביטוח כאמור בסעיף קטן (ב)(2) ייקבעו בהתייעצות עם הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981[11].

סמכות לסרב למתן רישיון

7.   

(א)  על אף האמור בסעיף 6(א), הרשות המוסמכת רשאית לסרב לתת רישיון לאספקת שירותי אבטחה למבקש העומד בתנאים למתן רישיון כאמור, אם מצאה כי קיימות נסיבות שבשלהן אין לתת למבקש רישיון, ובכלל זה מטעמים הנוגעים למהימנותו.

(ב) החלטה כאמור בסעיף קטן (א) תובא לידיעת המבקש בצירוף הנימוקים לסירוב, ותצוין בה זכותו של המבקש להגיש השגה על ההחלטה, בהתאם להוראות סימן ג' בפרק ה'.

תנאים לאספקת שירותי אבטחה חמושה

8.   

(א)  ספק שירותי אבטחה לא יספק שירותי אבטחה חמושה אלא אם מועסק על ידו מנהל תחום אבטחה והדרכה ארגוני בעל רישיון לפי סעיף 10; בעל רישיון מיוחד כמשמעותו בסעיף 10ג(א) לחוק כלי היריה אשר מועסק על ידי ספק שירותי אבטחה חמושה יוכל לשמש גם מנהל תחום אבטחה והדרכה באותו ספק;

(ב) ספק שירותי אבטחה לא יספק שירותי אבטחה חמושה אלא אם הוא עומד בתנאים לעניין אחסנת כלי הירייה כפי שנקבעו ברישיון בהתאם לחוק כלי הירייה וחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 ככל שחל בעניינו.

(ג)  היה לספק שירותי אבטחה חמושה סניף, לא יספק שירותי אבטחה חמושה באמצעות כלי הירייה המאוחסנים באותו סניף אלא אם הוא מעסיק באותו סניף מנהל תחום אבטחה והדרכה סניפי;

(ד) הרשות המוסמכת רשאית לפטור ספק שירותי אבטחה חמושה מהחובה כאמור בסעיף קטן (ג), בשים לב, בין השאר, לאופי פעולות האבטחה, היקפן, הפריסה הגיאוגרפית שלהן ומספר כלי הירייה המנוהלים על ידו.

הגבלות לעניין עיסוק נוסף של מנהל תחום אבטחה והדרכה בספק שירותי אבטחה

9.   

(א)  ספק שירותי אבטחה לא יעסיק מנהל תחום אבטחה והדרכה בעיסוק נוסף בספק שירותי האבטחה שבו הוא מועסק, שאינו ניהול תחום אבטחה והדרכה, אלא באישור הרשות המוסמכת, בהתאם להוראות סעיף קטן (ב).

(ב) הרשות המוסמכת רשאית לאשר לספק שירותי אבטחה להעסיק מנהל תחום אבטחה והדרכה בעיסוק נוסף כאמור בסעיף קטן (א), אם סברה כי אין בכך כדי לפגוע בתפקידו כמנהל תחום אבטחה והדרכה, בהתחשב, בין היתר, באופי פעולות האבטחה, היקפן, הפריסה הגיאוגרפית שלהן ומספר כלי הירייה המנוהלים על ידו, ורשאית היא להתנות אישור כאמור בתנאים.

סימן א'2': מנהל תחום אבטחה והדרכה

חובת רישוי מנהל תחום אבטחה והדרכה

לא יעסוק אדם בניהול תחום אבטחה והדרכה בספק שירותי אבטחה, בתמורה או שלא בתמורה, אלא אם כן יש בידו רישיון ניהול תחום אבטחה והדרכה, שניתן לו לפי סימן זה ובהתאם לתנאי הרישיון. 

תנאים למתן רישיון ניהול תחום אבטחה והדרכה

11.

הרשות המוסמכת תעניק רישיון ניהול תחום אבטחה והדרכה, למבקש שמתקיימים לגביו כל אלה:

(1) מלאו לו 21 שנים;

(2) הוא אזרח ישראל או תושב קבע, או תושב ארעי 5 שנים לפחות;

(3) הוא סיים 12 שנות לימוד במוסד חינוך מוכר כמשמעותו בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949[12], או המציא אישור ממשרד החינוך על השכלה כללית שוות ערך לכך;

(4) הוא סיים קורס פיקודי בצבא ההגנה לישראל, במשטרת ישראל, בשירות הביטחון הכללי, בשירות בתי הסוהר או ביחידת הממונה על הביטחון במערכת הביטחון, או שהוא בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות, במהלך חמש השנים שקדמו למועד הגשת הבקשה, בעיסוק בתחום ניהול הביטחון או האבטחה, המכשיר אותו לדעת הרשות המוסמכת, בהתייעצות עם חטיבת האבטחה והרישוי במשטרת בישראל, לשמש כמנהל תחום אבטחה והדרכה;

(5) הוא  עמד בהצלחה במסלול הכשרה מקצועית לממונה ביטחון  כמשמעותו בסעיף 5 לחוק להסדרת הביטחון; ואולם, הרשות המוסמכת, בהתייעצות עם חטיבת האבטחה והרישוי במשטרת בישראל, רשאית לפטור את המבקש ממילוי התנאי לפי פסקה זו, כולו או חלקו, בהתחשב בהכשרותיו הקודמות.

(6) הוא קיבל הכשרה בתחום ניהול שירותי האבטחה מטעם הרשות המוסמכת;

(7) הוא שולט בשפה העברית, ברמה המאפשרת לו לבצע תשאול, הבנת הוראות, מתן הנחיות וניהול רישום לצרכי דיווח כנדרש בהתאם לחוק;

(8) קצין משטרה בכיר אישר כי אין מניעה לתת רישיון, בהתאם להוראות סעיף 32.

(9) מנהל משרד הבריאות או מי שהוסמך על ידו אישר, בהתאם להוראות סעיף 33 שאין בידיו מידע בנוגע לכושרו הרפואי של מועמד כאמור בסעיפים 11א או 11ב לחוק כלי היריה, אשר בשלו היה ממליץ שלא לתת רישיון לנשיאת כלי ירייה לאותו מועמד;

(10) הוא צרף לבקשה לרישיון הצהרת בריאות; חתומה על ידו;

אישור רופא

12.

הרשות המוסמכת רשאית לדרוש ממבקש רישיון לפי סימן זה, לצרף לבקשה אישור רופא, נוסף על החובה לצרף לבקשה הצהרת בריאות בהתאם לסעיף 11(10).

מילוי מקום של מנהל תחום אבטחה והדרכה

13.

(א)  ספק שירותי אבטחה חמושה ימנה מנהל תחום אבטחה והדרכה סניפי או בעל רישיון מיוחד לשמש כממלא מקומו של מנהל תחום אבטחה והדרכה ארגוני.

(ב) השר יקבע בתקנות כללים לעניין ממלא מקום מנהל תחום אבטחה והדרכה ארגוני בספק שירותי אבטחה לא חמושה, לרבות לעניין תנאי כשירות והכשרה.

סימן א'3: מארגן שירותי אבטחה

חובת רישיון מארגן שירותי אבטחה

14.

(א)  לא יעסוק אדם בארגון שירותי אבטחה, אלא אם כן הוא בעל רישיון ארגון שירותי אבטחה בהתאם להוראות חוק זה, או שהוא ספק שירותי האבטחה או בעל הענין בו.  

(ב) בסימן זה, "ארגון שירותי אבטחה" – אדם העוסק באחד או יותר מאלה בתמורה או שלא בתמורה, באופן קבוע או באופן חד פעמי בנוגע לאספקת שירותי אבטחה:

(1) הבטחת גביית תשלום ממקבל שירותי האבטחה;

(2) אחראי על  הקשר בין ספק שירותי האבטחה לבין מקבל שירותי האבטחה מהספק, או לבין מי שעשוי להיות מקבל שירותי אבטחה מהספק;

(3) תיווך לשם התקשרות בעסקה לאספקת שירותי אבטחה.

תנאים למתן רישיון מארגן שירותי אבטחה

15.

הרשות המוסמכת תיתן רישיון לארגון שירותי אבטחה כאמור בסעיף 15(א) למבקש שמתקיימים לגביו כל אלה:

(1) מלאו לו שמונה עשרה שנה;

(2) הוא אזרח ישראל או תושב קבע, או תושב ארעי 5 שנים לפחות;

(3) קצין משטרה בכיר קבע כי אין מניעה למתן רישיון למבקש, בהתאם להוראות סעיף 32.

איסור העסקת מארגן שירותי אבטחה בלא רישיון

16.

(א)  ספק שירותי אבטחה לא יעסיק מארגן שירותי אבטחה ולא יקבל שירות ממארגן שירותי אבטחה אלא אם כן יש לאותו מארגן רישיון לפי סעיף 15.

סימן א' 4: שומר

חובת רישיון לשומר 

17.

לא יבצע אדם שמירה, לרבות באמצעות סיור, במקום מהמקומות המפורטים בתוספת השנייה, בתמורה או שלא בתמורה, אלא אם כן הוא בעל רישיון לכך בהתאם להוראות חוק זה  ובכפוף לתנאים המפורטים בסעיף 18:

תנאים למתן רישיון לשומר

18.

(א)  הרשות המוסמכת תעניק רישיון לאדם המבקש לבצע שמירה כאמור בסעיף 18, שמתקיימים לגביו כל אלה:

(1) מלאו לו שמונה עשרה שנה;

(2) הוא אזרח ישראל או תושב קבע, או תושב ארעי 5 שנים לפחות;

(3) קצין משטרה בכיר קבע כי אין מניעה למתן רישיון למבקש, בהתאם להוראות סעיף 32.

(ב) הרשות המוסמכת רשאית לבטל רישיון שניתן לפי סעיף 17, אם מצאה כי נתקיים האמור בסעיף 37(א), בשינויים המחויבים, או משיקולים של שלום הציבור וביטחונו.

סימן ב'2: מאבטח

חובת הסמכה או הרשאה למאבטח

19.

לא יבצע אדם אבטחה, למעט שמירה, בתמורה או שלא בתמורה, אלא אם הוא בעל הסמכה על פי חוק מהחוקים המנויים בתוספת הראשונה או הרשאה לפי סעיף 10ג(ב) לחוק כלי היריה.

חובת עיסוק כמאבטח במסגרת ספק שירותי אבטחה או בגוף המנוי בסעיף 4(א)

20.

(א)  לא יעסוק אדם כמאבטח אלא במסגרת ספק שירותי אבטחה, או בגוף הפטור מחובת רישוי לפי סעיף 4.    

(ב) מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א) לא יעסוק אדם באבטחה חמושה אלא באמצעות כלי ירייה שנמסר לו על ידי הספק או הגוף, או מי מטעמו, לפי העניין, בהתאם להוראות חוק כלי היריה.

פרק ג'- חובות בעל רישיון ובעל תפקיד לפי חוק זה

סימן א': אחריות

אחריות ספק שירותי אבטחה חמושה

21.

ספק שירותי אבטחה חמושה יישא באחריות לניהול מאגר כלי הירייה שלו , לרבות אחסונם, שינועם, מיגונם ותקינותם; אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מאחריותו של בעל רישיון מיוחד לפי סעיף 10ג(א) לחוק כלי היריה, ומאחריותו של מנהל תחום אבטחה והדרכה לפי חוק זה.  

אחריות מנהל תחום אבטחה והדרכה

22.

מנהל תחום אבטחה והדרכה יפעל ליישום הנחיות הרשות המוסמכת לפי סעיף 48.

סימן ב': הוראות נוספות

העסקת שומר או מאבטח בספק שירותי אבטחה

23.

(א) ספק שירותי אבטחה או גוף המנוי בסעיף 4(א) לא יעסיקו אדם כשומר אלא אם יש בידו רישיון לפי סעיף 17.

(ב) ספק שירותי אבטחה או גוף המנוי בסעיף 4(א)(1)-(9) לא יעסיק אדם כמאבטח במתן שירותי אבטחה, בתמורה או שלא בתמורה, אלא אם נתקיימו בו כל התנאים המפורטים בסעיף 19, לפי העניין.

איסור העסקת מנהל תחום אבטחה והדרכה בלא רישיון

24.

ספק שירותי אבטחה לא יעסיק מנהל תחום אבטחה והדרכה, אלא אם יש בידו רישיון לפי סעיף 10.

חובות מאבטח ושומר

25.

(א)  אדם לא יבצע אבטחה במסגרת ספק שירותי אבטחה או גוף המנוי בסעיף 4(א), אלא בהתקיים כל אלה:

(1) בעת מילוי תפקידו;

(2) הוא עונד באופן גלוי לעין תג המזהה אותו ואת תפקידו;

(3) יש בידו תעודת הסמכה לפי חוק מהחוקים המנויים בתוספת הראשונה, או רישיון לפי סעיף 17 או הרשאה בהתאם לסעיפים 9, 10, 10א או 10ג לחוק כלי היריה.

(ב) אדם המבצע אבטחה לא ילבש מדים שיש בהם כדי להטעות כנחזים להיות מדי משטרה.

חובות דיווח של בעל רישיון

26.

(א)  בעל רישיון לפי חוק זה שאבד או נשמד רישיונו יודיע על כך לרשות המוסמכת, בכתב, בתוך שלושה ימי עסקים מהמועד שנודע לו על כך.

(ב) בעל רישיון לפי חוק זה, אשר חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים לקבלת הרישיון, יודיע על כך, בכתב, לרשות המוסמכת בתוך שלושה ימי עסקים מיום שנודע לו על כך;

(ג)  ספק שירותי אבטחה ידווח בכתב לרשות המוסמכת אחת לרבעון אודות בעלי התפקיד שהוא מעסיק, לרבות חילופי עובדים.

(ד) ספק שירותי אבטחה יודיע לרשות המוסמכת על כל בקשה לשינוי בשמו או בכתובתו, לרבות באחד מסניפיו, במועד הגשתה לגורם המוסמך, וכן יודיע לרשות המוסמכת על החלטת הגורם המוסמך בבקשה.

(ה)  ספק שירותי אבטחה יודיע לרשות המוסמכת על כל בקשה לשינוי בהרכב ההנהלה, במועד הגשתה לגורם המוסמך.

(ו)  מנהל תחום אבטחה והדרכה ידווח בכתב לרשות המוסמכת על כל יעד אבטחה שאושר לפי הוראות סעיף 29, המקבל שירותי אבטחה על ידי הספק, לרבות המיקום, שיטת האבטחה, אמצעי האבטחה והיקף האבטחה של יעד האבטחה, באופן שייקבע בהנחיות האמורות בסעיף 48;

(ז)  על אף האמור בסעיף קטן (ו), מנהל תחום אבטחה והדרכה בספק שירותי אבטחה המספק שירותי אבטחה חמושה ליעד אבטחה של גוף מונחה לפי חוק או החלטת ממשלה, , ידווח בכתב לרשות המוסמכת, באופן שייקבע בנהלים של הרשות המוסמכת, לרבות בנוהל מערכת הביטחון, על כל אלה:

(1) מיקום יעד האבטחה;

(2) מספרם הכולל של המאבטחים ביעד האבטחה;

(3) מספרם הכולל של כלי הירייה ביעד האבטחה, לרבות סוגי הכלים ושיטת העברתם.

(ח)  ספק שירותי אבטחה ידווח בכתב לרשות המוסמכת על כל עיסוק נוסף שלו, שאינו אספקת שירותי אבטחה, בתוך 7 ימים מיום תחילת העיסוק הנוסף שלו.

איסור העברת רישיון

27.

רישיון על פי חוק זה הוא אישי; בעל רישיון לפי חוק זה לא יעביר לאדם אחר את הרישיון שבידו ולא יתיר לאדם אחר לעשות שימוש ברישיונו.

חובת עדכון פרטים

28.

מבקש רישיון או בעל רישיון יודיע לרשות המוסמכת על כל שינוי בפרטים שמסר בבקשה למתן רישיון או לחידושו לרבות שינוי לגבי מצב בריאותו ביחס להצהרת הבריאות שמסר לפי סעיף 11(10); הודעה כאמור תימסר לאלתר, באופן שתורה הרשות המוסמכת, והמודיע יפעל בהתאם להנחיותיה.

פרק ד': יעד אבטחה

אישור יעד אבטחה חמושה

29.

(א)  ספק שירותי אבטחה המבקש לספק שירותי אבטחה חמושה ליעד אבטחה של גוף שאינו מונחה על פי דין על ידי גוף מהגופים המוגדרים בהגדרת מערכת הביטחון, יפנה תוך זמן סביר לפני תחילת מתן שירותי האבטחה בבקשה לקבלת אישור הרשות המוסמכת; לבקשה כאמור יצורף אישור קצין משטרה בכיר אשר הוסמך לכך על ידי המפקח הכללי של משטרת ישראל;

(ב) קצין משטרה בכיר רשאי להתנות את מתן אישורו לפי סעיף קטן (א)  בתנאים, לרבות הגבלת משך תוקפו, וכן רשאי לקבוע כללים לעניין החזקתם, אחסנתם, מספרם וסוגיהם של כלי ירייה הדרושים לצורך אבטחת יעד האבטחה.

(ג)  הרשות המוסמכת תיתן החלטה בבקשה לאישור יעד אבטחה  לא יאוחר מארבעים וחמישה ימים מיום קבלת הבקשה.

(ד) הוראות לפי סעיף זה לספק שירותי אבטחה שמספק שירותי אבטחה לגופים ביטחוניים, יהיו בהתאם לנוהל מערכת הביטחון.

איסור אספקת שירותי אבטחה בלא אישור יעד אבטחה

30.

ספק שירותי אבטחה לא יספק שירותי אבטחה חמושה ליעד אבטחה הנדרש באישור כאמור בסעיף 29 שלא התקבל לגביו אישור בכתב, או בניגוד לתנאים שנקבעו באישור .

תנאי לקבלת שירותי אבטחה

31

אדם לא יתקשר בהסכם לקבל שירותי אבטחה אלא לאחר שספק שירותי האבטחה הציג לו רישיון לפי חוק זה. 

פרק ה' – הליך הרישוי

סימן א': אישורים נדרשים ותוקף הרישיון

קבלת אישור קצין משטרה בכיר

32.

(א)  קיבלה הרשות המוסמכת בקשה לרישיון לפי חוק זה, תעביר את פרטי הבקשה לקצין משטרה בכיר שהוסמך לכך על ידי המפקח הכללי של המשטרה.

(ב) לא יינתן רישיון לפי חוק זה אם קצין משטרה בכיר קבע, לאחר שבחן לגבי מבקש הרישיון את המידע המצוי בידי משטרת ישראל, כי יש מניעה למתן רישיון כאמור מטעמים של שלום הציבור או ביטחונו, לרבות בשל עברו הפלילי של מבקש הרישיון או בשל טעמים הנוגעים למהימנותו;

(ג)  לעניין סעיף קטן (ב), מקום שמדובר במבקש רישיון לאספקת שירותי אבטחה לפי סעיף 6, יראו כמבקש הרישיון את כל אלה –  

בתאגיד – לרבות בעלי השליטה, בעלי העניין, נושאי המשרה בתאגיד, מארגן שירותי האבטחה ובן משפחה;

ביחיד שאינו תאגיד – לרבות בן משפחה של המבקש, מי שזכאי לחלק מהרווחים של אותו אדם או בן משפחה של מי שזכאי כאמור.

(ד) קצין משטרה בכיר רשאי לקבוע כאמור בסעיף קטן (ב) גם מיוזמתו תוך תקופת תוקפו של הרישיון בהתבסס על מידע שהגיע לידו לאחר שניתן רישיון למבקש.

(ה)  בסעיף זה –

"בן משפחה" – כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;

"בעל ענין" – כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;

"שליטה" – כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;

"נושא משרה" – כהגדרתו בחוק החברות, התשנ"ט-1999;

"מתן רישיון" – לרבות חידוש רישיון.

אישור משרד הבריאות לעניין רישיון ניהול תחום אבטחה והדרכה

33.

(א)  קיבלה הרשות המוסמכת בקשה למתן רישיון לפי סעיף 11, תעביר את פרטי המבקש למנהל משרד הבריאות או מי שהוסמך על ידו, לצורך קבלת אישורו כי אין בידיו מידע בנוגע למבקש כאמור בסעיפים 11א או 11ב לחוק כלי היריה, אשר בשלו היה ממליץ שלא לתת רישיון לנשיאת כלי ירייה לאותו מועמד, בהתאם להוראות סעיף 11(9).

(ב) הרשות המוסמכת רשאית להעביר למנהל משרד הבריאות או מי שהוסמך על ידו פרטים כאמור בסעיף קטן (א), גם בקשר לרישיון שכבר ניתן, אם הגיע לידיה מידע חדש, לאחר מתן הרישיון.

(ג)  מנהל משרד הבריאות או מי שהוסמך על ידו רשאי לבטל אישור שניתן כאמור בסעיף קטן (א) או להעניקו משלא ניתן, תוך תקופת תוקפו של הרישיון, בהתבסס על מידע חדש שהגיע לידיו, ורשאי הוא לעשות כן אף אם לא פנתה אליו הרשות המוסמכת בעניין זה.

(ד) לעניין פרטים שנמסרו למנהל משרד הבריאות לפי הוראות סעיף זה, יחולו הוראות סעיף 11ב(ב) לחוק כלי היריה בשינויים המחויבים.

תוקף רישיון

34.

(א)  תקפו של רישיון לפי חוק זה יהיה לתקופה שתיקבע בתקנות, בדרך כלל או לכל סוג של רישיונות במיוחד, אלא אם נקבעה ברישיון תקופה קצרה יותר.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הרשות המוסמכת רשאית ליתן רישיון או לחדשו לפי חוק זה לתקופה קצרה יותר, אם מצאה כי מתקיימים טעמים המצדיקים זאת, ולאחר שנתנה למבקש הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו.

חידוש רישיון

35.

(א)  המבקש לחדש רישיון שניתן לפי חוק זה, יגיש לרשות המוסמכת, 60 ימים לפחות לפני תום תקופת תוקפו של הרישיון, בקשה לחידושו.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הרשות המוסמכת רשאית להתיר הגשת בקשה לחידוש רישיון לאחר המועד האמור, אם מצאה כי מתקיימים טעמים המצדיקים זאת.

(ג)  הרשות המוסמכת תאשר בקשה לחידוש רישיון בהתקיים התנאים למתן הרישיון לפי חוק זה ובהתקיים תנאי הרישיון, לרבות תשלום אגרה בהתאם לסעיף 81.

התייצבות בפני הרשות המוסמכת

36.

(א)  הרשות המוסמכת רשאית לדרוש כי מבקש רישיון יתייצב בפניה לשם בירור פרטי בקשתו, תנאי רישיונו ולגבי מי שמבקש חידוש רישיון - התנהלותו בתקופת תוקפו של הרישיון.

(ב) בסעיף זה -

"מתן רישיון" – לרבות חידוש רישיון;

"מבקש רישיון – לרבות מבקש לחדש רישיון.

סימן ב': ביטול, הגבלה והתליית רישיון

סירוב לחדש רישיון, ביטולו, הגבלתו או התלייתו

37.

(א)  הרשות המוסמכת רשאית, בהחלטה כתובה ומנומקת, לסרב לחדש רישיון, להתנות את חידוש הרישיון בתנאים, לבטל רישיון, להגבילו, או להתלותו לתקופה שלא תעלה על שנה, בהתקיים לגביו אחד מאלה והכל לאחר שנתנה לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו בכתב:

(1) הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב, שגוי, מטעה או חלקי;

(2) חדל להתקיים בבעל הרישיון תנאי מהתנאים למתן הרישיון;

(3) בעל הרישיון הפר תנאי מתנאי הרישיון;

(4) בעל הרישיון הפר הוראה מהוראות חוק זה;

(5) בעל הרישיון הפר הוראת חיקוק אחר בקשר עם עיסוקו כספק שירותי אבטחה לרבות חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 וחוק כלי היריה;

(ב) היה לרשות המוסמכת יסוד סביר להניח כי מתקיימת לגבי בעל רישיון לפי חוק זה עילה מהעילות האמורות בסעיף קטן (א), וסברה כי קיים צורך דחוף להתלות או להגביל את הרישיון לשם הגנה מידית על שלום הציבור, רשאית היא להתלות או להגביל את הרישיון לאלתר, לתקופה שלא תעלה על שלושה ימים, ובלבד שנתנה לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו בכתב, בהקדם האפשרי לאחר ההתליה או ההגבלה.

(ג)  סברה הרשות המוסמכת כי עילה מהעילות המפורטות בסעיף קטן (א) ניתנת לתיקון, רשאית היא להורות לבעל הרישיון לתקנה ורשאית היא, בין היתר, להורות על אופן התיקון ולקבוע מועד לתיקון.

(ד) הורתה הרשות המוסמכת כאמור בסעיף קטן (ג), רשאית היא להורות כי לא יבצע בעל הרישיון פעולות אבטחה כפי שתקבע, עד לביצוע התיקון להנחת דעתה.

(ה)  חלף מועד התיקון שקבעה הרשות המוסמכת כאמור בסעיף קטן (ג) והתיקון לא בוצע להנחת דעתה, רשאית היא לנקוט אמצעים כאמור בסעיף קטן (א) לאחר שנתנה לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו בכתב.

(ו)  בוטל רישיון בהתאם להוראות סעיף קטן (א) בנסיבות העולות כדי חומרה מיוחדת, לא יינתן רישיון אם הוגשה הבקשה בטרם חלפו שנתיים ממועד ביטול הרישיון כאמור, אלא אם סברה הרשות המוסמכת כי קיימים טעמים מיוחדים שיירשמו, המצדיקים מתן רישיון לאותו אדם או ספק אף אם טרם חלפה התקופה האמורה.

ביטול רישיון בנסיבות אחרות

38.

(א)  פעל  קצין משטרה בכיר או מנהל משרד הבריאות או מי שהוסמך על ידו בהתאם להוראות סעיפים 32(ד) או 33(ג), לפי העניין, תפעל הרשות המוסמכת לקיום ההליכים הנדרשים לביטול הרישיון ותעדכן את קצין המשטרה הבכיר או את מנהל משרד הבריאות או מי שהוסמך על ידו, לפי העניין, בדבר התקדמות הליך הביטול כאמור בתוך 30 ימים ממועד פנייתו אליה.

(ב) ניתן לגבי ספק שירותי אבטחה צו הפסקה מינהלי כאמור בסעיף 56, תעדכן הרשות המוסמכת את קצין המשטרה הבכיר בדבר ההליך כאמור בסעיף קטן (א) בתוך 14 ימים ממועד פנייתו אליה.

הודעה על ביטול רישיון

39.

(א)  בוטל, הותלה או הוגבל רישיון לפי סימן זה, למעט סעיף 37(ב), תשלח הרשות המוסמכת הודעת ביטול מנומקת בכתב לבעל הרישיון, בתוך שבעה ימים ממועד ההחלטה על הביטול; ביטול הרישיון ייכנס לתוקפו בתום 30 ימים מיום משלוח ההודעה כאמור או במועד אחר שקבעה הרשות המוסמכת.

(ב) הרשות המוסמכת תשלח הודעה בדבר ביטול כאמור בסעיף קטן (א) לקצין משטרה בכיר תוך זמן סביר.

(ג)  היה הספק שרישיונו בוטל לפי סימן זה קבלן שירות כהגדרתו בחוק העסקת עובדים – תשלח הרשות המוסמכת הודעה בדבר ביטול כאמור למשרד העבודה.

(ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיפים 56 ו-59 לעניין צו הפסקה מינהלי וצו הפסקה שיפוטי.

סימן ג': השגה

הודעה על זכות ההשגה

40.

הרשות המוסמכת תציין בהודעתה על אודות החלטה שניתנה לפי חוק זה את זכותו של הרואה עצמו נפגע מן ההחלטה להגיש השגה על ההחלטה, בהתאם להוראות סימן זה.

מינוי ממונה

41.

השר ימנה מבין עובדי משרדו , אדם אשר יהיה מוסמך לדון בהשגות על החלטת הרשות המוסמכת, והכל לפי סימן זה; הודעת המינוי תפורסם ברשומות (בסימן זה – ממונה).

הגשת השגה 

42.

הרואה עצמו נפגע מהחלטת הרשות המוסמכת שניתנה לפי חוק זה, רשאי להגיש השגה בכתב על ההחלטה לפני הממונה, תוך ארבעים וחמישה ימים ממועד קבלת ההחלטה; בהשגה כאמור יפורטו הנימוקים להשגה.

הטיפול בהשגה

43.

(א)  הוגשה השגה על החלטה שהתקבלה על פי קביעת קצין משטרה בהתאם להוראות סעיף 32(ב), יפנה הממונה לקבלת עמדת משטרת ישראל.

(ב) הוגשה השגה על החלטה שהתקבלה על פי הודעת מנהל משרד הבריאות בהתאם להוראות סעיף 33, יפנה הממונה לקבלת התייחסות מנהל משרד הבריאות.

(ג)  הממונה יקבל החלטה בהשגה בתוך ארבעים וחמישה ימים מהיום שבו הוגשה ההשגה או מהיום שבו מסר לו מגיש ההשגה את כל המסמכים והפרטים הנדרשים לצורך ההחלטה בהשגה, לפי המאוחר.

(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ד), התברר, לאחר בדיקה, שההשגה טעונה בדיקה או דיון נוספים, לרבות השלמת פרטים, יודיע הממונה למשיג, בכתב,  את הטעם שעל פיו נמנע מלקבל החלטה בהשגה במועד, באופן מפורט במידת האפשר, ולפי העניין; דחיית ההחלטה לפי סעיף קטן זה תומצא למשיג בתוך ארבעים וחמישה ימים מיום קבלת ההשגה.

(ה)  נדחה המועד לקבלת החלטה בהשגה כאמור בסעיף קטן (ה), יקבל הממונה החלטה בהשגה בתוך שישים ימים נוספים.

(ו)  הממונה יודיע למשיג על החלטה שניתנה לפי סימן זה בסמוך למועד נתינתה, בכתב, ובצירוף הנימוקים להחלטה.

פרק ו' – מנהל מערך הרישוי והרשות המוסמכת

מנהל מערך הרישוי

44.

(א)  במילוי תפקידיו וחובותיו לפי חוק זה יהיה בעל רישיון נתון לפיקוחו של מנהל מערך הרישוי.

(ב) לשם פיקוח כאמור בסעיף קטן (א), רשאי מנהל מערך הרישוי לתת הוראות כדי להבטיח את מטרותיו של חוק זה, לרבות בעניינים המפורטים להלן:

(1) דרכי פעולתו של בעל רישיון מסוים, של נושא משרה בו ושל כל מי שמועסק על ידו;

(2) האבטחה ושירותי האבטחה המסופקים על ידי בעל רישיון מסוים או מי מטעמו.

(ג)  הוראות לפי סעיף זה לספק שירותי אבטחה שמספק שירותי אבטחה לגופים ביטחוניים, יהיו בהתאם לנוהל מערכת הביטחון.

הרשות המוסמכת

45.

השר ימנה עובד מדינה שיהיה מוסמך לתת רישיונות לפי חוק זה, והוא ישמש הרשות המוסמכת/מנהל מערך רישוי שירותי אבטחה לפי חוק זה; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.

תפקידי הרשות המוסמכת

46.

תפקידי הרשות המוסמכת יהיו אלה:

(1) לתת רישיון לפי חוק זה, לבטל או להתלות רישיון שניתן כאמור או לקבוע תנאים ברישיון וכן לתת הוראות לעניין תיקון ליקויים, והכול לפי פרק ה;

(2) לנהל מרשם שייכללו בו פרטי מידע לפי סעיף 49.

סמכות הרשות המוסמכת להורות על בדיקה

47.

מבלי לגרוע מהאמור בסעיפים 11 ו-12, הרשות המוסמכת רשאית להורות כי מנהל תחום אבטחה והדרכה, לרבות מבקש רישיון ניהול תחום אבטחה והדרכה, ייבדק אצל רופא שקבע מנהל משרד הבריאות לבדיקת כושרו הרפואי לשאת כלי ירייה; תוצאות הבדיקה יועברו לעיון הרשות המוסמכת.

סמכות הרשות המוסמכת לקביעת כללים והנחיות

48.

(א)  הרשות המוסמכת רשאית לתת, בהתייעצות עם משטרת ישראל, הנחיות מקצועיות נוספות לבעל רישיון מסוים לניהול תחום אבטחה והדרכה.

(ב) הרשות המוסמכת רשאית לקבוע כי ספק שירותי אבטחה חמושה יפעיל סניף, אחד או יותר, ואת מספר מנהלי תחום אבטחה והדרכה הסניפיים, בהתחשב, בין היתר, בעניינים המפורטים להלן:

(1) היחס שיקבע השר בתקנות לפי סעיף 68(5), בין מספר כלי הירייה לבין מספר הסניפים הנדרש בספק שירותי האבטחה;

(2) היקף שירותי האבטחה;

(3) מספר יעדי האבטחה המאושרים לספק שירותי האבטחה;

(4) פריסתם הגיאוגרפית של יעדי האבטחה המאושרים;

(5) מספר כלי הירייה המוחזקים על ידי ספק שירותי האבטחה.

(ג)  הנחיות לפי סעיף זה לספק שירותי אבטחה שמספק שירותי אבטחה לגופים ביטחוניים, יהיו בהתאם לנוהל מערכת הביטחון.

ניהול מרשם

49.

(א)  הרשות המוסמכת תנהל מרשם של בעלי רישיונות לפי חוק זה.

(ב) במרשם כאמור בסעיף קטן (א) יתועדו, בין היתר, פרטים אלה:

(1) אם בעל הרישיון הוא אדם – שמו המלא ומספר הזהות של בעל רישיון, סוג הרישיון שבידו ותקופת תוקפו;

(2) אם בעל הרישיון הוא תאגיד – שם התאגיד ומספרו הרשום ברשם התאגידים, סוג הרישיון שבידה ותקופת תוקפו;

(3) בעלי רישיונות שרישיונם בוטל, הוגבל או הותלה בהתאם להוראות סעיף 37, לפי העניין;

(4) צו הפסקה מינהלי או צו הפסקה שיפוטי, שניתנו לגבי ספק שירותי אבטחה, כל עוד הם עומדים בתוקפם.

(ג)  המידע שיתועד במרשם לעניין רישיון ספק שירותי אבטחה יהיה פתוח לעיון הציבור באתר האינטרנט של המשרד לביטחון לאומי, בדרך של שאילתה שבה יצוינו פרטים אודות הרישיון שלגביו מתבקש המידע.

(ד) מבלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), לא יפורסמו לעיון הציבור פרטים מזהים של אדם המתועדים במרשם.

דרישת מידע

50.

מנהל מערך הרישוי רשאי לדרוש מבעל רישיון לפי חוק זה למסור לו, במועד, במתכונת ובאופן שיורה, כל מידע הנחוץ לשם הפעלת סמכויותיו לפי חוק זה, או כדי להקל את ביצוען. ואולם, אופן העברת המידע בנוגע למערכת הביטחון, ייקבע בנוהל מערכת הביטחון.

פרק ז': פיקוח

מינוי מפקחים

51.

השר רשאי למנות, מקרב עובדי משרדו, מפקחים שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי סעיף 53, כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה.

תנאים למינוי מפקח

52.

למפקח כאמור בסעיף 51, ימונה מי שמתקיימים בו כל אלה: 

(1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי, לדעת השר, לשמש מפקח;

(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיף 53, כפי שהורה השר;

(3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר.

סמכויות פיקוח

53.

לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה, לרבות הוראות הרשות המוסמכת שניתנו בהתאם לחוק זה, יהיה רשאי מפקח:

(1) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת שמזהה אותו;

(2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך, שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוען של הוראות לפי חוק זה; בפסקה זו, "מסמך" – לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995[13];

(3) להיכנס למקום, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, שמתבצעת בו פעילות הטעונה רישיון לפי חוק זה, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפט.

פיקוח על שירותי אבטחה בגוף ביטחוני

54.

(א)  בסעיף זה - 

"גוף ביטחוני"- גוף המנוי בפסקאות (1), (3) ו-(4) להגדרת "מערכת הביטחון";

"התאמה ביטחונית"- כמשמעותה בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002[14];

"קצין מוסמך" –

(1) לעניין הגופים המנויים בפסקאות (1), (3) ו-(4) להגדרה "מערכת הביטחון", למעט שירות הביטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים – כמשמעותו בסעיף 21 לחוק להסדרת הביטחון;

(2) לעניין שירות הביטחון הכללי – ראש שירות הביטחון הכללי או עובד בכיר בשירות שהוא הסמיך לעניין זה;

(3) לעניין המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים – קצין מוסמך כמשמעותו בסעיף 21א(א)(1) לחוק להסדרת הביטחון;

(4) לעניין הרשות להגנה על עדים – מנהל הרשות או עובד בכיר ברשות שהוא הסמיך לעניין זה;

"השר הממונה" –

(1) לעניין גוף המנוי בפסקאות (1) ו-(4) להגדרה "גוף ביטחוני" –

 שר הביטחון;

(2) לעניין גוף המנוי בפסקה (3) להגדרה "גוף ביטחוני" – ראש הממשלה.

(ב) לא יפעיל מפקח את סמכויותיו לפי סעיף 53 על שירותי אבטחה בגוף בטחוני. ואולם, על שירותי אבטחה המסופקים לגוף בטחוני על ידי ספק שירותי אבטחה יחולו הוראות סעיף 53 בשינויים המחויבים הנובעים מאופיו של הגוף בהתאם לנוהל מערכת הביטחון.

(ג)  לא יפעיל מפקח את סמכויותיו לפי סעיף 53 כלפי ספק שירותי אבטחה כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם נקבעה לו התאמה ביטחונית מתאימה לכך, ובהתאם לנוהל מערכת הביטחון, לרבות לעניין כללי אבטחת המידע הרלוונטיים;

(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), קצין מוסמך רשאי לעכב את כניסתו המידית של מפקח למיתקן המוחזק על ידי גוף ביטחוני אם מצא כי התקיים אחד מאלה:

(1) כניסתו באותה העת תשבש פעילות מבצעית או מודיעינית, חקירה פלילית, או תרגיל או אימון רחבי היקף או שנעשה בהם שימוש באמצעי לחימה;

(2) מתרחשת במקום פעילות עוינת;

(3) מתקיימת במיתקן פעילות שאינה מאפשרת כניסה של המפקח מטעמים של ביטחון המדינה או יחסי החוץ של מדינת ישראל.

(ה)  על אף האמור בסעיף 53(1), דרש מפקח מאדם להזדהות לפניו לשם הפעלת סמכויותיו במיתקן המוחזק בידי גוף ביטחוני, וכללי אבטחת המידע כאמור בסעיף קטן (ג), אוסרים על אותו אדם להזדהות אלא לפני מי שמוסמך לכך על פיהם, רשאי אותו אדם להימנע מהצגת תעודה מזהה ולהציג את עצמו בדרך שתיקבע בנוהל מערכת הביטחון, באופן שיאפשר הפעלת סמכויות הפיקוח והאכיפה כלפיו לפי חוק זה ככל שיידרש.

(ו)  על אף האמור בסעיף 53(2), מסירת ידיעה או מסמך, כולם או חלקם, למפקח, תהיה בהתאם להתאמתו הביטחונית ולכללי אבטחת המידע כאמור בסעיף קטן (ג), אולם קצין מוסמך רשאי להורות –

(1) כי ידיעה או מסמך מסוימים בעלי רגישות ביטחונית מיוחדת לא יועברו למפקח, אף אם התאמתו הביטחונית מתאימה, אלא לעובד המשרד לביטחון לאומי כפי שייקבע בנוהל מערכת הביטחון;

(2) כי מפקח לא יוציא ממתקן ביטחוני מסמך מסוים שהקצין המוסמך קבע לגביו שהוא בעל רגישות ביטחונית מיוחדת; מסמך כאמור יישמר במקום שייועד לשם כך במיתקן, ויהיה נגיש למפקח או לעובד המשרד לביטחון לאומי שנקבע כאמור בפסקה (1), לפי העניין, בהתאם לכללי אבטחת המידע כאמור בסעיף קטן (ג).

חובת הזדהות של  מפקח

55.

מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:

(א)  הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;

(ב) יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

פרק ח': צו הפסקה מינהלי וצו הפסקה שיפוטי

צו הפסקה מינהלי

56.

(א)  בפרק זה –

"קצין משטרה מוסמך" - מפקד מחוז או מפקד יחידה ארצית במשטרת ישראל שהוא בדרגת תת ניצב ומעלה.

(ב) היה לקצין משטרה מוסמך יסוד סביר להניח כי מתקיים אחד מהמפורטים להלן, רשאי הוא לצוות בכתב על ספק שירותי אבטחה, מנימוקים שיירשמו בצו, להפסיק את מתן שירותי האבטחה, בין בדרך של הפסקת שירות ביעד אבטחה, אחד או יותר, בין בדרך של סגירת משרדי וסניפי הספק ובין בכל דרך אחרת הנראית לו מתאימה בנסיבות העניין, כדי להביא לידי הפסקה של ממש במתן שירותי האבטחה:

(1) ניתנים שירותי אבטחה בניגוד לסעיף 3;

(2) הפסקת מתן שירותי האבטחה נדרשת לשם שמירה על שלום הציבור או לשם השבת שלום הציבור שהופר.

(ג)  לא יינתן צו הפסקה מינהלי לפי סעיף קטן (ב) אלא לאחר שנותן הצו התייעץ עם תובע או יועץ משפטי ממשטרת ישראל; ואולם מצא נותן הצו כי מתקיימות נסיבות שבשלהן יש לתת צו הפסקה מינהלי בלא דיחוי לשם מניעת פגיעה בשלום הציבור וביטחונו, וכי קיום ההתייעצות לפי סעיף קטן זה עלול לפגוע באופן משמעותי במימושה של תכלית זו, רשאי הוא לתתו, והצו יובא לעיון התובע או היועץ המשפטי כאמור, להבעת עמדתו, במועד סמוך ככל הניתן לאחר מתן הצו, ולא יאוחר משלושה ימים לאחר מכן.

(ד) לא יינתן צו הפסקה מינהלי לפי סעיף קטן (ב) אלא לאחר שניתנה למי שעלול להיפגע ממתן הצו הזדמנות לטעון את טענותיו (בסעיף זה – זכות טיעון); ואולם, מצא נותן הצו כי מתקיימות נסיבות שבשלהן יש לתת צו הפסקה מינהלי בלא דיחוי לשם מניעת פגיעה בשלום הציבור וביטחונו, וכי מתן זכות טיעון לפי סעיף קטן זה עלול לפגוע באופן משמעותי במימושה של תכלית זו, רשאי הוא לתתו, ותינתן זכות הטיעון כאמור במועד סמוך ככל הניתן לאחר מתן הצו, ולא יאוחר משלושה ימים לאחר מכן;

(ה)  צו הפסקה מינהלי יכלול את כל אלה:

(1) פרטים בדבר המקום, הפעילות או יעד האבטחה שלגביהם חל הצו, ככל שהדבר נדרש בנסיבות העניין;

(2) תיאור העובדות שעל בסיסן ניתן הצו;

(3) אישור בדבר קיום חובת ההיוועצות כאמור בסעיף קטן (ג);

(4) פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו;

(5) פרטים בדבר אופן ההתקשרות עם נותן הצו.

(ו)  צו הפסקה מינהלי יומצא למי שהצו ניתן כלפיו בדרך סבירה בנסיבות העניין.

(ז)  ניתן צו כאמור בסעיף קטן (ב), ידווח על כך קצין המשטרה המוסמך לרשות המוסמכת, בהקדם האפשרי.

(ח)  ניתן צו כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי מי שרואה את עצמו נפגע מהצו לפנות לקצין המשטרה המוסמך בבקשה לטעון לפניו את טענותיו בעניין; שימוע כאמור יתקיים בהקדם האפשרי.

תוקף צו הפסקה מינהלי

57.

(א)  צו הפסקה מינהלי יעמוד בתקפו לתקופה שתיקבע בצו; קצין המשטרה המוסמך יהא רשאי לבטל את הצו או להאריך את תוקפו לתקופות נוספות, ובלבד שסך כל התקופות לא יעלה על 30 ימים מיום שניתן, אם לא בוטל לפני כן על ידי מי שהוציא אותו או על ידי בית המשפט.

(ב) מי שנתן את הצו רשאי לבקש מבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום להאריך את תוקפו.

(ג)  הוגשה בקשה כאמור בסעיף קטן (ב), יעמוד הצו בתוקפו למשך שבעה ימים נוספים, כל עוד לא החליט בית המשפט החלטה אחרת.

ביקורת שיפוטית על צו הפסקה מינהלי

58.

(א)  הרואה עצמו נפגע על ידי צו הפסקה מינהלי רשאי לעתור לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום בבקשה לבטלו.

(ב) בית משפט בית משפט שדן בעתירה לביטול צו הפסקה מינהלי ידון בעתירה בהתאם לעילות, לסמכויות ולסעדים שלפיהם דן בית משפט לענינים מינהליים כהגדרתו בסעיף 3(א) לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000.

(ג)  עתירה לפי סעיף קטן (א) תידון במעמד שני הצדדים מוקדם ככל האפשר.

צו הפסקה שיפוטי

59.

שוכנע בית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום כי ניתנו שירותי אבטחה בניגוד לסעיפים 3 או 29, לפי העניין, או כי הפסקת מתן שירותי האבטחה נדרשת לשם שמירה על שלום הציבור או לשם השבת שלום הציבור שהופר, רשאי בית המשפט, לבקשת קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה, לצוות על ספק שירותי האבטחה ועל מי שבפיקוחו או בהשגחתו פועל ספק שירותי האבטחה ועל כל מי שמועסק בשירותם, להפסיק את מתן שירותי האבטחה, בין בדרך של הפסקת שירות ביעד אבטחה, אחד או יותר, בין בסגירת משרדי הספק או הסניף ובין בכל דרך אחרת הנראית לו מתאימה בנסיבות העניין כדי להביא להפסקת מתן שירותי אבטחה.

סדרי הדין בהליכים לעניין צו הפסקה מינהלי וצו הפסקה שיפוטי

60.

(א)  עתירה על החלטה להוציא צו הפסקה מינהלי, בקשה להארכת תוקף צו הפסקה מינהלי או בקשה למתן צו הפסקה שיפוטי תידון במעמד שני הצדדים זולת אם קיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן יש לקיים את הדיון במעמד צד אחד, בין היתר, על פי בקשה כאמור בסעיף קטן (ג),  ותנוהל במתכונת דומה לסדרי הדין והראיות הנהוגים בבית משפט לענינים מינהליים כהגדרתו בסעיף 3(א) לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000.

(ב) בית המשפט לא יצווה על הארכת תוקף צו הפסקה מינהלי, אלא אם שוכנע כי התקיימו התנאים הקבועים בחוק זה למתן הצו, בהתאם לנסיבות העניין.

(ג)  בדיון בבקשה או בעתירה לפי פרק זה, רשאית משטרת ישראל או הרשות המוסמכת  לבקש לפרט או להציג במעמד צד אחד לפני בית המשפט בלבד עובדות או מידע שעליהם היא מבססת את טענותיה (בסעיף זה – חומר חסוי);  בקשה כאמור תוגש בכתב ותהיה מנומקת ככל האפשר וככל שאין חשש לחשיפת החומר החסוי.

(ד) החליט בית המשפט לאחר עיון בחומר החסוי שלא להיעתר לבקשה בעניין אי גילויו של החומר החסוי, רשאית משטרת ישראל או הרשות המוסמכת  להודיע כי היא חוזרת בה מבקשתה; משעשתה כן, לא יועמד החומר החסוי לעיון המשיב ובית המשפט לא יביאו בחשבון בקבלת ההחלטה. 

(ה)  ניתנה החלטה כאמור בסעיף קטן (ד) והחליטה משטרת ישראל או הרשות המוסמכת שלא לחזור בה מהגשת החומר החסוי, תודיע על כוונתה לערער על ההחלטה ותעשה כן בתוך 15 ימים מיום מתן ההודעה כאמור; כל עוד לא ניתנה החלטה סופית בעניין החומר החסוי, לא ייחשף החומר החסוי בפני הצד שכנגד.

(ו)  מתן צו הפסקה מינהלי, הארכת תוקפו או מתן צו הפסקה שיפוטי לא יהיו מותנים בנקיטת הליכים נוספים.

(ז)  ניתן צו הפסקה מינהלי או צו הפסקה שיפוטי, רשאי שוטר להיכנס למקום שלגביו ניתן הצו ולנקוט אמצעים סבירים, לרבות שימוש בכוח סביר, בנסיבות העניין, כדי להבטיח את קיום הצו.

פרק ט': עונשין

הפרת חובת הדיווח

61.

(א)  המפר חובת דיווח בניגוד לסעיף 26, ולמעט סעיף 26(ב) – דינו קנס לפי סעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד- כפל הקנס האמור.

(ב) ספק שירותי אבטחה, מנהל תחום אבטחה והדרכה או מארגן שירותי אבטחה שחדל להתקיים בו תנאי מהתנאים לקבלת רישיון ולא הודיע על כך בכתב לרשות המוסמכת בתוך שלושה ימי עסקים מיום שנודע לו על כך, בניגוד לסעיף 26(ב), דינו – קנס לפי סעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד – כפל הקנס האמור.

עונשין

62.

(א)  העושה אחד מאלה, דינו – מאסר ששה חודשים:

(1) העוסק במתן שירותי שמירה שלא במסגרת ספק שירותי אבטחה או בגוף הפטור מחובת רישוי לפי סעיף 4(א)(10), או שומר העוסק במתן שירותי שמירה ללא רישיון, בניגוד להוראות סעיף 17; 

(2) המבצע אבטחה שאינה שמירה מבלי שיש בידו הסמכה על פי חוק מהחוקים המנויים בתוספת הראשונה, בניגוד להוראות סעיף 19;

(3) העוסק במתן שירותי אבטחה שאינה חמושה, שלא במסגרת ספק שירותי אבטחה או בגוף הפטור מחובת רישוי לפי סעיף 4(א)(1) עד (9), בניגוד להוראות סעיף 20(א);

(ב) העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה:

(1) המעסיק שומר שאין בידו רישיון לפי סעיף 17 לחוק זה, בניגוד להוראת סעיף 23(א);

(2) המעסיק מאבטח מבלי שהתקיימו בו התנאים המפורטים בסעיף 19, בניגוד להוראת סעיף 23(ב);

(3) המספק שירותי אבטחה חמושה בלי שמועסק על ידו מנהל תחום אבטחה והדרכה ארגוני בעל רישיון, בניגוד להוראות סעיף 8(א);

(4) ספק שירותי אבטחה חמושה שיש לו סניף המספק שירותי אבטחה חמושה מבלי שמועסק על ידו באותו סניף מנהל תחום אבטחה והדרכה סניפי בעל רישיון בניגוד להוראות סעיף 8(ג);

(5) המציג עצמו, או את מי שפועל מטעמו, כבעל רישיון  לפי חוק זה, או כבעל הסמכה על פי חוק מהחוקים המנויים בתוספת הראשונה או הרשאה לפי סעיף 10ג(ב) לחוק כלי היריה, מבלי שיש בידו רישיון, הרשאה,  או הסמכה כאמור, המתאים לעיסוקו בהתאם להוראות חוק זה, או העושה שימוש בתואר או בכינוי שמשתמע מהם שהוא בעל רישיון או הסמכה , הרשאה בתוקף כאמור, כאשר אין בידו רישיון או הסמכה , הרשאה בתוקף המתאים לעיסוקו בהתאם להוראות חוק זה, בניגוד להוראות סעיף 64, לפי העניין;

(6) המבצע אבטחה חמושה, בתמורה או שלא בתמורה, ללא הרשאה לפי סעיף 10ג(ב) לחוק כלי היריה בניגוד להוראות סעיף 19;

(7) המבצע אבטחה חמושה, שלא במסגרת ספק שירותי אבטחה או גוף הפטור מחובת רישוי לפי סעיף 4(א)(1) עד (9), בניגוד להוראות סעיף 20(א);

(8) המספק שירותי אבטחה חמושה ליעד אבטחה שלא התקבל לגביו אישור בכתב, או בניגוד לתנאים שנקבעו באישור, בניגוד להוראות סעיף 29;

(9) המספק שירותי אבטחה העוסק בעיסוק נוסף שאינו מקיים הפרדה חשבונאית בין העיסוק באספקת שירותי אבטחה לבין כל עיסוק נוסף שלו, בניגוד להוראות סעיף 5(2).

(ג)  העושה אחד מאלה,  דינו – מאסר שמונה עשר חודשים או כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין:

(1) המספק שירותי אבטחה לא חמושה, בתמורה או שלא בתמורה, מבלי שיש בידו רישיון לכך, או בניגוד לתנאי הרישיון, בניגוד להוראת סעיף 3(א);

(2) העוסק בארגון שירותי אבטחה מבלי שיש בידו רישיון לכך, בניגוד להוראות סעיף 14.

(ד) המפר צו הפסקה מינהלי שניתן לפי סעיף 56, או צו הפסקה שיפוטי שניתן לפי סעיף 59, דינו – מאסר שמונה עשר חודשים; ואם הוא תאגיד – כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין; הייתה העבירה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף, בשיעור הקבוע בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, לכל יום שבו נמשכה העבירה.

(ה)  העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס בשיעור פי שלושה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין:

(1) המספק שירותי אבטחה חמושה, בתמורה או שלא בתמורה מבלי שיש בידו רישיון לכך, בניגוד להוראת סעיף 3(ב) או בניגוד לתנאי הרישיון;

(2) המעסיק או המקבל שירות ממארגן שירותי אבטחה מבלי שיש בידי המארגן רישיון, בניגוד להוראות סעיף 16.

אחריות  נושא משרה

63.

(א)  נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי חוק זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – מחצית הקנס הקבוע ליחיד בשל אותה עבירה.

(ב) נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

(ג)  בסעיף זה –

"נושא משרה" - מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.

פרק י': הוראות שונות

ייחוד התואר ואיסור התחזות

64.

לא יציג אדם את עצמו או את מי שפועל מטעמו כבעל רישיון  לפי חוק זה, או כבעל הסמכה על פי חוק מהחוקים המנויים בתוספת הראשונה או הרשאה לפי סעיף 10ג(ב) לחוק כלי היריה, ולא ישתמש בתואר או בכינוי שמשתמע מהם שהוא בעל רישיון, הרשאה  או הסמכה כאמור, אלא אם כן יש בידו רישיון או הרשאה או הסמכה תקפים המתאימים לעיסוקו בהתאם להוראות לפי חוק זה, לפי העניין.

אחריות בעל רישיון יחיד

65.

אין בעיסוק במסגרת חברה כדי לגרוע מתחולת הוראות חוק זה על בעל רישיון יחיד הפועל בשם החברה.

שיתוף מידע

66.

(א)  הרשות המוסמכת כהגדרתה בחוק כלי היריה רשאית למסור לרשות המוסמכת כהגדרתה בחוק זה מידע שרשאית זו האחרונה לדרוש או לקבל לפי חוק זה ממנה או מכל מקור אחר, לרבות מידע שהתקבל לפי הוראות סעיף 11א לחוק כלי היריה.

(ב) הרשות המוסמכת כהגדרתה בחוק זה רשאית למסור לרשות המוסמכת כהגדרתה בחוק כלי היריה מידע שרשאית זו האחרונה לדרוש או לקבל לפי חוק כלי היריה ממנה או מכל מקור אחר.

(ג)  משרד העבודה רשאי למסור לרשות המוסמכת כהגדרתה בחוק זה מידע שרשאית זו האחרונה לדרוש או לקבלו לפי חוק זה מכל מקור אחר.

(ד) הרשות המוסמכת כהגדרתה בחוק זה רשאית למסור למשרד העבודה מידע שרשאית זו האחרונה לדרוש או לקבל לפי חוק העסקת עובדים על ידי קבלני שירות בתחומי השמירה והניקיון בגופים ציבוריים, התשע"ג-2013, או מכוח כל דין אחר.

(ה)  אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות פרק ד' לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981.

שמירת סוד

67.

אדם שהגיע אליו מידע לפי סעיפים 11(9), 11(10), 12, 32, 33 ו-66, ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש אלא במידה שיש בכך צורך לשם ביצוע חוק זה והתקנות על פיו.

ביצוע ותקנות

68.

השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, לרבות בעניינים אלה:

(א)  ההכשרה הנדרשת ממבקש רישיון לפי חוק זה או מהמבקש את חידושו;

(ב) חובות המוטלות על בעלי רישיונות לפי חוק זה לרבות בעניין בקרה ודיווח;

(ג)  אגרות בעד מתן רישיון, לרבות חידושו, ובעד הגשת השגה לפי חוק זה;

(ד) תקנות לעניין ביטוח, כאמור בסעיף 6;

(ה)  היחס בין מספר כלי הירייה לבין מספר הסניפים הנדרש בספק שירותי אבטחה;

(ו)  תוקפם של רישיונות לפי חוק זה.

שינוי התוספת

69.

השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה ואת התוספת השנייה.

שמירת דינים

70.

(א)  אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות כל דין, ואין בהן כדי למנוע מכל רשות לקבוע הוראות נוספות על הוראות חוק זה במסגרת סמכויותיה בדין.

(ב) אין בהוראות חוק זה כדי לפטור אדם מן החובה לקבל רישיון או הרשאה על פי כל דין אחר.

פרק יא': תיקונים עקיפים

תיקון חוק בתי משפט לענינים מינהליים

71.

בחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000[15], בתוספת הראשונה -  

(1) בפרט 11 –

(א)  בכותרת הפרט, אחרי "כלי היריה" יבוא "ושירותי אבטחה";

(ב) האמור בפרט יסומן בסעיף קטן (א);

(ג)  אחרי סעיף קטן (א) יבוא-

"(ב) החלטה של רשות לפי חוק שירותי אבטחה, התשפ"ה-2025, למעט החלטות של שר.".

(2) בפרט 21 -

אחרי סעיף קטן 30 יבוא:

"(31) החלטת ועדת רישוי לפי חוק חוקרים פרטיים, התשל"ב-1972".

תיקון חוק כלי היריה

72.

בחוק כלי היריה, התש"ט-1949 – 

(1) בסעיף 1, לפני הגדרת "כלי יריה" יבוא –  

""חוק שירותי אבטחה"- חוק שירותי אבטחה, תשפ"ה-2025;";

(2) בסעיף 7ב(א), אחרי "הרשות המוסמכת", יבוא "לאחר התייעצות עם קצין משטרה בכיר שהוסמך לכך בידי המפקח הכללי של המשטרה";

(3) בסעיף  9 – 

(א)  אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(א1)

(1) ניתן רישיון לממונה לפי סעיף זה יעסיק היישוב מנהל תחום אבטחה והדרכה אלא אם קבעה הרשות המוסמכת כי חובת העסקה כאמור לא תחול. זאת, בשים לב, בין היתר, למספר המורשים ולסיכון הקיים באותו יישוב;

(2) קבעה הרשות המוסמכת כי חובת ההעסקה לא תחול כאמור בפסקה (1), ישמש הממונה לפי סעיף זה כמנהל תחום אבטחה והדרכה ביישוב, נוסף על תפקידו כממונה.";

(ב) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב1) לא תינתן הרשאה לפי סעיף קטן (ב) לאדם מתושבי הישוב או מהנמצאים בו אלא אם עבר הכשרה בהתאם לחלק ב' לתוספת הראשונה לתקנות כלי היריה (הכשרה), התשע"ח-2018, וכן ריענון בהתאם לסעיף 3(ו) לתקנות כלי היריה (הכשרה), התשע"ח-2018 ולחלק ב' לתוספת השניה לתקנות כלי היריה (הכשרה), התשע"ח-2018.";

(ג)  בסעיף קטן (ד), בהגדרת "ישוב" לאחר המילים "שר הביטחון" יבוא "או משטרת ישראל, לפי העניין".

(4) בסעיף 10 – 

(א)  אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(א1(

(ב) ניתן רישיון לפי סעיף קטן (א)יעסיק המפעל הראוי מנהל תחום אבטחה והדרכה בעל רישיון לפי סעיף 13 לחוק שירותי אבטחה, אלא אם קבעה הרשות המוסמכת לפי חוק זה כי חובת העסקה כאמור לא תחול. זאת, בשים לב, בין היתר, למספר המורשים, למספר העובדים במפעל ולמספר המבקרים בו, למיקום המפעל, למאפייני הטובין המיוצרים במפעל או מוחזקים בו ולזמני הפעילות במפעל;

(ג)  קבעה הרשות המוסמכת לפי חוק זה כאמור בפסקה (1), ישמש בעל הרישיון המיוחד לפי סעיף זה כמנהל תחום אבטחה והדרכה במפעל הראוי, נוסף על תפקידו כבעל רישיון מיוחד.";

(ד) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא –

"(ב1) לא תינתן הרשאה לפי סעיף קטן (ב) לאדם מעובדי המפעל אלא אם עבר הכשרה בהתאם לחלק ב' לתוספת הראשונה לתקנות כלי היריה (הכשרה), התשע"ח-2018, וכן ריענונים בהתאם לסעיף 3(ו) לתקנות כלי היריה (הכשרה), התשע"ח-2018 ולחלק ב' לתוספת השניה לתקנות כלי היריה (הכשרה), התשע"ח-2018";

(ה)  בסעיף קטן (ד), בהגדרת "מפעל ראוי" לאחר המילים "שר הביטחון" יבוא "או משטרת ישראל, לפי העניין".

(5) בסעיף 10ג –

(א)  בכותרת השוליים במקום "שמירה" יבוא "אבטחה";

(ב) בסעיף קטן (א), במקום האמור בו יבוא:

"(א) רשות מוסמכת רשאית לתת לאדם המועסק אצל מבקש רישיון ספק שירותי אבטחה חמושה, או אצל ספק שירותי אבטחה חמושה, אשר עומד בתנאים לפי סעיף זה, רישיון מיוחד להחזקת כלי ירייה בתנאים שייקבעו ברישיון המיוחד, לשימוש המאבטחים המועסקים אצל הספק במתן שירותי האבטחה החמושה; בסעיף זה, "ספק שירותי אבטחה חמושה" – כהגדרתו בחוק שירותי אבטחה.";

(ג)  בסעיף קטן (ב), אחרי "בעל הרישיון המיוחד" יבוא "כאמור בסעיף קטן (א)";

(ד) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב1) רישיון כאמור בסעיף קטן (א) יוגבל למתן שירותי אבטחה חמושה באזור המצוי כולו בתחומי אחד ממחוזות משטרת ישראל בלבד, אלא אם כן ניתן אישור לאזור החורג מתחום זה, על ידי קצין משטרה בכיר שהוסמך לכך בידי המפקח הכללי של משטרת ישראל".".

(6) בסעיף 12, במקום האמור בפסקת משנה (ג1) יבוא:

"(ג1)

(1) הרואה עצמו נפגע מהחלטת הרשות המוסמכת לפי חוק זה, רשאי להשיג עליה בכתב לממונה, תוך ארבעים וחמישה ימים ממועד קבלתה.

(2) התקבלה החלטה על פי קביעת קצין משטרה כאמור בסעיף 11(2)(ב), יפנה הממונה לקבלת עמדת משטרת ישראל לצורך מתן החלטתו.

(3) התקבלה החלטה על פי הודעת מנהל משרד הבריאות כאמור בסעיף 11ב, יפנה הממונה לקבלת המלצת מנהל משרד הבריאות לצורך מתן החלטתו.

(4) הממונה יחליט בהשגה וישיב בהקדם, אך לא יאוחר מארבעים וחמישה ימים מיום הגשת ההשגה; הודעה על ההחלטה תימסר למשיג בכתב בהקדם האפשרי, בצירוף הנימוקים להחלטה זו.

(5) האמור בסעיף קטן (4) לא יחול – אם התברר, לאחר בדיקה, שהעניין נושא ההשגה טעון בדיקה או דיון נוספים, לרבות השלמת פרטים; במקרה זה יודיע הדן בהשגה למשיג, בכתב ובהקדם, אך לא יאוחר מארבעים וחמישה ימים מיום קבלת הודעת ההשגה, את הטעם שעל פיו נמנע מלהשיב במועד, באופן מפורט במידת האפשר, ולפי העניין. דחיית ההחלטה לפי סעיף קטן זה תהיה למשך ששים ימים נוספים לכל היותר.

(6) התקיים האמור בסעיף קטן (5), יודיע הממונה למשיג, בכתב ובהקדם, אך לא יאוחר מארבעים וחמישה ימים מיום הגשת ההשגה, את הטעם שעל פיו נמנע מלהשיב במועד, באופן מפורט במידת האפשר, ולפי העניין.".

תיקון חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה

73.

בחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב-1972[16] –

(1) בשם החוק, המילים "ושירותי שמירה" - יימחקו;

(2) בסעיף 1, הגדרת "שירותי שמירה" - תימחק;

(3) בסעיף 2 –

(א)  בסעיף קטן (ב), במקום "שר המשטרה" יבוא "השר לביטחון לאומי";

(ב) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ג) רוב חברי ועדת הרישוי הם מניין חוקי בישיבותיה.

(ד) ועדת הרישוי תקבע את סדרי עבודתה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

(ה)  החלטות ועדת הרישוי לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר בה או מחמת פגם במינויו או בהמשך כהונתו.";

(4) בסעיף 13(ב)(3), המילים "ארגון שירותי שמירה" – יימחקו;

(5) הכותרת "פרק ה: ארגון שירותי שמירה" - תימחק;

(6) סעיף 18 יימחק;

(7) סעיף 19 יימחק;

(8) סעיף 20 יימחק;

(9) בסעיף 29 -

(א)  המילים "סירוב הוועדה לתת או לחדש רישיון לפי חוק זה, וכן" – ימחקו;

(ב) במקום "ניתנים" יבוא "ניתנת";

(10) בסעיף 30, המילים "18, 19(ב) או 20" – יימחקו;

(11) בסעיף 32, פסקת משנה (4) תימחק.

תיקון חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור

74.

בחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס"ה-2005, בסעיף 8 –

(1) בפסקת משנה (2), המילים "מאת רופא מורשה" – יימחקו;

(2) בפסקת משנה (4), במקום האמור בה יבוא:

"(4) מתקיים לגביו אחד מאלה:

(א)  הוא בעל רישיון לפי סעיף 17 לחוק שירותי אבטחה, התשפ"ה-2025;

(ב) הוא בעל רישיון או תעודת הרשאה לנשיאת כלי ירייה כאמור בסעיף 4 לחוק כלי היריה.".

(3) בפסקת משנה (6), במקום האמור בה יבוא:

"(6) לענין מאבטח שאינו עובד ציבור בנקודת בדיקה – הוא עומד בתנאים נוספים באשר לשירותו הצבאי ובאשר להתאמתו לשמש כמאבטח בנקודת בדיקה".

תיקון חוק להסדרת הבטחון בגופים ציבוריים

75.

בחוק להסדרת הבטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1988 –  

(1) בסעיף 4(ג), בפסקת משנה (6), המילים "מאת רופא מורשה" – יימחקו;

(2) בסעיף 13(ג) –

(א)  ברישה, אחרי "(6)" יבוא ", (7)";

(ב) בפסקת משנה (1), במקום האמור בה יבוא:

"(1) הוא בעל רישיון לפי סעיף 18 לחוק שירותי אבטחה, התשפ"ה-2025".

תיקון חוק איסור הלבנת הון

76.

בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000[17], בתוספת הראשונה, אחרי פרט (18ח) יבוא –

"(18ט) עבירות לפי סעיפים  62(ב)(8), 62(ג)(1), 62(ג)(2), 62(ה)(1) 

ו-62(ה)(2) לחוק שירותי אבטחה, התשפ"ה-2025.".

תיקון חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם

77.

בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996[18], בסעיף 10א(א), אחרי פסקת משנה (2) יבוא:

"(3) בנוסף לכל תנאי אחר, רישיון לעסוק כקבלן שירות בתחום העבודה של אבטחה ושמירה כאמור בפרט 1 בתוספת השנייה יינתן רק בכפוף לקיומו של רישיון ספק שירותי אבטחה מהרשות המוסמכת על פי חוק שירותי אבטחה, התשפ"ה-2025.".

פרק יב': תחילה, הוראות מעבר ותשלום אגרות

תחילה

78.

תחילתו של חוק זה בתום שנה מיום פרסומו.

הוראות מעבר לעניין רישיונות

79.

(א)  מי שערב יום התחילה היה בידו רישיון מהרישיונות המפורטים להלן לפי חוק חוקרים פרטיים, כנוסחו ערב יום התחילה (בסעיף זה – הרישיון המקורי), יראו אותו במועד התחילה כמי שיש בידו רישיון כמפורט להלן, וכמי שעומד בתנאים לקבלתם לפי חוק זה, עד לתום התקופה שנקבעה ברישיון המקורי או עד תום ששה חודשים מיום התחילה, לפי המאוחר (בסעיף זה – מועד הפקיעה), אלא אם כן בוטל או הותלה קודם לכן לפי הוראות סעיפים 37(א)(1), (4) או (5):

(1) רישיון למשרד לשירותי שמירה לפי סעיף 18(א) לחוק חוקרים פרטיים – יראו כרישיון ספק שירותי אבטחה לפי סעיף 3 לחוק זה;

(2) רישיון למארגן שירותי שמירה לפי סעיף 18(א) לחוק חוקרים פרטיים – יראו כרישיון למארגן שירותי אבטחה לפי סעיף 15(ב) לחוק זה;

(3) רישיון לשומר לפי סעיף 18(ב) לחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב-1972 – יראו כרישיון לשומר לפי סעיף 20 לחוק זה.

(ב) מי שמחזיק ברישיון לפי סעיף קטן (א) יהיה פטור מהוראות סעיפים 20, 22 ו-26(ו) לחוק זה, ממועד התחילה ועד מועד הפקיעה;

(ג)  הוראות סעיף 13(ב)(3) לחוק חוקרים פרטיים, כנוסחו בסעיף 74(4) לחוק זה, לא יחולו לגבי תאגיד חוקרים פרטיים שקיבל רישיון לפי החוק האמור עד ליום התחילה ויחולו לגביו הוראות סעיף 13(ב)(3) לחוק חוקרים פרטיים כנוסחו ערב יום התחילה.

הוראות מעבר לעניין העברת מידע

80.

על אף האמור בסעיף 78 לחוק ובסעיף 23ב לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, ועדת הרישוי לפי חוק חוקרים פרטיים תמסור לרשות המוסמכת כל מידע לעניין רישיונות לפי סעיף 18 לחוק חוקרים פרטיים במועד פרסום החוק, לשם הפעלת סמכויותיה.

תשלום אגרות

81.

(א)  כל עוד לא הותקנו תקנות לפי סעיף 68(3), בעד הגשת בקשה לרישיון תשולם אגרה כמפורט להלן:

(1) בעד רישיון ספק שירותי אבטחה – 2,928 שקלים חדשים;

(2) בעד רישיון מארגן שירותי אבטחה - 144 שקלים חדשים;

(3) בעד רישיון מנהל תחום אבטחה והדרכה - 144 שקלים חדשים;

(4) בעד רישיון שומר – 144 שקלים חדשים.

(ב) סכומי האגרות לפי סעיף קטן (א) יעמדו בתוקף למשך שנתיים מיום תחילת החוק, או עד שיותקנו תקנות לפי סעיף 68(3), המוקדם מביניהם.

הוראות מעבר לעניין רישיון מנהל תחום אבטחה והדרכה

82.

הרשות המוסמכת רשאית לתת רישיון מנהל תחום אבטחה והדרכה לאדם אשר ביום תחילתו של חוק זה אינו עומד בתנאי הקבוע בסעיף 11(5), ובלבד שהשלים עמידתו בתנאי האמור בתוך 6 חודשים מיום תחילתו של חוק זה.

תוספת ראשונה

(סעיפים 19, 20, 25(א)(3), 62(א)(2), 62(ב)(2), 62(ב)(4), 64(ב) ו-69)

(1) חוק איסור אלימות בספורט, התשס"ח-2008;

(2) חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ"א-1961;

(3) חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998;

(4) חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס"ה-2005.

תוספת שנייה

(סעיפים 17 ו- 69)

(1) אתר להקמת תשתית, אתר בנייה או אתר איגום כלים לצורכי הקמת תשתית ובנייה;

(2) אתר חקלאות או אתר שיש בו ציוד חקלאי;

(3) מתקן תשתית, לרבות תשתיות מים, ביוב, חשמל ומתקנים להטמנת פסולת;

(4) מתקן בו ניתנים שירותים מטעם מועצה מקומית או אזורית, לרבות מוסד חינוך או תרבות;

(5) אזורי מסחר או בילוי.