תקנות הכניסה לישראל (סדרי הדין והמינהל בבית דין לעררים) (תיקון מס' 3), התשפ"ה-2025
תכלית הקמתו של בית הדין לעררים הייתה הקמת ערכאה ייחודית בעלת סמכות שפיטה אשר תפתח מומחיות ומקצועיות בתחום האוכלוסין וההגירה ואשר תהווה "מנגנון יעיל ונגיש", כלשונה של הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 20) (בית דין לזרים), התשע"א-2010, לקיום ביקורת שיפוטית על החלטות מִנהליות בתחום האמור.
תכליתן של התקנות המוצעות להציע תיקונים שונים בסדרי הדין והמינהל של בית הדין לעררים, הכול על-מנת לטייב את ההליך המתנהל לפני בית הדין, לייעלו ולשפרו.
טיוטת תקנות מטעם משרד המשפטים:
|
|
|
בתוקף סמכותי לפי סעיף 13לד(א)(1) ו-(3) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן – החוק), ובהתייעצות עם שר הפנים, אני מתקין תקנות אלה: |
|||
|
הוספת תקנה 26א |
1. |
אחרי תקנה 26 לתקנות הכניסה לישראל (סדרי הדין והמינהל בבית דין לעררים), התשע"ד-2014 (להלן – התקנות העיקריות) תבוא: |
|||
|
|
|
"26א. שינוי מועד דיון או מועד להגשת כתב בי-דין |
בלי לגרוע מהאמור בתקנה 26 יחולו לעניין שינוי מועד דיון לפני בית הדין ההוראות הבאות – |
||
|
|
|
|
(א) |
ככלל יש לקיים כל דיון הקבוע בבית הדין במועד שנקבע. |
|
|
|
|
|
(ב) |
פנייה לשינוי מועד דיון תוגש כשהיא ערוכה לפי טופס 2 שבתוספת, בצירוף המסמכים המאמתים את העובדות המפורטות בפנייה. |
|
|
|
|
|
(ג) |
טעמים כגון שיקולי נוחות, הסכמת בעלי הדין או עומס עבודה לא יהוו, ככלל, עילה מספקת לשינוי מועד הדיון. |
|
|
|
|
|
(ד) |
בפנייה לשינוי מועד דיון שביסודה נסיבות אישיות של בעל דין או בא-כוחו יבחן בית הדין אם היה ניתן למצוא פתרון סביר אחר שיאפשר את קיום הדיון או את הקדמתו, לרבות באמצעות ייצוג בעל הדין בדיון על-ידי עורך-דין אחר במצב בו בעל הדין מיוצג על-ידי מספר עורכי-דין. |
|
|
|
|
|
(ה) |
פנייה לשינוי מועד הדיון עקב קיומם של כמה דיונים באותו מועד תוגש בסמוך למועד שבו נודע קיומו של דיון מקביל; פנייה שלא תוגש כאמור יכול שתידחה מטעם זה בלבד; שינוי מועד דיון בשל קיומו של דיון מקביל ייעשה רק אם מתברר כי לא ניתן לקיים את שני הדיונים במועדם תוך מיצוי אמצעים סבירים אחרים. |
|
|
|
|
|
(ו) |
בכל החלטה בפנייה לשינוי מועד דיון יבחן בית הדין, בין השאר, את מספר הפניות הקודמות שהוגשו בתיק, את טעמי הדחיות, את משך הזמן שבו התיק תלוי ועומד, ואת המועד שבו הוגשה הבקשה. |
|
|
|
|
|
(ז) |
בהחלטתו בפנייה לפי תקנה זו רשאי בית הדין לחייב את הפונה בהוצאות לטובת בעל הדין שכנגד או לטובת אוצר המדינה אם סבר שהנסיבות מצדיקות זאת. |
|
|
|
|
|
האמור בתקנה זו יחול גם על שינוי מועד להגשת כתב בי-דין לבית הדין, בשינויים המחויבים." |
||
|
הוספת תקנה 30א |
2. |
אחרי תקנה 30 לתקנות העיקריות תבוא: |
|||
|
|
|
"30א. קבלת כתב ערר או כתב תשובה לרישום |
(א) |
מועד ההגשה של כתב ערר או של כתב תשובה (בתקנה זו – כתב בי-דין) לבית הדין, לכל עניין, יהיה המועד שבו הוגש לבית הדין, ובלבד שהוא התקבל לרישום. |
|
|
|
|
|
(ב) |
מזכירות בית הדין תקבל כתב בי-דין לרישום ובלבד שמתקיימות בו ההוראות הצורניות והטכניות הקבועות בתקנות הבאות – |
|
|
|
|
|
|
(1) |
תקנה 4(ב) – לעניין החתימה על כתב הערר בלבד; |
|
|
|
|
|
(2) |
תקנה 4(ג)(1) עד (8); |
|
|
|
|
|
(3) |
תקנה 4(ד) – לעניין עצם צירוף תצהיר חתום ומאומת כדין בלבד; |
|
|
|
|
|
(4) |
תקנה 11(ב)(1); |
|
|
|
|
|
(5) |
תקנה 11(ג) – לעניין עצם צירוף תצהיר חתום ומאומת כדין בלבד. |
|
|
|
|
|
המזכירות תשלח לעורר או למשיב, לפי העניין, הודעה על כל כתב בי-דין שלא התקבל לרישום. |
|
|
|
|
|
(ג) |
לא התקבל כתב בי-דין לרישום, יראו אותו כאילו לא הוגש מלכתחילה, ואולם יהיה ניתן לתקן את הפגם עד היום האחרון להגשתו או בתוך שבעה ימים מהמועד שלא התקבל, לפי המאוחר; על אף הוראות תקנה 37, לעניין תקנה זו – ימי הפגרה יבואו במניין הימים. |
|
|
|
|
|
(ד) |
על אף האמור בתקנת משנה (ג), אם כתב בי-הדין הוא כתב ערר ואי-קבלתו עלולה להביא לשיהוי בהגשת הערר, יראו את כתב הערר כאילו התקבל, ובלבד שהעורר תיקן את הפגם בתוך שבעה ימים מהמועד בו כתב הערר לא התקבל. |
|
|
|
|
|
(ה) |
הרואה את עצמו נפגע מאי-הקבלה לרישום של כתב בי-הדין, רשאי בתוך שבעה ימים ממועד קבלת ההודעה על אי-הקבלה לרישום, לבקש כי העניין יועבר לעיונו ולהכרעתו של דיין, שראש בית הדין ימנה לעניין זה; הדיין רשאי להחליט בפנייה על יסוד טענות הפונה בלבד, בלא צורך בקיום דיון. |
|
|
|
|
|
(ו) |
אין לעורר טענה כי לא היה מקום לקבל מלכתחילה כתב בי-דין שהתקבל, ואולם אין בכך כדי לרפא את הפגם או למנוע העלאת טענות לעצם קיומו." |
|
|
תיקון תקנה 37 |
3. |
בתקנה 37 לתקנות העיקריות, אחרי המילים "ימי הפגרה" יבוא: "לא". |
|||
|
הוספת תקנה 39א |
4. |
אחרי תקנה 39 לתקנות העיקריות תבוא: |
|||
|
|
|
"39א. צורת כתב בי-דין |
(א) |
ראש בית הדין רשאי להורות על הוראות טכניות בדבר צורת כל כתב בי-דין, מצורפיו ומבנהו. |
|
|
|
|
|
(ב) |
הוראות טכניות שיורה ראש בית הדין לפי תקנת משנה (א) תפורסמנה בהודעה ברשומות ובאתר המרשתת של בית הדין." |
|
|
הוספת תקנה 39ב |
5. |
"39ב. ניסוח כתב טענות |
כתב בי-דין ינוסח באופן שאינו מבזה, מביש או משתלח." |
||
|
הוספת תקנה 43א |
6. |
אחרי תקנה 43 לתקנות העיקריות תבוא: |
|||
|
|
|
"43א. הוצאות |
(א) |
ככלל בתום הדיון יפסוק בית הדין הוצאות סבירות והוגנות, זולת אם מצא שקיימים טעמים שלא לחייב בהוצאות כאמור. |
|
|
|
|
|
(ב) |
חיוב בעל דין בתשלום הוצאות נועד לשפות את בעל הדין שכנגד על הוצאותיו בהליך בהתחשב בתוצאותיו, במשאבים שנדרשו לניהולו ובהתנהלות בעלי הדין. |
|
|
|
|
|
(ג) |
החלטת בית הדין בעניין פסיקת ההוצאות ושיעורן תבטא את האיזון הראוי שבין הבטחת זכות הגישה לערכאות, הגנה על זכות הקניין של הפרט ושמירה על שוויון בין בעלי הדין. |
|
|
|
|
|
(ד) |
סבר בית הדין שבעל דין עשה שימוש לרעה בהליכים לפי תקנות אלה או לא מילא אחר תקנות אלה, רשאי הוא לחייבו בהוצאות לטובת הנפגע או לטובת אוצר המדינה ובנסיבות מיוחדות אף את בא-כוחו. |
|
|
|
|
|
(ה) |
סבר בית הדין כי בעל דין האריך את הדיון בכל הליך שלא לצורך, באמצעות טענות סרק או בכל דרך אחרת, רשאי הוא, באותו הליך או בפסק הדין, ובלא קשר עם תוצאות הערר, להטיל עליו את הוצאות ההליך בשיעור שימצא לנכון בנסיבות העניין, לטובת בעל הדין שכנגד או לטובת אוצר המדינה." |
|
|
הוספת תקנה 43ב |
7. |
"43ב. ישיבה שלא במקום המושב הקבוע |
(א) |
בית דין רשאי לשבת בעניין מסוים שלא במקום מושבו הקבוע, אם ראה כי הדבר דרוש מטעמי ביטחון או בטיחות, ובלבד שיישב באזור השיפוט שנקבע לו; החלטה כאמור תינתן לאחר קבלת תגובת בעלי הדין.
|
|
|
|
|
|
(ב) |
ראש בית הדין רשאי לאשר לבית דין לשבת בעניין מסוים שלא במקום מושבו הקבוע, אף שלא באזור השיפוט שנקבע לאותו בית דין, אם ראה כי הדבר דרוש מטעמי ביטחון או בטיחות; החלטה כאמור תינתן לאחר קבלת תגובת בעלי הדין. |
|
|
|
|
|
(ג) |
ראש בית הדין רשאי לאשר לבית דין לשבת שלא במקום מושבו הקבוע, אם ראה כי הדבר דרוש מטעמי ביטחון או בטיחות, ובלבד שיישב באזור השיפוט שנקבע לו; החלטה כאמור תהיה מוגבלת לתקופה בה מתקיימים טעמים כאמור ותפורסם ברשומות ובאתר המרשתת של בית הדין." |
|
|
תיקון התוספת |
8. |
בתוספת לתקנות העיקריות – |
|||
|
|
|
(1) |
האמור בה יסומן "טופס 1"; |
||
|
|
|
(2) |
אחרי האמור בה יבוא: "טופס 2 (תקנה 26א) תאריך חתימת המסמך: ________ פניית עורר / משיב לשינוי מועד דיון / לשינוי מועד הגשת כתב בי-דין בית הדין לעררים במחוז ________ מספר תיק ________ מועד הדיון / המועד להגשת כתב בי-הדין ________ מספר הפניות הקודמות לשינוי המועד ________ המבקש: ________ (עורר / משיב) באמצעות בא-כוח עורך-דין ________ נגד המשיב: ________ (עורר / משיב) באמצעות בא-כוח עורך-דין ________
***חובה למלא את כל השדות הנוגעים לעניין
1. אנא בחר את הנימוק המתאים לבקשה לשינוי המועד: נסיבות אישיות של בעל הדין או בא-כוחו; קיומו של דיון מקביל; מילואים, חופשת לידה או סיבות רפואיות של בעל הדין או בא-כוחו; אנא פרט את הנימוק לבקשה וצרף מסמכים הנוגעים לעניין: __________________________________________________________________________________________________ 2. התאריך בו נודע לך המועד אותו אתה מבקש לשנות: ________ 3. התאריך בו נודע לך על הצורך בשינוי מועד הדיון: ________ 4. עמדת בעלי הדין האחרים: ____________________________ 5. מועדים חלופיים מוסכמים: ___________________________ 6. האם נדחו בעבר דיונים / מועדים להגשת כתבי בי-דין בתיק זה? אם כן, כמה פעמים? ___________________________________ 7. אם מתבקשת דחיית דיון בשל קיומו של דיון אחר אשר נקבע לאותו מועד: מהם פרטי התיק האחר (תיק בית דין / תיק בית משפט – נא לציין את שם הערכאה; מספר התיק; הדיין / השופט; מהות הדיון): ______________________________________________________________________________________________ 8. אם מתבקשת דחיית דיון בשל קיומו של דיון אחר אשר נקבע לאותו מועד או בשל נסיבות הקשורות בעורך-הדין המייצג בתיק – האם ניתן לקיים את הדיון באמצעות ייצוג בעל הדין בדיון על-ידי עורך-דין אחר מבין עורכי-הדין המייצגים את בעל הדין? _______________________________________________ חתימת המבקש: ________" |
||
___ ב______ התשפ"ה __________________
(___ ב______ 2025) יריב לוין שר המשפטים
(חמ ___________)
דברי הסבר
כללי
בית הדין לעררים שלפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן – בית הדין לעררים) הוא בית דין מינהלי אשר דן בעררים המוגשים על החלטה של רשות בענייני אוכלוסין והגירה, המנויים בתוספת השנייה לחוק הכניסה לישראל.
תכלית הקמתו של בית הדין לעררים הייתה הקמת ערכאה ייחודית בעלת סמכות שפיטה אשר תפתח מומחיות ומקצועיות בתחום האוכלוסין וההגירה ואשר תהווה "מנגנון יעיל ונגיש", כלשונה של הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 20) (בית דין לזרים), התשע"א-2010, לקיום ביקורת שיפוטית על החלטות מִנהליות בתחום האמור.
תכליתן של התקנות המוצעות להציע תיקונים שונים בסדרי הדין והמינהל של בית הדין לעררים, הכול על-מנת לטייב את ההליך המתנהל לפני בית הדין, לייעלו ולשפרו.
לתקנה 1
תקנה 1 עניינה הוספת תקנה 26א לתקנות הכניסה לישראל (סדרי הדין והמינהל בבית דין לעררים), התשע"ד-2014 (להלן – תקנות סדרי הדין והמינהל) אשר לפי המוצע תעסוק בשינוי מועד דיון או בשינוי מועד להגשת כתב בי-דין; בתוך כך ההסדר המוצע בהקשר זה מתבסס על ההסדר הקבוע בתקנה 175א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, בשינויים המחויבים הנובעים מכך שבענייננו מדובר בהליך משפטי בעניין מִנהלי.
מוצע לקבוע כי, ככלל, דיון אשר נקבע יתקיים במועדו; בהתאם לכך פנייה לשינוי מועד דיון תוגש לפי טופס 2 שבתוספת לתקנות סדרי הדין והמינהל. ההסדר המוצע מתייחס למצבים שונים בהם מבוקש שינוי מועד דיון ומציע לקבוע, בין היתר, כי טעמים כגון: שיקולי נוחות, הסכמת בעלי הדין לשינוי מועד דיון או עומס עבודה, ככלל לא יהוו עילה מספקת לשינוי מועד הדיון.
עוד מוצע להחיל את ההסדר גם על שינוי מועד להגשת כתב בי-דין, בשינויים המחויבים.
לתקנה 2
תקנה 2 עניינה הוספת תקנה 30א לתקנות סדרי הדין והמינהל אשר לפי המוצע תעסוק בקבלת כתב ערר או כתב תשובה לרישום; בתוך כך ההסדר המוצע בהקשר זה מתבסס על ההסדר הקבוע בתקנה 33 לתקנות סדר הדין האזרחי, בשינויים המחויבים הנובעים מכך שבענייננו מדובר בהליך משפטי בעניין מִנהלי.
לפי המוצע מזכירות בית הדין לעררים תוסמך לבדוק קיומן של הוראות צורניות וטכניות מסוימות, הקבועות בתקנות המנויות בתקנה 30א המוצעת, כתנאי לקבלת כתב בי-דין לרישום. עוד מוצע לקבוע את הדרך לתיקון הפגם שבגינו כתב בי-הדין לא התקבל לרישום וכן לקבוע את אופן הערעור על החלטת מזכירות בית הדין לעררים.
לתקנה 3
תקנה 3 עניינה תיקון תקנה 37 לתקנות סדרי הדין והמינהל הקובעת בנוסחה הנוכחי כי תקופות הפגרה הקבועות בתקנות בתי המשפט (פגרות), התשמ"ג-1983 (להלן – תקופות הפגרה) תבואנה במניין הימים לצורך המועדים הקבועים בחוק הכניסה לישראל ובתקנות סדרי הדין והמינהל, אלא אם כן הורה בית הדין לעררים אחרת. בתיקון שלפנינו מוצע לקבוע בדיוק ההפך כך שתקופות הפגרה לא תבואנה במניין הימים לצורך המועדים הקבועים בחוק הכניסה לישראל ובתקנות סדרי הדין והמינהל, אלא אם כן הורה בית הדין לעררים אחרת.
לתקנה 4
תקנה 4 עניינה הוספת תקנה 39א לתקנות סדרי הדין והמינהל אשר לפי המוצע תסמיך את ראש בית הדין לעררים להורות על הוראות טכניות בדבר צורת כתב בי-דין, מצורפיו ומבנהו; בתוך כך ההסדר המוצע בהקשר זה מתבסס על ההסדר הקבוע בתקנה 31 ובתקנה 175 לתקנות סדר הדין האזרחי, בשינויים המחויבים הנובעים מכך שבענייננו מדובר בהליך משפטי בעניין מִנהלי.
לתקנה 5
תקנה 5 עניינה הוספת תקנה 39ב לתקנות סדרי הדין והמינהל אשר לפי המוצע תקבע כי "כתב בי-דין ינוסח באופן שאינו מבזה, מביש או משתלח"; בתוך כך ההסדר המוצע בהקשר זה מתבסס על ההסדר הקבוע בתקנה 32 לתקנות סדר הדין האזרחי, בשינויים המחויבים הנובעים מכך שבענייננו מדובר בהליך משפטי בעניין מִנהלי.
לתקנה 6
תקנה 6 עניינה הוספת תקנה 43א לתקנות סדרי הדין והמינהל אשר לפי המוצע תעסוק בפסיקת הוצאות; בתוך כך ההסדר המוצע בהקשר זה מתבסס על ההסדר הקבוע בפרק י"ח שבחלק ב' לתקנות סדר הדין האזרחי, בשינויים המחויבים הנובעים מכך שבענייננו מדובר בהליך משפטי בעניין מִנהלי.
מוצע לקבוע כי, ככלל, בתום הדיון בערר יפסוק בית הדין לעררים הוצאות סבירות והוגנות אלא אם כן מצא הוא כי קיימים טעמים המצדיקים לא לפסוק הוצאות. ההסדר המוצע כולל הוראות כלליות הקובעות בין היתר את תכלית החיוב בהוצאות; וכן כולל הוא התייחסות לפסיקת הוצאות במצב בו בעל דין עשה שימוש לרעה בהליכים לפני בית הדין לעררים או במצב בו בעל דין האריך את הדיון שלא לצורך, הכול מתוך מטרה לטייב את ההליך המתנהל לפני בית הדין לעררים, לייעלו ולשפרו.
לתקנה 7
תקנה 7 עניינה הוספת תקנה 43ב לתקנות סדרי הדין והמינהל אשר לפי המוצע תעסוק בישיבה שלא במקום המושב הקבוע; בתוך כך תכליתו של ההסדר המוצע בהקשר זה לתת מענה למצבים בהם בית דין לעררים מסוים לא יכול לשבת במקום מושבו הקבוע בשל טעמי ביטחון או בטיחות.
על רקע האמור מוצע לקבוע שלוש סמכויות: האחת תהא נתונה לבית דין לעררים ועניינה סמכות לשבת בעניין מסוים שלא במקום מושבו הקבוע של בית הדין, ובלבד שמקום המושב החלופי יהיה באזור השיפוט שנקבע לאותו בית דין; השנייה תהא נתונה לראש בית הדין לעררים ועניינה סמכות לאשר לבית דין לעררים מסוים לשבת בעניין מסוים שלא במקום מושבו הקבוע של בית הדין, גם אם מקום המושב החלופי יהיה מחוץ לאזור השיפוט שנקבע לאותו בית דין; השלישית תהא נתונה לראש בית הדין לעררים ועניינה סמכות כללית, ולא רק בעניין מסוים, לאשר לבית דין לעררים מסוים לשבת שלא במקום מושבו הקבוע של בית הדין, ובלבד שמקום המושב החלופי יהיה באזור השיפוט שנקבע לאותו בית דין.
לתקנה 8
תקנה 8 עניינה תיקון התוספת לתקנות סדרי הדין והמינהל כך שיתווסף לה טופס 2 בקשר עם תקנה 26א המוצעת (ראו לעניין זה דברי ההסבר לתקנה 1).