צו

 

א. שם הצו המוצע

צו התכנון והבניה (הארכת התקופה האמורה בסעיף 1 לחוק התכנון והבניה (תיקון מס' 156 - הוראת שעה), התשפ"ד - 2024), התשפ"ה-2025

 

 

ב. מטרת הצו המוצע והצורך בו [למילוי רק בעת הפצה להערות הציבור]

בחוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 156 – הוראת שעה), התשפ"ד-2024 (להלן: תיקון מס' 156), נקבעה הוראת שעה, שנועדה לאפשר פעילות של מכון בקרה אף אם לא פועל בשירותו בקר מורשה לעניין הגנת הסביבה. בהתאם לסעיף 1 לתיקון מס' 156, תקופת הוראת השעה נקבעה עד ליום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025). בהתאם לסמכות הנתונה לשר הפנים מכוח סעיף 2 לתיקון מס' 156, מוצע להאריך את תקופת הוראת השעה, לעניין כל סוגי הבקשות להיתר, בתקופה נוספת של שנה, עד ליום כ"א בטבת התשפ"ז (31 בדצמבר 2026). זאת, לאחר שנמצא בבחינה מעמיקה, במסגרת קידום תיקון לתקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו), התשע"ח-2018, שעניינו הרחבת פעילותם וסמכויותיהם של מכוני הבקרה והבקרים המורשים הפועלים במסגרתם, ועתיד להיכנס לתוקפו בי"ב בטבת תשפ"ו (1 ינואר 2026), כי הדרישה בסעיף 158כא(א)(2) לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (להלן – החוק) להעסקה של בקר מורשה בתחום הגנת הסביבה במכון בקרה, אינה צפויה לייעל את הליך הרישוי, אלא להיפך, היא עלולה להכביד על הליך הרישוי ביחס למצב הקיים כיום. בתקופת ההארכה המוצעת בצו, צפוי להיות מקודם תיקון לפרק ה'3 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, העוסק במכוני בקרה, במסגרתו יוצע ביטול של הדרישה להעסקת בקר מורשה לעניין הגנת הסביבה, הקבועה בסעיף 158כא(א)(2) לחוק התכנון והבנייה.  

 

ג. להלן נוסח הצו המוצע:


 

צו מטעם משרד הפנים:

צו התכנון והבניה (הארכת התקופה האמורה בסעיף 1 לחוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 156 - הוראת שעה), התשפ"ד - 2024), התשפ"ה-2025

 

 

בתוקף סמכותי לפי סעיף 2 לחוק התכנון והבניה (תיקון מס' 156 - הוראת שעה), התשפ"ד - 2024 (להלן – החוק),  אני מצווה לאמור:

הארכת תקופה

1.  

התקופה האמורה בסעיף 1 לחוק, תוארך בשנה, עד יום כ"א בטבת התשפ"ז (31 בדצמבר 2026).

 

 

___ ב________ התשפ"ה (___ ב________ 2025)

[תאריך עברי] ([תאריך לועזי])

(חמ-3-6607)

 

__________________[חתימה]

יריב לוין

                        מ"מ שר הפנים

דברי הסבר

 

בהתאם להסדר החוקי הקבוע בהוראות חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (להלן – החוק) ותקנות התכנון והבניה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו), תשע"ח-2018 (להלן – תקנות מכוני הבקרה), מכון בקרה יפעל לצורך ביצוע בקרת תכן ובקרת ביצוע. על פי הוראת סעיף 158טו(א)(1)(ד) לחוק, לצורך מתן רישיון למכון בקרה נדרש (בין היתר) שיפעלו בשירותו בקרים מורשים.

לפי הוראת סעיף 158כא לחוק, מכון בקרה נדרש להעסיק בקרים מורשים לעניין הגורמים המאשרים הבאים: שר הבריאות, השר להגנת הסביבה, הרשות הארצית לכבאות והצלה והרשות המוסמכת כמשמעותה בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951.  בהמשך לכך, נקבע בסעיף 158כג(א) לחוק כי לבקר מורשה יהיו נתונות הסמכויות של הגורם המאשר לפי החיקוק שלגביו הוא מורשה. משמעות הדברים היא שבקר מורשה שיוסמך על ידי הגורם המאשר הרלוונטי ויועסק במכון בקרה, יבצע את הבדיקות הנדרשות וייתן את האישור או ההתייחסות הנדרשת מטעם הגורם המאשר. זאת, על מנת שהליך הבדיקה והאישור מטעם הגורמים המאשרים האמורים יבוצע כולו במכון הבקרה, על ידי הבקרים המורשים, ובמטרה לייעל את הליך הרישוי.

 

במסגרת קידום תיקון לתקנות מכוני הבקרה שמטרתו הרחבת פעילותם וסמכויותיהם של מכוני הבקרה והבקרים המורשים הפועלים במסגרתם, ולאחר בחינה מעמיקה של הנושא, ניתוח נתונים וניסיון שהצטבר, נמצא כי הדרישה בחוק להעסקה של בקר מורשה בתחום הגנת הסביבה, אינה צפויה לייעל את הליך הרישוי, אלא להיפך, היא עלולה להכביד על הליך הרישוי ביחס למצב הקיים כיום. נמצא כי עיקר מעורבות המשרד להגנת הסביבה בהליך הרישוי (הן בסוגי בקשות להיתרים שנדרשות לאישור מכוני בקרה במצב הדין היום והן ביחס לסוגי בקשות להיתרים שעתידות להידרש לאישור מכון בקרה, בהמשך), היא במסגרת שלב המידע להיתר, באמצעות מסירת המידע וההנחיות הרלוונטיות, בעוד שבשלב בקרת התכן, לא נדרשת התייעצות או אישור מטעם המשרד להגנת הסביבה למעט במקרים חריגים ביותר.

במילים אחרות, נמצא שבמרבית המקרים המשרד להגנת הסביבה מסיים את תפקידו כגורם מאשר בשלב מסירת המידע, ואינו נדרש בשלב בקרת התכן. כן נמצא כי רוב הבדיקות הנדרשות בהיבטים סביבתיים בשלב בקרת התכן, הן בדיקות הנדסיות מבניות, אשר אינן דורשות בקר מורשה ויכולות להתבצע על ידי בקר "רגיל" (בקר בהתאם לסעיפים 158יח; 158יט; 158כ לחוק). זאת, למעט מקרים חריגים המחייבים מומחיות ייחודית, התמקצעות בתחום סביבתי ספציפי, והפעלת שיקול דעת, הכוללים שימוש תעשייתי מורכב; קרקעות מזוהמות;  חומרים מסוכנים; וקרינה, בהם ממילא, עמדתו המקצועית של המשרד להגנת הסביבה היא כי לא ניתן להקנות את סמכות המשרד להגנת הסביבה לבקר מורשה.

במסגרת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 156 – הוראת שעה), התשפ"ד-2024 (להלן - תיקון 156) הוסף סעיף 158טו1א לחוק, כהוראת שעה עד ליום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025) לפיו רשאי שר הפנים לתת לגוף רישיון להפעיל ולשמש מכון בקרה אף אם לא פועל בשירותו בקר מורשה המנוי בסעיף 158כא(א)(2) לחוק מטעם השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו. כן נקבע בתיקון 156 כי אם נקבע בחיקוק כי אישור בקשה להיתר או ביצוע עבודה לפי היתר מותנה באישור או התייעצות עם השר להגנת הסביבה, ונקבעו במידע להיתר תנאים שיש לבצע לגביהם בקרת תכן או בקרת ביצוע, יבדוק הבקר את התקיימותם. עוד נקבע בסעיף 2 לתיקון 156 לחוק, כי שר הפנים רשאי להאריך את תקופת הוראת השעה, לעניין כל סוגי הבקשות להיתר או לחלקן בתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת ובלבד שסך כל תקופות הארכה לא יעלה על שנתיים.

מאחר שנמצא בבחינה כמפורט לעיל כי לא נדרשת העסקה של בקר מורשה בתחום הגנת הסביבה, ובהתאם לסמכות הנתונה לשר הפנים מכוח סעיף 2 לתיקון 156, מוצע להאריך בצו את תקופת הוראת השעה, לעניין כל סוגי הבקשות להיתר, בתקופה נוספת של שנה, עד ליום כ"א בטבת התשפ"ז (31 בדצמבר 2026). בתקופה זו צפוי להיות מקודם תיקון לפרק ה'3 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, העוסק במכוני בקרה, במסגרתו יוצע ביטול של הדרישה להעסקת בקר מורשה לעניין הגנת הסביבה, הקבועה בסעיף 158כא(א)(2) לחוק התכנון והבנייה.