חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס'....)(שמירת הזכאות להטבות נלוות), התשפ"ה - 2025
במסגרת הוראות חקיקה, נהלים וכללים שונים נקבעו זכויות של מקבלי גמלאות שונות להטבות נלוות הניתנות על ידי גופים ציבורים וזאת כחלק ממארג הביטחון הסוציאלי הניתן על ידי המדינה למי שנמצא זכאי לגמלה.
במרבית המקרים, הוראות דין אלו אינן מוסדרות בחקיקת הביטוח הלאומי, אלא בהוראות הכפופות להסדרה של הגוף הציבורי נותן ההטבה. כך, לעיתים קרובות, עצם הזכאות להטבה כזו או אחרת מותנית בקבלת הגמלה, ושלילת הגמלה (ללא קשר לעילת השלילה) תביא להפסקת הזכאות לגמלה.
לאור היות ההטבות חלק משמעותי במארג הסוציאלי שניתן למקבלי גמלאות, ובמקרים שונים יוצא כי שווי ההטבה עולה על שווי הגמלה, ומתוך ההבנה כי שלילת הזכאות להטבות אלו מהווה לעיתים תמריץ שלילי ליציאה והשתלבות בעבודה של זכאים, נקבעו במקרים מסוימים הסדרים שונים שעניינם הוראות המקנות זכאות להטבה וזאת על אף שלילת הזכאות לגמלה המהותית.
ניסיון העבר מלמד כי במקרים רבים רצון להטיב עם מבוטח, ולו בהגדלת קצבה מסוימת בשקלים בודדים, הביא לשלילת זכאותו לגמלה אחרת וכך הוביל לביטול ההטבות הנלוות ה"צמודות" לאותה גמלה, ולחסרון כיס במקום תוספת.
לאור האמור, זוהו ארבעה מצבים משמעותיים בהם שלילת הזכאות לא נבעה משינוי משמעותי בהכנסות המבוטח, ומוצע כעת כי יינתן להם פתרון חקיקתי שיאפשר את המשך מתן ההטבות הנלוות:
1. שלילת הזכאות להטבות נלוות במעבר מנכות חלקית לגמלת אזרח ותיק למי שאינו זכאי לקצבת אזרח ותיק לנכה (סעיף 251 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995).
2. שלילת הזכאות להטבות לזכאי לקצבת נכות כללית שבחר בגמלה אחרת בהתאם להוראות סעיף 320 לחוק הביטוח הלאומי.
3. שלילת הזכאות להטבות למי שנשללה זכאותו לגמלת הבטחת הכנסה עקב התוספת בגיל 80 לקצבת אזרח ותיק (סעיף 247א הביטוח הלאומי).
4. שלילת הזכאות להטבות מאזרח ותיק, המקבל השלמת הכנסה ועקב פטירת בן הזוג הופך זכאי למחצית שאירים, או הזכאי לשאירים שהגיע לגיל פרישה והחל לקבל שאירים ומחצית קצבת אזרח ותיק.
התזכיר חל על כלל האוכלוסייה ולא על קבוצה מסוימת
לפי הערכות הביטוח הלאומי עסקינן באלפי מבוטחים בשנה, והיקף ושיעור ההטבות משתנה בין המבוטחים ואינו אחיד (וכפי שצוין לעיל אינו ניתן על ידי הביטוח הלאומי) ועל כן יש קושי להעריך את העלות המשוערת של התיקון.
תזכיר חוק מטעם הביטוח הלאומי:
|
|
|
|
||
|
תיקון חוק הביטוח הלאומי |
1. |
אחרי סעיף 251א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995,[1] (להלן – החוק העיקרי) יבוא: |
||
|
|
|
"שמירת הזכאות להטבות שנלוות לגמלת נכות כללית |
251ב. |
מבוטח ששולמה לו במשך שנים עשר חודשים רצופים קצבת נכות בתכוף לפני שנעשה זכאי לקצבת אזרח ותיק, ולא משתלמת לו קצבת אזרח ותיק לנכה לפי סעיף 251, יוסיף להיות זכאי להטבות הניתנות לפי כל דין וכן להטבות הניתנות על ידי גוף ציבורי כהגדרתו בסעיף 251א לפי הסכם או נוהג למי שמשתלמת קצבת אזרח ותיק לנכה." |
|
|
2. |
אחרי סעיף 320 לחוק העיקרי יבוא: |
||
|
|
|
"שמירת הזכאות להטבות שנלוות לגמלת נכות כללית |
320א. |
מבוטח ששולמה לו קצבת נכות משך שנים עשר חודשים רצופים בתכוף לפני שנעשה זכאי לקצבת נכות מעבודה לפי סעיפים 105 או 106, ולא משתלמת לו קצבת נכות כללית בהתאם להוראות סעיף 320(ג)(1) יוסיף להיות זכאי להטבות הניתנות לפי כל דין וכל להטבות הניתנות על ידי גוף ציבורי כהגדרתו בסעיף 251א לפי הסכם או נוהג למי שמתלמת קצבת נכות כללית." |
|
תיקון חוק הבטחת הכנסה |
3. |
אחרי סעיף 18 לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א – 1980,[2] יבוא: |
||
|
|
|
"שמירת הזכאות להטבות שנלוות לגמלת הבטחת הכנסה |
18א. |
תובע שהשתלמה לו גמלת הבטחת הכנסה שנים עשר חודשים רצופים בתכוף לפני שנעשה זכאי לתוספת לקצבת אזרח ותיק בהתאם לסעיף 247א לחוק הביטוח או בתכוף לפני שנעשה זכאי למחצית קצבת שאירים או אזרח ותיק לפי סעיף 320(ה) לחוק הביטוח, ולא משתלמת לו בשל כך גמלת הבטחת הכנסה עוד, יוסיף להיות זכאי להטבות הניתנות לפי כל דין כל להטבות הניתנות על ידי גוף ציבורי לפי הסכם או נוהג למי שמשתלמת לו גמלת הבטחת הכנסה. בסעיף זה, "גוף ציבורי" – הממשלה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל וכן גוף נתמך או גוף מתוקצב כהגדרתם בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה – 1985." |
דברי הסבר
כללי במסגרת הוראות חקיקה, נהלים וכללים שונים נקבעו זכויות של מקבלי גמלאות שונות להטבות נלוות הניתנות על ידי גופים ציבורים וזאת כחלק ממארג הסוציאלי הניתן על ידי המדינה למי שנמצא זכאי לגמלה.
הוראות דין אלו אינן במרבית המקרים מוסדרות בחקיקת הביטוח הלאומי, אלא בהוראות הכפופות להסדרה של הגוף הציבורי נותן ההטבה. כך, לעיתים קרובות, עצם הזכאות להטבה כזו או אחרת מותנית בקבלת הגמלה, ושלילת הגמלה (ללא קשר לעילת השלילה) תביא להפסקת הזכאות לגמלה.
בתחשיבים שונים שנעשו (למשל על ידי מנהל המחקר של הכנסת) שווין של הטבות אלו נע בין מאות שקלים חדשים ויכול להגיע כדי אלפי שקלים חדשים מידי חודש.
כאמור לעיל, הזכאות לקבלת ה"הטבות הנלוות" השונות מעוגנת בחקיקה הקובעת של כל גוף ציבורי, ולא בהוראות חוק הביטוח הלאומי (למשל, חוק ביטוח בריאות ממלכתי ותקנותיו המקנות הנחה לזכאי הבטחת הכנסה בגיל פרישה ומקבלי נכות כללית, חוק האזרחים הוותיקים, התש"ן – 1990, הקובע הסדרי הטבות לזכאים שונים בגיל פרישה ומקבלי קצבאות זקנה, חוק החשמל, בתקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה בארנונה), ועוד).
כמו כן, חלק מהטבות עצמן מוגנות בהסדרים בתוך חקיקת ביטוח לאומי (למשל מענק
חימום), וחלקן מעוגנות בנהלים של גופים ציבורים שונים (למשל נהלי משרד השיכון
לעניין סיוע בשכר דירה).
לאור האמור, מוצע כי ייקבעו הוראות המשמרות את ההטבות הנלוות למבוטחים שזכאותם לגמלת הבטחת הכנסה או נכות כללית נשללה, אך כלל הכנסותיו של המבוטח לא השתנה.
סעיף 1 סעיף 251 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי מבוטח שהיה זכאי בתכוף להגיעו לגיל פרישה לגמלת נכות כללית, יהיה זכאי לגמלת אזרח ותיק עם השלמה לשיעור גמלת נכות הכללית לה היה זכאי אם זו הייתה גבוה יותר מגמלת אזרח הוותיק לה הוא זכאי. בנסיבות בהן המבוטחים היו בעלי אי כושר מלא, מבוטחים אלו יקבלו קצבת אזרח ותיק נכה המקנה את המשך ההטבות.
עם זאת, לעיתים רחוקות בנסיבות בהן המבוטח זכאי לגמלת נכות כללית בשיעור חלקי (בהתאם לאי הכושר), עם המעבר לגיל הפרישה הוא לא יהיה זכאי לקצבת אזרח ותיק לנכה מכוח סעיף 251 ולכן תשלל ממנו גם הזכאות להטבות הנלוות.
יצוין כי, כלל הנראה, העלאת שיעור קצבאות הנכות בשנים האחרונות יקטין את הקבוצה הנפגעת כאמור, עם זאת, על מנת לבטל פגיעה זו לחלוטין מוצע כי מקום שנכה עובר לקצבת אזרח ותיק, הגם שאינו זכאי לקצבת אזרח ותיק בגובה קצבת נכות, הוא יהא זכאי להמשך ההטבות הנלוות.
סעיף 2 בהתאם להוראות סעיף 320(ג)(1) לחוק הביטוח הלאומי, מבוטח אינו יכול לקבל שתי קצבאות שונות בעד אותו פרק זמן. משכך, מבוטחים הזכאים לקצבת נכות כללית הנמצאים זכאים לקצבת נכות מעבודה, מחויבים לבחור איזו קצבה לקבל.
לעיתים הבחירה בקצבת נכות מעבודה אין בה כשלעצמה לשנות את ההכנסה בכללותה של המבוטח, אלא העדפה לקבל קצבה ביטוחית שאיננה מותנית בהכנסה. הבחירה בקצבה זו יש בה לפגוע בזכאותו של המבוטח לקבל את מכלול ההטבות הנלוות.
משכך, מוצע לקבוע כי בנסיבות הללו תישמר זכאותם של המבוטחים לקבלת ההטבות כנכה כללי, מקום שהיו זכאים לקצבת נכות משך שנתיים, על אף המעבר לנפגעי עבודה. יודגש כי אין מדובר במי שזכאותו לנכות ונפגעי עבודה נוצרה עקב אותו מאורע אלא במי שזכאותו נוצרה עקב שני אירועים/מחלות נפרדים (שכן פעמים רבות מבוטח מקבל נכות כללית עד סיום הליכי הבדיקה/ההליך המשפטי בנפגעי עבודה, מה שייצור תמריץ לקבל נכות כללית משך שנתיים ואז לעבור לנפגעי עבודה, ובוודאי שלכך לא צריכה להיות השפעה על המשך הזכאות להטבות נלוות).
סעיף 3 גמלת הבטחת הכנסה מהווה רשת מגן אחרונה ותכליתה מתן גמלת מינימום מחייה בכבוד לתושב שאין לו די כדי מחייתו. בהתאם להוראות חוק הבטחת הכנסה, גמלאות הניתנות מכוח חוק הביטוח הלאומי, מובאות בחשבון הכנסותיו של תובע הגמלה[3]. שיעור גמלת הבטחת הכנסה משתנה בהתאם לגילו של התובע והתא המשפחתי אליו הוא משתייך ומותאם.
שינוי מצבו המשפחתי של הזכאי או גילו מביא לעיתים למצב אבסורדי, שבו על אף שהשינוי האמור אינו שינוי כלכלי מיטיב, תישלל זכאותו של התובע לגמלה אך בשל העלאת הגמלה שמקורה בחוק הביטוח הלאומי.
על כן מוצע לתקן את חוק הבטחת הכנסה, כך שייקבע כי בנסיבות הבאות לא תישללנה הזכאויות להטבות נלוות לזכאים:
בהגיעו של התובע לגיל 80, שאז בהתאם לסעיף 247א לחוק הביטוח הלאומי גמלת אזרח ותיק עולה בשיעור של 1% - בנסיבות אלו, גמלת האזרח ותיק עולה בשיעור יחסי של כמה עשרות שקלים, אך לתובע הבטחת הכנסה שיש לו הכנסות אחרות לא גבוהות (כמו מפנסיה), העלאה בהכנסה זו עלולה להביא לשלילת גמלת הבטחת הכנסה (תוך שלילת כל ההטבות הנלוות).
שינוי במצב המשפחתי בגיל פרישה - בהתאם להוראות סעיף 320(ה) לחוק הביטוח הלאומי, זכאי לקצבת אזרח ותיק שבן זוגו נפטר ייתכן ויהיה זכאי אף למחצית גמלת שאירים (או להפך). שינוי במצב המשפחתי האמור מתא משפחתי של זוג המקבל השלמת הכנסה לבין תא משפחתי של יחיד (רלוונטי בעיקר שיש הכנסות אחרות), יביא לכך שתישלל הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה על אף שסה"כ ההכנסה של התא המשפחתי החדש לא השתנה באופן מהותי, ואף ייתכן שהצטמצמה.