מבחנים לחלוקת כספי תמיכה של משרד הבריאות בקופות חולים בעבור חיזוק מערכי הרפואה הפיזיקלית והשיקום והרחבת שירותי השיקום

לפי חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985

בהתאם לסעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985^[1] (להלן – החוק), ובהתייעצות עם היועצת המשפטית לממשלה, מתפרסמים בזה מבחנים לחלוקת כספי תמיכה של משרד הבריאות (להלן – המשרד), בקופות חולים בעבור חיזוק מערכי הרפואה הפיזיקלית והשיקום והרחבת שירותי השיקום , כמפורט להלן:

תקנה תקציבית מספר: 24200320

 

פרק א': מבוא

 

1.  כללי

(א)  ועדת התמיכות של המשרד (להלן – הוועדה) תדון בעניין תמיכות מתקציב המשרד בהתאם לנוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור[2] (להלן – הנוהל).

(ב)   בבואה לדון ולהחליט בכל בקשה לתמיכה, תשקול הוועדה את כל נסיבותיו של העניין, תוך יישום שוויוני, אחיד וענייני של המבחנים שנקבעו.

(ג)   התמיכה עצמה צריך שתינתן, אם אכן נכון וראוי לתתה, על פי עקרונות של סבירות ושוויון בין מקבלי התמיכה השונים.

(ד)   כל שיקוליה של הוועדה יהיו ענייניים, תוך הפעלת אמות מידה מקצועיות, ככל שיידרש לפי נסיבות העניין; הוועדה תנמק החלטותיה.

 

2. הגדרות

במבחנים אלה –  

 

"אוכלוסייה כללית" – אוכלוסיית מבוטחי קופות החולים עד גיל 64;

 

"אוכלוסייה זקנה" – אוכלוסיית המבוטחים שגילם 65 ומעלה;

 

"הקמת מרכזי שיקום יום"  - בכלל זאת בינוי והצטיידות המרכזים;

 

"ועדת מחקר" – הועדה העליונה כהגדרתה בתקנות בריאות העם (ניסויים רפואיים בבני אדם), התשמ"א-1980[3];

"זכאות עודפת" – זכאות שנצברה לקופת חולים מעבר להקצאתה לתמיכה באותו התחום,  כמוגדר בסעיף 4 למבחנים אלה;

 

"טיפול בית" – שירות רפואי הניתן בנוכחות פיזית של מטפל בבית המטופל;

 

"טיפול שיקומי" –הליך טיפולי מתמשך המתבצע על ידי רופאים ומטפלים ממקצועות הבריאות, שמטרתו השגת שיפור תפקודי לאחר מחלה או פגיעה, שבעטיין חלה ירידה תפקודית, למשל עקב פגיעה נוירולוגית או פגיעה במערכת שריר- שלד;

 

"יישובי הפריפריה הגאוגרפית" – ישובים באשכולות 1 עד 4 למדד הפריפריאליות של יישובים ושל רשויות מקומיות 2015, שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן – הלמ"ס) בשנת 2019, כפי שמתעדכן מזמן לזמן[4];

 

"מבוטח" – כהגדרתו בחוק ביטוח בריאות ממלכתי התשנ"ד-1994[5] (להלן – "החוק" או "חוק ביטוח בריאות ממלכתי");

 

"מבחני 2024" - המבחנים לחלוקת כספי תמיכות של משרד הבריאות לקופות חולים לצורך קידום והרחבת שירותי שיקום יום רב מקצועי לשנת 2024[6];

 

"מחירון משרד הבריאות"  (להלן – "המחירון") – המחיר לפי תעריף ב' של מחירון המשרד לשירותים אמבולטוריים ולשירותי אשפוז אשר נקבע בהתאם לסעיף 12 לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים התשנ"ו-1996[7], בשנת התמיכה הרלוונטית;

 

"מטפלי מקצועות הבריאות" – מטפלים בעלי רישיון ישראלי בתחומים האלה: פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, תזונאות, עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה;

 

"מספר המבוטחים המשוקלל" – כמשמעותו בסעיף 17(א) לחוק, ובהתאם לדרך החישוב הקבועה בתקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הקצאה לקופות החולים), התשנ"ה-1995[8]; לעניין מבחנים אלה יילקחו בחשבון רק מבוטחים באוכלוסיית היעד, בהתאם לערך המתקיים ביום 1 בינואר בשנת התמיכה;

 

"מפגשים רפואיים"- מפגשים לצורך טיפול רפואי המתבצעים ע"י מטפלים, כהגדרתם;

 

"מרכז שיקום רחב"  ו - "מרכז שיקום מצומצם" (להלן –"מרכזי השיקום")– מרכזי שיקום יום שנתמכו במבחני 2024 ומופעלים בשנת התמיכה בהתאם לאמות המידה המפורטות בתוספת הרביעית למבחנים אלו;

 

"סל שירותי הבריאות" – כהגדרתו בסעיף 7 לחוק;

 

"רופא שיקום" – רופא מומחה ברפואה פיזיקלית ושיקום או שלגבי אוכלוסייה זקנה גם רופא מומחה בגריאטריה, המנוסה בביצוע הערכה שיקומית ובקביעת תוכנית שיקום אישית;

 

"קופת חולים" – כהגדרתה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי;

 

"קופת חולים קטנה" – קופת חולים שחלקה היחסי במספר המבוטחים המשוקלל קטן מ – 15%.

"שיעור הקידום הדמוגרפי לאוכלוסייה הכללית" -  שיעור הגידול באוכלוסיית המבוטחים מה- 1 בינואר בשנת הבסיס ועד ה- 1 בינואר בשנת התמיכה, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

"שיעור הקידום דמוגרפי לאוכלוסייה הזקנה" -  שיעור הגידול באוכלוסיית המבוטחים שגילם מעל 65 , מה- 1 בינואר בשנת הבסיס ועד ה- 1 בינואר בשנת התמיכה, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

 

"שנת הבסיס לאוכלוסייה הכללית" -  שנת 2022;

 

"שנת הבסיס לאוכלוסייה הזקנה" -  שנה שתחילתה ביום י"ח בתמוז התשע"ח

(1 ביולי 2018) וסופה ביום כ"ז בסיוון התשע"ט (30 ביוני 2019);

 

"שנת התמיכה" – השנה הקלנדרית בעדה מחולקת התמיכה;

 

"שיקום ריאות" – סדנאות לשיקום ריאות בהתאם להתוויות המפורטות בחוק ולאמות המידה המפורטות בחוזר חטיבת הרפואה 9/2016 : "שירותי שיקום ריאות לחולים במחלת ריאה חסימתית כרונית במסגרת סל שירותי הבריאות"

 

"תקופת הבסיס" – תקופת הזמן המקבילה בשנת הבסיס לפרק הזמן הנתמך, בשנת התמיכה;

 

 

3. מטרת התמיכה

מטרות התמיכה לפי מבחנים אלה חיזוק מערכי השיקום בקופות החולים והרחבת שירותי השיקום למבוטחים.

 

4. תחומי הפעילות הנתמכת והקצאת התמיכה לכל תחום מסכום התמיכה לחלוקה

(א)  תמיכה בהקמת מרכזי שיקום יום: 15.3 מש"ח.

(ב)  תמיכה בהפעלת מרכזי שיקום יום, שהוקמו בקופת החולים בשנת 2024: 16.9 מש"ח.

(ג)  שיקום בית כחלופת אשפוז לשיקום בבית חולים:

לאוכלוסייה הכללית: 5 מש"ח.

לאוכלוסייה הזקנה: 10 מש"ח.

(ד)  גידול בשירותי השיקום האמבולטורי:

לאוכלוסייה הכללית: 15 מש"ח.

לאוכלוסייה הזקנה: 5.5 מש"ח.

(ה)  תמיכה בהכשרת מתמחים ברפואה פיזיקלית ושיקום: 1.8  מיליון ₪.

(ו)  הפעלת יחידות לשיפור רצף הטיפול השיקומי: 6 מש"ח.

(ז) פיתוח והטמעת טכנולוגיות בריאות דיגיטלית בתחום השיקום: 8 מש"ח

(ח)  הפעלת תוכנית לשיקום בית מרחוק: 0.5 מש"ח.

 

5. תנאי סף

(א)  קופת החולים הגישה למשרד הבריאות תכנית תמיכה שנתית שתכלול את הבאים:

(1) פירוט סכום הזכאות הצפוי אותו מתכננת קופת החולים לצבור, עבור כל אחד מתחומי התמיכה שפורטו בסעיף 4 לעיל  (להלן – זכאות תחומית מתוכננת);

(2) בכל תחום תמיכה בו נדרשת הצגת תוכנית מקצועית – התוכנית המקצועית התחומית תצורף לתוכנית התמיכה.

(ב)  התוכניות הוצגו לחטיבת הרפואה ולחטיבת הרגולציה במשרד; הסתייגויות המשרד הועברו לקופת החולים והוטמעו בתוכנית.

 

 

6. אופן קביעת תקרות הזכאות התחומיות לקופות החולים

(א)  לכל קופת חולים תיקבע תקרת זכאות תחומית מתוך סכום התמיכה לחלוקה באותו התחום.

(ב)  כל תקרת זכאות תחומית תחושב כסך חלקה השוויוני וחלקה במספר המבוטחים המשוקלל מסכום התמיכה לחלוקה באותו התחום, בחלוקה הבאה:

(1)  10% מכספי התמיכה התחומיים יוקצו באופן שוויוני בין קופות החולים למעט כספי התמיכה בעד תחום התמיכה 4(ז) ,שיוקצו במלואם באופן שוויוני בין קופות החולים;

(2) כספי התמיכה הנותרים בכל תחום יוקצו בהתאם לחלקן היחסי של קופות החולים במספר המבוטחים המשוקלל בקרב האוכלוסייה הכללית או במספר המבוטחים המשוקלל בקרב האוכלוסייה הזקנה לפי ייעוד הכספים כמפורט בסעיף 4 לעיל.

 

 

7. אופן חלוקת התמיכה

(א)  בשלב החלוקה הראשון תיתמך כל קופת חולים בסך זכאויותיה בתחומי הפעילות השונים בהתאם להקצאת כספי התמיכה המיועדים לכל אחד מתחומי הפעילות ולקבוצות האוכלוסייה המוגדרות במסגרת אותם תחומים.

(ב)  בשלב החלוקה השני, אם ייוותרו כספי תמיכה לחלוקה, הם יחולקו בין קופות החולים שצברו זכאות עודפת, שטרם נתמכה בשלב החלוקה הראשון. הסכומים שיוותרו יחולקו בין קופות החולים בהתאם לייעוד הקצאתם המקורי לתחומי הפעילות ולקבוצות הגיל השונות ובהתאם ליחס הזכאויות העודפות בין קופות החולים, בכל אחד מהתחומי הפעילות בנפרד. קופת חולים תיתמך בשלב זה בהתאם לזכאותה העודפת בכל אחד מהתחומים וקבוצות הגיל המוגדרות במכפלת 1.1, אך לא מעבר לסכום הוצאותיה בפועל בהתאמה לתחומים ולקבוצות הגיל השונות.

(ג)  בשלב החלוקה השלישי, אם ייוותרו כספי תמיכה לחלוקה, הם יחולקו בין קופות החולים שצברו זכאות עודפת, שטרם נתמכה בשלב החלוקה השני. הסכומים שיוותרו יחולקו בין קופות החולים בהתאם לייעוד הקצאתם המקורית לתחומי הפעילות אך לא לקבוצות הגיל המוגדרות. קופת חולים תיתמך בשלב זה בהתאם לזכאותה העודפת בכל אחד מהתחומים האמורים במכפלת 1.1, אך לא מעבר לסכום הוצאותיה בפועל בהתאמה לתחומים השונים.

(ד)  בשלב החלוקה הרביעי, אם יוותרו כספי תמיכה לחלוקה, הם יחולקו בין קופות החולים בהתאם ליחס הזכאות העודפת שנותרה וללא קשר לייעוד ההקצאה המקורי של הכספים שנותרו. קופת חולים תיתמך בשלב זה בהתאם לזכאותה העודפת, שטרם נתמכה, במכפלת 1.1, אך לא מעבר לסכום הוצאותיה בפועל.

(ה)   על אף האמור לעיל, ככל שלאחר שלב החלוקה הראשון בתחום הפעילות 4(ז) יוותרו כספי תמיכה, הם יחולקו באופן שוויוני בין קופות חולים, שעלות פעילותן התחומית חרגה מתקרת זכאותן המאושרת, אך סכום התמיכה הנוסף שיחולק לקופת חולים לא יעלה על עלות הפעילות התחומית. כספי תמיכה שיוותרו יועברו לשלב החלוקה הרביעי, כמפורט לעיל.

 

 

8. אבני דרך לקבלת התמיכה

(א)  אבן הדרך הראשונה לקבלת התמיכה תהיה אישור התוכנית שהגישה קופת החולים. בעבור העמידה באבן דרך זו יועברו 20% מכספי התמיכה, שאושרו לתוכנית.

(ב)  שאר כספי התמיכה יחולקו בסיום ביצוע התוכנית אל מול הגשת דו"חות הביצוע ואישורם ע"י המשרד.

(ג)  קופת החולים תשיב למשרד הבריאות כספי תמיכה, שחולקו לה בעד עמידה באבני הדרך, במידה ותכשל בצבירת הזכאות הנדרשת לשם קבלתם עד סיום שנת התמיכה.

 

פרק ב': פירוט תחומי התמיכה

 

9. הקמת מרכזי שיקום יום

 

(א)  מטרת התמיכה

הקמת מרכזי שיקום יום חדשים בקופות החולים והשלמת מרכזי שיקום יום, אשר בנייתם החלה בשנת התמיכה 2024.

 

(ב)  תנאי סף

(1) מרכזי שיקום היום יהיו בבעלות קופת החולים או בבעלות משותפת של שתי קופות חולים קטנות. במקרה של קופה קטנה, ניתן יהיה לתמוך בקופה גם בעבור הקמת מרכז, שמוקם או נבנה באמצעות תאגיד בבעלות משותפת של הקופה ושל גורם נוסף, אם ניתן היתר החזקה לאותו תאגיד משר הבריאות ושר האוצר, בהתאם להוראות סעיף 29 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי ויתר דרישות הדין;

(2) תוכנית הבינוי וההצטיידות אושרה על ידי חטיבת הרפואה וחטיבת הרגולציה במשרד הבריאות טרם ביצועה. הסתייגויות המשרד ככל שתהיינה, תוטמענה בתוכנית טרם אישורה הסופי. 

 

(ג) תנאים לפעילות הנתמכת

(1) תוכנית הבינוי הוגשה בהתאם למפורט בתוספת הראשונה למבחנים ובהלימה למפרטים המופיעים בתוספות השנייה עד הרביעית למבחנים.  

(2) כספי התמיכה המוקצים לקופת החולים לצורך הקמת מרכזי שיקום יום, יוקצו בראש ובראשונה להשלמת הקמת מרכזי שיקום היום שנתמכו במבחני 2024. כספי תמיכה שיוותרו יוקצו לתמיכה בהקמת מרכזי שיקום יום חדשים בקהילה או בבתי חולים שבבעלות הקופה.

(3) לא תיתמך הקמת מרכז שיקום יום ביישוב בו כבר קיים מרכז כזה, המשרת את מבוטחי אותה קופת חולים אלא אם הראתה קופת החולים כי מרכז השיקום הקיים באותו יישוב אינו עונה על הצורך הרפואי הקיים בקרב מבוטחיה באותו יישוב ובסביבתו.

(4) הקמת המרכזים תתבצע בהלימה למפורט בתוספות השנייה עד הרביעית למבחנים אלו ואולם רשאי משרד הבריאות לאשר חריגה בשטח מרכזי השיקום בהתקיים התנאים הבאים:

א.  שטח המרכז לא יפחת מ 80% מהנדרש בתוספת השנייה.

ב.  כלל היכולות הטיפוליות הנדרשות ישמרו.

ג.  שטחי הטיפול לא יצומצמו באופן שיפגע ביכולת הטיפול או שימנע את הצבת והפעלת  הציוד הטיפולי הנדרש.

 

(ד)  אמות המידה לצבירת הזכאות לתמיכה

(1) סכום הזכאות לא יעלה על הוצאות ההקמה לקופת החולים.

(2) הסכום המצטבר של התמיכה בהקמת מרכז שיקום יום אחד הכולל את התמיכה שניתנה בהתאם למבחני 2024 והתמיכה שתחולק בשנת 2025 לפי מבחנים אלה לא יעלה על הסכומים הנקובים להלן בפסקאות (4) ו- (5).

(3) במקרה בו מרכז שיקום היום הינו בבעלות משותפת יוכפלו הסכומים הנקובים להלן בחלקה של קופת החולים בבעלות המשותפת.

(4) סכום הזכאות  המרבי בהקמת מרכז שיקום יום רחב לא יעלה על 2.7 מיליון ₪.

(5) סכום הזכאות  המרבי בהקמת מרכז שיקום יום מצומצם לא יעלה על 1.5 מיליון ₪.

(6) על אף האמור בפסקאות (2) ו- (3) לעיל, סכומי הזכאות המרביים ביישובי הפריפריה הגאוגרפית יוגדלו במכפלת 1.2 ובלבד שלא עלו על הוצאות ההקמה לקופת החולים. 

(7) במקרה בו משרד הבריאות אישר הקמת מרכז שיקום ששטחו קטן מהנדרש בתוספת השנייה למבחנים יוקטן סכום הזכאות המרבי המצוין לעיל בהתאם ליחס השטחים בין המרכז שאושר לבין הנדרש בפרוגרמת הבינוי המפורטת בתוספת השנייה למבחנים.

 

10. תמיכה בהפעלת מרכזי שיקום יום, שהוקמו בקופת החולים בשנת 2024

(א)  הגדרות

לעניין תחום תמיכה זה –

 

"מרכז שיקום זמין" – מרכז שיקום יום העומד בתנאים, המפורטים בפסקה ד(4), להלן;

 

"מרכז שיקום יום לילדים" – מרכז שיקום יום העומד בתנאים, המפורטים בפסקה ד(5), להלן;

 

"מרפאת שיקום מייעצת"  - מרפאה המאוישת ברופא מומחה בשיקום , המופעלת למתן ייעוץ רפואי בתחום השיקום.

 

(ב)  מטרת התמיכה

הגדלת הפעילות במרכזי היום השיקומיים, שהוקמו בקופות החולים בשנת 2024 בתמיכת משרד הבריאות.

(ג) תנאי סף

(1) המרכז עבורו מתבקשת התמיכה יהיה מרכז שהקמתו נתמכה במסגרת מבחני 2024.

(2) המרכז בנוי ופועל בהלימה לנדרש בתוספות השנייה עד הרביעית למבחנים.

 

(3) דיווח הפעילות במרכזי השיקום למשרד הבריאות יתבצע בהתאם לנדרש בתוספת החמישית למבחנים.

 

 

(ד)  תנאים לפעילות הנתמכת

 

(1) פעילות השיקום המדווחת לעניין צבירת הזכאות תכלול רק פעילות שיקומית, הכלולה וממומנת במסגרת החוק.

(2) התמיכה במרכזי השיקום תתבצע בעד הפעלת המרכזים בהלימה לדרישות המקצועיות המפורטות בתוספות השנייה עד הרביעית למבחנים אלו.

(3) תתאפשר תמיכה בעד הפעלת המרכזים בנפח פעילות מוקטן, בששת החודשים הראשונים להפעלתם ובלבד שהרכב הצוות המטפל המאייש את המרכז לא קטן בשיעור העולה על 10% ביחס לנדרש בתוספת הרביעית למבחנים אלו .

(4) תנאים לתמיכה במרכז שיקום זמין:

(א)  מרכז השיקום פועל במהלך השבוע בימים ראשון עד חמישי , למשך 7 שעות ביום לפחות.

(ב)  המרכז פועל בין השעות 15:00-19:00 בלפחות שלושה מימות השבוע (מרכז שיקום רחב) או בלפחות בשניים מימות השבוע (מרכז שיקום מצומצם).

(ג)  משך הפעילות בימים בהם המרכז מופעל בשעות אחר הצהריים לא יפחת מעשר שעות ביום ואולם הפעלת המרכז למשך 4 שעות ביום שישי תחשב כחלופה להפעלת המרכז אחר הצהריים באחד מימות השבוע.

(5) תנאים לתמיכה במרכז שיקום יום לילדים:

(א)  המרכז מעניק שירותי שיקום יום רב מקצועי למטופלים מתחת לגיל 18 בהיקף שלא יפחת מעשרה אחוזים מכלל המטופלים במרכז השיקום לכל חודש נתמך.

(ב)  לפחות אחד מהמטפלים המועסקים בכל אחד מהתחומים הבאים: פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וקלינאות תקשורת, אושר על ידי אגף השיקום במשרד הבריאות כבעל הכשרה מתאימה למתן טיפול שיקומי לילדים.

(6) תנאים לתמיכה במרפאת שיקום מייעצת:

(א)  שעות פעילות הרופא המומחה במסגרת המרפאה המייעצת הינן שעות עבודה תוספתיות החורגות מהיקף העסקתו הנדרשת במרכז השיקום הקבועה בתוספת הרביעית למבחנים אלו.

(7) תמיכה בהעסקת אח מומחה בשיקום במרכז שיקום, מותנית בהעסקתו בחצי משרה לפחות. למען הסר ספק, העסקת אח מומחה בשיקום תיכלל במניין צוות האחיות לצורך חישוב עמידה בהיקף התקינה, הנדרשת בתוספת הרביעית למבחנים.

(8) תנאים לתמיכה בעד קיום הדרכה והכשרה במרכזי השיקום בפסיכולוגיה שיקומית:

(א)  מרכז השיקום הוכר ע"י משרד הבריאות כשדה קליני לקיום ההדרכות או ההכשרות במקצוע זה.

(ב)  במהלך שנת התמיכה התמחו  במרכז השיקום לפחות 2 מתמחים בפסיכולוגיה שיקומית בפרק זמן מצרפי, שאינו נופל משמונה עשרה חודשים.

(9) תנאים להפעלת סדנאות לשיקום ריאות במסגרת מרכז שיקום היום: סדנאות שיקום הריאות הופעלו בהתאם לאמות המידה המפורטות בחוזר חטיבת הרפואה 9/2016 : "שירותי שיקום ריאות לחולים במחלת ריאה חסימתית כרונית במסגרת סל שירותי הבריאות"

 

(ה)  אמות המידה לצבירת הזכאות לתמיכה

(1) בעד הפעלת מרכזי שיקום, בכלל זאת העסקת הצוות הרפואי הנדרש, תצבור קופת החולים זכאות בסך 4,000,000 ו- 2,300,000 שקלים חדשים לשנים עשר חודשי פעילות, למרכז שיקום רחב ולמרכז שיקום מצומצם, בהתאמה; בעד תפעול מרכזי השיקום לפרקי זמן קצרים יותר תצבור קופת החולים זכאות בשיעור משך הזמן היחסי בו הופעל המרכז

(2) במקרה של איוש מופחת של התקנים  הנדרשים או במקרה של נפח פעילות מוקטן בששת החודשים הראשונים לפעילות המרכז ביחס לנדרש בתוספת הרביעית למבחנים אלו, יופחת סכום הזכאות לתמיכה בשיעור ההפחתה הגדול מבין השניים. ההפחתה באיוש התקנים תחושב בהתאם לשיעור התקנים הבלתי מאוישים ולמשך הזמן שלא אוישו ביחס לנדרש בתוספת הרביעית.

(3) בעד הפעלת מרכז שיקום זמין, תצבור קופת החולים זכאות נוספת בהיקף 50000 ₪ לחודש למרכז שיקום רחב ו – 25000 שקלים חדשים לחודש למרכז שיקום מצומצם. 

(4) בעד הפעלת מרכז שיקום יום לילדים תצבור קופת החולים זכאות נוספת בסך 12500 ₪ בעד כל חודש פעילות; יובהר כי מרכז שיקום שמקיים הן את התנאים לפי פסקה (3) והן את התנאים לפי פסקה (4) יוכל לצבור זכאות כפולה.

(5) בעד הפעלת מרפאת שיקום מייעצת תצבור קופת החולים זכאות נוספת בסך 125 אלף שקלים חדשים בשנה בעד שבע שעות פעילות שבועיות (למרכז שיקום רחב או מצומצם) ו- 250 אלף ₪ בשנה בעד ארבע עשרה שעות פעילות שבועיות (למרכז שיקום רחב בלבד). פעילות מרפאת השיקום המייעצת לפרקי זמן קצרים משנה תזכה את קופת החולים בצבירה חלקית, בהתאם למספר החודשים בהם הופעלה המרפאה.

(6) בעד העסקת אח מומחה בשיקום במרכז השיקום, תצבור קופת החולים זכאות בסך 50000 ₪ בשנה. במקרה של העסקה לפרק זמן קצר יותר, תיתמך קופת החולים בחלקו היחסי של סכום זה.

(7) בעד העסקת קלינאי תקשורת מעבר להיקף התקינה הנדרש בתוספת הרביעית למבחנים, תצבור קופת החולים זכאות בסך 50000 ₪ לשנת העסקה במשרה מלאה או החלק היחסי של סכום זה במידה והעסקתו הייתה לפרק זמן קצר משנה או בהיקף משרה חלקי.

(8) בעד העסקת פסיכולוג המשמש כמדריך למתמחים בפסיכולוגיה שיקומית, מעבר לתקינה הנדרשת בתוספת הרביעית למבחנים, תצבור קופת החולים זכאות בהיקף הוצאותיה בפועל  עבור ההעסקה, בניכוי הסכומים שקבלה לצורך כך מהמוסדות האקדמיים ואולם סכום הזכאות הנצברת למרכז שיקום לא יעלה על 100 אש"ח.

(9) בעד הפעלת  סדנאות לשיקום ריאות במסגרת מכון שיקום היום תצבור קופת החולים זכאות בסך 100 אלף ש"ח לשנת הפעלה מלאה. אם סדנאות שיקום הריאות הופעלו במהלך חלק משנת התמיכה , תצבור קופת החולים זכאות בהיקף פרק הזמן היחסי בו הופעלו הסדנאות במכפלת 100 אלף ₪.

 

 

11. שיקום בית כחלופת אשפוז לשיקום בבית חולים

 

(א)  הגדרות

לעניין תחום תמיכה זה – 

"יחידת שיקום" – שבועיים של שיקום בית למטופל בהתאם למפורט בכללים לבניית תוכנית שיקום המפורטים בתוספת הראשונה למבחנים אלה;

"מפגש שיקום בית בנוכחות" – טיפול המתבצע בידי מטפלי מקצועות הבריאות בנוכחות פיזית של המטפל ושל המטופל; 

"מפגש שיקום בית מרחוק" – טיפול המתבצע בידי מטפלי מקצועות הבריאות, תוך שימוש במערכת טכנולוגית ייעודית (להלן בסעיף זה – טיפולי שיקום מרחוק); טיפולי השיקום מרחוק יינתנו כטיפולים פרטניים;

"תוכנית שיקום בית" –

שיקום הניתן על ידי צוות רב-מקצועי שיקומי במקום מגוריו של המטופל ועונה לצרכיו השיקומיים והתפקודיים. התוכנית מיועדת לכל הגילאים, ופועלת בהתאם לאמות מידה המפורטות בתוכנית הקופה לשיקום בית , כמפורט להלן.

 

(ב)  מטרת התמיכה

מטרת התמיכה היא תגבור הטיפול השיקומי באמצעות הפעלת מערך שיקום בית כחלופה לאשפוז שיקומי בבתי חולים ובמוסדות ייעודיים.

 

(ג)  תנאי סף למתן התמיכה

(1) קופת החולים הפעילה תוכנית לשיקום בית, שתהיה מבוססת על הכללים לבניית תוכנית שיקום בית, המפורטים בתוספת השישית למבחנים אלה.

(2) התוכנית הוצגה לחטיבת הרפואה ולחטיבת הרגולציה שבמשרד; הסתייגויות המשרד הועברו לקופת החולים והוטמעו בתוכנית.

(3) קופת החולים העבירה למשרד, בכפוף לדרישתו, מידע אודות התוכנית, ככל שיקבע, והערכה מקצועית שיקומית בדבר יעילותה; בכלל זה, יידרש מידע לגבי מספר מפגשי שיקום הבית בנוכחות ומפגשי שיקום מרחוק ומועדיהם וזאת ביחס לכל מטופל, וכן מועדי עריכת הערכות שיקומיות ותוצאותיהן, טרם תחילת הטיפול, במהלכו ובסיומו, בעבור כל מטופל.

 

(ד)  תנאים לפעילות הנתמכת

(1) שיעור טיפולי מקצועות הבריאות, שיינתנו כמפגשי שיקום בית מרחוק, לא יעלה על 25% בכל יחידת שיקום. 

(2) טיפול בשיקום בית נוירולוגי לא יפחת משתי יחידות שיקום אלא במקרה בו המטופל החל בשיקום הנוירולוגי במסגרת אשפוז בבית חולים שיקומי ומשך השיקום המצרפי בבית החולים ובבית , אינו נופל מארבעה שבועות.

 

 

(ה)  אמות המידה לצבירת הזכאות לתמיכה

(1) סכום הזכאות לתמיכה יחושב בנפרד עבור האוכלוסייה הכללית והאוכלוסייה הזקנה;

(2) בעד ביצוע יחידת שיקום תצבור קופת חולים זכאות בסכום של 2200 שקלים חדשים;

(3) ככל שיחידת השיקום שניתנה כללה רק 8 טיפולי מקצועות בריאות תצבור קופת החולים זכאות בסך 2000 ₪.

(4) ככל שיחידת השיקום כללה 12 טיפולים, שניתנו ע"י לפחות 2 מטפלי מקצועות הבריאות תצבור קופת החולים זכאות בסך 2400 ₪.

(5) ככל שיחידת השיקום כללה 16 טיפולים, שנתנו ע"י לפחות 3 מטפלי מקצועות הבריאות  תצבור קופת החולים זכאות בסך 2800 ₪.

(6) ככל שהשיקום נמשך שבוע מלא נוסף ונעשה ברצף ליחידת השיקום הראשונה, תיחשב תקופה זו כחצי יחידת שיקום נוספת שתקנה מחצית מהזכאות המפורטת בסעיפים הקטנים לעיל.

(7) בעד ביצוע יחידת שיקום ביישובי הפריפריה הגאוגרפית תוכפל  זכאות קופת החולים בעד אותה יחידה במקדם 1.2.

(8) ככל ששיקום הבית החל למעלה מ-72 שעות משחרור המבוטח מאשפוז, יקוזזו 1000 שקלים חדשים מזכאותה של קופת החולים לתמיכה.

(9) ככל ששיקום הבית החל למעלה משבוע ימים משחרור המבוטח מאשפוז, יקוזזו 2000 שקלים חדשים מזכאותה של קופת החולים לתמיכה.

 

12. גידול בשירותי השיקום האמבולטוריים

 

(א)  הגדרות

לעניין תחום תמיכה זה –

"הגידול בהיקף רכש שירותי השיקום האמבולטורי לאוכלוסייה כללית" – ההפרש בין היקף רכש שירותי השיקום האמבולטורי לאוכלוסייה הכללית בשנת התמיכה, לבין היקף רכש שירותי השיקום האמבולטורי לאוכלוסייה זו בשנת הבסיס במכפלת שיעור הקידום הדמוגרפי לאוכלוסייה הכללית;

"הגידול בהיקף רכש שירותי השיקום האמבולטורי לאוכלוסייה זקנה" - ההפרש בין היקף רכש שירותי השיקום האמבולטורי לאוכלוסייה הזקנה בשנת התמיכה, לבין היקף רכש שירותי השיקום האמבולטורי לאוכלוסייה זו בשנת הבסיס  במכפלת שיעור הקידום הדמוגרפי לאוכלוסייה הזקנה;

"היקף רכש שירותי השיקום האמבולטורי" –סך התשלומים ששילמה קופת החולים למרכזי שיקום היום בעד כלל שירותי השיקום האמבולטוריים, כהגדרתם להלן.

"מרכזי שיקום היום" – מכוני שיקום אמבולטורי שאושרו בידי חטיבת הרפואה במשרד הבריאות, כמכוני שיקום בהם ניתן טיפול ע"י צוות רב מקצועי בהובלת רופא שיקום. רשימת המכונים מפורסמת באתר האינטרנט של המשרד.

"שירותי השיקום האמבולטורי" – שירותים שנתנו במסגרת סל שירותי הבריאות, במכוני השיקום האמבולטורי ובהתאם לכל קודי השירות המפורטים להלן:

(1) אשפוז יום שיקומי  L0561;

(2) יום שיקום L0080;

(3) בדיקת רופא שיקומי במרפאה: L9279;

(4) אבחון רב מקצועי לשיקום: L0806;

(5) בדיקה פסיכולוגית למסגרת שיקומית: L0807;

(6) הערכה פסיכולוגית לטיפול תומך עקב מחלה גופנית: L9611;

(7) הערכת הפרעות קול ודיבור: 92506;

(8) ריפוי בדיבור פרטני: 92507;

(9) ריפוי בדיבור קבוצתי לשעת טיפול: 92508;

(10) טיפול בהפרעות במנגנון הבליעה, לטיפול: 92526;

(11) ריפוי בעיסוק – אבחון ובניית תוכנית טיפול: 97003;

(12) ריפוי בעיסוק פרטני: 97530;

(13) פיזיותרפיה פרטנית: 97140;

(14) פיזיותרפיה, אבחון ובניית תוכנית טיפול, מבוגר: 97001;

(15) פיזיותרפיה או שיקום פרטני בבריכה, הידרותרפיה: 97113;

(16) שירות סוציאלי – תיאום , קישור ותיווך: L9499;

(17) שירות סוציאלי מחוץ לאשפוז: L9321;

(18) תזונה – דיאטה, ייעוץ וטיפול: 97802;

(19) שירות אחות במרפאה – עד 30 דקות: 99315;

(20)   אבחון נוירופסיכולוגי ממוקד: L9617;

(24) אבחון קוגניטיבי תפקודי כוללני: L0805;

(25) טיפול נפשי תומך פרטני עקב מחלה: L9612;

(26) פיזיותרפיה לחולי ריאות לטיפול: 94667;

(27) סדנת שיקום לחולי ריאה לפגישה: L3799

 

(ב)  מטרת התמיכה

מטרת התמיכה לפי תחום תמיכה זה היא הרחבת אספקת שירותי השיקום במסגרת מרכזי שיקום היום למבוטחי קופות החולים.

 

(ג)  תנאים לפעילות הנתמכת

לתמיכה לפי תחום תמיכה זה, תהיה זכאית קופת חולים שעומדת בכל תנאי הסף המפורטים להלן:

(1) מספר המבוטחים שניתנו להם שירותי שיקום אמבולטורי, גדל במהלך שנת התמיכה ביחס למספרם בשנת הבסיס.

(2) תיתמך רק פעילות  שבוצעה במרכזי שיקום היום, כהגדרתם בפרק זה, למעט פעילות המפורטת בפסקאות משנה 12(א)(26) ו – (27), אשר תיתמך גם אם בוצעה בתשתית מקצועית אחרת. 

(3) לא תיתמך פעילות במרכזי שיקום יום, שנתמכה במסגרת סעיף 10 למבחנים אלה.

 

 

(ד)  אמות המידה לצבירת הזכאות לתמיכה

(1) בעד הגידול בהיקף רכש שירותי השיקום האמבולטוריים במרכזי שיקום יום הנמצאים ביישובים שאינם יישובי הפריפריה הגאוגרפית, תצבור קופת החולים זכאות  בהיקף הגידול האמור במכפלת 0.6;

(2) בעד הגידול בהיקף רכש שירותי השיקום האמבולטוריים במרכזי שיקום יום ביישובי הפריפריה הגאוגרפית, תצבור קופת החולים זכאות  בהיקף הגידול האמור במכפלת 0.7.

(3) בעד הגידול בהיקף רכש שירותי השיקום האמבולטוריים במרכזי שיקום יום,  שאינם פועלים במסגרת בית חולים ומפעילים שדות קליניים להדרכת סטודנטים בלפחות שניים ממקצועות הבריאות, תצבור קופת החולים זכאות נוספת לתמיכה בהיקף הגידול האמור במכפלת 0.2.

 

13. תמיכה בהכשרת מתמחים ברפואה פיסיקלית ושיקום

(א)  הגדרות

לעניין תחום תמיכה זה –

"בית חולים פריפרי" – בתי החולים הממוקמים במחוזות הצפון והדרום:

"התמחות" - התמחות ברפואה פיסיקלית ושיקום המתבצעת בהתאם למפורט בתקנות;

"התקנות" – תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), התשל"ג 1973[9];

"ערך הבסיס" - מספר תקני ההתמחות המרבי ברפואה פיסיקלית ושיקום, שהיו פעילים בקופת החולים במהלך השנים 2024 ו – 2025;

"שנת הבסיס" – בפרק זה, שנת 2024;

"תקופת ההתמחות" –  תקופת ההתמחות ברפואה פיזיקלית ושיקום, הקבועה בתקנות;

"תקני התמחות" - תקני התמחות פעילים ברפואה פיסיקלית ושיקום שממנה קופת החולים בניהולה ובמימונה;

"תקני התמחות נוספים" - תקני התמחות פעילים ברפואה פיסיקלית ושיקום בשנת התמיכה, מעבר לערך הבסיס;

 

 

(ב)  מטרת התמיכה

תמיכה בהגדלת מספר תקני ההתמחות המאוישים ברפואה פיסיקלית ושיקום.

 

(ג)  תנאים לפעילות הנתמכת

(1) קופת החולים איישה בשנת התמיכה תקני התמחות נוספים.

(2) המתמחה דיווח כנדרש בתקנות על התמחותו למשרד הבריאות באמצעות פורטל העוסקים במקצועות הרפואה.[10]

(3) קופת החולים התחייבה לממן את התמחותם של הרופאים המאיישים את תקני ההתמחות הפעילים הנוספים, למשך כל תקופת ההתמחות.

(4) משך התמיכה במתמחה, המאייש תקן נוסף לא תעלה על משך תקופת ההתמחות הנקובה בתקנות למסלול ההתמחות הנבחר.

(5) קופת החולים התחייבה שלא להתנות את קבלת המתמחים המאיישים את תקני ההתמחות הנוספים, בהמשך העסקתם אצלה לתקופה העולה על חצי שנה תמורת כל שנת התמחות ממומנת.

(6) התקנים הנתמכים במסגרת מבחנים אלו לא נתמכו במסגרת מבחנים אחרים.

 

(ד)  אמות המידה לצבירת הזכאות לתמיכה

(1) קופת החולים תצבור זכאות בעד תקני התמחות נוספים כהגדרתם לעיל ובלבד שמספר תקני ההתמחות הפעילים בקופת החולים בשנת התמיכה, לא יפחת מערך הבסיס בתוספת מספר תקני ההתמחות הנוספים (להלן – "מספר התקנים הקובע").

(2) במקרה בו מספר תקני ההתמחות בקופת החולים בשנה שבעדה מבוקשת התמיכה, יהיה נמוך ממספר התקנים הקובע, רשאי המשרד להקטין את התמיכה במספר תקני ההתמחות הנוספים, בשיעור ההפרש שבין מספר התקנים הקובע לבין מספר תקני ההתמחות הפעילים באותה שנה.

(3) צבירת הזכאות בעד תקן התמחות נוסף לא תעלה על 150 אלף שקלים חדשים לשנה ואולם אם תקן ההתמחות הנוסף אויש בבית חולים פריפרי תגדל הזכאות השנתית ל – 200 אלף ש"ח; בעד איוש תקן התמחות לתקופה הקצרה משנה, צבירת הזכאות תהיה בהתאם לחלק השנה היחסי.

 

(ה)  נהלים

קופת החולים תדווח למשרד על השלמת תקופת ההתמחות של המתמחים המאיישים את תקני ההתמחות הנוספים שבעדם נצברה הזכאות.

 

(ו)  השבת כספים וקיזוז

המשרד רשאי לדרוש מקופת החולים השבה של עד שני שלישים מסכום התמיכה ששולם בעד הכשרת מתמחה, אם המתמחה לא השלים את תקופת התמחותו בפרק הזמן הנקוב בתקנות, בשים לב לנסיבות שהביאו לכך. המשרד רשאי לקזז סכום זה מכל תשלום אחר המגיע לקופת החולים, וזאת לאחר שנתן לה הזדמנות להשמיע את עמדתה.

 

 

14. תאום טיפול שיקומי

מבחן תמיכה – יחידות רצף שיקום:

 

(א)  הגדרות

לעניין תחום תמיכה זה -

"יחידת רצף שיקום" - שרות שנועד לסייע ביצירת רצף טיפולי עבור המבוטח במעבר מ בית חולים לשיקום בקהילה, להבטחת מיצוי מיטבי של התהליך השיקומי. צוות היחידה משמש כמוקד שירות למטופלים ומשפחותיהם ועליו ליצור עמם קשר לבדיקת צרכים ולתת סיוע בתיאום תורים, קשר עם גורמים בקהילה ומתן מידע, בנקודות זמן קבועות לאורך השנה הראשונה לאחר השחרור מבית החולים.

"מנהל מקצועי" - רופא, אח או מטפל ממקצועות הבריאות, בעל הכשרה בתחום השיקום, אשר ינהל וידריך את צוות היחידה ויבנה תהליכי עבודה רוחביים בתוך הקופה ומחוצה לה.

"מתאם שיקום" – גורם אדמיניסטרטיבי, שתפקידו יצירת קשר טלפוני עם המטופל לביצוע מעקב תקופתי ומהווה גורם זמין אליו יכול האדם לפנות להתייעצות. בסמכותו להציע לאדם עזרה בתיאום תורים ויצירת קשר עם מכוני שיקום וגורמים נוספים בקהילה, לצורך מימוש זכויות ומתן מידע מסייע בתהליך השיקומי. המתאם יסייע באיתור מבוטחים, הזקוקים לעזרה אינטנסיבית יותר במיצוי התהליך השיקומי ובמימוש זכויותיהם.

"עמית שיקום" – אדם שעבר בעצמו תהליך שיקום, בעל הכשרה בסיסית למתן ליווי תומך שיקום בקהילה, כמפורט בתוספת השביעית למבחנים. המענה שייתן הינו קצר מועד (עד חצי שנה) ומיועד למי שאותר על ידי מתאם השיקום כזקוק לתמיכה נוספת במימוש תהליכים שיקומיים ובבניית רשת תמיכה בקהילה. עמית השיקום יוכל לסייע לאדם בנושאים כגון: מימוש זכויות (ליווי לוועדות, התנהלות בירוקרטית), סיוע בהגעה להמשך שיקום פיזי, סיוע בתרגול בבית, סיוע בחזרה לביצוע פעולות יום יום, סיוע ביצירת קשר עם גורמים נוספים בקהילה לצורך שיקום תעסוקתי, פנאי וחברה, התמודדות עם השינוי בתוך המשפחה, ניידות בקהילה ועוד. הליווי יינתן בביתו של האדם ובקהילה בה הוא מתגורר.

"אוכלוסיית היעד" – בתחום תמיכה זה, מטופלים בגילאי 67-18, שנפגעו פיזית עקב פציעה, תאונה או מחלה וזקוקים לתהליך שיקומי ממושך בקהילה לאחר סיום הטיפול או השיקום בבית החולים.

 

(ב)  מטרת התמיכה

להביא למיצוי מיטבי של תהליך השיקום בקרב אוכלוסיית היעד, להפחית אשפוזים וטיפולים ממושכים, לסייע במימוש זכויות ולהגביר את מידת השתלבותם של המשתקמים בקהילה.

 

(ג)  תנאי סף למתן התמיכה

(1) קופת החולים הציגה תכנית להקמת היחידה והתחייבה להפעיל את השירות במשך שנתיים לפחות, בהתאם לעקרונות המפורטים בתוספת השביעית למבחנים אלה.

(2) אגף השיקום במשרד הבריאות אישר את מתווה ההפעלה לאחר שהסתייגויות המשרד, אם היו כאלה, הועברו לקופת החולים והוטמעו בתוכנית;

 

(ד)  הפעילות הנתמכת

סיוע לאוכלוסיית היעד במימוש תהליך השיקום באמצעות הפעלת מתאמי שיקום ועמיתי שיקום.

 

 

(ה)  תנאים לפעילות הנתמכת

(1) מענה בדמות עמית שיקום יינתן לפחות ל – 30% מהמקרים הנתמכים.

 

(ו)  אמות המידה לפעילות הנתמכת

(1) אמות המידה לעבודת מתאם השיקום:

(א)  משך המענה לא יפחת מ-3 חודשים ולא יעלה על 12 חודשים.

(ב)  מתאם השיקום יקיים לפחות 3 מפגשי תאום עם המטופל בשנה, הראשון בטווח של בין שבוע לפני השחרור מבית החולים ועד שבוע אחרי השחרור, השני לא למעלה מחודשיים לאחר השחרור, והשלישי לא יאוחר מחודש לפני תום שנה מהשחרור.

(ג)  המפגשים יתקיימו כמפגשים פרונטליים או כמפגשים מרחוק.

(ד)  שיחות מעקב נוספות יבוצעו בהתאם לצרכים שיעלה המבוטח ולפרוטוקול עבודה, שיבנה על ידי הקופה, כנדרש בתוספת השביעית למבחנים.

(ה)  שיחות המתאם השיקומי עם המבוטח יתועדו ברשומה הרפואית הממוחשבת בקופת החולים.

(2) אמות מידה לעבודת עמית שיקום:

(א)  משך ליווי מטופל על ידי עמית שיקום לא יפחת מחודשיים.

(ב)  משך כל מפגש יהיה בין שעה לשעתיים.

(ג)  יתקיימו עד שלושה מפגשים בחודש.

(ד)  לפחות אחד המפגשים יתבצע כמפגש בנוכחות בבית המבוטח או בסביבת הבית; על אף האמור, בנסיבות חריגות בהם לא יתאפשר קיום מפגשים בנוכחות רשאי משרד הבריאות לאשר מראש כי כלל המפגשים יתקיימו מרחוק. 

(ה)  מטרות המפגשים יוגדרו בהתאם לצרכים שיעלו בשיחות עם מתאם השיקום, ובליווי המנהל המקצועי של היחידה.

 

 

(ז) אמות המידה לצבירת הזכאות לתמיכה

(1) בעד כל מבוטח שילוּוה על ידי מתאם שיקום במשך שנה תצבור קופת החולים זכאות בהיקף של 750 שקלים חדשים. 

(2) בעד כל מבוטח שילוּוה על ידי עמית שיקום תצבור קופת החולים זכאות בסך 1000 ש"ח לחצי שנת ליווי.

(3) בעד ליווי מתאם שיקום או עמית שיקום לפרקי זמן קצרים יותר תצבור קופת החולים זכאות בהיקף היחסי לפרק הזמן בו לווה המטופל.

 

 

15. פיתוח והטמעת טכנולוגיות בריאות דיגיטלית בתחום השיקום

(א)  הגדרות

לעניין פרק זה – 

"טכנולוגיות בריאות דיגיטלית" – מוצר או שירות דיגיטלי שמטרתו לשפר את איכות הטיפול או השירות בתחומי הבריאות והוא נעשה באמצעים דיגיטליים.

"מוצר" או "שירות" – מוצר או שירות שתפקודם מבוסס על תוכנה ומרכיב התוכנה בהם הוא משמעותי.

"עלות פיתוח והטמעה" – בכלל זה, עלויות כוח האדם העוסק בפיתוח ובהטמעת הפרויקט הטכנולוגי.

(ב)  מטרות התמיכה

מטרת התמיכה לפי פרק זה הינה פיתוח והטמעה של שירותים מבוססי טכנולוגיה וכלים דיגיטליים לסיוע במימוש הפעילות הנדרשת במבחן או לצרכי אבחון, טיפול והתייעלות, לרבות בתחומים הבאים:

(1) כלי טיפול, שאינם נמצאים בשימוש הקופה:

(א) לשימוש המטפל במהלך הטיפול.

(ב) לתרגול עצמי של מטופלים, לרבות בין המפגשים הטיפוליים במהלך אשפוז, בשיקום אמבולטורי, או בשיקום ביתי.

(ג) לטיפול פרטני עם מספר מטופלים במקביל.

(2) שימוש מיטבי בכוח אדם וייעול תהליכים במכוני השיקום.

(3) כלים ואפליקציות לניטור, מעקב ואבחון.

(4) שירותי שיקום מרחוק כאשר שהמטופל בביתו או במסגרות אחרות.

(5) שיפור רצף הטיפול בתוך הארגון ובחיבור בין מסגרות השיקום השונות.

(6) עבודת צוות, תיאום והתייעצות בין מטפלים.

(ג)  תנאים לפעילות הנתמכת

(1) קופת החולים הגישה תכנית מפורטת לפיתוח והטמעת טכנולוגיה, הכוללת את כל מרכיבי הפתרון, התכולות, העלויות, מדדים קליניים וכלכליים, פירוט השלבים השונים להטמעתה ואבני הדרך למימושה, בהתאם למפורט בתוספת התשיעית למבחנים אלה.

 

(ד)  אמות המידה לצבירת הזכאות לתמיכה

(1) התמיכה תינתן בעד מימוש התכנית המאושרת  בכפוף להגשת הוצאות והגשת דו"ח מפורט בהתאם לנדרש בתוספת העשירית למבחנים אלה.

(2) בעד כל תכנית פיתוח והטמעת טכנולוגיה תיתמך קופת החולים בהיקף של עד 60% מעלותה בפועל.

(3)  בשלב הראשון תצבור קופת החולים זכאות בעד השלמת פרוייקטים שנתמכו בשנת התמיכה הקודמת .

(4)  בשלב השני תצבור קופת החולים זכאות בעד פרוייקטים חדשים.

 

(ה)  השבת כספים וקיזוז

ככל שפרויקט לא הושלם במהלך שנת התמיכה הקודמת, לא הוגש שנית לתמיכה במהלך שנת התמיכה הנוכחית ולמעט במקרים חריגים בהם אישר המשרד את המשך התמיכה בפרוייקט בשנת התמיכה העוקבת או את הפסקתו, רשאי המשרד לקזז מזכאותה הנצברת של קופת החולים בשנת התמיכה את סכום התמיכה שקיבלה קופת החולים בעד אותו פרויקט בשנות התמיכה הקודמות.

 

 

 

16. הפעלת תכנית לשיקום בית מרחוק

  (א)  הגדרות

לעניין תחום תמיכה זה –

"מערכת טכנולוגית ייעודית" – מערכת מבוססת רשת, המתאפיינת ביכולת שמע וצפייה דו כיוונית, ומאפשרת טיפול פרטני בידי מטפל ממקצועות הבריאות, וכן ביצוע תרגול עצמי על ידי המטופל, ללא נוכחות המטפל; במקרים בהם הדבר נדרש, המערכת תכלול אביזר טכנולוגי המאפשר קליטה של תנועות המטופל והערכתן;

"מפגש שיקום בית מרחוק" – טיפול המתבצע בידי מטפלי מקצועות הבריאות, תוך שימוש במערכת טכנולוגית ייעודית (להלן בסעיף זה – טיפולי שיקום מרחוק); טיפולי השיקום מרחוק יינתנו כטיפולים פרטניים;

"רופא שיקום" – רופא מומחה בשיקום או רופא מומחה אחר, המנוסה בביצוע הערכה שיקומית ובקביעת תכנית שיקום אישית;

"שיקום בית מרחוק" – תגבור הטיפול השיקומי, כחלק מהליך שיקומי כולל, המתקיים בסיוע מערכת טכנולוגית, המקשרת בין המטופל הנמצא בביתו לבין מטפלי מקצועות הבריאות (להלן בסעיף זה – השירות); שיקום בית מרחוק יכול להתבצע במקביל לטיפול השיקומי הסטנדרטי או לאחר סיומו.

  (ב)  מטרת התמיכה

מטרת התמיכה לפי תחום תמיכה זה היא תגבור הטיפול השיקומי באמצעות שימוש במערכות שיקום מרחוק, המאפשרות טיפול ותרגול עצמי בבית המטופל, בנוסף על הטיפול השיקומי הסטנדרטי.

(ג) תנאי סף למתן התמיכה

(1) קופת חולים הפעילה בשנת התמיכה תכנית לשירות שיקום בית מרחוק; התכנית מבוססת על העקרונות המפורטים בתוספת האחת עשרה למבחנים אלה.

(2) התכנית הוצגה לחטיבת הרפואה ולחטיבת הרגולציה שבמשרד; הסתייגויות המשרד, אם היו כאלה, הועברו לקופת החולים והוטמעו בתכנית.

(3) קופת החולים העבירה למשרד, מידע אודות התכנית, והערכה מקצועית שיקומית בדבר יעילותה; בכלל זה, יידרש מידע לגבי מספר מפגשי השיקום בנוכחות ומועדיהם ומספר מפגשי השיקום מרחוק ומועדיהם, וזאת ביחס לכל מטופל, וכן מועדי עריכת הערכות שיקומיות ותוצאותיהן, טרם תחילת הטיפול, במהלכו ובסיומו, בעבור כל מטופל.

  (ד)  תנאים לפעילות הנתמכת

(1) השירות הוצע למבוטחים מתאימים הנזקקים לשירות זה, ללא תוספת גבייה או תשלום כלשהו, ובכלל זה בגין השאלת אביזרי השיקום הנדרשים והתקנת המערכת הטכנולוגית לשיקום בית מרחוק בבית המטופל.

(2) המטופל ביצע לפחות 8 מפגשים טיפוליים פרונטליים, טרם הכללתו בתוכנית שיקום הבית מרחוק ,במקצועות הבריאות בהם הוא נוטל חלק במסגרת תכנית שיקום הבית מרחוק; לעניין זה, טיפולי מקצועות הבריאות במסגרת אשפוז במחלקת שיקום, שנמשך שלושה שבועות לפחות, ייחשבו במניין מפגשי השיקום בנוכחות כעמידה בתנאי של קיום 8 מפגשים טיפוליים פרונטליים.

(3) מספר מפגשי השיקום מרחוק שיוקצה לכל מטופל המשתתף בתכנית, יקבע בהתאם לשיקול הדעת הרפואי של רופא השיקום, ובלבד שלא יפחת מ-8 טיפולי שיקום מרחוק בכל אחד ממקצועות הבריאות בהם הוחלט על טיפול זה.

(4) להשתתפות המטופל בתכנית השיקום מרחוק קדם מפגש בנוכחות המטפל והמטופל להערכת מידת התאמתו של המטופל להיכלל בתכנית שיקום הבית מרחוק.

(5) מטפל מרחוק רשאי לטפל בו זמנית בשני מטופלים לכל היותר.

  (ה)  אמות המידה לצבירת הזכאות לתמיכה

(1) בעד כל מפגש שיקום מרחוק תצבור הקופה זכאות בהיקף של 150 שקלים חדשים.

 

17. נהלים

(א)  לא תינתן תמיכה לקופת חולים שאינה משתפת פעולה עם ביקורת מטעם המשרד, לרבות הצגת ראיות מתאימות המעידות על ההוצאות בפועל לפי דרישה.

(ב)  קבלת התמיכה מותנית בדיווח של קופות החולים על קיום תנאי מבחנים אלה, כפי שיורה להן המשרד;

(ג)  במסגרת הבקשה לתמיכה בעד הפעילות הנתמכת לפי מבחנים אלה, לא תינתן לקופת החולים תמיכה בעד הוצאות שהוצאו במסגרת תחום פעילות אחר וקופת החולים לא תבקש תמיכה בעד פעילות שלא פורטה בבקשת התמיכה. 

(ד)  לא תינתן תמיכה לפעילות, הנתמכת בידי משרד ממשלתי אחר ולא תינתן תמיכה בעד פעילות, שהמשרד משתתף בה בדרך אחרת.

(ה)  בלי לגרוע מן האמור בנוהל, קופת חולים אשר עשתה שימוש בלתי נאות בכספי התמיכה, השתמשה בהם שלא בעד הפעילות שלשמה ניתנו, שימשה כעמותת צינור לשם העברת הכספים לגוף אחר או הגישה דיווחים כוזבים לגבי כספי התמיכה שאושרו לו, המשרד יהיה רשאי לשלול אפשרותה לקבל תמיכה מן המשרד בשנתיים שלאחר מכן.

(ו)  בכל מקום בו לא נקבע במפורש אחרת בתנאי מבחנים אלה, רשאי המשרד להכיר כפעילות נתמכת במפגשים טיפוליים מרחוק, כחלופה חלקית או מלאה למפגשים טיפוליים פרונטליים.

(ז) תוכניות פיתוח או הטמעת טכנולוגיות דיגיטליות שאושרו, יפורסמו על ידי משרד הבריאות לצורך שיתוף ולמידה הדדית. בכלל זאת יפורסמו שם התכנית, נושא התכנית, ארגון/ארגוני הבריאות המעורבים בתכנית, ופסקה קצרה המתארת את מהות התוכנית.

 

 

 

 

18. תחילה

תחילתם של מבחנים אלה ביום א' טבת התשפ"ה (1 בינואר  2025).

 ___________ התשפ"ה

(_____________2025)                                                ________________________

                                       ח"כ אוריאל בוסו

                                        שר הבריאות

 

 

 

תוספת ראשונה: אמות המידה להגשת תוכנית להקמת מרכז שיקום יום

(א)  בינוי והקמה:

(1) פירוט הצורך במיקום המתוכנן;

(2) שטח המבנה ומפרטי התכנון;

(3) תוכנית הצטיידות;

(ב)  תפעול:

(1) נפח הפעילות הצפוי (בהתבסס על מספר מטופלים ליום פעילות);

(2) תמהיל האבחנות השיקומיות שיטופלו במסגרת המרכז;

(3) שעות הפעלת המרכז ובכלל זאת שעות ההפעלה אחר הצהריים ובימי שישי.

(4)  תמהיל השירותים המתוכנן ובכללם: מרפאת שיקום, שיקום לילדים.

(5) הרכב כ"א הצפוי לאייש את המרכז;

(6) מעורבות מתוכננת של המרכז בהדרכה קלינית של מקצועות בריאות;

 

 

 

 

 

תוספת שניה : פרוגרמת בינוי למרכז יום שיקומי

 

 

 

 

 

 

 

תוספת שלישית: ציוד נדרש למרכז יום שיקומי

 

אמצעי וציוד הטיפול יתחדשו ויעודכנו, ויתאימו לכמות ולתמהיל המטופלים;

 

(1)  פיזיותרפיה:

(א)  לפחות שלוש מיטות HI-LO ברוחב 1.2 מ'. אחת מהן יכולה להיות ברוחב 80 ס"מ;

(ב)  מקבילים;

(ג)  2-1 סולם קיר שבדי;

(ד)  מראה;

(ה)  עמדות מחשב מותאמות לצוות;

(ו)  שרפרף נייד למטפל;

(ז) כלים סטנדרטיים לאבחון ולניטור (מדי כח, מדי דופק וסטורציה);

(ח)  ציוד מגוון לתרגול בקבוצה;

(ט)  אמצעים להעברת מטופלים (החל מקרש החלקה וכלה במנופים/מנופי תקרה);

(י)  אמצעי העמדה: עמידונים/מיטת העמדה;

(יא) אביזרי עזר להליכה וניידות;

(יב)  אמצעים להורדת כאב;

(יג) סדים לגפיים עליונות וגפיים תחתונות;

(יד)  אמצעי טיפול להורדת נפיחות בגפיים;

(טו) מכשירי הפעלה אקטיביים, פסיביים, assisted active, אפשרות למערכת תלייה לפחות בחלק מהתקרה;

(טז) ציוד low/high tech לתרגול שיווי משקל: כולל מערכת משוב ותוכנה ומשטחי תרגול;

(יז) ציוד אלקטרותרפיה/ביופידבק – לאימון מוטורי ולגירוי עצבי;

(יח) אביזרי VR מסך/מקרן, המתאים לטכנולוגיית משחוק;

(יט) ציוד לאימון אירובי וכח שרירים: לפחות 2-3 מכשירים לאימון אירובי כגון: TM, אופני כושר, אופני ישיבה, stepper,מערכת משקולות כדוגמת pully, ציוד כושר;

(2)  ריפוי בעיסוק:

(א)  ריהוט מותאם לטיפול:

(1) שולחנות טיפול מותאמים – לפחות שניים מתוכם שולחנות מתכווננים;

(2) מיטות טיפוליות ושרפרפים מותאמים למטפלים – לפחות אחד HI-LO ברוחב 1.2 מ', מספר מיטות יותאם בהתאם לגודל מרכז היום – כמות מטופלים וגודל הצוות;

(ב)  עמדות מחשב מותאמות לצוות ולמטופלים;

(ג)  מבחר כלי אבחון סטנדרטים מקובלים ותואמים את האוכלוסייה;

(ד)  אמצעי טיפול מגוונים: סנסומוטרי, תחושתי, קוגניטיבי, פנאי ותפקודיים;

(ה)  טכנולוגיות מתפתחות להערכה וטיפול מוטורי;

(ו)  טכנולוגיות מתקדמות להערכה וטיפול קוגניטיבי;

(ז) טכנולוגיות מתקדמות המעריכות ומתרגלות תפקודים יומיומיים, ציוד וריהוט לדירה לדוגמא;

(ח)  אביזרי עזר לA.D.L ול- I.A.D.L;

(ט)  ציוד וחומרים להכנת סדים ודוגמאות לסדים מוכנים;

(י)  ציוד לגינון טיפולי;

(יא) אביזרי VR;

(יב)  ציוד וחומרים לתעסוקה;

(יג) מדפסת צבעונית ולמינציה;

(יד)  ציוד מחשוב מותאם;

(טו) ציוד להכנת סדים בהתאמה אישית;

 

(3)  קלינאות תקשורת:

ציוד נדרש בכל חדר של קלינאית תקשורת:

 

(א)  חדר מותאם לטיפול המאפשר פרטיות ושקט וכולל שולחן וכסאות;

(ב)  עמדת מחשב מותאמות לצוות ולמטופלים, לרבות מדפסת, בעדיפות למדפסת צבעונית (אם אין, יש צורך בגישה למדפסת צבעונית אחרת במוסד);

(ג)  מבחר כלי אבחון סטנדרטים מקובלים ותואמים את האוכלוסייה;

(ד)  אמצעי טיפול מגוונים: תקשורת ושפה/אכילה ובליעה/שמיעה;

(ה)  טכנולוגיות מתקדמות לתקשורת (כדוגמת: מתגים, טאבלט/אייפד, מחשב תקשורת ואפליקציות ותוכנות רלבנטיות);

(ו)  טכנולוגיות מתקדמות לטיפול שפתי/אכילה ובליעה;

(ז) ציוד להכנת לוחות תקשורת;

(4) תזונה:

(א) משקל ומשקל לכיסא גלגלים

(ב) אמצעים וציוד למדידות אנתרופומטריות

(ג)  ציוד ואמצעים לאבחון תזונתי

(ד)  ציוד ואמצעים לטיפול ולהערכה תזונתית-תפקודית

(ה)  ציוד להמחשה, תרגול והדרכה

 

 

תוספת רביעית: נפח הפעילות והאיוש הנדרשים במרכזי השיקום

 

 

 

תוספת חמישית: דיווח הפעילות במרכזי השיקום

דיווח רבעוני שיכלול את הבאים:

(א)  מספר חודשי הפעילות אשר התבצעו בכל מרכז שיקום

(ב)  מספר אנשי הצוות, מקצועם והיקף העסקתם בכל חודש פעילות.

(ג)     מספר וסוג הטיפולים אשר ניתן בכל מרכז בחלוקה לסקטורים;

(ד)  מספר המטופלים אשר טופלו בכל מרכז בחלוקה לקבוצות גיל ומין, אבחנות בעטיין הופנו ומשכי הטיפול השיקומי; תאריך הפניה, תאריך כניסה ותאריך סיום ומדד תוצאה בתחילת ובסוף ההתערבות.

(ה)  עלות הפעלת מרכז השיקום;

 

 

 

 

 

 

 

תוספת שישית: כללים לבניית תוכנית שיקום בית בקופת החולים

 

תוכנית שיקום בית תיבנה בהתאם לכללים ולעקרונות האלה:

(1) התוכנית תנוהל בידי רופא אחד או יותר, שהוא רופא מומחה ברפואה שיקומית או רופא מומחה אחר המנוסה בביצוע הערכה ובקביעת תוכנית שיקומית (להלן – מנהל תוכנית שיקום הבית); 

(2) התוכנית תכלול נוהל פנימי שבו ייקבעו הנחיות לעניין איתור והפניית מטופלים בהתבסס, בין השאר, על חוזר מנהל הרפואה מס' 4/2009 בנושא: "אמות מידה למתן טיפול שיקומי לקשישים" (להלן – חוזר מנהל הרפואה למתן טיפול שיקומי לקשישים), וכן תכלול תנאים והנחיות ליישום הטיפול במסגרת שיקום בית;

(3) בתוכנית יוגדרו  אמצעים לפיקוח ולבקרה על יישומה, אשר יבטיחו את איכות הטיפול השיקומי הניתן במסגרתה.

(4) התוכנית תבוצע בידי צוות שיקום רב מקצועי (להלן – צוות השיקום), אשר יכלול רופא ואח וכן מטפלים רפואיים במקצועות הבריאות הנוגעים לעניין, כגון: פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, ריפוי בדיבור ובבליעה, עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה, תזונה, וכיוצא באלה;

(5) מנהל תוכנית שיקום הבית יבצע הערכה רפואית ותפקודית רב תחומית לכל מטופל בתחילת הטיפול, ויקבע תוכנית טיפול שיקומית על בסיסה, ולאחר מכן יבצע הערכה שיקומית בתדירות של פעם בשבועיים לפחות; מנהל תוכנית שיקום הבית יקבע גם את מועד סיום השיקום והמשך הטיפול והמעקב הנדרשים בתום השיקום;

(6) למטופל תבוצע הערכה תפקודית (בתחילתה ובסיומה של תוכנית הטיפול השיקומית באמצעות כלי מדידה מתוקף כדוגמתFIM   או FIM+FAM.

(7) למטופל ימונה מתאם טיפול , Case Coordinator , למשך תקופת אשפוז הבית.

(8) תוכניות השיקום המקצועיות – פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וכיוצא באלה, יותאמו בידי מטפלי מקצועות הבריאות לפי הצורך הרפואי, בתיאום ובאישור מנהל תוכנית שיקום הבית;

(9) רופא מצוות השיקום יבקר בבית המטופל בתדירות של פעם בשבועיים לפחות;

(10) אחות מצוות השיקום תבקר בבית המטופל בתדירות שבועית לפחות;

(11) יבוצעו טיפולים בבית המטופל על ידי איש צוות אחד או יותר ממטפלי מקצועות הבריאות, למעט אחות ורופא; הטיפולים יבוצעו בתדירות של 5 טיפולים בשבוע לפחות, ב-3 ימים מתוך ימות השבוע לפחות, זאת למעט אם המטופל נזקק לטיפול אונקולוגי או דיאליטי, המחייב את ריווח הטיפולים.

(12) ימונה כונן שיהיה זמין טלפונית למטופל במהלך שעות פעילות קופת החולים;

(13) במצב בו השיקום נדרש לאחר אשפוז – תחילת הטיפול השיקומי במסגרת שיקום הבית תתבצע בתוך 72 שעות לכל המאוחר, משחרור המבוטח מאשפוז, למעט אם המטופל נזקק לטיפול רפואי שאינו בר דחייה, כגון טיפול אונקולוגי או טיפול בדיאליזה;

(14) משך שיקום הבית יהיה יחידת שיקום אחת לפחות לצורך שיקום אורטופדי ושתי יחידות שיקום   לפחות לצורך שיקום נוירולוגי;

(15) הטיפול השיקומי יתועד ברשומה הרפואית הממוחשבת של המבוטח בקופת החולים.  בכלל זאת יתועדו דיוני הצוות הרב מקצועי ותוצאות ההערכות השיקומיות בתחילת ובסיום הטיפול.

(16) בסיום הטיפול יועבר מכתב שחרור לרופא המטפל , אליו משויך המטופל בקופת החולים.

 

 

תוספת שביעית: אמות מידה להפעלת יחידות רצף שיקום

 

(1) היחידה תכלול מנהל מקצועי, מתאמי שיקום ועמיתי שיקום.

 

(2) תפקידי המתאמים והעמיתים יכולים להיות מחולקים בין מספר עובדים, אך ההעסקה של כל עובד לא תפחת מרבע משרה.

 

(3) כל חברי הצוות יעברו הכשרות שמשכן לא יפחת משמונה שעות. תכני ההכשרה יכללו את תפיסת העבודה שבבסיס התוכנית, בניית פרוטוקולים לעבודת הצוות ולבדיקת צרכי המטופלים, מיצוי זכויות בקופה ומחוצה לה, היכרות עם מערכות ושירותים במערכת הבריאות וליווי והדרכה של אדם בעזרת אנשי הצוות שהוגדרו.

 

(4) אמות מידה לעבודת המנהל המקצועי:

(א)  אחראי על בניית נהלי העבודה ביחידת רצף השיקום, הטמעתם ובקרתם.

(ב)  אחראי על בניית ממשקי העבודה בתוך ומחוץ לקופה לצורך סיוע למטופלים  במיצוי זכויותיהם והצלחת תהליכי השיקום.

(ג)  אחראי על הדרכת עובדי היחידה ועל קיום ישיבות צוות .

 

(5) אמות מידה לעבודת מתאם שיקום:

(א)  משך המענה הניתן על ידו לא יפחת מ-3 חודשים ולא יעלה על 12 חודשים.

(ב)  מתאם השיקום יקיים מינימום של 3 מגעים בשנה, האחד בטווח של עד שבוע לפני או אחרי השחרור מבית החולים, השני לא יותר מחודשיים לאחר השחרור, והשלישי לא יאוחר מחודש לפני תום שנה מהשחרור. שיחות מעקב נוספות יבוצעו בהתאם לצרכים שיעלה המבוטח ולפרוטוקול עבודה שיבנה בקופת החולים.

(ג)  השיחה תתבצע תוך הבטחת פרטיות וסודיות, בהתאם לפרוטוקול העבודה שיבנה.

(ד)   השיחה תתבצע כמפגש פרונטלי, טלפונית או באמצעות וידאו, בהתאם להעדפת המבוטח.

(ה)  שיחות המתאם השיקומי עם המבוטח יתועדו ברשומה הרפואית הממוחשבת בקופת החולים.

 

(6) אמות מידה לעבודת עמית שיקום:

(א)  משך ליווי מטופל על ידי עמית שיקום לא יפחת מחודשיים ולא יעלה על 6 חודשים.

(ב)  משך כל מפגש יהיה בין שעה לשעתיים.

(ג)  תדירות המפגשים שיתקיימו בין עמית השיקום למבוטח לא תפחת מפעם בחודש ולא תעלה על שלושה מפגשים בחודש.

(ד)  לפחות אחד המפגשים יתבצע כמפגש בנוכחות בבית המבוטח או בסביבת הבית; על אף האמור, בנסיבות חריגות בהם לא יתאפשר קיום מפגשים בנוכחות רשאי משרד הבריאות לאשר מראש כי כלל המפגשים יתקיימו מרחוק. 

(ה)  מטרות המפגשים יוגדרו בהתאם לצרכים, שיעלו בשיחות עם מתאם השיקום, ובליווי מקצועי של המנהל המקצועי של היחידה.

 

 

 

 

תוספת שמינית: פורמט להגשת תכנית להקמת והפעלת יחידת רצף שיקום  

פרטי התקשרות של מוביל התכנית מטעם הקופה:

מאשרי התכנית מטעם הקופה:

פרטים על התכנית:

 

עיקרי התכנית

הקופה מתבקשת להגיש סיכום קצר המכיל את עיקרי התכנית המוגשת בהתאם לנקודות הבאות:

§ אזור גאוגרפי בו מוצעת התכנית

§ היקף המבוטחים הממוצע באזור זה, העומד בהגדרות קהל היעד של מבחן זה

§ תשתית ארגונית עליה יתבסס השירות

§ המקום הפיזי בו תשב היחידה

§ מנהל מקצועי לתכנית והיקף המשרה – שם ופרטי קשר

§ האם קיימים חברי צוות נוספים (מתאמי שיקום ועמיתי שיקום) שכבר גויסו. אם לא – כיצד מתכננים לגייסם.

§ תשומות נוספות שיושקעו על ידי הקופה

§ פעולות הקמה והטמעה מתוכננות בשנה הראשונה

§ פעולות הטמעה והרחבה מתוכננות בשנה השניה

 

 

 

תוספת תשיעית : פורמט להגשת תוכנית לפיתוח והטמעה או הטמעת טכנולוגיות בריאות דיגיטלית  

פרטי התקשרות של מוביל התכנית מטעם הקופה:

מאשרי התכנית מטעם הקופה:

פרטים על התכנית:

 

נא להתייחס ולענות על כל אחת מן הנקודות שלהן:

עיקרי התכנית

הקופה מתבקשת להגיש סיכום קצר המכיל את עיקרי התכנית המוגשת בהתאם לנקודות הבאות:

§ מהו נושא התכנית מתוך הנושאים בסעיף קטן 15(ב) לעיל?

§ מהו הצורך עליו הפתרון המוצע בתכנית נותן מענה?

§ מהו הפתרון המוצע?

§ כיצד הפתרון המוצע בתכנית מהווה מענה לצורך המפורט לעיל?

§ מה הערך והישימות הקלינית והכלכלית?

 

ערך הבריאות והיתכנות המימוש שלו

היקף האוכלוסייה המושפעת

§ מיהו קהל היעד אשר יושפע מהטמעת הפתרון? מהו האופן בו הפתרון מותאם אליהם וכיצד מיועד להיות מופעל? מה הצפי להיענות המטופלים? על סמך מה הוא מבוסס?

§ מהי שכיחות המצב הרפואי בקהל יעד זה שהפתרון יספק לו מענה?

השוואה לשיטת הטיפול הקיימת היום

§ מהי השיטה המקובלת היום לטיפול (standard of care)? מהם המאפיינים של תהליך הטיפול ושל מסע המטופל בעת קבלת טיפול?

§ היכן בתהליך זה מיועד הפתרון להשתלב? האם הוא מחליף טיפול קיים?

§ עד כמה הפתרון המוצע ישפר או ייתן אלטרנטיבה טובה יותר לשיטת הטיפול הקיימת בקופה?

 

הפתרון והתאמתו לארגון

תיאור הפתרון

§ מהו הפתרון הטכנולוגי המוצע? נא לתאר בפירוט את הפתרון לרבות תמונות, מסכים וכל אמצעי אחר שייסייע להבין את מהותו.

§ עד כמה הטכנולוגיה בשלה ופעילה בארגון שלכם או בארגונים אחרים?

ישימות הפתרון ברמה הארגונית והשתלבות בתהליכי עבודה

§ אילו תשומות נדרשות מצד הארגון לצורך ביצוע התכנית (זמן, כסף, קשב ניהולי, אחר)?

§ האם נדרשת התאמה וממשקים למערכות המידע בארגון וכיצד היא תתבצע, הן בשלב הפיילוט והן בשלב הטמעה?

§ כיצד תשתלב הטכנולוגיה בתהליכי העבודה הקיימים? האם נדרשות התאמות בפרוטוקולים ושגרות עבודה לטובת הפעלת הפרויקט? במידה וכן כיצד נערך לכך הארגון?

§ האם תידרש הכשרה לעובדים? מהו זמן ההכשרה? האם צפוי שינוי בעומס הפיזי או הקוגניטיבי על הצוות?

 

ישימות כלכלית

זיהוי תועלת כלכלית ומרכיביה

§ מהן מרכיבי עלות המחלה שניתן למנוע באמצעות שימוש בשירות החדש? האם אלה עלויות בהן הארגון נושא? האם ניתן לזהות את עלויות המחלה המיוחסות לקבוצת האוכלוסייה במיקוד?

§ האם צפוי ייעול תהליכים במסגרת מימוש הפתרון? מהן העלויות התפעוליות אשר יושפעו?

מדדים ויעדים כלכליים

§ מהם יעדי ההצלחה של הארגון בתכנית? מהו הערך הכלכלי של עמידה ביעדים אלה מבחינת חיסכון בעלויות מחלה?

§ כיצד הארגון יאסוף את הנתונים לצורך מדידת הערך הכלכלי של הפתרון ובחינת העמידה ביעדים הכלכליים שהוצבו?

השוואת עלות-תועלת לשיטת הטיפול הקיימת היום (במידה והפתרון מהווה תחליף לשיטת טיפול קיימת)

§ האם מודדים היום את העלות והתועלת של התהליך הקיים?

§ כיצד צפוי שהפתרון החדש ישפיע על תוצאות אלה?

שימושיות והיבטים חברתיים

 

שימושיות

§ האם הפתרון מתאים לשימוש על ידי כל אוכלוסיית היעד? האם נדרשות התאמות מיוחדות על מנת להתאים את הפתרון עבור אוכלוסיות מגוונות (לרבות התאמות תרבותית ואוריינות דיגיטלית)?

§ האם השימוש במוצר כרוך בהשתתפות עצמית (כלכלית) של המשתמשים? אם כן – האם ציפייה זו תואמת את יכולות המימון של קהל היעד?

השפעה חברתית

§ מהי השפעת הפתרון על מטופלים באזורים פריפריאליים?

שיתופיות ולמידה הדדית

בכוונת המשרד לפרסם מידע כללי על התכניות מיד לאחר אישורן. 

המשרד יפרסם את שם התכנית, נושא התכנית, ארגון/ארגוני הבריאות המעורבים בתכנית, ופסקה קצרה המתארת את מהות התוכנית; בהתאם, אנא כתבו את הפסקה שתפורסם.

תכנית עבודה ומדדים

 

תכנית עבודה

יש להציג תכנית עבודה כוללת להטמעת הפתרון מקצה לקצה. על התכנית לכלול את המשימות, עלויות ולוחות זמנים הנדרשים למימוש כל אחד משלבי הפרויקט.

לאישור תכנית העבודה השנתית יש לתאר בהרחבה את התוצרים הפרוייקטלים והעלויות בגינם ישולמו כספי התמיכה בשנה הנוכחית:

 

 

פירוט עלויות התכנית

 

מדידה

§ יש לתאר את תכנית המדידה המלווה את הטמעת הפתרון

§ יש להגדיר מדדים לבחינת הפתרון בארגון (קליניים/שירותיים/תפעוליים וכו) – יש לציין לפחות מדד תוצאה אחד למדידת המועילות של הפתרון (Outcome), מדד אחד להצלחת ההטמעה (שימושיות) ולפחות מדד כלכלי אחד.

 

 

 

 

 

תוספת עשירית: דיווח לביצוע תכנית לפיתוח והטמעת טכנולוגיות בריאות דיגיטלית

1. דו"ח ביצוע של שלבי התכנית, שהוגדרו לשנת התמיכה  יוצג למשרד הבריאות לא יאוחר מהיום הראשון לנובמבר לשנת התמיכה.

2. בדוח תוצג הפעילות שנעשתה בשנת התמיכה, הסבר על השלבים שהושלמו והתוצרים שהושגו, הסטטוס הנוכחי של התכנית ותכנון המשך הפעילות.

3. על הדוח לכלול התייחסות מקיפה לנקודות הבאות:

א.  אפיון אוכלוסיית המטפלים והמטופלים שעשתה שימוש בפתרון בתקופת התכנית והיקפם.

ב.  תיאור האתגרים הארגוניים בהטמעת הפתרון ואופן התמודדות הארגון עמם.

ג.  דיווח תוצאות מדידת היעילות, המועילות והצלחת התכנית בהתאמה למדדים שהוגדרו.

ד.  דיווח הערך הכלכלי של הפתרון בהתאמה להצעת המדידה שהוגדרה עם הגשת התכנית.

ה.  תגובות המשתמשים

ו.  פירוט הוצאות הקופה בשנת התמיכה, לרבות חשבוניות והוצאות כוח אדם.

 

 

תוספת אחת עשרה  – כללים לבניית תכנית שיקום בית מרחוק בקופת החולים

תוכנית שיקום בית מרחוק תיבנה בהתאם לכללים ולעקרונות האלה:

(1) לתוכנית נקבע מנהל רפואי האחראי על השירות, ובכלל זה:

(א)  אחראי להכשרת המטפלים למתן טיפולי שיקום מרחוק;

(ב)  אחראי לקיום נהלי בטיחות למתן טיפול השיקום מרחוק, ובכלל זה הגדרת המצבים בהם אין להעניק טיפול שיקום מרחוק;

(ג)  אחראי להתאמת סוג המכשור הטכנולוגי, המשמש לשיקום מרחוק, לרבות קיום אישורי האמ"ר נדרשים;

(ד)  אחראי לקיום מערך בקרה ולקיום נהלי אבטחת איכות בדגש על עבודה בהתאם לנהלי השירות, על דיווח במקרים חריגים ועל שמירת רצף הטיפול;

(2) התוכנית מופעלת בכפוף לאמות המידה המפורטות בחוזר מנהל הרפואה מס' 15/2012 בנושא: "אמות מידה להפעלת שירות בריאות מרחוק (טלה-רפואה/טלה-רפואה/Telemedicine)" ובחוזר מנהל הרפואה למתן טיפול שיקומי לקשישים;

(3) המטופלים שהשתתפו בתוכנית הביעו את הסכמתם לכך, וזאת לאחר שנמסר להם המידע הנדרש לצורך קבלת ההחלטה;

(4) השירות ניתן למטופל כחלק מתוכנית שיקום אישית כוללת, לאחר ביצוע הערכה שיקומית על ידי רופא שיקום ותוך היוועצות, במידת הצורך, עם מטפלי מקצועות הבריאות; 

(5) השירות כולל טיפולי שיקום מרחוק במקצועות הבריאות, כולם או חלקם, בהתאם לצורך הרפואי.