תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך בית העמק), תשפ"ה-2025
חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ"ה – 1995 (להלן – החוק) מסדיר את המסגרת החוקית לבחירת בעל זיכיון ולמתן זיכיון לגביית אגרה בכביש ארצי לישראל.
כביש ארצי לישראל מוגדר בחוק כ"כביש מס' 6 כפי שהוא מסומן בתכנית מיתאר ארצית מס' 31א וכפי שתהיה בתוקף מעת לעת, לרבות המחלפים וקטעי הדרכים המסומנים בתכנית האמורה כחלק מתוואי הכביש". בסעיף 2 לחוק נקבע כי "הממשלה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאית להחליט כי קטעים נוספים של כביש ארצי לישראל יהיו כבישי אגרה...".
בהחלטת ממשלה מס' 654 מיום 18 ביוני 2023 הוגדר ככביש אגרה חלקו הצפוני של כביש ארצי לישראל, בקטע שבין מחלף סומך לבין מחלף בית העמק (למעט הקטע המתלכד עם כביש 70 בין מחלף סומך למחלף אבלים) (להלן – כביש אגרה סומך בית העמק).
בהמשך לכך, בהחלטת ממשלה מס' 2006 מיום 14 ביולי 2024 אושרו תנאי מכרז לבחירת בעל זיכיון לתכנון, מימון, הקמה (לרבות שדרוג כבישים קיימים), הפעלה ואחזקה של כביש אגרה סומך בית העמק. החלטה זו תוקנה בהחלטה מספר 2629 מיום 29 בדצמבר 2024.
הכביש לגביו מותקנות התקנות הוא "כביש אגרה חכם" הפועל במתכונת של free-flow tolling, במובן זה שהתשלום עבורו לא מתבצע בתחנות גבייה פיזיות. כל נוסע בכביש רשאי לבחור אם להירשם כמנוי ולתת את פרטי זיהויו ופרטים לחיובו בתשלום (לרבות בדרך של קבלת דואר אלקטרוני), או אם לנסוע כנוסע מזדמן (כ"חייב רגיל"). הליך הגבייה של הנוסע המזדמן מתבצע באמצעות זיהוי לוחית הרישוי של הרכב ופענוחה; איתור הנוסע נעשה באמצעות "שאילתא" לרשות הרישוי במשרד התחבורה; ולבסוף חיובו באמצעות שליחת החשבוניות לכתובת שאותרה.
בהתאם לסעיפים 12(ב) ו-16 לחוק מוצע כי השרה, בהסכמת שר האוצר, תסדיר במסגרת תקנות אלה את העניינים הנוגעים לאכיפת התשלומים בכביש אגרה שבין מחלף סומך למחלף בית העמק, כשבין העניינים המוסדרים בתקנות יש את מנגנון המצאת החשבון לסוגי החייבים השונים בתשלום אגרה, דמי גביה ופיצוי החזר הוצאות לפי החוק, וכן קביעת המנגנון והסכומים שישולמו לזכיין בשל פיצוי והחזר הוצאות.
יצוין כי התקנות מבוססות על תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (יקנעם סומך), תשע"ג-2013 (להלן – תקנות אכיפת תשלומים יקנעם סומך).
טיוטת תקנות מטעם משרד התחבורה והבטיחות בדרכים:
|
|
|
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 12(ב), 12ב(ג) ו-16 לחוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ"ה-1995[1] (להלן – החוק), ובהסכמת שר האוצר, אני מתקינה תקנות אלה: |
||||
|
הגדרות |
1. |
בתקנות אלה - |
||||
|
|
|
"אזהרה" – הודעה לפי סעיף 12ד לחוק, מטעם בעל הזיכיון או רשות הרישוי; |
||||
|
|
|
"בעל הזיכיון" – כמשמעותו בסעיף 3 לחוק לעניין כביש אגרה סומך בית העמק, לרבות מי שמפעיל מטעמו את כביש אגרה סומך בית העמק; |
||||
|
|
|
"הסכם" – הסכם בכתב בין בעל הזיכיון ובין חייב רשום, בנוסח שאישרה הרשות הממונה, שלפיו ייפרעו החיובים באמצעות כרטיס אשראי, הוראת קבע בבנק או פיקדון; |
||||
|
|
|
"הסכם המצאה דיגיטלית" – כהגדרתו בתקנות דמי גבייה; |
||||
|
|
|
"חיוב" – חיוב בתשלום אגרה, דמי גבייה או פיצוי והחזר הוצאות; |
||||
|
|
|
"חייב" – החייב, לפי החוק, בתשלום אגרה, דמי גבייה או פיצוי והחזר הוצאות, לעניין כביש אגרה סומך בית העמק; |
||||
|
|
|
"חייב רגיל", "חייב רשום", "כביש אגרה סומך בית העמק", "מען דיגיטלי" ו-"פרטים מזהים" – כהגדרתם בתקנות דמי גבייה; |
||||
|
|
|
"חשבון" – הודעה על חיוב או על כמה חיובים בתקופת חיוב מסוימת, לגבי כלי רכב מסוים; |
||||
|
|
|
"חשבון ראשון" – חשבון הנשלח לחייב אשר עד למועד הוצאתו לא חויב אותו חייב בפיצוי והחזר הוצאות בשל אי-פירעון של חשבון במועד תשלומו, כאמור בתקנה 11(א)(1), בשל נסיעות ברכב מסוים שבבעלותו, בעבור תקופות חיוב קודמות; |
||||
|
|
|
"יום החיוב" – יום בחודש שקבע בעל הזיכיון, לגבי חייב לצורך חיובו; |
||||
|
|
|
"כרטיס אשראי" – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), תשמ"א-1981; |
||||
|
|
|
"מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; |
||||
|
|
|
"מועד יצירת חיוב" – כל אחד מאלה: |
||||
|
|
|
(1) |
בחיוב בשל נסיעות – מועד הנסיעה בכביש אגרה סומך בית העמק; |
|||
|
|
|
(2) |
בחיוב בפיצוי והחזר הוצאות – |
|||
|
|
|
|
(א) |
בשל אי-פירעון חשבון – המועד האחרון לפירעונו; |
||
|
|
|
|
(ב) |
בשל הפעלת סמכויות אכיפה של עיכוב רכב, גרירה, פינוי ואחסנה – המועד שבוצעו, ואם היתה סמכות האכיפה בעלת אופי מתמשך – מועד תחילת הפעלתה; |
||
|
|
|
|
(ג) |
בשל מעשה שיש בו כדי למנוע את זיהוי הרכב או את החיוב באגרה – המועד שבו נודע לבעל הזיכיון על המעשה; |
||
|
|
|
"מס ערך מוסף" – מס ערך מוסף, כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975; |
||||
|
|
|
"מען דיגיטלי" – כהגדרתו בתקנות דמי גבייה; |
||||
|
|
|
"רשות הרישוי" – כהגדרתה בפקודת התעבורה; |
||||
|
|
|
"פיצוי והחזר הוצאות" – כמשמעותם בסעיף 12(ב)(2) לחוק; |
||||
|
|
|
"פיקדון" – סכום שהופקד כאמור בתקנה 3(א); |
||||
|
|
|
"תקופת החיוב" – תקופה המתחילה בחודש שקדם לחודש שבו יום החיוב, ביום שמספרו בחודש כמספר יום החיוב והמסתיימת ביום החיוב; |
||||
|
|
|
"תקנות דמי גבייה" – תקנות כביש אגרה (כביש אגרה לישראל) (סכומי דמי גבייה) (סומך בית העמק),התשפ"ה-2025. |
||||
|
|
|
פרק ב': הודעות על חיובים וגבייתם |
||||
|
|
|
סימן א': חשבונות ומועדי תשלום |
||||
|
אופן חיוב חייבים |
2. |
חייב יכול שיחויב באחת מאלה: |
||||
|
|
|
(1) |
חייב רשום – לפי הסכם; |
|||
|
|
|
(2) |
חייב רגיל – לפי חשבון, על סמך פרטי הרכב והחייב ברישומי רשות הרישוי, או על סמך פרטים שמסר בהסכם המצאה דיגיטלית, לפי העניין; |
|||
|
|
|
(3) |
בעל פיקדון – בפירעון מתוך הפיקדון, לגבי חלק החיוב שהסכומים בפיקדון מספיקים לכיסויו. |
|||
|
פיקדון |
3. |
(א) |
בעל רכב רשאי להפקיד מראש, מזמן לזמן, סכום בחשבון אצל בעל הזיכיון לכיסוי חיובים בשל נסיעה בכלי רכב בכביש אגרה סומך בית העמק; הפקדה כאמור אינה מחייבת מסירת שמו ומענו של בעל הרכב. |
|||
|
|
|
(ב) |
הפקדה כאמור בתקנת משנה (א) יכולה להתבצע באחת מאלה: |
|||
|
|
|
|
(1) |
בכרטיס אשראי – באמצעות הטלפון, אתר האינטרנט של בעל הזיכיון או בנקודות המכירה של בעל הזיכיון; |
||
|
|
|
|
(2) |
בתשלום מזומן בנקודות המכירה של בעל הזיכיון. |
||
|
|
|
(ג) |
סכום ההפקדה המזערי שבעל רכב יהיה רשאי להפקיד כאמור בתקנת משנה (א) יהיה [57] שקלים חדשים. |
|||
|
|
|
(ד) |
הופקד פיקדון כאמור, ינכה ממנו בעל הזיכיון כל חיוב המגיע לו מבעל הרכב, ואם לא נמצאו די סכומים בפיקדון לכיסוי החיוב, ייגבו מבעל הרכב החיוב או יתרת החיוב, לפי העניין, כאילו היה חייב רגיל. |
|||
|
|
|
(ה) |
בעל פיקדון זכאי לקבל, בכל עת, פרטים על חיוביו ועל הסכומים שנותרו בפיקדונו; מסירת פרטים כאמור לבעל פיקדון שלא מסר את שמו ומענו תהיה באמצעות קוד זיהוי בלבד. |
|||
|
המצאת חשבון |
4. |
(א) |
לכל חייב, למעט בעל פיקדון שלא מסר את שמו ומענו, ימציא בעל הזיכיון חשבון בשל חיובים שלו שנוצרו בתקופת החיוב בסמוך לאחר סיומה, ובשל חיובים שנצברו עד יום החיוב ולא נפרעו; ואולם בעל הזיכיון רשאי להמציא חשבון אחד בשל חיובים שנוצרו בשתי תקופות חיוב רצופות, בסמוך לאחר סיומן, אם סך החיובים בתקופת החיוב הראשונה לא עלה על [34] שקלים חדשים כולל מס ערך מוסף וכן יהיה רשאי, אם נשמט מחשבון חיוב שנוצר בתקופת החיוב, לכלול את החיוב בחשבון מאוחר יותר שיישלח לחייב. |
|||
|
|
|
(ב) |
לגבי כל רכב יומצא חשבון נפרד, זולת אם נקבע אחרת בהסכם. |
|||
|
|
|
(ג) |
בחשבון יפורטו כל אלה: |
|||
|
|
|
|
(1) |
מספר רישוי של הרכב, שם החייב, מספר זהותו ומענו לפי תקנה 6; |
||
|
|
|
|
(2) |
תקופת החיוב בחשבון; |
||
|
|
|
|
(3) |
תאריך הוצאת החשבון והמועד האחרון לתשלום; |
||
|
|
|
|
(4) |
מספר הנסיעות שבשלהן נדרשים אגרה ודמי גבייה וסכום החיוב של כל אחת מהנסיעות; |
||
|
|
|
|
(5) |
מספר הקטעים המחויבים באגרה שהרכב נסע בכל נסיעה, סכום האגרה בשל כל אחד מהם וכן תאריך ושעה של כניסת הרכב לכל אחד מהם; |
||
|
|
|
|
(6) |
סכום החיוב הכולל לתשלום; |
||
|
|
|
|
(7) |
האירועים כאמור בתקנה 11 שבשלהם נדרשים פיצוי והחזר הוצאות, הסכום הנדרש בשל כל אחד מהם והסכום הכולל לתשלום בשל חיובים בפיצוי והחזר הוצאות; |
||
|
|
|
|
(8) |
התראה כי לחיוב בשל תשלום אגרה או דמי גבייה שלא ישולם במועדו, ייווספו פיצוי והחזר הוצאות; |
||
|
|
|
|
(9) |
התראה כי לחיוב שלא ישולם במועדו, ייווספו הפרשי הצמדה, תוספת פיגור וריבית פיגורים לפי סעיף 12ג לחוק; |
||
|
|
|
|
(10) |
סכום הפרשי הצמדה, תוספת פיגור ותוספת ריבית פיגורים, כמשמעותם בסעיף 12ג לחוק; |
||
|
|
|
|
(11) |
הודעה על זכותו של החייב לפנות לוועדת הערר לפי סעיף 12ב לחוק במקרה שהוא חולק על חיובים בחשבון וכן את פרטי ההתקשרות עם ועדת הערר. |
||
|
דרך המצאת חשבון |
5. |
(א) |
חשבון יומצא לחייב - |
|||
|
|
|
|
(1) |
אם הוא כולל חיובים בשל נסיעות בלבד– בדואר רגיל; |
||
|
|
|
|
(2) |
אם הוא כולל חיוב בשל פיצוי והחזר הוצאות, – בדואר רשום; |
||
|
|
|
|
(3) |
אם הוא חשבון הנשלח לחייב על פי הסכם, למעט בעל פיקדון שלא מסר את שמו ומענו, או על פי הסכם המצאה דיגיטלית – בכל דרך שנקבעה בו להמצאת החשבון. |
||
|
|
|
(ב) |
חשבון שנשלח בדואר רגיל, לפי מען כאמור בתקנה 6, ושולמו בעדו, מראש, דמי הדואר, יראו כאילו הגיע לתעודתו ביום הרביעי שלאחר תאריך משלוח החשבון. |
|||
|
|
|
(ג) |
חשבון שנשלח בדואר רשום, רואים כאילו הגיע לתעודתו ביום השביעי שלאחר תאריך משלוח החשבון, אף אם סירב או נמנע החייב מלקבלו; הערת פקיד הדואר או חותמת בית הדואר בדבר הסירוב או ההימנעות, יהיו ראיה לדבר. |
|||
|
|
|
(ג1) |
חשבון שנשלח לפי הסכם המצאה דיגיטאלית והוא כולל חיובים בשל נסיעות בלבד – יראו כאילו הגיע לתעודתו אם קיבל בעל הזיכיון חיווי או הודעה מאת החייב על כך שהחשבון הוצג לו (בתקנה זו – חיווי על הצגה), או אם התקיימו תנאי פסקה (1) וכן תנאיה של אחת מפסקאות (2) עד (5): |
|||
|
|
|
|
(1) |
באמצעי שבו נשלח החשבון נכלל מנגנון למתן חיווי על כשל בשליחת המסר או בקבלתו (בתקנה זו – חיווי על כשל), ובעל הזיכיון נקט את האמצעים הנדרשים כדי להבטיח ברמת ודאות גבוהה שחשבון יגיע לתיבת המען הדיגיטלי שבה מתקבלות הודעות, כברירת מחדל, ממען דיגיטלי מוגדר או המזוהה כמען שבחר החייב בהסכם ההמצאה הדיגיטלית; |
||
|
|
|
|
(2) |
חלפו ארבעה ימים ממועד שליחת החשבון, מבלי שהתקבל חיווי על כשל; |
||
|
|
|
|
(3) |
התקבל חיווי על כשל – שלח בעל הזיכיון את החשבון פעם נוספת והתקיימו תנאי פסקה (2); |
||
|
|
|
|
(4) |
נשלח החשבון כאמור בפסקה (3) והתקבל חיווי על כשל – שלח בעל הזיכיון את החשבון לשני מענים דיגיטליים לפחות, והתקיימו בלפחות אחת מהם תנאי פסקה (2); |
||
|
|
|
|
(5) |
נשלח החשבון כאמור בפסקה (4) והתקבלו חיווים על כשל או שלא היו בידי בעל הזיכיון שני מענים דיגיטליים שמסר החייב – הומצא החשבון לחייב כאילו היה חייב רגיל ללא הסכם המצאה דיגיטלית. |
||
|
|
|
(ג2) |
חשבון שנשלח לחייב לפי הסכם המצאה דיגיטלית והוא כולל חיוב בשל פיצוי והחזר הוצאות, יראו כאילו הגיע לתעודתו אם התקיימו תנאי תקנת משנה (ג1)(1) וכן אחד מאלה: |
|||
|
|
|
|
(1) |
התקבל חיווי על הצגה. |
||
|
|
|
|
(2) |
התקבל חיווי על כשל, או חלפו ארבעה ימים ממועד שליחת החשבון מבלי שהתקבל חיווי על הצגה – שלח בעל הזיכיון את החשבון פעם נוספת והתקבל חיווי על הצגה. |
||
|
|
|
|
(3) |
נשלח החשבון כאמור בפסקה (2) והתקבל חיווי על כשל או חלפו ארבעה ימים מבלי שהתקבל חיווי על הצגה – שלח בעל הזיכיון את החשבון לשני מענים דיגיטליים לפחות, והתקבל חיווי על הצגה בלפחות אחד מהם. |
||
|
|
|
|
(4) |
נשלח החשבון כאמור בפסקה (3) והתקבלו חיוויים על כשל או חלפו ארבעה ימים מבלי שהתקבל חיווי על הצגה, או שלא היו בידי בעל הזיכיון שני מענים דיגיטליים שמסר החייב – הומצא החשבון לחייב כאילו היה חייב רגיל ללא הסכם המצאה דיגיטלית. |
||
|
|
|
(ג3) |
על אף האמור בתקנה זו, לא יראו בחשבון שנשלח לחייב לפי תקנות משנה (ג1) או (ג2), לפי העניין, כאילו הגיע לתעודתו, אם הוכיח החייב שלא קיבל את החשבון מסיבה שאינה תלויה בו, ולא בשל סירובו או הימנעותו. |
|||
|
המען להמצאת חשבון |
6. |
המען להמצאת חשבון לחייב הוא אחד מאלה, לפי העניין: |
||||
|
|
|
(1) |
חייב רשום – המען שמסר בהסכם; |
|||
|
|
|
(2) |
חייב רגיל – מענו הרשום ברישומי רשות הרישוי או המען שמסר בהסכם המצאה דיגיטלית, במועד יצירת החיוב האחרון מבין החיובים הכלולים בחשבונו. |
|||
|
מועדי תשלום |
7. |
המועד לתשלום חיוב הוא אחד מאלה, לפי העניין: |
||||
|
|
|
(1) |
נגבה חיוב, לפי הסכם, באמצעות כרטיס אשראי – המועד שבו נפרעים תשלומים לפי אותו כרטיס אשראי ושלא יקדם מ-15 ימים מיום הוצאת החשבון; |
|||
|
|
|
(2) |
נגבה החיוב, לפי הסכם, באמצעות הוראת קבע או מתוך פיקדון – במועד שקבע בעל הזיכיון ושלא יקדם מ-15 ימים מיום הוצאת החשבון; |
|||
|
|
|
(3) |
נגבה החיוב, מחייב רגיל – עד היום ה-30 מתאריך הוצאת החשבון ובלבד שהמועד לתשלום החיוב לא יקדם מ-25 ימים ממועד משלוח החשבון בדואר. נשלח החשבון לפי הוראות תקנות משנה 5(ג1)(3) עד (5) או (ג2)(2) עד (4), לפי העניין, ייספר מניין הימים האמור מהשליחה האחרונה. |
|||
|
אי פירעון חשבון |
8. |
(א) |
חייב שלא פרע חשבון במועד התשלום יחויב בפיצוי ובהחזר הוצאות בשל כל נסיעה בתקופת החיוב, נושא החשבון שלא נפרע; ואולם קדם מועד תשלום החיוב מ-25 ימים ממועד משלוח החשבון בדואר או מ-21 ימים ממועד המסירה האישית כאמור בתקנה 7(3), לא יחויב החייב בפיצוי והחזר הוצאות כאמור. |
|||
|
|
|
(ב) |
בעל הזיכיון יודיע לחייב על חיובו בפיצוי ובהחזר הוצאות כאמור, בחשבון שישלח למענו כאמור בתקנה 6, בין יחד עם חיובים חדשים שנוצרו ובין בנפרד, ואולם חיוב בפיצוי והחזר הוצאות בשל אי-תשלום חשבון ראשון, יהיה נפרד מחיובים חדשים שנוצרו כאמור, אף שיכול שיישלחו, כחשבונות נפרדים, במשלוח אחד בדרך האמורה בתקנה 5(א)(2); חיוב נפרד כאמור בתקנת משנה זו יכלול את הפרטים האמורים בתקנה 4(ג)(1), (3), (7), (9) ו-(11). |
|||
|
חייב שמכר את רכבו |
9. |
(א) |
התברר לבעל הזיכיון כי רכב, שחיוב בשל נסיעות בו לא נפרע, אינו עוד בבעלות החייב, רשאי הוא, בלי לגרוע מכל תרופה אחרת העומדת לו לפי החוק או לפי תקנות אלה, להודיע לחייב שאם לא ישולם החיוב עד המועד שיצוין בהודעה, הוא ייווסף לחשבון שיישלח לגבי רכב אחר שבבעלותו שצוין בהודעה, ואם באותה שעה לא היה בבעלותו רכב אחר – לגבי רכב שיהיה בבעלותו. |
|||
|
|
|
(ב) |
בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לו הודעת בעל הזיכיון כאמור בתקנת משנה (א), רשאי החייב לבקש מבעל הזיכיון, בכתב, כי החיוב שלא נפרע ייווסף לחשבון שיישלח בשל רכב אחר שבבעלותו, שאינו זה שצוין בהודעה, ובעל הזיכיון יפעל כמבוקש. |
|||
|
|
|
(ג) |
לא פרע החייב את החיוב עד המועד שצוין בהודעה או לא פעל כאמור בתקנת משנה (ב), ייווסף סכום החיוב לחשבון שיישלח לגבי הרכב שצוין בהודעה לפי תקנת משנה (א). |
|||
|
|
|
(ד) |
החיוב שייווסף לחשבון הנשלח לגבי רכב אחר כאמור, יהיה בסכומו הכולל ביום ההוספה. |
|||
|
סימן ב': גביית חוב חלוט |
||||||
|
עיכוב רכב, גרירה, פינוי ואחסנה |
10. |
(א) |
ביקש בעל הזיכיון למנוע כניסת רכב לכביש אגרה סומך בית העמק או לעכב את יציאתו ממנו עקב חוב חלוט בשל נסיעה באותו רכב, או ששויך לאותו רכב לפי תקנה 9, לא יעשה כן אלא אם כן איפשר לנהג, לנוסע ברכב או לאדם אחר לפרוע לאלתר את החיוב, אף אם אינו החייב; פירעון כאמור ייעשה במזומן, בכרטיס חיוב, או באמצעי תשלום אחר שאישרה הרשות הממונה; אם מי שאינו החייב פרע את החוב החלוט הוא יהיה מנוע מלתבוע את השבת מה שפרע מבעל הזיכיון. |
|||
|
|
|
(ב) |
לא נפרע החיוב כאמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל הזיכיון להורות לנהג לפנות את הרכב ממקום הימצאו לדרך שיורה לו, ואם סירב לפנות כאמור, רשאי בעל הזיכיון, באמצעות גורר מורשה כמשמעותו בסעיף 70א(ג) לפקודת התעבורה, לגרור את הרכב ולפנותו למקום אחסנה; לעניין זה, "מקום אחסנה" – מקום לאחסנת כלי רכב סמוך לכביש אגרה סומך בית העמק, שאישרה הרשות הממונה. |
|||
|
|
|
(ג) |
רכב, שפונה ואוחסן כאמור בתקנת משנה (ב), לא ישוחרר מאחסנתו עד לתשלום הפיצוי והחזר ההוצאות לפי תקנה 11(א)(3) ו-(4); שולמו החיובים כאמור, ישוחרר הרכב לידי בעל הרכב, לא יאוחר משעתיים לאחר התשלום. |
|||
|
|
|
(ד) |
פונה רכב למקום אחסנה כאמור בתקנת משנה (ב), בעל הזיכיון – |
|||
|
|
|
|
(1) |
יאפשר לנהג או למי מנוסעי הרכב, למסור הודעה על פינוי הרכב מכביש אגרה סומך בית העמק ועל מקום הימצאו, לאדם אחר שניתן לאתרו באמצעי תקשורת הנמצא במקום; |
||
|
|
|
|
(2) |
יגרום להבאת הנהג ונוסעיו, או מי מהם, למקום שעוברת בו תחבורה ציבורית, אם אין בידם אפשרות להגיע אליו בכוחות עצמם. |
||
|
|
|
(ה) |
לא תעוכב יציאת רכב מכביש אגרה סומך בית העמק ולא יפונה הרכב ממנו בידי בעל הזיכיון, אם נסיעתו בכביש האגרה, באותה שעה, היתה הכרחית להבאת אדם הנמצא ברכב לטיפול רפואי דחוף. |
|||
|
פרק ג': פיצוי והחזר הוצאות |
||||||
|
תשלום פיצוי והחזר הוצאות |
11. |
(א) |
חייב יחויב בפיצוי ובהחזר הוצאות, בעד כל אחד מאלה: |
|||
|
|
|
|
(1) |
אי-פרעון של חשבון במועד תשלומו, כאמור בתקנה 8; |
||
|
|
|
|
(2) |
עיכוב רכב שלא שולם בשלו חוב חלוט; |
||
|
|
|
|
(3) |
גרירת רכב ופינויו; |
||
|
|
|
|
(4) |
אחסנת רכב שפונה; |
||
|
|
|
|
(5) |
מעשה שעשה ושיש בו כדי למנוע זיהוי רכב, או חיובו באגרה; |
||
|
|
|
|
(6) |
שימוש בתג חיוב שאינו מתאים לרכב, כאמור בתקנה 19(ג). |
||
|
|
|
(ב) |
השתנה מענו של חייב רגיל, והוא הודיע על כך לבעל הזיכיון או למשרד הפנים, בתוך 30 ימים מיום השינוי – לא יחויב בפיצוי ובהחזר הוצאות בשל אי-פירעון חשבון שנשלח למענו הישן, בין יום שינוי המען ליום מתן הודעתו כאמור. |
|||
|
סכומי פיצוי והחזר הוצאות |
12. |
סכומי פיצוי והחזר הוצאות שישלם חייב לפי תקנה 11, יהיו כמפורט בתוספת הראשונה, בתוספת מס ערך מוסף. |
||||
|
עדכון סכומים |
13. |
(א) |
הסכומים הנקובים בתקנה 3(ג), בתקנה 4(א) ובתוספת הראשונה, יעודכנו ב-1 באפריל וב-1 באוקטובר של כל שנה (להלן – יום העדכון), לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי; לעניין זה – |
|||
|
|
|
|
"המדד החדש" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון; |
|||
|
|
|
|
"המדד היסודי" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם. |
|||
|
|
|
(ב) |
סכום שהשתנה כאמור בתקנת משנה (א), יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב, וסכום של מחצית השקל החדש יעוגל כלפי מעלה; המנהל הכללי של משרד התחבורה התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים יפרסם בהודעה ברשומות את הסכומים הנקובים בתקנה 3(ג) ובתקנה 4(א) ואת נוסח התוספת הראשונה כפי שעודכנו לפי תקנה זו. |
|||
|
|
|
(ג) |
על אף האמור בתקנת משנה (א), עדכון ראשון של הסכומים הנקובים בתקנות 3(ג), 4(א) ובתוספת הראשונה, ייערך ביום תחילת תקופת ההפעלה, שהוא למעשה יום הפתיחה לתנועה של הכביש. המדד היסודי לצורך עדכון ראשון כאמור, יהיה המדד שפורסם בחודש מרץ לשנת 2024, והמדד החדש יהיה המדד הידוע ביום תחילת תקופת ההפעלה. |
|||
|
שינוי סכומים |
14. |
(א) |
הרשות הממונה רשאית להגיש לשר המלצות לשינוי סכומי הפיצוי והחזר ההוצאות שבתוספת הראשונה, באופן שסכומי הפיצוי והחזר ההוצאות שייקבעו יהיו תואמים את סכומן הכולל של ההוצאות הכרוכות באכיפת הגבייה של האגרה, אכיפת התשלומים ופיצוי בשל נזק שנגרם. |
|||
|
|
|
(ב) |
בעל הזיכיון ימציא לרשות הממונה, לפי דרישתה, את מלוא הנתונים והתחזיות לעניין פעילויות האכיפה, לרבות עלויות האכיפה, ההכנסות מאכיפה והיקף סרבנות התשלום, וזאת לא יאוחר מ-12 ימים ממועד הדרישה כאמור. |
|||
|
|
|
(ג) |
הפסד הכנסות בשל אי-גבייה או אי-אכיפה, לא יוכר כעלויות אכיפה, לצורך המלצת הרשות הממונה לשינוי סכומים. |
|||
|
פרק ד': אזהרות |
||||||
|
הודעות בעל הזיכיון לרשות הרישוי |
15. |
14 ימים לפחות לפני המועד למשלוח הודעות הקבוע בסעיף 12ד לחוק, ישלח בעל הזיכיון הודעה לרשות הרישוי על הצורך במתן אזהרה לבעל רכב, שצוינו בה שם החייב ומספר זהותו, מענו הידוע לבעל הזיכיון במועד ההודעה וכן מספר הרישוי של הרכב, שבשלו נדרשת אזהרה. |
||||
|
דרך המצאת אזהרות |
16. |
(א) |
אזהרה לחייב בדבר אי-חידוש רישיון רכבו כל עוד לא שולם מלוא החוב החלוט, שיש להמציאה לפי החוק 90 ימים לפחות לפני מועד החידוש, תומצא – |
|||
|
|
|
|
(1) |
מטעם בעל הזיכיון – בדואר רשום; |
||
|
|
|
|
(2) |
מטעם רשות הרישוי – בדואר רגיל. |
||
|
|
|
(ב) |
המען למשלוח אזהרה יהיה המען של החייב ברישומי רשות הרישוי, או המען שמסר לבעל הזיכיון בהסכם, כפי שהיה רשום או שנמסר, לפי העניין, 3 ימים לפני המועד שבו שלח בעל הזיכיון אזהרה לחייב או הודעה לרשות הרישוי לפי תקנה 15. |
|||
|
|
|
(ג) |
על המצאת אזהרות יחולו הוראות תקנה 5(ב) עד (ג3), בשינויים המחויבים. |
|||
|
פרק ה': ערר |
||||||
|
מושבן של ועדות ערר |
17. |
מקום מושבן של ועדות הערר שהתמנו לפי סעיף 12ב(ב) לחוק יהיה ירושלים, תל אביב וחיפה, ואזור שיפוטן יהיה בכל הארץ. |
||||
|
מועדים לערעור |
18. |
(א) נ |
המועד להגשת בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי, על החלטה סופית של ועדת ערר, הוא 15 ימים מיום שניתנה ההחלטה. |
|||
|
|
|
(ב) |
המועד להגשת ערעור, הוא 15 ימים מיום שניתנה הרשות לערער. |
|||
|
פרק ו': שונות |
||||||
|
שימוש בתג חיוב |
19. |
(א) |
תג חיוב יותקן על השמשה הקדמית של הרכב, או במקום אחר ברכב, לפי הוראות בעל הזיכיון שיינתנו מזמן לזמן. |
|||
|
|
|
(ב) |
השימוש בתג חיוב יהיה בהתאם לסוג הרכב, לפי הוראות בעל הזיכיון שאישרה הרשות הממונה. |
|||
|
|
|
(ג) |
בשל שימוש בתג חיוב שאינו מתאים לסוג הרכב, באופן שהחיוב הנגבה לפיו נמוך מהחיוב שהיה נגבה בשל שימוש בתג חיוב מתאים, ישולמו פיצוי והחזר הוצאות. |
|||
|
בחינה ראשונה לפי חוק עקרונות האסדרה |
20. |
בחינה תקופתית ראשונה של תקנות אלה לפי סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ"ב-2021, תתבצע בתום 10 שנים ממועד כניסתן לתוקף. |
||||
|
תוספת ראשונה |
|
תוספת ראשונה (תקנה 12) |
||||
|
|
|
סכומי הפיצוי והחזר הוצאות הם כמפורט להלן: |
בשקלים חדשים |
|||
|
|
|
(1) בשל אי-פירעון חשבון במועד, לגבי כל נסיעה בכביש האגרה בתקופת החיוב נושא החשבון הכלולה – |
|
|||
|
|
|
|
(א) |
בחשבון ראשון |
8 |
|
|
|
|
|
(ב) |
בחשבון שאינו חשבון ראשון |
16 |
|
|
|
|
(2) בשל עיכוב רכב |
125 |
|||
|
|
|
(3) בשל גרירת רכב ופינויו |
136 |
|||
|
|
|
(4) בשל אחסנת רכב שפונה, בשל כל 24 שעות או חלק מהן – |
53 |
|||
|
|
|
(5) בשל מעשה שיש בו כדי למנוע את זיהוי הרכב או את חיובו באגרה |
851 |
|||
|
|
|
(6) בשל שימוש בתג חיוב שאינו מתאים לרכב לפי תקנה 19 |
170 |
|||
|
|
|
|
___ ב________ התשפ"ה (___ ב________ 2025)
(חמ _____-3)
מירי רגב
שרת התחבורה והבטיחות בדרכים
דברי הסבר
כביש ארצי לישראל מוגדר בחוק כ"כביש מס' 6 כפי שהוא מסומן בתכנית מיתאר ארצית מס' 31א וכפי שתהיה בתוקף מעת לעת, לרבות המחלפים וקטעי הדרכים המסומנים בתכנית האמורה כחלק מתוואי הכביש". בסעיף 2 לחוק נקבע כי "הממשלה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאית להחליט כי קטעים נוספים של כביש ארצי לישראל יהיו כבישי אגרה...".
בהמשך לכך, בהחלטת ממשלה מס' 2006 מיום 14 ביולי 2024 אושרו תנאי מכרז לבחירת בעל זיכיון לתכנון, מימון, הקמה (לרבות שדרוג כבישים קיימים), הפעלה ואחזקה של כביש אגרה סומך בית העמק. החלטה זו תוקנה בהחלטה מספר 2629 מיום 29 בדצמבר 2024.
הכביש לגביו מותקנות התקנות הוא "כביש אגרה חכם" הפועל במתכונת של free-flow tolling, במובן זה שהתשלום עבורו לא מתבצע בתחנות גבייה פיזיות. כל נוסע בכביש רשאי לבחור אם להירשם כמנוי ולתת את פרטי זיהויו ופרטים לחיובו בתשלום (לרבות בדרך של קבלת דואר אלקטרוני), או אם לנסוע כנוסע מזדמן (כ"חייב רגיל"). הליך הגבייה של הנוסע המזדמן מתבצע באמצעות זיהוי לוחית הרישוי של הרכב ופענוחה; איתור הנוסע נעשה באמצעות "שאילתא" לרשות הרישוי במשרד התחבורה; ולבסוף חיובו באמצעות שליחת החשבוניות לכתובת שאותרה.
בהתאם לסעיפים 12(ב) ו-16 לחוק מוצע כי השרה, בהסכמת שר האוצר, תסדיר במסגרת תקנות אלה את העניינים הנוגעים לאכיפת התשלומים בכביש אגרה שבין מחלף סומך למחלף בית העמק, כשבין העניינים המוסדרים בתקנות יש את מנגנון המצאת החשבון לסוגי החייבים השונים בתשלום אגרה, דמי גביה ופיצוי החזר הוצאות לפי החוק, וכן קביעת המנגנון והסכומים שישולמו לזכיין בשל פיצוי והחזר הוצאות.
להלן התייחסות פרטנית לתקנות –
תקנה 1 (הגדרות) -
בהמשך לאמור לעיל, יצוין כי לצורך יצירת הסדרה אחידה לכביש אגרה סומך בית העמק, ההגדרות מבוססות על ההגדרות שבתקנות אכיפת תשלומים יקנעם סומך (בשינויים המחויבים), למעט ההגדרות המפורטות להלן.
"הסכם המצאה דיגיטלית"
הואיל והכניסה לכביש אינה מחייבת לבצע קודם לכן הליך של רישום כמנוי, הזדהות, תשלום או מסירת פרטים לחיוב, הנוסע המזדמן תלוי בכך שהחשבון אכן יתקבל אצלו על מנת שיוכל לשלמו. לנוכח האמור מוצע לקבוע כי תינתן האפשרות לחתום על "הסכם המצאה דיגיטלית" בכתב ובנוסח שאישרה הרשות הממונה, במסגרתו ימסור את פרטיו המזהים, לרבות מענו הדיגיטלי, ובכך יהפוך ל"חייב רגיל בעל הסכם המצאה דיגיטלית". ההגדרה מגשימה את "עיקרון הבחירה" וקובעת שהחשבון יומצא למען דיגיטלי רק אם החייב בחר בכך.
הפרטים שימסור החייב ישמשו את בעל הזיכיון באופן קבוע ולא רק לנסיעה מסוימת אחת. בעשותו כן, ייבדל מהחייב הרשום בכך שלא יהיו בידי הזכיין פרטים לשם חיוב באשראי, הוראת קבע או פיקדון, אלא הסכמה להמצאה דיגיטלית.
עוד מוצע כי בעל הזיכיון יבצע הליך אימות בעניין המען הדיגיטלי, על מנת למנוע המצאה לכתובת שגויה.
"מען דיגיטלי" ו-"פרטים מזהים" - כהגדרתם בתקנות כביש אגרה (כביש אגרה לישראל) (סכומי דמי גבייה) (סומך בית העמק), התשפ"ה-2025.
מוצע להגדיר כי "מען דיגיטלי" יהיה כברירת מחדל כתובת דואר אלקטרוני או מספר טלפון לקבלת מסרונים (SMS), שכן אלו האמצעים הידועים כנפוצים ואמינים. לצד זאת, על מנת לאפשר גמישות בהתאם להתפתחויות הטכנולוגיות, מוצע כי מען דיגיטלי יכול שיהיה גם אמצעי תקשורת מקוון אחר שאישרה הרשות הממונה, במסגרת תפקידה כגוף המפקח על פעולות בעל הזיכיון.
"כרטיס אשראי"
הגדרת המונח מפנה להגדרת המונח בחוק הבנקאות (רישוי), תשמ"א-1981, לאחר שחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986 בוטל.
תקנה 2 (אופן חיוב חייבים) –
מוצע לקבוע כי יהיו 3 אופנים לחיוב חייבים בעד נסיעה בכביש אגרה –
א. חייב רשום, שלפני נסיעת רכבו בכביש אגרה, התקשר בהסכם בכתב עם בעל הזיכיון שעל פיו רשאי בעל הזיכיון לחייבו באמצעות כרטיס אשראי או הוראת קבע או באמצעות פיקדון שהפקיד אצל בעל הזיכיון, ובלבד שהסכום בפיקדון מספיק לכיסוי החיוב;
ב. חייב רגיל, שיחויב על פי פרטי הרכב והחייב, לפי רישומי רשות הרישוי, או על סמך פרטים שמסר בהסכם המצאה דיגיטלית;
ג. בעל פיקדון, שיחויב מתוך הפיקדון, לגבי חלק החיוב שהסכומים בפיקדון מספיקים לכיסויו.
תקנה 3 (פיקדון) –
מוצע לקבוע כי בעל רכב יוכל להפקיד מעת לעת סכום אצל בעל זיכיון, לצורך כיסוי חיובים בשל נסיעות עתידיות שייסע בכביש האגרה. במסגרת זו אין חובה למסור שם ומען של בעל הרכב. הפקדת סכום כאמור תוכל להתבצע בכרטיס אשראי או בתשלום במזומן בנקודות מכירה של בעל הזיכיון. כמו כן מוצע כי כל גבייה נוספת מבעל הרכב מעבר לסכומים שהופקדו בפיקדון תיעשה כאילו היה חייב רגיל.
תקנה 4 (המצאת חשבון)-
מוצע לקבוע את הנתונים שיופיעו במסגרת חשבון שיישלח לחייב, למעט לבעל פיקדון שלא מסר את שמו ומענו. במסגרת הנתונים שיופיעו בחשבון מוצע לכלול מספר רישוי, שם חייב, מספר תעודת זהות, מען ועוד. לצד האמור עוד מוצע לציין את ההנחה שקיבל החייב, בעקבות החלטת ממשלה 2629 מיום 29 בדצמבר 2024 שקבעה 40% הנחה לרכב פרטי (במשקל עד 5 טון), שנסע 20 מקטעים או יותר במהלך תקופת חיוב אחת, וזאת ביחס לנסיעות באותה תקופת חיוב (תקופת חיוב לענין זה תהיה תקופה המתחילה בחודש שקדם לחודש שבו יום החיוב (שקבע בעל הזיכיון), ביום שמספרו בחודש כמספר יום החיוב והמסתיימת ביום החיוב.
כמו כן מוצע לקבוע כי ניתן יהיה להמציא חשבון אחד בשל חיובים שנוצרו בשתי תקופות חיוב רצופות, במידה שסך החיובים בתקופת החיוב הראשונה לא עלה על 33 ₪ כולל מע"מ , סכום הנמוך מתקנות אכיפת תשלומים יקנעם סומך.
תקנה 5 (דרך המצאת חשבון) -
מוצע לקבוע את אופן המצאת החשבון לחייב, תוך הבחנה בין חיובים בשל נסיעות לבין חיובים בשל פיצוי והחזר הוצאות.
לצד האמור קובעת התקנה את הכללים שבהם תחול חזקת מסירה של משלוח חשבון בדואר רגיל, דואר רשום והסכם המצאה דיגיטלית. ביחס להסכם המצאה דיגיטלית, יש גם הבחנה בשים לב למהות החשבון (נסיעות/פיצוי והחזר הוצאות) וכן משמעות לקבלת חיווי/הודעה על הגעת החשבון, או כשל במסירה.
יובהר שעיקר התקנה המוצעת עניינה הסדרת אופן המצאת החשבון באמצעים דיגיטליים. כפי שנקבע גם בחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, תשע"ח-2018. התקנה מבחינה בין המצאה דיגיטלית השקולה לשליחה בדואר לבין זו השקולה לשליחה בדואר רשום (ראו סעיפים 3ה–3ו לחוק תקשורת דיגיטלית). הבחנה זו יפה גם לענייננו, מאחר שחשבון הכולל חיוב בשל פו"ה נובע במקרים רבים מאי-תשלום האגרה (דבר שעלול להיגרם מאי-קבלתו בפועל), וכן משום שחשבון כזה הוא גבוה יותר ועלול לגרור אחריו הוספת הפרשי הצמדה, תוספת פיגור וריבית פיגורים, פתיחה בהליך הוצאה לפועל וחיוב באגרות, לרבות הוצאות ושכר טרחה של עו"ד הכרוכים בהליך זה. על כן ישנה חשיבות יתרה כי חשבון הכולל חיוב בשל פו"ה יוצג בפני החייב בהסתברות גבוהה יותר.
תקנת משנה 5(ג1) מוצע כי אם החשבון כולל חיובים בשל נסיעות בלבד, חזקת ההמצאה תקום בהתקיים אחת משתי חלופות:
בחלופה הראשונה, חזקת ההמצאה תקום אם קיבל בעל הזיכיון חיווי על הצגת החשבון בפני החייב או הודעה מאת החייב כי הלה הוצג לו. במקרה כזה, הרי שישנה הסתברות גבוהה כי החייב קיבל את החשבון.
בחלופה השנייה, אם לא עלה בידי בעל הזיכיון לקבל חיווי על הצגת החשבון, חזקת ההמצאה תקום אם שליחת החשבון עמדה בהוראות התנאים המפורטים בתקנה, שמטרתם לשקף רמת הסתברות ראויה כי החשבון התקבל אצל החייב. כתנאי מקדמי בחלופה זו, על בעל הזיכיון מוטלת החובה לכלול באמצעי שבו נשלח החשבון מנגנון למתן חיווי על כשל בשליחה או בקבלת המסר, וכן לנקוט את האמצעים הנדרשים כדי להבטיח ברמת ודאות גבוהה שחשבון יגיע לתיבת המען הדיגיטלי של החייב, להבדיל למשל מתיבת ה"ספאם". תנאי זה שאול מסעיף 3ה(4)–(5) לחוק תקשורת דיגיטלית. בהמשך לכך, מוצע כי חזקת ההמצאה תקום בחלוף ארבעה ימים ממועד השליחה מבלי שהתקבל חיווי על כשל. תכלית קביעת פרק הזמן האמור היא לשקף תדירות סבירה שבה צפוי אדם מן היישוב להתעדכן בדברי דוא"ל ובמסרונים. אילו התקבל חיווי על כשל – תתבצע שליחה שנייה, ואילו התקבל חיווי נוסף על כשל – שליחה שלישית אם בידי בעל הזיכיון שני מענים דיגיטליים של החייב. אילו כל השליחות הביאו לחיוויים על כשל, החשבון יומצא לחייב כאילו היה חייב רגיל ללא הסכם המצאה דיגיטלית, קרי, באמצעי הדואר הקבועים כיום בדין.
לפי תקנת משנה 5(ג2) מוצע כי אם החשבון כולל חיוב בשל פיצוי והחזר הוצאות, והוא נשלח לפי הסכם המצאה דיגיטלית, חזקת המצאה תקום בהתקיים 2 תנאים מצטברים –
האחד - כתנאי מקדמי בעל הזיכיון כלל באמצעי שבו נשלח החשבון מנגנון למתן חיווי על כשל בשליחה או בקבלת המסר, וכן נקט את האמצעים הנדרשים כדי להבטיח ברמת ודאות גבוהה שחשבון יגיע לתיבת המען הדיגיטלי של החייב, להבדיל למשל מתיבת ה"ספאם".
השני – אחד מאלה:
א. התקבל חיווי על הצגה.
ב. התקבל חיווי על כשל, או חלפו ארבעה ימים ממועד שליחת החשבון מבלי שהתקבל חיווי על הצגה – שלח בעל הזיכיון את החשבון פעם נוספת והתקבל חיווי על הצגה.
ג. התקבל חיווי על כשל או לא התקבל חיווי על הצגה כאמור בחלוף ארבעה ימים – שלח בעל הזיכיון את החשבון לשני מענים דיגיטליים לפחות, והתקבל חיווי על הצגה בלפחות אחד מהם.
ד. התקבלו חיוויים על כשל או לא התקבל חיווי על הצגה כאמור בחלוף ארבעה ימים נוספים, או שלא היו בידי בעל הזיכיון שני מענים דיגיטליים שמסר החייב – הומצא החשבון כאילו היה מדובר בחייב רגיל, ללא הסכם המצאה דיגיטלית.
יודגש כי בהתאם לתקנה 5(ג3) המוצעת, לא תהיה חזקת מסירה לפי הסכם המצאה דיגיטלית, אם הוכיח חייב שלא קיבל את החשבון מסיבה שאינה תלויה בו. למעשה, אפילו התקיימה חזקת המצאה לפי הקבוע בתקנות, החייב יוכל לסתור אותה אם יוכיח שלא קיבל את החשבון מסיבה שאינה תלויה בו, ולא בשל סירובו או הימנעותו. טענה זו תוכל להתברר, למשל, בפנייה של החייב לבעל הזיכיון או בערכאות המוסמכות, בכלל זאת ועדת הערר. זאת כדי להגן על החייבים ולמנוע מהם לשאת בתוצאות של אי קבלת החשבון עקב בעיות שאינן בשליטתם (כמו תקלות טכניות במערכת).
תקנה 6 (המען להמצאת חשבון) –
מוצע לקבוע הוראות לעניין המען להמצאת חשבון, כשבנוסף לאפשרות לשלוח למי שאינו רשום חשבון לפי מענו הרשות ברישומי רשות הרישוי, ניתן יהיה להמציא חשבון גם לפי כתובת שנמסרה בהסכם המצאה דיגיטלית.
תקנה 7 (מועדי תשלום) -
מוצע לקבוע הוראות לעניין מועדי התשלום. במסגרת זו מוצע כי מכיוון שמתווה ההמצאה הדיגיטלית המפורט לעיל עשוי לכלול בתוכו מספר רב של שליחות לשם הקמת חזקת ההמצאה, הרי שנדרש לקבוע את המועד הסופי שממנו ייספר מניין הימים לשם קביעת המועד לתשלום החיוב. היות שהשליחות הנוספות שנקבעו כאמור נדרשות במקרה שלא השתכללה חזקת המצאה, בהתאם לכך נקבע כי מניין הימים ייספר מהשליחה האחרונה.
תקנה 8 (אי פירעון חשבון) -
מוצע לקבוע הוראות לעניין אי פירעון חשבון במועד התשלום, וחובת הפיצוי והחזר הוצאות שתושת על חייב שלא פרע חשבון כאמור.
תקנה 9 (חייב שמכר את רכבו) -
מוצע לקבוע כי בעל זיכיון יוכל להוסיף חיובים לחייב שמכר את רכבו, לגבי רכב אחר שבבעלות החייב. בהמשך לכך, בעל רכב יוכל להודיע לבעל הזיכיון כי החיוב ישויך לרכב אחר שבבעלותו. אם לא עשה כן בעל הרכב והחשבון לא שולם, החיוב יתווסף לחשבון שיישלח לגבי הרכב שלגביו ניתנה הודעת בעל הזיכיון.
תקנה 10 (עיכוב רכב, גרירה, פינוי ואחסנה) –
מוצע לקבוע הוראות לפיהן טרם שבעל זיכיון יבקש למנוע כניסת רכב לכביש אגרה בשל חוב חלוט, הוא יאפשר לנהג, לנוסע ברכב, או לאדם אחר, לפרוע את החיוב, אף אם אינו החייב. לצד זה מוצע לקבוע כי אם מי שפרע את החוב הוא לא החייב, הוא לא יוכל לתבוע את הזכיין על השבת מה שפרע.
כמו כן מוצע לקבוע שאם לא נפרע חוב חלוט כאמור, רשאי בעל זיכיון להורות לנהג לפנות את הרכב למקום שיורה לו, ואם סירב לכך – לעשות זאת באמצעות גורר מורשה למקום לאחסנת כלי רכב הסמוך לכביש אגרה. רכש שאוחסן כאמור, לא ישוחרר עד לתשלום פיצוי והחזר הוצאות.
לצד פינוי הרכב למקום אחסנה כאמור, בעל הזיכיון יאפשר לנהג/נוסעי הרכב, למסור הודעה על פינוי ואחסנה כאמור, לאדם אחר וכן יגרום להבאת הנהג ונוסעי הרכב, או מי מהם, למקום שעוברת בו תחבורה ציבורית, אם לא יכולים לעשות זאת בעצמם.
עוד מוצע, כי על אף האמור, לא יעוכב או יפונה רכב, אם הנסיעה בכביש באותו הזמן היתה הכרחית להביא אדם לטיפול רפואי דחוף.
תקנות 11-12 והתוספת הראשונה (תשלום פיצוי והחזר הוצאות; סכומי פיצוי והחזר הוצאות) –
מוצע לקבוע את העניינים שבעטיים ישולמו פיצוי והחזר הוצאות, וכן את הסכומים שישולמו. כך נקבע כי פיצוי והחזר הוצאות ישולמו בעד אי פירעון של חשבון במועדו (תוך הבחנה בין חשבון ראשון ושאינו ראשון), עיכוב רכב, גרירת רכב ופינויו, אחסנה של רכב שפונה בשל כל 24 שעות או חלק מהן, מעשה שעשה חייב שיש בו כדי למנוע זיהויו או חיובו באגרה ושימוש בתג חיוב שאינו מתאים לרכב.
כמו כן מוצע לקבוע שאם מענו של "חייב רגיל" השתנה והוא הודיע על כך לבעל הזיכיון או למשרד הפנים בתוך 30 ימים מהשינוי, כי הוא לא יחויב בפיצוי והחזר הוצאות בשל אי פירעון חשבון שנשלח למענו הישן, בין יום שינוי המען ליום מתן ההודעה.
הסכומים נקבעו בהתאם לעבודה כלכלית שנעשתה על ידי גורמי המקצוע לבחינה של סך ההכנסות אל מול סך ההוצאות.
תקנה 13 (עדכון סכומים) -
מוצע לקבוע מנגנון עדכון של סכום הפיקדון, הסכום המינימלי למשלוח חשבון אחד ואת סכומי הפיצוי והחזר הוצאות, בהתאם למדד המחירים לצרכן, כל חצי שנה. זאת לצורך השמירה על הערך הריאלי של הסכומים. לצד האמור מוצע עוד לעגל את הסכומים לשקל החדש הקרוב, כשלענין זה חצי שקל יעוגל כלפי מעלה.
כמו כן מוצע לקבוע כי על אף האמור, הסכומים יעודכנו לראשונה ביום תחילת תקופת ההפעלה, שהוא למעשה יום הפתיחה לתנועה של הכביש , כאשר לצורך העדכון הראשון של הסכומים כאמור יהיה המדד שפורסם בחודש מרץ לשנת 2024, והמדד החדש יהיה המדד הידוע ביום תחילת תקופת ההפעלה.
תקנה 14 (שינוי סכומים) -
מוצע כי הרשות הממונה (חוצה ישראל), תהיה רשאית להגיש לשר המלצות לשינוי סכומי פיצוי והחזר הוצאות שבתוספת הראשונה, באופן שישקפו את הסכום הכולל של ההוצאות הכרוכות באכיפה הגבייה של אגרה, אכיפה תשלומים ופיצוי בשל נזקים שנגרמו. לצורך כך נקבע כי הזכיין יהיה חייב להעביר את מלוא הנתונים והתחזיות לעניין פעילויות האכיפה לרשות הממונה, לפי דרישתה, וכמו כן נקבע כי הפסד הכנסות לא יוכר כעלויות אכיפה לצורך המלצת הרשות הממונה לשינוי סכומים.
יודגש, כי התשלומים בשל אי-פירעון במועד מהווים כיום, וצפויים להוות בעתיד לפי התקנות, רוב ניכר של התשלומים שייגבו על ידי בעל הזיכיון לפי התקנות. בנוסף נקבע בתקנות מנגנון עדכון הסכומים כמו גם הסמכות שתהא לרשות הממונה להמליץ בפני שר התחבורה על שינוי הסכומים שנקבעו בתוספת הראשונה לתקנות. בהקשר לזה סברה ועדת המכרזים, בין היתר נוכח ניסיון העבר של חברת חוצה ישראל, כי קביעת תשלומי סכומי הפיצוי והחזר ההוצאות, ובפרט תשלומים בשל אי-פירעון חשבון במועד תיעשה על ידי בדיקה של עלויות נורמטיביות. כך, בין היתר, הרשות הממונה תהיה רשאית להמליץ על שינוי הסכומים והזכיין יהיה מחויב בהעברת הנתונים לרשות הממונה לפי דרישתה, וזאת מבלי שקבועים לכך מועדים ספציפיים.
תקנות 15 ו-16 קובעות הוראות זהות להוראות הקיימות בתקנות אכיפת תשלומים יקנעם סומך לעניין אזהרה לחייב אשר בהתאם לחוק עלולה רשות הרישוי שלא לחדש את רשיונו בשל אי-תשלום של חוב חלוט.
תקנה 15 (הודעות בעל הזיכיון לרשות הרישוי) –
מוצע לקבוע כי 14 ימים לפני משלוח הודעות של בעל הזיכיון ורשות הרישוי לבעל רכב כי רישיונו לא יחודש אם לא ישלם את מלוא החוב החלוט לפני מועד חידוש רישיון הרכב, ישלח בעל הזיכיון לרשות הרישוי הודעה על הצורך במתן אזהרה לבעל הרכב אשר תכלול פרטים מזהים ולצד זה את מספר הרישוי של הרכב, שבשלו נדרשת אזהרה.
תקנה 16 (דרך המצאת אזהרות) -
מוצע לקבוע הוראות בדבר אופן המצאת אזהרה לחייב בדבר אי חידוש רישיונו, כשנקבע שבעל הזיכיון ישלח אזהרה בדואר רשום ואילו רשות הרישוי בדואר רגיל. עוד מוצע לקבוע כי המען למשלוח יהיה זה הרשום ברישומי רשות הרישוי, או מען שנמסר לבעל הזיכוי בהסכם, כפי שהיה רשום או נמסר 3 ימים לפני המועד שבו שלח בעל הזיכיון אזהרה לחייב או הודעה לרשות הרישוי לפי תקנה 15.
כמו כן מוצע כי על המצאת אזהרות יחולו הוראות תקנה 5(ב) עד (ג3), בשינויים המחויבים.
תקנה 17 (מושבן של ועדות ערר) –
סעיף 12 לחוק מסדיר את הסמכויות לעניין אכיפת תשלומים, לרבות הסמכות לדרוש ממי שלא שילם אגרה או דמי גביה שהוא חייב בתשלומם לפי החוק, או ממי שעשה מעשה שיש בו כדי למנוע את זיהוי הרכב או את החיוב באגרה, או ממי שפגע במערכת גביית האגרה באופן אחר, את האגרה, את דמי הגביה, החזר הוצאות הכרוכות בגביית אגרה ובאכיפת התשלומים לפי החוק, ופיצוי בשל נזק שנגרם. כמו כן קובע הסעיף את הסמכות לפנות רכב מהכביש ולמנוע כניסה אליו או לעכבו.
כמו כן קובע סעיף 12ב לחוק, כי מי שחולק על חיוב או נפגע מהפעלת סמכויות בעל הזיכיון כאמור, יכול לערור בתוך 30 ימים ממועד קבלת החיוב או הפעלת הסמכויות, בפני ועדת הערר.
בהמשך לכך מוצע לקבוע כי מקום מושבן של ועדת הערר המתמנות לפי סעיף 12ב(ב) לחוק, יהיה בירושלים, תל אביב וחיפה, וכי אזור שיפוטן יהיה בכל הארץ, כך שיוכלו לדון בכלל העניינים הבאים לפניהם.
יצוין כי מקום מושבן של הועדות כאמור, נקבע על רקע היקפו המצומצם יחסית של הכביש ומתוך הנחה שמרבית הנוסעים בו יהיו תושבי צפון הארץ.
תקנה 18 (מועדים לערעור) –
מוצע לקבוע כי המועד להגשת בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי, על החלטה סופית של ועדת הערר, הוא 15 ימים מיום שניתנה ההחלטה, וכי המועד להגשת ערעור הוא 15 ימים מיום שניתנה רשות לערער.
תקנה 19 (שימוש בתג חיוב) –
מוצע לקבוע הוראות המסדירות את השימוש בתג חיוב, ובכלל זה כי יותקן על השמשה הקדמית של הרכב, או במקום אחר כפי שיורה בעל הזיכיון. כמו כן, כי השימוש בתג יהיה בהתאם לסוג הרכב. עוד מוצע לקבוע כי שימוש בתג שאינו מתאים לסוג הרכב, באופן שהחיוב הנגבה לגביו יהיה נמוך מהחיוב בתג מתאים, יגרור תשלום פיצוי והחזר הוצאות.
תקנה 20 (בחינה ראשונה לפי חוק עקרונות האסדרה) –
מוצע לקבוע כי בחינה תקופתית ראשונה של התקנות תתבצע בתום 10 שנים ממועד כניסתן לתוקף, זאת בהתאם לנדרש על פי הוראות סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ"ב-2021.