תיקון סעיף 1

1.   

בחוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט-1989 (להלן - החוק העיקרי), בסעיף 1 -

(א)  

אחרי ההגדרה "גז פחמימני מעובה" יבוא:

""חוק התכנון והבנייה" – חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965"

(ב)  

במקום ההגדרה "מיתקן גז" יבוא:

""מיתקן גז" – מיתקן גז כהגדרתו בחוק משק הגז הטבעי, מיתקן לדחיסת גז טבעי ומיתקן מקומי לניזול;"

(ג)  

אחרי ההגדרה "מיתקן גז" יבוא:

""מיתקן לדחיסת גז טבעי" - מיתקן המחובר לרשת חלוקה או מערכת הולכה ומשמש לדחיסת גז טבעי המתקבל מהן למיכלי לחץ. מיתקן כאמור יכול לכלול מדחסים, צינורות, מכשירים ואביזרים המחוברים למיתקן למעט מיתקן גז המשמש לתדלוק;"           

""מיתקן מקומי לניזול" - מיתקן המשמש להפיכתו של גז טבעי ממצב צבירה של גז למצב צבירה של נוזל לרבות מיכלים קבועים, מחליפי חום, משאבות, צינורות, מכשירים והאביזרים המחוברים למיתקן ובלבד שמתקיימים כל אלה:

(1)  הגז הנוזלי המיוצר במיתקן אינו מוזרם לאחר גיוזו למערכת ההולכה או לרשת החלוקה;

(2)  הגז הנוזלי המיוצר במיתקן אינו נועד לצרכי ייצוא;

(3)  המיתקן אינו דורש רישיון לפי חוק משק הגז הטבעי."

(ד)  

במקום ההגדרה "ספק גז" יבוא:

"ספק גז" – ספק גט"ד או ספק גט"ן;"

"ספק גט"ד" או "ספק גט"ן" – תאגיד המפעיל מיתקן לדחיסת גז טבעי ומספק גז טבעי דחוס או תאגיד המפעיל מיתקן מקומי לניזול גז ומספק גז טבעי נוזלי;"

תיקון סעיף 2

2.   

בסעיף 2 לחוק העיקרי, במקום הקטע החל במילה "הייצור" ועד למילים "וכן את הצריכה של גז" יבוא "מיתקני הגז".

הוספת סעיף 2א

3.   

"רישוי ספק גז"

2א

לא יעסוק אדם בפעילויות מן הפעילויות האלה אלא על פי רישיון ספק גז שנתן לו המנהל:

(א)  

הקמה והפעלה של מיתקן לדחיסת גז טבעי;

(ב)  

הקמה והפעלה של מיתקן מקומי לניזול.

תיקון סעיף 4

4.   

בסעיף 4 לחוק העיקרי - 

(א) בכותרת השוליים, במקום המילים "התקנת מיתקן גז" יבוא  "היתר הקמה והיתר הפעלה".

(ב) סעיף קטן (א) יימחק ובמקומו יבוא: "(א) לא יקים ספק גז מיתקן לדחיסת גז או מיתקן מקומי לניזול ולא יעשה שינוי מהותי במיתקן במיתקנים כאמור אלא לפי היתר הקמה בכתב מאת גוף בודק כהגדרתו בסעיף 8ב הכולל את כל התוכניות ההנדסיות ותיאור עבודות להקמת המיתקן;

(ג) לאחר סעיף (א) יבוא: "(א1) לא יפעיל ספק גז מיתקן לדחיסת גז ומיתקן מקומי לניזול גז אלא לפי היתר הפעלה בכתב מאת גוף בודק כהגדרתו בסעיף 8ב הכולל את כל התוכניות ההנדסיות ותיאור עבודות להקמת המיתקן;"

(ד) בסעיף קטן (ב) במקום המילה "המנהל" יבוא "גוף בודק", לאחר המילים סעיף קטן (א) יבוא ולאחר המילים "לפי כל חיקוק" יבוא "ולפי היתר הבניה לפי חוק התכנון והבניה מכוחו מתוכנן  המיתקן".

(ה) סעיפים קטנים (ג) ו-(ד) - בטלים.

החלפת סעיף 5

5.   

במקום סעיף 5 לחוק העיקרי, יבוא:

"הפסקת פעולה          של מיתקן גז"

5

"ראה ספק גז שטעמי בטיחות של אדם או רכוש מחייבים זאת, יפסיק לאלתר את השימוש במיתקן הגז ויבצע את הפעולות הדרושות לרבות ריקון המיתקן מגז ללא דיחוי."

תיקון סעיף 7

6.   

בסעיף 7 לחוק העיקרי, במקום המילים "בעל או מחזיק של מיתקן גז" יבוא " ספק גז", לאחר המילה היתר יבוא " הקמה או היתר הפעלה", ולאחר המילים "לפי סעיף 4" יבוא "יתכנן, יקים,".

ביטול סעיף 8

7.   

סעיף 8 לחוק העיקרי – בטל.

תיקון סעיף 8ב

8.   

בסעיף 8ב לחוק העיקרי -

(א)  

בהגדרה "מיתקן לפריקת גז טבעי דחוס" המילים "בלחץ שאינו עולה על 250 בר (bar)," – ימחקו.       

(ב)  

אחרי ההגדרה "מיתקן לפריקת גז טבעי דחוס"  יבוא:

"מיתקן מקומי לגיוז גז טבעי נוזלי" - מיתקן שאינו טעון רישיון לפי חוק משק הגז הטבעי ומשמש להפיכת גז טבעי ממצב צבירה נוזל למצב צבירה של גז, בלחץ ובטמפרטורה הדרושים לצרכן, לרבות מיכלים קבועים, משאבות ומחליפי חום והצנרת, ובלבד שהגז, לאחר גיוזו, לא ישמש להזרמה למערכת ההולכה או לרשת החלוקה.

(ג)  

בהגדרה "תקן" בסופה יבוא "וכן תקנים לאומיים ובין-לאומיים המנויים בצו לפי סעיף 2 לעניין מיתקן לדחיסת גז טבעי ומיתקן לניזול גז טבעי."

(ד)  

בסעיף קטן (ב) בפסקה (5), אחרי המילים "בפסקאות (1) עד (3)" יבוא "ו-(6)".

(ה)  

אחרי פסקה (5) יבוא: "(6) מיתקן מקומי לגיוז גז טבעי נוזלי."

תיקון סעיף 8ז

9.   

בסעיף 8ז לחוק העיקרי - לאחר המילים "מיתקן גז טבעי לצריכה" יבוא "יתכננו, יקימו ו".

תיקון סעיף 8ח

10.   

בסעיף 8ח לחוק העיקרי המילים "או להוראות לפי סעיף 8יא" - יימחקו.

תיקון סעיף 8ט

11.   

בסעיף 8ט לחוק העיקרי –

(א)  

בסעיף קטן (ב), המילים ", התשכ"ה-1965" והמילים "ולהוראות לפי סעיף 8יא "- יימחקו ולאחר המילים "בעניין מיתקני גז טבעי לצריכה," יבוא "וכן לתת היתר הקמה או היתר הפעלה לפי סעיף 4 למיתקן לדחיסת גז טבעי ולמיתקן מקומי לניזול".

(ב)  

סעיפים קטנים (ד)-(ה) – בטלים.

ביטול סעיף 8יא

12.   

סעיף 8יא לחוק העיקרי – בטל.

הוספת פרק ב'2

13.   

אחרי פרק ב'1 לחוק העיקרי יבוא:

"פרק ב'2: "מיתקן גז טבעי לשימוש ביתי"

"הגדרות פרק ב'2"

8טז

בפרק זה -

""בעל רישיון חלוקה" – מי שקיבל רישיון לפי חוק משק הגז הטבעי ובתחום אזור רישיון החלוקה שניתן לו יוקם קו שירות והמקטע הביתי;

""מהנדס ראשי של בעל רישיון חלוקה" – המהנדס הבכיר ביותר של בעל הרישיון, האחראי על הבטיחות של כלל מיתקני הגז של אותו בעל הרישיון;

"מורשה גז טבעי במבנים" – מי שקיבל רישיון בהתאם לתקנות שיקבע השר לפי סעיף 9 לחוק לעסוק בעבודת גז טבעי בקו שירות, צינור ביתי ומתקן צריכה ביתי;

""מורשה גז טבעי במבנים בלתי תלוי" – מורשה גז טבעי במבנים שאינו מועסק על ידי בעל רישיון החלוקה או שאין לו יחסי עובד מעסיק עם אחד מבעלי רישיון חלוקה;

"מכון התקנים" – כהגדרתו בפרק ב1";

"מעבדה מאושרת", "תעודת בדיקה" – כמשמעותה בסעיף 12(א) לחוק התקנים, התשי"ג-1953 לעניין בדיקת מיתקנים לפי תקן גז טבעי במבנים;

"מקטע ביתי" – צינור ביתי ומתקן ביתי לצריכה המחובר אליו;

"מתכנן מיתקן גז טבעי" - מי שקיבל רישיון מתכנן או מתכנן בכיר בהתאם לתקנות שיקבע השר לפי סעיף 9 לחוק לעסוק בעבודת תכנון גז טבעי;

"מתקן ביתי לצריכה" – מיתקן, המשמש לייצור אנרגיה חשמלית, טרמית או מכאנית אשר יכול להתחבר לצינור הביתי לפי דרישות החוק;

"צינור ביתי" – הצנרת והאביזרים הקשורים אליה המחברים בין קו השירות, לבין נקודת החיבור של המתקן הביתי לצריכה;

"קו שירות" – כהגדרתו בחוק משק הגז הטבעי;

"שינוי יסודי" – כל אחד מאלה:

(1)   

החלפה של קו שירות, צינור ביתי או הוספה של צינור ביתי למעט צינור גמיש;

(2)   

תוספת בנייה או עבודה הדורשות היתר בניה לפי חוק התכנון והבניה וכן פעולות שיש בהן משום השפעה על צינור ביתי או קו שירות ובכלל זה שינוי של קו שירות או צינור ביתי, הקמת תשתית חשמל במרחק שלא עולה על מטר אחד מקו שירות או מצינור ביתי, הקמת מעלית או תעלות אוורור.

"תכנון מאושר" – שרטוטים, חישובים וכל מידע נלווה הנדרשים להקמת קו שירות או צינור ביתי שנעשו בהתאם לתקן ושאושרו על ידי מתכנן מתקן גז טבעי;

"תקן גז טבעי במבנים" – תקן ישראלי ת"י 5664 חלק 4 גז טבעי במבנים."

"הקמה ראשונית ואישור של קו שירות"

8יז.

בעל רישיון החלוקה יתכנן, יקים, יבדוק, יאשר וישנה קו שירות בהתאם לסעיף 30א לחוק משק הגז הטבעי.

"הקמה ראשונית  ואישור של צינור ביתי"

8יח.

(א) לא יקים אדם קו שירות, מקטע ביתי ותשתית של גז פחמימני מעובה באותו מבנה;

(ב) מתכנן מיתקן גז טבעי יתכנן את הצינור הביתי בהתאם לתקן גז טבעי במבנים;

(ג) הקמה והפעלה של צינור ביתי תעשה בהתאם לתקן גז טבעי במבנים ורשאי להקים צינור ביתי כל אחד מאלה:

(1)   

מורשה גז טבעי במבנים הפועל מטעם בעל רישיון חלוקה;

(2)   

מורשה גז טבעי במבנים בלתי תלוי שאינו בעל רישיון חלוקה. 

(ד) יידרשו, באותו המועד או במועד סמוך, מספר צינורות ביתיים באותו מבנה – צינורות אלה יאושרו על ידי אותו מתכנן מתקן גז טבעי ויוקמו על ידי אותו גורם, כאמור בסעיף קטן (ג);

(ה) לא יזרים בעל רישיון חלוקה גז טבעי לראשונה במקטע ביתי אלא אם בוצעו כל אלה:

(1)   

הגורם שהקים את הצינור הביתי לפי סעיף קטן (ג) אישר והצהיר כי הצינור הותקן לפי התכנון המאושר ולפי תקן גז טבעי במבנים והוא בטיחותי לשימוש בגז טבעי;

(2)   

על ההצהרה האמורה בסעיף קטן (1) להיחתם בידי כל אלה:

(א)  

המנהל הכללי של בעל רישיון החלוקה או מורשה גז טבעי במבנים בלתי תלוי שאינו בעל רישיון חלוקה, לפי העניין;

(ב)  

המהנדס הראשי של בעל רישיון החלוקה;

(ג)  

מתכנן מיתקן הגז הביתי שתכנן את הצינור הביתי.

(3)   

ניתנה תעודת בדיקה מאת מעבדה מאושרת או מאת מתכנן מתקן גז טבעי שאין לו יחסי עובד מעסיק עם הגוף שהקים את הצינור הביתי או על ידי המחזיק באמצעי שליטה בגוף שהקים את הצינור הביתי, ושלא עסק בעבודת תכנון או אישור צינור ביתי בגינו ניתנה תעודת הבדיקה;

(4)   

בעל רישיון חלוקה או מורשה גז טבעי במבנים בלתי תלוי, אישרו כי הדריכו את הצרכן העושה שימוש במקטע הביתי בדבר השימוש בו ובכלל זה באופן סגירת הזרמת הגז הטבעי, ככל שיידרש ונתנו לו העתק מתעודת הבדיקה לפי סעיף קטן (3).

(ו) הצהרה כאמור בסעיף קטן (ה)(2), תעודת בדיקה כאמור בסעיף קטן (ה)(3) ואישור כאמור בסעיף קטן (ה)(4) יישמרו בידי בעל רישיון החלוקה; אישור לצינור ביתי שניתן על ידי תאגיד לפי סעיף 8יח(ג)(2) יימסר לבעל רישיון החלוקה לשם שמירתו לפי הוראות סעיף זה.

(ז)  לא יחובר מיתקן ביתי לצריכה לצינור ביתי אלא בידי מורשה גז טבעי במבנים בין כאשר החיבור נעשה  מטעם בעל רישיון החלוקה ובין כאשר החיבור נעשה על ידי מורשה גז טבעי במבנים בלתי תלוי; בוצע חיבור כאמור, על הגורם המחבר לוודא את תקינות הפעלת המתקן האמור.

(ח) בעל רישיון חלוקה ייתן שירותי חלוקת גז טבעי לצרכן המשתמש במקטע ביתי רק אם התקיימו כל אלה:

(1)   

הצרכן הזמין שירותי חלוקה מבעל רישיון חלוקה במסגרתם ביקש להתחבר לרשת החלוקה, בין אם בעצמו ובין אם באמצעות מי שעוסק בשיווק גז טבעי למקטע הביתי;

(2)   

ניתן אישור לפי סעיף קטן (ה);

(3)   

בעל רישיון החלוקה התקין מונה לצרכן;

(4)   

התקנת המתקן הביתי לצריכה והפעלתו נעשים בהתאם להוראות תקן גז טבעי במבנים;

(5)   

המתקן הביתי לצריכה חובר בהתאם להוראות סעיף קטן (ז).

"תיקון, שינוי ושינוי יסודי צינור ביתי"

8יט

(א) תיקון, שינוי או שינוי יסודי של הצינור הביתי ייעשה באמצעות מורשה גז טבעי במבנים מטעם בעל רישיון חלוקה או מורשה גז טבעי במבנים בלתי תלוי, לבחירתו של הצרכן.

(ב) בטרם ביצוע פעולות כאמור בסעיף קטן (א) על הצרכן ליתן הודעה בדבר ביצוע הפעולות ומועדן לבעל רישיון החלוקה; בעל רישיון החלוקה יפסיק את הזרמת הגז הטבעי לצינור הביתי הרלוונטי ויודיע על כך לצרכן.

(ג) בוצע תיקון או שינוי כאמור, בעל רישיון חלוקה לא יזרים גז בצינור הביתי אלא אם קיבל אישור בכתב מאת מורשה גז טבעי במבנים שביצע את הפעולה האמורה כי היא נעשתה בהתאם להוראות תקן גז טבעי במבנים וכי השימוש במקטע הביתי הוא בטיחותי; ההזרמה תחודש בתיאום עם הצרכן.

(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), לעניין שינוי יסודי – בעל רישיון החלוקה יחדש את הזרמת הגז הטבעי רק בהתקיים כל אלה:

(1)   

בוצע שינוי יסודי על ידי מורשה גז טבעי במבנים מטעם בעל רישיון החלוקה - מנכ"ל בעל רישיון החלוקה הצהיר בכתב כי השינוי היסודי שבוצע נעשה בהתאם לתקן גז טבעי במבנים וכי המקטע הביתי בטיחותי לשימוש;

(2)   

מורשה גז טבעי במבנים מטעם בעל רישיון החלוקה או מורשה גז טבעי במבנים בלתי תלוי, לפי העניין, שביצע את השינוי היסודי אישר בכתב כי השימוש במקטע הביתי הוא בטיחותי, והמקטע עומד בדרישות תקן גז טבעי במבנים;

(3)   

המהנדס הראשי של בעל רישיון החלוקה או מי מטעמו, אישר את ביצוע השינוי היסודי בכתב.

(ה) האישורים לפי סעיף קטן (ד) יישמרו בהתאם להוראות סעיף 8יח(ו).

(ו) במבנה בו נעשה שינוי יסודי בשתי דירות או יותר באותה העת על ידי אותו מורשה גז טבעי במבנים– יצורפו האישורים האמורים בסעיף 8יח(ה).

"תיקון מתקן צריכה ביתי וניתוק או חיבור מתקן צריכה ביתי לצינור הביתי"

8כ

תיקון מתקן צריכה ביתי ייעשה בידי מורשה גז טבעי במבנים; ניתוק או חיבור מתקן צריכה ביתי לצינור הביתי ייעשה רק בידי מורשה גז טבעי במבנים מטעם בעל רישיון חלוקה או מורשה גז טבעי במבנים בלתי תלוי, לבחירתו של הצרכן.

"בדיקות תקופתיות"

8כא

(א) בעל רישיון החלוקה ישלח לצרכן התראה בכתב בצירוף אישור מסירה לפחות 60 ימים בטרם פקיעת תוקפו של אישור הבדיקה שנעשתה לפי סעיף 8יח או אישור הבדיקה התקופתית הקודם.

(ב) בדיקה תקופתית של מקטע ביתי שבמסגרתה ייבדק שהשימוש במקטע הוא בטיחותי ועומד בכל דרישות הבטיחות לפי תקן גז טבעי במבנים תיעשה במועדים שלהלן; בדיקה כאמור תבוצע ותאושר בידי מורשה גז טבעי במבנים מטעם בעל רישיון החלוקה או בידי מורשה גז טבעי במבנים בלתי תלוי, בהתאם לבחירת הצרכן:

(1)   

למקטע ביתי המשמש לצרכי מגורים בלבד או לעסק שהשימוש בגז הטבעי בו דומה במהותו לשימוש לצרכי מגורים ושלחץ הגז הטבעי במקטע האמור אינו עולה על 21 מיליבר וכן הספיקה המרבית בו אינה עולה על 6 מטרים מעוקבים של גז טבעי לשעה הנמדדים בטמפרטורה של 15 מעלות צלזיוס ובלחץ מוחלט של 1.01325 בר - אחת לשלוש מיום הבדיקה האחרונה. 

לעניין סעיף זה – "בדיקה אחרונה" היא  הבדיקה התקופתית האחרונה, בדיקה לאחר שינוי יסודי או בדיקת הזרמה ראשונה.

(2)   

למקטע ביתי שלחץ הגז הטבעי בו אינו עולה על 75 מיליבר ושהספיקה המרבית בו אינה עולה על 16 מטרים מעוקבים של גז טבעי לשעה הנמדדים בטמפרטורה של 15 מעלות צלזיוס ובלחץ מוחלט של 1.01325 בר - אחת לשנה מיום הבדיקה האחרונה.

(ג) בעת הבדיקה התקופתית, מורשה גז טבעי במבנים בלתי תלוי או מורשה גז טבעי במבנים מטעם בעל רישיון החלוקה, לפי העניין, ידריכו את הצרכן העושה שימוש במקטע הביתי בדבר השימוש בו ובכלל זה באופן סגירת הזרמת הגז הטבעי ככל שיידרש, ובין היתר כאשר קיים חשש לאירוע גז טבעי, כאמור בסעיף 8כב.

(ד) התגלו במהלך הבדיקה התקופתית ליקויים הדורשים הפסקה מיידית של הזרמת הגז הטבעי בשל קיומו של חשש מיידי להתפתחות אירוע גז טבעי, כהגדרתו בסעיף 8כב, מורשה גז טבעי במבנים המבצע את הבדיקה, ינתק באופן מיידי את הזרמת הגז הטבעי למקטע הביתי; בוצע ניתוק כאמור בידי מורשה גז טבעי במבנים בלתי תלוי, יידע על כך באופן מיידי את בעל רישיון החלוקה.

(ה) תיקון הליקויים האמורים בסעיף קטן (ד) ובדיקת המתקן ייעשו בהתאם לתקן גז טבעי במבנים ובידי מורשה גז טבעי במבנים מטעם בעל רישיון חלוקה או בידי מורשה גז טבעי במבנים בלתי תלוי, לפי בחירת הצרכן;

(ו) בעל רישיון חלוקה ינתק את הזרמת הגז למקטע ביתי של צרכן שחלף המועד לעריכת הבדיקה התקופתית בו אם התקיימו כל אלה:

(1)   

בעל רישיון החלוקה לא קיבל אישור כאמור בסעיף קטן (א);

(2)   

בעל רישיון החלוקה מסר לצרכן הודעה על הכוונה לנתקו, ועל העיתוי המתוכנן לכך;

(3)   

חלפו 15 ימים מיום מסירת ההודעה לפי סעיף קטן (2).

(ז)  ניתוק הזרמת הגז לפי סעיף קטן (ו) יעשה באמצעות מורשה גז טבעי במבנים מטעם בעל הרישיון בלבד; ניתוק הזרמת הגז בהתאם להוראות סעיף קטן זה וסעיף קטן (ד) ייעשה באמצעות אמצעי טכני שיבטיח את הפסקת הזרמת הגז למיתקן גז טבעי לשימוש ביתי של צרכן, אשר ייחתם בחותם ויסומן בסימן ברור לעין.

(ח) בעל רישיון חלוקה לא יחדש את הזרמת חלוקת גז טבעי למיתקן שנותק כאמור בסעיף קטן (ד), עד לביצוע הבדיקה התקופתית או עד לתיקון הליקויים, לפי העניין, וקבלת אישור שניתן למתקן על ידי מורשה גז טבעי במבנים מטעם בעל רישיון חלוקה או מורשה במבנים בלתי תלוי, לפי בחירת הצרכן, לפיו הבדיקה או תיקון הליקויים האמורים הושלמו; לא יחדש אדם שאינו מטעם בעל רישיון החלוקה את הזרמת הגז למיתקן גז שנותק לפי סעיף זה.

(ט) חידוש הזרמת הגז לפי סעיף קטן (ז) יעשה מיד עם קבלת האישור לפי סעיף קטן (ז) ובתיאום עם הצרכן.

"טיפול באירוע גז טבעי"

8כב

(א) בעל רישיון חלוקה יבצע את הפעולות המנויות בסעיפים קטנים (ג) ו-(ד) בכל פניה הנוגעת לאירוע גז טבעי או לחשש לאירוע כאמור.  לעניין סעיף זה – "אירוע גז טבעי" - דליפה של גז טבעי או חשש לדליפה כאמור, מקו שירות, צינור ביתי או כל סכנה הנובעת מאי תקינות של מתקן ביתי לצריכה.

(ב) בעל רישיון חלוקה יפעיל מוקד חירום טלפוני, במשך 24 שעות ביממה בכל ימות השנה, שייתן בתוך דקה מענה אנושי ומענה באופן מקוון לקריאה הנוגעת לאירוע גז טבעי או לחשש לאירוע כאמור; פרטים אודות מוקד החירום כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של בעל רישיון החלוקה ויצוינו באופן גלוי על גבי ארון המונים בבנין המגורים של הצרכן, בצמוד לברז הניתוק הראשי למבנה ובכל המסמכים והטפסים שיוצאו מטעמו לצרכן.

(ג) עם קבלת ההודעה על אירוע גז טבעי – על בעל רישיון החלוקה להגיע למקום האירוע ללא דיחוי ולא יאוחר משעה ממועד קבלת ההודעה.

(ד) בעל רישיון חלוקה שמצא כי  קיים חשש ממשי לפגיעה בשלום הציבור או באדם, בבטיחותו או ברכושו, יפסיק ללא דיחוי את הזרמת הגז במקטע הביתי ויודיע על כך לצרכן באופן מיידי ויפעל בהתאם לנוהל החירום של אותו בעל הרישיון;

(ה) תיקון קו שירות יעשה בידי בעל רישיון חלוקה, ייבדק בהתאם לתקן גז טבעי במבנים ויאושר בהתאם לנהלי בעל רישיון החלוקה; תיקון מקטע ביתי ייעשה בידי בעל רישיון חלוקה או בידי מורשה גז טבעי במבנים בלתי תלוי, לפי בחירת הצרכן, ולאחר מכן ייבדק בהתאם לתקן גז טבעי במבנים; בחר הצרכן לתקן את מקטע הביתי באמצעות מורשה במבנים בלתי תלוי – בעל רישיון החלוקה יחדש את הזרמת הגז הטבעי רק לאחר קבלת אישור בכתב מטעם מורשה גז טבעי במבנים האמור בדבר תקינות מקטע הביתי; אישור כאמור יכלול את הפרטים הבאים:

(1)   

סוג התקלה;

(2)   

סיבת התקלה;

(3)   

אופן התיקון;

(4)   

אישור כי התקלה תוקנה בהתאם לתקן גז טבעי במבנים וכי המקטע הביתי נבדק ומוכן להפעלה בטוחה.

(ו) תוקנה תקלה לפי סעיף קטן(ה) בידי בעל רישיון חלוקה – ימסור בעל רישיון החלוקה אישור מטעמו לצרכן לפי סעיף קטן (ה);

(ז)  חידוש הזרמת הגז הטבעי למקטע הביתי יעשה באופן מידי ובתיאום עם הצרכן, והכל לפי דרישות פרק זה ותקן גז טבעי במבנים.

"אי התניית הזרמת גז במתן שירות מטעם בעל רישיון החלוקה"

8כג

בעל רישיון חלוקה לא יתנה את מתן שירותיו או את חידוש הזרמת הגז הטבעי למקטע הביתי, בכל עניין ובכלל זה בהזמנת שירותי בדיקה או תיקון אירוע גז טבעי לפי חוק זה באמצעותו או באמצעות מי מטעמו.

" הוראות לעניין קו שירות ומקטע גז טבעי ביתי שהוקמו בטרם פרסום התקן"

8כד

(א) קו שירות שהוקם טרם פרסום תקן גז טבעי במבנים ועד ליום 1 בינואר 2018 ייבדק ויטופל באמצעות בעל רישיון החלוקה בהתאם לנהלים שקבע בעל רישיון החלוקה בעניין תחזוקת המקטע;

(ב) מקטע גז טבעי ביתי שהוקם טרם פרסום תקן גז טבעי במבנים ועד ליום 1 בינואר 2018, ייבדק ויטופל באמצעות בעל רישיון חלוקה בהתאם להוראות התוספת החמישית; קבע השר תקנות לפי סעיף 9(א) – מקטע גז טבעי ביתי לפי סעיף זה יטופל ויתוקן על ידי בעל רישיון עבודת גז טבעי בעל הסמכה לביצוע עבודה כאמור, בין אם הוא מטעם בעל רישיון חלוקה ובין אם לאו; עבודות גז למקטע האמור יבוצעו בהתאם להוראות התוספת החמישית;

(ג) בדיקות תקופתיות לקו שירות כאמור בסעיף קטן (א) יבוצעו בהתאם לנהלי בעל רישיון החלוקה ובתקופות האמורות בסעיף 8כא; בדיקה תקופתית למקטע גז טבעי ביתי כאמור בסעיף קטן (ב) תתבצע בהתאם לתקופות האמורות בסעיף 8כא ובהתאם לתוספת החמישית.

"הוראות לעניין קו שירות ומקטע ביתי שתוכננו החל מיום 1 בינואר 2018 ועד לפרסום התקן"

8כה

על אף האמור בסעיף 8כד, על קו שירות ומקטע ביתי שתוכננו החל מיום 1 בינואר 2018 ועד ליום פרסום תקן גז טבעי במבנים, יחולו הוראות אלה:

(1)   

בדיקה תקופתית תערך בהתאם להוראות סעיף 8כא;

(2)   

חיבור מתקן צריכה ביתי לצינור הביתי ייעשה בידי בעל רישיון החלוקה; הותקנו תקנות לעבודת גז לפי סעיף 9  - חיבור כאמור ייעשה על ידי בעל רישיון עבודת גז טבעי המורשה לביצוע עבודה כאמור, בין אם הוא מטעם בעל רישיון החלוקה ובין אם לאו.

"הוראות לעניין קו שירות ומקטע ביתי שתוכננו החל מפרסום התקן ועד ליום כניסת החוק לתוקף"

8כו

על אף האמור בסעיף 8כד, לעניין קו שירות ומקטע ביתי שתוכננו החל מיום פרסום תקן גז טבעי במבנים ועד ליום כניסת החוק לתוקף, יחולו הוראות אלה:

(1)   

יתוכננו ויוקמו על ידי בעל רישיון חלוקה בהתאם להוראות תקן גז טבעי במבנים;

(2)   

ייבדקו ויאושרו בכתב בהתאם להוראות תקן גז טבעי במבנים; בדיקה ואישור כאמור כי קו השירות והצינור הביתי בטיחותיים לשימוש יינתנו על ידי מעבדה מאושרת;

(3)   

בדיקה תקופתית תערך בהתאם להוראות סעיף 8כא.

(4)   

חיבור מתקן צריכה ביתי לצינור הביתי ייעשה בידי בעל רישיון החלוקה; הותקנו תקנות לעבודת גז לפי סעיף 9  - חיבור כאמור ייעשה על ידי בעל רישיון עבודת גז טבעי המורשה לביצוע עבודה כאמור, בין אם הוא מטעם בעל רישיון החלוקה ובין אם לאו.

תיקון סעיף 9

14.   

בסעיף 9(א) לחוק העיקרי הסיפה החל במילים "ואולם מי שקיבל רישיון לפי פרק ב' לחוק משק הגז הטבעי, תשס"ב-2002, אינו חייב ברישיון גם לפי חוק זה." – תימחק.

תיקון סעיף 14

15.   

בסעיף 14 לחוק העיקרי -

(א)  

בפסקה (2), במקום המילים "כפי שקבע השר בצו ולפי כל חיקוק" יבוא "כנדרש בתקנים הרלוונטיים ולפי כל דין";

(ב)  

פסקה (3) תמחק ובמקומה יבוא "לא יפעל כספק גז בלי שיש בידו ביטוח חבות על נזקים תקף, בהתאם לדרוש במסגרת רישיונו";

(ג)  

בפסקה (4), במקום הקטע החל במילים "הוראות אלה יחולו" ועד המילים "תקופת ההתקשרות" יבוא "ובלבד שאישור התקינות שלהם בתוקף."

תיקון סעיף 15

16.   

בסעיף 15 לחוק העיקרי, סעיף קטן (ב) - בטל.

תיקון סעיף 22

17.   

בסעיף 22(א) לחוק העיקרי, לאחר המילה "בכתב" יבוא "או מי שקיבל הסמכה כמפקח לפי חוק משק הגז הטבעי".

תיקון סעיף 23

18.   

בסעיף 23 לחוק העיקרי – לאחר המילה "בכתב" יבוא "או מפקח לפי חוק משק הגז הטבעי".

תיקון סעיף 25

19.   

בסעיף 25 לחוק העיקרי -

(א)  

במקום סעיף קטן (א) יבוא:

העושה אחד מאלה, דינו – מאסר 18 חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד – כפל הקנס האמור:

(1)   

מקים מיתקן גז טעון היתר התקנה או הפעלה בלא היתר כאמור למיתקן הגז, בניגוד להוראות סעיף 4;

(2)   

התקין מיתקן גז טבעי לצריכה או עשה שימוש במיתקן גז טבעי לצריכה ללא אישור תקינות, בניגוד להוראות סעיף 8ג;

(3)   

הזרים גז טבעי למיתקן גז טבעי לצריכה שאין לגביו אישור תקינות תקף, בניגוד להוראות סעיף 8ח(א);

(4)   

הזרים גז בצינור הביתי לאחר ביצוע תיקון או שינוי ללא אישור בכתב מאת מורשה גז טבעי במבנים כנדרש, בניגוד להוראות סעיף 8יט(ג);

(5)   

משמש ספק גז, בלא רישיון, בניגוד להוראות סעיף 9(א);

(6)   

אדם שאינו צרכן ביתי המעסיק אדם אחר בעבודת גז החייבת ברישוי ללא רישיון בתוקף לביצוע אותה עבודה, בניגוד להוראות סעיף 9(ב).

(ב)  

אחרי סעיף קטן (א) יבוא סעיף קטן (א1):

העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד – כפל הקנס האמור:

(1)   

בעל רישיון חלוקה שחידש את הזרמת הגז הטבעי לאחר ביצוע שינוי יסודי בצינור ביתי, מבלי שהתקיימו התנאים המפורטים בסעיף 8יט(ד), בניגוד להוראות סעיף 8יט(ד);

(ג)  

אחרי סעיף קטן (א1) יבוא סעיף קטן (א2):

(א2) העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד – כפל הקנס האמור:

(1)   

בעל רישיון שלא ניתק את הזרמת הגז במקטע הביתי, בניגוד להוראות סעיף 8כב(ד);

(2)   

בעל רישיון חלוקה שנתן שירותי חלוקה למיתקן שנותק בניגוד להוראות סעיף 8כא(ז).

(ד)  

סעיף קטן (ב) - בטל.

תיקון סעיף 26

20.   

בסעיף 26(א) לחוק העיקרי, במקום "(א) או (ב)" יבוא "(א) – (א2)".

הוספת פרק ד'1

21.   

אחרי פרק ד' יבוא:

פרק ד'1: "עיצום כספי"

סימן א': הטלת עיצום כספי

"עיצום כספי"

27א

הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט בטור א' לתוספת שישית, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום הקבוע בטור ב' לצידה; השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי, בצו, לשנות את התוספת, ובלבד שסכום העיצום הכספי שייקבע בטור ב' לתוספת לא יעלה על 5,000 שקלים חדשים, ואם המפר הוא תאגיד – על 100,000 שקלים חדשים.

"הודעה על כוונת חיוב"

27ב

(א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה (בפרק זה – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי אותו סעיף, ימסור לו הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב).

(ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין המנהל, בין השאר, את אלה:

(1)   

המעשה או המחדל (בפרק זה – המעשה), המהווה את ההפרה, ומועד ביצוע ההפרה;

(2)   

סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;

(3)   

זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המנהל לפי הוראות סעיף 27ג וכי יראו את ההודעה על כוונת חיוב כדרישת תשלום אם המפר לא יממש את הזכות האמורה, כאמור בסעיף 27ד(ד);

(4)   

הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות סעיף 27ה, ושיעור התוספת.

"זכות טיעון"

27ג

מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 27ב רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, בפני המנהל, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה; המנהל רשאי להאריך את התקופה האמורה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

"החלטת המנהל ודרישת תשלום"

27ד

(א) המנהל יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף 27ג, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 27ו.

(ב) החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) –

(1)  להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;

(2)  שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.

(ג) בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב), יפרט המנהל את נימוקי החלטתו.

(ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף 27ג בתוך התקופה האמורה באותו סעיף, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

"הפרה נמשכת והפרה חוזרת"

27ה

(א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה החלק העשרים שלו לכל שבוע מלא שבו נמשכת ההפרה.

(ב) בהפרה חוזרת יווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת" – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיף 27א, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

"סכומים מופחתים"

27ו

המנהל אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים לפי סימן זה, אלא במקרים, בנסיבות ובהתאם לשיקולים המפורטים בתוספת השביעית ובשיעורים הקבועים בה.

"סכום מעודכן של העיצום הכספי"

27ז

(א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני המנהל כאמור בסעיף 27ד(ד) – ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגשה עתירה לבית משפט לפי סעיף 27טז או הוגש ערעור על פסק דין בעתירה כאמור ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי המנהל או בידי בית המשפט - יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בעתירה או בערעור, לפי העניין.

(ב) סכומי העיצום הכספי הקבועים בתוספת השמינית יתעדכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת; הסכומים האמורים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

(ג) המנהל יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

"המועד לתשלום העיצום הכספי"

27ח

על המפר לשלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 27ד.

"ריבית שקלית ודמי פיגורים"

27ט

לא שילם המפר עיצום כספי במועד, יתווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (בפרק זה – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

"פריסת תשלום העיצום הכספי"

27י

(א) המנהל רשאי, לבקשת המפר, להחליט על פריסת התשלום של העיצום הכספי, בהתחשב בסכום העיצום הכספי שהוטל על המפר ובנסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות פריסה כאמור, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על 12 תשלומים חודשיים.

(ב) עמד המפר בפריסת התשלומים כאמור, לא יתווספו לחובו דמי פיגורים בתקופת הפריסה.

(ג) לא שילם המפר תשלום במועדו, יראו את החלטת המנהל על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה, יתרת החוב תעמוד לפירעון מיידי ויחולו הוראות סעיף 27ט.

"גבייה"

27יא

עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחול חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה- 1995[1].

סימן ב': התראה מינהלית

"התראה מינהלית"

27יב

(א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיף 27א, והתקיימו נסיבות שקבע המנהל, בנהלים, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הוא, במקום להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן א', למסור לו התראה מינהלית לפי הוראות סימן זה; בסעיף קטן זה, "היועץ המשפטי לממשלה" – לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לעניין זה.

(ב) בהתראה מינהלית יציין המנהל מהו המעשה המהווה את ההפרה ומועד ביצועה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהא צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור בסעיף 27ה, וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות סעיף 27יג.

"בקשה לביטול התראה מינהלית"

27יג

(א) נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור בסעיף 27יב, רשאי הוא לפנות למנהל בכתב, בתוך 30 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל כל אחד מטעמים אלה:

(1)   

המפר לא ביצע את ההפרה;

(2)   

המעשה שביצע המפר, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.

(ב) המנהל רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א), מטעמים מיוחדים שיירשמו.

(ג) קיבל המנהל בקשה לביטול התראה מינהלית לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהשאיר את ההתראה על כנה; החלטת המנהל תינתן בכתב, ותימסר למפר בצירוף נימוקים.

"הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה"

27יד

(א) נמסרה למפר התראה מנהלית לפי הוראות סימן זה והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, יראו את ההפרה כאמור כהפרה נמשכת לעניין סעיף 27ה(א), והמנהל ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה הנמשכת, בהתאם להוראות סעיף 27ב, בשינויים המחויבים.

(ב) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות סימן זה והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין סעיף 27ה(ב), והמנהל ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת, בהתאם להוראות סעיף 26ב, בשינויים המחויבים. 

סימן ג' : התחייבות להימנע מהפרה

"הודעה על האפשרות להגשת התחייבות ועירבון"

27טו

היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיף 27א, והתקיימו נסיבות שקבע המנהל, בנהלים, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הוא למסור למפר הודעה על אפשרותו להגיש לממונה כתב התחייבות ולהפקיד עירבון לפי הוראות סימן זה, במקום שיוטל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן א'; בסעיף זה, "היועץ המשפטי לממשלה" - לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לעניין זה.

"תנאי ההתחייבות וגובה העירבון"

27טז

(א) בכתב ההתחייבות יתחייב המפר להפסיק את הפרת ההוראה כאמור בסעיף 27טו, ולהימנע מהפרה נוספת של אותה הוראה, בתוך תקופה שיקבע המנהל בכתב ההתחייבות ושתחילתה ביום הגשתו, ובלבד שהתקופה האמורה לא תעלה על שנתיים (בסימן זה - תקופת ההתחייבות).

(ב) המנהל רשאי לקבוע בכתב ההתחייבות תנאים נוספים שעל המפר להתחייב ולעמוד בהם במהלך תקופת ההתחייבות במטרה להקטין את הנזק שנגרם מההפרה או למנוע את הישנותה. 

(ג) בנוסף לכתב ההתחייבות יפקיד המפר בידי המנהל עירבון בסכום העיצום הכספי שהמנהל היה רשאי להטיל על המפר בשל אותה הפרה, בהתחשב בקיומם של נסיבות ושיקולים שנקבעו לפי סעיף 27ו(ב).

(ד) המנהל רשאי, לבקשת המפר ומטעמים שיירשמו, לפטור את המפר מהפקדת העירבון לפי סעיף קטן (ג) או להפחית את סכום העירבון שיפקיד המפר לפי אותו סעיף קטן.

"תוצאות הגשת כתב התחייבות ועירבון או אי-הגשתם"

27יז

(א) הגיש המפר למנהל כתב התחייבות והפקיד עירבון לפי סימן זה, בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור בסעיף 27טו, לא יוטל עליו עיצום כספי בשל אותה הפרה; לא הגיש המפר לממונה כתב התחייבות או לא הפקיד עירבון, בתוך התקופה האמורה, ימסור לו המנהל הודעה על כוונת חיוב בשל אותה הפרה, לפי סעיף 27ב3.

(ב) המנהל רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א), מטעמים מיוחדים שיירשמו.

"הפרת התחייבות"

27יח

(א) הגיש המפר כתב התחייבות והפקיד עירבון לפי סימן זה והפר תנאי מתנאי ההתחייבות, כמפורט בפסקאות שלהלן, יחולו ההוראות המפורטות באותן פסקאות, לפי העניין: 

(1)   

המשיך המפר, במהלך תקופת ההתחייבות, להפר את ההוראה שבשל הפרתה הגיש את כתב ההתחייבות, או חזר והפר את ההוראה האמורה במהלך אותה תקופה, יראו את ההפרה כאמור כהפרה נמשכת לעניין סעיף 27ה(א) או כהפרה חוזרת לעניין סעיף 27ה(ב), לפי העניין, ויחולו הוראות אלה:

(א)  

המנהל ימסור  למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה הנמשכת או ההפרה החוזרת, לפי העניין, בהתאם להוראות סעיף 27ב, בשינויים המחויבים;

(ב)  

מסר המנהל למפר דרישת תשלום בשל ההפרה הנמשכת או ההפרה החוזרת, לפי העניין, בהתאם להוראות סעיף 27ד(ב)(1) או שהמפר לא טען את טענותיו בפני המנהל לעניין אותה הפרה כאמור בסעיף 27ד(ד), יחלט המנהל את העירבון בנוסף להטלת העיצום הכספי בשל ההפרה הנמשכת או ההפרה החוזרת; החליט המנהל, לפי סעיף 27טז(ד), לפטור את המפר מהפקדת העירבון או להפחית את סכום העירבון, ימסור למפר דרישת תשלום לפי סעיף 27ד הכוללת גם את סכום העירבון שלגביו ניתן הפטור או את החלק שהופחת מסכום העירבון, לפי העניין, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה מיום החלטת המנהל על הפטור או ההפחתה כאמור עד יום המסירה של דרישת התשלום;

(2)   

הפר המפר תנאי מהתנאים הנוספים שנקבעו בכתב ההתחייבות כאמור בסעיף 27טז(ב) – יחלט המנהל את העירבון, ואם החליט, לפי סעיף 27טז(ד) לפטור את המפר מהפקדת העירבון או להפחית את סכום העירבון, ימסור למפר דרישת תשלום לפי סעיף 27ד לגבי סכום העירבון שלגביו ניתן הפטור או לגבי החלק שהופחת מסכום העירבון, לפי העניין, בצירוף ריבית שקלית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה מיום החלטת המנהל על הפטור או ההפחתה כאמור עד יום המסירה של דרישת התשלום; המנהל לא יחלט את העירבון או ישלח דרישת תשלום לפי פסקה זו אלא לאחר שנתן למפר הזדמנות לטעון טענותיו, בכתב, לעניין הפרת התנאים כאמור.

(ב) לעניין פרק זה יראו בחילוט העירבון לפי הוראות סעיף זה, כהטלת עיצום כספי על המפר בשל ההפרה שלגביה ניתן העירבון.

(ג) הופר תנאי מתנאי ההתחייבות כאמור בסעיף זה, והפר המפר פעם נוספת את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות, לא יאפשר לו המנהל להגיש כתב התחייבות נוסף לפי הוראות סימן זה, בשל אותה הפרה. 

"השבת העירבון"

27יט

עמד המפר בתנאי כתב ההתחייבות שהגיש לפי סימן זה, יוחזר לו, בתום תקופת ההתחייבות, העירבון שהפקיד, בתוספת ריבית שקלית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה מיום הפקדתו עד יום החזרתו.

סימן ד': שונות

"עיצום כספי בשל הפרה של הוראות לפי חוק זה ולפי חוק אחר"

27כ

על מעשה אחד המהווה כמה הפרות של הוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף 27א או לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

"עתירה"

27טז

(א) על החלטה סופית של המנהל לפי פרק זה ניתן להגיש עתירה לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום, בתוך 45 ימים מיום שנמסרה הודעה על ההחלטה.

(ב) אין בהגשת עתירה לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את ביצוע ההחלטה, אלא אם כן הסכים לכך המנהל או שבית המשפט הורה על כך.

(ג) החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי, לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (א) או ערעור על פסק דין בעתירה כאמור, והורה בית המשפט על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

"פרסום"

27יז

(א) הטיל המנהל עיצום כספי לפי פרק זה, יפרסם באתר האינטרנט של משרד האנרגיה את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:

(1)   

דבר הטלת העיצום הכספי;

(2)   

מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי, מועד ביצוע ההפרה ונסיבות ההפרה;

(3)   

סכום העיצום הכספי שהוטל;

(4)   

הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום הכספי ושיעורי ההפחתה;

(5)   

פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;

(6)   

שמו של המפר – ככל שהמפר הוא תאגיד.

(ב) הוגשה עתירה לפי סעיף 27טז על החלטת המנהל להטיל עיצום כספי או הוגש ערעור על פסק דין בעתירה כאמור, יפרסם המנהל, לפי סעיף קטן (א) את דבר הגשת העתירה או הערעור ואת תוצאותיהם.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), רשאי המנהל לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור; ההזדמנות לטעון טענות לפי סעיף קטן זה יכול שתינתן למפר במסגרת זכות הטיעון לפי סעיף 27ג, ובלבד שהמנהל הודיע למפר על כוונתו לפרסם את שמו, בהודעה על כוונת חיוב לפי סעיף 27ב.

(ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המנהל פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור.

(ה) פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד – לתקופה של שנתיים.

(ו) השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

"שמירת אחריות פלילית"

27יח

(א) תשלום עיצום כספי או מסירת התראה מינהלית, לפי פרק זה, לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף 27א, המהווה עבירה.

(ב) מסר המנהל למפר הודעה על כוונת חיוב או התראה מינהלית, בשל הפרה המהווה גם עבירה, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת; התגלו עובדות חדשות כאמור והוגש נגד המפר כתב אישום לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו.

(ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה, לא ינקוט נגדו המנהל הליכים לפי פרק זה בשל ההפרה.

תיקון סעיף 30

22.   

בסעיף 30, המילה "וצווים" תימחק ובמקום הקטע המתחיל במילים "מיתקני גז המשמים לייצור" ועד "עבודות הקשורות באלה" יבוא "רישוי העוסקים בעבודות גז טבעי".

הוספת סעיף 37

23.   

אחרי סעיף 36 יבוא -

"שינוי התוספות"

37

השר רשאי, בצו, לשנות את התוספות ואולם שינוי התוספת התשיעית טעון הסכמת שר המשפטים, ואישור וועדת הכלכלה של הכנסת. 

תיקון תוספת ראשונה א'

24.   

           תוספת ראשונה א'  (סעיף 8ב – להגדרה "תקן")

(א)  

בפרט 1, במקום "לעניין מיתקני צריכה של גז טבעי" יבוא "ישראלי ת"י 6464";

(ב)  

בפרט 2, במקום "לעניין תחנות תדלוק כלי רכב בגז טבעי" יבוא "ישראלי ת"י 6236";

(ג)  

אחרי פרט 2 יבוא:

"3. תקן ישראלי ת"י 6490.";

ביטול התוספת השניה

25.   

התוספת השניה לחוק העיקרי – בטלה

הוספת תוספות

26.   

אחרי התוספת הרביעית לחוק העיקרי יבוא:

תוספת שישית

(סעיף 26א)

עיצום כספי על הפרת הוראות החוק על ידי בעל רישיון חלוקה, בעל רישיון ספק גז או בעל רישיון עבודת גז, ולעניין פרט (1) לתוספת -  לגבי כל אדם.

תוספת שביעית

(סעיף 26ו)

סכומים מופחתים לעניין עיצום כספי

הפחתה בשל התנהגות המפר

(1)   

המנהל רשאי להפחית למפר את סכום העיצום הכספי, בהתקיים נסיבה מהנסיבות כמפורט בפסקאות שלהלן ובשיעור כמפורט לצדה: 

(א)  

בשלוש השנים שקדמו להפרת ההוראה שבשלה מוטל על המפר עיצום כספי, לא הוטל עליו עיצום כספי, בשל הפרת אותה הוראה – 10%, ואם, בחמש השנים שקדמו להפרה, לא הוטל על המפר עיצום כספי כאמור בשל הפרת כל הוראה לפי החוק– 20%;

(ב)  

המפר הפסיק את ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה למנהל – 30%;

(ג)  

המפר נקט פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק, להנחת דעתו של המנהל – 20%.

הפחתה בשל נסיבות אישיות

(2)   

ראה המנהל, לגבי מפר שהוא יחיד, שההפרה נגרמה בשל נסיבות אישיות המצדיקות הפחתה של העיצום הכספי או שהתקיימו נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין עם המפר, רשאי הוא להפחית למפר את סכום העיצום הכספי המוטל על המפר בשיעור של 20%.

הפחתה בשל כמה נסיבות

(3)   

התקיימו לגבי מפר כמה נסיבות כאמור בסעיפים 1 ו־2, רשאי המנהל להפחית למפר מסכום העיצום הכספי המוטל עליו את השיעורים המנויים לצד אותן נסיבות במצטבר, ובלבד ששיעור ההפחתה המצטבר לא יעלה על 70% מסכום העיצום הכספי.

הפחתה בשל התחשבות במחזור עסקאות

(4)   

(א) מצא המנהל שסכום העיצום הכספי המוטל על המפר, בין שהופחת לפי סעיף 1 או 2 ובין שלא הופחת כאמור, עולה על 5% ממחזור העסקאות של המפר, רשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי ל-5% ממחזור העסקאות שלו.

(ב) מפר המבקש הפחתה של סכום העיצום הכספי לפי סעיף זה, יגיש למנהל אישור לעניין גובה מחזור העסקאות שלו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה על כוונת חיוב.

(ג) בסעיף זה -

"אישור לעניין גובה מחזור העסקאות" – כמפורט להלן, לפי העניין:

(1)   

לעניין מפר החייב לפי דין במינוי רואה חשבון מבקר כהגדרתו בחוק החברות, התשנ"ט-1999 – אישור שנתן רואה החשבון המבקר;

(2)   

לעניין מפר אחר – אישור שנתן רואה חשבון או אישור שנתן יועץ מס מייצג כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס"ה-2005, כי גובה מחזור העסקאות שהציג המפר תואם לאמור במסמך שהוגש לרשות המסים בישראל או למוסד לביטוח לאומי לפי דין;

(3)   

"מחזור עסקאות" – מחזור עסקאות של עוסק כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975.

תיקון חוק משק הגז הטבעי

27.   

בחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002 -

(1)   

בסעיף 2 -

(א)  

לאחר הגדרת "אמצעי שליטה", "שליטה", "החזקה" ו"רכישה" יבוא:

"בדיקה קרה" – כהגדרתה בחוק הגז (בטיחות ורישוי);"

(ב)  

אחרי ההגדרה "הולכה" יבוא:

"היתר בניה" – היתר שניתן לפי סעיף 119ו לחוק התכנון והבניה;"

(ג)  

אחרי ההגדרה "לחץ נמוך" יבוא:

"מהנדס ראשי של בעל רישיון" – כהגדרתו בפרק ב'2 בחוק הגז (בטיחות ורישוי);"

(ד)  

בהגדרה "מיתקן גז", במקום המילים "קבוע או מיטלטל" יבוא "המחובר לקרקע חיבור של קבע", ובסופה יבוא "לא יראו במיתקן לדחיסת גז טבעי ומיתקן מקומי לניזול גז המקבלים היתר לפי סעיף 4 לחוק הגז (בטיחות ורישוי) מיתקן גז לפי חוק זה;"

(ה)  

במקום ההגדרה "מיתקן גט"ן" יבוא: 

"מיתקן גט"ן" - מיתקן לניזול או מיתקן לגיוז;"

(ו)  

אחרי ההגדרה "מיתקן גט"ן" יבוא:

"מיתקן גיוז" – מיתקן המשמש לקליטתו של גט"ן, לאחסונו ולהפיכתו ממצב צבירה נוזל למצב צבירה של גז, בלחץ, בטמפרטורה ובהרכב המתאימים למערכת ההולכה או לרשת החלוקה, לרבות מיכלים המחוברים לקרקע חיבור של קבע, צינורות, מבנים, מכונות, מכשירים, אבזרים, משאבות, מחליפי חום וציוד גז קבוע מסוג אחר, הקשורים במיתקן כאמור, עד לנקודת חיבורו למערכת הולכה או לרשת החלוקה, ובלבד שמיתקן כאמור אינו ממוקם על כלי שיט או מהווה חלק ממנו;"

"מיתקן ניזול" – מיתקן המשמש להפיכתו של גז טבעי ממצב צבירה של גז למצב צבירה של נוזל לרבות מיכלים המחוברים לקרקע חיבור של קבע, מחליפי חום, משאבות, צינורות, מכשירים והאביזרים המחוברים למיתקן ובלבד שמיתקן כאמור אינו ממוקם על כלי שיט או מהווה חלק ממנו ושמתקיים בו לפחות אחד מאלה:

(1)  הגז הנוזלי המיוצר במיתקן מוזרם, כולו או חלקו, לאחר גיוזו למערכת ההולכה או לרשת החלוקה;

(2)  הגז הנוזלי המיוצר במיתקן נועד, כולו או חלקו, לצרכי ייצוא;

(3)  הגז הנוזלי המיוצר במיתקן מהווה יותר מ-5% מסך הגז הטבעי השנתי המוזרם בכלל רשתות החלוקה בשנה הקודמת לשנת הפעלתו;"

(ח)  

אחרי ההגדרה "מכר" יבוא:

"מעבדה מאושרת", "תעודת בדיקה" – כמשמעותה בסעיף 12(א) לחוק התקנים, התשי"ג-1953 לעניין בדיקת מיתקנים לפי תקן גז טבעי במבנים;"

(ט)  

לאחר הגדרת "מערכת הולכה" יבוא:

"מתכנן מיתקן גז טבעי " – כהגדרתו בחוק הגז (בטיחות ורישוי);"

(י)  

לאחר הגדרת "צו בטיחות" יבוא:

"צינור ביתי" – כהגדרתו בחוק הגז (בטיחות ורישוי);"

" צינור גז ראשי" – קו צינור גז טבעי של רשת חלוקה להעברת גז טבעי שאינה מחברת באופן ישיר למקטע ביתי, כהגדרתו בחוק הגז (בטיחות ורישוי);"

(יא)   

בהגדרת "צרכן", בסופה יבוא "ומי שמבקש להיות צרכן";

(יב)  

לאחר הגדרת "צרכן" יבוא:

"קו שירות" – צינור גז טבעי המהווה חלק מרשת החלוקה, שנועד לחבר צינור גז ראשי למקטע ביתי, לרבות אביזרים הקשורים אליו הכוללים מונה למדידת צריכת גז טבעי לצרכן;"

(יג)   

אחרי ההגדרה "שיווק" יבוא:

" תכנית – כהגדרתה בחוק התכנון והבניה;"

"תכנית אב" – ייעדים, תרשימים ועקרונות מנחים לפיתוח מיתקני הגז של בעל רישיון ופריסתם, הנגזרים מהתווית המדיניות של משק הגז הטבעי;"

(יד)  

אחרי ההגדרה "תעריפים" יבוא:

"תקן" – תקן ישראלי כמשמעותו בחוק התקנים וכן כל תקן בין-לאומי, תקן ממדינה זרה, הוראה, כלל או הנחיה המנויה בצו בטיחות לפי חוק הגז (בטיחות ורישוי);"

(טו)   

בהגדרה "השר" במקום "תשתיות לאומיות" יבוא "האנרגיה והתשתיות".

(2)   

בסעיף 24 -

(א)  

בסעיף קטן (א), במקום המילים "שאישרו המנהל והממונה" יבוא "שאושר על ידי המנהל הכללי והמהנדס הראשי של בעל הרישיון;"

(ב)  

אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

(א1) מפרט כאמור לעניין מיתקן הגז יוכן רק לאחר קבלת אישור המנהל כי מיתקן הגז מקיים את דרישות תכנית האב ויתוכנן בהתאם לתכנית האב שאושרה על ידי המנהל לפי סעיף 24א; בהעדר תוכנית אב המתייחסת למיתקן שבעל רישיון מבקש להקים או לבצע בו שינוי – רשאי המנהל לאשר, לאחר קבלת בקשה מיוחדת ומפורטת מאת בעל הרישיון, כי אין לו התנגדות להקמת המתקן, כי הקמתו אינה פוגעת בפעילות או בצרכים אחרים, קיימים או עתידיים, במשק הגז הטבעי וכי אינה נוגדת תכנית אב אחרת או את מטרות החוק. נתן אישור כאמור - יראו באישור זה כאישור להתקיימות הוראות סעיף זה;

(ג)  

במקום סעיף קטן (ב) יבוא "בעל רישיון המבקש להקים מיתקן גז או לעשות בו שינוי, יכין מפרט, שיכלול את התכניות ההנדסיות, תיאור העבודות להקמת המיתקן, נהלי הקמה, באופן שיבטיח כי המתקן יוקם ויופעל באופן בטיחותי ואמין. בנוסף, המפרט יכלול את סימון מיקום המיתקן ומגבלותיו ביחס לתכנית, לתכנית עבודה כהגדרתה בסעיף 25, וכן את תיאור המקרקעין הדרושים להקמת המיתקן ופרטי הבעלות בהם, והכל כפי שקבע השר בתקנות או ברישיון; השר רשאי לקבוע בתקנות או ברישיון פרטים ומסמכים נוספים שייכללו במפרט."

(ד)  

במקום סעיף קטן (ג) יבוא "מצאו המנהל הכללי והמהנדס הראשי של בעל הרישיון כי המפרט מקיים את תכנית האב שאושרה לפי סעיף 24א ועומד בתנאים שנקבעו בצווי בטיחות, בתקנים, בתקנות שהותקנו לפי חוק זה, בתוכנית, בתוכנית עבודה כהגדרתה בסעיף 25 או בהיתר הבניה, לפי העניין, מכוחם מתוכנן המיתקן וכן בתנאי הרישיון, יאשרו את המפרט."

(ה)  

סעיף קטן (ג1) – בטל.

(ו)  

אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

(ג2) על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין המיתקנים המפורטים להלן, יראו במפרט לפי סעיף זה כמפרט מאושר רק לאחר קבלת אישור בדיקת מפרט מאת המנהל והממונה:

(1)   

צינור ייצוא של מי שאינו בעל חזקה;

(2)   

קווי צינורות ומיתקני גז הקשורים אליהם המשמשים בעל רישיון הולכה לספק כמשמעותו בסעיף 10;

(3)   

מיתקן גז בלחץ תיכנוני העולה על 80 בר;

(4)   

מיתקני גז המוקמים בים;

(5)   

מתקן גט"ן שאינו משמש לצריכה עצמית של צרכן;

(6)   

מתקן אחסון שאינו משמש לצריכה עצמית של צרכן;

(7)   

תחנת גז להעלאת לחץ הגז.

(ג3) לשם קבלת אישור בדיקת מפרט מאת המנהל והממונה לפי סעיף קטן (ג2) יגיש בעל הרישיון את המפרט שאישר לפי סעיף קטן (ב) בצירוף כל התכניות ההנדסיות ותיאור העבודות להקמת המיתקן, תיאור המקרקעין הדרושים לו ופרטי הבעלות בהם וכן כל מסמך שקבע השר בתקנות לפי סעיף קטן (ב).

(ג4) המנהל והממונה יודיעו על החלטתם לפי סעיף קטן (ג2) בתוך 30 ימי עבודה ממועד הגשת המפרט שאושר לפי סעיף קטן (ב), ובלבד שהמפרט עמד בדרישות לפי סעיף קטן (ב); הוגש מפרט העונה לדרישות כאמור ונדרש המגיש לבצע השלמות במפרט, יודיעו המנהל והממונה על החלטתם כאמור בתוך 7 ימי עבודה מההגשה החוזרת של המפרט.

(ג5) על אף האמור בסעיף קטן (א) הוגש מפרט למנהל ולממונה בטרם פרסומו של תיקון חוק זה, יאושר המפרט על ידי המנהל והממונה.

(ז)   

לאחר סעיף קטן (ה) יבוא:

(3)   

אחרי סעיף 24 יבוא: 

"(ה1) בעל הרישיון ישמור במשרדו הרשום את המפרט שאושר למיתקן הגז לפי סעיף זה לאורך כל תקופת פעילות המיתקן ועותק דיגיטלי שלו יופקד לצרכי תיעוד במערכת הדיגיטלית של רשות הגז הטבעי בתוך 7 ימים מיום אישורו."

"תכנית אב"

24א

(א) בעל רישיון יכין ויגיש לאישור המנהל תכנית אב לפיתוח מיתקני הגז לתקופה בת חמש שנים וכן תכנית אב לתקופה ארוכה יותר כפי שיקבע המנהל; על אף האמור, מצא המנהל כי נדרש להכין ולהגיש תכנית אב לתקופה הקצרה מחמש שנים, יהיה רשאי הוא להורות לבעל הרישיון להכין ולהגיש לאישורו תוכנית כאמור.

(ב) המנהל רשאי לדרוש מבעל רישיון את אופן ומועד הגשת תכניות האב, וכן רשאי לדרוש אלו פרטים יוגשו במסגרת תכניות אלו, לרבות לוחות זמנים לביצוע הפעולות הכלולות בתכנית, וכן רשאי לדרוש מבעל רישיון כי אלה יוגשו באופן שלם או בחלקים;

(ג) מצא המנהל כי כל הפרטים והתנאים הדרושים לאישור תכניות האב מתקיימים, יאשר את תכנית האב ורשאי הוא להוסיף על התכנית המוצעת ואף לשנותה; אישורו של המנהל יהיה סופי ומחייב; על אף האמור – תכנית אב לחמש שנים או לתקופה קצרה מזו תאושר בהתייעצות עם המועצה;

(ד) מצא המנהל, ביוזמתו או לבקשת בעל הרישיון, כי נדרש לערוך שינויים או לעדכן את תכנית האב שאושרה לפי סעיף קטן (ג), יהיה רשאי לדרוש כי יבוצע השינוי כאמור, והכל בכפוף לסעיף קטן (ב);

(ה) לא הגיש בעל רישיון תכנית אב לפי הוראות סעיפים קטנים (א) ו - (ב), לפי העניין, רשאי המנהל, בהתייעצות עם המועצה לקבוע לו תכנית אב; קבע המנהל תכנית אב כאמור, יהיה על בעל רישיון לפעול לפיה ולפי החובות החלות עליו לפי כל דין; בטרם יקבע המנהל תכנית אב לפי סעיף קטן זה, ישמע את עמדתו של בעל רישיון.

(ו) בעל רישיון יעדכן בכתב את המנהל בסוף כל שנה קלנדרית בדבר התקדמותו בהקמת מיתקני הגז לרבות מיתקנים שהוקמו, וכן יעביר לרשות את כל המסמכים הרלוונטיים לרבות מפרט, מסמכי תכנית, תכנית עבודה או היתר בניה, לפי העניין, מכוחם מתוכנן המיתקן, אישורי הזרמה לפי סעיף 24ב, ומסמכי עדות, וכן כל מידע שיתבקש למסור במועדים שיקבע המנהל.

"אישור הזרמה"

24ב

(א) לא יפעיל בעל רישיון מיתקן גז ללא אישור הזרמה שניתן על ידי המנהל הכללי והמהנדס הראשי של אותו בעל הרישיון; לעניין מיתקני הגז המפורטים בסעיף 24(ג2) – לא יוזרם גז במיתקן אלא לאחר קבלת אישור בדיקת אישור ההזרמה על ידי הממונה.

(ב) מצאו המנהל הכללי והמהנדס הראשי של בעל הרישיון כי המיתקן אמין ובטיחותי לשימוש לאחר שבדקו את  התאמתו למפרט, להיתר בניה, מסמכי העדות, נהלי הפעלה ותחזוקה, וכן מצאו כי המיתקן הוקם בהתאם לצווי הבטיחות, לתקנות שהותקנו לפי חוק זה, לתכנית, לתכנית העבודה או להיתר הבניה, לפי העניין, מכוחם מתוכנן המיתקן, לתנאי הרישיון ולתקן, יחתמו על אישור הזרמה למיתקן;

(ג) אישור הזרמה יכלול את כל מסמכי העדות המתארים את מיתקן הגז שהוקם; בסעיף זה - "מסמכי עדות" - (as made) – מסמכים המתארים את ההקמה של מיתקני הגז, כפי שבוצעו בפועל.

"פיקוח ובקרה על אישור מפרט ואישור הזרמה"

24ג

(א) מידי שנה קלנדרית המנהל והממונה יבצעו, באופן מדגמי ואקראי, בדיקות לקיומם של מפרטים ואישורי הזרמה שאושרו על ידי בעל הרישיון בהתאם להוראות סעיף 24 וסעיף 24ב וכן את עמידתם בהוראות למתן אישור לפי חוק זה; נבחר מפרט או אישור הזרמה לבדיקה מדגמית – יודיע על כך המנהל לבעל הרישיון; בוצעה בדיקה כאמור – לא יחל בעל הרישיון בפעולות להקמת המקטע או להזרמת גז, לפי העניין, ללא קבלת אישור מאת המנהל והממונה.

(ב) בדיקה מקדמית לפי סעיף קטן (א) תעשה באופן אקראי ותכלול שני מפרטים ושני אישורי הזרמה, לכל הפחות, לכל בעל רישיון בשנה קלנדרית.

(ג) מצאו המנהל והממונה כי המפרט או אישור ההזרמה אינו עומד בתנאים הנדרשים, רשאי לדרוש מבעל הרישיון לשנות את המפרט או את אישור ההזרמה או למלא הוראות שייתן כדי להבטיח כי המפרט או אישור ההזרמה יעמדו בהם.

(ד) מצאו המנהל והממונה כי התקיים אחד מאלה בבעל הרישיון, בתקופה בת 12 חודשים ממועד גילוי ההפרה כל מפרט או אישור הזרמה של אותו בעל רישיון ייכנסו לתוקף בכפוף לקבלת אישור בדיקה מאת המנהל והממונה, לכל מיתקני הגז של אותו בעל הרישיון:

(1)   

הוקם מיתקן גז, שונה מיתקן גז ללא אישור מפרט לאותו מיתקן גז או הוזרם בו גז ללא אישור הזרמה בתוקף;

(2)   

המפרט או אישור ההזרמה לא נחתם על ידי המנהל הכללי של בעל הרישיון והמהנדס הראשי שלו;

(3)   

המיתקן אינו עומד בהוראות סעיף 24 או 24ב.

(4)   

אחרי סעיף 30 יבוא:

" הקמה ובדיקת קו שירות"

30א

(א) בעל רישיון חלוקה יתכנן, יתקין, יפעיל ויתחזק את קו השירות באופן תקין ובטוח ובהתאם לתקן ולנהלים שקבע בעניין זה. לעניין סעיף זה – "תקן המקטע הביתי" - כהגדרתו בחוק הגז (בטיחות ורישוי);

(ב) בטרם הפעלה ראשונית של קו שירות, בעל רישיון חלוקה יבצע בדיקה קרה לקו שירות ויאשר כי הוא הותקן לפי התקן. אישור כאמור ייחתם בידי כל אלה:

(1)   

מתכנן מיתקן גז טבעי שאינו מועסק על ידי בעל רישיון החלוקה או על ידי המחזיק באמצעי שליטה בבעל רישיון החלוקה שהקים את קו השירות ושלא עסק בעבודת תכנון כלשהי לגבי אותו מיתקן או ניתנה תעודת בדיקה מאת מעבדה מאושרת;

(2)   

המנהל הכללי של בעל רישיון החלוקה;

(3)   

המהנדס הראשי של בעל רישיון החלוקה.

(ג) אישור לפי סעיף קטן (ב) יישמר בידי בעל רישיון החלוקה.

"בדיקות תקופתיות לקו שירות"

30ב

בעל רישיון החלוקה יבצע בדיקות תקופתיות לקו שירות בהתאם לנהלים שיקבע אלא אם נקבע אחרת בתקן.

"אירוע גז טבעי בקו שירות"

30ג

אירוע גז טבעי, כהגדרתו בחוק הגז (בטיחות ורישוי), יטופל בהתאם להוראות חוק הגז (בטיחות ורישוי) בעניין זה.

(5)