-

טיוטת תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל)(חרבות ברזל-שירות מילואים)(הוראת שעה), התשפ"ה-2025

		בתוקף סמכותי לפי סעיף 88 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967[1] (להלן – החוק), אני מתקין תקנות אלה:
הגדרות	1.	בתקנות אלה –

		"זכאי להגנה" – מי שבמהלך תקופת הוראת השעה שירת בשירות מילואים לפי חוק שירות המילואים, תשס"ח- 2008 או התנדב לשירות מילואים, ובן זוגו, ובלבד שהודיע ללשכה לפי תקנה 2(1) שמתקיים לגביו האמור.
		"לשכה" – לשכת הוצאה לפועל כהגדרתה בחוק;
		"תקופת הזכאות"- התקופה שבמהלכה יחולו על חייב שהוא זכאי להגנה ההגנות הקבועות בתקנות. תחילתה של התקופה במועד תחילת שירות המילואים או במועד תחילת הוראת השעה לפי המאוחר וסופה בחלוף שלושה חודשים; אם לא צוין באישור המילואים מועד תחילת השירות, תתחיל תקופת הזכאות במועד הגשת ההודעה לפי סעיף 2(1) ; אם בתום תקופת הזכאות, החייב טרם סיים את תקופת המילואים והוא הגיש הודעה על כך, תוארך תקופה זו בשלושה חודשים נוספים.
הקלות לזכאים להגנה	2.	בתקופה שעד י"ח באלול התשפ"ו (31 באוגוסט 2026)-
		(1) לא יינקטו ההליכים והפעולות המפורטים בתקנה 3(א1)(2) לתקנות מצב חירום מיוחד נגד חייב שהוא זכאי להגנה שהודיע ללשכה שמתקיים לגביו האמור וצירף צו מילואים, על שם החייב או בן זוגו של החייב, המעיד על זכאותו.
		(2) ההגנה הקבועה בפסקה (1) לא תחול על חייב בתיק לגביית חוב מזונות לפי פסק דין למזונות, למעט חוב מזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב- 1972 [2];
		(3) ננקט בתקופת הזכאות הליך מההליכים המנויים בתקנה 3(א1)(2) לתקנות מצב חירום מיוחד נגד חייב שהוא זכאי להגנה, אף לפני שמסר ללשכה הודעה כאמור בפסקה (1) והגיש החייב בקשה לרשם ההוצאה לפועל לביטול ההליך, יבטל רשם ההוצאה לפועל את ההליך שננקט בתקופה הקובעת, אלא אם כן מצא כי בנסיבות העניין מוצדק להורות אחרת;
		(4) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(3), רשם הוצאה לפועל רשאי, לבקשת הזוכה, להחליט אחרת מטעמים מיוחדים.

תחילה

תחילתן של תקנות אלה ביום____ התשפ"ה וסופן ב ____. .

(חמ 3-6623)

_________________

יריב לוין

שר המשפטים

דברי הסבר

כללי

ב- 11 במאי 2025 התקבלה בממשלה החלטה מספר 3004 שעניינה הוקרה, סיוע ותגמול לחיילי מילואים המשרתים במלחמת "חרבות ברזל" ותיקון החלטת ממשלה.

בסעיף ח (1) הוחלט :

"(1) להטיל על שר המשפטים לקבוע הוראת שעה בתקנות שעניינה הגנה על מי שנמצא בשירות מילואים פעיל מפני נקיטת הליכי גבייה כנגדו בהוצאה לפועל. לשם ביצוע החלטה זו יעביר משרד הביטחון לידי ההוצאה לפועל, לפחות אחת לחודש, מידע מעודכן אודות משרתי המילואים לצורך הצלבת מידע זה עם שמות החייבים והחלת ההגנה על משרתי המילואים בזמן שירותם בפועל, והכול בהתאם לחוק הגנת הפרטיות."

מטרתן של התקנות המוצעות להיטיב עם חייבים בהוצאה לפועל המשרתים במילואים וכן עם חייבים שבני זוגם משרתים במילואים וליתן להם הגנה מפני נקיטת הליכים נגדם . ההליכים שאותם לא ניתן יהיה לנקוט במהלך תקופת הזכאות הם ההליכים המפורטים בתקנה 3(א1)(2) לתקנות מצב חירום מיוחד:

א. בקשה לנקיטת הליכים מבצעיים נגד חייב; לעניין זה, הליכים מבצעיים הם: עיקול ותפיסת מיטלטלין, תפיסת רכב, פינוי לרבות מסירת הודעת פינוי, צו הבאה וצו מאסר ולמעט רישום עיקול על רכב או מקרקעין.

ב. בקשה להטלת עיקולים על כספי החייב, נכסיו או משכורתו המוחזקים אצל צד שלישי;

ג. הגשת בקשה להטלת הגבלות על חייב לפי פרק ו'1 לחוק ההוצאה לפועל;

ד. הגשת בקשה לקבלת מידע על חייב לפי סעיף 7ב לחוק ההוצאה לפועל;

ה. הגשת בקשה לביטול הכרה בחייב כחייב משלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים לפי פרק ז' סימן ב' לחוק ההוצאה לפועל.

על מנת לתת מענה לצרכי השעה ולהחיל את ההגנה על משרתי המילואים המגויסים בתקופת החירום מוצע לקבוע את ההגנה בהוראת שעה עד יום י"ח באלול התשפ"ו (31 באוגוסט 2026)-.

תקנה 1

בתקנה זו מוצע להגדיר את החייבים הזכאים להגנה. בהתאם למוצע חייב זכאי להגנה הוא חייב שמשרת בשירות מילואים וכן חייב שהוא בן זוגו של משרת במילואים. ההגנה לחייבים תינתן רק לאחר שהחייב הודיע ללשכה, בצירוף אישור מילואים, כי מתקיימים לגביו, או לגבי בן זוגו, התנאים הקבועים בתקנות והוא זכאי להגנה.

כמו כן מוצע להגדיר את "תקופת הזכאות" בה יינתנו לחייבים הזכאים להגנה ההקלות הקבועות בתקנות. תחילת התקופה במועד תחילת שירות המילואים ואולם אם מועד זה קדם לתחילת תקופת הוראת השעה, תתחיל תקופת הזכאות בתחילת תקופת הוראת השעה לכל המוקדם. סופה של תקופת הזכאות שלושה חודשים לאחר מכן.

במקרה בו אישור המילואים אינו נושא תאריך תחילה תתחיל תקופת הזכאות במועד ההודעה להוצאה לפועל לפי תקנה 2(1). כמו כן, במצב שבו בתום תקופת הזכאות החייב עדיין משרת במילואים תוארך תקופת הזכאות בשלושה חודשים נוספים. לשם כך, יידרש החייב ליידע את לשכת ההוצאה לפועל על כך שהוא עדיין בשירות מילואים.

תקנה 2

תקנה 2(1)-

מוצע כי במהלך תקופת הזכאות יינתנו לחייבים "הזכאים להגנה" ההגנות הניתנות לחייבים בהוצאה לפועל לפי תקנה 3(א1)(2) לתקנות מצב חירום מיוחד. ולפיכך, מיד עם הודעת החייב על היותו זכאי להגנה לא ניתן יהיה לנקוט נגדו בהליכים הבאים -

1. בקשה לנקיטת הליכים מבצעיים נגד חייב;

"הליכים מבצעיים" – עיקול ותפיסת מיטלטלין, תפיסת רכב, פינוי לרבות מסירת הודעת פינוי, צו הבאה וצו מאסר ולמעט רישום עיקול על רכב או מקרקעין.

2. בקשה להטלת עיקולים על כספי החייב, נכסיו או משכורתו המוחזקים אצל צד שלישי;

3. הגשת בקשה להטלת הגבלות על חייב לפי פרק ו'1 לחוק ההוצאה לפועל;

4. הגשת בקשה לקבלת מידע על חייב לפי סעיף 7ב לחוק ההוצאה לפועל;

5. הגשת בקשה לביטול הכרה בחייב כחייב משלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים לפי פרק ז' סימן ב' לחוק ההוצאה לפועל;

תקנה 2(2)-

בשל הדחיפות והחשיבות שבגביית חוב מזונות לזוכה פרטי, שאינו המוסד לביטוח לאומי, מוצע להחריג תיקים אלה כך שבתיקים אלה, בניגוד ליתר התיקים בהוצאה לפועל, ניתן יהיה לנקוט בהליכים נגד חייב גם אם הוא חייב "זכאי להגנה" או "קרוב של זכאי להגנה".

תקנה 2(3)-

אם במהלך תקופת הזכאות, טרם הגשת הודעה מהחייב על היותו "זכאי להגנה", ננקטו נגדו ההליכים הקבועים בתקנה 3(א1)(2) לתקנות מצב חירום מיוחד, באפשרותו להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה לביטול ההליכים ובמקרה זה הרשם יבטל את ההליכים שננקטו נגד החייב במהלך תקופת הזכאות. יובהר כי רשם ההוצאה לפועל רשאי להחליט שלא לבטל את ההליכים שננקטו אם מצא הצדקה להורות כך; לדוגמא במקרה בו לא ניתן לבטל את ההליך בדיעבד או שביטולו יגרום לנזק וכמו כן במקרים בהם נקיטת ההליך מוצדקת חרף היות החייב זכאי להגנה.

תקנה 2(4)-

על אף האמור בפסקאות (1) ו-(3) לפיהן אין לנקוט בהליכים המפורטים בתקנה 3(א1)(2) לתקנות מצב חירום מיוחד, נגד חייב שהוא "זכאי להגנה" או נגד חייב שהוא "קרוב של זכאי הגנה", בסמכות רשם הוצאה לפועל להחליט אחרת ולאפשר את נקיטת ההליכים האמורים וזאת לבקשת הזוכה וטעמים מיוחדים.