תקנות רשות שדות התעופה (אגרות במסופי המעבר היבשתיים) (תיקון), התשפ"ה-2025
|
בתוקף סמכותי לפי סעיף 29 לחוק רשות שדות התעופה, התשל"ז-1977[1], וסעיף 2(ד)(1) לחוק רשות שדות התעופה (הוראת שעה), התש"ם-1980[2], לפי הצעת רשות שדות התעופה, באישור שר האוצר לפי סעיף 30 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985[3], באישור הממשלה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקינה תקנות אלה: |
||
|
תיקון תקנה 1 |
1. |
בתקנה 1 לתקנות רשות שדות התעופה (אגרות במסופי המעבר היבשתיים), התשנ"ה-1994[4] (להלן – התקנות העיקריות) – (1) בהגדרת "המדד הבסיסי", במקום המילים "לעניין תקנה 2(ד)(5)" עד המילים "חודש ינואר 2016" יבוא "לעניין תקנה 2(ד)(4)- המדד שהתפרסם ביום 15 בפברואר 2025 בשל חודש ינואר 2025". |
|
תיקון תקנה 2(ד)(4) |
2. |
בתקנה 2(ד)(4) לתקנות העיקריות – (1) אחרי המילים "באותו יום" יבוא "או ביום הקודם לו"; (2) במקום המילים "8 שקלים חדשים" יבוא "26 שקלים חדשים".
|
|
ביטול תקנה 2(ד)(5) |
3. |
תקנה 2(ד)(5) תבוטל. |
|
|
|
|
_____________________ התשפ"ה _______________________
מירי רגב
(________________________2025) שרת התחבורה והבטיחות בדרכים
סעיף 3 לחוק רשות שדות התעופה (הוראת שעה), התש"ם-1980 (להלן – חוק הוראת השעה) קובע, כי הקמת מסופי המעבר אחזקתם, תפעולם, ופיתוחם וכל הוצאה של רשות שדות התעופה (להלן – הרשות) למילוי תפקידיה וביצוע סמכויותיה לפי חוק זה ימומנו, בין היתר, מהאגרות שייגבו במסופי המעבר.
סעיף 29 לחוק רשות שדות התעופה, התשל"ז-1977 ( להלן – חוק הרשות) קובע, כי הרשות רשאית להציע לשר התחבורה תקנות בדבר תעריפי אגרות שישתלמו לה או לאחרים בעד השימוש בשדות התעופה של הרשות ובמיתקנים שבהם ובעד השירותים שנותנים בהם היא או אחרים, ובדבר סדרי גבייתם ותשלומם. תקנות לפי סעיף זה, טעונות אישור הממשלה ואישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
מכוח סמכויותיו של שר התחבורה בסעיף 29(א) לחוק הרשות כאמור, הותקנו תקנות רשות שדות התעופה (אגרות במסופי המעבר היבשתיים) התשנ"ה - 1994 (להלן – התקנות העיקריות), הקובעות חובת תשלום אגרת נוסע יוצא לנוסעים היוצאים את תחומי המדינה במעברי הגבול היבשתיים.
תקנה 2(א)(2) לתקנות העיקריות קובעת, כי נוסע היוצא מחוץ לישראל ממסוף מעבר שאיננו מסוף אלנבי (המוסדר בתקנה 2(א)(1)) ישלם לרשות אגרת נוסע בסך של 84 שקלים חדשים. נכון להיום, בהתאם למנגנון ההצמדה הקבוע בתקנות, אגרת נוסע זו עומדת על סך של 117 ₪.
על אף הקבוע בתקנה 2(א)(2), התקנות העיקריות קובעות בתקנה 2(ד)אגרות מופחתות לסוגי נוסעים שונים. בין אלה, נקבעה בתקנה 2(א)(ד)(4) אגרה מופחתת לנוסע הנכנס ויוצא מישראל דרך מסוף יצחק רבין באותו יום ומחזיק ברישיון עבודה בישראל, אשר נכון להיום בהתאם למנגנון הקבוע בתקנות, עומדת על סך 11 ₪; וכן נקבעה בתקנה 2(א)(ד)(5) אגרה מופחתת לנוסע הנכנס ויוצא מישראל דרך מסוף יצחק רבין באותו יום ומחזיק ברישיון עבודה בישראל המאפשר העסקה בבתי המלון בעיר אילת, אשר נכון להיום בהתאם למנגנון הקבוע בתקנות עומדת על סך של ₪ 23.
האגרה המופחתת הנ"ל שנקבעה לצורך העסקה בבתי המלון באילת, אינה נותנת מענה לעובדים אשר נדרשים לעבודה במשמרת לילה באופן שהם נכנסים לישראל ביום אחד ויוצאים ממנה ביום שלאחריו בתום משמרת הלילה. בנסיבות אלו, נדרשים המעסיקים לשלם בגין עובדים אלו את אגרת הנוסע היוצא המלאה הקבועה בתקנה 2(א)(2) בסך של 117 ₪.
בנוסף, נמצאה בעייתיות בכך שישנם שני תעריפים שונים לעובדים שמגיעים מירדן לעיר אילת לצורך עבודה, בכך שישנה הבחנה בתעריפים בין עובדים המועסקים בבתי המלון לבין עובדים אחרים. לאור זאת מתבקש במסגרת התיקון לקבוע תעריף אחיד שייתן מענה שווה לכל התחומים והמעסיקים השונים בעיר אילת.
בתאריך 10.12.24 התקיים דיון בוועדה המיוחדת לעובדים זרים בכנסת בנושא גובה האגרות הנגבות מהפועלים הירדנים העוברים מידי יום במעבר גבול יצחק רבין. בפרוטוקול הוועדה, אשר נשלח לשרת התחבורה והבטיחות בדרכים ולמנכ"ל הרשות, ביקשה הוועדה לגבש תעריף אחיד לאגרות היציאה מישראל של הפועלים לכלל המעסיקים בכלל הענפים, ולדווח לוועדה על ההמלצות שגובשו והועברו לשרת התחבורה והבטיחות בדרכים.
בתיקון המבוקש לתקנות 2(ד)(4)-(5) יש כדי לתת מענה גם לשינויים בשעות פעילות מעבר העובדים במהלך היום, לרבות הוספת שעות פעילות, על מנת לאפשר למעסיקי העובדים באילת הנדרשים לעבור במסופי הגבול גמישות תפעולית גדולה יותר. תיקון זה, מצריך תוספת תשומות של היקפי כח האדם במעבר הגבול, ועל כן לאחר בחינה על ידי רשות שדות התעופה ומשרד התחבורה, בין היתר למול התאחדות בתי המלונות בישראל ונציגות משרד התיירות, מבוקש במסגרת התיקון להעמיד את גובה האגרה על סך של 26 שקלים חדשים.
מנגנון ההצמדה לגובה אגרה זו יהיה שיעור השינוי מהמדד הבסיסי שהינו המדד ביום 15 בפברואר 2025 בשל חודש ינואר 2025, אשר לעניין זה מבוקש התיקון לתקנה 1 לעניין הגדרת "המדד הבסיסי".