תזכיר טיוטת תקנות להגנת חיית הבר (הוראת שעה)(מס' 2)(תיקון), התשפ"ה-2025

טיוטת תקנות

 

א. שם התקנות המוצעות

תקנות להגנת חיית הבר (הוראת שעה)(מס' 2)(תיקון), התשפ"ה-2025

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

החוק להגנת חיית הבר, תשט"ו-1955 (להלן – החוק) קובע כי כל חיית בר היא מוגנת, אלא אם השר להגנת הסביבה הכריז עליה כי היא מזיק, ציד או חיית בר מטופחת. במסגרת תקנות להגנת חיית הבר, תשל"ו-1976 (להלן – התקנות העיקריות) הוכרזו 11 מינים של חיות בר כציד, ובהם השלו והתורים. משמעות ההכרזה על מין מסוים כחיית ציד היא כי צידת הפרטים מהמין המוכרז אינה טעונה היתר צידה לפי מטרות מוגדרות אלא מותרת לבעלי רישיונות ציד בעונת הציד ובמגבלות הקבועות בתקנות העיקריות.

נוכח המידע שהצטבר לפיו המינים "השליו הנודד" וה"תור המצוי" מצויים בסכנת הכחדה, הוחלט לפני כחמש שנים לגרוע את המינים האמורים מרשימת חיות הציד בהוראת שעה לתקופה של שנה. הוראת השעה הוארכה מספר פעמים בעקבות המידע שהצטבר לגבי נחיצותה, והיא צפויה לפקוע ב- 31.8.25. לאור העיכוב בקידום הסדר קבוע לעניין זה, ולאור הצורך המיידי בהארכת האיסור על ציד השליו הנודד והתור המצוי בישראל על מנת למנוע פגיעה חמורה באוכלוסייתן של מינים אלה בתקופת הזמן הקרובה, נדרשת הארכה של הוראת השעה בשנה נוספת, וזאת עד להשלמת תיקון החקיקה הקבוע.

 

 

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:


 

טיוטת תקנות מטעם משרד להגנת הסביבה:

 

תקנות להגנת חיית הבר (הוראת שעה)(מס' 2)(תיקון), התשפ"ה-2025

 

 

בתוקף סמכותי[1] לפי ההגדרה "ציד" בסעיף 1 ולפי סעיף 16 לחוק להגנת חיית הבר, התשט"ו-1955 [2], אני מתקינה תקנות אלה:

 

 

 

תיקון תקנה 1

1.  

בתקנות להגנת חיית הבר (הוראת שעה)(מס' 2), התש"ף-2020 [3], בתקנה 1, ברישה, במקום "ז באלול התשפ"ה (31 באוגוסט 2025)" יבוא "יח' באלול התשפ"ו (31 באוגוסט 2026)".

 

 

___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)

 

(חמ 3-524- ת4)

 

__________________

עידית סילמן

השרה להגנת הסביבה

 

דברי הסבר

 

החוק להגנת חיית הבר, תשט"ו-1955 (להלן – החוק) קובע כי כל חיית בר היא מוגנת, אלא אם השר להגנת הסביבה הכריז עליה כי היא מזיק, ציד או חיית בר מטופחת. במסגרת תקנות להגנת חיית הבר, תשל"ו-1976 (להלן – התקנות העיקריות) הוכרזו 11 מינים של חיות בר כציד, ובהם השלו והתורים. משמעות ההכרזה על מין מסוים כחיית ציד היא כי צידת הפרטים מהמין המוכרז אינה טעונה היתר צידה לפי מטרות מוגדרות אלא מותרת לבעלי רישיונות ציד בעונת הציד ובמגבלות הקבועות בתקנות העיקריות.

עם זאת, השלו והתורים מוכרזים כערכי טבע מוגנים במסגרת אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), התשס"ה-2005, כחלק מכלל העופות, כך שצידתם טעונה היתר פגיעה מכוח חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, תשנ"ח-1998.

נוכח המידע שהצטבר לפיו המינים "השליו הנודד" וה"תור המצוי" מצויים בסכנת הכחדה, הוחלט לפני כחמש שנים לגרוע את המינים האמורים מרשימת חיות הציד בהוראת שעה לתקופה של שנה. במהלך השנה נעשתה עבודה מקצועית להערכת מצב המינים לצורך גיבוש המלצה על המשך ההכרזה על מינים אלה. ממצאי העבודה הצביעו על הצורך בהארכת הוראת השעה בכל הנוגע לשלווים, ואף על הצורך לגרוע את המין מרשימת חיות הציד דרך קבע. לגבי התור המצוי, הממצאים העלו כי קיימת ירידה משמעותית ועקבית של אוכלוסייתו עד כדי ירידה של כ- 30%-50% במספר התורים המצויים המקננים בישראל, וירידה משמעותית אף יותר באוכלוסייה הנודדת. לאור זאת, ולאור המלצות צוות מומחים מקצועי כי נדרש המשך מחקר בנושא לתקופה של שלוש שנים על מנת לבחון את האפשרות להתאוששות המין, הוראת השעה הוארכה בשלוש שנים עד ליום 31.08.24.

לקראת תום התקופה הוגשו המלצות בעקבות תוצאות המחקר שנערך בדבר מצב אוכלוסיית התור המצוי, והשפעת הציד החוקי על מין זה. תוצאות המחקר מראות כי ציד תור מצוי ככל הנראה אינו בר קיימא. המחקר הבהיר כי אוכלוסיות התור בישראל מצטמצמות ומצב המין מתדרדר, ומשכך הוא נדרש להגנה. המשך הציד של תור מצוי בישראל כחלק מעונת הציד יכול להביא לצמצום משמעותי של האוכלוסייה, ואף לפגיעה בלתי הפיכה במין זה. גם לפי דו"ח מצב הטבע בישראל לשנת 2023, בין השנים 2012 – 2021 חלה ירידה של 81.4% בשפע הפרטים של המין תור מצוי בישראל.

בעקבות המידע שהצטבר הוראת השעה הוארכה בשנה נוספת, והיא צפויה לפקוע ב- 31.8.25. לאור העיכוב בקידום הסדר קבוע לעניין זה, ולאור הצורך המיידי בהארכת האיסור על ציד השליו הנודד והתור המצוי בישראל על מנת למנוע פגיעה חמורה באוכלוסייתן של מינים אלה בתקופת הזמן הקרובה, נדרשת הארכה של הוראת השעה בשנה נוספת, וזאת עד להשלמת תיקון החקיקה הקבוע.

 



[1] י"פ התשנ"ו, מס' 4366, עמ' 1053.

[2] ס"ח התשט"ו,מס' 170, עמ' 10; התש"ן, מס' 1326, עמ' 180.

[3] ק"ת התש"ף, מס' 8762 עמ' 2744; התשפ"א, מס' 9594, עמ' 4052.