תזכיר חוק

א. שם החוק המוצע

חוק הכניסה לישראל (תיקון מס'...), התשפ"ה - 2025

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

מטרתו של ההסדר המוצע למנוע תמריץ לשהייה בלתי חוקית בישראל, כך שעם כניסתו לתוקף לא יוכלו שוהים בלתי חוקיים להכשיר את שהייתם בישראל, אלא בחלוף תקופות שייקבעו במסגרת ההסדר, בכפוף לנסיבות חריגות שייקבעו. הסדר זה יחול אף אם השוהה הבלתי חוקי נישא לבן זוג ישראלי. עוד בא ההסדר המוצע לקבוע כי לא יינתנו אשרה ורישיון ישיבה בישראל משיקולי ביטחון המדינה, שלום הציבור או פגיעה באינטרס ציבורי חיוני אחר.

חלק זה בהסדר המוצע פורסם בעבר בהצעות חוק הממשלה – 227, מיום יג' בכסלו התשס"ו (14 בדצמבר 2005) וכן בהצעות חוק הממשלה – 254 מיום טז' בתמוז התשס"ו (12 ביולי 2006) בשינויים מסוימים הנוגעים להוראת המעבר. ביום כ"ג בתמוז התשס"ו (19 ביולי 2006) התיקון עבר בקריאה ראשונה בכנסת.

בנוסף, מטרת ההסדר המוצע הינה למנוע את הפרקטיקה הנוהגת היום ולפיה יכול מי שכניסתו לישראל סורבה בהתאם להוראות החוק להגיש ערר גם כאשר הוא נמצא בישראל. ניהול ערר באופן זה בעוד המסורב מצוי במשמורת, מחייב עריכת הדיון במהירות, מבלי לתת אפשרות אמיתית למדינה לשטוח את עמדתה ומבלי לתת לבית הדין אפשרות להתעמק בסוגיות העומדות על הפרק. בצורה זו כופים מסורבי הכניסה על המדינה את הכנסתם אליה ומנסים לעכב את יציאתם מישראל, לעיתים ברגע האחרון, על ידי הגשת עררים. בהתאם להסדר המוצע יוכל מסורב כניסה אשר יצא מישראל, להגיש לאחר צאתו בקשה מסודרת לבחון את כניסתו לישראל.

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות

לא רלוונטי

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

לא רלוונטי

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

תזכיר חוק מטעם משרד הפנים:

תזכיר חוק הכניסה לישראל (תיקון מס'...), התשפ"ה - 2025

הוספת סעיף 6א	1.	בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב - 1952 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 6 יבוא:
		"סייגים למתן אשרה ורישיון ישיבה		6א.	(א) שר הפנים לא ייתן אשרה או רשיון ישיבה לפי סעיף 2(א)(1) עד(4) למבקש אשרה או רשיון כאמור (בסעיף זה - המבקש), בהתקיים אחד מאלה:
						(1) המבקש נכנס לישראל שלא כדין או שהה בה שלא כדין תקופה העולה על 30 ימים (בסעיף זה - שוהה שלא כדין);
						(2) מתן האשרה או הרשיון למבקש עלול לסכן את ביטחון המדינה או את שלום הציבור, או עלול לפגוע באינטרס ציבורי חיוני אחר.
					(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א)(1) רשאי שר הפנים ליתן אשרה או רשיון ישיבה כאמור באותו סעיף קטן, למבקש שהוא שוהה שלא כדין, בהתקיים אחד מאלה, לפי הענין:
						(1) לגבי מבקש ששהה בישראל שלא כדין במשך תקופה שאינה עולה על שלושה חודשים - חלפה שנה לפחות מהיום שהמבקש יצא את ישראל לאחר שהייתו כאמור;
						(2) לגבי מבקש ששהה בישראל שלא כדין במשך תקופה העולה על שלושה חודשים ואינה עולה על שנה - חלפו שנתיים לפחות מהיום שהמבקש יצא את ישראל לאחר שהייתו כאמור;
						(3) לגבי מבקש ששהה בישראל שלא כדין במשך תקופה העולה על שנה ואינה עולה על שלוש שנים - חלפו שלוש שנים לפחות מהיום שהמבקש יצא את ישראל לאחר שהייתו כאמור;
						(4) לגבי מבקש ששהה בישראל שלא כדין במשך תקופה העולה על שלוש שנים - חלפו חמש שנים לפחות מהיום שהמבקש יצא את ישראל לאחר שהייתו כאמור;
						(5) שר הפנים שוכנע כי הכניסה או השהייה שלא כדין של המבקש יסודה בטעות או בתקלה שבתום לב, או בנסיבות שלא היו בשליטתו;
						(6) שר הפנים שוכנע כי המבקש מזדהה עם מדינת ישראל ויעדיה וכי הוא או בן משפחתו פעלו פעולה של ממש לקידום הביטחון, הכלכלה, החברה, או ענין חשוב אחר של המדינה, או שוכנע כי מתן האשרה או הרשיון הם מענינה המיוחד של המדינה.
				(ג) שר הפנים, יקבע סוגי מבקשים, שהם שוהים שלא כדין, שלהם ניתן יהיה לתת אשרה ורשיון ישיבה כאמור בסעיף קטן (א), אף שלא מתקיימים בהם התנאים האמורים בסעיף קטן (ב), מטעמים הומניטריים מיוחדים שיקבע, ובלבד שהגשת בקשה לקבלת אזרחות ישראלית לפי סעיף 7 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952², לא תהווה עילה למתן אשרה או רשיון כאמור.
				(ד) מי שסורבה בקשתו לקבלת אשרה או רשיון ישיבה לפי סעיף 2(א)(3) או (4), לא יהיה רשאי להגיש בקשה חדשה לקבלת אשרה או רשיון כאמור, בתוך התקופה שיקבע שר הפנים, אלא אם כן חל שינוי מהותי בנסיבות שעל בסיסן הוגשה הבקשה שסורבה.
				(ה) הוראות סעיף זה יחולו גם על מתן אשרה או רשיון ישיבה כאמור בסעיף קטן (א), למי שהגיש בקשה לקבלת אזרחות ישראלית לפי סעיף 7 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952."
תיקון סעיף 10	2.	בסעיף 10 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא -
			"(ד) לא יידרש בית משפט, לרבות בית דין לעררים, לעתירה או לערר של מי שסורבה כניסתו לישראל כל עוד אותו אדם לא יצא מישראל.
			(ה) טען מי שסורבה כניסתו לישראל כאמור כי נשקפת סכנה לחייו או לגופו אם יוחזר למקום ממנו הגיע לישראל, ולא קבע קצין ביקורת הגבולות כי הטענה חסרת כל בסיס על פני הדברים, לא תחול הוראת סעיף קטן (ד).
			(ו) לאחר צאתו מישראל, יהא רשאי מי שסורבה כניסתו לישראל להגיש בקשה לבית המשפט או לבית הדין לעררים לדון בעתירה או בערר, אם הוגשו כאמור בסעיף קטן(ד), ומועד זה ייחשב למועד הגשת העתירה או הערר".
סייג לתחולה	3.	הוראות סעיף 6א(א)(1) לחוק העיקרי, כנוסחן בסעיף 1 לחוק זה, לא יחולו על מבקש שהוא שוהה שלא כדין כמשמעותו באותו סעיף, שמתקיים בו אחד מאלה:
			(1) הוא יצא מישראל, מרצונו, בתוך 90 ימים מיום תחילתו של חוק זה (בסעיף זה - יום התחילה);
			(2) הוא הגיש בקשה לקבלת אזרחות ישראלית לפי סעיף 7 לחוק האזרחות, התשי"ב- 1952 לפני יום התחילה, וביום התחילה טרם ניתנה החלטה בבקשתו, או שהגיש בקשה כאמור בתוך 90 ימים מיום התחילה.

דברי הסבר

כללי מטרתו של ההסדר המוצע למנוע תמריץ לשהייה בלתי חוקית בישראל, כך שעם כניסתו לתוקף לא יוכלו שוהים בלתי חוקיים להכשיר את שהייתם בישראל, אלא בחלוף תקופות שייקבעו במסגרת ההסדר, בכפוף לנסיבות חריגות שייקבעו. הסדר זה יחול אף אם השוהה בלתי חוקי נישא לישראלי. עוד בא ההסדר המוצע לקבוע כי לא יינתנו אשרה ורישיון ישיבה בישראל משיקולי ביטחון המדינה, שלום הציבור או פגיעה באינטרס ציבורי חיוני אחר.

סעיף 1 לסעיף 6א(א) המוצע

מוצע לקבוע כי מי שנכנס לישראל או שהה בה שלא כדין תקופה העולה על 30 ימים (להלן - שוהה שלא כדין), לא יוכל להכשיר את שהייתו בישראל ולקבל אשרה או רשיון לישיבת מעבר, לישיבת ביקור, לישיבת ארעי או לישיבת קבע.

עוד מוצע לקבוע כי שר הפנים לא ייתן אשרה או רשיון כאמור, כאשר מתן האשרה או הרשיון עלול לסכן את ביטחון המדינה או את שלום הציבור או עלול לפגוע באינטרס חיוני אחר.

לסעיף 6א(ב) המוצע

לפסקאות (1) עד (4)

מוצע לסייג את ההגבלה האמורה בסעיף 6א(א)(1) המוצע לענין שוהים שלא כדין ולקבוע כי במקרים שבהם מבקש האשרה או הרשיון יצא את ישראל לאחר ששהה בה שלא כדין, רשאי שר הפנים ליתן לו אשרה או רשיון, לאחר חלוף תקופה ממועד היציאה, כקבוע בסעיף המוצע. תקופה זו נקבעה באופן מדורג על פי משך השהות הבלתי חוקית - ככל שהמבקש שהה תקופה ארוכה יותר בישראל, שלא כדין, התקופה שבה יידרש להימצא מחוץ לישראל תהיה ארוכה יותר. תקופת היציאה המרבית הנדרשת לענין זה תהיה חמש שנים.

לפסקאות (5) ו-(6)

מוצע לאפשר לשר הפנים לתת אשרה או רשיון למי שהוא שוהה שלא כדין במקרים בהם שוכנע כי השהייה שלא כדין יסודה בטעות או בתקלה שבתום לב, או בנסיבות שלא היו בשליטתו של המבקש, או כאשר שוכנע שר הפנים כי מתן האשרה או הרשיון משרת אינטרס חשוב של המדינה.

לסעיף 6א(ג) המוצע

הסעיף מסמיך את שר הפנים לקבוע בתקנות, סוגי שוהים בלתי חוקיים שלהם ניתן יהיה לתת אשרה ורשיון מטעמים הומנטריים מיוחדים על אף שטרם חלפו התקופות הנזכרות בסעיף 6א(ב) המוצע, כגון מי שמטעמים רפואיים אינו יכול לצאת את ישראל טרם בחינת בקשתו לגופה. עם זאת מוצע להבהיר כי הגשת בקשה לקבלת אזרחות ישראלית מכוח סעיף 7 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952 (להלן-חוק האזרחות), היינו בשל נישואין לאזרח ישראלי, היא כשלעצמה, לא תהווה עילה למתן אשרה או רשיון כאמור.

לסעיף 6א(ד) המוצע

מוצע לקבוע כי מי שבקשתו למתן אשרה ורשיון לישיבת ארעי או לישיבת קבע סורבה, לא יהיה רשאי להגיש בקשה חדשה לאשרה או לרשיון כאמור אלא בחלוף תקופה שתיקבע בתקנות, אלא אם כן חל שינוי מהותי בנסיבות ששימשו יסוד לבקשה שסורבה, וזאת על מנת למנוע תופעה של הגשת בקשות חוזרות ונשנות למשרד הפנים על בסיס אותה תשתית עובדתית שעמדה ביסוד הסירוב.

לסעיף 6א(ה) המוצע

מוצע להבהיר כי הוראות סעיף 6א יחולו גם על מתן אשרה ורשיון ישיבה למי שנישא לאזרח ישראלי, ומכוח נישואיו מגיש בקשה לקבלת אזרחות ישראלית לפי סעיף 7 לחוק האזרחות (תהליך קבלת האזרחות לפי הסעיף האמור הוא הליך מדורג ותחילתו במתן אשרה ורשיון לישיבת ביקור ולאחר מכן לישיבת ארעי, לפי החוק, כאשר בחלוף מספר שנים ותוך עמידה בכל התנאים שהוצגו על ידי שר הפנים ניתן להשלים את הליך ההתאזרחות על ידי קבלת אזרחות ישראלית). בהתאם לכך, גם במצב זה לא ייתן שר הפנים אשרה או רשיון למי ששהה בישראל באופן בלתי חוקי תקופה העולה על 30 ימים, אף אם נישא לאזרח ישראלי, והכל בכפוף לתקופות הצינון ולהוראות המעבר שנקבעו בחוק המוצע.

סעיף 2 לסעיפים 10(ג)-(ה) המוצעים

סעיפים אלה קובעים כי עתירתו או עררו של מי שכניסתו לישראל סורבה, לא ישמעו, כל עוד אותו אדם לא יצא מישראל. יחד עם זאת, התיקון מסייג וקובע כי לא יחול מקום בו טוען המסורב כי נשקפת סכנה לחייו או לגופו אם יושב למקום ממנו הגיע לישראל, למעט כאשר קובע קצין ביקורת הגבולות כי הטענה חסרת בסיס על פני הדברים.

רק לאחר צאתו מישראל, יהיה רשאי מי שסורבה כניסתו לישראל להגיש עתירה או ערר לבית המשפט או לבית הדין לעררים. אם יבחר המסורב להגיש את העתירה או הערר עוד בעודו בישראל, ניתן יהיה לדון בהם רק לאחר צאתו ומועד זה ייחשב למועד הגשת העתירה או הערר.

תיקון זה בא למנוע את הפרקטיקה הנוהגת היום ולפיה יכול מסורב להגיש ערר גם כאשר הוא נמצא בישראל. העתירה מוגשת לרוב ברגע האחרון, ולעיתים לא מובא בפני בית הדין כל הבסיס העובדתי והרלוונטי החיוני לקיום הערר. ניהול ערר באופן זה בעוד המסורב מצוי במשמורת, מחייב עריכת הדיון במהירות, מבלי לתת אפשרות אמיתית למדינה לשטוח את עמדתה ומבלי לתת לבית הדין אפשרות להתעמק בסוגיות העומדות על הפרק. בצורה זו כופים מסורבי הכניסה על המדינה את הכנסתם אליה ומנסים לעכב את יציאתם מישראל, לעיתים ברגע האחרון, על ידי הגשת עררים. בנוסף, מוצא עצמו בית הדין דן בנושאים עקרוניים כבדרך אגב. יישום התיקון יאפשר למסורב אשר יצא מישראל, להגיש לאחר צאתו בקשה מסודרת לבחון את כניסתו לישראל. בדרך זו יתכן וחלק מהעררים יתייתרו ונמצא עצמנו חוסכים ניהול הליכים משפטיים שלא לצורך. פרט לכך, גם במקרים בהם יוגשו עתירה או ערר על החלטת הרשות, ניתן יהיה לנהל את הדיון לגופו, בצורה מעמיקה תוך שזכויות הצדדים נשמרות ביתר שאת.

סעיף 3 הסעיף המוצע קובע סייג לתחולת הוראות סעיף 6א(א)(1), כנוסחו המוצע בסעיף 1 להצעת החוק, לגבי שוהה שלא כדין שיצא מישראל מרצונו בתוך 90 ימים מיום תחילתו של החוק המוצע, וזאת על מנת לאפשר תקופת התארגנות לשוהים בלתי חוקיים המעוניינים לצאת את ישראל מרצונם טרם הפעלת הוראות החוק המוצע לגביהם.

עוד מוצע לקבוע סייג לתחולת סעיף 6א(א)(1) האמור לגבי מי שהגיש בקשה לקבלת אזרחות ישראלית מכוח נישואיו לאזרח ישראלי על פי סעיף 7 לחוק האזרחות, לפני תחילת החוק המוצע, ואשר עד יום התחילה טרם ניתנה החלטה בעניינו, וכן לגבי מי שהגיש בקשה כאמור בתוך 90 ימים מיום התחילה, וזאת כדי להגן על הסתמכותם של מי שנישאו בסמוך לפני תחילת החוק המוצע או מיד לאחריו.

ככל שמדובר במצב בו מתן האשרה או הרישיון עלול לסכן את ביטחון המדינה, שלום הציבור או לפגוע באינטרס ציבורי חיוני אחר אין מקום לתחולת הסייג ולא יינתנו לו אשרה ורישיון ישיבה בישראל.

יצוין כי הסייג האמור בסעיף 3(2) המוצע, לעניין סעיף 7 לחוק האזרחות, יחול גם על מי שביום תחילתו של החוק המוצע חלות לגביו הוראות חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב – 2022, ואשר הגיש בקשה לקבלת אזרחות לפי סעיף 7 האמור במועדים האמורים בסעיף המוצע.