תוכן עניינים

טיוטת צו 2

א. שם הצו המוצע. 2

ב. מטרת הצו המוצע והצורך בו. 2

ג. להלן נוסח טיוטת הצו המוצע:. 5

טיוטת צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (הוראת שעה מס'...), התשפ"ה-2025. 6

1. הוראת שעה. 6

"תוספת עשרים ושתיים.. 8

(כלל נוסף ישראלי 8 לפרק 87) 8

טור א' 8

מספר דגם.. 8

טור ב' 8

כינוי מסחרי על פי הרשום ברשיון הרכב. 8

טור ג' 8

סוג הנעה בהתאם להצהרת היבוא של הרכב. 8

טור ד' 8

נפח מנוע בסמ"ק.. 8

טור ה' 8

קבוצת רכבים.. 8

דברי הסבר. 13

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

טיוטת צו

 

א. שם הצו המוצע

צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (הוראת שעה מס'...), התשפ"ה-2025

 

 

ב. מטרת הצו המוצע והצורך בו

על פי חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שוק ייבוא הרכב בישראל מורכב מיבואנים ישירים, עקיפים וזעירים. החוק מבחין בין היבואנים בהתאם לאופי הקשר המסחרי שלהם עם יצרני הרכב, וקובע בהתאם את התנאים לקבלת רישיון, את החובות ואת המגבלות הרגולטוריות המוטלות עליהם. ההבחנה המשמעותית ביותר בין היבואנים הישירים ובין היבואנים העקיפים והזעירים היא הגורם ממנו הם רוכשים את הרכב – בעוד היבואנים הישירים קונים את הרכב ישירות מהיצרן, היבואנים העקיפים והזעירים רוכשים אותו מגורם מתווך.

בשוק הרכב הישראלי קיימת כוונה רגולטורית ארוכת שנים לקדם תחרות בין יבואנים עקיפים לבין יבואנים ישירים, אך בפועל, תחרות זו מוגבלת ונתקלת בחסמים משמעותיים. דברים אלה עולים כבר מדו"ח ועדת זליכה (2012) להגברת התחרותיות בענף הרכב בעקבות המלצותיה בוצעה רפורמת "חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב". על אף צעדים אלו, רמת התחרות בסגמנטים השונים של שוק הרכב נותרה נמוכה וריכוזית, ונתח השוק של היבואנים העקיפים והזעירים בין השנים 2023-2016 עומד עדיין על 2%-4% בלבד ומרוכז בעיקר בסגמנט רכבי היוקרה והמוניות. בבדיקה של מבקר המדינה (2022) נמצא כי ענף יבוא הרכבים הפרטיים בשנים 2019-2014 סבל מריכוזיות גבוהה וכי מספר יבואנים קטן מחזיק במרבית יבוא הרכבים. רמת התחרות בשוק לא השתנתה מאז באופן משמעותי ורוב מדדי התחרות נשארו יחסית זהים, וזאת על אף עלייה במספר היבואנים הישירים, ועלייה משמעותית במספר היבואנים העקיפים והזעירים מאז שנת 2019.

בדיקה אחרת שנעשתה על ידי הכלכלן הראשי במשרד האוצר על רווחי היבואנים בתחום הרכב בשנת 2022,  מצאה כי הרווח לפני מס של 12 היבואנים הגדולים בתחום הרכב נסק לרמתו הגבוהה ביותר בעשרים השנים האחרונות לפחות, עם גידול ריאלי של 35% בהשוואה לשנת 2021.[1] עוד נמצא כי רווחיהם של היבואנים העקיפים נמוכים משמעותית מרווחי היבואנים הישירים ומבקר המדינה מצא כי שיעור הרווח של היבואנים הישירים גבוה וחריג לענף המסחר.

הממצאים השונים מצביעים על ריכוזיות ורווחיות חריגה בקרב יבואני הרכב הגדולים. בדו"ח זליכה צוין כי, החסם המהותי ביותר הוא הסכמי הבלעדיות של היבואנים הישירים, המאפשרים להם להיות היחידים שמייבאים לארץ רכבים שנרכשו ישירות מהיצרן, וכן את היכולת לקבל מהיצרן הנחה לכמות רכבים. הסכם זה מציב אותם באופן אינהרנטי בעמדה טובה יותר אל מול היבואנים העקיפים שיכולים לרכוש את אותו הרכב בדיוק רק דרך מתווך, ולכן בוודאות יהיה גורם נוסף בשרשרת הייצור שיגזור רווח מהמכירה, ועל כן לרוב מחיר הרכישה לכשעצמו יהיה גבוה יותר מלכתחילה.

גורם נוסף המשפיע לשלילה על כניסת יבואנים עקיפים לשוק, הוא מבנה מס הקניה לרכב בישראל. מס הקניה הוא מס אחוזי ממחיר הייבוא של הרכב, כולל עלויות שילוח וביטוח (מחיר CIF). מס קנייה אחוזי מושפע במישרין ממחיר ה-CIF ובהתאם עשוי ליצור פער מיסוי בין היבואנים בנוסף לפער הראשוני במחיר הייבוא. תופעה זו קיימת בכל מיסוי אחוזי, ומתרחשת גם למשל במכס החל על מוצרים רבים. אך לאור המאפיינים הספציפיים של שוק הרכב בישראל, השיעור הגבוה של מס הקנייה (83%) והיקף המס הנומינלי המשולם פר רכב, בתחום זה התופעה משמעותית הרבה יותר ומקטינה את יכולת התחרות של היבואנים העקיפים. זאת, כאשר בסגמנטים מקבילים בהם רמת המס אינה כה גבוהה, מערכת המס אינה מהווה חסם משמעותי לחדירת היבואנים העקיפים לשוק, והיבואנים העקיפים רושמים הצלחה משמעותית יותר במאמצי החדירה, כמו לדוגמה בענף המוניות.

נוכח המאפיינים הייחודיים והמורכבות של שוק יבוא הרכבים לישראל, והרצון לעודד ייבוא של רכבים ביבוא מקביל לצורך הגברת התחרות בענף, מוצע בתיקון זה מנגנון שמטרתו צמצום עלויות המיסוי הנוספות המושתות על היבואנים העקיפים בלבד. המנגנון המוצע צפוי, לצמצם את הפער הקיים היום בענף הרכב שבשלו מוטל מס שונה על מוצרים זהים, ולצמצם את היתרון התחרותי שנוצר ליבואנים ישירים בתחום הרכב בעקבות מבנה מס הקניה. המנגנון המוצע עשוי לקדם כניסה של גורמים נוספים לתחום יבוא  הרכבים, באופן מידתי ומתאים למצב הנוכחי.

בצו זה מוצע כי לרכבים המיובאים ביבוא המקביל ייקבע לכל קבוצת רכבים מס קצוב נורמטיבי המביא לקירוב למס הקניה ששולם על רכבים אלו על ידי כלל היבואנים, וזאת ללא גילוי נתונים מסחריים סודיים של היבואנים הישירים. כך המנגנון המוצע יאפשר ליבואנים העקיפים להתחרות באופן שוויוני יותר. המנגנון המוצע בצו זה הינו הוראת שעה לשנתיים בלבד (2027-2026) במהלכן תינתן ליבואנים העקיפים האפשרות לנצל את המנגנון ככל שהוא אכן ייטיב איתם. ניתוח נתוני הייבוא העקיף והיקף השימוש במנגנון יסייעו בהמשך בגיבוש מתווה כולל וארוך טווח יותר במיסי הקניה לרכב.

על מנת לעודד תחרות ולמנוע ניצול לרעה של מנגנון המיסוי, מוצע כי המתווה המוצע בצו זה יחול רק לעניין יבואנים עקיפים שאינם יבואנים ישירים של דגמי הרכבים עליהם חל הצו ושאין קשרי בעלות בינם לבין יבואנים ישירים כאמור.

המנגנון מתמקד בפלח המרכזי של שוק הרכב החדש מכיוון שלהכנסת תחרות בסגמנט הזה יש את הפוטנציאל הרב ביותר להשפיע על מחירי הרכבים ועל יוקר המחיה ורווחת הצרכנים. על כן, ההסדר מראש חל רק על רכבים פרטיים שאין להם מסלולי פטור ייחודיים (כגון מוניות) ומרשימת הדגמים הוצאו רכבים שאינם מיועדים לחלק הארי של ציבור צרכני הרכבים החדשים. בשל סיבה זו, בוצע סינון על קבוצת הדגמים ומתוכם הוצאו דגמים של רכבי יוקרה (דגמים שמחיר המחירון שלהם עולה על 300 אלף ₪), דגמים של רכבים פרטיים שמשקלם עולה על 3.5 טון, דגמים שיובאו מהם פחות מ-50 יחידות בשנת 2024 וכן דגמים עם ערכים קיצוניים.

כמו כן, המנגנון לא מתייחס לרכבים בעלי הנעה חשמלית ממספר סיבות: זה אינו הפלח המרכזי בשוק הרכב; עד היום מס הקניה על רכב חשמלי היה נמוך יותר ועל כן מייצר פחות עיוות תחרותי; ייבוא הרכבים החשמליים עדיין בשלבי התפתחות מבחינת יצרנים, דגמים ויבואנים וכן מבחינת מערכת המס - מס הקניה על רכבים חשמליים עובר בשנים האחרונות עדכונים תכופים, משמעותיים ורבים.

 במנגנון המוצע נקבעו 10 קבוצות רכבים אליהן שוייכו כל דגמי הרכבים שלא הוחרגו כאמור לעיל. קבוצות הרכבים נבנו על בסיס חלוקה של מחירי המחירונים הרלוונטיים, כלומר ממחיר המחירון הנמוך הקיים העומד על 90 אלף ש"ח ועד למחיר מחירון מקסימלי של 300 אלף ש"ח שהוא הרף מעליו משולם מס יוקרה ועל רכבים אלו המנגנון המוצע בצו זה לא יחול. דגמי הרכבים חולקו לקבוצות על פי ממוצע מחיר המחירון שלהם (כולל מע"מ למחיר מחירון ממוצע. אם קיימים מספר מחירי מחירונים לדגם הרכב, הדגם שויך לקבוצה על פי הממוצע המשוקלל של מחירי המחירונים השונים). כאמור לכל קבוצת רכבים נקבע מס קניה קצוב (לפני ציון ירוק ואביזרי בטיחות שיקבעו על פי פרטי הרכב כרגיל) שחושב בהתבסס על ממוצע משוקלל של מחיר הייבוא (CIF) של כל הדגמים הכלולים בקבוצה ובקבוצות הצמודות, כפול 83%.  התוספת העשרים ושתיים לצו תעריף המכס המוצעת בצו זה תכלול רשימה מלאה של חלוקת דגמי הרכבים לקבוצות הרכבים.

יצוין, כי אין הכוונה במנגנון המיסוי המוצע בצו זה לתת "הנחה" ליבואנים העקיפים על פני היבואנים הישירים, אלא להשוות עד כמה שאפשר, ותוך שמירה על סודיות הנתונים המסחריים של היבואנים הישירים ועל פשטות מערכת המס, את מס הקנייה שמשלמים היבואנים העקיפים לזה שמשלמים היבואנים הישירים. על מנת שלא לגלות את הנתונים המסחריים הסודיים של כלל יבואני הרכבים, מס הקנייה הקצוב נקבע לכל קבוצת דגמים בעלי מחיר מחירון ממוצע קרוב, על ידי ממוצע משוקלל של אותם הדגמים.

שיטת המס המוצעת בצו זה גובשה באופן שייצר איזון בין קירוב המס שישלמו היבואנים העקיפים למס שמשלמים היבואנים הישירים לדגם דומה, סבירות תפעולית, צמצום הפגיעה האפשרית בהכנסות המדינה, אי חשיפת מידע מסחרי רגיש, ואפקטיביות מבחינת ההשפעה על התחרות. תוצאות אלו יוצרות קירוב מספק למס הקנייה שמשלמים היבואנים הישירים עבור אותם דגמים, ולכן מגדילות את יכולת התחרות של היבואנים העקיפים.

הכללים החלים על מיסוי של רכבים מעוגנים בפרק 87 לצו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין, התשע"ז-2017 (להלן- צו תעריף המכס). בצו זה מוצע לבצע תיקונים שונים בצו תעריף המכס במטרה לשנות את המס החל על רכבים המיובאים על ידי יבואנים עקיפים ולהטמיע את שינויי המיסוי שתוארו לעיל. בתוך כך, מוצע להוסיף לכללים נוספים (ישראליים) לפרק 87 לצו תעריף המכס את כלל 8 במסגרתו ייקבעו ההגדרות הרלוונטיות לעניין זה, וכן ייקבעו קבוצות של דגמי רכבים ומס הקניה הקצוב החל לעניין כל קבוצה.

מוצע לקבוע בכלל 8 הגדרות ל"יבואן ישיר" ו"יבואן עקיף", כך שלעניין זה תחול ההגדרה הקבועה בסעיף 2 לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016.

מוצע להגדיר "רכב מדגם מזכה" ככזה אשר עומד בפרמטרים המפורטים בתוספת העשרים ושתיים המוצעת.  דגמי הרכבים בתוספת זו נוצרו על פי 3 פרמטרים: הכינוי המסחרי של הרכב, בהתאם למופיע ברישיון הרכב,  סוג הנעה, בהתאם להצהרת הייבוא של הרכב ונפח מנוע.

בעת ייבוא רכב מדגם מזכה על ידי יבואן לגביו חל ההסדר המוצע, יוכל היבואן לבחור האם לשלם מס קנייה על פי מס הקנייה הרגיל או על פי מס הקנייה שהוא זכאי לו על פי הסדר זה. אם דגם הרכב המיובא אינו כלול באף אחת מהקבוצות בטבלה שבתוספת העשרים ושתיים, לא יוכל היבואן העקיף לבחור בהסדר זה ומס הקנייה לרכב יחושב כפי שהוא מחושב היום. יובהר כי ההסדר המוצע בצו זה לא ישפיע על חבות תשלום המכס של היבואן.  

 

 

 

ג. להלן נוסח טיוטת הצו המוצע:

 

טיוטת צו מטעם משרד האוצר:

טיוטת צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (הוראת שעה מס'...), התשפ"ה-2025

 

 

 

 

___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)

 (חמ 3-1906-ת1)

 

__________________

בצלאל סמוטריץ'

שר האוצר

 

 

 

דברי הסבר

על פי חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שוק ייבוא הרכב בישראל מורכב מיבואנים ישירים, עקיפים וזעירים. החוק מבחין בין היבואנים בהתאם לאופי הקשר המסחרי שלהם עם יצרני הרכב, וקובע בהתאם את התנאים לקבלת רישיון, את החובות ואת המגבלות הרגולטוריות המוטלות עליהם. ההבחנה המשמעותית ביותר בין היבואנים הישירים ובין היבואנים העקיפים והזעירים היא הגורם ממנו הם רוכשים את הרכב – בעוד היבואנים הישירים קונים את הרכב ישירות מהיצרן, היבואנים העקיפים והזעירים רוכשים אותו מגורם מתווך.

בשוק הרכב הישראלי קיימת כוונה רגולטורית ארוכת שנים לקדם תחרות בין יבואנים עקיפים לבין יבואנים ישירים, אך בפועל, תחרות זו מוגבלת ונתקלת בחסמים משמעותיים. דברים אלה עולים כבר מדו"ח ועדת זליכה (2012) להגברת התחרותיות בענף הרכב בעקבות המלצותיה בוצעה רפורמת "חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב". על אף צעדים אלו, רמת התחרות בסגמנטים השונים של שוק הרכב נותרה נמוכה וריכוזית, ונתח השוק של היבואנים העקיפים והזעירים בין השנים 2023-2016 עומד עדיין על 2%-4% בלבד ומרוכז בעיקר בסגמנט רכבי היוקרה והמוניות. בבדיקה של מבקר המדינה (2022) נמצא כי ענף יבוא הרכבים הפרטיים בשנים 2019-2014 סבל מריכוזיות גבוהה וכי מספר יבואנים קטן מחזיק במרבית יבוא הרכבים. רמת התחרות בשוק לא השתנתה מאז באופן משמעותי ורוב מדדי התחרות נשארו יחסית זהים, וזאת על אף עלייה במספר היבואנים הישירים, ועלייה משמעותית במספר היבואנים העקיפים והזעירים מאז שנת 2019.

בדיקה אחרת שנעשתה על ידי הכלכלן הראשי במשרד האוצר על רווחי היבואנים בתחום הרכב בשנת 2022,  מצאה כי הרווח לפני מס של 12 היבואנים הגדולים בתחום הרכב נסק לרמתו הגבוהה ביותר בעשרים השנים האחרונות לפחות, עם גידול ריאלי של 35% בהשוואה לשנת 2021.[7] עוד נמצא כי רווחיהם של היבואנים העקיפים נמוכים משמעותית מרווחי היבואנים הישירים ומבקר המדינה מצא כי שיעור הרווח של היבואנים הישירים גבוה וחריג לענף המסחר.

הממצאים השונים מצביעים על ריכוזיות ורווחיות חריגה בקרב יבואני הרכב הגדולים. בדו"ח זליכה צוין כי, החסם המהותי ביותר הוא הסכמי הבלעדיות של היבואנים הישירים, המאפשרים להם להיות היחידים שמייבאים לארץ רכבים שנרכשו ישירות מהיצרן, וכן את היכולת לקבל מהיצרן הנחה לכמות רכבים. הסכם זה מציב אותם באופן אינהרנטי בעמדה טובה יותר אל מול היבואנים העקיפים שיכולים לרכוש את אותו הרכב בדיוק רק דרך מתווך, ולכן בוודאות יהיה גורם נוסף בשרשרת הייצור שיגזור רווח מהמכירה, ועל כן לרוב מחיר הרכישה לכשעצמו יהיה גבוה יותר מלכתחילה.

גורם נוסף המשפיע לשלילה על כניסת יבואנים עקיפים לשוק, הוא מבנה מס הקניה לרכב בישראל. מס הקניה הוא מס אחוזי ממחיר הייבוא של הרכב, כולל עלויות שילוח וביטוח (מחיר CIF). מס קנייה אחוזי מושפע במישרין ממחיר ה-CIF ובהתאם עשוי ליצור פער מיסוי בין היבואנים בנוסף לפער הראשוני במחיר הייבוא. תופעה זו קיימת בכל מיסוי אחוזי, ומתרחשת גם למשל במכס החל על מוצרים רבים. אך לאור המאפיינים הספציפיים של שוק הרכב בישראל, השיעור הגבוה של מס הקנייה (83%) והיקף המס הנומינלי המשולם פר רכב, בתחום זה התופעה משמעותית הרבה יותר ומקטינה את יכולת התחרות של היבואנים העקיפים. זאת, כאשר בסגמנטים מקבילים בהם רמת המס אינה כה גבוהה, מערכת המס אינה מהווה חסם משמעותי לחדירת היבואנים העקיפים לשוק, והיבואנים העקיפים רושמים הצלחה משמעותית יותר במאמצי החדירה, כמו לדוגמה בענף המוניות.

נוכח המאפיינים הייחודיים והמורכבות של שוק יבוא הרכבים לישראל, והרצון לעודד ייבוא של רכבים ביבוא מקביל לצורך הגברת התחרות בענף, מוצע בתיקון זה מנגנון שמטרתו צמצום עלויות המיסוי הנוספות המושתות על היבואנים העקיפים בלבד. המנגנון המוצע צפוי, לצמצם את הפער הקיים היום בענף הרכב שבשלו מוטל מס שונה על מוצרים זהים, ולצמצם את היתרון התחרותי שנוצר ליבואנים ישירים בתחום הרכב בעקבות מבנה מס הקניה. המנגנון המוצע עשוי לקדם כניסה של גורמים נוספים לתחום יבוא  הרכבים, באופן מידתי ומתאים למצב הנוכחי.

בצו זה מוצע כי לרכבים המיובאים ביבוא המקביל ייקבע לכל קבוצת רכבים מס קצוב נורמטיבי המביא לקירוב למס הקניה ששולם על רכבים אלו על ידי כלל היבואנים, וזאת ללא גילוי נתונים מסחריים סודיים של היבואנים הישירים. כך המנגנון המוצע יאפשר ליבואנים העקיפים להתחרות באופן שוויוני יותר. המנגנון המוצע בצו זה הינו הוראת שעה לשנתיים בלבד (2027-2026) במהלכן תינתן ליבואנים העקיפים האפשרות לנצל את המנגנון ככל שהוא אכן ייטיב איתם. ניתוח נתוני הייבוא העקיף והיקף השימוש במנגנון יסייעו בהמשך בגיבוש מתווה כולל וארוך טווח יותר במיסי הקניה לרכב.

על מנת לעודד תחרות ולמנוע ניצול לרעה של מנגנון המיסוי, מוצע כי המתווה המוצע בצו זה יחול רק לעניין יבואנים עקיפים שאינם יבואנים ישירים של דגמי הרכבים עליהם חל הצו ושאין קשרי בעלות בינם לבין יבואנים ישירים כאמור.

המנגנון מתמקד בפלח המרכזי של שוק הרכב החדש מכיוון שלהכנסת תחרות בסגמנט הזה יש את הפוטנציאל הרב ביותר להשפיע על מחירי הרכבים ועל יוקר המחיה ורווחת הצרכנים. על כן, ההסדר מראש חל רק על רכבים פרטיים שאין להם מסלולי פטור ייחודיים (כגון מוניות) ומרשימת הדגמים הוצאו רכבים שאינם מיועדים לחלק הארי של ציבור צרכני הרכבים החדשים. בשל סיבה זו, בוצע סינון על קבוצת הדגמים ומתוכם הוצאו דגמים של רכבי יוקרה (דגמים שמחיר המחירון שלהם עולה על 300 אלף ₪), דגמים של רכבים פרטיים שמשקלם עולה על 3.5 טון, דגמים שיובאו מהם פחות מ-50 יחידות בשנת 2024 וכן דגמים עם ערכים קיצוניים.

כמו כן, המנגנון לא מתייחס לרכבים בעלי הנעה חשמלית ממספר סיבות: זה אינו הפלח המרכזי בשוק הרכב; עד היום מס הקניה על רכב חשמלי היה נמוך יותר ועל כן מייצר פחות עיוות תחרותי; ייבוא הרכבים החשמליים עדיין בשלבי התפתחות מבחינת יצרנים, דגמים ויבואנים וכן מבחינת מערכת המס - מס הקניה על רכבים חשמליים עובר בשנים האחרונות עדכונים תכופים, משמעותיים ורבים.

 במנגנון המוצע נקבעו 10 קבוצות רכבים אליהן שוייכו כל דגמי הרכבים שלא הוחרגו כאמור לעיל. קבוצות הרכבים נבנו על בסיס חלוקה של מחירי המחירונים הרלוונטיים, כלומר ממחיר המחירון הנמוך הקיים העומד על 90 אלף ש"ח ועד למחיר מחירון מקסימלי של 300 אלף ש"ח שהוא הרף מעליו משולם מס יוקרה ועל רכבים אלו המנגנון המוצע בצו זה לא יחול. דגמי הרכבים חולקו לקבוצות על פי ממוצע מחיר המחירון שלהם (כולל מע"מ למחיר מחירון ממוצע. אם קיימים מספר מחירי מחירונים לדגם הרכב, הדגם שויך לקבוצה על פי הממוצע המשוקלל של מחירי המחירונים השונים). כאמור לכל קבוצת רכבים נקבע מס קניה קצוב (לפני ציון ירוק ואביזרי בטיחות שיקבעו על פי פרטי הרכב כרגיל) שחושב בהתבסס על ממוצע משוקלל של מחיר הייבוא (CIF) של כל הדגמים הכלולים בקבוצה ובקבוצות הצמודות, כפול 83%.  התוספת העשרים ושתיים לצו תעריף המכס המוצעת בצו זה תכלול רשימה מלאה של חלוקת דגמי הרכבים לקבוצות הרכבים.

יצוין, כי אין הכוונה במנגנון המיסוי המוצע בצו זה לתת "הנחה" ליבואנים העקיפים על פני היבואנים הישירים, אלא להשוות עד כמה שאפשר, ותוך שמירה על סודיות הנתונים המסחריים של היבואנים הישירים ועל פשטות מערכת המס, את מס הקנייה שמשלמים היבואנים העקיפים לזה שמשלמים היבואנים הישירים. על מנת שלא לגלות את הנתונים המסחריים הסודיים של כלל יבואני הרכבים, מס הקנייה הקצוב נקבע לכל קבוצת דגמים בעלי מחיר מחירון ממוצע קרוב, על ידי ממוצע משוקלל של אותם הדגמים.

שיטת המס המוצעת בצו זה גובשה באופן שייצר איזון בין קירוב המס שישלמו היבואנים העקיפים למס שמשלמים היבואנים הישירים לדגם דומה, סבירות תפעולית, צמצום הפגיעה האפשרית בהכנסות המדינה, אי חשיפת מידע מסחרי רגיש, ואפקטיביות מבחינת ההשפעה על התחרות. תוצאות אלו יוצרות קירוב מספק למס הקנייה שמשלמים היבואנים הישירים עבור אותם דגמים, ולכן מגדילות את יכולת התחרות של היבואנים העקיפים.

הכללים החלים על מיסוי של רכבים מעוגנים בפרק 87 לצו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין, התשע"ז-2017 (להלן- צו תעריף המכס). בצו זה מוצע לבצע תיקונים שונים בצו תעריף המכס במטרה לשנות את המס החל על רכבים המיובאים על ידי יבואנים עקיפים ולהטמיע את שינויי המיסוי שתוארו לעיל. בתוך כך, מוצע להוסיף לכללים נוספים (ישראליים) לפרק 87 לצו תעריף המכס את כלל 8 במסגרתו ייקבעו ההגדרות הרלוונטיות לעניין זה, וכן ייקבעו קבוצות של דגמי רכבים ומס הקניה הקצוב החל לעניין כל קבוצה.

מוצע לקבוע בכלל 8 הגדרות ל"יבואן ישיר" ו"יבואן עקיף", כך שלעניין זה תחול ההגדרה הקבועה בסעיף 2 לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016.

מוצע להגדיר "רכב מדגם מזכה" ככזה אשר עומד בפרמטרים המפורטים בתוספת העשרים ושתיים המוצעת.  דגמי הרכבים בתוספת זו נוצרו על פי 3 פרמטרים: הכינוי המסחרי של הרכב, בהתאם למופיע ברישיון הרכב,  סוג הנעה, בהתאם להצהרת הייבוא של הרכב ונפח מנוע.

בעת ייבוא רכב מדגם מזכה על ידי יבואן לגביו חל ההסדר המוצע, יוכל היבואן לבחור האם לשלם מס קנייה על פי מס הקנייה הרגיל או על פי מס הקנייה שהוא זכאי לו על פי הסדר זה. אם דגם הרכב המיובא אינו כלול באף אחת מהקבוצות בטבלה שבתוספת העשרים ושתיים, לא יוכל היבואן העקיף לבחור בהסדר זה ומס הקנייה לרכב יחושב כפי שהוא מחושב היום. יובהר כי ההסדר המוצע בצו זה לא ישפיע על חבות תשלום המכס של היבואן.  

השפעה על הכנסות המדינה ממסים

צפויה הפחתה של כ-10 מיליון ש"ח בהכנסות המדינה ממסים.