טיוטת תקנות

 

א. שם התקנות המוצעות

טיוטת תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת שטוקהולם בדבר מזהמים אורגניים בלתי פריקים), תשפ"ה-2025

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

מטרת התקנות היא יישום הוראות אמנת שטוקהולם בדבר מזהמים אורגנים בלתי פריקים (Stockholm Convention on Persistence Organic Pollutant), משנת 2004 של ארגון האומות המאוחדות (להלן – "האמנה" או "אמנת שטוקהולם"). ישראל חתמה על האמנה בשנת 2001 וכיום היא אחת המדינות היחידות בעולם שטרם אישררו אותה. אמנת שטוקהולם עוסקת בהגבלת תפוצת מזהמים אורגניים בלתי פריקים בעלי השפעות שליליות על בריאות האדם והסביבה, המצטברים במערכות יבשתיות וימיות ובעלי יכולת נדידה למרחקים ממקור הזיהום. לאור הסיכונים הנובעים מהמזהמים האמורים, האמנה כוללת מגבלות על ייצור, ייבוא, ייצוא ושימוש במזהמים אלה.

לצורך אשרור האמנה בישראל, נערכה עבודה מקצועית מקיפה למיפוי דרישות האמנה אל מול המצב הקיים בישראל. נמצא כי ישראל עומדת, ככלל, בסטנדרטים שנקבעו באמנה בהתייחס להיבטים רבים, באמצעות כלים רגולטוריים קיימים. יחד עם זאת, קיימים פערים מסוימים אל מול דרישות האמנה, בהיעדר סמכויות מתאימות להגבלה ואיסור של ייצור, סחר ושימוש במזהמים המנויים שבאמנה. מכאן הצורך בהתקנת תקנות המטילות מגבלות על עיסוק במזהמים אורגנים בלתי פריקים, לצורך אשרור האמנה.

התקנות המוצעות יחולו על 12 המזהמים הראשונים, שהם הבסיס לאישרור האמנה. בנוסף, לאור המידע ביחס לעיסוקים הקיימים בישראל בתרכובות PFAS, מוצע לכלול בתחולת התקנות גם 4 מזהמים ממשפחת ה- PFAS המנויים באמנה. המזהמים בתקנות המוצעות משמשים כמעכבי בעירה, חומר מבודד בשנאים, יישומים בפלסטיק, פולימרים, צבעים, דבקים ועוד.

 

הליך RIA

במסגרת גיבוש טיוטת תקנות אלה נערך הליך הערכת השפעות האסדרה במשרד להגנת הסביבה. ככלל,  התקנות המוצעות מיישמות את דרישות האמנה, בשים לב להסדרים שנקבעו בתקנות שנקבעו באיחוד האירופי לאותה מטרה, וזאת כאמור לגבי חלק מהמזהמים המנויים באמנה שלגביהם קיים מידע בדבר קיומם או העדרם של שימושים קיימים בישראל, וכן קיומן של חלופות למזהמים אלה.

 

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

 

טיוטת תקנות מטעם משרד המשרד להגנת הסביבה:

טיוטת תקנות החומרים המסוכנים(יישום אמנת שטוקהולם בדבר מזהמים אורגניים בלתי פריקים), תשפ"ה-2025

 

 

___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)

(חמ _____-3)

 

__________________

עדית סילמן

השרה להגנת הסביבה

 

דברי הסבר

 

כללי

מטרת התקנות היא יישום הוראות אמנת שטוקהולם בדבר מזהמים אורגנים בלתי פריקים (Stockholm Convention on Persistence Organic Pollutant), משנת 2004 של ארגון האומות המאוחדות (להלן – "האמנה" או "אמנת שטוקהולם"). ישראל חתמה על האמנה בשנת 2001 וכיום היא אחת המדינות היחידות בעולם שטרם אישררו אותה.

אמנת שטוקהולם עוסקת בהגבלת תפוצת מזהמים אורגניים בלתי פריקים בעלי השפעות שליליות על בריאות האדם והסביבה, המצטברים במערכות יבשתיות וימיות ובעלי יכולת נדידה למרחקים ממקור הזיהום. לאור הסיכונים הנובעים מהמזהמים האמורים, האמנה כוללת מגבלות על ייצור, ייבוא, ייצוא ושימוש במזהמים אלה.

בעת כניסתה לתוקף של האמנה בשנת 2004, כללה האמנה 12 מזהמים ראשונים, המכונים "initial POPs", המהווים בסיס לאשרור האמנה (להלן: "12 המזהמים הראשונים")[9]. בהמשך, במסגרת כינוסי הצדדים לאמנה (COP), הורחבה רשימת המזהמים המנויה באמנה, ובשנת 2023 נכללו בה 34 מזהמים. בשנת 2026 האמנה צפויה לחול על 37 מזהמים אורגנים בלתי פריקים.

 

להלן עיקרי דרישות האמנה:

א. איסור ייצור, שימוש, יבוא ויצוא של המזהמים המפורטים בנספח A לאמנה - האמנה מונה 33 מזהמים אורגנים בלתי פריקים בנספח A. 

ב. הגבלה על ייצור, שימוש, יבוא ויצוא של המזהמים המפורטים בנספח B לאמנה- האמנה מונה 2 מזהמים בנספח B.

  ג.  שימושים מותרים – האמנה מאפשרת רשימה של שימושים מותרים וסייגים לגבי ההגבלות והאיסורים החלים על המזהמים השונים. ככלל, הפטורים והסייגים הם מוגבלים בזמן. לכל מדינה האפשרות להגיש למזכירות האמנה בקשה מוגבלת בזמן של 5 שנים ולא יותר מ- 10 שנים לפטור ספציפי (specific exemption) לשימוש או ייצור מתוך השימושים המותרים באמנה לאותו מזהם. הפטור מותנה בכך שביום הגשת הבקשה, למדינה אחרת שאשררה את האמנה יש פטור בתוקף. המדינה שמגישה את הבקשה צריכה לנמק את הבקשה ולדווח למזכירות האמנה על השימוש שנעשה במדינה באותו מזהם אורגני בלתי פריק.

ד. נקיטת אמצעים לצמצום או למניעת פליטות מייצור בלתי מכוון של המזהמים האורגנים, המפורטים בנספח C לאמנה- האמנה מונה 7 מזהמים בנספח  Cכאשר 5  מהם נמנים גם בנספח A. לגבי  המזהמים בנספח C כל מדינה חברה נדרשת להגיש תכנית פעולה לצמצום הפליטות וכלים לזיהוי מקורות פליטה, בתוך שנתיים מיום אשרור האמנה עבור המזהמים שהמדינה אשררה את האמנה לגביהם.

ה. נקיטת אמצעים לצמצום או לביטול פליטות ממצבורים ומפסולות של מזהמים אורגנים באופן שאינו פוגע בסביבה.

  ו.  זיהוי מקורות המזהמים האורגנים הבלתי פריקים וגיבוש תכנית יישום לאומית לניהול צמצום השימוש בהם - יש להגיש את תכנית היישום הלאומית בתוך שנתיים מיום אשרור האמנה.

 

לצורך אשרור האמנה בישראל, נערכה עבודה מקצועית מקיפה למיפוי דרישות האמנה אל מול המצב הקיים בישראל. נמצא כי ישראל עומדת, ככלל, בסטנדרטים שנקבעו באמנה בהתייחס להיבטים רבים, באמצעות כלים רגולטוריים קיימים. יחד עם זאת, קיימים פערים מסוימים אל מול דרישות האמנה, בהיעדר סמכויות מתאימות להגבלה ואיסור של ייצור, סחר ושימוש במזהמים המנויים שבאמנה. מכאן הצורך בהתקנת תקנות המטילות מגבלות על עיסוק במזהמים אורגנים בלתי פריקים, לצורך אשרור האמנה.

התקנות המוצעות יחולו על 12 המזהמים הראשונים, שהם כאמור הבסיס לאישרור האמנה. בנוסף, לאור המידע ביחס לעיסוקים הקיימים בישראל בתרכובות PFAS, מוצע לכלול בתחולת התקנות גם 4 מזהמים ממשפחת ה- PFAS המנויים באמנה[10]. המזהמים בתקנות המוצעות משמשים כמעכבי בעירה, חומר מבודד בשנאים, יישומים בפלסטיק, פולימרים, צבעים, דבקים ועוד.

החומרים המנויים באמנה נכללים ברשימת החומרים המסוכנים שבתוספת השנייה לחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993 (להלן – החוק או חוק החומרים המסוכנים) (פריטים 10, 65, 66, 72, 155, 178 לתוספת השנייה). חוק החומרים המסוכנים מסמיך את השרה להגנת הסביבה לאסדר את כלל ההיבטים הנוגעים לחומרים מסוכנים, ולפיכך מוצע להתקין את התקנות מכוחו. בנוסף, מוצע להתקין את התקנות גם מכוח סעיף 67(א) לחוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, תשע"ב-2012 (להלן – חוק ציוד אלקטרוני), וזאת לעניין ההיבטים הנוגעים לטיפול בפסולת המכילה מזהמים אורגניים בלתי פריקים שמקורה בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות.

בהתאם להוראות חוק חומרים מסוכנים, הסמכות להתקנת תקנות מכוחו תופעל על בסיס גישה סביבתית משולבת ובהתאם להסדרים המקובלים באסדרה הנוהגת במדינות האיחוד האירופי (ראו סעיף 13א(א) לחוק חומרים מסוכנים, כנוסחו לפי חוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי)(תיקוני חקיקה), התשפ"ד-2024).

בהתאם לכך, ההוראות המוצעות בתקנות אלה מתבססות על הוראות האמנה, ועל תקנות האיחוד האירופי להסדרת השימוש במזהמים אורגנים בלתי פריקים Regulation 1021\2019-of the European Parliament and of the Council of 20 June 2019 on persistent organic pollutants (להלן- תקנות POPS), ובנושא כמות מזערית למזהם PFCA, גם על רגולציה הייעודית של האיחוד האירופי לרישום, הערכה ורישוי של כימיקלים (להלן- רגולציית REACH) - Regulation (EC) No 1907/2006 of the European Parliament and of the Council of 18 December 2006 concerning the Registration, Evaluation, Authorisation and Restriction of Chemicals (REACH)

 

לתקנה 1   כפי שמקובל בתקנות אחרות מסוג זה, מוצע לקבוע כי מטרת התקנות היא ליישם בחקיקה הישראלית את הוראות אמנת שטוקהולם, ולהגביל את הייצור, השיווק, השימוש והייצוא של מזהמים אורגניים בלתי-פריקים, על מנת להגן על בריאות הציבור והסביבה מפני מזהמים אורגניים בלתי פריקים.

תקנה 2     מוצעות הגדרות בתקנה 2, כמפורט להלן –

הגדרת "אביזר"      התקנות המוצעות נועדו לחול על 16 סוגי מזהמים אורגניים בלתי פריקים (להלן – המזהמים). בהתאם להוראות האמנה, ההגבלות והאיסורים שנקבעו בה חלים גם על מזהמים כשהם בתערובות או שהם מצויים בתוך אביזרים המכילים אותם, כגון מוצרים ביתיים. כך למשל, המזהמים מקבוצת ה- PFAS מצויים במחבתות וסירים וכן במזרנים ושטיחים, בשל תכונותיהם כדוחי מים או שמן, וכמעכבי בעירה. ההגדרה המוצעת מבוססת על ההגדרה בתקנות ה- POPS, אשר מפנה לרגולציית REACH.

הגדרת "השבה"     ההגדרה המוצעת משמשת בתקנות בהיבטים הנוגעים לפסולת, והיא מבוססת על ההגדרה בתקנות ה- POPS, אשר מפנה לדירקטיבת הפסולת של האיחוד האירופי Directive 2008/98/EC of the European Parliament and of the Council of 19 November 2008 on waste and repealing certain Directives.

הגדרת "ייצור"       ההגדרה המוצעת מבוססת על ההגדרה בתקנות ה- POPS, אשר מפנה לרגולציית REACH. ההגדרה מבהירה כי מיצוי של כימיקל מחומר טבעי נכללת בהגדרת "ייצור".

הגדרת "כמות מזערית"            בהתאם לאמנה, הוראותיה לא יחולו על כמות מזערית של מזהם אורגני בלתי פריק, המהווה זיהום שארתי. על מנת לפשט את ההסדר הקבוע באמנה, ולנוכח הוראות סעיף 13א לחוק החומרים המסוכנים, מוצע כי הגדרת הכמות המזערית תפנה לתוספת הראשונה ולתוספת השנייה לתקנות, שבהן יפורטו בטור ב' הריכוזים המופיעים בתקנות POPS לעניין זה.

הגדרת "מדינה חברה"             בהתאם להוראות האמנה קיימת הבחנה בין יבוא וייצוא למדינה חברה או ממנה, לבין מדינה שאינה חברה. ההגדרה המוצעת תואמת את ההגדרה באמנה.

הגדרת "מזהם אורגני בלתי-פריק" או "מזהם" והתוספות הראשונה והשנייה           מוצע להפנות לרשימת החומרים המנויים בטור א' בתוספת הראשונה או בתוספת השנייה לתקנות, גם כשהם מצויים בתערובת או באביזר. התוספות המוצעות מונות 16 סוגי מזהמים שלגביהם נמצא כי קיים מידע מספק לעניין השימושים הקיימים בישראל, על מנת להחיל את התקנות לגביהם. מזהמים אלה כוללים את 12 המזהמים הראשונים, שהם כאמור הבסיס לאישרור האמנה, וכן 4 מזהמי ה- PFAS המנויים באמנה.

החומרים המנויים בטור א' בתוספות הראשונה והשנייה כוללים מספר CAS לכל חומר, לצורך זיהוי מדוייק. במספרי ה-CAS נעשה שימוש נרחב לזיהוי חומרים כימיים בספרות המקצועית וכן במסמכים רגולטוריים שונים ברחבי העולם. מספרי ה-CAS, נקבעים על ידי גוף שירות התקצירים לכימיה Chemical Abstracts Service)) השייך לאגודה האמריקאית לכימיה. גוף זה מנהל רישום לכל חומר כימי המפורסם בספרות המדעית. עבור כל חומר, נקבע מספר סידורי. חשוב לציין כי המספר אינו מעיד על תכונות החומר. הספרה האחרונה במספר ה-CAS של חומר, מהווה ספרת ביקורת.

כמו כן, לשם הוודאות, לכל חומר בתוספות, בעמודת "הערות לתכולת המזהם" מופיעות הגדרות מקצועיות, כגון תרכובות וקבוצות תרכובות הנכללות בהגדרה של החומר – והכל בהתאם להוראות האמנה.

הגדרת "ממונה"          במסגרת יישום האמנה נדרשת ישראל לקבוע מנגנון לאישור שימושים מותרים במזהמים אורגניים בלתי-פריקים, אל מול מזכירות האמנה. כמו כן, כוללות התקנות המוצעות מספר הסדרים שיפורטו להלן, המצריכים מתן הוראות פרטניות במקרים המתאימים. מוצע אם כן כי לצורך בדיקת בקשות לשימוש מותר, מתן אישורים והוראות שונות, תינתן הסמכות למי שהוסמך כממונה לפי חוק החומרים המסוכנים, שהתקנות הותקנו מכוחו, שממילא מוסמך לתת היתרים לעיסוק בחומרים מסוכנים לפי החוק. בנוסף, מוצע לאפשר לשר להסמיך ממונה לעניין תקנות אלה, ככל שהדבר יידרש לצורך מתן מענה מיטבי ברמה הארגונית. הסדר דומה נקבע לאחרונה גם בתקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת מינמטה בדבר כספית), תשפ"ד-2024 (להלן – תקנות מינמטה).

הגדרת "מצבור"           בהתאם להוראות האמנה, יחולו מגבלות על מי שמחזיק במצבור של מזהם או מכיל מזהם (ראו להלן בתקנה 8). מוצע להגדיר את המונח מצבור לפי הגדרתו בתקנות ה- POPS.

הגדרות "סילוק" ו- "תקנות יבוא ויצוא"          בהתאם להוראות האמנה, בשל תכונות הסיכון של מזהמים אורגנים בלתי פריקים, נדרש סילוק ייעודי של מזהמים או של פסולת המכילה מזהמים, באופן בטוח מבחינה סביבתית או בשיטה שמשמידה את המזהם או משנה את תכונותיו באופן שאינו מהווה מזהם אורגני בלתי פריק. כמו כן, שיש להימנע מפעולות בפסולת שעשויות לכלול השבה, מיחזור או שימוש חוזר, על מנת למנוע את פליטת החומרים לסביבה או המשך החשיפה של הציבור למזהמים אלה.

ההגדרה המוצעת כוללת את סוגי הפעולות בפסולת המכילה מזהמים, שייחשבו לפעולות של סילוק מותר לפי התקנות. רשימה זו כוללת הטמנת פסולת באתרי פסולת מורשים, הכוללים תשתיות למניעת פליטת מזהמים לסביבה, שהיא כיום השיטה הרווחת לטיפול בפסולת בישראל. כמו כן, מוצע לקבוע כי ההגדרה כוללת פעולות סילוק המנויות בתוספת השנייה בתקנות החומרים המסוכנים (יבוא ויצוא פסולת חומרים מסוכנים), תשנ"ד-1994, שאין עמן השבה. התקנות האמורות, אותן מוצע להגדיר "תקנות יבוא ויצוא" (להלן – תקנות יבוא ויצוא) חלות על פסולת המכילה מזהמים אורגניים בלתי פריקים, שהיא פסולת חומרים מסוכנים, ולכך חלות גם הן על החומרים הנכללים בתקנות המוצעות. את היחס בין התקנות מוצע להסדיר בתקנה 5(ג) להלן.

הגדרת "פסולת מזוהמת" והתוספת השלישית            הגדרת "פסולת חומרים מסוכנים" בחוק חומרים מסוכנים היא – " חומר מכל סוג או צורה המכיל חומר מסוכן, המסולק או מיועד לסילוק או שיש לסלקו לפי הוראות כל דין". לעניין התקנות המוצעות, מוצע להגדיר "פסולת מזוהמת" בהתבסס על ההגדרה בחוק חומרים מסוכנים, עבור כל חומר מכל סוג או צורה, המכיל חומר מסוכן שהוא אחד הכימיקלים המנויים בטור א' לתוספת השלישית בריכוז העולה על הערכים הקבועים בתוספת השלישית. הריכוזים המוצעים בתוספת השלישית הם אלה שנקבעו בתקנות ה- POPOS. יצויין כי הכימיקלים מסוג דיאוקסינים ופוראנים (שורות 14 ו-15 בתוספת השלישית) הם כימיקלים שנוצרים באופן בלתי מכוון, לדוגמה כתוצאה של  שריפה, ולכן מופיעים בתקנות המוצעות רק בתוספת השלישית המתייחסת לחומרים כשהם פסולת.

הגדרת "שיווק"           בהתאם להוראות האמנה, יש להגביל את הסחר במזהמים על מנת לצמצם את החשיפה של הציבור והסביבה אליהם. ההגדרה המוצעת מבוססת על תקנות ה- POPS אשר מפנות לרגולציית REACH, ולפיה המונח שיווק כולל גם פעולות יבוא, אספקה, הצגה למכירה, ובכלל זה פרסום, החזקה ומסירה אף ללא תמורה.

הגדרת "שימוש"         לצורך הגנה על בריאות הציבור והסביבה מפני מזהמים אורגניים בלתי פריקים, מוצע להגדיר את המונח "שימוש" באופן שיחול על כלל הפעולות במזהמים שהן לצורך עסקי, תעשייתי או מסחרי. ההגדרה המוצעת מבוססת על תקנות ה- POPS אשר מפנות לרגולציית REACH. על אף שנעשה גם שימוש ביתי במזהמים אורגניים בלתי פריקים, אין כוונה לקבוע איסורים על שימוש זה. מניעת השימוש הביתי תיעשה על ידי הגבלת השיווק למטרות שימוש ביתי.

הגדרת "שימוש מותר"            במונח זה נעשה שימוש בתקנות המוצעות, ובעיקר בתקנות 3, 4, ו– 5, לעניין שימושים מותרים במזהמים אורגניים בלתי-פריקים. ההגדרה המוצעת מפנה לטור ג' בתוספת הראשונה ובתוספת השנייה, שבהם מנויים שימושים מותרים בהתאם להוראות האמנה ולתקנות POPS. בתוספת הראשונה והשנייה מנויים שימושים מותרים לחלק מהמזהמים יחד עם התקופה הקצובה לאותו שימוש מותר. כמו כן, ההגדרה מאפשרת שימושים מותרים נוספים שהממונה רשאי יהיה לפרסם, בהתבסס על השימושים המותרים שהתפרסמו ואושרו על ידי מזכירות האמנה.

הגדרת "תערובת"        מוצע להגדיר את המונח, שנעשה בו שימוש בתקנה 3 לעניין איסור ייצור, שיווק או שימוש במזהמים אורגניים בלתי פריקים. ההגדרה המוצעת מבוססת על תקנות POPS אשר מפנות לרגולציית REACH.

 

לתקנות 3 ו- 4

תקנת משנה (א) התקנה המוצעת עוסקת באיסור ייצור, שיווק או שימוש במזהמים אורגניים בלתי-פריקים, המנויים בתוספת הראשונה או בתוספת השנייה, ובכלל זה אם המזהם מצוי בתערובת או אביזר. יצויין כי בהתאם להגדרה לעיל, "שיווק" כולל גם יבוא, כך שהאיסור המוצע בתקנה זו יחול גם על יבוא. האיסור המוצע הוא בהתאם להוראות האמנה, לפיו אדם לא ייצר, ישווק או ישתמש במזהם אורגני בלתי-פריק, המנוי בתוספת הראשונה או השנייה, אלא אם השימוש הוא שימוש מותר.

תקנה 4 עוסקת בייצור ושיווק של מזהם לשימוש מותר המנוי בתוספות. לפי תקנה 4 המוצעת, מי שמייצר או משווק מזהם לשימוש מותר רשאי לעשות כן ובלבד שמסר על כך הודעה לממונה. ההודעה תוגש באופן דיגיטלי, והממונה יהיה רשאי לדרוש פרטים נוספים ביחס אליה, לצורך בקרה ופיקוח. כמו כן, תקנה 3(א) מחריגה מהאיסור הגורף מצבים בהם ניתן יהיה לקבל אישור מאת הממונה לפי הוראות תקנות 5 עד 7, כפי שיפורט להלן.

תקנת משנה (ב)           בהתאם להוראות האמנה, מוצע לקבוע סייגים לאיסור על ייצור, שיווק ושימוש במזהם. סייגים אלה כוללים שימוש במזהם לצורך מחקר מעבדתי או לשימוש כתקן למדידה, וכן לעניין מזהם בכמות מזערית. כאמור לעיל, הגדרת כמות מזערית למזהם היא זיהום שארתי בריכוז שאינו עולה על המנוי בטור ב' בתוספת הראשונה והשנייה, בהתאם לריכוזים בתקנות ה-POPS.

לתקנה 5   התקנה המוצעת עוסקת בהגבלת יצוא של מזהם אורגני בלתי פריק.

בתקנת משנה (א) מוצע לקבוע הגבלה על יצוא של מזהם אורגני בלתי פריק, אלא אם ניתן לכך אישור הממונה לפי תקנות יבוא ויצוא, שהן התקנות המסדירות את הייצוא של פסולת מסוכנת כיום, ובלבד שהיצוא הוא לשימוש מותר, לפי טור ג' בתוספת הראשונה או בתוספת השנייה, או לסילוק. לפי הוראות תקנות יבוא ויצוא, אדם לא ייצא מישראל פסולת חומרים מסוכנים אלא לפי תעודת היתר מאת הממונה במשרד להגנת הסביבה, ובתנאים המפורטים בתקנה 2 לאותן תקנות. בין היתר נדרש כי הרשות המוסמכת במדינת היעד הסכימה בכתב לקבל לתחומה את פסולת החומרים המסוכנים המיוצאת, והיצוא נעשה על תנאים ודרישות שקבעה, ובהתאם להוראות האמנה הרלוונטית לעניין. מנגנון הייבוא והייצוא בתקנות האמורות נועד ליישם בראש ובראשונה את הוראות אמנת באזל בדבר פיקוח על תנועה בין גבולית של פסולת מסוכנת וסילוקה.

מכיוון שמזהמים אורגניים בלתי-פריקים הינם בגדר 'חומרים מסוכנים' כהגדרתו בחוק חומרים מסוכנים, אישור הממונה לפי תקנות יבוא ויצוא ליצוא פסולת המכילה מזהמים אורגנים בלתי-פריקים, יעשה בלאו הכי בהתאם להוראות תקנות יבוא ויצוא, בהתאמה לדרישות אמנת שטוקהולם. בכדי למנוע כפילות, מוצע לקבוע כי האישור יינתן לפי תקנות יבוא וייצוא.

תקנת משנה (ב)           בהתאם למנגנון הקיים באמנה, מוצע לקבוע כי ייצוא למדינה שאינה חברה באמנה, יאושר על ידי הממונה על סמך תעודה ערוכה בכתב שהגיש המבקש, המציינת את השימוש המיועד למזהם והמאשרת כי המדינה הקולטת מחוייבת להבטיח הגנה על בריאות הציבור והסביבה תוך נקיטת אמצעים נדרשים למזער ולמנוע פליטות לסביבה של מזהמים אורגניים בלתי-פריקים.

נוסח התעודה יהיה בהתאם לנוסח שיפורסם על ידי הממונה באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה. הסדר דומה נקבע בתקנה 3(ג) לתקנות מינמטה.

לתקנה 6          מרשם השימושים המותרים במזכירות האמנה יכול להשתנות, בהתאם למנגנוני האישור הקבועים באמנה, על ידי הוספה או גריעה של שימושים מותרים או הארכת התקופה המותרת לשימושים מותרים. על כן, מוצע לקבוע סמכות לממונה לאשר בקשה לייצור, שיווק או ייצוא של מזהם, לשימוש המותר לפי הוראות האמנה, גם אם אינו מנוי בתוספת הראשונה או השנייה בתקנות, זאת לאחר בדיקה כי השימוש המבוקש מותר לפי הוראות האמנה ובשים לב לצורך לצמצם את השימוש במזהמים אורגניים בלתי-פריקים.

בשם עקרון הפומביות והשקיפות, ומתן הזדמנות עסקית שווה, מוצע לקבוע כי אישור הממונה לשימוש מותר נוסף יפורסם באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה.

לתקנה 7          באמנה ובתקנות POPS קיים הסדר ייעודי לשימוש במזהמים אורגנים בלתי-פריקים, כשהם מהווים 'חומר ביניים' בתהליך ייצור במערכת סגורה של כימיקלים אחרים, שאינם מזהמים אורגנים בלתי-פריקים. שימוש שכזה, בכפוף למגבלות שונות, נחשב לשימוש מותר. ההסדר מתבסס על כך שמדובר בתהליך מפוקח, שאותו מזהם הוא בעל מאפיינים של מזהם אורגני בלתי-פריק רק בשלב הייצור במערכת סגורה, שאינו נפלט לסביבה, ואותם מאפיינים אינם קיימים בתוצר הסופי של התהליך.

מוצע על כן להגדיר בתקנת משנה (ה) את המונח "חומר ביניים במערכת סגורה" – בנוסח התואם את הגדרתו באמנה ובתקנות POPS - מזהם אשר מיוצר לצורך עיבוד כימי בתוך מערכת סגורה, ונעשה בו שימוש בתוך אותה מערכת, על מנת שיהפוך לחומר אחר (סינתזה).

מוצע לקבוע את סמכות הממונה לבחון ולאשר בקשה לשימוש במזהם כחומר ביניים במערכת סגורה, אם הוכח להנחת דעתו כי התקיימו התנאים לאישור בהתאם להוראות האמנה, וכי התקיימו התנאים הסביבתיים לשם כך- שהמזהם יהפוך בתהליך הייצור לחומר שאינו מזהם, ושהשימוש נעשה במערכת סגורה אחת באותו אתר, בתנאים מפוקחים המונעים שחרור או דליפה ושלא צפויה חשיפה של אדם או הסביבה למזהמים. ההסדר המוצע מבוסס גם הוא על תקנות POPS.

בתקנת משנה (ד) מוצע להסמיך את הממונה לפרסם את המתכונת להגשת בקשה, את המידע הנדרש לבחינת הבקשה, ובכלל זה מידע אודות כמויות מזהם שאינן צפויות להשתנות בתהליך הייצור ואודות זיהום שארתי העלול להימצא בתוצר הסופי.

לתקנה 8          בהתאם להוראות האמנה, ועל בסיס ההסדר שנקבע בתקנות POPS ליישומה, מוצע לקבוע מגבלות על המחזיק של מצבור העשויים מזהם או מכילים מזהם, במטרה למנוע פיזור מזהמים לסביבה. בתקנת משנה (א) מוצע לקבוע כי המחזיק במצבור שאינו לשימוש מותר, יסלקו כפסולת מזוהמת, בכפוף להוראות תקנות אלה ובכפוף להוראות לפי כל דין לעניין סילוק פסולת מזוהמת או מסוכנת- זאת לכל היותר בתוך 6 חודשים מהמועד בו השימוש במזהם הפך לשימוש שאינו מותר.

בתקנת משנה (ב) מוצע לקבוע, לגבי מי שמחזיק במצבור לצורך שימוש מותר , כי המחזיק במצבור בכמות העולה על 50 ק"ג, יגיש לממונה דיווח שנתי על קיום המצבור, הרכבו וכמותו. בתקנת משנה (ג) מוצע לקבוע כי לממונה סמכות להורות למחזיק במצבור על אמצעים שעליו לנקוט לשם מניעת מפגעים סביבתיים מהמצבור והתפזרות מזהמים ממנו, וכן על אופן פינוי וסילוק של מצבור.

לתקנה 9   כאמור לעיל, אחד מעקרונות האמנה הוא שעל מדינה חברה לנקוט אמצעים לצמצום או למניעת פליטות מפסולת של מזהמים אורגנים באופן שאינו פוגע בסביבה, ובכלל זה מזהמים שמקורם באביזרים ומוצרים המושלכים כפסולת, ומתערבבים בזרמי פסולת מסוגים שונים. בהתאם לעקרון זה, מוצע לקבוע חובה על מי שעוסק בתחום הפסולת, לנקוט אמצעים סבירים לזיהוי רכיבי פסולת שמקורם במוצרים המכילים מזהמים אורגנים בלתי-פריקים, והפרדתם מיתר זרמי הפסולת המיועדים להשבה או לשימוש חוזר. מאחר שטרם פותחו בעולם שיטות מקובלות לעניין זה, שניתן לאמצן באופן גורף, מוצע ליתן לממונה סמכות לתת הנחיות לעוסקים בתחום הפסולת בעניין האמצעים הסבירים שעליהם לנקוט, ובכלל זה הנחיות לעניין שיטות, אמצעים ודרכים לזיהוי פסולת המזוהמת במזהמים אורגנים בלתי-פריקים.

בהתאם להוראות האמנה, יש לקבוע איסור על ביצוע פעולות מחזור והשבה בפסולת המכילה מזהמים אורגנים בלתי-פריקים, במטרה למנוע חזרה של מזהמים אלה למעגל השימוש והחשיפה. בהתאם לכך, וגם במטרה שלא לפגוע בתהליכי השבה ומיחזור קיימים, מוצע לקבוע חובה כי פסולת מזוהמת תועבר להטמנה באתר הטמנה מוסדר המאושר לקליטה והטמנה של פסולת מזוהמת, או לסילוק או השבה בדרך אחרת שאישר הממונה.

מוצע לקבוע איסור משלים לכך, בהתאם לאמנה ולאסדרה האירופית, לפיו אדם לא יבצע השבה או מחזור של פסולת מזוהמת, אלא אם פעולה זו כוללת השמדה של המזהם או שינוי של תכונותיו באופן שהוא חדל להיות מזהם אורגני בלתי פריק (כגון טיפול פיזיקו-כימי או השבה בטמפרטורות גבוהות).

יובהר כי האיסור בתקנת משנה (ד) יחול על הטיפול במרכיבים במוצרי ציוד אלקטרוני המופיעים בפריטים 1(1) ו- 1(6) לתוספת השנייה בחוק ציוד אלקטרוני, המכילים מזהמים אורגנים בלתי-פריקים. מדובר בשנאים המכילים ביפנילים רבי-כלורידים (PCB)  (פריט 1(1)) ורכיבי פלסטיק המכיל מעכבי בעירה מבוססי ברום (פריט 1(6)).

לתקנה 10        מוצע לקבוע בתקנה 10 הוראה לפיה בקשות לאישור שיוגשו לפי תקנות 5, 6 או 7, יימסרו באופן מקוון, כפי שפרסם הממונה באתר האינטרנט. כמו כן מוצע לקבוע כי הממונה יהיה רשאי לדרוש מידע נוסף על מנת לבדוק את עמידת הבקשה בדרישות האמנה.

לתקנה 11        בהתאם לתקנה 4 המוצעת, על אדם המבקש לעשות שימוש במזהם אורגני בלתי פריק להגיש לממונה הודעה על כך. בתקנה 10 מוצע לקבוע הסדר משלים, לפיו תינתן סמכות לממונה, בהתאם למידע שבפניו ובהתאם להוראות האמנה ומרשם השימושים המותרים במזכירות האמנה, כעדכונם מעת לעת, להורות למי שמחזיק במזהם כי קיים איסור לשימוש, או להורות על תנאים והגבלות לשימוש, וכן לתת הוראות לעניין ניטור, דיגום, בקרה ודיווח.

לתקנה 12        התקנה נועדה ליישם את סעיפים 5(a)(i) ו-6(a)(i)  לאמנה, ולאפשר יצירת מצאי של מזהמים אורגנים בלתי פריקים שמצויים בשימוש ובאחסון אצל גורמים עסקיים, בין היתר כדי לאפשר עבודת מטה מקצועית, הכנת תכניות פעולה כפי שנדרש באמנה, וכן גיבוש המלצות לגבי המשך אשרור של האמנה ביחס למזהמים נוספים המנויים בה. יובהר כי בהתאם לנוסח המוצע, דרישת המידע של הממונה יכולה להיות גם לגבי מזהמים אורגניים בלתי-פריקים הכלולים באמנה, ושאינם מופיעים בתוספת הראשונה או השנייה לתקנות המוצעות.

לתקנה 13 מוצע לקבוע כי הפרת הוראה מהוראות תקנות אלה מהווה עבירה פלילית, על מנת לאפשר את אכיפתן. לפי סעיף 2(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – "חוק העונשין") - "הסמכות להתקין תקנות לביצוע חוק, כוללת אף את הסמכות לקבוע עבירות על התקנות ועונשים על עשייתן; ואולם, עונש מאסר שנקבע בתקנה, תקופתו לא תעלה על ששה חודשים, ואם נקבע עונש קנס - לא יעלה שיעורו על הקנס שניתן להטיל בשל עבירה שעונשה הוא קנס שלא נקבע לו סכום. שיעור הקנס לעבירה שלא נקבע לו סכום קבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין והוא עומד כיום על 14,400 ש"ח. עוד מוצע לקבוע כי עבירות אלה יהיו מסוג של אחריות קפידה, בדומה לעבירות הקבועות בחוק החומרים המסוכנים.

מוצע לקבוע עבירות על הפרת הוראות התקנות הבאות:

(1) ייצור, שיווק או שימוש במזהם אורגני בלתי פריק, מבלי שמסר הודעה או ללא אישור הממונה;

(2) יצוא מזהם אורגני בלתי פריק ללא אישור הממונה;

(3) שימוש במזהם כחומר ביניים במערכת סגורה, ללא אישור הממונה;

(4) אי סילוק או החזקה במצבור בניגוד להוראות התקנות;

(5) אי סילוק פסולת מזוהמת או ביצוע השבה בניגוד להוראות התקנות;

(6) מחזיק במזהם בניגוד להוראות הממונה;

(7) אי מסירת מידע לממונה.

 

לתקנה 14         בהתאם לסעיף 14ה(א)(3) לחוק החומרים המסוכנים, מוצע לקבוע הוראות לפי התקנות שבשל הפרתן רשאי יהיה המנהל להטיל עיצום כספי לפי הוראות סעיף 14ב לחוק חומרים מסוכנים, בסכום הקבוע ליחיד לפי סעיף 14ה(א)(2)(א) לחוק (60,000 ₪), וכפל הסכום לתאגיד (120,000 ₪). מוצע לקבוע את ההפרות הבאות: ייצור, שיווק או שימוש במזהם אורגני בלתי פריק, מבלי שמסר הודעה או ללא אישור הממונה; יצוא מזהם אורגני בלתי פריק ללא אישור הממונה; שימוש במזהם כחומר ביניים במערכת סגורה, ללא אישור הממונה; אי סילוק או החזקה במצבור בניגוד להוראות התקנות; אי סילוק פסולת מזוהמת או ביצוע השבה בניגוד להוראות התקנות; מחזיק במזהם בניגוד להוראות הממונה; אי מסירת מידע לממונה לפי דרישתו.

לתקנה 15         מוצע לקבוע הוראת שמירת דינים, לפיה הוראות התקנות באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע ממנו. יובהר באופן ספציפי כי הוראות התקנות אינן באות לגרוע מהחובה להחזיק בהיתר רעלים או בהיתר פליטה לעניין עיסוק במקור פליטה טעון היתר כהגדרתו בחוק אוויר נקי, התשס"ח-2008, וזאת נוכח ההוראות בחוק המחייבות היתר פליטה אחוד לעיסוק הטעון גם היתר רעלים.

כמו כן, בעניין מוצרים וציוד אלקטרוני, מוצע להבהיר כי הוראות התקנות אינן באות לגרוע מהוראות התוספת השנייה לחוק ציוד אלקטרוני. התוספת השנייה לחוק ציוד אלקטרוני מפרטות פעולות פירוק וטיפול שיש לבצע בציוד אלקטרוני, טרם המשך פעולות טיפול, הפרדה ומיחזור בפסולת ציוד אלקטרוני, במטרה להפריד מרכיבים המכילים חומרים מזהמים או בעלי השפעות שליליות אחרות, מזרמי פסולת המיועדים למיחזור. בכך יש התאמה בין הוראות חוק ציוד אלקטרוני לבין הוראות התקנות המוצעות כאן, באופן ספציפי לגבי שנאים המכילים ביפנילים רבי-כלורידים (PCB)  (פריט 1(1) לתוספת השנייה) ורכיבי פלסטיק המכיל מעכבי בעירה מבוססי ברום (פריט 1(6) לתוספת השנייה), שמכילים מזהמים אורגנים בלתי-פריקים.

לתקנה 16        לפי התקנות המוצעות, תקנות 3 ו- 4 אוסרות ייצור, שיווק, שימוש וייצוא במזהם אורגני בלתי-פריק, אם אינן לצורך שימוש מותר לאותו מזהם. בהתאם להוראות האמנה, שימוש מותר יהיה בתוקף למדינת ישראל, לאחר אשרור האמנה, לאחר סיום הליך הודעה של מדינת ישראל למזכירות האמנה על רישום השימוש המותר במרשם השימושים המותרים במזכירות.

לכן מוצע לקבוע בתקנת משנה (א) כי תחילתן של התקנות המוצעות יהיה לאחר שהממונה פרסם הודעה ברשומות על סיום הליך רישום השימושים המותרים מול מזכירות האמנה, או 90 ימים לאחר פרסום התקנות ברשומות, לפי המאוחר. זאת על מנת לאפשר שהות להתארגנות, ככל שהליך הרישום יבוצע בלוח זמנים קצר יותר.

בתקנת משנה (ב) מוצע לקבוע הוראת מעבר לגבי מי שהחזיק במזהם אורגני בלתי-פריק ערב תחילתן של התקנות. מוצע כי מחזיק כאמור יהיה רשאי להמשיך ולעשות בו אותו שימוש, ובלבד שהודיע על כך לממונה בכתב עד ליום התחילה. לאחר מתן ההודעה, יוכל הממונה לתת הוראות פרטניות למחזיק בהתאם להוראות תקנה 10. כמו כן מוצע שהמחזיק יהיה רשאי לייצא את המזהם, ובלבד שקיבל מראש ובכתב את אישור הממונה לכך, בהתאם להוראות האמנה.

בתקנת משנה (ג) מוצע לקבוע הוראת מעבר לעניין שימוש קיים בחומר ביניים במערכת סגורה. מוצע לקבוע כי למי שהפעיל כדין מערכת סגורה שבה נעשה שימוש במזהם כחומר ביניים, תינתן תקופת מעבר של שלושה חודשים מיום תחילתן של התקנות, להגשת בקשה לאישור הממונה, והוא יהיה רשאי לעשות אותו שימוש במזהם עד קבלת החלטת הממונה בבקשה בהתאם להוראות תקנה 7.

בתקנת משנה (ד) מוצע לקבוע כי דיווח ראשון שמחזיק במצבור חייב בו לפי תקנה 8(ג), יוגש לא יאוחר מיום 31 למרץ של השנה שלאחר השנה שבהם התקנות ייכנסו לתוקפן. זאת לצורך מתן שהות להתארגנות.

 

לתוספות

תוספת ראשונה ושנייה           החומרים המנויים בטור א' בתוספות הראשונה והשנייה והגדרתם תואמים את ההגדרות בנספחים A ו-B באמנה. ההוראות הנוגעות למזהמים בתוספת הראשונה והשנייה בתקנות המוצעות זהות לשתי התוספות. יחד עם זאת, לשם האחידות עם רשימת המזהמים בנספחים A ו-B באמנה, גם במידה של שינויים ברשימת המזהמים באמנה, כפי שמתרחש מעת לעת, מוצע לכלול בתקנות המוצעות שתי תוספות נפרדות.

לכל חומר בתוספות, בעמודת "הערות" מופיעות הערות לתכולת המזהם או למשפחת המזהם, לפי הגדרות מקצועיות, כגון תרכובות וקבוצות תרכובות הנכללות בהגדרה של החומר, וכן הערות לתתי קבוצות של תרכובות שאינן נכללות בתכולת אותו מזהם – והכל בהתאם להוראות האמנה.

בטור ב' לתוספות עמודת "ערכי סף לכמויות מזעריות" קבוע לכל מזהם הריכוז לזיהום שארתי של מזהם אורגני בלתי-פריק בחומרים,  במוצרים או באביזרים, שמתחתיו לא יחולו על אותו מזהם הוראות תקנה 3(א). הריכוזים זהים לאלה הקבועים בתקנות POPS.

בטור ג' לתוספות מפורטים לכל מזהם שימושים מותרים, תנאים לגבי השימוש המותר ומועדים לפקיעת השימוש המותר, והכל בהתאם להוראות האמנה.

התוספת השלישית      מוצע לקבוע לכל מזהם את ריכוז שמעליו המזהם יחשב כ'פסולת מזוהמת', לעניין הוראות תקנות 8(א) ו-9(ג) ו-(ד). הריכוזים בתוספת זהים לאלה הקבועים בתקנות POPS . המזהמים "דיאוקסינים" ו"פוראנים" (שורות 15, 16 בתוספת השלישית), מופיעים בתוספת השלישית בלבד, מכיוון שמדובר במזהם שהוא תוצר לוואי בלתי מתוכנן מתהליכים שונים, כגון שריפה, לעומת המזהמים בתוספות הראשונה והשנייה שהם כימיקלים היכולים לשמש כחומרי גלם לשימושים שונים. יצויין כי 2 מזהמים אלה הם חלק מ-12 המזהמים הראשונים.