תזכיר חוק להפסקת פעילות אונר"א (תיקון מס' ____) התשפ"ה-2025.
ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו ועיקרי החוק המוצע
השלמה לאופן יישום ההוראה בחוק שלא לקיים כל מגע עם אונר"א לעניין הפסקת אספקת שירותים חיוניים - מים וחשמל.
השלמה לעניין סמכויות המדינה לתפוס חזקה במקרקעי ציבור אשר היו בשימוש אונר"א.
ג. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים
מוצע לתקן את החוק להפסקת פעילות אונר"א, התשפ"ה-2024
אין.
ה. השפעת החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי
אין.
תזכיר חוק מטעם משרד האנרגיה והתשתיות:
תזכיר להפסקת פעילות אונר"א (תיקון מס' ____) התשפ"ה-2025.
|
הוספת סעיפים 2א-ב |
1. |
בחוק להפסקת פעילות אונר"א[1], אחרי סעיף 2, יבוא - |
||
|
|
|
"אי הספקת חשמל ומים |
2א |
(א) חברה או ספק לא יספקו חשמל או מים אם שם הצרכן הרשום בנכס כבעלים או כמשלם החשבון הוא אונר"א. (ב) נכחו חברה או ספק כי שם הצרכן הרשום בנכס מסוים כבעלים או כמשלם החשבון הוא אונר"א, יתנו לאותו צרכן הודעה על כוונתם לנתק את הנכס מחשמל או ממים, לפי העניין, בתוך 30 ימים, אלא אם כן במהלך אותה התקופה יוחלף הצרכן בנכס; לא יוחלף צרכן בנכס ששם הצרכן שהיה רשום בנכס כבעלים או כמשלם החשבון הוא אונר"א, אלא אם כן, בנוסף לכל מה שנדרש לצרף לבקשה על פי כל דין, צורף לבקשתו תצהיר לפיו הוא אינו מייצג את אונר"א ואינו פועל מטעמה. (ג) חברה או ספק ידחו את המועד לניתוק החשמל או המים אם הוגשה להם בקשה להחלפת הצרכן או לחיבור חדש, לפי הענין, עד לקבלת החלטה בבקשה (ד) בסעיף זה - "חברה" – חברת החשמל לישראל בע"מ או חברת החשמל למחוז ירושלים בע"מ; "ספק" – בעל רישיון לפי סעיף 23 לחוק המים, תשי"ט-1959, לרבות חברה כהגדרתה בחוק תאגידי מים וביוב, תשס"א-2001, המספק מים לצרכנים. |
|
|
|
סמכות תפיסת חזקה |
2ב |
(א) על אף האמור בכל דין, המדינה רשאית לתפוס חזקה במקרקעין שהם מקרקעי ישראל, כמשמעותם בחוק-יסוד: מקרקעי ישראל, כפי שהם מסומנים בתוספת; לשם תפיסת החזקה תהא המדינה רשאית להשתמש בכוח במידה סבירה." |
תוספת (2ב)
1. מתחם מעלות דפנה – השטח המסומן כ"שטח מיוחד לתכנון בעתיד" במפה שלהלן:
2. מתחם כפר עקב – השטח המוקף בקו אדום במפה שלהלן:
החוק להפסקת פעילות אונר"א בשטח מדינת ישראל, התשפ"ה-2024 (להלן – חוק איסור הפעילות") קובע, כי אונר"א "לא תפעיל כל נציגות, לא תספק כל שירות ולא תקיים כל פעילות, במישרין או בעקיפין, בשטחה הריבוני של מדינת ישראל". החוק להפסקת פעילות אונר"א, תשפ"ה-2024 (להלן – "החוק") קובע בין היתר כי רשות מרשויות המדינה, לרבות גופים ואנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבורים על פי דין, לא תקיים כל מגע עם אונר"א או עם מי מטעמה (סעיף 2 לחוק).
על מנת לסייע ביישום חוק איסור הפעילות, מוצע להשלים את הוראות החוק ולקבוע בחקיקה איסור מפורש על הספקת שירותי חשמל ומים לאונר"א. בהתאם לתיקון המוצע, לא יסופקו חשמל או מים אם שם הצרכן הרשום בנכס כבעלים או כמשלם החשבון הוא אונר"א. תיקון כאמור יהווה השלמה לחוק, האוסר על קיום מגע, ויסייע ליישם את כוונת המחוקק בחוק איסור הפעילות.
בהתאם למוצע חברה או ספק, שנכחו כי שם הצרכן הרשום בנכס מסוים כבעלים או כמשלם החשבון הוא אונר"א, יתנו לצרכן האמור הודעה על הכוונה לנתק את הנכס מחשמל או ממים, לפי העניין, בתוך 30 ימים, אלא אם כן במהלך התקופה יוחלף הצרכן בנכס. בנוסף מוצע שלא יוחלף צרכן בנכס ששם הצרכן שהיה רשום בנכס כבעלים או כמשלם החשבון הוא אונר"א, אלא אם כן, בנוסף לכל מה שנדרש לצרף לבקשה על פי כל דין, צורף לבקשתו תצהיר לפיו הוא אינו מייצג את אונר"א ואינו פועל מטעמה.
בהתאם למוצע "חברה" היא חברת החשמל לישראל בע"מ או חברת החשמל מחוז ירושלים בע"מ. "ספק" הוא בעל רישיון לפי סעיף 23 לחוק המים, תשי"ט-1959, לרבות חברה כהגדרתה בחוק תאגידי מים וביוב, תשס"א-2001, המספק מים לצרכנים.
בנוסף, לבקשת שר הבינוי והשיכון ורשות מקרקעי ישראל, מוצע להוסיף לחוק את סעיף קטן 2ב שעניינו תפיסת מקרקעין. לצורך יישום חוק איסור הפעילות, מבקשת המדינה לתפוס חזקה במתחמים אשר שימשו את אונר"א בכפר עקב ובמעלות דפנה בירושלים, המצויים על מקרקעי ישראל. בעוד העובדים הבינלאומיים של אונר"א עזבו את ישראל, גופים או פרטים מקומיים ממשיכים להחזיק ולפעול במתחמים בניגוד להוראות חוק איסור הפעילות, וללא כל זכות שבדין.
לעמדת רשות מקרקעי ישראל, מתחמים אלו הוחזקו בידי אונר"א שלא כדין, ולא פונו. יצוין, כי נמסרו לאונר"א מכתבי התראה, ואלה לא נענו לגופם. על מנת לאפשר למדינה לקיים את הדין, ובפרט את הוראות חוק זה, מוצע לתקן את החוק ולהקנות למדינה סמכות לתפיסת חזקה במקרקעין האמורים, שהינם מקרקעי ישראל, ללא צורך בקיום הליכים משפטיים נגד אונר"א (אשר כלל אינה יושבת עוד במדינת ישראל) או נגד הפולשים המקומיים כאמור. יובהר, כי נוכח הנסיבות המיוחדות שצוינו, ובכלל זה ההתראות שלא נענו והבסיס העובדתי בנוגע להעדר הזכויות בקרקע, עמדת הייעוץ המשפטי של רשות מקרקעי ישראל, שההסדר המוצע הוא ראוי ואין מניעה משפטית לקדמו.