חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס'..)(אי תשלום גמלה לשוהה שלא כדין), התשפ"ה - 2025
סעיף 324ב לחוק הביטוח הלאומי, נוסף בתיקון 60 לחוק (מועד תחילתו ביום 1 בינואר 2003). הסעיף הוסף במסגרת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת 2003), התשס"ג – 2003 (להלן – חוק ההסדרים). במסגרת חוק הסדרים זה, נכללו הוראות שעניינן תיקונים שונים בחוק הביטוח הלאומי הנוגעים למתן זכויות סוציאליות למי שאינו תושב ובכלל זה אף מי ששוהה שלא בישראל כדין.
סעיף 324(ב) בנוסחו כיום קובע כי הביטוח הלאומי נדרש לשלם גמלאות מכספי ציבור לזכאים השוהים שלא כדין בישראל, תוך שברור ששהייתם בישראל אינה חוקית ועליהם לצאת את ישראל מיידית; שנית, תשלום גמלאות בעת זו מעלה חשש כי יהיה בכך תמריץ להותיר את העובדים הלא חוקיים בישראל, תוך הארכת שהייתם הלא חוקית בישראל.
אשר על כן מוצע לתקן את הוראות סעיף 324ב(ב) כך שיקבע מפורשות כי אי תשלום הגמלה יחול גם בנסיבות בהן הגמלה המשולמת היא חד פעמית (חדלות פירעון, נ"ע ואמהות), אם, וכל עוד, הזכאי שוהה שלא כדין בישראל.
התיקון המוצע מבקש לקבוע כי שוהים בישראל, הזכאים לגמלאות חד פעמיות בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, לא יהיו זכאים לתשלום הגמלה, עד יציאתם את הארץ או הסדרת מעמדם בישראל.
אין השפעה
תזכיר חוק מטעם הביטוח הלאומי:
תזכיר חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' ....) אי תשלום גמלה לשוהה שלא כדין), התשפ"ה - 2025
|
|
|
|
|
|
תיקון סעיף 324ב |
1. |
בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995[1], אחרי סעיף בסעיף 324ב(ב) - |
|
|
|
|
|
א. אחרי המילים "סעיף קטן (א)," יבוא "לא תשולם גמלה לזכאי, אם במועד תשלומה שוהה שלא כדין בישראל"; |
|
|
|
|
ב. במקום המילים "מי משתלמת לו גמלה" יבוא "השתלמה גמלה לזכאי". |
|
תחילה ותחולה |
2. |
תחילתן של הוראות חוק זה ביום פרסומו, והוא יחול על גמלה המשתלמת ביום התחילה ואילך. |
|
דברי הסבר
סעיף 324ב לחוק הביטוח הלאומי, נוסף בתיקון 60 לחוק (מועד תחילתו ביום 1 בינואר 2003). הסעיף הוסף במסגרת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת 2003), התשס"ג – 2003 (להלן – חוק ההסדרים). במסגרת חוק הסדרים זה, נכללו הוראות שעניינן תיקונים שונים בחוק הביטוח הלאומי הנוגעים למתן זכויות סוציאליות למי שאינו תושב ובכלל זה אף מי ששוהה שלא בישראל כדין.
ככלל, מרבית הגמלאות הניתנות מכוח חוק הביטוח הלאומי וכן חקיקה נוספת עליה מופקד המוסד לביטוח הלאומי (למשל חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א – 1980), מוקנות לתושבי מדינת ישראל, וכל זאת כחלק ממארג נרחב ומחויבות המדינה כלפי תושביה (כך גם ביטוח בריאות).
יחד עם
זאת, ישנו
מערך זכויות
סוציאליות
הניתן לזכאים
מכוח ביטוח
הנובע ממערכת
יחסי עבודה –
ביטוח אמהות
(מענק אשפוז,
מענק לידה
ודמי לידה),
ביטוח נפגעי
עבודה (לרבות
גמלאות בעין
ובכסף),
וביטוח
זכויות
עובדים
בחדלות
פירעון, אשר
הזכאות לו
אינו מותנה
בתושבות
הזכאי לגמלה.
במסגרת
הוראות החוק
המסדירות
זכויות מכוח ענפים
אלו, ניתנות
הן גמלאות
מחליפות שכר
עבודה, מענקים
ותשלומים חד
פעמיים, וכן
גמלאות בעין.
הוראות
הזכאות
בענפים אלו
אינן מבחינות
בין אם הזכאי
שאינו תושב,
שוהה בישראל
כדין או שלא
כדין, ולמעשה
ההבחנה
בזכאות בין אלו
נעשתה רק עם
חקיקת סעיף 324ב
לחוק הביטוח
הלאומי.
סעיף 324(ב) בנוסחו כיום קובע כי הביטוח הלאומי נדרש לשלם גמלאות מכספי ציבור לזכאים השוהים שלא כדין בישראל, תוך שברור ששהייתם בישראל אינה חוקית ועליהם לצאת את ישראל מיידית; שנית, מעלה חשש כי יהיה בכך תמריץ להותיר את העובדים בישראל (שכן מבחינת המייצגים יש קושי בגביית שכר טרחה אילו המייצג יוצא את ישראל), תוך הארכת שהייתם הלא חוקית בישראל.
סעיף 1 מוצע לתקן את הוראות סעיף 324ב(ב) כך שיקבע מפורשות כי אי תשלום הגמלה יחול גם בנסיבות בהן הגמלה המשולמת היא חד פעמית (חדלות פירעון, נ"ע ואמהות), אם, וכל עוד, הזכאי שוהה שלא כדין בישראל.
סעיף 2 מוצע לקבוע כי הוראות תיקון המוצע יחולו על תשלום גמלה מיום פרסום התיקון ואילך.