טיוטת תקנות

 

א. שם התקנות המוצעות

תקנות לקידום תשתיות לאומיות (ניהול מאגר המיפוי, שמירה ואופן העברת המידע), התשפ"ה-2025

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

חוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ"ג-2023 (להלן – החוק) נועד להסיר חסמים הקיימים בקידום מיזמי תשתית במדינת ישראל. החוק מבקש להאיץ את פיתוח התשתיות הלאומיות באמצעות הסרת חסמים רגולטוריים, קיצור הליכים לקבלת אישורים וכן הגברת התיאום והעברת המידע בין גורמים ממשלתיים, רשויות מקומיות, גופים מבצעים וגופי תשתית. בהתאם, לחוק שלוש מטרות: הסדרת רישום ומיפוי קווי תשתית, תיעדוף מיזמי תשתית חיוניים והסרת חסמים תכנוניים ואסדרתיים לכל אורך מחזור החיים של הפרויקט – מתכנון ועד תחזוקה.

אחד האתגרים המשמעותיים ביותר בעולם התשתיות הוא היעדר מאגר מידע אחיד ומדויק על אודות מיקום תשתיות תת קרקעיות. אתגר זה מטיל על המשק עלויות חיצוניות כבדות ובניהם פגיעה בתשתיות קיימות במהלך ביצוע עבודות כתוצאה מחוסר מידע, שעלולה לגרום להשבתות נרחבות ונזקים יקרים למשק. בנוסף, חוסר מידע על מיקומן של תשתיות מצריך איתור שלהן מחדש בכל פעם שנדרשת לבצע עבודה, הליך אשר מייקר ומאריך את העבודות. אחד הכלים שנקבעו בחוק תשתיות לאומיות הוא חובת העברת מיפוי עדכני של כל קווי התשתית או ממצאי סקר קרקע אל מאגר המיפוי תוך מועדי זמן מוגדרים. מאגר המיפוי שנקבע על ידי הממשלה הוקם במרכז למיפוי ישראל ואת פרטיו שר האוצר פרסם ברשומות. המאגר מוגדר כמאגר מידע לאומי שאליו ירוכזו נתוני תשתית מכלל הגורמים, לרבות גופי תשתית, גופים מבצעים, רשויות מקומיות ורשויות סטטוטוריות נוספות. המאגר נועד לשמש בסיס מידע מהימן שיתמוך בתכנון של פרויקטי תשתית, ימנע פגיעה בתשתיות, וייעל את הליכי הקמת התשתיות. סעיף 5(ד) לחוק קובע כי שר האוצר, בהתייעצות עם שר הבינוי והשיכון, שר האנרגיה והתשתיות ושר התקשורת, רשאי להתקין תקנות שיפרטו את דרכי הניהול של מאגר המיפוי, שמירת המידע בו ואופן העברת המידע ממנו.

הוראות התקנות המוצעות להלן מאזנות בין הצורך לאפשר את העברת המידע החוצה באופן נגיש ויעיל מחד, ובין הצורך לשמירה על המידע הנמסר מן המאגר לאור רגישותו.

 

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

 

טיוטת תקנות מטעם משרד האוצר:

טיוטת תקנות לקידום תשתיות לאומיות (ניהול מאגר המיפוי, שמירה ואופן העברת המידע), התשפ"ה-2025

 

 

 

___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)

[תאריך עברי] ([תאריך לועזי])

(חמ _____-3)

 

__________________[חתימה]

[שם מלא של המתקין]

[התפקיד שמכוחו מתקין]

 

 

דברי הסבר

חוק לקידום תשתיות לאומיות התשפ"ג-2023 (להלן – החוק) נועד להסיר חסמים הקיימים בקידום מיזמי תשתית במדינת ישראל. החוק מבקש להאיץ את פיתוח התשתיות הלאומיות באמצעות הסרת חסמים רגולטוריים, קיצור הליכים לקבלת אישורים וכן הגברת התיאום והעברת המידע בין גורמים ממשלתיים, רשויות מקומיות, גופים מבצעים וגופי תשתית. בהתאם, לחוק שלוש מטרות: הסדרת רישום ומיפוי קווי תשתית, תיעדוף מיזמי תשתית חיוניים והסרת חסמים תכנוניים ואסדרתיים לכל אורך מחזור החיים של הפרויקט – מתכנון ועד תחזוקה.

אחד האתגרים המשמעותיים ביותר בעולם התשתיות הוא היעדר מאגר מידע אחיד ומדויק על אודות מיקום תשתיות תת קרקעיות. אתגר זה מטיל על עלויות משקיות כבדות כמו פגיעה בתשתיות קיימות במהלך ביצוע עבודות כתוצאה מחוסר מידע, שעלולה לגרום להשבתות נרחבות ונזקים יקרים למשק. בנוסף, חוסר מידע על מיקומן של תשתיות מצריך איתור שלהן מחדש בכל פעם שנדרשת לבצע עבודה, הליך אשר מייקר ומאריך את העבודות. אחד הכלים שנקבעו בחוק תשתיות לאומיות הוא חובת העברת מיפוי עדכני של כל קווי התשתית או ממצאי סקר קרקע אל מאגר המיפוי תוך מועדי זמן מוגדרים. מאגר המיפוי שנקבע על ידי הממשלה הוקם במרכז למיפוי ישראל ואת פרטיו שר האוצר פרסם ברשומות. המאגר מוגדר כמאגר מידע לאומי שאליו ירוכזו נתוני תשתית מכלל הגורמים, לרבות גופי תשתית, גופים מבצעים, רשויות מקומיות ורשויות סטטוטוריות נוספות. המאגר נועד לשמש בסיס מידע מהימן שיתמוך בתכנון של פרויקטי תשתית, ימנע פגיעה בתשתיות וייעל את הליכי הקמת התשתיות. סעיף 5(ד) לחוק קובע כי שר האוצר, בהתייעצות עם שר הבינוי והשיכון, שר האנרגיה והתשתיות ושר התקשורת, רשאי להתקין תקנות שיפרטו את דרכי הניהול של מאגר המיפוי, שמירת המידע בו ואופן העברת המידע ממנו.

הוראות התקנות המוצעות להלן מאזנות בין הצורך לאפשר את העברת המידע החוצה באופן נגיש ויעיל מחד, ובין הצורך לשמירה על המידע הנמסר מן המאגר לאור רגישותו.

תקנה 1

מוצע לקבוע הגדרות למונחים החוזרם על עצמם בהסדרים המופיעים בתקנות המוצעות. בין השאר מוצע לקבוע את ההגדרות הבאות:

"מנהל מאגר המיפוי"  - הגורם האחראי על ניהול מאגר המיפוי הלאומי ומסירת המידע ממנו יהיה מנהל המרכז למיפוי ישראל או עובד מדינה אחר שהמנהל יסמיכו.

"נתוני מאגר" – הם המידע שגופי התשתית וגופים מבצעים העבירו למאגר המיפוי בהתאם לחובות הקבועות בסעיפים 5 עד 7 לחוק.

 

"תא שטח מצונזר" הוא תא שהוא חלק משכבת מידע שחל איסור לגלותה מטעמי ביטחון.

הגדרות נוספות שנעשה בהן שימוש בתקנות מופיעות בחוק לקידום תשתיות לאומיות.

 

תקנות 2 ו- 3

תכלית תקנות אלו, היא להגביל את הגופים שיוכלו לקבל מידע את המידע ממאגר המיפוי וזאת לאור רגישות המידע הנמצא במאגר מבחינה אסטרטגית. משום כך, מוצע לקבוע כי לא יועברו נתונים ממאגר ולא יעשה בהם שימוש אלא כפי שנקבע בתקנות. כך, קובעות התקנות כי הגופים שיוכלו לקבל מידע מהמאגר הם גופי תשתית  - המחזיקים או מפעילים קו תשתית קרי חברות שאמונות על פיתוח ותחזוקה של מערכות ההולכה של תשתיות דוגמת חשמל או מים;  גופים מבצעים - האמונים על ייזום ולקידום ביצועו של מיזם תשתית – קרי חברות שאמנם אין בבעלותם קו תשתית, אך הן עוסקות בפיתוח תשתיות אחרות כמו רכבות קלות, או כבישים ומתוקף כך עוסקות בהעתקת תשתיות ופיתוח;  ורשויות מקומיות (להלן – גורמים מורשים). כמו כן, מוצע לקבוע כי גורפים מורשים אלו יוכלו לאפר לגורמים מטעמם – כדוגמת קבלני משנה שלהם - לקבל מידע מהמאגר. כמו כן, במטרה להבטיח את הבקרה על העברת המידע למי מטעמם של גופים אלו, בתקנה 3 מוצע להטיל על גופים מורשים חובה להגיש למנהל המאגר רשימת גורמים מורשים מעודכנת מטעמם, הכוללת תא שטח שבו או לגביו מבוצעת העבודה בפועל.

תקנה 4

בתקנה 4 מוצע להגביל את המידע שיכול מנהל מאגר המיפוי או מי מטעמו למסור מן המאגר, לאור רגישות המידע. כך קובעת התקנה כי מסירת הנתונים לגוף מורשה, תהה במקום בו קיימת לו זיקה לקרקע, וכך לייצר ביטחון שמטרת קבלת המידע היא לטובת ביצוע עבודות בשטח. עוד מוצע, כי גודל תא השטח בבקשה יהיה מוגבל בהתאם לגודל שיקבע מנהל מאגר המיפוי, וכי כל פנייה יכולה לכלול עד שלושה תאי שטח בלבד. ביחס לבקשה שהוגשה על ידי גורם שהוסמך על ידי גוף מורשה, מוצע כי היא תעשה אך ורק לגבי תא השטח שבו הוגדר אותו גורם כגורם מבצע, וזאת במטרה להבטיח שהשימוש במידע יהיה לטובת ביצוע עבודות וישמש לתכלית זו בלבד.

תקנה 5

בתקנה זו מוצע כי העברת המידע תוכל להיעשות דרך המערכת הלאומית לתיאום תשתיות – מערכת לאומית אשר כבר היום משתמשים בה גופי תשתית, קבלנים ומתכננים לטובת תיאום תשתיות. המערכת אפשר את הפצת המידע באמצעות הליך טכנולוגי, מהיר ויעיל שיתממשק ליתר שלבי תיאום התשתיות שמתרחשים כבר כיום ובכך עשוי לייעל את עבודת תיאום התשתיות עוד יותר. שימוש במערכת לטובת העברת המידע יאפשר ניצול מיטבי של תכלית החוק על ידי ממשק נוח ויעיל למשתמש. עם זאת, במטרה לייצר שימוש בטוח במערכת לטובת ניהול העברת המידע, מוצע כי גוף מורשה ינהל רישום ופיקוח על כלל הגורמים מטעמו שמקבלים הרשאות במערכת..

תקנה 6

בתקנה זו מוצע לקבוע מנגנון אכיפה ותמרוץ לגופי התשתית והביצוע להעברת מיפוי התשתיות שלהם למאגר. בתקנת משנה (א) מוצע כי אם גוף מורשה שהוא גוף תשתית או גוף מבצע אינו מעביר למאגר את מיפויי התשתיות שלו או סקרי הקרקע שהוא ביצע במועדים שקבע החוק (על פי סעיפים 5‑7 לחוק תשתיות לאומיות), מנהל המאגר רשאי, לאחר מסירת הודעה רשמית, להשעות את אותו גוף וכל נציגיו מקבלת נתונים עד למועד שבו אותו גוף יעביר מידע כנדרש.

תקנה 7

בתקנה זו מוצע כי גוף מורשה יהיה רשאי להשתמש בנתונים שקיבל ממאגר במיפוי אך ורק לטובת עבודות התשתית שבתחום אחריותו המוגדר. סעיף זה אוסר במפורש להעביר את המידע לכל גורם או אדם אחר. בנוסף, הגוף המורשה מחויב למחוק את כלל נתוני המיפוי שהוא קיבל עם השלמת העבודות. הדרישה מצמצמת את האפשרות לזליגת המידע לגורמים שאינם מורשים.

תקנה 8

בתקנה זו מוצע כי מנהל מאגר המיפוי או מי מטעמו אחראי לבקר באופן שוטף את תעבורת הבקשות ולזהות בקשות שמזוהות כחריגות. לדוגמה: בקשות חוזרות ונשנות על אותו תא שטח, בקשות להיקף נתונים שאינו תואם את היקף הפרויקט או את מיקום הפרויקט המדווח וכד'.

תקנה 9

מטעמי ביטחון מידע, מוצע במסגרת תקנה זו לקבוע החרגה למתקנים ביטחוניים או כאלו הנמצאים בשטחים מצונזרים. מוצע כי כלל התקנות והנהלים המפורטים במסמך זה לא יחולו על מידע הנוגע למתקן ביטחוני או לכל מתקן אחר הממוקם בתוך תא שטח שהוגדר "מצונזר" מטעמי ביטחון – אלא אם התקבל אישור מפורש מן הגורם הביטחוני המוסמך המחזיק במתקן ואמון על התשתיות שלו.