תוכן עניינים

תזכיר חוק.. 2

א. שם החוק המוצע. 2

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים.. 2

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות. 2

ד. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר. 2

חוק התכנית לסיוע כלכלי (הוראות שעה – מבצע עם כלביא), התשפ"ה-2025 [הוראות לעניין דמי אבטלה, חוק עבודת נשים וחוק מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה]. 3

1. תיקון חוק הביטוח הלאומי – הוראת שעה. 3

"סימן ח': הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה – עם כלביא.. 3

2. שיפוי המוסד לביטוח לאומי. 4

3. תיקון חוק עבודת נשים – הוראת שעה. 4

4. תיקון חוק מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – מקרים מיוחדים) 5

"פרק ג'1 – מענק מיוחד – מבצע עם כלביא.. 5

פרק ד' – שונות". 7

5. שיפוי. 7

6. תחילה. 7

דברי הסבר. 7

 

תזכיר חוק

 

א. שם החוק המוצע

חוק התכנית לסיוע כלכלי (הוראות שעה – מבצע עם כלביא), התשפ"ה-2025 [הוראות לעניין דמי אבטלה, חוק עבודת נשים וחוק מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה]

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

ביום 13 ביוני 2025, יצאה מדינת ישראל למתקפת מנע באיראן, בהתאם להחלטת ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי סעיף 40 לחוק־יסוד: הממשלה על נקיטה בפעולות צבאיות משמעותיות (להלן - מבצע עם כלביא או המבצע). בעקבות תקיפה זו, הכריז שר הביטחון על מצב מיוחד בעורף בכל שטח המדינה, שיחול החל מיום 13 ביוני 2025 בשעה 02:55 למשך 48 שעות, מכוח סמכותו לפי סעיף 9ג(ב)(1) לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951. ביום 15 ליוני הוארך המצב המיוחד בעורף עד ליום 30 ביוני 2025. בעקבות תקיפה זו, התמודדה מדינת ישראל עם ירי טק"ק וכטב"מים בהיקפים גדולים וחריגים מאיראן ושלוחותיה אל עבר שטחי המדינה.

נוכח איומים אלה וההיערכות להימשכותו האפשרית של מבצע עם כלביא, קבע פיקוד העורף הנחיות מחמירות בשטחי מדינת ישראל כולה, הכוללות איסור על התקהלויות בשטח פתוח ומתן שירותים, איסור פעילות במקומות עבודה למעט משק חיוני ואיסור על פעילויות חינוכיות. בשל הנחיות אלו, צומצמו השירותים והפעילות המסחרית במשק באופן משמעותי, והיתה נגישות מוגבלת לאזורים שונים במדינת ישראל מה שהביא לצד פגיעה קשה בחיי אדם ונזקים לרכוש, לפגיעה בפעילות הכלכלית הסדירה של חלק מהעסקים ומוצע לקבוע בחקיקה מנגנון לפיצויים.

לפיכך, לצד קידום מתווה פיצוי לעסקים שנפגעו מוצע לתקן את חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי), כך שבתקופה שמיום י"ז בסיוון התשפ"ה (13 ביוני 2025) עד ליום כ"ח בסיוון התשפ"ה (24 ביוני 2025) יקבעו התאמות בחוק הביטוח הלאומי, לשם מתן הקלות והטבות בעניין זכאות לדמי אבטלה לעובדים שהעסקתם הופסקה בעקבות מבצע עם כלביא.

כן, מוצע לערוך תיקונים נוספים בחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954 (להלן -חוק עבודת נשים), ובחוק מענק מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – מקרים מיוחדים), התש"ף–2020.

 

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות

מוצע לתקן את חוק עבודת נשים כמפורט להלן.

ד. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

 

תזכיר חוק מטעם משרד העבודה ומשרד האוצר:

חוק התכנית לסיוע כלכלי (הוראות שעה – מבצע עם כלביא), התשפ"ה-2025 [הוראות לעניין דמי אבטלה, חוק עבודת נשים וחוק מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה]

 

 

דברי הסבר

לסעיף 1 – תיקון חוק הביטוח הלאומי

במבצע עם כלביא הוטלו מגבלות מחמירות על כלל המשק שאפשרו רק למשק חיוני ולעובדים המסוגלים לעבוד מרחוק להמשיך בעבודה רציפה.

במטרה לתת מענה סוציאלי למבוטחים שנאלצו להיעדר מעבודתם בשל מגבלות פיקוד העורף, מוצע לתקן את חוק הביטוח הלאומי לשם מתן הקלות והטבות בעניין קבלת דמי אבטלה לעובדים שהעסקתם הופסקה בעקבות המלחמה ופוטרו או הוצאו לחופשה ללא תשלום בתקופת המבצע. מוצע כי התיקונים האמורים יחולו במסגרת הוראת שעה שעניינה בתקופה, שתחל רטרואקטיבית מיום י"ז בסיוון התשפ"ה (13 ביוני 2025) ועד ליום כ"ח בסיוון התשפ"ה (24 ביוני 2025) (להלן – התקופה הקובעת).

לפסקה (1)

 

לסעיף 176 המוצע

לפי חוק הביטוח הלאומי, מדמי האבטלה של שכיר שהוא גם עצמאי מנוכה הכנסתו כעצמאי. הכנסת עצמאי מחושבת לפי ההכנסה השנתית לחלק ל-12.

מוצע לקבוע כי זכאי לדמי אבטלה שיש לו גם הכנסה מעבודה כעובד עצמאי, יוכל להגיש אישור גורם מוסמך – רואה חשבון או יועץ מס, על גובה הכנסתו כעצמאי בתקופה הקובעת, לעניין הניכוי מדמי אבטלה בתקופה הקובעת.

לפסקה (2)

לסעיף 179כב המוצע

להגדרה – "הפסקת העסקה": מוצע לקבוע כי לצורך זכאות להקלות המיוחדות המוצעות בהוראת השעה, על העסקתו של העובד להיות מופסקת בדרך של הודעת מעסיק על פיטורי העובד או הוצאת העובד לחופשה ללא תשלום ביוזמת המעסיק.

כדי להתמודד עם המצב שבו עובדים מסוימים הוצאו לחופשה ללא תשלום לתקופה קצרה, מוצע לקבוע כי בתקופה הקובעת ישולמו דמי אבטלה גם לעובד שהוצא לחופשה ללא תשלום לתקופה של 12 ימים, ולא רק בשל תקופה של 30 ימים כקבוע בחוק הביטוח הלאומי כנוסחו כיום, ובהתאם לתקופה בה המשק היה סגור. הוראה זו תקל את הזכאות לתשלום דמי אבטלה, כך שתחול גם בנסיבות של חופשה ללא תשלום קצרה יותר לעומת ההסדר החל כיום. בנוסף מוצע לקבוע כי לא יראו בעבודה של העובד ביום עבודה אחד בתוך התקופה של ה-12 ימים כהפסקה ברצף ימי החופשה ללא תשלום, אף אם קיבל העובד שכר בעד אותו היום.

להגדרה – "התקופה הקובעת" – מוצע לקבוע כי רק מי שהופסקה העסקתו בתקופה שמיום י"ז בסיוון התשפ"ה (13 ביוני 2025) עד ליום כ"ח בסיוון התשפ"ה (24 ביוני 2025), הימים בהם שרר מצב מיוחד בעורף אשר השפיע על המשק, ועומדים ביתר תנאי הזכאות לפי הצעת חוק זו, יהיו זכאים לדמי אבטלה.

 

לסעיף 179כג המוצע

ככלל, מבוטח זכאי לדמי אבטלה אם השלים תקופת אכשרה של 12 חודשים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה, בתוך 18 החודשים בתכוף לתאריך הקובע. כדי להקל על המבוטחים, מוצע לקבוע כי בתקופת הוראת השעה, תינתן זכאות לדמי אבטלה כאמור אם המבוטח השלים תקופת אכשרה של 6 חודשים בלבד. במקביל מוצע לקבוע שלעניין תקופת אכשרה זו לא ימנו ימי שירות סדיר על פי חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986.

 

לסעיף 179כד המוצע

סעיף 172 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי לא ישולמו דמי אבטלה למובטל עבור 5 ימי אבטלה ראשונים בכל 4 חודשים בתקופת הזכאות לדמי אבטלה. ימים אלו אינם מופחתים ממכסת ימי האבטלה להם הוא זכאי.  מוצע כי לעניין תשלום דמי אבטלה בתקופה הראשונה, שחלה בתקופה הקובעת יבוטל הקיזוז של חמשת ימי האבטלה הראשונים, כך שדמי האבטלה ישולמו החל מהיום הראשון של יציאת העובד לחופשה ללא תשלום או לפיטורים, וזאת בשונה מנוסח החוק כיום לפיו כאמור, דמי האבטלה משולמים לאחר חמישה ימים מתחילת תקופת האבטלה.

 

לסעיף 179כה המוצע

כדי להקל על המבוטחים, מוצע לקבוע כי במהלך תקופת הוראת השעה לא יחולו הוראות סעיף 320(ז)(4ב) לחוק הביטוח הלאומי, כך שישולמו דמי אבטלה אף אם המבוטח זכאי במהלך תקופת הזכאות לדמי חופשה, בין ששולם בעדם שכר ובין שלא שולם, וזאת בשונה מההסדר הקבוע כיום לעניין זה בחוק הביטוח הלאומי.

 

לסעיף 2

מוצע לקבוע כי אוצר המדינה ישפה את המוסד לביטוח לאומי בשל ההוצאות הנובעות מהתיקון המוצע.

 

לסעיף 3 - תיקון חוק עבודת נשים – משרד העבודה

לפסקה (1)

חוק עבודת נשים קובע כי מעסיק לא יפטר עובד או עובדת בתקופות המוגנות בחוק, ללא היתר משר העבודה. סעיף 9(ג)(1א) לחוק קובע כי מעסיק לא יפטר עובדת או עובד, 60 יום לאחר תקופת לידה והורות, ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופה האמורה, אלא בהיתר השר. השר לא יתיר פיטורים לפי פסקה זו אלא אם כן שוכנע כי מתקיימים כל אלה:

(א)  הפיטורים אינם בקשר ללידה, לתקופת הלידה וההורות או להיעדרות כאמור;

(ב)  עסקו של המעסיק חדל לפעול או שהמעסיק הוכרז כפושט רגל לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, ואם הוא תאגיד – ניתן צו פירוק לפי פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1986;

בנוסף סעיף 9(ג)(2) קובע כי מעסיק לא יפטר עובד או עובדת 60 יום לאחר הארכה של תקופת הלידה וההורות, לפי סעיפים (ג)(1ג), (ד)(1) או (ד1) לחוק, אלא בהיתר מאת השר.

לאור התיקונים המוצעים בחוק הביטוח הלאומי, מוצע לקבוע כי אם תקופת החופשה ללא תשלום כולה או חלקה חלה בתום תקופת הלידה וההורות, תקופה זו לא תבוא במניין 60 הימים לעניין סעיפים 9(ג)(1א) ו-9(ג)(2) לחוק עבודת נשים.  מטרת התיקון לאפשר שילוב העובדים בעבודה בתום חופשת הלידה וההורות כנדרש בחוק ובפסיקה (ע"ע 627/06 אורלי מורי נ' מ.ד.פ ילו בע"מ (נבו, 16.3.2008), שעה שהמעסיק חוזר לשגרה ומשיב עובדים לעבודה.

עוד מוצע לקבוע כי על אף האמור בפסקה 9(ג)(1א) כאמור, השר יהא רשאי להתיר פיטורים של עובד או עובדת שהוצאו לחופשה ללא תשלום, אם שוכנע כי הפיטורים אינם בקשר ללידה ובלבד שחלפו 60 ימים מתום תקופת הלידה וההורות. אפשרות למתן היתר כאמור ניתנת בדומה להוראת סעיף 9(ג)(2) שעניינו פיטורים לאחר היעדרות לפי סעיף 7(ד)(1) לחוק עבודת נשים- היינו לאחר מימוש חופשה ללא תשלום לאחר תקופת הלידה וההורות.  

לפסקה (2)

הוראות סעיף 9א לחוק עבודת נשים קובעות כי על מעסיק לבקש היתר בעד פגיעה בהיקף משרה או פגיעה בהכנסה של עובד או עובדת בתקופות המוגנות מפני פיטורים לפי סעיף 9 לאותו. עוד קובע הסעיף כי פגיעה בהכנסה אינה כוללת פגיעה בהכנסה מכוח דין או הסכם קיבוצי. מאחר שעובדים נעדרו מעבודתם בתקופה שמיום ה- 13 ביוני 2025 ועד ה-24 ביוני 2025 בשל הוראות הניתנות לפי חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951 או מפאת הוראת שניתנה על ידי גורם מוסמך כאמור בסעיף 2(ב)(1) לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו-2006, מוצע להבהיר כי אין לראות בהיעדרות בנסיבות אלה, אף אם ההיעדרות היא בשל יציאת העובד או העובדת לחל"ת ובתקופה המוגדרת כאמור, כפגיעה לפי סעיף זה.

לסעיף 4 - תיקון חוק מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – מקרים מיוחדים)

במטרה לסייע לבני 67 ומעלה (אשר אינם זכאים לדמי אבטלה לפי חוק הביטוח הלאומי), שנפלטו משוק העבודה בעקבות מבצע עם כלביא, מוצע לשלם מענק הסתגלות מיוחד. המענק ישולם לעובדים עבודתם הופסקה או שיצאו לחופשה ללא תשלום בתקופה הקובעת ושעבדו כשכירים במשך 3 חודשים רצופים לפחות לפני שהוצאו לחופשה ללא תשלום או פוטרו, בתקופה הקובעת סכום המענק יעמוד על 75% משכר העבודה הממוצע של העובד ב-3 מתוך 6 החודשים האחרונים שקדמו להפסקת העבודה – לפי השכר הגבוה מביניהם, אך לא יעלה על 134 ₪ ליום. כמו כן המענק ישולם עד לתקופה של 12 ימים, בהתאם לתקופת המבצע.