תוכן עניינים

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים.. 2

ג. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות. 3

ד. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר. 3

תזכיר חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – נזקים שנגרמו במבצע עם כלביא), התשפ"ה–2025. 4

1. תיקון חוק מס רכוש וקרן פיצויים – הוראת שעה – מס' 34. 4

"פרק שמיני 2 – מסלול נוסף לפיצוי בשל נזק עקיף במבצע עם כלביא.. 4

2. תיקון חוק מס רכוש וקרן פיצויים – תחולה. 31

דברי הסבר. 31

תזכיר חוק

א. שם החוק המוצע

חוק התכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה –מבצע עם כלביא), התשפ"ה–2025 [פיצוי בשל נזקים שנגרמו במבצע עם כלביא]

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

ביום 13 ביוני 2025, יצאה מדינת ישראל למתקפת מנע באיראן, וזאת לאור החלטתה מאותו היום של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי סעיף 40 לחוק־יסוד: הממשלה על נקיטה בפעולות צבאיות משמעותיות. בעקבות תקיפה זו, מדינת ישראל התמודדה עם ירי טק"ק וכטב"מים בהיקפים גדולים וחריגים מאיראן ושלוחותיה אל עבר שטחי המדינה.

בשל האמור, הכריז שר הביטחון על מצב מיוחד בעורף בכל שטח המדינה, שיחול החל מיום 13 ביוני 2025 בשעה 02:55 למשך 48 שעות, מכוח סמכותו לפי סעיף 9ג(ב)(1) לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951. ביום 15 ליוני הוארך המצב המיוחד בעורף עד ליום 30 ביוני 2025. בהתאם לסעיף 9ג(א)(6) לאותו חוק, החליטה הממשלה באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, שניתן ביום כ' בסיון התשפ"ה (16 ביוני 2025), לאשר את ההכרזה בשטחה של כל מדינת ישראל.

בהמשך לכך, ונוכח האיומים, קבע פיקוד העורף הנחיות מחמירות בשטחי מדינת ישראל כולה, אשר כללו איסור על התקהלויות בשטח פתוח ומתן שירותים, איסור פעילות במקומות עבודה למעט משק חיוני ואיסור על פעילויות חינוכיות. בשל הנחיות אלו, צומצמו השירותים והפעילות המסחרית במשק באופן משמעותי, והייתה נגישות מוגבלת לאזורים שונים במדינת ישראל.

במהלך תקופה זו נפגעה הפעילות הכלכלית הסדירה של חלק מהעסקים, וזאת בשל מגבלות והנחיות פיקוד העורף וסגירת מערכת החינוך כאמור. כתוצאה מכך ישנם עסקים שחוו ירידת מחזורים במסגרת ההתמודדות עם המצב המיוחד בעורף בחודש יוני 2025.

עסקים שפעילותם נפגעה כאמור יכולים היו לצמצם את הוצאותיהם המשתנות, כגון רכישות מספקים, ואולם ישנן הוצאות שלא יכלו להימנע מהן ובהן תשלומי שכירות, הוצאות ביטוח, חשבונות חשמל ומים וכדומה. לצד ההוצאות הקבועות, למעסיק ישנן הוצאות שכר אשר רצוי שאת חלקן ימשיך וישלם לעובדיו, חרף הירידה בנפח הפעילות.

על רקע זה מוצע לתקן את חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961 (להלן – חוק מס רכוש) ולקבוע בו מתווה סיוע לעסקים קטנים ובינוניים שנפגעו בחודש יוני 2025 בשל מבצע עם כלביא, להשתתפות בהוצאותיהם הקבועות וכן בחלק מהוצאות השכר. בתחילת מלחמת חרבות ברזל נקבע מתווה סיוע לעסקים קטנים ובינוניים להשתתפות בהוצאותיהם הקבועות וכן בחלק מהוצאות השכר, אשר היווה סיוע כולל לעסקים בעד השתתפות בנזק הכלכלי שנגרם להם כתוצאה מהמלחמה (ראו סעיף 1 לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023 (להלן – מתווה הפיצויים לגבי חרבות ברזל). התיקון המוצע כעת מבוסס על העקרונות שעמדו בבסיס המתווה האמור, תוך התאמתן למצב המיוחד בעורף בחודש יוני 2025.

בהתאם, לפי המוצע, עסק אשר נפגע באופן משמעותי כתוצאה מפעולות המלחמה והשלכותיהן על העורף יהיה זכאי לפיצוי אשר יותאם לשיעור הפגיעה שלו, והוא יחושב על פי היקף הירידה במחזור שלו, גובה ההוצאות הקבועות שלו ושכר העובדים אשר משלם.

בדומה למתווה הפיצויים לגבי חרבות ברזל, מוצע לקבוע את מתווה הפיצוי בחוק מס רכוש, אשר עוסק, בחלקו, במתן פיצויים לניזוקים שנפגעו כתוצאה מפעולות מלחמה ומעשי איבה בשל נזק מלחמה ונזק עקיף, כהגדרתם בסעיף 35 לחוק מס רכוש. יובהר כי הפיצויים שיינתנו לפי הסדר זה יחולקו מתוך הכספים שבקרן הפיצויים הקבועה בחוק מס רכוש.

כמו כן, בדומה למתווה שנקבע בתחילת מלחמת חרבות ברזל, מוצע למקד את הפיצוי לעסקים בעלי כושר שרידות נמוך מלכתחילה, שההשפעה הכלכלית של הלחימה מטבעה קשה יותר עבורם. לבסוף, בדומה למתווה הפיצויים לגבי חרבות ברזל לא מוצע להתנות את מתן הפיצויים בתשלום שכר העבודה לעובדים אשר נעדרו מעבודתם בשל המצב הבטחוני (וזאת בשונה מהפרקטיקה הנהוגה בהוראות השעה לפיצוי עסקים בישובים ספר לפי תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל"ג-1973) .

יצוין כי קבוצת הזכאים למענק הסיוע בהתאם להצעת חוק זו חורגת מזו אשר מקובל להתייחס אליה במערכת המס כאל עסק קטן ובינוני, ואולם נשמר העיקרון, כפי שהיה במתווה הפיצויים לגבי חרבות ברזל ובחוקי הקורונה, שלפיו תחול מגבלה על הזכאות בהתאם לגודל, וזאת בהתאם לתכלית שצוינה לעיל.

בנוסף על האמור, ובשל היקף הנזקים הישירים הגדול שהיו כתוצאה מהמבצע, מוצע לקבוע מסלול פיצוי נוסף אשר מטרתו לפצות בעד נזקים עקיפים שנגרמו בשל נזק מלחמה שנגרם לבית עסק בתקופה שמיום י"ז בסיוון התשפ"ה (13 ביוני 2025) עד יום כ"ח בסיוון התשפ"ה (24 ביוני 2025).

ניזוק שיוכל להיות זכאי לפיצוי לפי סעיף זה הוא ניזוק שנגרם לו נזק ישיר בעסקו הקבוע בתקופת המבצע שהמנהל שוכנע כי בשל הנזק בית העסק שבו פועל היה בלתי ניתן לשימוש במשך כשלושה חודשים לפחות. התקופה המזערית בגינה תיתכן זכאות לפיצוי בהתאם למוצע היא חודשים יולי ואוגוסט 2025 והתקופה המירבית היא חצי שנה, בפעימות של חודשיים, מחודש יולי ועד חודש דצמבר 2025. גובה הפיצוי שיינתן עבור כל אחד מהפעימות הוא פיצוי על ההוצאות הקבועות בהתאם למתווה הקבוע לפיצויים לכלל העוסקים בארץ בשל נזק עקיף שנגרם בחודש יוני 2025 כפי שפורט לעיל.

כמו כן, מוצע ליתן מענה משלים עבור מוסד ציבור, כהגדרתו בסעיף 3א חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, בדרך של תמיכה על פי הוראות אותו סעיף ולפי המוצע בחוק זה.

והכול כפי שיפורט להלן בהרחבה בדברי ההסבר להצעת החוק.

ג. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

המימון לפיצויים המוצעים בתזכיר זה הוא בקרן הפיצויים לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961.

ד. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

תזכיר חוק מטעם משרד האוצר:

תזכיר חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – נזקים שנגרמו במבצע עם כלביא), התשפ"ה–2025


תיקון חוק מס רכוש וקרן פיצויים – הוראת שעה – מס' 34	1.	בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה עד יום כ"א בטבת התשפ"ז (31 בדצמבר 2026) (בסעיף זה ובסעיפים 2 ו־3 – תקופת הוראת השעה), יקראו את חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961‏[1](להלן – חוק מס רכוש), כך:
		(1) לפני סעיף 37 יבוא:
		"העברה, שעבוד או עיקול של פיצוי ומקדמה בשל נזק מלחמה בתקופה הקובעת	36ג.	(א) זכות לפיצוי ולמקדמה בשל נזק מלחמה שנגרם בתקופה הקובעת כהגדרתה בסעיף 38יח, אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לפיצוי ולמקדמה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך.
				(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פיצוי ומקדמה כאמור בו ששולמו באמצעות בנק או החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו–1986‏[2], בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק, במשך 90 ימים מיום ששולמו כאמור.";
		(2) לפני סעיף 39 יבוא:
		"פרק שמיני 2 – מסלול נוסף לפיצוי בשל נזק עקיף במבצע עם כלביא
		הגדרות – פרק שמיני 2	38יח.	בפרק זה –
				"אזור מיוחד" - אזור שנפגע בחודשים מאי ויוני כהגדרתו בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל"ג-1973 כנוסחו בתקנה 1(1)(א) לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ"ד-2023[3];
				"הוצאות השכר בתקופת הזכאות" – אחד מאלה, לפי העניין, בהפחתת סכומים שהמוסד לביטוח לאומי שילם למעסיק לשם החזר תגמולי מילואים שהמעסיק שילם לעובד לפי פרק י"ב לחוק הביטוח הלאומי:
					(1) לעניין ניזוק שאינו מוסד ציבורי זכאי או קיבוץ – הסכום הנמוך מבין אלה:
						(א) 75% משכר העבודה אשר שולם לעובדים בעד התקופה המזכה לעניין שכר, כפי שדווח לפקיד השומה בטופס 102 לפי תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ"ג–1993‏[4] (להלן – תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב־1.25;
						(ב) השכר הממוצע לחודש כמשמעותו בסעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי, כפי שהיה ידוע בחודש יוני 2025, מוכפל במספר העובדים ששולם להם שכר בעד התקופה המזכה לעניין שכר, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב־1.25;
					(2) לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – הסכום הנמוך מבין אלה:
						(א) 75% משכר העבודה אשר שולם לעובדים בעד התקופה המזכה לעניין שכר, כפי שדווח לפקיד השומה בטופס 102 לפי תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת בשיעור המתקבל מחלוקת סכום הכנסתו של הניזוק בשנת הבסיס, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, שאינה הכנסה מתמיכות ותרומות, בסכום הכנסתו בשנת הבסיס כפי שדווחה כאמור, הכולל תמיכות ותרומות, ותוצאת המכפלה המתקבלת מוכפלת ב־1.325;
						(ב) תוצאת המכפלה האמורה בפסקה (1)(ב) להגדרה זו, שהוא מוכפל בשיעור האמור בפסקת משנה (א);
					(3) לעניין ניזוק שהוא קיבוץ – הסכום הנמוך מבין אלה:
						(א) 75% משכר העבודה של עובד שאינו חבר הקיבוץ, או עובד שהוא חבר הקיבוץ העובד בתעשייה, במסחר, בשירותים, בחקלאות או בתיירות בקיבוץ, ולמעט חבר הקיבוץ העוסק במתן שירותים לחברי הקיבוץ עצמם, אשר שולם לעובד כאמור בעד התקופה המזכה לעניין שכר, כפי שדווח לפקיד השומה בטופס 102 לפי תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב־1.25;
						(ב) השכר הממוצע לחודש כמשמעותו בסעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי, כפי שהיה ידוע בחודש יוני 2025, מוכפל במספר העובדים כאמור בפסקת משנה (א), כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב־1.25;
					לעניין הגדרה זו, "התקופה המזכה לעניין שכר" – חודש יוני 2025;
				"הוצאות מזכות" – ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה, והכול עד לסכום כמפורט להלן, לפי העניין:
					(1) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים – 600 אלף שקלים חדשים;
					(2) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 100 מיליון שקלים חדשים ואינו עולה על 300 מיליון שקלים חדשים – 600 אלף שקלים חדשים בתוספת 0.3% מחלק מחזור עסקאותיו בשנת הבסיס העולה על 100 מיליון שקלים חדשים;
					(3) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 300 מיליון שקלים חדשים ואינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים – 1.2 מיליון שקלים חדשים;
				"הוצאות קבועות" – אחד מאלה, לפי העניין:
					(1) לעניין ניזוק שאינו מנוי בפסקאות (2) או (3) – סך כל התשומות השוטפות בשנה הקודמת, מחולק ב־12 ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות;
					(2) לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – סך כל ההוצאות הקשורות למכירת שירותים או מוצרים המסופקים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה, שהוצאו בשנה הקודמת, מחולק במספר חודשי הפעילות של הניזוק בשנה הקודמת ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות;
					(3) לעניין ניזוק שהוא עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי הוראות סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף – סך התשומות השוטפות שהיה מדווח לרשות המסים בישראל בשל השנה הקודמת אילולא היה רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר, מחולק ב־12 ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות;
				"חוק הביטוח הלאומי" – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995‏[5];
				"חוק מס ערך מוסף" – חוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975‏[6];
				"חלק השכר המזכה" – סכום הוצאות השכר בתקופת הזכאות, מוכפל בשיעור הירידה במחזור העסקאות;
				"מוסד ציבורי זכאי" – מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9(2)(ב) לפקודה (בפרק זה – מוסד ציבורי), שמתקיימים בו שני אלה:
					(1) 25% לפחות מהכנסתו בשנת המס 2022, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, לא היה מתמיכות ותרומות;
					(2) 25% לפחות מהכנסתו בשנת המס 2022 כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, שאינה מתמיכות ותרומות, היה ממכירת שירותים או מוצרים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה;
				"מחזור עסקאות" – אחד מאלה, לפי העניין:
					(1) לעניין ניזוק שאינו מנוי בפסקאות (2) או (3) – מחזור עסקאות כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף; במחזור עסקאות כאמור לא ייכללו כל אלה:
						(א) עסקאות שסעיפים 20 או 21 לחוק מס ערך מוסף חלים עליהן;
						(ב) מכר טובין או מתן שירות מאת עוסק לקרובו, אלא אם כן קבע המנהל כי לגבי מכר או מתן שירות כאמור לקרובו מתקיימים אותם מאפיינים המתקיימים לגבי עסקת מכר או שירות כאמור בין עוסק לאדם שאינו קרובו;
						(ג) פיצוי ששולם לפי החוק;
						(ד) מכירות הוניות;
					(2) לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – סכום ההכנסה ממכירת שירותים או מוצרים, שהתמורה בשלהם מתקבלת ממתן השירות או הספקת המוצר בפועל, כפי שדווח לרשות המסים בדוח לפי סעיף 131 לפקודה שאישר לעניין זה רואה חשבון או יועץ מס;
					(3) לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף – מחזור העסקאות, כפי שדווח לרשות המסים בהצהרה לפי תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל"ו–1976[7], ואם התקופה שלגביה נבחן המחזור אינה נכללת בהצהרה כאמור – מחזור העסקאות כפי שהצהיר עליו הניזוק לעניין זה;
				"מחזור עסקאות בשנת הבסיס" – מחזור עסקאות כפי שדווח לגבי שנת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב־12, ולעניין ניזוק הרשום כשותפות לפי חוק מס ערך מוסף או ניזוק שהוא עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי סעיף 56 לחוק האמור – לפי מחזור העסקאות המאוחד של השותפות או של העוסקים הרשומים יחד, לפי העניין;
				"מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס" – אחד מאלה, לפי העניין:
					(1) לעניין ניזוק שאינו עוסק חדש ואינו עוסק כאמור בפסקה (3), כמפורט להלן, מחזור העסקאות כמפורט לצידו:
						(א) לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור או מוסד ציבורי זכאי – מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס;
						(ב) לעניין ניזוק המדווח בשיטה חד־חודשית – מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס, כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, עד יום ט"ז בסיוון התשפ"ה (12 ביוני 2025);
						(ג) לעניין ניזוק המדווח בשיטה דו־חודשית – מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, עד יום ט"ז בסיוון התשפ"ה (12 ביוני 2025);
					(2) לעניין ניזוק שהוא עוסק חדש- מחזור העסקאות כמפורט לצידו:
						(א) לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור או מוסד ציבורי זכאי – מחזור עסקאותיו מיום שפתח את עסקו או מיום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025), לפי המאוחר, עד יום ד' בסיוון התשפ"ה (31 במאי 2025), מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה;
						(ב) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד־חודשית – מחזור עסקאותיו מיום 1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי סעיף 67 או 67א לחוק מס ערך מוסף , או מיום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025), לפי המאוחר, עד יום ד' בסיוון התשפ"ה (31 במאי 2025), כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה;
						(ג) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו־חודשית – מחזור עסקאותיו מיום 1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי סעיף 67 או 67א לחוק מס ערך מוסף או מיום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025), לפי המאוחר, עד יום ב' באייר התשפ"ה (30 באפריל 2025), כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה ומוכפל ב־2;
					(3) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד־חודשית שפתח את עסקו בתקופה שמיום ג' באייר התשפ"ה (1 במאי 2025) עד יום ד' בסיוון התשפ"ה (31 במאי 2025) – מחזור עסקאותיו מיום שפתח את עסקו עד יום ד' בסיוון התשפ"ה (31 במאי 2025);
					(4) על אף האמור בפסקאות (1) עד (3), לעניין קבלן ביצוע – מחזור עסקאותיו בתקופה שמתחילת שנת המס הקודמת או מ־1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי סעיף 67 או 67א לחוק מס ערך מוסף, לפי המאוחר, עד יום ד' בסיוון התשפ"ה (31 במאי 2025), מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה;
				"מס תשומות" – כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף;
				"מקדם הוצאות קבועות" – אחד מאלה:
					(1) לעניין ניזוק כמפורט להלן, שאינו ניזוק כאמור בפסקה (2) עד (5):
						(א) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד־חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25% ואינו עולה על 40%, ולעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו־חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 12.5% ואינו עולה על 20% – 7%;
						(ב) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד־חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% ואינו עולה על 60%, ולעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו־חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 20% ואינו עולה על 30% – 11%;
						(ג) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד־חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 60% ואינו עולה על 80%, ולעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו־חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 30% ואינו עולה על 40% –15%;
						(ד) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד־חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 80%, ולעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו־חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% – 22%;
					(2) לעניין ניזוק שהוא עוסק במסחר סיטונאי או קמעונאי בדלק, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו – השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב־0.35;
					(3) לגבי ניזוק שבשנות המס 2022, 2023 או 2024 חל עליו הפטור לפי סעיף 33 לחוק מס ערך מוסף, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו – השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב־0.19;
					(4) לעניין ניזוק שהוא קבלן ביצוע, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו – השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב־0.68;
					(2) מקדם בשיעור אחר שקבע המנהל, לגבי ניזוק מסוים שהוא ניזוק כאמור בפסקה (1) עד (4) להגדרה זו, אם שוכנע כי ההוצאות הקבועות של העסק במקרה של אי־הפעלתו גבוהות או נמוכות, ובלבד שהמקדם שיקבע לא יעלה על 1.5 מהמקדם אשר היה נקבע לניזוק לפי אותה פסקה;
				"נזק עקיף" – הפסד או מניעת רווח כתוצאה מנזק מלחמה, כהגדרתו בסעיף 35, או בשל אי־אפשרות לנצל נכסים עקב פעולות מלחמה על ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל, או עקב פעולות מלחמה על ידי צבא הגנה לישראל;
				"ניזוק" – עוסק, למעט כל אחד מאלה, שנגרם לו נזק עקיף:
					(1) המדינה;
					(2) גוף מתוקצב או תאגיד בריאות כהגדרתם בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985‏[8];
					(3) קופת חולים;
					(4) מוסד ציבורי שאינו מוסד ציבורי זכאי;
					(5) תאגיד שהוקם בחוק או לפיו;
					(6) מוסד פיננסי כמפורט להלן:
						(א) תאגיד בנקאי כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981‏[9], לרבות תאגיד עזר כהגדרתו בחוק האמור;
						(ב) מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981‏[10];
						(ג) חבר בורסה כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968‏[11];
						(ד) חברה מנהלת כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה–2005‏[12];
						(ה) מנהל קרן כמשמעותו בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד–1994‏[13];
					(7) מי שעיסוקו במכירת זכות במקרקעין, המהווה מלאי עסקי בידו; לעניין זה, "מכירת זכות במקרקעין" – כהגדרת "מכירה", לעניין זכות במקרקעין, בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–1963‏[14];
					(8) מי שיותר מ־50% מהעבודות שביצע בשנת המס 2023 או 2024 היו עבודות שמשך ביצוען עולה על שנה, למעט קבלן ביצוע;
					(9) מי שדיווח לרשות המסים בישראל על סגירת עסקו, לפני יום טז' בסיוון התשפ"ה (12 ביוני 2025);
					(10) מי שדיווח על מחזור עסקאות בשיעור אפס לגבי ארבעת החודשים שלפני יום טז' בסיוון התשפ"ה (12 ביוני 2025), אלא אם כן שוכנע המנהל שהעסק היה פעיל עד תום חודשיים מתום התקופה הקובעת;
					(11) מי שעסקו לא היה פעיל לפני יום טז' בסיוון התשפ"ה (12 ביוני 2025); לעניין זה, יראו עוסק כמי שעסקו לא היה פעיל אם הוא לא הגיש לרשות המסים בישראל שניים מתוך שלושת הדוחות האחרונים שהיה חייב בהגשתם לפי חוק מס ערך מוסף, לגבי התקופה שלפני המועד האמור, אלא אם כן הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, שעסקו היה פעיל;
					(12) מי שעיסוקו בחקלאות;
				"עוסק" – חייב במס כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף;
				"עוסק המדווח על בסיס מזומן" – עוסק שמתקיימים בו כל אלה:
					(1) הוא מתחייב במס ערך מוסף לפי פרק ו' לחוק מס ערך מוסף עם קבלת התמורה לעסקה;
					(2) הוא מקבל את עיקר התקבולים השוטפים לעסקו בחודש העוקב לחודש שבו בוצעה העסקה;
					(3) שיעור הירידה במחזור העסקאות שלו בתקופת הדיווח הכולל את חודש יוני 2025 היה נמוך מאחד מאלה, לפי העניין:
						(א) אם היה העוסק מדווח בשיטת דיווח חד־חודשית – 40%;
						(ב) אם היה העוסק מדווח בשיטת דיווח דו־חודשית – 20%;
				"עוסק חדש" – ניזוק שהוא אחד מאלה, לפי העניין, ובלבד שהודיע לרשות המסים בישראל על פתיחת עסקו עד יום ב' באייר התשפ"ה (30 באפריל 2025) –
					(1) לעניין ניזוק שעסקו אינו מצוי באזור המיוחד - ניזוק שפתח את עסקו בתקופה שמיום כג' בניסן התשפ"ד (1 במאי 2024) עד יום ב' באייר התשפ"ה (30 באפריל 2025);
					(2) לעניין ניזוק שעסקו מצוי באזור המיוחד – ניזוק שפתח את עסקו בתקופה שמיום י באייר התשפ"ג (1 במאי 2023) עד יום ב' באייר התשפ"ה (30 באפריל 2025);
				"קבלן ביצוע" – קבלן לעבודות הנדסה בנאיות, כהגדרתו בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט–1969[15], הרשום בפנקס, כמשמעותו באותו חוק; ובלבד שאם במסגרת עיסוקו הוא מבצע מכירת זכויות במקרקעין, כהגדרתה בפסקה (7) להגדרה "ניזוק" – החלק של עסקו שבו אינו מבצע מכירת זכויות במקרקעין כאמור;
				"קרוב" – כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה;
				"שיעור הירידה במחזור העסקאות" – מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, בהפחתת מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, כשהתוצאה המתקבלת מחולקת במחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס;
				"שנת הבסיס" – אחת מאלה, לפי העניין:
					(1) לעניין ניזוק שעסקו אינו מצוי באזור המיוחד, שפתח את עסקו לפני יום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024) – שנת 2024;
					(2) לעניין ניזוק שעסקו מצוי באזור המיוחד שפתח את עסקו לפני יום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022) – שנת 2022;
					(3) לעניין ניזוק שאינו מנוי בפסקאות (1) או (2) – התקופה שמהמועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום או מיום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025), לפי המאוחר, עד המועד המפורט להלן, לפי העניין:
						(א) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד־חודשית, מוסד ציבורי זכאי ועוסק פטור – ד' בסיוון התשפ"ה (31 במאי 2025);
						(ב) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו־חודשית – עד יום ב' באייר התשפ"ה (30 באפריל 2025);
				"השנה הקודמת" – אחת מאלה, לפי העניין:
					(1) לעניין ניזוק שעסקו אינו מצוי באזור המיוחד – שנת הבסיס;
					(2) לעניין ניזוק שעסקו מצוי באזור המיוחד-
						(א) לעניין ניזוק שפתח את עסקו לפני יום י באייר התשפ"ג (1 במאי 2023) – התקופה שמיום ה' באלול התשפ"ב (1 בספטמבר 2022) או ממועד שבו החל לפעול לראשונה, לפי המאוחר, עד יום י"ד באלול התשפ"ג (31 באוגוסט 2023);
						(ב) לעניין ניזוק שפתח את עסקו בתקופה שמיום י באייר התשפ"ג (1 במאי 2023) עד יום ד' בסיוון התשפ"ה (31 במאי 2025) - התקופה שמהמועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום או מיום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025), לפי המאוחר, עד המועד המפורט להלן, לפי העניין:
							(1) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד־חודשית, מוסד ציבורי זכאי, עוסק פטור – ד' בסיוון התשפ"ה (31 במאי 2025);
							(2) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו־חודשית – ב' באייר התשפ"ה (30 באפריל 2025);
				"תמיכות ותרומות" – תמיכה לפי סעיף 3אכ לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985, תמיכה מאת רשות מקומית, או תרומות;
				"התקופה הקובעת" – התקופה שמיום י"ז בסיוון התשפ"ה (13 ביוני 2025) עד יום כ"ח בסיוון התשפ"ה (24 ביוני 2025);
				"תקופת הבסיס" – התקופה המקבילה בשנת 2024 לתקופת הזכאות, ולעניין ניזוק שעסקו באזור המיוחד התקופה המקבילה בשנת 2023 לתקופת הזכאות;
				"תקופת הזכאות" – אחת מאלה, לפי העניין:
					(1) לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה חד־חודשית, עוסק פטור ומוסד ציבורי זכאי- חודש יוני 2025;
					(2) לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו־חודשית- חודשים מאי ויוני 2025;
					(3) לעניין ניזוק המדווח על בסיס מזומן, שהוא מדווח בשיטה חד־חודשית, שהוא עוסק פטור או שהוא מוסד ציבורי זכאי, וכן לעניין קבלן ביצוע- חודש יולי 2025;
					(4) לעניין ניזוק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו־חודשית- חודשים יולי ואוגוסט 2025;
				"תשומות שוטפות" – סך כל התשומות, שנוכה בשלהן מס תשומות בהתאם לחוק מס ערך מוסף, כפי שדווחו לרשות המסים בישראל באמצעות דוח תקופתי לפי סעיף 67 או 67א לחוק מס ערך מוסף, לפי העניין, לרבות תשומות החייבות בשיעור מס ערך מוסף אפס, ובלבד שאם העוסק פתח את עסקו לפני יום ג' באייר התשפ"ה (1 במאי 2025), הדוח כאמור הוגש עד יום טז' בסיוון התשפ"ה (12 ביוני 2025), למעט אלה:
					(1) תשומות של עוסק בשל רכישת טובין או קבלת שירות מעוסק שהוא קרובו, זולת אם קבע המנהל כי מתקיימים לגבי התשומה אותם מאפיינים המתקיימים לגבי תשומה כאמור בשל רכישה או קבלת שירות בידי העוסק מאדם שאינו קרובו;
					(2) תשומות ציוד שנרכש לצורכי העסק;
				"תשומות שוטפות בשנה הקודמת" – סך התשומות השוטפות כפי שדווח לרשות המסים בישראל לגבי השנה הקודמת, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנה הקודמת ומוכפל ב־12.
		פיצויים בשל נזקים בתקופה הקובעת	38יט.	(א) ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 300 אלף שקלים חדשים, זכאי לפיצויים בגובה הוצאותיו המזכות, בעד נזק עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הקובעת, אם מתקיימים לגביו כל אלה:
					(1) מחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים;
					(2) שיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25%, ואם הוא מדווח בשיטה דו־חודשית – על 12.5%;
					(3) הירידה במחזור העסקאות כאמור בפסקה (2) נגרמה כתוצאה מנזק עקיף;
					(4) הוא פתח את עסקו לפני יום ד' בסיוון התשפ"ה (31 במאי 2025);
					(5) הוא הגיש לפקיד השומה, עד יום הגשת תביעה לקבלת פיצויים לפי פרק זה, את המסמכים המפורטים להלן:
						(א) דוח תקופתי לפי סעיף 67, 67א או 71א לחוק מס ערך מוסף, לחודשים בתקופת הזכאות ובחודשים שנלקחו בחשבון לצורך קביעת מחזור העסקאות הקובע בתקופת הבסיס, או הצהרה לפי תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל"ו–1976, לשנת 2022 עד 2024, לפי העניין, אם היה חייב בהגשתם לפי חוק מס ערך מוסף;
						(ב) דין וחשבון בטופס 102 בשל חודש יוני 2025, והכול לפי תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה;
					(6) לא מתקיים לגביו אף אחד מאלה:
						(א) הוא היה חייב בניהול פנקסים לשנת המס 2025 ולא ניהלם;
						(ב) פנקסיו לשנת המס 2025 נקבעו כבלתי קבילים, בקביעה שאינה ניתנת לערר או לערעור.
				(ב) ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 12 אלף שקלים חדשים ולא עלה על 300 אלף שקלים חדשים, זכאי לפיצויים בסכום כמפורט בפסקאות שלהלן, לפי העניין, בעד נזק עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הקובעת, ובלבד שמתקיימים לגביו התנאים הקבועים בפסקאות (2) עד (6) בסעיף קטן (א):
					(1) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 50 אלף שקלים חדשים – סכום של 1,750 שקלים חדשים;
					(2) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 50 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 90 אלף שקלים חדשים – סכום של 3,150 שקלים חדשים;
					(3) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 90 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 120 אלף שקלים חדשים – סכום של 4,200 שקלים חדשים;
					(4) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 120 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 150 אלף שקלים חדשים – סכום של 2,650 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק;
					(5) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו לשנת הבסיס עולה על 150 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 200 אלף שקלים חדשים – סכום של 3,125 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק;
					(6) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו לשנת הבסיס עולה על 200 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 250 אלף שקלים חדשים – סכום של 4,000 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק;
					(7) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו לשנת הבסיס עולה על 250 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים – סכום של 4,675 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק.
				(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), היה סכום הפיצויים שניזוק כאמור באותו סעיף קטן זכאי לו נמוך מסכום הפיצויים שאותו ניזוק היה זכאי לו לפי הוראות סעיף קטן (ב)(7), אם מחזור העסקאות שלו בשנת הבסיס היה כאמור באותו סעיף קטן, יהיה הניזוק זכאי לקבל את סכום הפיצוי לפי אותו סעיף קטן.
				(ד) שינה ניזוק את שיטת הדיווח שלו מהשיטה שבה דיווח לגבי מחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס, יראו אותו, לעניין חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס וחישוב מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, כמי שמדווח בשיטה דו־חודשית.
				(ה) בסעיף זה, "מקדם הנזק" – אחד מאלה, לפי העניין:
					(1) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 12.5% ואינו עולה על 20% – 1;
					(2) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 20% ואינו עולה על 30% – 1.5;
					(3) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 30% ואינו עולה על 40% – 2.4;
					(4) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% – 3.
		מניעת כפל פיצויים	38כ.	אין בהוראות לפי פרק זה כדי לגרוע מזכותו של ניזוק לפיצויים לפי פרק שמיני, ואולם ניזוק שזכאי לפיצויים לפי פרק זה ולפי פרק שמיני, בשל נזקים עקיפים שנגרמו לו בתקופה הקובעת, הברירה בידו לבחור בפיצויים לפי אחד מהם.
		תביעה לקבלת פיצויים	38כא.	(א) עוסק המבקש פיצויים לפי פרק זה יגיש למנהל תביעה לפיצויים כאמור החל מ־16 בחודש העוקב לתום תקופת הזכאות הרלוונטית ועד תום 90 ימים מהמועד האמור; המנהל רשאי לדחות את מועד התחילה להגשת תביעה בתקופה אחת שלא תעלה על 15 ימים, אם מתקיימות נסיבות שבשלהן לא ניתן להגיש את התביעה באופן מקוון החל במועד האמור.
				(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף 51, המנהל רשאי להאריך את התקופה המרבית להגשת תביעה כאמור בסעיף קטן (א), בתקופה נוספת, אחת או יותר, דרך כלל או לעוסק מסוים, אם נוכח כי ישנה סיבה מספקת לכך, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על 180 ימים; האריך המנהל את התקופה כאמור דרך כלל, תפורסם הודעה על כך גם באתר האינטרנט של רשות המסים.
				(ג) תביעה לפי סעיף זה תוגש באופן מקוון, ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת עמידתו של העוסק בתנאים לקבלת הפיצויים לפי פרק זה ולשם תשלום הפיצויים לפי הוראות פרק זה.
		קביעת הזכאות לפיצויים	38כב.	(א) הגיש עוסק למנהל תביעה לפיצויים לפי הוראות סעיף 38כא, יקבע המנהל בהחלטה מנומקת את זכאותו של העוסק לפיצויים ואת סכום הפיצויים, בתוך שנה ממועד הגשת התביעה, ואם ביקש מהעוסק פרטים נוספים – רשאי הוא להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו יחד על 30 ימים; לא נתן המנהל את החלטתו במהלך התקופה האמורה, לרבות אם הוארכה, יראו את התביעה כאילו התקבלה.
				(ב) המנהל רשאי, ביוזמתו או לפי דרישת העוסק, לתקן את קביעתו כאמור בסעיף קטן (א), בתוך 4 שנים מיום שניתנה, אם התגלו עובדות חדשות או אם מצא כי נפלה טעות בקביעה זו.
				(ג) ביקש המנהל מהעוסק פרטים נוספים כאמור בסעיף קטן (א), לא יובא במניין התקופה למתן החלטה כאמור באותו סעיף קטן פרק הזמן שבו העוסק לא מסר למנהל את הפרטים כאמור.
		תשלום הפיצויים ותשלום מקדמות	38כג.	(א) נקבעה זכאותו של העוסק לפיצויים לפי הוראות סעיף 38כב(א), ישולמו לו הפיצויים בהקדם ולא יאוחר מתום 14 ימים מיום קביעת הזכאות.
				(ב) לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי סעיף 38כב בתוך 21 ימים מיום הגשת התביעה, ישלם לו מקדמה בשיעור של 60% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל, ויחולו לעניין מניין התקופה כאמור הוראות סעיף 38כב(ג).
				(ג) אין במקדמה שתשולם לפי סעיף קטן (ב) ובגובהה כדי לקבוע את זכאותו הסופית של העוסק לפיצויים.
				(ד) לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי סעיף 38כב בתוך 150 ימים מיום הגשת התביעה, ישלם לעוסק מקדמה נוספת בשיעור של 10% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל.
				(ה) על סכום הפיצויים המשולמים לפי פרק זה ייווספו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה לפיצויים עד יום התשלום.
		העברה, שעבוד או עיקול של פיצוי בשל נזק עקיף ומקדמה	38כד.	(א) זכות לפיצויים ולמקדמה לפי פרק זה לעוסק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים, אינה ניתנת להעברה, לשעבוד ולעיקול, בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מעוסק הזכאי לפיצויים או למקדמה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך.
				(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פיצויים או מקדמה כאמור ששולמו באמצעות בנק או החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו–1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק, במשך 90 ימים מיום ששולמו כאמור.
		תשלום ביתר	38כה.	(א) שולמו לניזוק פיצויים, לרבות מקדמה, בסכום העולה על סכום הפיצויים שהוא זכאי להם לפי פרק זה, יחזיר הניזוק את ההפרש שבין סכומים אלה (בסעיף זה – סכום היתר) בתוך 90 ימים מיום שהמציא לו המנהל דרישה להחזר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום היתר, מיום ששולם סכום היתר עד יום ההחזר.
				(ב) על סכום היתר ועל הפרשי ההצמדה כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות פקודת המסים (גבייה)‏[16], כאילו היה מס, וכן יחולו עליהם הוראות חוק קיזוז מסים, התש"ם–1980‏[17], כאילו היו חוב מס.
		תשלום בחסר	38כו.	שולם לניזוק פיצוי בסכום נמוך מהסכום שהוא זכאי לו, ישולם ההפרש בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה.
		קנס בשל הגשת תביעה ביתר	38כז.	(א) בסעיף זה, "סכום ההפרש" – ההפרש שבין סכום הפיצויים שכלל ניזוק בתביעה שהגיש לפי סעיף 38כא ובין סכום הפיצויים שהמנהל קבע שהוא זכאי לו לפי הוראות סעיף 38כב(א).
				(ב) עוסק שסכום ההפרש לגביו עולה על 50% מסכום הפיצויים שכלל בתביעה שהגיש לפי סעיף 38כא ולא הוכיח להנחת דעתו של המנהל שלא התרשל בעריכת התביעה שהגיש, יהיה חייב בקנס בשיעור של 25% מסכום ההפרש.
				(ג) עוסק שסכום ההפרש לגביו עולה על 15,000 שקלים חדשים וכן עולה על 50% מסכום הפיצויים שכלל בתביעה שהגיש לפי סעיף 38כא, וסכום ההפרש נובע מפעולה שנקבע לגביה בקביעה סופית כי היא עסקה מלאכותית לפי סעיף 38כח, ובלבד שהעוסק לא דיווח עליה, או שהיא עסקה בדויה לפי הסעיף האמור, יהיה חייב בקנס בשיעור של 40% מסכום ההפרש.
				(ד) על קנס כאמור בסעיף זה יחולו הוראות סעיף 38כה(ב).
		עסקה מלאכותית או עסקה בדויה	38כח.	היה המנהל סבור כי עסקה פלונית המגדילה או העלולה להגדיל את סכום הפיצוי המשתלם לפי פרק זה היא מלאכותית או בדויה, או כי אחת ממטרותיה העיקריות של עסקה פלונית היא הגדלה בלתי נאותה של סכום הפיצוי האמור, רשאי הוא להתעלם מן העסקה, והפיצוי לאדם הנוגע בדבר יחושב לפי זה; לעניין זה –
				(1) ניתן לראות פעולה כבלתי נאותה גם אם אינה נוגדת את החוק
				(2) "עסקה" – לרבות פעולה.
		השגה	38כט.		הרואה את עצמו נפגע מהחלטת המנהל בנוגע לפיצויים הניתנים לפי פרק זה, לרבות בנוגע להטלת קנס בשל הגשת תביעה ביתר, רשאי להגיש השגה לעובד רשות המסים בישראל שהמנהל הסמיכו לשם כך, בתוך 60 ימים מיום קבלת ההחלטה; ההחלטה בהשגה תהיה מנומקת.
		אופן הגשת השגה והטיפול בה	38ל.		(1) השגה תוגש בטופס מקוון שיקבע המנהל ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת טענותיו של מבקש הפיצויים ועמידתו בתנאי הזכאות לפיצויים.
					(2) העובד המוסמך להחליט בהשגה רשאי לדון ולהכריע בה על פי טענות וראיות שיוגשו בכתב.
					(3) העובד המוסמך להחליט בהשגה ייתן למשיג את החלטתו המנומקת בכתב בתוך שנה מיום שנמסרה לו הודעת ההשגה או בתוך 30 ימים מיום שאישר כי המשיג המציא את כל המסמכים והפרטים שנדרש להמציאם, לפי המאוחר; המנהל יהיה רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך את התקופה האמורה עד תום שנה מהיום שנמסרה לו הודעת ההשגה.
					(4) לא נתן העובד המוסמך להחליט בהשגה את החלטתו למשיג במהלך התקופה האמורה בפסקה (3), לרבות תקופה שהוארכה, יראו את ההשגה כאילו התקבלה.
		רשות לייצג	38לא.	סעיף 236 לפקודה יחול על ייצוג עוסק לעניין פרק זה, בשינויים המחויבים.
		תקנות	38לב.	שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע דרך אחרת לקביעת מחזור העסקאות בתקופת הזכאות או מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס לגבי סוגי ניזוקים או קבוצות של ניזוקים אחרים.
		פיצוי בעד נזק עקיף לניזוק שנפגע בנזק ישיר בתקופה הקובעת	38לג.	(א) נוסף על האמור בסעיף 38יט, ניזוק בשל נזק ישיר זכאי לפיצויים בעד נזק עקיף שנגרם לו בתקופה מזכה נוספת, אחת או יותר, בהתאם להוראות פרק זה בתיאומים שיקבע שר האוצר בהתאם לסמכותו בסעיף קטן (ב), ובלבד שהנזק העקיף נגרם כתוצאה מנזק המלחמה שנגרם בתקופה הקובעת לבית העסק של הניזוק, ושלא ניתן להשתמש בבית העסק בשל הנזק הישיר בתקופה של לפחות מחצית מהימים בתקופה המזכה הנוספת הנוגעת לעניין.
				(ב) שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת רשאי לקבוע את התיאומים הנדרשים לעניין סעיף זה, ובלבד שכחלק מהתיאומים יוכפלו שיעורי הירידה במחזור העסקאות, הקבועים בהגדרה "מקדם ההוצאות הקבועות" בסעיף 38יח לגבי עוסק המדווח בשיטה דו־חודשית, שיעור הירידה הקבוע בסעיף 38יט(א)(2) ושיעורי הירידה הקבועים בהגדרה "מקדם הנזק" שבסעיף 38יט(ה).
				(ג) לעניין זה -
				"ניזוק בשל נזק ישיר" – ניזוק שהתקיימו בו כל אלה:
					(1) נגרם נזק מלחמה בעסקו הקבוע בתקופה הקובעת;
					(2) המנהל שוכנע כי בשל הנזק לא ניתן להשתמש בבית העסק בתקופה שתחילתה בתקופה הקובעת ולפחות עד יום ז' באלול התשפ"ה (31 באוגוסט 2025);
					(3) הוא היה זכאי לפיצוי מכוח סעיף 38יט לגבי נזק עקיף שנגרם לו בתקופה הקובעת;
				"תקופה מזכה נוספת" – כל אחת מאלה:
					(1) חודשים יולי ואוגוסט 2025;
					(2) חודשים ספטמבר ואוקטובר 2025;
					(3) חודשים נובמבר ודצמבר 2025.";
תיקון חוק מס רכוש וקרן פיצויים – תחולה	2.	הוגשה תביעה לפיצויים לפי סעיף 38כא לחוק מס רכוש, כנוסחו בחוק זה, בתקופת הוראת השעה, יחולו הוראות פרק שמיני 2 לחוק האמור, כנוסחו בחוק זה, לעניין אותה תביעה, גם לאחר תום התקופה האמורה.
תקציב לתמיכה במוסד ציבור שהכנסותיו פחתו	3.	(א) משרד האוצר יקצה למשרדי ממשלה תקציב שלא יעלה על 40 מיליון שקלים חדשים לחלוקה לפי הוראות סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985, לצורך תמיכה במוסד ציבור כהגדרתו באותו סעיף, שהכנסותיו, לרבות מתרומות, פחתו בשל מצב הלחימה והוא לא זכאי למענק לפי פרק שמיני 2 לחוק מס רכוש, כנוסחו בחוק זה; לא יראו בקבלת תמיכה כאמור משום כפל תמיכה, ובלבד שסך התמיכות במוסד הציבור בשנת 2025 לא יעלה על 90% מכלל עלות הפעולות של אותו מוסד בשנת 2025.
		(ב) משרד ממשלתי המבקש לפרסם מבחן לחלוקת תמיכה כאמור בסעיף קטן (א), יעשה זאת לאחר תיאום עם משרד האוצר.

דברי הסבר

כללי ביום 13 ביוני 2025, יצאה מדינת ישראל למתקפת מנע באיראן, וזאת לאור החלטתה מאותו היום של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי סעיף 40 לחוק־יסוד: הממשלה על נקיטה בפעולות צבאיות משמעותיות. בעקבות תקיפה זו, מדינת ישראל התמודדה עם ירי טק"ק וכטב"מים בהיקפים גדולים וחריגים מאיראן ושלוחותיה אל עבר שטחי המדינה.

על רקע זה מוצע לתקן את חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961 (להלן – חוק מס רכוש) ולקבוע בו מתווה סיוע לעסקים קטנים ובינוניים להשתתפות בהוצאותיהם הקבועות וכן בחלק מהוצאות השכר.

סעיף 1

כללי בתחילת מלחמת חרבות ברזל נקבע מתווה סיוע לעסקים קטנים ובינוניים להשתתפות בהוצאותיהם הקבועות וכן בחלק מהוצאות השכר, אשר היווה סיוע כולל לעסקים בעד השתתפות בנזק הכלכלי שנגרם להם כתוצאה מהמלחמה (ראו סעיף 1 לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023 (להלן – מתווה הפיצויים לגבי חרבות ברזל). התיקון המוצע כעת מבוסס על העקרונות שעמדו בבסיס המתווה האמור, תוך התאמתן למצב המיוחד בעורף בחודש יוני 2025.

והכול כפי שיפורט להלן בהרחבה בדברי ההסבר להצעת החוק.

סעיף 1 מוצע לקבוע את הסדר הפיצוי המוצע בהצעת חוק זו כהוראת שעה אשר תחול לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום י"ז בסיוון התשפ"ה (13 ביוני 2025) עד יום כ"ח בסיוון התשפ"ה (24 ביוני 2025) (בדברי ההסבר לסעיף זה – התקופה הקובעת).

יצוין כי הוראת השעה תישאר בתוקפה עד יום כ"א בטבת התשפ"ז (31 בדצמבר 2026) (בדברי ההסבר להלן – תקופת הוראת השעה).

לפסקה (1) לפי הפרק השמיני לחוק מס רכוש ניתן פיצוי, בכל רחבי הארץ, למי שנגרם לו נזק מלחמה, המוגדר בסעיף 35 לחוק מס רכוש כנזק שנגרם לגופו של נכס עקב פעולות מלחמה על-ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל או עקב פעולות מלחמה על-ידי צבא הגנה לישראל. מוצע לקבוע שפיצוי בשל נזק מלחמה שניתן ליחיד לא יהיה ניתן להעברה, שיעבוד או עיקול. הפיצויים שניתנים ליחידים נועדו לפצות אותם על הפסדים שנגרמו להם באופן ישיר, או על חפצים או רכוש שניזוקו. כיוון שבפיצויים אלה יש במקרים רבים ממד אישי, וכדי לאפשר לאותם ניזוקים לתקן את הנזק לחלוטין ולהשיבם למצב לולא נזק המלחמה, מוצע לקבוע שהפיצוי שיינתן להם לא יהיה ניתן להעברה, שיעבוד או עיקול כאמור.

בדומה לשאר ההוראות המוצעות בתיקונים לחוק מס רכוש בהצעה זו, מוצע כי גם סעיף זה יהיה זמני לתקופת הוראת השעה, ויחול לגבי פיצויים שניתנו בשל נזקי מלחמה שנגרמו בתקופת הלחימה. זאת בכדי ליצור מענה מיידי לרבים אשר זכאים לפיצויים בשל נזקים שנגרמו להם בתקופה זו.

לפסקה (2) מוצע להוסיף, לתקופת הוראת השעה, את פרק שמיני 2 לחוק מס רכוש ובו מוצע להסדיר מסלול נוסף לפיצוי על נזק עקיף שנגרם ביוני 2025 לעסקים בכל רחבי הארץ, כפי שיפורט להלן.

לסעיף 38יח המוצע מוצע להגדיר מונחים שונים שנעשה בהם שימוש בפרק המוצע.

להגדרה "אזור מיוחד" – מוצע להגדיר את האזור המיוחד כאזור שנפגע בחודשים מאי ויוני כהגדרתו בתקנה 1(1)(א) לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ"ד-2023. אזור זה כולל את היישובים באזורי ההנחיה גולן צפון, גולן דרום וגליל עליון, יישובי קו העימות והיישובים שהיו מפונים בחודשים מאי ויוני 2024. במהלך החודשים מאי ויוני 2024 ניתנו הנחיות ייחודיות ומגבלות מחמירות ליישובים באזור זה אשר הגבילו את הפעילות הכלכלית באזורים אלו באופן חריג, רציף וממושך, ובשל כך עסקים בישובים אלה היו זכאים לפיצוי בהתאם לתקנות האמורות בשל נזקים שנגרמו להם בחודשים אלה בשל הלחימה.

כפי שיפורט בהמשך, לצורך בחינת הזכאות לפיצוי וגובה הפיצוי מבוצעת בחינה של מחזורי הפעילות של הניזוקים בשל פעילותם בתקופת יוני 2025 בהשוואה למחזורי הפעילות של אותם עסקים בשל פעילותם בתקופת יוני 2024, זאת בכדי לאמוד את הנזק שנגרם להם בעקבות המצב המיוחד. ההנחה שעומדת בבסיס קביעת מנגנון זה היא כי מחזור העסק שהרוויח העוסק מפעילותו בתקופת יוני 2024 הוא מחזורו של העוסק בחודש פעילות שגרתי, ועל כן משקף בקירוב את המחזור העסקי אשר היה צפוי לעסק בשל פעילותו בחודש יוני 2025 לולא היה מוכרז המצב המיוחד. הנחה זו אינה עומדת ביחס לעסקים שביוני 2024 נמצאו תחת הגבלות מחמירות אשר פגעו בפעילות הכלכלית שלהם. בשל האמור, נקבעו הוראות מיוחדות לאמוד את הנזק ביחס לעוסקים באזורים אלה, כפי שיפורט בהמשך.

להגדרות "הוצאות השכר בתקופת הזכאות" ו"חלק השכר המזכה" – כאמור בחלק הכללי של דברי ההסבר, מתווה הסיוע לעסקים כולל השתתפות בחלק מהוצאות השכר של העסק הניזוק, בהתאם לגובה השכר ששילם הניזוק בתקופה המזכה לעניין שכר, כלומר בחודש יוני 2025. יובהר כי התקופה המזכה לעניין השכר עלולה להיות שונה מתקופת הזכאות, היות שיש עסקים המדווחים בשיטה דו-חודשית על הוצאותיהם, ועל כן עבורם תקופת הזכאות עבור פיצוי חודש יוני 2025 תהיה תקופה של חודשיים, אך התקופה המזכה תהיה יוני 2025 בלבד.

הוצאות השכר בתקופת הזכאות, שעליהם יינתן פיצוי, הוא סכום של 75% משכר העבודה אשר שולם לעובדים בעד התקופה המזכה, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25. לפי המוצע, הפיצוי ייגזר מסכום השכר ששולם לעובדים בעד התקופה המזכה. כלומר, יינתן פיצוי, הן בשל עובדים שעבדו בתקופה המזכה והן בשל עובדים שלא הגיעו לעבודה בתקופה המזכה כלל, וללא תלות בסיבה מדוע לא הגיעו לעבודה, וזאת בדומה למתווה הפיצויים לחרבות ברזל ובשונה ממתווים קודמים, אשר בהם שולם "מסלול שכר" רק עבור עובדים שנעדרו בשל המצב הבטחוני.

על אף האמור, וכדי שלא להיטיב יתר על המידה עם עסקים שמשלמים שכר גבוה, מוצע שלא יינתן פיצוי העולה על השכר הממוצע במשק מוכפל במספר העובדים של המעסיק ששולם להם שכר עבור התקופה המזכה ומוכפל ב-1.25. ויובהר, כי עובד שהוצא לחופשה ללא תשלום או שלא שולם לו שכר כלל בשל היעדרויות שלו בתקופה המזכה לעניין שכר, לא ייספר במניין העובדים לעניין זה. ההכפלה ב-1.25 נועדה לאפשר פיצוי על עלות השכר שמשלם המעסיק, שהוא יותר גבוה מהשכר ברוטו שמדווח העוסק לרשות המסים כשכרו של העובד.

כן, מוצע כי מגובה הוצאות השכר בתקופת הזכאות יופחתו סכומים שהמוסד לביטוח לאומי שילם למעסיק לשם החזר תגמולי מילואים שהמעסיק שילם לעובד, לפי פרק י"ב לחוק הביטוח הלאומי. כאשר המעסיק משלם שכר לעובד שבמילואים שכר זה נכלל בתוך השכר ששולם לעובדים בתקופה המזכה. אך למעשה, המעסיק לא נושא בנטל התשלום של שכר זה, שכן מקבל על כך שיפוי מביטוח לאומי. על כן, מוצע להפחית את הסכומים האלה מהסכומים שלגביהם יקבל המעסיק פיצוי.

יצוין, שגם כאשר המעסיק משלם שכר לעובד אשר לוקח יום חופשה בשכר, המעסיק אינו נושא בנטל הכלכלי של התשלום, שכן מדובר בזכות של העובד. מי שלמעשה נושא בנטל הכלכלי של לקיחת יום החופש הוא העובד אשר לא יוכל לקחת חופשה במועד אחר. עם זאת, וכדי להקל על העסקים הניזוקים מוצע שלא לדקדק בעניין זה, ולשלם להם פיצוי גם עבור ימים אלה, ולהותיר את הסדרת מערכת היחסים בין הצדדים לחוזה העבודה להסכמות ביניהם.

יובהר כי אופן מדידת הוצאות השכר בתקופת הזכאות מותאם לעניין נישומים מסוגים שונים.

כחלק מחישוב גובה הפיצוי אשר יינתן לניזוק, מוצע להכפיל את הוצאות השכר בתקופה המזכה שהוציא המעסיק בשיעור ירידת המחזורים של הניזוק. כך, ככל שהפגיעה בעסק הייתה גדולה יותר, ושיעור ירידת המחזורים היה יותר גבוה, המדינה תשתתף יותר בעלות השכר. כמובן שמשום שסביר שהוצאות השכר של ניזוק שנפגע פגיעה קשה הן קטנות יותר (מכיוון שנדרשים לו פחות עובדים להפעיל את העסק מאשר עסק שנפגע פחות), והפיצוי נקבע גם בהתבסס על הוצאות השכר, ייתכנו מקרים שבהם עסק שהירידה במחזור העסקאות שלו נמוכה יותר יזכה בפיצוי גדול יותר בשל רכיב זה.

להגדרה "הוצאות מזכות" – לפי המוצע בסעיף 38יח(א) המוצע, יינתן לניזוק שהמחזור השנתי שלו עולה על 300 אלף שקלים חדשים, פיצוי בגובה סכום ההוצאות המזכות שלו. לפי ההגדרה סכום הוצאות המזכות מורכב משני רכיבים. הרכיב הראשון הוא "ההוצאות הקבועות" שנושא בהן העסק כפי שיפורט בהמשך, והרכיב השני הוא "חלק השכר המזכה" המשקף את חלק הפיצוי אשר יינתן בשל תשלום הוצאות שכר בתקופה הקובעת. בשל היקף המענקים, מוצע לקבוע כי גובה ההוצאות המזכות שעבורם ניתן לקבל פיצוי יוגבל, בהתאם לגודל העסק ומחזור עסקאותיו השנתי. כך, לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו השנתי אינו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים שיעור הפיצוי יוגבל ל-600 אלף שקלים חדשים, ושיעור זה יעלה באופן ליניארי בהתאם לגובה מחזור עסקאותיו של העסק, עד שיגיע לניזוק שמחזור עסקאותיו השנתי עולה על 300 מיליון שקלים חדשים אשר יקבל את הסכום המקסימלי של 1.2 מיליון שקלים חדשים. ניזוק שמחזור עסקאותיו השנתי עולה על 400 מיליון שקלים חדשים לא יהיה זכאי לפיצוי מכיוון שעסקים כאלה הם עמידים יותר ויוכלו להמשיך להתקיים גם אל מול ירידת הפעילות כתוצאה מהמלחמה.

להגדרה "הוצאות קבועות" ו-"מקדם ההוצאות הקבועות" – ההגדרה הוצאות קבועות מבטאת את נתחן של ההוצאות או התשומות של עסק הניזוק אשר עבורן יהיה זכאי לפיצוי. לפי ההגדרה יש להכפיל את הממוצע החודשי של הוצאות העסק בשנת המס הקודמת במקדם ההוצאות הקבועות. מקדם ההוצאות הקבועות נקבע בהתבסס על שני רכיבים – שיעור ההוצאות הקבועות הטיפוסיות של עסקים (קרי, חלק ההוצאות הקבועות מתוך סך ההוצאות שמוציא עסק טיפוסי) ושיעור הפגיעה במחזור ההכנסות של העסק. הכפלת שיעור הוצאות קבועות טיפוסי בממוצע הוצאות של עסק מוביל לשווי ההוצאות הקבועות של אותו עסק. מקדם ההוצאות הקבועות לוקח שיעור זה ועושה עליו מניפולציה בהתאם לשיעור הפגיעה של העסק בשל המלחמה, כך שככל שהניזוק נפגע בצורה רבה יותר בשל הלחימה השיעור מתוך הוצאות עסקו שלגביו יקבל פיצוי יהיה גדול יותר.

כיוון שמקדם ההוצאות הקבועות הוא משתנה קבוע ואחיד למרבית העסקים בישראל מוצע לאפשר למנהל רשות המיסים לקבוע מקדם בשיעור אחר, לגבי ניזוק מסוים בהתאם למאפייני עסקו, אם שוכנע כי ההוצאות הקבועות של העסק במקרה של אי-הפעלתו גבוהות או נמוכות באופן חריג, ובלבד שהמקדם שיקבע לא יעלה על 1.5 מהמקדם אשר היה נקבע לניזוק לפי החוק אילו המנהל לא היה מפעיל את סמכותו.

כמו כן, בשל המאפיינים המיוחדים של מי שעוסקים במסחר סיטונאי או קמעונאי בדלק ושיעור ההוצאות הקבועות הנמוך של עוסקים כאמור, מוצע לקבוע שלגביהן יוכפל שיעור מקדם ההוצאות הקבועות החל לגביהם, לפי העניין, ב-0.35. מקדם הוצאות קבועות חריג נקבע גם עבור מי שעסק בשנים 2024 ו-2025 ביבואן וייצואן של אבנים יקרות ובשל כך חל עליו הפטור לפי סעיף 33 לחוק מס ערך מוסף, לגביו ההכפלה תהיה ב־0.19, וכן לעניין ניזוק שהוא קבלן ביצוע, לגביו ההכפלה תהיה ב־0.68, גם שיעורים אלה נקבעו בהתאם למאפיינים המיוחדים של עוסקים אלה ומבנה ההוצאות הטיפוסי באותם ענפים שהוא חריג.

להגדרה "מוסד ציבורי זכאי" - מוצע לקבוע כי מוסד ציבורי אשר יהיה זכאי לפיצוי מכוח החוק המוצע, הוא מוסד ציבורי אשר רבע לפחות מהכנסתו לא נובע מתמיכות ותרומות, ורבע מהכנסתו כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודת מס הכנסה, התקבלה ממכירת שירותים או מוצרים שהתמורה בשלהם מתקבלת באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה. זאת בדומה לתנאי הזכאות שנקבעו המתווה הפיצויים לחרבות ברזל וכדי לייחד את הפיצוי למוסדות אשר חוו פגיעה במכירות ושירותים הניתנים בשגרה במסגרת פעילותם.

להגדרות "מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס", "שיעור הירידה במחזור העסקאות", "תקופת הבסיס" ו-"תקופת הזכאות" – מוצע לקבוע הגדרות שונות למחזורי העסקאות השונים המשמשים בסיס לקביעת הזכאות לפיצוי וסכומו. ההגדרה "מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס" רלוונטית לחישוב שיעור ירידת המחזורים ביחס למחזור העסקאות ב"תקופת הזכאות", שהיא תקופת הדיווח הכוללת את התקופה הקובעת, וכן לחישוב סכום הפיצוי. ירידה משמעותית במחזור העסקאות בין תקופת הבסיס (הקודמת לתקופת המצב המיוחד) ביחס לתקופת הזכאות (שהיא התקופה שבה עסקי הניזוק נפגעו כתוצאה מהמצב המיוחד) מהווה אינדיקציה לנזק עקיף שנגרם בעקבות מצב הלחימה.

ההגדרות מפרטות את אופן חישוב המחזורים האמורים בעניין עסקים מסוגים שונים. לעניין "תקופת הזכאות" מוצע כי יהיו 4 חלופות שיוגדרו כתקופת הזכאות. הראשונה, לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה חד־חודשית, עוסק פטור ומוסד ציבורי זכאי, תהיה חודש יוני 2025. לעניין ניזוק כאמור שכן מדווח על בסיס מזומן תקופת הזכאות תהיה חודש יולי 2025, וזאת כיוון שהתקבולים שלו נרשמים רק במועד קבלת התשלום. פגיעה עסקית שחווה עוסק כאמור תתבטא רק בחודש העוקב לחודש שבו הוא חווה את הפגיעה עצמה, על כן נזקים שנגרמו בשל המלחמה בחודש יוני 2025 יתבטאו בדיווחי העוסק רק בחודש יולי 2025. לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו־חודשית תקופת הזכאות תהיה החודשים מאי ויוני 2025. לבסוף, לעניין ניזוק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו־חודשית התקופה תהיה חודשים יולי ואוגוסט 2025.

לעניין תקופת הבסיס, מוצע שככלל תקופת הבסיס תהיה התקופה המקבילה בשנת 2024 לתקופת הזכאות. כלומר, יוני 2024 לעוסק המדווח בשיטה חד חודשית עוסק פטור ומוסד ציבורי זכאי, וחודשים מאי ויוני 2024 לעוסק המדווח בשיטה דו חודשית (ולעוסק המדווח על בסיס מזומן ולקבלן ביצוע, בהתאמה, חודש יולי 2024 או חודשים יולי ואוגוסט 2024, לפי העניין). עם זאת, מכיוון שבחודשים מאי ויוני 2024 נגרמו נזקים לעסקים באזור המיוחד בשל המצב הבטחוני ששרר באותה תקופה בשל מלחמת חרבות ברזל, מוצע לקבוע שתקופת ההשוואה (תקופת הבסיס) לעניין ניזוקים שעסקם מצוי באזור המיוחד תהיה התקופה המקבילה בשנת 2023 לתקופת הזכאות, וזאת לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל. יצוין, שככלל, בחודשים מאי ויוני 2024 הפעילות הכלכלית חזרה לשגרה באזורים אחרים בארץ, למרות מלחמת חרבות ברזל, ולכן באזורים האחרים בחירה בשנת 2024 צפויה להיטיב עם מירב העוסקים.

בנוסף, מוצע לקבוע דרכי חישוב ייעודיים לעסקים חדשים אשר לא היו קיימים בתקופת הבסיס שנקבעה.

להגדרה "ניזוק" – מוצע להחריג מהסדר הפיצוי המוצע גופים שמתוקצבים על ידי המדינה, במישרין או בעקיפין, וכן גופים שלממשלה בעלות מלאה או חלקית בהם, וזאת מתוך תפיסה שאלה נשענים בדרך זו אחרת על המדינה. כך גם מוצע להחריג מההגדרה חברות ממשלתיות ותאגידים סטטוטוריים, לנוכח השוני בינן לבין חברות עסקיות רגילות בשל בעלות המדינה במניותיהן והתרומה שיש למעורבות הממשלה על פעילותן. עוד מוצע להחריג עסקים שבחינת זכאותם לפיצוי או חישוב סכום הפיצוי אינם אפשריים עקב אופי העסק, ושבשל סוג אופי זה הפגיעה בהם, בעקבות מלחמת חרבות ברזל, תהיה פחותה. כך, מוצע להחריג את מי שעיסוקו במכירת זכות במקרקעין שמהווה מלאי עסקי בידו או מי שבשנות המס 2023 או 2024 יותר מ-50% מהעבודות שביצע היו בפעילות של עבודה ממושכת, כגון מיזם בנייה או פרויקט דוגמת הפקת סרט, שביצע במשך למעלה משנה; כן מוצע להחריג מוסדות פיננסיים שונים.

עוד מוצע להחריג מהגדרת ניזוק כל עסק שדיווח לרשות המסים על סגירתו, עסק שהפסיק פעילותו או שקיימת אינדיקציה בדיווחי העסק בתקופה שקדמה לתקופה הקובעת לכך שהעסק לא פעיל - דיווח על מחזור עסקאות בסכום אפס בארבעת החודשים שקדמו לתקופה הקובעת או אי הגשת שניים מתוך שלושת הדוחות בחודשים מרץ, אפריל ומאי 2025 אם היה חייב בהגשתם – זאת אלא אם הוכיח כי העסק היה פעיל. החרגה זו מוצעת כיוון שלעסקים אלו אין עוד הוצאות קבועות שהם משלמים, ואילו הסדר הפיצוי נועד לפצות בשל הוצאות אלה. לבסוף, מוצע להחריג מי שעיסוקו בחקלאות, וזאת מכיוון שאופן חישוב הפיצוי לפי ההצעה פחות מתאים לעוסקים בפעילות חקלאית.

להגדרות "שנת הבסיס", "השנה הקודמת" ו-"מחזור עסקאות בשנת הבסיס"– לפי המוצע, המונח השנה הקודמת משמש לצורך חישוב הממוצע החודשי של הוצאות העסק או ממוצע התשומות החודשיות של העסק, שמהווה בסיס לקביעת ההוצאות הקבועות של העוסק המזכות בפיצוי.

שנת הבסיס מתייחסת לשנת מס מסוימת, ומונח זה רלוונטי לצורך חישוב גודל העסק לצורך קביעת הפיצוי המגיע לו. חישוב גודל העסק כאמור נעשה לפי הכפלה של הממוצע החודשי של עסקאות העסק בשנת הבסיס ב-12. יצוין כי לעניין עוסק הרשום במחלקת מס ערך מוסף ברשות המיסים כאיחוד עוסקים, כהגדרתו בסעיף 56 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן – חוק מע"מ), או כשותפות, קרי עוסק המדווח על עסקאותיו במאוחד עם עוסק אחר, יתחשבו במחזור העסקאות המאוחד כמחזור העסקאות בשנת הבסיס.

ככלל, מוצע לקבוע כי השנה הקודמת ושנת הבסיס עבור מירב הניזוקים תהא שנת 2024. עם זאת, לאור המצב הכלכלי החריג באותה השנה של עסקים המצויים באזור המיוחד, מוצע לקבוע הוראות מיוחדות לעניין עסקים באזור זה אשר ייקחו בחשבון תקופות שלפני תחילת הלחימה.

בכלל החלופות נקבעו הוראות מיוחדות לגבי ניזוקים שפתחו את עסקם רק לאחר תחילת השנה הקודמת או שנת הבסיס, לפי העניין.

לסעיף 38יט המוצע מוצע לקבוע כי הפיצוי יינתן לעסק אשר מחזור עסקאותיו עולה על 12,000 שקלים חדשים. זאת לנוכח פרופיל ההוצאות הקבועות של העסקים במחזורי עסקאות הנמוכים מ-12,000 שקלים חדשים והיקפן הזעיר. לצד זאת, מוצע להגביל את מתן הפיצוי לעסקים שמחזור עסקאותיהם אינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים.

כדי למקד את הסיוע לעסקים שנפגעו באופן משמעותי, מותנה הפיצוי בירידת מחזור עסקאות של למעלה מ-25% בתקופת הזכאות לעומת החודש המקביל בשנה הקודמת. כמו כן, מוצע לקבוע שהירידה האמורה נוצרה כתוצאה מנזק עקיף שנגרם לו. המשמעות של תנאי זה היא שעסק אשר היו לו ירידת מחזורים מסיבה אחרת שאינה קשורה למלחמה, לא יהיה זכאי לפיצוי. לעניין עוסקים המדווחים על עסקאותיהם לפי חוק מע"מ בדיווח דו-חודשי, מוצע לקבוע שהבחינה תהיה של חודשיים (מאי ויוני 2025) לעומת החודשים המקבילים בשנה הקודמת, ושתידרש ירידה של מחזור העסקאות של למעלה מ-12.5% בלבד לצורך קבלת הפיצוי. שיעור זה, מבחינה מתמטית, משקף ירידה במחזור העסקאות הדומה לירידה של 25% לגבי עסק אשר נבחן בהתאם לירידת שיעור מחזור העסקאות לגבי חודש אחד בלבד.

כמו כן, נדרש כי העסק הגיש את הדוחות התקופתיים הנדרשים לצורך חישוב הפיצוי וכי הוא מנהל את פנקסיו כנדרש בהתאם לדין.

מוצע לקבוע את סכום הפיצוי שלו יהיה זכאי העסק, בהתאם לגובה מחזור עסקאותיו, כאשר עסק גדול יותר יקבל פיצוי גדול יותר מכיוון שהוצאותיו הקבועות גדולות יותר. לעסקים מאוד קטנים יינתן מענק בגודל קבוע מכיוון שהתועלת התפעולית וקלות הגשת הבקשה חשובה יותר בעסקים אלה מאשר קביעת פיצוי מדויק בהתאם לנתוני ההוצאות הפרטניים של כל עסק ועסק. על כן, בעסק שמחזור עסקאותיו עולה על 120,000 שקלים חדשים אך אינו עולה על 300,000 שקלים חדשים מוצע לקבוע פיצוי בסכום קבוע שמוגדר לכל עסק, אשר מוכפל ב"מקדם הנזק" אשר מוגדר בסעיף קטן (ה). המקדם האמור, נועד להגדיל את גובה הפיצוי לניזוקים ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלהם גבוה ביחס לניזוקים ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלהם נמוך. לעוסקים פטורים ממס ערך מוסף (שמחזור עסקאותיהם לא עולה על 120,000 שקלים חדשים) מוצע לקבוע שיעור של פיצוי אחיד לפי גודל העסק בלא הכפלתו במקדם כאמור, וזאת מכיוון שעוסק כאמור מדווח על הכנסותיו רק פעם בשנה, ואין נתונים לגבי ירידת מחזור פעילותו בחודש מסוים.

לפי סעיף 38יט(א) המוצע, עסק שמחזור עסקאותיו עלה על 300,000 שקלים חדשים יקבל פיצוי בגובה "הוצאותיו המזכות" כפי שמפורט לעיל בדברי ההסבר להגדרה.

לסעיף 38כ המוצע מוצע להבהיר שניזוק שזכאי לקבל פיצויים בשל נזקים עקיפים שנגרמו לו בתקופה הקובעת לפי פרק שמיני לחוק מס רכוש, יקבל את הפיצויים לפי הפרק השמיני לחוק מס רכוש או לפי פרק שמיני 2 המוצע, לפי בחירתו. הפיצויים לפי הפרק השמיני נקבעים בתקנות מס רכוש, והן מאפשרות פיצוי מוגדל לניזוקים אשר נמצאים בישוב אשר מוגדר כישוב ספר. ככל הנראה תקנות מס רכוש לא יקנו זכות לפיצויים בגין נזקים עקיפים שנגרמו בחודש יוני 2026, אך מוצע להותיר את הסעיף אשר היה קבוע בחקיקת הפיצויים של חרבות ברזל למען השלמת התמונה.

לסעיף 38כא המוצע מוצע לקבוע כי תביעה לפיצויים תוגש למנהל רשות המיסים באופן מקוון, בתקופה שמה-16 בחודש העוקב לתום תקופת הזכאות הרלוונטית עד תום 90 ימים מהמועד האמור. מוצע להסמיך את המנהל לדחות את התקופה האמורה אם מתקיימות סיבות שבשלהן לא ניתן להגיש את התביעה בטופס מקוון החל מאותו מועד, ובלבד שהארכה כללית, לכלל או לקבוצת עוסקים, תפורסם באתר האינטרנט של רשות המיסים.

נוסף על כך, מוצע לקבוע כי תביעה לקבלת פיצויים תוגש בטופס מקוון שקבע מנהל רשות המיסים ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת עמידתו של העוסק בתנאים לקבלת הפיצויים ולשם תשלומם.

לסעיף 38כב המוצע מוצע לקבוע שבהתאם לתביעה שתוגש ופרטיה, יקבע מנהל רשות המיסים, או מי שהוא הסמיך לשם כך לפי סמכותו בסעיף 64(ב) לחוק מס רכוש, בהחלטה מנומקת, את זכאות העוסק לפיצוי ואת סכום הפיצוי, בתוך שנה ממועד הגשת התביעה. המנהל יוכל לתקן את קביעתו, בין ביוזמתו ובין לבקשת עוסק, אם התגלו עובדות חדשות או נמצא כי נפלה טעות בקביעתו בתוך 4 שנים מיום שניתנה. לפיכך, בקשות לתיקון טעות בשל עובדות חדשות או בשל טעות אחרת שבעובדה, יוגשו בראש ובראשונה לעיון חוזר של מנהל רשות המיסים.

לסעיף 38כג המוצע מוצע לקבוע כי הפיצוי ישולם בתוך 14 ימים מיום קביעת הזכאות. מוצע כי בהיעדר הודעה של המנהל על החלטתו בעניין זכאותו של עוסק לפיצויים בתוך 21 ימים מיום הגשת התביעה, ישולם לעוסק מקדמה בשיעור של 60% מסכום הפיצוי המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל. כמו כן, מוצע לקבוע, שאם לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי סעיף 38כב בתוך 150 ימים מיום הגשת התביעה, ישלם לעוסק מקדמה נוספת בשיעור של 10% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל. בדומה לפיצויים אחרים הניתנים לפי חוק מס רכוש, מוצע לקבוע שלסכום הפיצויים המשולמים לפי פרק זה ייווספו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה לפיצויים עד יום התשלום.

לסעיף 38כד המוצע בדומה למתווה הפיצויים לחרבות ברזל, מוצע לקבוע כי לא ניתן יהיה להעביר, לשעבד ולעקל, את זכותו של יחיד אשר מחזור עסקאותיו אינו עולה על 300,000 שקלים חדשים לקבלת פיצוי לפי פרק שמיני 2 המוצע, למעט לצורך תשלום מזונות. מוצע להחיל הגבלה זאת הן על הפיצויים והן על מקדמה כאמור בסעיף 38כג המוצע אשר שולמו לחשבון הבנק של היחיד האמור, וזאת למשך 90 ימים מיום התשלום.

לסעיף 38כה המוצע על מנת למנוע מצב של פיצוי ביתר, מוצע כי במקרה שבו שולמו לניזוק פיצויים או מקדמה ביתר, יוחזר הסכום ששולם העולה על סכום הפיצויים להם זכאי הניזוק, וזאת תוך 90 ימים, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום התשלום ועד יום ההחזר. כמו כן, מוצע להחיל את פקודת המיסים (גבייה) על סכום היתר ועל הפרשי ההצמדה והריבית האמורים, ולהחיל עליהם את הוראות חוק קיזוז מיסים, התש"ם-1980, כך שיראו אותם כאילו היו חוב מס.

לסעיף 38כו המוצע מוצע לקבוע כי אם שולם לניזוק פיצוי בסכום נמוך מהסכום שהוא זכאי לו, ישולם ההפרש בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה.

לסעיף 38כז המוצע מוצע להסמיך את מנהל רשות המיסים להטיל על עוסק שההפרש בין סכום הפיצוי שכלל בתביעתו לבין הסכום שהמנהל קבע שהוא זכאי לו עולה על 50% מסכום הפיצוי שתבע, קנס בשיעור של 25% מסכום ההפרש האמור, וזאת אם אותו עוסק לא הוכיח להנחת דעתו של המנהל שלא התרשל בעריכת התביעה. הוראה זו נועדה למזער הגשת תביעות סרק או תביעות בסכומים עודפים ודומה להוראה במתווה הפיצויים לחרבות ברזל.

נוסף על כך, מוצע לקבוע קנס מוגדל שיחול על עוסק שסכום ההפרש לגביו עולה על 15,000 שקלים חדשים וכן עולה על 50% מסכום הפיצויים שכלל בתביעה שהגיש, אם סכום ההפרש נובע מפעולה שנקבע לגביה בקביעה סופית כי היא מהווה עסקה מלאכותית או שהיא עסקה בדויה.

לסעיף 38כח המוצע בדומה לקבוע בחוקי מס שונים מוצע לקבוע כי מנהל רשות המיסים יוכל להתעלם מעסקה מלאכותית או בדויה שדווחה על ידי עוסק ושנועדה לצורך הגדלת סכום הפיצוי ללא טעם עסקי אמיתי. כך לדוגמה, אם עוסק דוחה קבלת תשלומים כדי להגדיל את שיעור ירידת המחזורים שלו בחודש שלגביו ניתן פיצוי לפי פרק שמיני 2 המוצע, מנהל רשות המיסים יוכל להתעלם מכך ולהתחשב בתשלומים כאילו התקבלו באותו החודש.

לסעיפים 38כט ו-38ל המוצעים מוצע לקבוע מנגנוני ההשגה על החלטת המנהל. כך, מי שרואה את עצמו נפגע מהחלטת מנהל רשות המיסים בנוגע לפיצויים לפי פרק שמיני 2 המוצע, יהיה רשאי להגיש, באמצעות טופס מקוון שייקבע, השגה לעובד רשות המיסים שהמנהל הסמיכו לשם כך, בתוך 60 ימים מיום קבלת ההחלטה.

מוצע כי החלטה בהשגה תהיה מנומקת ותינתן בכתב בתוך שנה מיום שנמסרה לו הודעת ההשגה, ושהמנהל יוכל להאריך תקופה זו לתקופה של עד שנה. אם לא ניתנה ההחלטה בהשגה במהלך התקופה האמורה, לרבות תקופה שהוארכה, יראו את ההשגה כאילו התקבלה.

לסעיף 38לא המוצע סעיף 236 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] מאפשר לרואה חשבון כמשמעותו בחוק רואי חשבון, התשט"ו-1955, יחיד הראוי לערוך ביקורת על פנקסי אגודה שיתופית לפי סעיף 20 לפקודת האגודות השיתופיות, וליועץ מס מייצג כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס"ה-2005, לייצג נישומים. מוצע להחיל את הסעיף האמור לעניין רשות לייצג עוסק בהליכים לפי פרק שמיני 2 המוצע.

לסעיף 38לב המוצע מוצע להסמיך את שר האוצר, באישור ועדת הכספים, לשנות, לעניין קבוצות של ניזוקים מסוימים, את האופן שבו נקבעים מחזור העסקאות ב"תקופת הזכאות" או "מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס", וזאת כדי להתאים באופן פרטני את אופן החישוב לסוגי ניזוקים שהחישוב הקבוע בתיקונים לחוק מס רכוש מוביל לתוצאה לא סבירה, וזאת בהתחשב בנזק שנגרם להם אל מול הקושי התפעולי שביצירת קטגוריות פרטניות נוספות. סמכות דומה הייתה קיימת גם לעניין מתווה הפיצויים בחרבות ברזל, ומכוח סמכות זו הותקנו תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (מחזור עסקאות חליפי), התשפ"ד-2024.

לסעיף 38לג המוצע מוצע לקבוע מסלול פיצוי נוסף על המסלול האמור בסעיף 38יט אשר מטרתו לפצות בעד נזקים עקיפים שנגרמו בשל נזק מלחמה שנגרם לבית עסק בתקופה שמיום י"ז בסיוון התשפ"ה (13 ביוני 2025) עד יום כ"ח בסיוון התשפ"ה (24 ביוני 2025).

ניזוק שיוכל להיות זכאי לפיצוי לפי סעיף זה הוא ניזוק שנגרם לו נזק ישיר בעסקו הקבוע בתקופה הקובעת שהיה זכאי לפיצוי בשל נזק עקיף מכוח סעיף 38יט בשל נזק עקיף שנגרם בתקופה הקובעת. תנאי נוסף הוא שהמנהל שוכנע כי בשל הנזק לא ניתן להשתמש בבית העסק בתקופה שתחילתה בתקופה הקובעת ומשכה לפחות עד יום ז' באלול התשפ"ה (31 באוגוסט 2025). כלומר, זכאות לפיצוי לפי סעיף זה תותנה בכך שבית העסק היה בלתי ניתן לשימוש במשך כשלושה חודשים לפחות.

לצורך זכאות לפיצוי זה מוצע להגדיר שלוש תקופות מזכות נוספות שבכל אחת מהן תיתכן זכאות אם באותה תקופה עומדים בתנאים הקבועים לקבלת פיצוי לפי המתווה המוצע בחוק זה (לרבות ירידה בשיעור מחזור העסקאות). תקופות הזכאות המוצעות הן חודשים יולי ואוגוסט 2025, ספטמבר ואוקטובר 2025, ונובמבר ודצמבר 2025. לצורך זכאות לפיצוי יש להוכיח כי לא ניתן להשתמש בבית העסק בתקופה שתחילתה בתקופה הקובעת וסיומה אינו מוקדם מתום חודש יולי, ספטמבר או נובמבר 2025, בהתאם לתקופה המזכה הנוספת הנוגעת לעניין.

כפועל יוצא, התקופה המזערית בגינה תיתכן זכאות לפיצוי היא חודשים יולי ואוגוסט 2025 והתקופה המירבית היא חצי שנה, בפעימות של חודשיים, מחודש יולי ועד חודש דצמבר 2025.

מוצע להסמיך את שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע תיאומים הנדרשים לעניין סעיף זה. בין היתר, שר האוצר יקבע את ההתאמות הדרושות בשל מעבר לתקופות זכאות של חודשיים, ולרבות לעניין עוסק המדווח בשיטה דו-חודשית, והתאמות נדרשות לעניין תקופות הזכאות ותקופות הבסיס. הוראה דומה הייתה קיימת במתווה הפיצויים לחרבות ברזל, והיא מאפשרת התאמה של פרטי הזכאות לפיצוי לעוסקים בעלי שיטות דיווח שונות.

סעיף 2 מוצע להבהיר כי על אף שהתיקון המוצע בחוק מס רכוש, בסעיף 1 להצעת החוק, מוצע כהוראת שעה לתקופה מוגבלת, הרי שההסדר המעוגן בו ימשיך לחול לעניין כל מי שהגיש תביעה במהלך תקופת הוראת השעה.

סעיף 3 מוצע לקבוע מענה משלים לסיוע שניתן לעסקים על פי הוראות חוק זה, כך שתינתן תמיכה למוסד ציבור, כהגדרתו בסעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, שהכנסותיו, לרבות מתרומות, פחתו בשל מבצע "עם כלביא". על פי המוצע, המענה יינתן כתמיכה לפי הוראות הסעיף האמור, ויבוצע על ידי משרדי הממשלה בתיאום עם משרד האוצר.

[1] ס"ח התשכ"א, עמ' 100; התשע"ו, עמ' 237.