חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת בטחון), (תיקון מס' 6) התשפ"ה -2025
מטרת התיקון המוצע היא להאריך לפרק זמן נוסף בחוק את תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת בטחון), התשפ"ד -2023 כפי שתוקנו והוארכו בחוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון), התשפ"ד-2024 (להלן: "תקנות שעת החירום" או "התקנות"). תקנות שעת החירום הותקנו על ידי הממשלה בתאריך כ"ג בחשון התשפ"ד (7 בנובמבר 2023) וקבעו הסדר חדש החל על עצורים החשודים בעבירת בטחון, כמוגדר בסעיף 35(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: "חוק המעצרים"), אשר נעברה במסגרת אירועי מלחמת "חרבות ברזל".
בבוקר יום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) החלה מתקפת טרור רצחנית מרצועת עזה על מדינת ישראל. אלפי מחבלים חדרו משטח רצועת עזה לשטחה של ישראל מהיבשה, מהאוויר ומהים ותקפו באכזריות אזרחים וחיילים, במקביל לשיגור של אלפי רקטות לשטח מדינת ישראל.
במהלך הלחימה נתפסו בשטחה של מדינת ישראל מספר רב של מחבלים, אשר בנוגע לרבים מהם מתקיים הליך חקירה פלילי בחשד לעבירות בטחון, כפי שאלו מוגדרות בסעיף 35(ב) לחוק המעצרים. אל כמות העצורים שנעצרו בסמוך למתקפת ה- 7 באוקטובר 2023, הצטרפו מאות עצורים שנעצרו במהלך חודשי התמרון הקרקעי ברצועת עזה. מדובר בעצורים, אשר חלקם נכנסו לישראל ולקחו חלק באירועי 7 באוקטובר, וחלקם לא נכנסו לישראל אך היו מעורבים באירועים, בצורה משמעותית, כולל בממשק עם חטופים.
מעצרים חריגים בכמות ובמורכבות של מפגעי אירועי 7 באוקטובר, המתקפה כנגד מדינת ישראל והלחימה הנמשכת, לצד מורכבות החקירה בכללותה, כמו גם הצורך בהבטחת האינטרס הלאומי שבשמירה על חיי אדם ובקידום החקירה ומניעת סיכולה, הביאו לצורך חיוני והכרחי למתן אפשרות לפרק זמן ארוך משמעותית מהקבוע כיום בחוק המעצרים להארכת מעצרם של עצורים אלה.
נוכח האמור והדחיפות המיוחדת לקביעת הסדרים בנושא הארכות המעצרים של אותם עצורים, ביום כ"ג בחשוון התשפ"ד (7 בנובמבר 2023) הותקנו תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון), תשפ"ד-2023 (להלן: "תקנות שעת החירום"). נוכח הצורך הביטחוני והחקירתי בהמשך הארכת מעצרם של העצורים האמורים, קידמה הממשלה הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת החירום, תוך כדי התאמתן. בהתאם לכך, ביום כ"ו בשבט התשפ"ד (5 בפברואר 2024) נכנס לתוקף החוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת בטחון), תשפ"ד –2024 (להלן: "החוק"), אשר האריך את תקנות שעת החירום תוך תיקונן עד ליום י' באדר ב', התשפ"ד (20 במרץ 2024). נוכח המשך הצורך הביטחוני והחקירתי הוארך מספר פעמים נוספות תוקף התקנות בחוק, וכעת התקנות בתוקף עד יום ו' באב התשפ"ה (31 ביולי 2025).
בהינתן היקף העצורים ומורכבות החקירה כמפורט לעיל, הוקם במשטרת ישראל צוות חקירה ארצי מיוחד, אשר פועל מעל שנה לחקירת המחבלים הרבים שנעצרו ולאיסוף ראיות בעשרות זירות טבח בעוטף עזה. החקירה מלווה כל העת על ידי צוות פרקליטים מפרקליטות המדינה, אשר עוברים על חומרי החקירה הרבים ומעבירים כל העת השלמות חקירה נדרשות לגופי החקירה. מאז הארכת התקנות הקודמת, נעצרו נחקרים חדשים והתווספו ראיות חדשות, אשר אף הצריכו ביצוע פעולות של השלמת חקירה לגבי הנחקרים.
נוכח ההכרח הבטחוני והחקירתי בהמשך החזקת העצורים הנכנסים לגדר החוק במעצר פלילי, ובהתאם לצרכי גופי האכיפה, כפי שפורט לעיל, ובכלל זאת מעצרים חדשים המבוצעים כל העת, מבוקש להאריך את תוקף התקנות בחוק פעם נוספת, לתקופה של כשישה חודשים נוספים, עד יום י"א בשבט התשפ"ו (29 בינואר 2026). זאת בהתאם לצרכים של גופי אכיפת החוק, על מנת לאפשר השלמת החקירה וקבלת החלטה בדבר העמדה לדין.
תזכיר חוק מטעם הממשלה:
|
תיקון סעיף 1 |
1. |
בחוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל)(הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון), התשפ"ד-2024[1], בסעיף 1, במקום ""ו' באב התשפ"ה (31 ביולי 2025)" יבוא "י"א בשבט התשפ"ו (29 בינואר 2026)". |
דברי הסבר
כללי ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023), החלה מתקפת טרור רצחנית מרצועת עזה על מדינת ישראל שבעקבותיה החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט המדיני-ביטחוני) על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות, בהתאם לסעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה, והוכרז בצה"ל על מבצע "חרבות ברזל". כמו כן, הוכרז על מצב מיוחד בעורף בהתאם לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951, תחילה על ידי שר הביטחון ביחס לחלק משטח המדינה ובהמשך על ידי הממשלה ביחס לשטחי מדינת ישראל כולה. הכרזה זו הוארכה מזמן לזמן על ידי הממשלה, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת ונכון ליום זה, ההכרזה חלה בכל שטח המדינה, ועומדת בתוקף עד יום ו' בשבט התשפ"ה (4 בפברואר 2025).
במהלך הלחימה נתפסו בשטחה של מדינת ישראל מחבלים רבים, ולגבי רבים מהם מתקיים הליך חקירה פלילי בחשד לעבירות ביטחון, כהגדרתן בסעיף 35(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן - חוק המעצרים).
חקירת המחבלים שלקחו חלק במתקפת הטרור מורכבת וחריגה, ולה מאפיינים ייחודיים שטרם נודע כמותם בישראל: החקירה מתייחסת לפשעים האכזריים שביצעו המחבלים אך תכליתה גם להפיק מידע רב ערך להמשך המלחמה; היא נוגעת לעשרות זירות שבהן התחוללו הפשעים; יש מספר גדול של מחבלים שביניהם קשרים מגוונים; מספר הקורבנות והעדים הוא עצום; היקף הראיות הוא עצום; החקירה התנהלה בתחילתה בזמן לחימה קשה באזורים שבהם בוצעו הפשעים, ונוסף על כך חלק מהזירות הוכרזו כשטח צבאי סגור והיה קשה להגיע אליהן לאיסוף ראיות, וכן תחת התקפות רב זירתיות בעיקר באמצעות ירי מרחוק. מאז מתנהלת החקירה במקביל ללחימה ולקרבות שעדיין נמשכים בשטח עזה.
בהינתן מספר העצורים ומורכבות החקירה כמפורט לעיל, צפויה החקירה הפלילית לארוך עוד פרק זמן של כמה חודשים. לצורך כך, הוקם במשטרת ישראל צוות חקירה ארצי מיוחד, אשר פועל לחקירת המחבלים הרבים שנעצרו ולאיסוף ראיות בעשרות זירות טבח בעוטף עזה.
כמו כן התווסף מספר לא מבוטל של מעצרים במסגרת אירועי הלחימה בחבל עזה הנמשכים גם בימים אלה. הלחימה הנמשכת, החקירה המורכבת בכללותה, וכן הצורך הברור בהבטחת האינטרס הלאומי שבשמירה על חיי אדם כמו גם בקידום החקירה, מציבים לפני גופי החקירה אתגרים חסרי תקדים. בשים לב למורכבות הרבה כאמור, ברור מעבר לכל ספק כי סדרי הדין הקבועים היום בחוק המעצרים לעניין החזקת עצורים בטרם הגשת כתב אישום נגדם, שנועדו לחקירות פליליות ממוקדות ותחומות, אינם מתאימים לנסיבות יוצאות הדופן של המלחמה, ונדרש הסדר חוקי אחר בנושא.
לנוכח האמור והדחיפות המיוחדת לקביעת הסדרים בנושא הארכות המעצרים של אותם עצורים, ביום כ"ג בחשוון התשפ"ד (7 בנובמבר 2023) הותקנו תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון), התשפ"ד-2023 (להלן - תקנות שעת החירום), אשר שינו את התקופות המפורטות בסעיף 17(א), (ב) ו-(ד) לחוק המעצרים, החלות על "עצור" כפי שהוא מוגדר בתקנות. תקנות שעת החירום הותקנו לתקופה של שלושה חודשים, זאת, בשים לב לסעיף 39(ו) לחוק-יסוד: הממשלה, הקובע כי "תוקפן של תקנות שעת חירום יפקע כעבור שלושה חודשים מיום התקנתן, זולת אם הוארך תוקפן בחוק".
לפיכך, ובשל הצורך הביטחוני והחקירתי בהמשך הארכת מעצרם של העצורים האמורים, קידמה הממשלה הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת החירום, והתאמתן למצב. בהתאם לכך, ביום כ"ו בשבט התשפ"ד (5 בפברואר 2024) נכנס לתוקף החוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון), התשפ"ד–2024 (להלן - החוק), אשר תיקן את תקנות שעת החירום והאריך אותן עד יום י' באדר ב' התשפ"ד (20 במרץ 2024). בהמשך, בשל הצורך הביטחוני והחקירתי הוארך תוקף החוק מספר פעמים, עד יום ו' באב התשפ"ה (31 ביולי 2025).
בהתאם להסדר בחוק "עצור" מוגדר כחשוד בעבירת ביטחון בשל פעולות האיבה, המוגדרות כפעולות האיבה שהתרחשו מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ"ח בתשרי התשפ"ד (13 באוקטובר 2023), ובשל פעולות המלחמה, המוגדרות כפעולות המלחמה בחבל עזה החל ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023). עוד מגדיר החוק "הליכי חקירה" במובן רחב, כחקירת פעולות האיבה בכללותן, כנגד כלל העצורים והמעורבים בגין אירועים אלה, לרבות חקירת שלבי התכנון וההיערכות שקדמו לביצוע המעשים, וקובע כי לגבי עצור כהגדרתו בחוק, יקראו את חוק המעצרים כך שעל מי שנכנס בתחולת החוק ונעצר בצו בית המשפט יחולו תקופות מעצר ארוכות יותר, בנות 45 ימים כל אחת. נוסף על כך התקנות תוקנו כך ששופט רשאי להורות על תקופת מעצר קצרה מהתקופה האמורה, מטעמים מיוחדים שירשמו. כמו כן נקבע בחוק כי לא יחולו על עצור לפיו הוראות סעיפים 59 ו-62 לחוק המעצרים, וכי לא יחולו על עצור שהוא קטין הוראות חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א–1971, בדבר תקופות מעצר קצרות יותר, וכן לא תחול ההוראה שבסעיף 47 לחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016.
מאז הארכת תוקפו של החוק לאחרונה נעצרו נחקרים חדשים והתווספו ראיות חדשות אשר הצריכו ביצוע פעולות של השלמת חקירה לגבי הנחקרים. בשל המשך קיומו של הצורך הביטחוני והחקירתי בהמשך החזקת העצורים אשר נכנסים בתחולת החוק, במעצר, נדרשת הארכה נוספת של תוקפן של תקנות שעת החירום, במסגרת הארכת תוקף החוק. לפיכך, מוצע לתקן את החוק ולהאריך את תוקפן של תקנות שעת החירום, פעם נוספת, עד יום ו' באב התשפ"ה (31 ביולי 2025).
סעיף 1 תוקפו של החוק עומד לפקוע ביום י"ד בחשוון התשפ"ה (15 בנובמבר 2024) ובשל הסיבות שפורטו בהרחבה בחלק הכללי לדברי ההסבר, מוצע להאריך את תוקפו עד יום " י"א בשבט התשפ"ו (29 בינואר 2026)".