תזכיר חוק

 

א. שם החוק המוצע

תזכיר חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מיתקני גז) (תיקון), התשפ"ה–2025

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

מטרת תזכיר זה היא לקדם את התהליכים הממשלתיים לתיקון החקיקה בהתאם למצב הביטחוני, למקרה שהיא תידרש כתלות בהימשכות המצב. זאת, כדי שהממשלה תהיה ערוכה לקידום הליכי החקיקה בכנסת, ככל שיהיה בכך צורך בהמשך ובהתאם למצב בפועל.

ביום 13 ביוני 2025, יצאה מדינת ישראל למתקפת מנע באיראן, וזאת לאור החלטתה מאותו היום של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי סעיף 40 לחוק־יסוד: הממשלה על נקיטה בפעולות צבאיות משמעותיות (להלן: "מבצע עם כלביא"). בעקבות תקיפה זו, הכריז שר הביטחון על מצב מיוחד בעורף בכל שטח המדינה, שיחול החל מיום 13 ביוני 2025 בשעה 02:55 למשך 48 שעות, מכוח סמכותו לפי סעיף 9ג(ב)(1) לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951. ביום 15 ליוני הוארך המצב המיוחד בעורף עד ליום 30 ביוני 2025. בעקבות תקיפה זו, מדינת ישראל מתמודדת בימים אלו עם ירי טק"ק וכטב"מים בהיקפים גדולים וחריגים מאיראן ושלוחותיה אל עבר שטחי המדינה.

נוכח איומים אלה וההיערכות להימשכותו האפשרית של מבצע עם כלביא, קבע פיקוד העורף הנחיות מחמירות בשטחי מדינת ישראל כולה, הכוללות איסור על התקהלויות בשטח פתוח ומתן שירותים, איסור פעילות במקומות עבודה למעט משק חיוני ואיסור על פעילויות חינוכיות. בשל הנחיות אלו, צומצמו השירותים והפעילות המסחרית במשק באופן משמעותי, וישנה נגישות מוגבלת לאזורים שונים במדינת ישראל.

מצב זה, בייחוד אם יימשך לפרק זמן משמעותי, עלול להקשות על אפשרותם של גורמים מפוקחים לפעול לחידוש אישורים אסדרתיים או לעמוד במועדים של הליכי הטלת עיצומים כספיים, וכן על יכולתן של רשויות ציבוריות לחדש אישורים אסדרתיים שתוקפם פקע או שעומד לפקוע בעת הזו, או לעמוד במועדים הקבועים בחוק לעניין הטלת עיצום כספי או קנס אזרחי על גורמים מפוקחים.

לכן, וכדי להבטיח רציפות תפקודית ותקינה של אספקת מצרכים ושירותים לציבור הרחב והקלה על המשק למקרה של התמשכות מבצע עם כלביא, מוצע לתקן את חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מיתקני גז), התשפ"ד–2023, ולקבוע הסדרים זמניים להארכה רוחבית של תוקפם של אישורים אסדרתיים ודחיית מועדים הקשורים לעיצומים כספיים וקנסות אזרחיים גם בעת הזו. קיימת דחיפות בקידום כדי לתת מענה רלוונטי למשק. כך, כל אישור רגולטורי שיפקע במהלך שלושת החודשים הקרובים (או שיפקע עד לחודש מתום ההכרזה על מצב מיוחד בעורף בכל המדינה, המוקדם מביניהם) (להלן: התקופה הקובעת השנייה) יקבל הארכה אוטומטית של שלושה חודשים.

בנוגע לעיצומים כספיים, מוצע לקבוע מנגנון לפיו כלל המועדים הקובעים בהליך הטלת עיצום כספי, שחלו בתקופה הקובעת השנייה כאמור, יידחו בחודש אחד. בין מועדים אלה נמנים: מועד שליחת ההודעה על כוונת חיוב, המועד האחרון למימוש זכות טיעון של מפוקח, מועד תשלום העיצום, ועוד. מנגנון זהה, של דחיית המועד הקובע בחודש, מוצע גם ביחס לקנסות אזרחיים.

מדובר בהצעה לתיקון חקיקה קיימת, שמבוססת באופן כמעט מלא על המודל שפעל ומוכר למשרדים מימי מגפת הקורונה ומימי ראשית מלחמת חרבות ברזל. בעניין העיצומים הכספיים והקנסות האזרחיים מוצע מודל שונה מעט מהמודל שפעל בעבר, נוכח הנסיון המצטבר מהפעלת המודל כאמור, והמועדים הקצרים המאפיינים את הליך הטלת העיצום הכספי.

 

 

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות

לא רלוונטי

 

 

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

לא רלוונטי

 

 

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

 

תזכיר חוק מטעם משרד המשפטים ומשרד ראש הממשלה:

תזכיר חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מיתקני גז) (תיקון), התשפ"ה–2025

 

 

דברי הסבר

כללי          ביום 13 ביוני 2025, יצאה מדינת ישראל למתקפת מנע באיראן נגד מתקני הגרעין ובכירים בצמרת הביטחונית האיראנית, על רקע החלטת ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי מאותו היום על נקיטה בפעולות הצבאיות המשמעותיות לפי סעיף 40 לחוק־יסוד: הממשלה (להלן: מבצע עם כלביא). בעקבות תקיפה זו, הכריז שר הביטחון על מצב מיוחד בעורף בכל שטח המדינה, שיחול החל מיום 13 ביוני 2025 בשעה 02:55 למשך 48 שעות, מכוח סמכותו לפי סעיף 9ג(ב)(1) לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951 (להלן: מצב מיוחד בעורף בכל המדינה). ביום 15 ליוני 2025 אישרה ועדת החוץ והביטחון את הארכת המצב המיוחד בעורף בכל המדינה עד ליום 30 ביוני 2025. בעקבות תקיפה זו, מדינת ישראל מתמודדת בימים אלו עם ירי טק"ק וכטב"מים בהיקפים גדולים וחריגים מאיראן ושלוחותיה אל עבר שטחי המדינה. כתוצאה מירי זה, נכון לכתיבת הצעת חוק זו, נפצעו כ־1300 בני־אדם בדרגות חומרה שונות, ונהרגו 24 בני־אדם, וקיימת היערכות לריבוי זירות ופגיעות במבנים, בתשתיות ובאוכלוסייה בהיקף נרחב.

לאור איומים אלה וההיערכות להימשכותו של מבצע עם כלביא, קבע פיקוד העורף הנחיות מחמירות בשטחי מדינת ישראל כולה, הכוללות איסור על התקהלויות בשטח פתוח ומתן שירותים, איסור פעילות במקומות עבודה למעט משק חיוני ואיסור על פעילויות חינוכיות. בשל הנחיות אלו, צומצמו השירותים והפעילות המסחרית במשק באופן משמעותי, וישנה נגישות מוגבלת לאזורים שונים במדינת ישראל. מצב זה, מקשה על יכולתם של גורמים מפוקחים לפעול לחידוש אישורים אסדרתיים או לעמוד במועדים של הליכי הטלת עיצומים כספיים, וכן על יכולתן של רשויות ציבוריות לחדש אישורים אסדרתיים שתוקפם פקע או שעומד לפקוע בעת הזו, או לעמוד במועדים הקבועים בחוק לעניין הטלת עיצומים כספיים או קנסות אזרחיים. לכן, על מנת להבטיח רציפות תפקודית ותקינה של אספקת מצרכים ושירותים לציבור הרחב והקלה על המשק, מוצעים הסדרים זמניים להארכה רוחבית של תוקפם של אישורים אסדרתיים ודחיית מועדים הקשורים לעיצומים כספיים.

הסדרים זמניים אלו מוצעים במסגרת תיקון לחוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מיתקני גז), התשפ"ד–2023 (להלן: החוק העיקרי), אשר נחקק על רקע מלחמת חרבות ברזל. יצוין, כי לחוק העיקרי קדמו הסדרים דומים שנחקקו בתקופת נגיף הקורונה (ראו את חוק הארכת תקופות (הוראה שעה – נגיף הקורונה החדש) (אישורים רגולטוריים), התש"ף–2020, וכן את תקנות שעת חירום (הארכת תוקף ודחיית מועדים), התש"ף–2020^[8]).

כך, מוצע כי כל אישור אסדרתי שמועד פקיעתו חל בין יום י"ז בסיוון התשפ"ה (13 ביוני 2025) ליום כ"א באלול התשפ"ה (14 בספטמבר 2025) או עד לתום חודש מסיום המצב הביטחוני המיוחד בכל המדינה, לפי המוקדם מביניהם (להלן: התקופה הקובעת), יוארך אוטומטית בשלושה או ארבעה חודשים (להלן: תקופת ההארכה), לפי העניין, מהיום שקדם למועד הפקיעה המקורי. כן מוצע להקנות לראש הממשלה סמכות להאריך בצו את התקופה הקובעת – באישור הממשלה לעניין ההארכה הראשונה, ובאישור הממשלה וועדה בכנסת לעניין ההארכות הבאות – עד לתקופה מקסימלית של תשעה חודשים נוספים. כמו כן, מוצע להסמיך את ראש הממשלה להאריך בצו גם את תקופת ההארכה, כך שאישורים אסדרתיים שניתנו מראש לתקופה העולה על שנה ויפקעו יוארכו אוטומטית לתקופה של עד שלושה חודשים נוספים. לצד זאת, לרשות הציבורית המוסמכת למתן האישור האסדרתי תינתן הסמכות לקבוע כי תוקפו של אישור מסוים לא יוארך או יוארך לתקופה קצרה יותר מהמוצע, בכפוף לשיקולים ותנאים מסוימים. בנוסף, לנוכח המצב המתואר לעיל מוצעת הוראה זמנית שעניינה דחיית מועדים בהליך להטלת עיצום כספי, והכל כמפורט להלן. בדומה להסדר המקורי, אין בהסדר המוצע כדי לשנות מהאגרות הנגבות לאוצר המדינה בשל בקשות לחידוש אישורים אסדרתיים, אלא לדחות את מועדי תשלומן בהתאם לדחייה הקבועה בחוק ולפי העניין.

יצוין כי הסדר לעניין דחיית מועד לביצוע בדיקת תקינות של מיתקן גז לצריכה עצמית לפי סעיף 25(ב1)(2) לחוק הגז הפחמימני המעובה, התשפ"א–2020 אינו נדרש, שכן מאז חקיקת החוק העיקרי ניתן מענה פרטני לעניין זה בתיקון לחוק הגז הפחמימני המעובה (חוק הגז הפחמימני המעובה (תיקון מס' 2), התשפ"ה–2025[9]).

סעיף 1    מוצע לתקן בחוק העיקרי את המונח "רגולטורי" ל־"אסדרתי", לשם היצמדות מדויקת יותר למינוח העברי הרשמי כפי שנקבע על־ידי האקדמיה ללשון העברית וכפי שמופיע בחוק עקרונות האסדרה, התשפ"ב–2021.

סעיף 2       מוצע לתקן את סעיף 1 לחוק העיקרי שעניינו הגדרות. ראשית, מוצע להוסיף הגדרה לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951, משום שכעת מדובר במונח חוזר שמופיע פעמיים בהגדרות.

שנית, מוצע לתקן את ההגדרה "המצב הביטחוני המיוחד", כך שהגדרה זו תכלול את אחד מאלה, לפי העניין: לעניין "התקופה הקובעת הראשונה" – המצב  הביטחוני השורר במדינה, שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023); ולעניין "התקופה הקובעת השנייה" – המצב הביטחוני השורר במדינה, שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף בכל שטח המדינה ביום י"ז בסיון התשפ"ה (13 ביוני 2025). זאת, משום  שההגדרה "המצב הביטחוני המיוחד" הקיימת בחוק העיקרי, מתייחסת למצב הביטחוני השורר במדינה מאז יום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) בלבד.

שלישית, מוצע להגדיר את "התקופה הקובעת" המצויה בחוק העיקרי כ"התקופה הקובעת הראשונה", וזאת כדי להבדיל אותה מה־"תקופה הקובעת השנייה", אותה מוצע להגדיר.

רביעית, מוצע להוסיף את ההגדרה "התקופה הקובעת השנייה" ולקבוע אותה כתקופה שמיום י"ז בסיוון התשפ"ה (13 ביוני 2025) עד יום כ"א באלול התשפ"ה (14 בספטמבר 2025) או עד תום חודש מהיום שבו ההכרזה על מצב מיוחד בעורף לפי סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית חדלה לחול בכל שטח המדינה, לפי המוקדם מבניהם. זאת, על רקע אי־הוודאות לגבי הימשכותו של המצב הביטחוני המיוחד בכל המדינה והצורך בהסדרים האמורים כמתואר בחלק הכללי לדברי ההסבר, והצורך להבטיח כי בחלוף שלושה חודשים לכל היותר ישקול ראש הממשלה את הצורך בהפעלת סמכותו להארכת התקופה הקובעת השנייה.

סעיף 3       מוצע לתקן את סעיף 2 לחוק העיקרי. ראשית, מוצע כי בסעיף קטן (א), אחרי "הקובעת" יבוא "הראשונה או בתקופה הקובעת השנייה", וזאת לשם הארכת תקופת תוקפו של אישור אסדרתי שמועד פקיעתו המקורי חל בתקופה הקובעת השנייה בשלושה או ארבעה חודשים, לפי העניין, על־אף האמור בכל דין. תקופת הארכה זו זהה לתקופת ההארכה שקבועה בחוק העיקרי.

שנית, מוצע כי בסעיף קטן (ב), בפסקת משנה (1), אחרי "שמשך ההארכה הכולל" יבוא "של התקופה הקובעת הראשונה או של התקופה הקובעת השנייה", ואחרי "הארכת התקופה הקובעת" יבוא "הראשונה או התקופה הקובעת השנייה"; ובפסקת משנה (2), אחרי "ההארכה הראשונה" יבוא "של התקופה הקובעת הראשונה או של התקופה הקובעת השנייה". זאת, כדי להעניק את סמכות הארכת התקופה הקובעת, אשר בחוק העיקרי מתייחסת לתקופה הקובעת הראשונה בלבד, גם לגבי התקופה הקובעת השנייה. מוצע להעניק לראש הממשלה סמכות להאריך את התקופה הקובעת השנייה במנגנון זהה לזה הקיים בחוק העיקרי לגבי התקופה הקובעת הראשונה: הארכה בצו, בתקופות של שלושה חודשים כל אחת ולא יותר מתשעה חודשים בסך־הכל, אם נוכח כי מתקיימות נסיבות משקיות חריגות (כגון המשך האיסור על התקהלויות או גיוס מילואים נרחב המגביל את כוח האדם שפנוי לטפל בהארכת האישורים) או נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת (כגון המשך ירי רק"ק וכטב"מים המגביל את יכולת הגישה לאזורים מסוימים בעורף), עקב המצב הביטחוני השורר במדינה, שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף בכל שטח המדינה. במסגרת זאת, יהיה רשאי ראש הממשלה לקבוע כי ההארכה לא תחול על אישורים אסדרתיים מסוימים שיקבע, או שתחול רק על אישורים אסדרתיים מסוימים. מטרת ההסדר היא לאפשר גמישות בהארכת התקופה הקובעת בהתאם לצורך ולמצב השורר במדינה, מבלי להידרש לתיקון מלא של החוק לפרק זמן של עד תשעה חודשים.

שלישית, מוצע כי בסעיף קטן (ד), בפסקת משנה (2), אחרי "הקובעת" יבוא "הראשונה או בתקופה הקובעת השנייה". זאת, כדי שרשות הציבורית המוסמכת לתת את האישור האסדרתי המסוים תוכל להחליט – ביוזמתה או לבקשת בעל האישור – כי אישור אסדרתי מסוים יוארך למשך תקופה קצרה יותר או שהסדר ההארכה לא יחול עליו כלל. הוראה זו נועדה לאפשר לרשויות את הגמישות הנדרשת כדי שניתן יהיה להאריך או שלא להאריך לתקופה קצרה יותר אישורים אסדרתיים, וזאת בהתאם לצורך או למאפייניו המסויימים של האישור האסדרתי. סמכות הרשות הציבורית תופעל לאחר ששקלה בין היתר את יכולתו של בעל האישור לעמוד בתנאים למתן האישור ואת הנטל המוטל עליו לחדשו בשל השפעת המצב המיוחד בעורף בכל שטח המדינה. כך, המטרה היא לאפשר למשק ולגופים המפוקחים להמשיך לפעול תחת כללי האסדרה הרלוונטית, ולצד זאת לשמר את יכולת הרשויות המוסמכות לפעול בהתאם לסמכויותיהן ביחס לאישורים אסדרתיים קונקרטיים.

סעיף 4       פרק זה עוסק בדחיית מועדים בהליך להטלת עיצום כספי וקנס אזרחי, באמצעות תיקון סעיף 4 לחוק העיקרי. ראשית, בסעיף קטן (א) מוצע כי אחרי "הקובעת" יבוא "הראשונה", ואחרי "בתקופה של שלושה חודשים", יבוא "ואם חל מועד כאמור בתקופה הקובעת השנייה – בתקופה של חודש". כן מוצע בסעיף קטן (ב) כי אחרי "בתקופה הקובעת" יבוא "הראשונה או בתקופה הקובעת השנייה". כל זאת לשם דחייה בפרק זמן של חודש אחד, שישה מועדים שונים בהליך להטלת עיצום כספי המנויים בסעיף – כגון המועד האחרון למסירת הודעה למפר על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי, המועד האחרון שבו רשאי מפר לטעון את טענותיו לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, המועד האחרון להחלטה בדבר הטלת עיצום כספי, או המועד האחרון למסירת דרישת תשלום, וכן את המועד האחרון לתשלום של קנס אזרחי לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס"ה–2005‏^[10], ופרק ט' לחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס"ז–2007‏^[11],  אם המועד האמור חל בתקופה הקובעת השנייה.

יצויין כי ככל שלגבי מועד מסוים ניתנה דחייה של חודש כאמור, ולאחר הדחייה המועד חל פעם נוספת בתוך התקופה הקובעת השנייה, יידחה המועד בחודש נוסף בהתאם למנגנון המוצע.

שנית, בסעיף קטן(ג)(1) מוצע לקבוע כי אחרי "להאריך את התקופה הקובעת" יבוא "הראשונה או את התקופה הקובעת השנייה", אחרי "ובלבד שמשך ההארכה הכולל" יבוא "של כל אחת מהתקופות האמורות", ואחרי "הארכת התקופה הקובעת", יבוא "הראשונה או התקופה הקובעת השנייה". זאת על־מנת להעניק את הסמכות לשר המשפטים להארכה בצו – באישור הממשלה לעניין כל הארכה הראשונה, ובאישור הממשלה וועדת הכנסת – לעניין כל הארכה שלאחר מכן – את התקופה הקובעת לעניין כלל הגורמים המוסמכים בפרק זה או חלקם, וכלל המועדים לפי סעיפים קטנים (א)-(ב), כולם או חלקם, בתקופות נוספות שלא יעלו על שלושה חודשים כל אחת. זאת אם מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת בשל המצב הביטחוני השורר במדינה, שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף בכל שטח המדינה. תקופת ההארכה הכוללת לא תעלה על תשעה חודשים במצטבר.

שלישית, בסעיף קטן (ד)(1) מוצע לקבוע כי הגורם המוסמך לפי דין להטיל עיצום כספי יהיה רשאי להחליט על תקופת דחייה קצרה יותר לעניין הפרה מסוימת, בהודעה מנומקת בכתב שתימסר למפר זמן סביר מראש. אם הוחלט כאמור, ההחלטה תחול על כל המועדים המפורטים בסעיף בהליך להטלת עיצום כספי על המפר בקשר לאותה הפרה.

עוד מוצע, בסעיף קטן (ד)(2), כי הגורם המוסמך ידווח לרשות האסדרה אחת לחודש על ההחלטות שקיבל בעניין קיצור הדחייה כאמור, וכי רשות האסדרה תדווח לוועדה במרוכז על החלטות אלה, אחת לשלושה חודשים, זאת לשם הבטחת פיקוח על החלטות שמתקבלות בעניין קיצור התקופות כמוצע.

סעיף 5       מוצע לתקן את סעיף 5 לחוק העיקרי שעניינו בדיקות מיתקני גז. סעיף 25(ב) לחוק הגז הפחמימני המעובה, התשפ"א–2020 (להלן: חוק הגפ"מ) קובע כי בעל רישיון ספק גז (גפ"מ, הידוע כ"גז בישול") יבצע בדיקות תקופתיות למיתקני גז שהוא מספק להם גז. בדיקות כאמור יבוצעו אחת ל־5 שנים לפחות או אחת לתקופה קצרה יותר ככל שנקבעו הוראות לעניין זה בתקן רשמי או בהוראות שקבע שר האנרגיה והתשתיות. בפרוץ מלחמת חרבות ברזל היה קושי להגיע לאזורים שבהם מתנהלת לחימה, וכן מחסור חמור בטכנאי גז. בנוסף, ספקי הגז דיווחו כי חלק מהצרכנים מסרבים לאפשר לטכנאי גז להיכנס לביתם לצורך ביצוע הבדיקה. לכן, הוארכה בשלושה חודשים התקופה לביצוע בדיקה תקופתית של מיתקן גז שהמועד האחרון לבדיקתה חל בתקופה הקובעת.

מאז חקיקת החוק העיקרי, תוקן סעיף 25 לחוק הגפ"מ באופן שנותן את הסמכות להאריך את המועד לביצוע הבדיקה למנהל כמשמעותו בחוק האמור (מנהל מינהל הדלק והגז). המנהל השתמש בסמכותו זו ביום 16.06.2025 והאריך עד ליום 13.07.2025 את המועד לביצוע הבדיקה. לכן, מוצע כי בסעיף קטן (ב), אחרי "הקובעת" יבוא "הראשונה", ובסעיף קטן(ג)(1), בכל מקום, אחרי "הקובעת" יבוא "הראשונה" וזאת כדי להבהיר שהסדר דחיית המועדים מכוח החוק העיקרי חל רק לגבי התקופה הקובעת הראשונה ואינו נדרש כעת מכוח החוק העיקרי, במסגרת התקופה הקובעת השנייה.

סעיף 6      מוצע לתקן את התוספת השנייה, הקובעת את האישורים המוחרגים מגדר החוק העיקרי שלא יוארכו לפי המנגנון שבו. ראשית, מוצע לתקן את פרט (17), המפנה להוראת השעה הקבועה בתקנות לעניין כלי שיט, כך שתפנה להוראת השעה העדכנית כפי שפורסמה ברשומות ביום 17 ביוני 2025.

שנית, מוצע להוסיף את פרט (21א) ולקבוע כי תוקפה של תעודת כשירות לתנועה למכונה ניידת מאת מוסך מורשה לפי תקנות התעבורה, התשכ"א–1961, לא יוארך לפי החוק העיקרי. זאת, משום שתוקף תעודה זו, אשר תקופת תוקפה מסתיימת בתקופה שמיום י"ט בסיוון התשפ"ה (15 ביוני 2025) עד יום ו' באב התשפ"ה (31 ביולי 2025), צפוי להיות מוארך בחודשיים בהסדר נפרד בתקנות התעבורה.

שלישית, מוצע למחוק את פריטים (22) ו־(23). בראשית מלחמת חרבות ברזל הוחרג תוקפם של רישיונות מכוח חוק המים, התשי"ט–1959 (להלן: חוק המים) וחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001 (להלן: חוק תאגידי מים וביוב) ואלו לא הוארכו. לעניין תקופת מבצע עם כלביא, מוצע שלא להחריג את הרישיונות האמורים. זאת, כיוון שהרישיונות לפי חוק המים הם רישיונות שתוקפם פג בסוף שנת 2025 ואין לתיקון המוצע השפעה לגביהם בעת הזו, ואילו הרישיונות לפי חוק תאגידי מים וביוב הם רישיונות ארוכי טווח שבעת הזו, נכון יותר להאריכם כדי לחסוך התעסקות מיותרת מצד מנהלי התאגידים על חשבון מענה למצב החירום וכדי להבטיח בעת הזו את רציפות תפקודם של התאגידים.

סעיף 7      בשל החלפת המינוחים מ"רגולטורי" ל-"אסדרתי" בסעיף 1 לחוק זה, יש לתקן תיקון עקיף את החקיקה שמפנה לחוק. לכן, מוצע לתקן את ההפניה לחוק זה בחוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (סדרי מינהל, תקופות כהונה ותאגידים), התשפ"ד–2023.