תזכיר חוק 

א.  שם החוק המוצע

חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה) (תיקון מס' 5), התשפ"ה-2025.

 

ב.  מטרת החוק המוצע, הצורך בו והשפעתו על הדין הקיים

 

מטרת החוק הינה להאריך את הוראת השעה שבחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס"ב-2002 (להלן: "החוק") עד ליום 31 בדצמבר 2025, על רקע המשך והרחבת פעילות צה"ל ברצועת עזה , הצרכים המבצעיים השונים וההערכה כי יבוצעו מעצרים נוספים בהיקף נרחב. זאת, לצד המשך החזקתם של אלפי לוחמים בלתי חוקיים, שחלקם מוחזקים מכוח הוראת כליאה זמנית וחלקם מנועי מפגש עם עורכי דין.

 

בהתאם, מוצע להאריך את ההסדרים הקבועים כיום בחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה), התשפ"ד-2023, ללא ביצוע שינויים במועדים ובסמכויות שנקבעו בסעיף 10א לחוק הנוגעים למשך הוראת הכליאה הזמנית, מועד הביקורת השיפוטית ותקופת מניעת המפגש עם עורך דין. יובהר, כי, ככל שיחול שינוי בנסיבות, תיעשה בחינה מחדש של המועדים האמורים בשים לב לנסיבות המבצעיות העדכניות ולנתונים העדכניים ביחס למספר הכלואים והצרכים המבצעיים.

 

עוד מוצע כי ביום התחילה של תיקון זה, יראו כאילו הוארך תוקפה של ההכרזה לפי סעיף 10א לחוק, עד ליום ט' בחשוון התשפ"ו (31 באוקטובר 2025), ויראו את ההכרזה האמורה כאילו ניתנה לפי סעיף 10א לחוק.

 

ג.  להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר:

 

 

 

 

 

 

 

 

תזכיר חוק מטעם משרד הביטחון:

חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל)(תיקון מס' 5), התשפ"ה-2025

 

דברי הסבר

 

כללי     

חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס"ב-2002 (להלן – החוק), מסדיר, בין השאר, את הסמכויות החוקיות להחזקה במשמורת של לוחם בלתי חוקי (להלן – לב"ח) וקובע את בעלי התפקידים המוסמכים לכך ואת תקופות הכליאה המקסימליות טרם הבאת לב"ח לביקורת שיפוטית בבית משפט, וכן התקופות המקסימליות להחזקת לב"ח ללא צו קבוע ומניעת מפגש עם עורך דין. החוק כולל הוראות שונות שחלות על כליאת לב"חים בעת שגרה, ולצד זאת הוראות מיוחדות שחלות במצבי לחימה.

ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) פתחו ארגוני הטרור ברצועת עזה במתקפת פתע רצחנית כנגד אזרחיה של מדינת ישראל. נוכח מתקפה זו, ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (להלן – ועדת השרים) החליטה על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות בשל המלחמה שנכפתה על מדינת ישראל. הודעה על החלטת ועדת השרים נמסרה לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ"ג בתשרי התשפ"ד (8 באוקטובר 2023).

במהלך המלחמה שהחלה בעקבות מתקפת הפתע – מלחמת 'חרבות ברזל' עצרו כוחות הביטחון עצורים רבים שיש יסוד סביר להניח שעונים להגדרת לב"ח בחוק, שלקחו חלק בפעולות איבה כנגד מדינת ישראל או נמנו עם כוח שמבצע פעולות איבה כאמור.

לפי סעיף 10א(א) לחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, נתונה לממשלה הסמכות להכריז כי המלחמה או הפעולה הצבאית מצריכה תחולה של הוראות הפסקאות הכלולות באותו סעיף. בהתאם לכך, ביום כ"ה בתשרי התשפ"ד (10 באוקטובר 2023), הכריזה הממשלה על שינויים בהוראות החוק מכוח סמכותה בסעיף 10א לחוק. ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה הכרזה זו ביום כ"ז בתשרי התשפ"ד (12 באוקטובר 2023). מאז, הוכרזו מספר הכרזות נוספות מכוח סעיף זה, לאחר כל שינוי במצב החוקי ולמשך הזמן האפשרי הקבוע בחוק לתוקפה של הכרזה – שלושה חודשים.

לנוכח המספר החריג של האנשים שנכלאו במסגרת המלחמה, הממשלה התקינה את תקנות שעת חירום (מועדים לטיפול בלוחמים בלתי חוקיים בעת מלחמה או פעולות צבאיות), התשפ"ד-2023 (להלן – התקנות), שכן הוראות החוק הקיימות לא אפשרו לתת מענה הולם להיקף הלב"חים הכלואים. התקנות, שתוקנו שוב בהמשך, נקבעו לנוכח הצורך בהארכת המועדים הקבועים בחוק מעבר לאלו המנויים בו, הן לגבי המועדים הנוגעים להחלטות בעניין צווי הכליאה לפי החוק והן לגבי סמכות למנוע פגישת כלוא עם עורך דין.

בהמשך, על רקע מועד פקיעתן של תקנות שעת החירום בחלוף שלושה חודשים מהתקנתן ומספר העצורים הרב שנתפסו במהלך התמרון הקרקעי של כוחות צה"ל ברצועת עזה, ביום ו' בטבת התשפ"ד (18 בדצמבר 2023) פורסם תיקון לחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס"ב-2002 – חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023 (להלן – תיקון החוק). כחלק מתיקון החוק נקבעה הוראת שעה החלה לתקופה של ארבעה חודשים מיום תחילתה, שקבעה שינויים זמניים בסעיף 10א(א) לחוק, שיחולו בעקבות ולאחר ההכרזה על שינויים בתחולת החוק לפי סעיף 10א האמור (להלן – הוראת השעה). שינויים אלה כוללים שינויים שנקבעו בתקנות, וכן הארכה של חלק מהמועדים לפי הנסיבות הנכונות לזמנו.

ביום כ"ח באדר ב' התשפ"ד (7 באפריל 2024) פורסם חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון), התשפ"ד-2024, שהאריך את תוקף הוראת השעה עד יום כ"ה בתמוז התשפ"ד (31 ביולי 2024) וקיצר את משך הזמן המרבי שבמהלכו ניתן למנוע מפגש של כלוא עם עורך דין.

עקב המשך הלחימה והתמרון הקרקעי של כוחות צה"ל ברצועת עזה והעלייה הנוספת במספר העצורים מכוח החוק, ביום כ"ד בתמוז התשפ"ד (30 ביולי 2024) פורסם חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 2), התשפ"ד- 2024, שהאריך את תוקף הוראת השעה עד יום כ"ט בחשוון התשפ"ה (30 בנובמבר 2024) וקיצר את משך הוראת הכליאה הזמנית, את מועד הביקורת השיפוטית ואת תקופת מניעת המפגש עם עורך דין. כמו כן, תיקון זה כלל הוספת הסדר ייעודי בנוגע לקטינים המוחזקים מכוח הוראות החוק והסדרת מוסד "מבקר רשמי" במיתקני הכליאה הצבאיים שבהם מוחזקים לב"חים, בדומה להסדר הקיים בפקודת בתי הסוהר, בשינויים ובהתאמות המחויבים.

בהמשך, הוחלט על הארכה נוספת של הוראת השעה ב-4 חודשים ובהתאם ביום כ"ז בחשוון התשפ"ה (28 בנובמבר 2024) פורסם חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 3),התשפ"ה-2024 שהאריך את תוקף הוראת השעה עד יום ב' בניסן התשפ"ה (31 במרץ 2025). בתיקון זה לא נעשה שינוי במועדים הקבועים בסעיף 10א לחוק לעניין משך הוראת הכליאה הזמנית, מועד הביקורת השיפוטית ותקופת מניעת המפגש עם עורך דין. בנוסף, במסגרת תיקון זה נקבע כי ההסדרים הנוגעים לקיום הדיונים בעניינם של הלב"חים בדרך של היוועדות חזותית ובנוגע למוסד "המבקר הרשמי" לא יהיו עוד חלק מסעיף 10א לחוק. דהיינו, תוקפם לא יהיה מותנה בקיומה של הכרזת ממשלה, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, שהמלחמה או הפעולות הצבאיות המשמעותיות עליהן הוחלט לפי סעיף 40 לחוק יסוד: הממשלה מצריכות תחולה של ההוראות המיוחדות הקבועות בסעיף 10א לחוק. כך נמצא כי נכון שהסדרים אלו יעמדו ברשות עצמם, כחלק מהוראת השעה, ובלא קשר לקיומה של ההכרזה. בהתאם, במסגרת תיקון זה נקבעו הסדרים אלה כהסדרים עצמאיים שיחולו בתקופת תוקפה של הוראת השעה.

נוכח המשך הלחימה, ביום ב' בניסן התשפ"ה (31 במרץ 2025) פורסם חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 4),התשפ"ה-2024 שהאריך את הוראת השעה ב-4 חודשים נוספים, עד ליום ו' באב התשפ"ה (31 ביולי 2025). גם בתיקון זה לא נעשה שינוי במועדים הקבועים בסעיף 10א לחוק, ובהתאם, לפי הנוסח העדכני של הוראת השעה, משך הוראת הכליאה הזמנית עד להוצאת צו כליאה קבוע עומד כיום על 30 ימים לכל היותר; יש לקיים ביקורת שיפוטית על צו כליאה קבוע תוך 45 ימים מיום הכליאה; תקופת מניעת המפגש עם עורך דין עומדת על 21 ימים מיום הכליאה. בסמכות הממונה מכוח החוק להאריך תקופה זו עד 45 ימים מיום הכליאה, ובסמכות שופט בית המשפט המחוזי להאריך תקופה זו עד 75 ימים מיום הכליאה. לשלמות התמונה, יוער, כי במסגרת תיקון זה בוצע גם תיקון טכני הנוגע למיקומם בחוק של הסעיפים בהוראת השעה הנוגעים למוסד "המבקר הרשמי" ולעניין קיום הדיונים בדרך של היוועדות חזותית, ללא שינוי של ההסדרים לגופם.

לנוכח המצב הביטחוני העדכני, כמות הלב"חים הכלואים בישראל לפי החוק ולאור הצרכים המבצעיים, לא ניתן לעמוד בפרקי הזמן הקבועים בסעיף 10א לחוק בנוסחו המקורי, ועל כן נדרש להאריך את תוקפה של הוראת השעה לעניין סעיף 10א לחוק, וכן נדרש להאריך את תוקפה לעניין ההסדרים הנוגעים לביקורים רשמיים ולקיום דיונים בהיוועדות חזותית. מוצע כי הוראת השעה שבחוק תוארך לתקופה נוספת של חמישה חודשים, עד ליום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025) וזאת גם הפעם ללא שינוי של המועדים המרביים הקבועים בחוק לעניין הוצאת צו הכליאה הקבוע, קיום ביקורת שיפוטית ותקופת מניעת המפגש עם עורך דין וללא שינוי בהסדרים הנוגעים למוסד "המבקר הרשמי" ולעניין קיום הדיונים בדרך של היוועדות חזותית.

 

סעיף 1

כאמור, לאור המשך פעילות צה"ל ברצועת עזה נדרש להאריך את הוראת השעה ב-5 חודשים נוספים, קרי עד יום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025).

סעיף 2

התוקף של הוראת השעה הנוכחית עתיד להסתיים ביום ו' באב התשפ"ה (31 ביולי 2025). לפיכך, מוצע לקבוע כי התיקון המוצע ייכנס לתוקפו ביום ז' באב התשפ"ה (1 באוגוסט 2025).

לצד זאת, ביום י"ט בסיוון התשפ"ה (15 ביוני 2025) האריכה הממשלה את תוקף ההכרזה שלפי סעיף 10א לחוק עד ליום פקיעתה של הוראת השעה הנוכחית, קרי עד ליום ו' באב התשפ"ה (31 ביולי 2025). ההכרזה אושרה כנדרש על ידי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. כעת, לצד הארכת הוראת השעה, מוצע כי תוקפה של ההכרזה יוארך במסגרת תיקון זה למשך שלושה חודשים נוספים (לפי משך הזמן המרבי האפשרי בחוק), בשל הצרכים הביטחוניים הקיימים ובשים לב להערכות גורמי הביטחון. יובהר, כי קביעת הארכת ההכרזה בתיקון זה באה במקום ההליך המעוגן בחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים למתן ההכרזה שלפי סעיף 10א לחוק, הכולל הכרזה של הממשלה ואישור של ההכרזה על ידי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. הארכת ההכרזה במסגרת הליך החקיקה דנן מקיימת את התנאים המהותיים הנדרשים בהכרזה, שכן טיוטת החוק תובא לאישור הממשלה וכן וועדת החוץ והביטחון היא הוועדה האמונה על הדיונים בהצעת החוק.