טיוטה

טיוטת חקיקת משנה

 

א. שם התקנות המוצעות

אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים - פרוטוקול בדבר אזורים מוגנים במיוחד ומגוון ביולוגי בים התיכון) (ערכי טבע מוגנים), התשפ"ה-2025.

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

סעיף 33(א)(1) לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, תשנ"ח-1998 (להלן: "החוק"), מסמיך את השרה להגנת הסביבה, להכריז על ערך טבע, שלדעתה יש ערך בשמירתו או יש סכנה להכחדתו, כעל ערך טבע מוגן.

מטרת האכרזה המוצעת היא לקבוע רשימה של מינים כערכי טבע מוגנים, לצורך יישום פרוטוקול בדבר אזורים מוגנים במיוחד ומגוון ביולוגי בים התיכון (Protocol concerning Specially Protected Areas and Biological Diversity in the Mediterranean  ) (להלן: "הפרוטוקול"), שהוא אחד הפרוטוקולים של אמנת ברצלונה להגנה על הסביבה הימית ואזורי החוף של הים התיכון (Convention for the Protection of the Marine Environment and the Coastal Region of the Mediterranean) (להלן – "האמנה"), שישראל היא צד לה. ישראל חתמה על הפרוטוקול בתאריך 10.06.1995 אך טרם אשררה אותו.

הפרוטוקול מחייב את הצדדים להבטיח הגנה ושיקום מרביים אפשריים של מיני חי וצומח המופיעים בנספח 2 לפרוטוקול, שהינם מינים שנשקפים להם סכנת הכחדה או איום בהכחדה. נספח 2 לפרוטוקול כולל מיני חי וצומח ימיים. רוב המינים כבר הוכרזו ממילא כערכי טבע מוגנים בישראל לפי סעיף 33(א) לחוק, והאכרזה המוצעת כוללת מינים נוספים שטרם הוכרזו. מעט המינים שבנספח 2 לפרוטוקול שטרם הוכרזו בישראל כוללים שלושה מינים של עשבי ים, שבעה עשר מינים של אצות, שני מינים של חסרי חוליות וחמישה מינים של דגים.

 

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

 

טיוטת תקנות מטעם המשרד להגנת הסביבה:

טיוטת אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים - פרוטוקול בדבר אזורים מוגנים במיוחד ומגוון ביולוגי בים התיכון( (ערכי טבע מוגנים), התשפ"ה-2025

 

 

 

 

___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)

[תאריך עברי] ([תאריך לועזי])

(חמ _____-3)

 

__________________

עידית סילמן

השרה להגנת הסביבה

 

דברי הסבר

 

לסעיף 1    סעיף 33(א)(1) לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, תשנ"ח-1998 (להלן: "החוק"), מסמיך את השר להגנת הסביבה, להכריז על ערך טבע, שלדעתו יש ערך בשמירתו או יש סכנה להכחדתו, כעל ערך טבע מוגן.

מטרת האכרזה המוצעת היא לקבוע רשימה של מינים כערכי טבע מוגנים, לצורך יישום פרוטוקול בדבר אזורים מוגנים במיוחד ומגוון ביולוגי בים התיכון (Protocol concerning Specially Protected Areas and Biological Diversity in the Mediterranean  ) (להלן: "הפרוטוקול"), שהוא אחד הפרוטוקולים של אמנת ברצלונה להגנה על הסביבה הימית ואזורי החוף של הים התיכון (Convention for the Protection of the Marine Environment and the Coastal Region of the Mediterranean) (להלן – "האמנה"), שישראל היא צד לה. ישראל חתמה על הפרוטוקול בתאריך 10.06.1995 אך טרם אשררה אותו.

האמנה נועדה ליישם אמצעי מעקב ופיקוח על אגן הים התיכון, ומחייבת את כל המדינות החברות בה לנקוט את כל האמצעים הדרושים כדי לצמצם את זיהום הים ולהגן על הסביבה הימית. האמנה אושררה על ידי ישראל בשנת 1978. האמנה תוקנה בשנת 1995, והתיקון אושרר על ידי ישראל בשנת 2005. האמנה מהווה את המסגרת המשפטית והחוקית לביצוע תכנית הפעולה האופרטיבית לים התיכון (The Mediterranean Action Plan - MAP) שאומצה בשנת 1975, ושעיקרה הוא הגנה על סביבת אגן הים התיכון.

האמנה כוללת שבעה פרוטוקולים המפרטים את הצעדים המעשיים שעל המדינות החברות לנקוט בהם על מנת למנוע את זיהום אגן הים התיכון. ישראל אשררה חלק מהפרוטוקולים, וביניהם הפרוטוקול בדבר אזורים מוגנים במיוחד בים התיכון (Protocol concerning Mediterranean Specially Protected Areas ) (להלן: "הפרוטוקול הישן"), אשר עסק בשטחים מוגנים בים התיכון ואושרר בשנת 1987. הפרוטוקול הישן חל רק במים הטריטוריאליים של המדינות שהן צד לפרוטוקול, וקרא לצדדים להקים, ככל הניתן, אזורים ימיים מוגנים בים התיכון, במטרה לשמר אתרים בעלי ערך אקולוגי, ביולוגי, היסטורי, ארכיאולוגי, חינוכי או תרבותי.

בשנת 1999 נכנס לתוקף פרוטוקול בדבר אזורים מוגנים במיוחד ומגוון ביולוגי בים התיכון (Protocol concerning Specially Protected Areas and Biological Diversity in the Mediterranean  ), אשר החליף את הפרוטוקול הישן. הפרוטוקול המתוקן הרחיב את התחולה הגיאוגרפית כך שתכלול את האזורים הכפופים לריבונות או לסמכות השיפוט של המדינות, וכן הרחיב את הנושאים שנכללו בפרוטוקול הישן. הפרוטוקול המתוקן מדגיש את שימור המגוון הביולוגי בים התיכון ובאזור חופי הים בשני מישורים עיקריים: המישור הראשון הוא הגנה על מיני חי וצומח ספציפיים, והמישור הנוסף הוא באמצעות הגנה על שטחים על בסיס אזורי. ישראל חתמה על הפרוטוקול המתוקן בתאריך 10.06.1995 אך טרם אשררה אותו.

לסעיף 2 ולתוספת        סעיף 12(2) לפרוטוקול מחייב את הצדדים להבטיח הגנה ושיקום מרביים אפשריים של מיני חי וצומח המופיעים בנספח 2 לפרוטוקול, שהינם מינים שנשקפים להם סכנת הכחדה או איום בהכחדה. רוב המינים בנספח 2 כבר הוכרזו כערכי טבע מוגנים בישראל במסגרת אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה בדבר סחר בין-לאומי במינים של חיית בר וצמחיית בר הנתונים בסכנה) (ערכי טבע מוגנים), תשס"ד-2004 (להלן: "אכרזת סייטס") או במסגרת אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), התשס"ה-2005 (להלן: "האכרזה משנת 2005"), כוללות רשימות ערכי טבע מוגנים אשר עליהם הכריז השר מתוקף סמכותו כאמור.

מעט המינים שבנספח 2 לפרוטוקול המתוקן שטרם הוכרזו בישראל כערכי טבע מוגנים כוללים שלושה מינים של עשבי ים, שבעה עשר מינים של אצות, שני מינים של חסרי חוליות וחמישה מינים של דגים. על מנת שישראל תוכל לאשרר גם את הפרוטוקול המתוקן, ראשית יש להכריז על אותם המינים כערכי טבע מוגנים לפי החקיקה הפנימית בישראל.

מבין המינים שטרם הוכרזו כערכי טבע מוגנים ונכללים בתוספת לאכרזה המוצעת – כל המינים של עשבי הים וחסרי החוליות אינם נמצאים כלל במרחב הימי של ישראל; מתוך שבעה עשר מיני האצות, שלושה בלבד נצפו במרחב הימי של ישראל, ולגבי שישה מהם לא ידוע האם הם קיימים במרחב זה; מתוך חמשת מיני הדגים שטרם הוכרזו בישראל כערכי טבע מוגנים, ארבעה מהם לא נמצאים במרחב הימי של ישראל. הדג היחיד שיתכן ופרטים בודדים ממנו נמצאים במרחב הימי של ישראל הוא Aphanius fasciatus (Valenciennes, 1821) (נאוית פּסים בשמה העברי). זהו דג קטן (אורכו עד 6 ס"מ) ונדיר, שאינו מבוקש למסחר או למאכל.

המינים מופיעים בתוספת בשמם המדעי כפי שמופיע בנספח 2 לפרוטוקול.  הכותרות המודגשות הועתקו אף הן מנספח 2 לפרוטוקול והן לצורך מידע וסיווג בלבד.