תקנות מחלות בעלי חיים (מניעת שאריות ביולוגיות)(תיקון), התשפ"ה-2025
השירותים הווטרינריים ובריאות המקנה במשרד החקלאות וביטחון המזון פועלים מכוח מספר חוקים, ובהם פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ"ה–1985. מטרת הפקודה היא מניעה של הפצת מחלות בעלי חיים, לרבות מחלות זואונוטיות (המועברות מבעלי חיים לבני אדם) והגנה על בריאות הציבור ובריאות בעלי החיים.
בתקנות מחלות בעלי חיים (מניעת שאריות ביולוגיות), התש"ס-2000 עוגנו הוראות בעניין איסור שיווק תוצרת מן החי המכילה שארית ביולוגית מעבר לרמה המרבית, לשם שמירה על בריאות הציבור. בהתאם לקבוע בתקנות, מנהל השירותים הווטרינרים או מי שהוא הסמיך לעניין התקנות רשאי להורות על ביצוע בדיקות מעבדה לאיתור שאריות כאמור. כן עוגנו בתקנות האמורות הוראות בדבר תשלום אגרה שעל בעליו של בעל החיים, הגווייה או התוצרת לשלם בעד ביצוע בדיקה.
מוצע לעדכן את ההגדרה "תוצרת" בהתאמה לחלוקת הסמכויות בין משרד החקלאות וביטחון המזון לבין משרד הבריאות ובהתאם להגדרה "פעילות טיפול בתוצרת חקלאית" בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015.
עוד מוצע לעדכן את גובה האגרה בעד בדיקה המתבצעת לפי התקנות, בהתאם לעלויות בפועל. כן מוצע לעגן הוראות בדבר ביצוע בדיקה דחופה ואגרה המשולמת בעדה. בהקשר זה יוסבר כי חלק מהבדיקות מתבצעות כיום כבדיקות סקר באופן שגרתי. פרק הזמן לקבלת תוצאה של בדיקת סקר עשוי להימשך כ-45 ימים. במקרים מסוימים מתעורר צורך בבדיקה דחופה, שתוצאותיה יתקבלו בהקדם האפשרי. למשל, כאשר מדובר בתוצרת המגיעה ממשק בסיכון או כאשר עולה חשד להימצאות שארית מעבר לרמה המרבית ביחס לתוצרת ששווקה, ומתעורר צורך בתוצאה מהירה לשם קבלת החלטה אם לבצע הליך החזרה מהשוק. עלות בדיקה דחופה במעבדה גבוהה יותר מבדיקה רגילה, שכן במקרה כזה על המעבדה לעצור את הפעילות השוטפת ולבצע בדיקה בודדת מסוג מסוים.
טיוטת תקנות מטעם משרד החקלאות וביטחון המזון:
|
|
|
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 22(א)(5א) ו-23(א)(1) ו-(3) לפקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ"ה-1985[1], ולעניין תקנה 5 - באישור שר האוצר לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה - 1985[2] ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 23(א)(3), אני מתקין תקנות אלה: |
|
|
תיקון תקנה 1 |
1. ב |
בתקנה 1 לתקנות מחלות בעלי חיים (מניעת שאריות ביולוגיות), התש"ס-2000[3] (להלן – התקנות העיקריות), בהגדרה "תוצרת" - |
|
|
|
|
(1) בפסקה (1), בסופה יבוא "או עד קליטתן במפעל פסטור ביצים"; |
|
|
|
|
(2) במקום בפסקה (2) יבוא: |
|
|
|
|
|
"(2) בשר – עד הוצאתו ממפעל לבשר גולמי, כהגדרתו בסעיף 177 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015[4] או מבית קירור המאושר לפי תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא בשר), התשל"ד-1974[5];"; |
|
|
|
(3) פסקה (4) – תמחק; |
|
|
|
|
(4) במקום פסקה (5) יבוא: |
|
|
|
|
|
"(5) דבש – עד רדייתו מהכוורת.". |
|
תיקון תקנה 3 |
2. |
בתקנה 3 לתקנות העיקריות, אחרי תקנת משנה (ב) יבוא: |
|
|
|
|
"(ג) המנהל רשאי להורות על ביצוע בדיקה כאמור בתקנת משנה (ב) בדחיפות (להלן – בדיקה דחופה).". |
|
|
תיקון תקנה 5 |
3. |
בתקנה 5 לתקנות העיקריות - |
|
|
|
|
(1) במקום "אגרה בסכום 452 שקלים חדשים" יבוא "אגרה בסכום 510 שקלים חדשים"; |
|
|
|
|
(2) בסופה יבוא "ואם היא בדיקה דחופה – אגרה בסכום של 764 שקלים חדשים.". |
|
___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)
(חמ _____-3)
__________________
דברי הסבר
השירותים הווטרינריים ובריאות המקנה במשרד החקלאות וביטחון המזון פועלים מכוח מספר חוקים, ובהם פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ"ה–1985. מטרת הפקודה היא מניעה של הפצת מחלות בעלי חיים, לרבות מחלות זואונוטיות (המועברות מבעלי חיים לבני אדם) והגנה על בריאות הציבור ובריאות בעלי החיים.
בתקנות מחלות בעלי חיים (מניעת שאריות ביולוגיות), התש"ס-2000 עוגנו הוראות בעניין איסור שיווק תוצרת מן החי המכילה שארית ביולוגית מעבר לרמה המרבית, לשם שמירה על בריאות הציבור. בהתאם לקבוע בתקנות, מנהל השירותים הווטרינרים או מי שהוא הסמיך לעניין התקנות רשאי להורות על ביצוע בדיקות מעבדה לאיתור שאריות כאמור. כן עוגנו בתקנות האמורות הוראות בדבר תשלום אגרה שעל בעליו של בעל החיים, הגווייה או התוצרת לשלם בעד ביצוע בדיקה.
מוצע לעדכן את ההגדרה "תוצרת" בהתאמה לחלוקת הסמכויות בין משרד החקלאות וביטחון המזון לבין משרד הבריאות ובהתאם להגדרה "פעילות טיפול בתוצרת חקלאית" בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015.
עוד מוצע לעדכן את גובה האגרה בעד בדיקה המתבצעת לפי התקנות, בהתאם לעלויות בפועל. כן מוצע לעגן הוראות בדבר ביצוע בדיקה דחופה ואגרה המשולמת בעדה. בהקשר זה יוסבר כי חלק מהבדיקות מתבצעות כיום כבדיקות סקר באופן שגרתי. פרק הזמן לקבלת תוצאה של בדיקת סקר עשוי להימשך כ-45 ימים. במקרים מסוימים מתעורר צורך בבדיקה דחופה, שתוצאותיה יתקבלו בהקדם האפשרי. למשל, כאשר מדובר בתוצרת המגיעה ממשק בסיכון או כאשר עולה חשד להימצאות שארית מעבר לרמה המרבית ביחס לתוצרת ששווקה, ומתעורר צורך בתוצאה מהירה לשם קבלת החלטה אם לבצע הליך החזרה מהשוק. עלות בדיקה דחופה במעבדה גבוהה יותר מבדיקה רגילה, שכן במקרה כזה על המעבדה לעצור את הפעילות השוטפת ולבצע בדיקה בודדת מסוג מסוים.