תזכיר חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (תיקון מס' 15), התשע"ג-2012

תזכיר חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (תיקון מס' 15), התשע"ג-2012

 

 

שם החוק המוצע:

חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (תיקון מס' 15), התשע"ג-2012.

 

עיקרי החוק המוצע:

בסעיף 15 לחוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו- 1986 (להלן- החוק) נקבעו תקופות שירות שירות החובה הסדיר של גבר בצה"ל. חוק שירות ביטחון (הוראת שעה), התשנ"ה-1995 (להלן- הוראת השעה), קבע כי תקופת השירות הסדיר הקבועה בחוק, תוארך בשישה חודשים, וזאת לתקופה קצובה. הוראת השעה הוארכה על ידי הכנסת מעת לעת בתקופות נוספות ולאחרונה הוארכה עד יום 31 בדצמבר  2012. מכוח סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת הוארך תוקף הוראת השעה בשל הבחירות לכנסת ה-19 עד יום 5 במאי 2013. מוצע להאריך את הוראת השעה עד יום 31 בדצמבר 2014.

 

יצויין, כי ביום 26 בפברואר 2006 אימצה הממשלה בהחלטה  מס' 4711  את עקרונות דו"ח הוועדה לבחינת סוגיית קיצור שירות  החובה, ואולם בשל המצב הביטחוני לאחר מלחמת לבנון השנייה והצרכים הדחופים שאליהם נחשפו צה"ל ומערכת הבטחון כולה, לרבות הצורך להכשיר את מערך הסדיר ומערך המילואים לצד פעילות ביטחונית שוטפת, הוארכה הוראת השעה כמה פעמים נוספות. בד בבד, הודגש כי מערכת הבטחון אינה שוללת באופן עקרוני את המלצות הוועדה, אולם צרכי השעה אינם מאפשרים לפעול לקיצור שירות החובה.

 

בהמשך, בשנת 2008, נחקק חוק שירות המילואים, התשס"ח- 2008 (להלן- חוק שירות המילואים). בשנת 2010 נכנסו לתוקף הוראות סעיף 7 לחוק שירות המילואים, אשר מטילות מגבלות על מספר הימים המירבי שישרת חייל בשירות מילואים בתקופה רצופה של שלוש שנים ועל מספר התעסוקות המבצעיות שיבצע חייל מילואים בתקופה רצופה של שלוש שנים. יודגש, כי חוק שירות המילואים הטיל מגבלות על תרומת מערך המילואים לסד"כ צה"ל ביחס למצב החוקי ששרר עובר לחקיקתו.

 

בנוסף, בשנים האחרונות מתמודד הצבא עם ירידה בהיקף סדר כוחות הסדיר, עקב ירידה ניכרת במספר המתגייסים, נוכח ירידה בהיקף הילודה, בהיקף העלייה ומסיבות נוספות.

 

בצד האמור יצויין, כי בפקיעתו של חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב-2002 בהתאם להחלטת בית-המשפט העליון בבג"צ 6298/07 רסלר ואח' נ' הכנסת ואח', אין כדי לסייע בעניין בשלב זה, משום שתרומתם של תלמידי הישיבות לסד"כ צה"ל טרם נבחנה בפועל. אף אם אכן יתממש לבסוף גיוסם של בני הישיבות לצה"ל, הרי שהדבר יחייב הערכות משמעותית וממושכת הכרוכה, בין השאר, בהליכי מיון וגיוס לכלל האוכלוסייה הרלוונטית ובהקמת מסגרות ויחידות צבאיות חדשות. בנסיבות אלה, לא ניתן, בעת הזו, לתכנן את תרומתם לסד"כ צה"ל באופן יציב. וזאת, גם בשים לב לכך שייתכן כי סוגיית גיוסם תוסדר בחקיקה ראשית, בהסדר שיעוצב בהמשך.

 

עוד יצויין כי ביום 27 בנובמבר 2011, בבואה לדון בהצעת חוק שירות בטחון (הוראת שעה) (תיקון מס' 14), התשע"ב- 2011, החליטה ועדת השרים לענייני חקיקה לבקש משר הבטחון ומהגורמים הנוגעים לנושא לקיים בתוך חודשיים דיון בוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי בסוגיית קיצור שירות החובה לגברים (חק/2163). בהמשך, התקיימו מספר דיונים בנושא במטה לבטחון לאומי אך  הליכי בחינה אלה טרם הסתיימו.

 

לפיכך, מוצע להאריך את תוקף הוראת השעה לתקופה קצובה עד ליום ט' בטבת התשע"ה (31 בדצמבר 2014).

 

השפעת התיקון המוצע על החוק הקיים

יתוקן סעיף 1 לחוק שירות ביטחון (הוראת שעה), התשנ"ה-1995.

 

 

השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה והתקן המנהלי:

אין. המשך המצב הקיים.

 

 

להלן נוסח הצעת החוק:

 

 

הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (תיקון מס' 15), התשע"ב-2012

 

 

תיקון סעיף 1

1.

בחוק שירות ביטחון (הוראת שעה), התשנ"ה-1995[1] בסעיף 1, ברישה, במקום "עד יום י"ח בטבת התשע"ב (31 בדצמבר 2012)" יבוא "עד יום ט' בטבת התשע"ה (31 בדצמבר 2014)".

 

 

 

 



[1] ס"ח התשנ"ה, עמ' 332; התשע"ב, עמ' 143.