תוכן עניינים
תזכיר חוק
א.
שם החוק המוצע
ב.
מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין
הקיים
ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסיות מסוימות.......................................................................................2
ד.
השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד
היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות
ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר......................................................................................................3
תזכיר חוק האזרחות (תיקון מס'...) התשפ"ה-2025.4………………………………………………………
דברי הסבר...........................................................................................................................................4
חוק האזרחות (תיקון מס' ) התשפ"ה - 2025
ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים
סעיף 2(א) לחוק האזרחות התשי"ב-1952 קובע כי כל עולה לפי חוק השבות יהיה לאזרח ישראלי, אלא אם כן הוא קיבל את אזרחותו הישראלית מלידה או מכוח אימוץ.
סעיף 2(ב)(3) לחוק האזרחות קובע כי אזרחות מכוח שבות נקנית גם למי שנולד בישראל אחרי הקמת המדינה – מיום לידתו.
סעיף 2(ג) קובע רשימה של חריגים לכלל לפיו כל עולה יהיה לאזרח ישראלי. החריג המרכזי נוגע למי שהצהיר בתוך שלושה חודשים ממועד עלייתו כי אין ברצונו להיות אזרח ישראלי. חריג נוסף קבוע בסעיף 2(ג)(5) וחל "על מי שנולד בישראל ובשעת לידתו לא היה אף אחד מהוריו רשום במרשם האוכלוסין".
חריג זה התווסף לחוק האזרחות במסגרת תיקון מס' 4 משנת 1980, ומטרתו הייתה ליצור איזון אשר ימנע הקניית אזרחות לזכאי שבות אשר נולד בישראל להורים אשר שהו בה באופן אקראי כפי שהיה הדין עד אז, ומאידך יקנה אזרחות לקטין זכאי שבות אשר יש לו זיקה משמעותית למדינה, דהיינו נולד בישראל, והוריו שוהים בה באופן מוסדר ולפרק זמן משמעותי כתושבי ארעי או קבע, באופן שיבטיח כי קטין כאמור לא יוותר מחוסר אזרחות.
לאורך השנים התהוותה מציאות של יהודים רבים המתגוררים בישראל ושוהים בה ברישיונות לישיבת ארעי או לישיבת קבע לפרקי זמן ארוכים, אשר אינם מעוניינים כי לילדים הנולדים להם בישראל תוקנה אזרחות ישראלית באופן אוטומטי, על כל הזכויות והחובות הנובעות ממעמד זה.
לפיכך מוצע כי תינתן האפשרות להורים זכאי שבות המחזיקים ברישיונות לישיבת ארעי או קבע ורשומים במרשם האוכלוסין, אשר נולד להם ילד בישראל, להצהיר בתוך שלושה חודשים מיום הלידה כי אין ברצונם שילדם יהיה אזרח ישראלי. זאת בדומה להסדר הקבוע ביחס לעולים, אשר ניתנת להם האפשרות להודיע על כך בתוך שלושה חודשים ממועד עלייתם. ככל שההורים לא יצהירו כאמור, תוקנה לילדם אזרחות ישראלית.
השפעת החוק המוצע על הדין הקיים - לפי הדין הקיים, ילד זכאי שבות שנולד בישראל להורה המחזיק ברישיון לישיבת ארעי או קבע ורשום במרשם האוכלוסין, מוקנית לו אזרחות ישראלית באופן אוטומטי. החוק המוצע מותיר את הקניית האזרחות הישראלית לילד כאמור כברירת המחדל, אך לצד זאת מבקש לאפשר להורה להצהיר בתוך שלושה חודשים ממועד הלידה כי אין ברצונו שילדו יהיה לאזרח ישראלי. במידה וההורה יצהיר כך, לא תוקנה לקטין אזרחות ישראלית.
ילדים הנולדים בישראל לזכאי שבות אשר מחזיקים ברישיון לישיבת קבע או ברישיון לישיבת ארעי לא יהיו לאזרחים ישראליים מלידה אם הוריהם יצהירו בתוך שלושה חודשים כי אין ברצונם שילדם יהיה לאזרח ישראלי.
לא רלוונטי
תזכיר חוק האזרחות (תיקון מס'), התשפ"ה-2025
|
|
|
|
|
תיקון סעיף 2 |
1. ב |
בחוק האזרחות התשי"ב-1952[1] בסעיף 2(ג) פסקה (5) תסומן (5א), ולאחריה יבוא: "(5ב) על מי שנולד בישראל ובשעת לידתו לפחות אחד מהוריו היה בעל רישיון לישיבת קבע או בעל רישיון לישיבת ארעי הרשום במרשם האוכלוסין, ובתוך שלושה חודשים מיום הלידה הצהירו הוריו בכתב שאין הם רוצים שהוא יהיה אזרח ישראלי." |
דברי הסבר
סעיף 2(א) לחוק האזרחות קובע כי כל עולה לפי חוק השבות יהיה לאזרח ישראלי, אלא אם כן הוא קיבל אזרחותו הישראלית מלידה או מכוח אימוץ.
סעיף 2(ב)(3) לחוק האזרחות קובע כי אזרחות מכוח שבות נקנית גם למי שנולד בישראל אחרי הקמת המדינה – מיום לידתו.
סעיף 2(ג) קובע רשימה של חריגים לכלל לפיו כל עולה יהיה לאזרח ישראלי. החריג המרכזי נוגע לעולה אשר מצהיר בתוך שלושה חודשים ממועד עלייתו כי אין ברצונו להיות אזרח ישראלי.
חריג נוסף קבוע בסעיף 2(ג)(5) וחל "על מי שנולד בישראל ובשעת לידתו לא היה אף אחד מהוריו רשום במרשם האוכלוסין".
לאורך השנים התהוותה מציאות של יהודים רבים המתגוררים בישראל ושוהים בה ברישיונות לישיבת ארעי או לישיבת קבע לפרקי זמן ארוכים, אשר אינם מעוניינים כי לילדים הנולדים להם בישראל תוקנה אזרחות ישראלית באופן אוטומטי, על כל הזכויות והחובות הנובעות ממעמד זה.
לפי תיקון החוק המוצע, תינתן להורים המחזיקים ברישיונות לישיבת ארעי או קבע כאמור אשר נולד להם ילד בישראל האפשרות להצהיר בתוך שלושה חודשים מיום הלידה כי אין ברצונם שילדם יהיה אזרח ישראלי. זאת בדומה להסדר הקבוע ביחס לעולה, אשר ניתנת לו האפשרות להודיע בתוך שלושה חודשים ממועד עלייתו כי אין ברצונו להיות אזרח ישראלי. אם ההורים לא יצהירו כאמור, תוקנה לילדם אזרחות ישראלית.
לסעיף 1 לחוק- מוצע לקבוע כי זכאי שבות אשר נולד בישראל להורה המחזיק ברישיון לישיבת קבע או ארעי ורשום במרשם האוכלוסין, יוכלו הוריו להצהיר בתוך שלושה חודשים ממועד הלידה כי אין ברצונם שתוקנה לו אזרחות ישראלית. אם לא יצהירו כך, תוקנה לילדם אזרחות ישראלית.