תוכן עניינים
ב. מטרת הכללים המוצעים והצורך בהם
ג. להלן נוסח טיוטת הכללים המוצעים:
טיוטת הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) (תיקון הגדרת תקבול), התשפ"ה- 2025
הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) (תיקון הגדרת תקבול), התשפ"ה- 2025
הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), התשל"ג-1973 (להלן – ההוראות), מסדירות את האופן שבו יש לנהל את ספרי העסק, על מנת ליצור נתיב ביקורת מוסדר בעניין הכנסות והוצאות העסק, לצורך קביעת ההכנסה והחיוב במס כתוצאה ממנה.
במסגרת ההוראות, נקבעו הוראות מפורטות בעניין רישום תקבולי העסק בספרים, וכן נקבע כי שובר קבלה ייערך לכל תקבול בנפרד ויכלול פרטים כמפורט בסעיף 5 להוראות. מפאת חשיבותו של רישום מהימן של תקבולים בספרי העסק שמאפשר נתיב ביקורת על ההכנסות, לפי פקודת מס הכנסה וחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, אי רישום תקבול בספרי העסק עשוי להוביל לפסילת ספרי העסק.
הגדרת "תקבול" בסעיף 1 להוראות קובעת כי תקבול הוא "כל סכום במזומן, בשטר, או בשיק שהתאריך הנקוב בו מאוחר מתאריך קבלתו או בכרטיס אשראי, שקיבל הנישום, במישרין או בעקיפין, במהלך עסקו." כיום קבלת נכס דיגיטלי כתקבול בעסקה אינה מחייבת רישומו כתקבול, ואין חובה להפיק קבלה על קבלת תשלום באמצעותו. החובה לתעד קבלת נכס דיגיטלי חלה רק לפי הוראות ספר חליפין (סעיף 19א להוראות). כפועל יוצא מכך, נוצר חוסר סימטריה בטיפול באי רישום תמורה בגין מכירת טובין או מתן שירות כאשר התמורה התקבלה במזומן, בשטר, בשיק, בכרטיס אשראי או העברה בנקאית, לעומת תמורה המתקבלת באמצעות מטבע דיגיטלי. זאת, למרות שכיום ישנם עוסקים שמקבלים תשלום באמצעות נכס דיגיטלי (כגון מטבע וירטואלי) חלף אמצעי התשלום המסורתיים. כך, שמדובר באמצעי שמשמש לביצוע תשלומים בשוק, אך הוא אינו מקבל רישום נאות בספרים בדומה לאמצעי תשלום אחרים.
מוצע על כן לתקן את הגדרת "תקבול" כך שתכיל גם נכסים דיגיטליים, כהגדרתם המוצעת בתזכיר חוק המתקן את סעיף 88 לפקודה בנושא זה, במסגרת אסדרת הממשלה את נושא הנכסים הדיגיטליים. במסגרת תיקון החקיקה בנושא זה מוצע להגדיר נכס דיגיטלי באופן הבא - נכס המהווה ייצוג דיגיטלי של ערך או זכות, הניתן להעברה ולאחסון באופן דיגיטלי, והעושה שימוש בטכנולוגית רישום מבוזר, או בטכנולוגיה דומה לרישום או שמירת מידע שקבע השר בצו, ולמעט מטבע ישראלי, מטבע חוץ, נייר ערך או נכס שיקבע השר בצו.
התיקון המוצע גם צפוי להביא תועלת לאסדרת הפעילות בנכסים דיגיטליים באופן כללי, באמצעות קידום ניהול מושכל של הסיכונים הנוגעים למערכת הכלכלית ולפעילות של משקיעים, צרכנים ועסקים בנכסים דיגיטליים, והגברת הודאות הרגולטורית עבור הפעילות הכלכלית הקשורה לשימוש בנכסים אלה.
יובהר כי בדומה לקיים לגבי אמצעי תשלום אחרים המפורטים בהגדרה "תקבול", לאחר התיקון לא תהיה חובה לרשום תקבול המתקבל באמצעות נכס דיגיטלי במסגרת ספר החליפין, מכיוון שיחולו לגביו ההוראות החלות על רישום תקבול.
טיוטת כללים מטעם רשות המסים:
|
|
|
בתוקף סמכותי לפי סעיף 130 לפקודת מס הכנסה[1], אני קובע כללים אלה: |
|
|
|
|
|
|
1. |
בסעיף 1 להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), התשל"ג- 1973[2] (להלן- ההוראות העיקריות), בהגדרה "תקבול", אחרי המילה "בשטר," יבוא "או בנכס דיגיטלי כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה,". |
___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)
(חמ 3-308)
__________________
שי אהרונוביץ'
מנהל רשות המסים
הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), התשל"ג-1973 (להלן – ההוראות), מסדירות את האופן שבו יש לנהל את ספרי העסק, על מנת ליצור נתיב ביקורת מוסדר בעניין הכנסות והוצאות העסק, לצורך קביעת ההכנסה והחיוב במס כתוצאה ממנה.
במסגרת ההוראות, נקבעו הוראות מפורטות בעניין רישום תקבולי העסק בספרים, וכן נקבע כי שובר קבלה ייערך לכל תקבול בנפרד ויכלול פרטים כמפורט בסעיף 5 להוראות. מפאת חשיבותו של רישום מהימן של תקבולים בספרי העסק שמאפשר נתיב ביקורת על ההכנסות, לפי פקודת מס הכנסה וחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, אי רישום תקבול בספרי העסק עשוי להוביל לפסילת ספרי העסק.
הגדרת "תקבול" בסעיף 1 להוראות קובעת כי תקבול הוא "כל סכום במזומן, בשטר, או בשיק שהתאריך הנקוב בו מאוחר מתאריך קבלתו או בכרטיס אשראי, שקיבל הנישום, במישרין או בעקיפין, במהלך עסקו." כיום קבלת נכס דיגיטלי כתקבול בעסקה אינה מחייבת רישומו כתקבול, ואין חובה להפיק קבלה על קבלת תשלום באמצעותו. החובה לתעד קבלת נכס דיגיטלי חלה רק לפי הוראות ספר חליפין (סעיף 19א להוראות). כפועל יוצא מכך, נוצר חוסר סימטריה בטיפול באי רישום תמורה בגין מכירת טובין או מתן שירות כאשר התמורה התקבלה במזומן, בשטר, בשיק, בכרטיס אשראי או העברה בנקאית, לעומת תמורה המתקבלת באמצעות מטבע דיגיטלי. זאת, למרות שכיום ישנם עוסקים שמקבלים תשלום באמצעות נכס דיגיטלי (כגון מטבע וירטואלי) חלף אמצעי התשלום המסורתיים. כך, שמדובר באמצעי שמשמש לביצוע תשלומים בשוק, אך הוא אינו מקבל רישום נאות בספרים בדומה לאמצעי תשלום אחרים.
מוצע על כן לתקן את הגדרת "תקבול" כך שתכיל גם נכסים דיגיטליים, כהגדרתם המוצעת בתזכיר חוק המתקן את סעיף 88 לפקודה בנושא זה, במסגרת אסדרת הממשלה את נושא הנכסים הדיגיטליים. במסגרת תיקון החקיקה בנושא זה מוצע להגדיר נכס דיגיטלי באופן הבא - נכס המהווה ייצוג דיגיטלי של ערך או זכות, הניתן להעברה ולאחסון באופן דיגיטלי, והעושה שימוש בטכנולוגית רישום מבוזר, או בטכנולוגיה דומה לרישום או שמירת מידע שקבע השר בצו, ולמעט מטבע ישראלי, מטבע חוץ, נייר ערך או נכס שיקבע השר בצו.
התיקון המוצע גם צפוי להביא תועלת לאסדרת הפעילות בנכסים דיגיטליים באופן כללי, באמצעות קידום ניהול מושכל של הסיכונים הנוגעים למערכת הכלכלית ולפעילות של משקיעים, צרכנים ועסקים בנכסים דיגיטליים, והגברת הודאות הרגולטורית עבור הפעילות הכלכלית הקשורה לשימוש בנכסים אלה.
יובהר כי בדומה לקיים לגבי אמצעי תשלום אחרים המפורטים בהגדרה "תקבול", לאחר התיקון לא תהיה חובה לרשום תקבול המתקבל באמצעות נכס דיגיטלי במסגרת ספר החליפין, מכיוון שיחולו לגביו ההוראות החלות על רישום תקבול.