מבחנים למתן תמיכה של משרד הבריאות לארגונים חברתיים לטובת שיפור ההנגשה הלשונית והתרבותית של שירותי הבריאות לזרים שאינם בעלי מעמד קבע בישראל
בהתאם לסעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985[1], ובהתייעצות עם היועצת המשפטית לממשלה, מתפרסמים בזה מבחנים למתן תמיכות של משרד הבריאות (להלן – המשרד) לארגונים חברתיים לצורך שיפור המענים להנגשה לשונית ותרבותית, כמפורט להלן:
תקנה תקציבית מספר: 24200320
(א) ועדת התמיכות של המשרד (להלן – הוועדה) תדון במתן תמיכות מתקציב המשרד בהתאם לנוהל תמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור[2] (להלן – הנוהל).
(ב) התמיכה עצמה צריך שתינתן, אם אכן נכון וראוי לתתה, על פי עקרונות של סבירות ושוויון בין מקבלי התמיכה השונים.
(ג) בבואה לדון ולהחליט בכל בקשה לתמיכה תשקול הוועדה את כל נסיבותיו של העניין, תוך יישום שוויוני, אחיד וענייני של המבחנים שנקבעו.
(ד) כל שיקוליה של הוועדה יהיו ענייניים, תוך הפעלת אמות מידה מקצועיות, ככל שיידרש לפי נסיבות העניין; הוועדה תנמק את החלטותיה.
(ה) חלוקת הסכום המיועד לתמיכות בתקציב השנתי של המשרד, תיעשה לפי תחומי הפעילות בכפוף לאמור במבחנים אלה.
2. הגדרות
במבחן זה –
"אוכלוסיית היעד" – זרים שאינם בעלי מעמד קבע, למעט תיירים ותיירי מרפא.
"אמצעים להנגשה לשונית ותרבותית" – אמצעים וכלים שייעודם גישור על פערים תקשורתיים, לשוניים ו/או תרבותיים, לרבות התאמת פרקטיקות מינהליות ורפואיות, התאמה תרבותית, חברתית ודתית של התכנים, תרגום בכתב ובעל פה, תיווך תרבותי, פישוט מידע לאנשים עם הנמכה קוגניטיבית, תשתיות פיזיות והתאמת סביבת הטיפול, ערוצי תקשורת, תשתיות מחשוב, מעורבות קהילתית בתכנון שירותים, וכן הדרכות לצוותים המטפלים.
"אמצעים פאסיביים להנגשה לשונית ותרבותית" – קיומו של מידע מתורגם ו/או מונגש הנמצא בנקודות ממשק בין המטופל למערכת הבריאות, כמו אתר אינטרנט מתורגם לשפות; שילוט, מרחבי תפילה בבתי חולים וכולי.
"אמצעים אקטיביים להנגשה לשונית ותרבותית" – נקיטת פעולה יזומה ואד-הוקית לטובת הנגשה והתאמה של מידע למטופל בנקודות ממשק בין המטופל למערכת הבריאות, כמו תרגום בעל פה, תיווך תרבותי, או התאמת שיטות תקשורת וערוצי התקשורת.
"אמצעים פרו־אקטיביים להנגשה לשונית ותרבותית" – נקיטת פעולה יזומה לטובת הפצת מידע מתורגם, מותאם או מונגש באופן ייעודי לאוכלוסיות שזוהו כסובלות מפערים לשוניים ו/או תרבותיים במערכת הבריאות; בשונה מאמצעים אקטיביים, אמצעים פרו-אקטיביים ייושמו גם מחוץ למערכת הבריאות, ויתמקדו באוכלוסיות אשר עשויות לא לפנות לקבלת טיפול או שאינן מכירות את זכויותיהן, לדוגמה: תרגום והפצה בקהילה של עלוני מידע; שיתוף נציגי הקהילות התרבותיות בתכנון שירותים והתאמתם, או יצירת שירותים ייעודיים לאוכלוסיות ספציפיות.
"מתאמי טיפול דו לשוניים" – אדם המלווה את המטופל או המטופלת, באופן פרונטלי או מרחוק, בהיבטים מעשיים של התמצאות במערכת הבריאות (להלן – מתאמים). תפקידו כולל עזרה בקביעת תורים, הבנה של הנחיות רפואיות, הבנה וסיוע ביישום תוכניות טיפול וניהול מחלה, סיוע בשמירה על רצף טיפולי, עזרה במילוי טפסים, הכוונה לשירותים רלוונטיים ומיצוי זכויות. לעתים כולל התפקיד גם ליווי של המטופל או המטופלת במהלך תהליך קבלת הטיפול. בניגוד למתורגמן רפואי, המתאם או המתאמת עשויים גם להסביר מידע רפואי ולוודא שהמטופל מבין אותו, אך אינו מספק בהכרח שירותי מתורגמנות מקצועיים למפגשים טיפוליים – בין שברפואה מונעת, רפואה ראשונית ומקצועית, וטיפול בבתי חולים. פונקציה זו, שעדיין אינה מוגדרת במערכת הבריאות בישראל, דומה לתפיסות תפקיד של community health worker, bilingual advocate, health navigator.
"מתורגמנים רפואיים" – אנשים דו-לשוניים המתרגמים, פנים אל פנים או מרחוק, בין נותני שירות ומקבלים שירות שאינם דוברים את אותה השפה. המתורגמנים עוברים הליך מיון לתפקיד ומקבלים הכשרה במיומנויות מתורגמנות רפואית (שיטות עבודה בתרגום פנים אל פנים או מרחוק, כללי אתיקה והתמודדות עם דילמות מקצועיות, היכרות עם מערכת הבריאות ועם מינוח רפואי בשתי השפות, התמודדות עם השפעות רגשיות של התרגום) ועובדים על פי כללי אתיקה מקצועית.
"פער לשוני" – מצב שבו מטפל ומטופל מתקשים להבין זה את זה, למסור ולקבל מידע, באופן שפוגם ביכולת המטופל לצרוך מידע ושירותים באופן עצמאי, מכבד ושוויוני בכל אחת מנקודות הממשק האפשריות בינו לבין מערכת הבריאות. פערים לשוניים עלולים להתרחש, לדוגמה בעת קביעת תור, בקבלת טיפול רפואי, בשיח עם מוקדים טלפוניים, בשיח אל מול גורמי מזכירות ומנהלה, בהתמצאות במערכת הבריאות, בצריכת מידע רפואי ומנהלי וכיוצא באלו;
"פער תרבותי" – מצב שבו הבדלים הדדיים בשפה, באמונות, בידע ובפרקטיקות בריאות בין המטופל לבין המטפל ומערכת הבריאות משפיע על איכות התקשורת, איכות הטיפול, והאמון ההדדי.
"פער במיצוי זכויות בריאות" – ההבדל בין הזכויות לשירותי בריאות המוקנות לאדם על פי חוק, תקנות, מדיניות או הסדרים אחרים, לבין השימוש בפועל בזכויות אלה. הפער עשוי לנבוע מגורמים שונים, כגון חוסר מודעות לזכויות, חסמים בירוקרטיים, חסמים לשוניים ותרבותיים, נגישות מוגבלת למיקום, היעדר שירותים מותאמים או אי-אמון במערכת הבריאות.
3. מטרת מבחן התמיכה
מטרת התמיכה לפי מבחן זה היא יצירה והטמעה של אמצעים לצמצום הפערים בנגישות הלשונית והתרבותית לשירותי הבריאות של אוכלוסיות היעד, באמצעות אחד מתוך ארבעה מנגנוני סיוע עיקריים:
(1) שירותי מתורגמנות בעל פה – מתורגמנים רפואיים שעברו מיון והכשרה, יפעלו לפי כללי אתיקה מקצועיים, ויספקו תרגום בעל פה (פנים אל פנים או מרחוק) בעת ביקור במרפאות ובבתי חולים. שירות זה יהיה זמין הן למטפלים והן למטופלים, בדגש על השפות הבאות:
1. סינית
2. תאית
3. תיגרית
4. סינהלית
5. שפות אחרות שיינתן לגביהן אישור מראש, ככל שיוכח לגביהן הצורך (בהיבטי כמות, וחומרת הפגיעה באיכות השירות ללא התיווך הלשוני והתרבותי).
יצוין שעבור שירותי מתורגמנות בעל פה (פנים אל פנים או מרחוק) ישלמו ארגוני הבריאות עצמם, בדומה למקובל כיום באשר לשירותי מתורגמנות לשפות אחרות.
(2) מתאמי טיפול דו-לשוניים – גורמים בעלי הכשרה המסייעים למטופלים בניווט בתוך מערכת הבריאות, כולל קביעת תורים, הבנת מסמכים רפואיים, מעקב אחר טיפולים ושמירה על רצף טיפול, ותיווך בין המטופל למערכת. גורמים אלה יכולים לשמש כמתורגמנים אך סמכויותיהם רחבות יותר וכוללות עבודה פרטנית מול מקבלי הטיפול, או מול המטפלים, או מול מערכות הבריאות.
(3) הכשרת מטפלים לטיפול מותאם תרבותית – סדנאות והכשרות לאנשי צוות מנהלה וטיפול כדי לשפר את התקשורת עם מטופלים מאוכלוסיות אלה, להגביר את המודעות לפערים ולדרכים לצמצומם, להשתמש באופן יעיל ואתי בכלים אוטומטיים לתרגום בכתב ולוודא הבנה וביצוע של ההנחיות הנדרשות.
(4) כל תשתית אחרת שייעודה הוא גישור על פערים לשוניים או תרבותיים לאוכלוסיית היעד, שתאושר על ידי משרד הבריאות מראש ובכתב.
4. תנאים לעניין הפעילות הנתמכת
(א) הארגון הנתמך אינו קופת חולים.
(ב) ייעודן של הפעולות יהיה שיפור ההנגשה לשירותי בריאות עבור זרים שאינם בעלי מעמד קבע בישראל.
(ג) על הארגון ליצור ולהפעיל פתרון או פתרונות שתומכים בקבוצה אחת לשונית לפחות מתוך אוכלוסיית היעד.
(ד) לארגון מגיש הבקשה יש ניסיון של שנתיים לפחות במתן שירותים לאוכלוסיית היעד – מתן מידע, הנגשת זכויות ושירותים, תיווך תרבותי.
(ה) לארגון מגיש הבקשה יש ניסיון של שנתיים לפחות בעבודה עם מערכת הבריאות.
(ו) הארגון הגיש תוכנית עבודה לשנים 2026-2025 בהתאם למפורט להלן בסעיף 5; התוכנית אושרה על ידי המשרד לאחר ששוכנע שהתוכנית עונה לצורך שהוגדר, ויש ביכולתו של הארגון להוציא את התוכנית לפועל, ואישר את התוכנית.
(ז) המשרד יהיה רשאי לדרוש מהארגון לערוך שינויים בתוכנית שהוגשה, על מנת לאשרה.
(ח) הארגונים יתחייבו לעבור הערכה של אפקטיביות השירותים שיוצעו, בידי גוף חיצוני.
(ט) הארגונים רשאים להתייעץ עם מנהלת המיזם להנגשה לשונית ותרבותית במשרד הבריאות בתכנון הפעילות המוצעת.
5. הנחיות בעניין הגשת בקשה ותוכנית עבודה
על הארגונים המעוניינים להיתמך לשלוח תוכנית עבודה הכוללת את המפורט להלן:
(1) תיאור הארגון, ניסיונו ופעילותו בתחום הנגשת שירותים חיוניים (בדגש על בריאות, אך לא רק) ומיצוי זכויות בריאות עבור אוכלוסיית היעד.
(2) הצעה מפורטת הכוללת את המענה המוצע במסגרת אחד או יותר מארבעת תחומי הפעילות המפורטים בסעיף 3 לשנים 2026-2025 ובלבד שלא תוגש הצעה למענה שכולל רק את תחום ההכשרות, ובהתאם לתכולות התוכנית המפורטות בתוספת למבחן:
(1) שנה ראשונה – תכנון והכשרה:
התוכנית תכלול התייחסות לפירוט הפעולות שהארגון יבצע ליישום המרכיבים המפורטים להלן, בהתאם לתחומים שבהם בחר הארגון לפעול:
(2) שנה שנייה – יישום והערכה:
6. אופן חלוקת התמיכה
(א) התקציב הכולל לתמיכה במסגרת מבחן זה עומד על מיליון ש"ח לשנה אשר יחולקו לארגונים הנתמכים העומדים בתנאים שבסעיף 5 לעיל, ובהתאם לאבני הדרך המפורטות להלן.
(ב) הארגונים שייבחרו יתחייבו להגיש דוחות ביצוע אחת לרבעון ולהיבדק על פי מנגנון מעקב והערכה שייקבע על ידי משרד הבריאות.
(ג) תשלום התמיכה עבור הפעילות הנתמכת יועבר לארגון בהתאם לדוחות ביצוע שהארגון יגיש לתקופת התמיכה וכנגד הוכחת הוצאות בפועל בעד הפעילות הנתמכת לפי מבחנים אלה (למעט אבן הדרך הראשונה שמהווה מקדמה), כדלהלן:
1) 300,000 ₪ כמקדמה, 30 יום לאחר הגשת תכניות ואישורן במשרד הבריאות, ובלבד שהתוכניות הוגשו עד 30 יום מחתימת מבחנים אלה.
2) 700,000 ₪ עד תום שנת 2025, לאחר וידוא עמידה בתוכנית תכנון והכשרה שהגיש המוסד למשרד הבריאות, ובכפוף להוכחת הוצאות על ביצוע הפעילות.
3) 1,000,000 ₪ עד תום שנת 2026.
(ד) תמיכת המשרד לא תעלה על 90% מעלות הפעילות הנתמכת.
(ה) לעניין מבחן זה, יוכרו הוצאות תקורה בשיעור של עד 5%.
(ו) בכל אבן דרך, על הגוף הנתמך
להגיש לאישור ולספק אסמכתאות כמפורט להלן:
|
שלב |
נדרש לאישור |
אסמכתאות לביצוע בסוף השלב |
|
אבן דרך 1 |
· תשתית לגיוס מועמדים לתפקיד מתורגמנים רפואיים ו/או מתאמי טיפול דו-לשוניים · תוכנית הכשרה בהיקף 50 שעות לפחות למתורגמנים ומתאמי טיפול שתאושר ע"י מנהלת המיזם להנגשה לשונית ותרבותית |
דוח התקדמות הכולל פירוט תהליך הגיוס וההתקשרות עם המתורגמנים, תוכנית ההכשרה והגורמים המכשירים |
|
אבן דרך 2 |
· תוכנית להכשרת צוותים מטפלים · הקמת מנגנון פניות לקבלת השירות (מתורגמנות או סיוע בצריכת שירותי בריאות) · הקמת מנגנון תיעוד לשיחות (משך, גורם מטפל, תוצאת השיחה) · קביעת נהלים להפעלת שירותים מול ארגוני בריאות |
דוח התקדמות הכולל את תכני ההכשרה והיקפה, ארגונים שבהם תועבר ההכשרה, תוצאות סקר לפני-אחרי בקרב משתתפי ההכשרות , מנגנון לתיעוד הטיפול בשיחות. |
|
אבן דרך 3 |
|
· כמות המטופלים שקיבלו שירותי תרגום רפואי בעל פה (פנים אל פנים או מרחוק) · מספר הפניות שטופלו ע"י מתאמי טיפול · מספר הכשרות שהועברו, באלו מוסדות, ומספר המשתתפים בהכשרות (מינימום 12 משתתפות ומשתתפים בסדנה) · תוצאות סקר לפני-אחרי המודד את השינויים ההתנהגותיים והתפיסתיים במתן שירות לאוכלוסיית היעד בעקבות ההכשרה |
|
אבן דרך 4 |
|
· מספר הכשרות שהועברו, באלו מוסדות, ומספר המשתתפים בהכשרות (מינימום 12 משתתפות ומשתתפים בסדנה) · תוצאות סקר לפני-אחרי המודד את השינויים ההתנהגותיים והתפיסתיים במתן שירות לאוכלוסיית היעד בעקבות ההכשרה |
(ז) ארגון שלא ביצע את הפעילות הנתמכת בהתאם לתוכנית שהגיש, או לא עמד בדרישה מדרישות מבחנים אלה, או שעולה חשש כי לא יוכל לבצע את הפעילות הנתמכת - המשרד יהיה רשאי לדרוש השבה של מקדמה שחילק.
7. תוקף
מבחנים אלה יעמדו בתוקפם עד ליום כ"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2026).
_______ התשפ"ה,
(______ 2025)
______________
אוריאל בוסו
שר הבריאות
803-35-2024-000057
תוספת למבחן התמיכה
(א) רקע והצגת הבעיה
זרים החיים בישראל (דוגמת מהגרי עבודה, מבקשי מקלט וחסרי מעמד) צורכים שירותי בריאות במוסדות בריאות בישראל: בין שבמסגרת ביטוחית ציבורית במרפאות בקהילה, במסגרת ביטוח רפואי פרטי (כמו ביטוח מעסיקים של מהגרי עבודה) או במחלקות לרפואה דחופה (מכוח חוק זכויות החולה).
אנשים מאוכלוסיית יעד זו נתקלים בקשיים משמעותיים בנגישות לשירותי בריאות ובצריכתם. בעיות אלו נובעות ממספר גורמים מרכזיים:
בעיות אלה עלולות לגרום לאי-קבלת טיפולים חיוניים, לפגיעה ברצף הטיפולי, לתסכול בקרב מטופלים ומטפלים ולבסוף – לפגיעה בבריאות אוכלוסיות אלה, באופן שניתן למנעו.
מטרת מבחן התמיכה היא בנייה והטמעה של אמצעים שנועדו לצמצם את החסמים שפוגעים בטיפול הרפואי עבור אוכלוסיית היעד ומקשים גם על הצוותים לאבחן ולתת טיפול רפואי הולם למצבי בריאות שונים.
(ב) קווים מנחים להכשרת המתורגמנים ומתאמי הטיפול
על מנת לוודא שהמתורגמנים ומתאמים הטיפול יבצעו את תפקידם באופן המקצועי ביותר, ויתנו את המענה המיטבי לפער שהוגדר לעיל, על הארגון הנתמך להכשיר את המועמדים לתפקידים אלה. היקף ההכשרה לא יפחת מ-50 שעות, ועליו לכלול, לכל הפחות, את התכנים הבאים: