תזכיר טיוטת תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר) (תיקון מס' 4), התשפ"ה-2025

תוכן עניינים

טיוטת תקנות. 2

א. שם התקנות המוצעות. 2

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן [למילוי רק בעת הפצה להערות הציבור] 2

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:. 2

טיוטת תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר) (תיקון מס' 4), התשפ"ה-2025. 3

1. הוספת תקנה 4ג 3

2. תיקון תקנה 22ג 3

3. תיקון תקנה 24. 5

4. תחילה. 5

דברי הסבר. 6


 

טיוטת תקנות

 

א. שם התקנות המוצעות

תקנות התכנון והבניה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר) (תיקון מס' 4) , התשפ"ה-2025

 

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן [למילוי רק בעת הפצה להערות הציבור]

בתיקון 19 לתמ"א 1 שעניינו מיתקנים לאגירת אנרגיה (להלן – התמ"א), נקבעו הוראות להכנת תכניות להקמת מתקני אגירת אנרגיה וכן למתן היתרי בנייה למיתקנים כאמור, במטרה לאפשר הקמת מתקנים לאגירת אנרגיה בשימושים שונים ולהקל על הליך הקמתם.

בתקנות בנוסחן כיום, קיימות הוראות שלפיהן ניתן להקים מיתקן אגירה זעיר (תכולת אנרגיה של עד 100 קילווואט שעה) בפטור מהיתר. כעת מוצע לתקן את התקנות ולהוסיף הוראות לעניין הקמת מיתקן אגירה קטן (עד 600 קילוואט שעה) בפטור מהיתר.

כמו כן, מוצע בתקנות תיקון בנושא נוסף. בתקנה 24(א) הנוגעת להתקנת מיתקן פוטו-וולטאי על גג מבנה בפטור מהיתר, נקבע בין היתר, כי יש לצרף להודעה הנמסרת לרשות הרישוי לאחר ביצוע העבודה, אישור בכתב של מהנדס חשמל מוסמך בדבר קיום התנאים להתקנת המיתקן הפוטו-וולטאי.

מוצע לתקן את ההוראה האמורה ולקבוע כי מי שמוסמך לתת אישור כאמור יכול שיהיה חשמלאי מהנדס או חשמלאי הנדסאי, תוך הפניה לתקנות החשמל הרלוונטיות הנוגעות לרישיונות הניתנים לבעלי מקצוע בתחום זה.

 

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:


 

טיוטת תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר) (תיקון מס' 4), התשפ"ה-2025

 

 

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 145ג ו-265 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965[1], ולאחר התייעצות עם המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, ולעניין תקנה 9 – בתוקף סמכותי לפי סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ"ב-2021[2], אני מתקין תקנות אלה:

 

 

 

הוספת תקנה 4ג

1.  

בתקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), התשע"ד-2014[3] (להלן – התקנות העיקריות), אחרי תקנה 4ב יבוא:

 

 

"בחינה תקופתית ראשונה

4ג.

בחינה תקופתית ראשונה של תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר)(תיקון מס' 4), התשפ"ה-2025[4], לפי סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ"ב-2021[5], תתבצע בתום עשר שנים מיום תחילתן."

תיקון תקנה 22ג

2.  

בתקנה 22ג לתקנות העיקריות -

 

 

 

(1)  בכותרת, במקום "זעיר" יבוא "קטן";

 

 

 

(2)  בתקנת משנה (א) -

 

 

 

 

(א) אחרי ההגדרה "מיתקן אגירה זעיר" יבוא:

 

 

 

 

 

""מיתקן אגירה קטן" – מיתקן לאגירת אנרגיה כהגדרתו בחוק בעל תכולת אנרגיה עד 600 קילוואט שעה, ובכלל זה מיתקן אגירה זעיר;";

 

 

 

 

(ב)  בהגדרה "תקן", בסופה יבוא:

 

 

 

 

 

"ובשינויים הבאים:

 

 

 

 

 

 

(1)  בכל מקום בתקן, במקום "Authority Having Jurisdiction" או "AHJ" יבוא "הרשות הארצית לכבאות והצלה";

 

 

 

 

 

 

(2)  בכל מקום בתקן, יראו אזכור או הפנייה לתקן של האגודה הלאומית האמריקנית להגנה מפני אש (NFPA) שאומץ בתקן ישראלי, כהפניה לאותו תקן ישראלי.";

 

 

 

(3)  בתקנת משנה (ב) -

 

 

 

 

(א) בכל מקום, במקום "זעיר" יבוא "קטן";

 

 

 

 

(ב)  בפסקה (1) -

 

 

 

 

 

(1)  במקום "2.2" יבוא "3";

 

 

 

 

 

(2)  במקום "1.5" יבוא "5";

 

 

 

 

(ג)  בפסקה (3) -

 

 

 

 

 

(1)  בפסקת משנה (ב), במקום "אישורי הממונה על הקרינה" יבוא "היתרים";

 

 

 

 

 

(2)  במקום פסקת משנה (ג) יבוא:

 

 

 

 

 

 

"(ג)     מתקיימים סידורי בטיחות האש הנדרשים לפי התקן להקמת מיתקן אגירה קטן; במיתקן כאמור, בעל תכולת אנרגיה העולה על 20 קילוואט שעה – התקבל אישור מאת מהנדס בטיחות כי מתקיימים סידורי בטיחות האש הנדרשים לפי התקן; במיתקן כאמור, בעל תכולת אנרגיה העולה על 100 קילוואט שעה - התקבל בנוסף גם אישור הרשות הארצית לכבאות והצלה;";

 

 

 

 

 

(3)  אחרי פסקת משנה (ג) יבוא:

 

 

 

 

 

 

"(ד)    במיתקן אגירה קטן בעל תכולת אנרגיה העולה על 100 קילוואט שעה המצוי בתחום אזור מגן של קידוח מי שתייה – ניתן אישור משרד הבריאות.";

 

 

 

 

(ד)  בפסקה (4), בסופה יבוא:

 

 

 

 

 

"להודעה יצורפו אישור משרד הבריאות ואישור הרשות הארצית לכבאות והצלה, כאמור בפסקה (3), אם נדרשו לפי אותה פסקה;";

 

 

 

 

(ה) בפסקה (5), בפסקת משנה (א)(2), החלק המתחיל במילים "בצירוף הערכה" ועד סוף הפסקה – יימחק;

תיקון תקנה 24

3.  

בתקנה 24 לתקנות העיקריות, בתקנת משנה (א), בפסקה (5) -

 

 

 

(1)  במקום "מהנדס חשמל מוסמך" יבוא "בעל רישיון חשמלאי מהנדס או חשמלאי הנדסאי כמשמעותם בתקנות החשמל (רישיונות), התשמ"ה-1985[6]";

 

 

 

(2)  אחרי "המיתקן הפוטו-וולטאי" יבוא "המפורטים בפסקאות (1) ו-(2)".

תחילה

4.  

תחילתן של תקנות אלה ביום ה' בתמוז התשפ"ה (1 ביולי 2025).

 

 

 

 

 

 

 

 

___________ התשפ"ה (_________ 2025)

 (חמ 3-4861)

 

__________________

משה ארבל

 שר הפנים


 

דברי הסבר

כללי

בתיקון 19 לתמ"א 1 שעניינו מיתקנים לאגירת אנרגיה (להלן – התמ"א), נקבעו הוראות להכנת תכניות להקמת מתקני אגירת אנרגיה וכן למתן היתרי בנייה למיתקנים כאמור, במטרה לאפשר הקמת מתקנים לאגירת אנרגיה בשימושים שונים ולהקל על הליך הקמתם.

בתקנות בנוסחן כיום, קיימות הוראות שלפיהן ניתן להקים מיתקן אגירה זעיר (תכולת אנרגיה של עד 100 קילווואט שעה) בפטור מהיתר. כעת מוצע לתקן את התקנות ולהוסיף הוראות לעניין הקמת מיתקן אגירה קטן (עד 600 קילוואט שעה) בפטור מהיתר.

תקנה 1

בהתאם להוראות סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ"ב-2021, מוצע לקבוע כי תיערך בחינה תקופתית ראשונה לתקנות אלה בתום 10 שנים מיום תחילתן.

תקנה 2

מוצע לערוך מספר תיקונים בתקנה 22ג שעניינה התקנת מיתקן אגירה:

1. מוצע להוסיף הגדרה למיתקן אגירה קטן, כך שיכלול גם מתקן אגירה זעיר וזאת בהתאמה להגדרות שנקבעו בתמ"א.

2. מוצע לקבוע הוראות להתאמת תקן NFPA 855  לסביבת הרגולציה המקומית, כך שהרשות הארצית לכבאות והצלה תיחשב כ"רשות בעלת הסמכות", כמשמעו של מונח זה בתקן. כמו כן, בתקן ישנן הפניות לתקני NFPA אחרים. מוצע לקבוע כי לגבי תקן NFPA שאומץ בתקן ישראלי, יראו את ההפניה אליו כהפניה לתקן הישראלי.

3. מוצע לתקן את מידות המיתקן שהקמתו תותר בפטור מהיתר כך שגובה המיתקן אינו עולה על 3 מטרים, שטחו אינו עולה על 5 מ"ר ותכולת האנרגיה שלו אינה עולה על 600 קילוואט שעה.

4. מוצע להחליף את המונח "אישורי הממונה על הקרינה" במונח "היתרים" לפי חוק הקרינה.

5. מוצע לדייק את ההוראה הנוגעת לסידורי בטיחות האש הנדרשים כך שיובהר שסידורי הבטיחות הנדרשים אינם רק לגבי המיתקן עצמו אלא גם נוגעים לסביבתו והכל לפי האמור בתקן. עוד מוצע לקבוע כי במיתקן בעל תכולת אנרגיה גבוהה של 100 קילוואט שעה ומעלה יידרש בנוסף גם אישור הרשות הארצית לכבאות והצלה, בהתאם להוראה שנקבעה בתמ"א.

6. מוצע להוסיף הוראה שנקבעה בתמ"א, לפיה במיתקן אגירה קטן בעל תכולת אנרגיה העולה על 100 קילוואט שעה המצוי בתחום אזור מגן של קידוח מי שתייה – ניתן אישור משרד הבריאות.

7. מוצע לקבוע כי להודעה שיש למסור לרשות הרישוי טרם הקמת המיתקן יש לצרף את אישור משרד הבריאות ואישור הרשות הארצית לכבאות והצלה, אם נדרש אישורם כאמור.

8. התקנות בנוסחן היום קובעות כי לאחר סיום העבודה יש למסור לרשות הרישוי הודעה ולצרף לה, בין היתר, גם את היתר הקרינה שניתן, בצירוף הערכה של רמות החשיפה המרביות של בני אדם ושל הסביבה לקרינה. כעת מוצע למחוק את הדרישה לצירוף הערכה כאמור ולהסתפק בצירוף היתר הקרינה בלבד וזאת בהתאם לעמדת הממונה על הקרינה במשרד להגנת הסביבה.

תקנה 3

בתקנה 24(א) הנוגעת להתקנת מיתקן פוטו-וולטאי על גג מבנה בפטור מהיתר, נקבע בין היתר, כי יש לצרף להודעה הנמסרת לרשות הרישוי לאחר ביצוע העבודה, אישור בכתב של מהנדס חשמל מוסמך בדבר קיום התנאים להתקנת המיתקן הפוטו-וולטאי.

מוצע לתקן את ההוראה האמורה ולקבוע כי מי שמוסמך לתת אישור כאמור יכול שיהיה חשמלאי מהנדס או חשמלאי הנדסאי, תוך הפניה לתקנות החשמל הרלוונטיות הנוגעות לרישיונות הניתנים לבעלי מקצוע בתחום זה. מתן אפשרות גם להנדסאים לתת אישור כאמור היא על דעתם של רשות החשמל ושל הגורם המוסמך למתן רישיונות כאמור.

עוד מוצע, לדייק את ההוראה ולהבהיר שהאישור האמור נוגע אך ורק לקיום התנאים בנושא חשמל, המפורטים בפסקאות (1) ו-(2) בתקנה 24(א) ואינו נוגע ליתר התנאים שנקבעו בתקנה.

תקנה 4

מוצע לקבוע כי תחילתן של התקנות ביום 1.7.2025.



[1] ס"ח התשכ"ה, עמ' 307; התשע"ד עמ' 474.

[2] ס"ח התשפ"ב, עמ' 125.

[3] ק"ת התשע"ד, עמ' 1532; התשפ"ה, עמ' 904.

[4] הפנייה לתקנות אלה

[5] ס"ח התשפ"ב, עמ' 125.

[6] ק"ת התשמ"ה, עמ' 878.