נוסח משולב סופי

[לתשומת הלב: הנוסח המחייב של מבחני התמיכה הוא הנוסח הרשמי שפורסם ברשומות]

מבחנים למתן תמיכות של משרד הרווחה והביטחון החברתי למוסדות ציבור העוסקים בחלוקה ובפעולות הכנה לחלוקה של סלי מזון לנזקקים

בהתאם להוראות סעיף 3א לחוק יסודות התקציב התשמ"ה - 1985[1] (להלן - החוק) ולאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, מתפרסמים בזאת מבחנים למתן תמיכות של משרד הרווחה והביטחון החברתי (להלן - המשרד) למוסדות ציבור העוסקים בחלוקה ובפעולות הכנה לחלוקה של סלי מזון לנזקקים, כמפורט להלן:

תקנה תקציבית מס': 23012069  

1.  כללי

(א)  ועדת התמיכות של המשרד (להלן – הוועדה) תדון בעניין תמיכה מתקציב המשרד בהתאם לנוהל להגשת בקשות לתמיכה מתקציב המדינה במוסדות ציבור ולדיון בהן[2] (להלן – הנוהל) ובהתאם למבחנים אלה.

(ב) התמיכה עצמה צריך שתינתן, אם אכן נכון וראוי לתתה, על פי עקרונות של סבירות ושוויון.

(ג)  בבואה לדון ולהחליט בכל בקשה לתמיכה, תשקול הוועדה את כל נסיבותיו של העניין, תוך יישום שוויוני, אחיד וענייני של המבחנים.

(ד) כל שיקוליה של הוועדה יהיו ענייניים, תוך הפעלת אמות מידה מקצועיות, אם יידרש לפי נסיבות העניין; החלטת הוועדה תהיה מנומקת.

2.  הגדרות

במבחנים אלה-

"איסוף מזון" – איסוף עודפי מזון או תרומות מזון ממקורות שונים או רכישת מזון;

"איש קשר" – איש קשר שימנה המוסד שתפקידו לקבל מהמשרד ריכוז של רשימות נזקקים לסלי מזון ולוודא כי הארגונים המחלקים סלי מזון יחלקו אותם גם לנזקקים אלה;

"המבחנים הקודמים" - מבחנים למתן תמיכות של משרד הרווחה והשירותים החברתיים למוסדות ציבור המחלקים סלי מזון לנזקקים[3];

"מוסד" – מוסד ציבור כהגדרתו בסעיף 3א לחוק;

"מחוזות המשרד" – כמפורט בתוספת השלישית;

"מעוטי יכולת" – כמשמעותם בסעיף 9;

"מקום אחסון" – מחסן שבו יאוחסנו מוצרי מזון בתנאים הראויים לאחסון מוצרים;

"משפחות נזקקות" – כמשמעותן בסעיף 9;

"נזקקים"- משפחות נזקקות ומעוטי יכולת;

"סל מוצרים מורחב"– חבילת מוצרים הכוללת סל מזון בסיסי ומוצרים נוספים המנויים בתוספת השנייה, שערכה הכולל לא יפחת מ-200 שקלים חדשים וערך המוצרים הנוספים הכלולים בה לא יעלה על 25% מערך הסל;

"סל מזון" – כל אחד מאלה:

(1)  סל מזון בסיסי;

(2)  סל מוצרים מורחב;

(3)  סל מזון תינוקות

"סל מזון בסיסי"- חבילת מוצרי מזון, בהרכב כאמור בתוספת הראשונה או תחליפיהם, אשר לא תכלול מוצרי אלכוהול (למעט יין לקידוש) וטבק וערכה הכולל לא יפחת מ-150 שקלים חדשים; או שובר אישי לרכישת מזון בלבד או כרטיס מגנטי אישי לרכישת מזון בלבד, עליהם יצוין באופן בולט כי הם מיועדים לרכישת מזון בלבד, ושוויים לא יפחת מ- 150 שקלים חדשים; במזון הנרכש לא יכללו מוצרי אלכוהול (למעט יין לקידוש) וטבק, והשובר לא יהיה מיועד לרכישתם;

"סל מזון תינוקות" – סל לרכישת תרכובת מזון לתינוקות (תמ"ל) המאושר על ידי משרד הבריאות וערכו הכולל לא יפחת מ-150 שקלים חדשים.

"שינוע" – הובלת המזון הנאסף מתרומות, מעודפים או מרכישה למקום האחסון והובלת סלי המזון ממקום האחסון והאריזה ועד למרכז חלוקה שבו מועברים סלי המזון על ידי מוסד הציבור לארגונים המחלקים אותם לנזקקים, או הובלת סלי המזון ישירות לביתו של הנזקק.

3. מטרת התמיכה

התמיכה לפי מבחנים אלה תינתן למוסדות ציבור המחלקים לנזקקים סלי מזון חודשיים ולמוסדות ציבור העוסקים באיסוף, אריזה, שינוע והעברת מזון לארגונים העוסקים בחלוקת סלי מזון לנזקקים, לשם חלוקתם.

4.  תחומי הפעילות הנתמכים

(א) התמיכה תינתן בתחומים המפורטים להלן ובשיעורים הנקובים לצדם:

(1)  חלוקת סלי מזון לנזקקים- 50 אחוזים;

(2)  איסוף מזון, אריזתו, שינועו והעברתו למוסדות העוסקים בחלוקת סלי מזון לנזקקים- 50 אחוזים; ואולם, מוסד ציבור לא יוכל להיתמך בגין תחום פעילות זה בסכום העולה על 55% מסכום התמיכה שהוקצה לתחום פעילות זה.

(ב)  יתרה שלא נוצלה לתמיכה בתחום המפורט בסעיף קטן (א)(2), תועבר לתמיכה בתחום המפורט בסעיף קטן (א)(1).

5. תנאי סף כלליים לתמיכה

לתמיכה לפי מבחנים אלה זכאי רק מוסד שמתקיימים בו כל תנאי הסף האלה:

(1)  הוא פועל שלא למטרות רווח, מאוגד ורשום כעמותה לפי חוק העמותות, התש"ם- 1980[4], הקדש ציבורי הרשום אצל רשם ההקדשות לפי חוק הנאמנות, התשל"ט-1979[5]; חברה לתועלת הציבור הרשומה אצל רשם ההקדשות לפי חוק החברות, התשנ"ט-1999[6] או אגודה עותומאנית;

(2)  אחת ממטרותיו הרשומות בתקנון או במסמכי היסוד של המוסד היא פעילות בתחום הסיוע לאוכלוסיות נזקקות;

(2א)

(1) בלי לגרוע מהוראות הנוהל ומבחנים אלה, המוסד יצהיר בבקשתו לתמיכה כי אימץ באופן מחייב את החלק הראשון של כללי האתיקה שבתוספת הרביעית למבחנים אלה (להלן - הקוד האתי) ושקל את אימוץ החלק השני של הקוד האתי, וכי הוא מתחייב לפעול לפי החלק הראשון של הקוד האתי לכל הפחות, ולהטמיעו במוסד, בין השאר באמצעות פרסומו בכל מקום שבו הוא פועל והפצתו בקרב עובדי המוסד; למען הסר ספק, המוסד לא יוכל להקל על דרישות החלק הראשון של הקוד האתי, אלא רק להחמיר עליהן;

(2) ועדת התמיכות רשאית לשלול תמיכה ממוסד שהפר את הוראות החלק הראשון של הקוד האתי; שלילה כאמור תתבצע רק לאחר שועדת התמיכות השתכנעה כי מדובר בהפרה חמורה, עקבית ושיטתית, שהוכחה בראיות מינהליות ברורות וחד משמעיות; מוסד שהוחלט לשלול ממנו תמיכה כאמור יוכל לקבל לעיונו את כלל ההחלטות המנומקות של ועדת התמיכות לפי פסקה זו, בלא ציון שמו של המוסד מושא ההחלטה או פרטים אחרים שיש בהם כדי לזהותו, ובלבד שהגיש בקשה לכך בתוך 14 יום ממועד ההודעה על ההחלטה בעניינו; החלטות כאמור יועברו לעיונו בתוך 30 ימים ממועד קבלת הבקשה.

(3)  לא הוגשה מטעם המוסד בקשה לתמיכה בשנת התקציב הנוכחית ולא הוקצה לו סכום כלשהו מתקציב המדינה, במישרין או בעקיפין, בעד פעילותו לפי מבחנים אלה;

(4)  בנוסף לאמור בפסקאות (1) עד (4), מוסד ציבור המבקש תמיכה לראשונה, יוכיח למשרד את אלה:

(א)  המוסד פעל בתחום שבעדו מתבקשת התמיכה במימון ממקורות עצמיים במשך שנתיים לפחות שקדמו לשנה שבעדה מבוקשת התמיכה;

(ב) היקף הפעילות בתחום הנתמך בשנה שקדמה לשנה שבעדה מבוקשת התמיכה, לא פחת ממחצית היקף הפעילות שבעדה הוא מבקש תמיכה בשנה הזו.

6. תנאי סף מיוחדים לתמיכה

בנוסף לתנאים המנויים בסעיף 5, מוסד ציבור הזכאי לתמיכה לפי מבחנים אלה הוא מוסד שמתקיימים בו ובפעילותו כל התנאים שלהלן במצטבר, לפי תחום הפעילות שבעדה מבוקשת התמיכה; המוסד יוכיח כי עמד בתנאים שלהלן בשנה שקדמה לשנה שבעדה מבוקשת התמיכה, וכי יעמוד בהם גם בשנה שבעדה מבוקשת התמיכה כתנאי לזכאותו לתמיכה:

(1) תנאי סף למוסדות ציבור המבקשים תמיכה בעד הפעילות המפורטת בסעיף 4(א)(1):

(א)  המוסד הוכיח כי בשנה שקדמה לשנה שבעדה מבוקשת התמיכה חילק 200 סלי מזון לפחות ל-200 נזקקים לפחות, מדי חודש, והתחייב לעמוד בתנאי האמור גם בשנה שבעדה מבוקשת התמיכה;

(ב) 50 אחוזים לפחות ממחזור הפעילות של המוסד, כפי שהוכח להנחת דעת המשרד לפי דוחותיו הכספיים המבוקרים האחרונים ומאזן הבוחן שלו, וכן כל מקור מידע מתאים אחר, הם בתחום הסיוע לאוכלוסיות נזקקות (להלן בסעיף זה – עיקר מטרתו);

(ג) על אף הוראות פסקת משנה (ב), יראו מוסד שהוכיח כי בשנה שקדמה לשנה שבעדה מבוקשת התמיכה חילק מעל 1000 סלי מזון לחודש בממוצע, כמוסד העומד בתנאי הקבוע בפסקת המשנה האמורה; למען הסר ספק, תשלומי כספים בדרך של העברה לפרטים כגון תשלומי מלגות, לא תיחשב כפעילות למען אוכלוסיות נזקקות;

(2) תנאי סף למוסדות ציבור המבקשים תמיכה בעד הפעילות המפורטת בסעיף 4(א)(2):

(א)  המוסד הוכיח כי בשנה שקדמה לשנה שבעדה מבוקשת התמיכה ביצע את הפעולות המפורטות בסעיף 4(א)(2) שהביאו לחלוקת 3,000 סלי מזון לפחות לנזקקים מדי חודש בפריסה של שנים ממחוזות המשרד, בעצמו או בעזרת 2 ארגונים לפחות המחלקים סלי מזון;

להוכחת עמידתו בתנאי זה, יגיש מוסד הציבור בצירוף לבקשה למתן תמיכה, את היקף כמות סלי המזון ושמות הישובים בהם הוא מחלקם; אם המוסד מחלק באמצעות ארגונים אחרים, יצרף גם רשימה של הארגונים שלהם הוא מעביר סלי מזון או מזון לחלוקה, אישור של רואה חשבון על היקף כמות הסלים ושוויים, וכן הסכמים עם אותם ארגונים בדבר החלוקה המשותפת הכוללים בין היתר הסכמתם לביקורת המשרד בהם, לרבות ביקורת כספית וביקורת פעילות בשטח;

(ב) המוסד מתחייב כי עד 10% מהיקף הסלים החודשי שלקראת חלוקתם ביצע את הפעולות המפורטות בסעיף 4(א)(2), מתוך היקף הסלים החודשי שניתנת בעדו תמיכת המשרד, יחולקו בהתאם לרשימות של נזקקים שיימסרו לאיש הקשר של המוסד על ידי נציג המשרד, ברשויות המקומיות בהן מתגוררים הנזקקים, או רשימות של אזורים בהם יחולקו סלים כאמור, ככל שיימסרו לו רשימות לחלוקה; בחלוקה בהתאם לרשימות אלה, ברשויות מקומיות הנמצאות במדרג 1 עד 5 למדד הפריפריה המתפרסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יוכל המוסד לחלק שוברים אישיים לרכישת מזון, בעצמו או באמצעות ארגונים אחרים, ובכל מקרה בהיקף שלא יעלה על 20% מכלל סלי המזון שהמוסד ביצע לקראת חלוקתם את הפעולות המפורטות בסעיף 4(א)(2); באחריות המוסד לוודא כי החלוקה בוצעה כאמור בפסקה זו;

(ג)  למוסד איש קשר.

7. הפעילות הנתמכת

תמיכת המשרד לא תעלה על 75% מסך כל ההוצאה ששולמה בפועל על ידי המוסד המבקש תמיכה למטרות המפורטות במבחנים אלה, ובהתאם לפירוט שלהלן:

(1)  תמיכה בחלוקת סלי מזון לנזקקים כאמור בסעיף 4(א)(1):

(א) התמיכה תינתן בעד חלוקת סלי מזון והיא תיועד לרכישת מצרכי מזון (כולל אריזה) ומוצרים נוספים המנויים בתוספת השנייה; במידה ומוסד ציבור יבחר להוסיף לסל הבסיסי מצרכי מזון לתינוקות , תינתן תמיכה גם עבור מצרכים אלה;

(ב)  למען הסר ספק, לעניין תקרת השתתפות המשרד לא ייחשבו תרומות בשווה כסף; ואולם, לעניין חישוב שיעור הוצאות הנהלה וכלליות בהתאם להוראות הנוהל, יכול שיובאו בחשבון תרומות כאמור ולעניין חישוב ערך סל מזון יוכרו עד 20% תרומות בשווה-כסף שאין בצדן קבלה או רישום אחר, ובלבד שהמוסד יצהיר בבקשתו לתמיכה על המקור שממנו התקבלה התרומה כאמור ויספק נימוק משכנע בדבר ההצדקה להעדר רישום כאמור;

(ג)  על אף האמור בפסקת משנה (א), מתוך סך כל התמיכה שישלם המשרד, אפשר שחלק מהתמיכה ישולם בעד הנושאים המפורטים להלן ובמגבלות האמורות:

1) עד 20 אחוזים למימון עלות כוח האדם המועסק בחלוקת סלים מסוגי הסלים האמורים או הכנתם;

2) עד 10 אחוזים למימון עלות הדלק לשינוע המזון, של כלי רכב המשמשים להובלת מזון, שהם בבעלות המוסד, או שהמוסד שכר או חכר, לפי הסכם, בהתאם לדו"ח שיגיש המוסד;

(2)  תמיכה באיסוף, אריזה, שינוע וחלוקת מזון לארגונים העוסקים בחלוקת סלי מזון לנזקקים כאמור בסעיף 4(א)(2):

(א)  מימון כח אדם של מוסד הציבור מגיש הבקשה בלבד לאיסוף המזון, אריזתו ושינועו – עד 20% מכלל תקציב התמיכה;

(ב) מימון כח אדם של מוסד הציבור מגיש הבקשה בלבד, המועסק בניהול תפעולי של מערך הפצת המזון בכלל אזורי הפעילות ובניהול החשבונות בפעילות זו – עד 6% מכלל תקציב התמיכה;

(ג) מימון עלות הדלק לשינוע המזון, של כלי רכב המשמשים להובלת מזון, שהם בבעלות המוסד, או שהמוסד שכר או חכר, לפי הסכם, בהתאם לדו"ח שיגיש המוסד - עד 20% מכלל תקציב התמיכה;

(ד)  מימון עלויות אחסנת המזון ובכלל זה הוצאות עבור שכירות מבנים וביטוח המבנה והתכולה, הוצאות חשמל וארנונה – עד 20% מכלל תקציב התמיכה;

(ה)  הוצאות עבור רכישת מצרכי מזון, כולל אריזה, ומוצרים נוספים המנויים בתוספת השנייה, ששימשו לחלוקת סלי מזון בפועל בשנה שבעדה ניתנת התמיכה, וכן רכישת שוברים אישיים – עד 34% מכלל תקציב התמיכה;

למען הסר ספק, על פעילות של העברת מזון לפי סעיף זה לא תחול הוראת סעיף 8(יז) לנוהל.

 

8. אופן חישוב גובה התמיכה

(א)  לעניין הפעילות הנתמכת כאמור בסעיף 4(א)(1) – התמיכה המיועדת למטרה זו תחולק למוסדות הציבור באופן שוויוני יחסי, לפי יחס מספרי סלי המזון שחילק כל מוסד ציבור, לכלל מספר סלי המזון שחילקו כלל מוסדות הציבור הנתמכים על פי מבחנים אלה בשנה שקדמה לשנת התמיכה; לעניין זה, סל מוצרים מורחב ייחשב כ- 1.25 סל מזון בסיסי; בכל מקרה, לא ייחשבו סלי מזון שהועברו למוסד הציבור מאת מוסד ציבור אחר.

(ב)  לעניין הפעילות הנתמכת כאמור בסעיף 4(א)(2) – חישוב התמיכה ייעשה כמפורט להלן:

1) בשלב ראשון תחושב תקרת חלקו היחסי של המוסד בכל אחת מאמות המידה להלן, לפי חלקו היחסי בסלי המזון שלקראת חלוקתם ביצעו כלל המוסדות הנתמכים לפי סעיף 4(א)(2) את הפעולות הנתמכות לפי מבחנים אלה כמפורט בסעיף 6(2)(א);
למען הסר ספק יובהר כי לעניין זה ייחשבו גם סלי מזון שמקור המזון שבהם, כולו או חלקו, מתרומות.

2) בשלב שני תחושב התמיכה בכל תחום פעילות כמפורט להלן:

  (א)  לעניין הפעילות הנתמכת בסעיף 7(2)(א) – בהתאם לחלקו היחסי של המוסד במספר המשרות המלאות המועסקות על ידי כלל הגופים בכל מקרה, לא תינתן תמיכה בהיקף העולה על השכר הממוצע במשק או בהיקף העולה על עלות המעביד, בעד משרה מסוימת, הנמוך ביניהם;

(ב)  לעניין הפעילות הנתמכת בסעיף 7(2)(ב) – בהתאם לחלקו היחסי של המוסד במספר המשרות המלאות המועסקות על ידי כלל הגופים; בכל מקרה, לא תינתן תמיכה בהיקף העולה על השכר הממוצע במשק או בהיקף העולה על עלות המעביד, בעד משרה מסוימת, הנמוך ביניהם;

לעניין פסקאות (1) ו- (2), לא ייחשב כח אדם המועסק ללא תמורה או שמקבל בפועל פחות משכר מינימום או שכר מינימום מותאם, לפי הענין, ולא ייחשבו חלקי משרות, למעט לגבי מי שמקבל שכר מינימום מותאם;                                                                                       לענין סעיף זה לא ייחשב כח אדם מתנדב;

(ג) לעניין הפעילות הנתמכת בסעיף 7(2)(ג) –בהתאם לחלקו היחסי של המוסד בכלל ההוצאות בעד דלק ששימש לקיום הפעילות הנתמכת של כלל הגופים, לפי דו"ח של רואה חשבון;

(ד)  לעניין הפעילות הנתמכת בסעיף 7(2)(ד) – בהתאם לחלקו היחסי של המוסד בשטח במ"ר מתוך כלל שטחי האחסון של מוסדות שהגישו בקשה לפי מבחנים אלה;

(ה)  לעניין הפעילות הנתמכת בסעיף 7(2)(ה) – בהתאם לחלקו היחסי של המוסד בעלויות מוכחות של רכישת מצרכי מזון ומוצרים נוספים המנויים בתוספת השנייה, ובלבד ששימשו לסלי מזון שחולקו בשנה שבעדה ניתנת התמיכה;

3) על אף האמור האמור בסעיף זה, נותר סכום שלא נוצל באחד או יותר מסעיף קטן (2)(א) עד (ד) למוסד מסוים, יוכל אותו מוסד לנצלו לפעילות לפי סעיף קטן (2)(ה), גם אם בכך יעלה האחוז המוקצה לפעילות זו על האחוז הנזכר בסעיף 7(2)(ה) או על התקרה הנזכרת בסעיף זה.

4) קביעת היקפי הפעילות לעניין סעיף זה, תהיה בהתאם לנתוני מאזן בוחן שיוגש לגבי השנה שקדמה לשנה שבעדה ניתנת התמיכה ובכפוף לאמור בסעיף 7; בכל מקרה, ישמר יחס החלוקה הנזכר בסעיף 4.

 

9.  מקבלי הסיוע מהמוסד

לעניין מבחנים אלה, משפחות נזקקות ומעוטי יכולת ייחשבו מי שחישוב הכנסת המשפחה לגביהם מעלה כי הכנסתם אינה עולה על רמת הכנסת סף העוני או מי שבידם אישור להיותם מטופלים בידי מחלקה לשירותים חברתיים ברשות מקומית, לפי העניין; בחישוב הכנסת המשפחה כאמור תיכלל הכנסת העבודה נטו (לאחר ניכוי מסי חובה), קצבאות ילדים, מלגות מחיה או לימוד, והכנסות אחרות כיוצא בזה, ולמעט קצבאות אחרות של הביטוח הלאומי;

לעניין זה –

"סף העוני" – סכום ההכנסה הממוצעת לחודש למשפחה לפי מספר הנפשות במשפחה, הגבוה ב-50% מסכום ההכנסה של משפחה לפי מספר הנפשות במשפחה המופיע בנתוני "קו העוני" שהמוסד לביטוח לאומי מפרסם ומעדכן מדי שנה; הסכום המהווה את סף העוני מפורט בטור ב' בטבלה שלהלן ומעודכן לחודש טבת התש"פ (דצמבר 2019);

"מספר הנפשות במשפחה"– הורים וילדיהם שאינם נשואים שטרם מלאו להם 21 שנים, כמפורט בטור א' בטבלה שלהלן:

10.  מוצרי המזון וסל המזון

(1) המוסד יוכיח, להנחת דעת המשרד, כי יש בידו אמצעים נאותים להבטיח שמירת איכות מוצרי המזון המועברים לשם חלוקה וכן המוצרים שבסל המזון וטריותם עד חלוקתם לנזקקים;

(2) סל מזון יחולק לפי תנאי סף שוויוניים לזכאות, לאוכלוסיות המפורטות בסעיף 9 ויסופק לנזקקים, ללא הבדל דת, גזע, מין והשקפת עולם;

(3) על גבי כל סל מזון המחולק על ידי המוסד יש להוסיף את סמל משרד הרווחה והביטחון החברתי בגודל שלא יפחת מ- 10*10 ס"מ ובמקום נראה לעין. מוסדות המחלקים סלים באמצעות אחרים, יצרפו למוצרים מכתב ובו יצוין כי סלים אלה מחולקים בתמיכת משרד הרווחה והביטחון החברתי.

(4) מוסד שהוכיח כי חילק סלי מזון ברשויות מקומיות השייכות לאשכולות 1 עד 5 במדד הפריפריאליות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בהיקף של 10% לפחות מכלל הסלים שחילק, יהיה זכאי לתוספת של 10% מגובה הסל שיאושר לכלל הארגונים הזכאים לתמיכה לפי מבחנים אלה;

(5) מוסד שהצהיר והוכיח כי סלי המזון אשר חילק כללו לכל הפחות 3 מיני פירות ו- 3 מיני ירקות אשר משקלם הכולל בכל סל לא יפחת מ- 3 ק"ג, יהיה זכאי לתוספת של 50% מגובה הסל שיאושר לכלל הארגונים הזכאים לתמיכה בפעילות זו, וזאת עבור הסלים שכללו את התכולה האמורה לעיל;

(6) מוסד שהצהיר והוכיח כי חילק סלי מזון בשווי של 300 ₪, יהיה זכאי לתוספת של 20% מגובה הסל שיאושר לכלל הארגונים הזכאים לתמיכה בפעילות זו, וזאת עבור הסלים שחולקו בשווי האמור, ובלבד שהוכח כי רכש מצרכים בשווי של 150 ₪ לכל הפחות;

(7) מוסד שהצהיר והוכיח כי חילק סלי מזון בשווי של 400 ₪, יהיה זכאי לתוספת של 30% מגובה הסל שיאושר לכלל הארגונים הזכאים לתמיכה בפעילות זו, וזאת עבור הסלים שחולקו בשווי האמור, ובלבד שהוכח כי רכש מצרכים בשווי של 150 ₪ לכל הפחות;

(8) התמיכה תינתן רק בעד סל שהינו סל יחיד לגבי מעוטי יכולת או משפחות נזקקות המונות עד חמש נפשות או עד שני סלים לגבי משפחות המונות 6 נפשות ומעלה;

(9) בכל מקרה, התמיכה תינתן רק בעד סלי מזון שניתנו לאוכלוסייה נזקקת שאין לה קשר כלשהו עם המוסד ואינה שותפה לפעילויות קבועות במסגרתו, כגון מפעל, מוסד לימודי ובית אבות;

(10) התמיכה בעד הפעילות המפורטת בסעיף 4(א)(1) תשולם בהתאם לסעיף 11 למוסד ציבור שהוכיח ביצוע החלוקה באופן עצמאי וצירף את רשימת הנזקקים שקיבלו סלי מזון וכתובותיהן, והרשימות נמצאו תקינות על ידי המשרד וכן פירט את הגורם המטפל או את סכום הכנסת המשפחה כאמור בסעיף 9, עלות סל מזון ופרטים נוספים כפי שידרוש המשרד; מוסד ציבור הגובה תשלום לפי סעיף 11(ב) יכלול בדוחות הכספיים שהוא מעביר למשרד פירוט הכנסות אלה;

למען הסר ספק, לא תשולם תמיכה מעבר לסכום התמיכה שביקש המוסד בבקשת התמיכה וכן לא תשולם תמיכה בעד מספר גבוה יותר של סלי מזון מהמספר שאושר על ידי ועדת התמיכות.

11. נהלים

(‏א) מוסד הציבור המבקש תמיכה יצרף לבקשתו את המסמכים המפורטים להלן ויציין בה את כל אלה, לפי העניין:

(1) תכנית מפורטת של הרכב סל המזון המיועד לחלוקה, שלא יפחת מההרכב כאמור בתוספת הראשונה;

(2) תכנית מפורטת של הרכב סל המוצרים המורחב המיועד לחלוקה, שיכלול מוצרים המנויים בתוספת השנייה;

(3) עלות סל המזון;

(4) תכנית החלוקה של סלי המזון ומועדי החלוקה שלהם;

(5) מידע על נגישות מרכזי החלוקה לאנשים עם מוגבלות;

(6) פירוט דרכי חלוקת סלי המזון, לאנשים עם מוגבלות שאינם יכולים להגיע למרכזי החלוקה הנגישים;

(7) מוסד הציבור יעדכן את המשרד בכל שינוי בתכנית שהגיש, לרבות שינוי בהרכב הסלים; מובהר כי סל המזון חייב שיכלול את כל אבות המזון, כמפורט בתוספת הראשונה; שינוי בתכנית ייכנס לתוקף לאחר קבלת אישור המשרד;

לא תשולם תמיכה עבור פעילות שיימצא כי אינה לפי תכנית העבודה שאושרה על ידי המשרד.

(ב)  מוסד המחלק סל מוצרים מורחב יוכל לגבות מהמקבל סכום שלא יעלה על 10% מההוצאה בפועל בעד סל כאמור ובלבד שלא ימנע את קבלתו ממי שידו אינה משגת לשאת בעלות ההשתתפות; מוסד ציבור הגובה תשלום לפי פסקה זו ינהל את רישום ההכנסות בהתאם לכל דין; למען הסר ספק יובהר כי מוסד שהוצאותיו בפועל בעד סל כאמור אינן מגיעות ל– 200 שקלים חדשים לפחות, לא יוכל לגבות השתתפות מהמקבל;

(ב1) מוסד המחלק סל מזון או סל מוצרים מורחב ומשנע אותו לבית הנזקק, יוכל לגבות מהנזקק סכום שלא יעלה על 15 שקלים חדשים בעבור שינוע הסל כאמור, ובלבד שלא ימנע את קבלתו ממי שידו אינה משגת לשאת בעלות השינוע כאמור; מוסד ציבור הגובה תשלום לפי פסקה זו ינהל את רישום ההכנסות בהתאם לכל דין.

(ג) המוסד יפעל להגנת פרטיות מקבלי סלי המזון לפי כל דין ובהתאם להנחיות שימסור לו המשרד, אם ימסור.

(ד)  התמיכה תשולם למוסד שהגיש חשבוניות מס שהתשלום שבעדן בוצע בפועל, ולעניין העסקת כוח אדם דו"ח חתום ומאושר בידי רואה חשבון, המעידים על ביצוע הפעילות כאמור בסעיף 7.

(ה) התמיכה תשולם למוסד שהגיש במהלך השנה שבעדה מבוקשת התמיכה, דוחות ביצוע שוטפים המעידים על עמידתו בתוכנית העבודה כמשמעותה בסעיף זה ודוחות שנתיים; כל הדוחות יוגשו באופן ובמועדים שיקבע המשרד;

(ו) לא תינתן תמיכה לפעילות שנתמכה לפי מבחנים אלה או מומנה באופן כלשהו, ישיר או עקיף, מתקציב המדינה.

(ז)  מצאה הוועדה, לאחר שניתנה למוסד הזדמנות להשמיע את טענותיו, כי חדל להתקיים במוסד תנאי מהתנאים לקבלת התמיכה, לא תשולם לו תמיכה, ואם שולמה, יהיה עליו להשיב את כספי התמיכה לפי הוראות הנוהל.

12.  תחילה

(א) תחילתם של התיקונים למבחנים אלה ביום חתימתם.

13. נמחק.

 

 

 

 

_______, התשפ"ה

 (______ 2025)

 

 

יעקב מרגי

שר הרווחה והביטחון החברתי

 

(803-35-2022-000043)

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תוספת ראשונה

(סעיפים, 2, 11)

(א)   סל מזון בסיסי הדורש אמצעי קירור:

(1)  בשר ודגים, לדוגמא:

         בשר טחון, עוף, דג, בשר בקר;

(2)  מוצרי חלב, לדוגמא:

מעדני חלב, גבינות;

(3)  קטניות ודגנים, לדוגמא:

         אורז, פסטה, פתיתים, קוסקוס, שעועית, עדשים, תפוחי אדמה, קורנפלקס;

(4)  שומנים, לדוגמא:

         שמן קנולה, טחינה;

(5)  שימורים, לדוגמא:

טונה, שימורי תירס, אפונה וגזר, זיתים, מלפפון חמוץ;

(6)  סוכרים, לדוגמא:

סוכר, ריבה, חלבה, ממרח שוקולד, תמרים, דבש;

(7)  שונות , לדוגמא:

         תה, קפה, קמח, אבקת מרק, פירות, ירקות, יין לקידוש;

(ב) סל מזון בסיסי שאינו דורש קירור יכלול את הרכיבים המפורטים בפרט (א), למעט פרט משנה (1) ו-(2).

 

תוספת שניה

(סעיפים 2, 7, 8 ו-11)

סל מוצרים מורחב:

(1)  מוצרים לתינוקות, ובכלל זה: מזון, מוצצים ובקבוקים;

(2)  מוצרי ניקיון לבית ולכביסה;

(3)  נייר טואלט;

(4)  מוצרי היגיינה (לא כולל קוסמטיקה);

(5)  מוצרי גילוח;

תוספת שלישית

 (סעיף 2)

במבחנים אלה, "מחוז" – אחד ממחוזות המשרד כמשמעם בפרק תפקידיהם ומאפייניהם של מחוזות המשרד המופיע בסקירת השירותים החברתיים 2012 (נובמבר 2013 ) כמפורט להלן:

(1)  מחוז הצפון – מחדרה וגבול השומרון בדרום ועד גבולה הצפוני של המדינה (כולל רמת הגולן);

(2)  מחוז תל אביב והמרכז – מאליכין בצפון, דרומה עד הרשויות חבל יבנה וגן יבנה, מזרחה כולל גדרה והרשויות המקומיות בני עיש, נחל שורק, גזר, מודיעין, מכבים-רעות וחבל מודיעין; בצפון-מזרח המחוז- יישובי צפון השומרון, כולל בית אריה, אריאל והמועצה האזורית שומרון ומערבה מהשומרון הרשויות המקומיות זמר ועמק חפר;

(3)  מחוז ירושלים – מאשקלון בדרום-מערב ומזרחה כולל המועצות האזוריות לכיש והר חברון, דרום אזור יהודה עד ים המלח, צפונה לאורך גבולה המזרחי של המדינה עד מעלה אפרים ומשם מערבה לגבול השומרון (כולל הרשויות ערבות הירדן ומטה בנימין) עד מודיעין עילית, ומשם בכיוון דרום מערב, כולל הרשויות מטה יהודה, יואב, באר טוביה ואשדוד.

(4)  מחוז באר שבע והדרום – בצפון מערב מהמועצה האזורית חוף אשקלון, ומשם מזרחה, מדרום למועצה האזורית לכיש ומדרום לאזור יהודה ועד לגבולות הדרומיים של המדינה בנגב ובערבה בואכה אילת.

 

 

תוספת רביעית

(סעיפים 5(2א) ו-10(3א))

כללי אתיקה לעמותה לביטחון תזונתי

1)  עקרונות ליבה בצד כללי אתיקה מיוחדים

(‏א)  העמותה העוסקת בחלוקת מזון לציבור תנהל את פעילותה על פי אמות מידה של יושר, הגינות ומוסר; אמות מידה אלה מעוגנות בעקרונות הליבה של קוד אתי זה, הכוללים ערכי יסוד כלליים ועקרונות אתיקה מיוחדים לעמותות מזון.

(‏ב) בצד עקרונות אלה, תוכל עמותה להוסיף לקוד האתי עקרונות מיוחדים על פי אופי פעילותה מטרותיה או קהל היעד של פעילותה.

2)  תכליות הקוד האתי

הקוד האתי נועד לעגן את נורמות הליבה של האתיקה ביחס להתנהלותה של העמותה, ולכוון את דרך התנהגותה והתנהגות אנשיה, הן בתוך העמותה פנימה והן כלפי הגורמים החיצוניים עימם באה העמותה במגע.

חלק ראשון – עקרונות ליבה מחייבים

3)  ערכי יסוד כלליים

אלה עקרונות היסוד המכוונים ומנחים את העמותה בפעולתה:

א.  מימוש מטרות: העמותה תשאף לממש את המטרה שהציבה לעצמה, לספק מזון למי שסובל מאי בטחון תזונתי ולשפר בכך את איכות חייו.

ב.  כבוד האדם: העמותה תפעל בכל הליכותיה תוך שמירה על ערכי כבוד האדם ושאר זכויות האדם.

ג. זכות האדם לקיום בכבוד: העמותה תפעל מתוך הכרה בזכות האדם לחיים, לבריאות ולקיום בכבוד.

ד.  הזכות לפרטיות וצנעת החיים של הפרט: העמותה תכבד את הזכויות לפרטיות ולצנעת החיים הנתונות לכל אדם, ותשמור במיוחד על פרטיותם של מבקשי הסיוע במזון.

ה.  שוויון ואיסור הפליה: העמותה תנהג בשוויון ביחס למקבלי הסיוע ולא תפלה ביניהם מטעמי גזע, דת או קבוצה דתית, לאום, ארץ מוצא, מין, נטייה מינית, השקפה, השתייכות מפלגתית, מעמד אישי וכיוצא באלה; למרות האמור, הפניית סיוע במזון לקהל יעד מסוים, שהעמותה חפצה לקדם ולהיטיב עמו במיוחד בהתאם למטרותיה, לא תיחשב הפליה פסולה, ככל שמדובר בקבוצה בעלת צרכים מיוחדים, כדוגמת אנשים עם מוגבלויות או ניצולי שואה, או קבוצה אחרת הזקוקה במיוחד לסיוע זה, או יוצאי מדינה או עיר מסוימת בחוץ לארץ וכיוצא בכך, ובלבד שאין בכך כוונה להדיר קהלים אחרים, וככל שהדבר מתיישב עם הסדרי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000[7]. בתחומי אותו קהל יעד לא תותר הפליה פסולה מכל סוג שהוא.

ו. יושר, יושרה והגינות: העמותה תנהג ביושר, ביושרה, בצדק ובהגינות, בסובלנות וברגישות כלפי כל המעורבים בניהול העמותה פנימה, לרבות ביחס לעובדיה ומתנדביה וכלפי כל גורמי החוץ שעימם היא באה בקשר ובמגע.

ז. ניהול ראוי ותקין: העמותה תפעל על פי כללי הניהול התקין מתוך אחריות, יעילות ומקצועיות; העמותה תשאף לשפר ולייעל את תפקודה, תוך ערנות לצרכים המשתנים של האוכלוסייה והכרה בצורך למצות בדרך מיטבית את משאביה.

ח.  שקיפות: העמותה תקפיד על שקיפות בכל דרכי התנהלותה, בכפיפות להוראות הדין, ובין היתר תחשוף בפירוט את מטרותיה, מקורות משאביה- ובהם תרומות ותמיכות, היקף המשאבים, היקף התקציב, מקורותיו ודרכי חלוקתו, גילוי נושאי משרות בעמותה, וכן פרטים על קהל היעד אליו מכוון הסיוע, בכפוף לשמירה על פרטיותם של מקבלי הסיוע.

ט.  איסור על ניגוד עניינים: הגורמים הפועלים מטעם העמותה יקפידו על האיסורים החלים על ניגוד עניינים בביצוע תפקידם, לפי כל דין.

י. איסור על הפקת טובות הנאה אסורות: הגורמים הפועלים מטעם העמותה יימנעו מהפקת טובת הנאה חומרית בלתי הוגנת ובלתי ראויה, הנובעת מפעילותם בעמותה.

יא. איסור על קבלת תרומות הנגועות באי חוקיות: העמותה תימנע מקבלת תרומות אשר ידוע לה, או שבנסיבות העניין עליה לדעת, כי הן נגועות באי חוקיות.

יב.  שלטון החוק: העמותה משתיתה את פעולותיה על הכרה בחובה לקיים ולכבד את עקרונות שלטון החוק.

4)  עקרונות אתיקה מיוחדים לעמותה

עקרונות האתיקה המיוחדים לעמותה עוסקים במישור התנהלות העמותה כלפי פנים וכלפי חוץ:

(‏א)  כללי אתיקה בהתנהלות הפנימית של העמותה

            בהתנהלותה הפנימית, העמותה תקפיד על כללי הניהול התאגידי המוסדרים בחקיקה ובנהלי העבודה הפנימיים שהיא תקבע לעצמה לפי הצורך, תוך התחשבות בתפקידה כבעלת אופי ציבורי בתחום הרווחה והצדק החברתי; העמותה תקפיד, בין היתר, על כללים אלה:

1.  דרכי השימוש בתרומות כספים ומזון: העמותה תשתמש בתרומות כספים ומזון אך ורק למטרות לשמן ניתנו, ולא תבצע סחר במזון שנתרם.

2.  עירוב פעילות מסחרית בפעילות חלוקת מזון: העמותה תימנע מעירוב פעילות מסחרית בפעילות חלוקת מזון, אלא אם כן הפעילות המסחרית נועדה כל כולה לסייע ולתמוך בחלוקת המזון ובסיוע לנזקקים, או במטרות העמותה האחרות ובתנאי שכל הרווחים המופקים ממנה מושקעים במימוש מטרת החלוקה.

3.  חובות מנהלי העמותה כלפי העמותה: מנהלי העמותה חבים חובת אמונים כלפי העמותה וכלפי הציבור אותו משרתת העמותה; עליהם לפעול תוך הפעלת שיקולים מקצועיים וענייניים בלבד, ובלא שיקולים זרים כלשהם, לשם קידום ומימוש מטרות העמותה, ללא משוא פנים, ובלא ניגוד עניינים; עליהם להימנע במסגרת תפקידם מקבלת טובות הנאה בלתי הוגנות ובלתי ראויות הנובעות מפעילותם בעמותה, לרבות טובות הנאה אישיות כאמור מתורמים, ממקבלי סיוע מהעמותה, או מגורמים אחרים.

4.  העמותה תביא בחשבון, בעת שהיא קובעת את שכר מנהליה, את החשיבות שבעמידתו על שיעור סביר והוגן ההולם את היקף פעילות העמותה ואופי פעולתה, ובהתחשב בחובתה לנצל את משאביה לחלוקת מזון לנזקקים.

(‏ב) כללי אתיקה החלים על עמותה כלפי גורמים חיצוניים

העמותה תקיים את הכללים הבאים ביחסיה עם גורמים חיצוניים עימם היא מקיימת קשר:

1. יחס העמותה כלפי מקבלי הסיוע

העמותה תקפיד על יחס הוגן וראוי כלפי מקבלי הסיוע, בעיקר במובנים אלה:

  א.  שמירה על כבוד האדם: העמותה תקפיד על כבודו האישי של מקבל הסיוע הן בהתייחסותה היא כלפיו, וככל שידה משגת גם בהגנה עליו מפגיעה אפשרית בידי גורמים אחרים הבאים עמו במגע בזיקה לפעולות העמותה, כגון אמצעי תקשורת, אנשי ציבור למיניהם, תורמים ואחרים.

ב. הגנה על פרטיות מקבל הסיוע:

(1)  העמותה תכבד את פרטיותו של מקבל הסיוע, ותקפיד על חסיון זהותו וסודיות הפרטים הנוגעים אליו; העמותה תעשה כל שביכולתה על מנת להגן על מקבל הסיוע ובני משפחתו הסמוכים על שולחנו מפני חשיפת זהותם בפומבי, ותבטיח רמת סודיות גבוהה ביחס אליהם; היא תפעל ככל יכולתה על מנת למנוע מגורמים אחרים מלהפר את זכותם של מקבלי הסיוע לפרטיות ולצנעת חייהם, וזאת גם אם מטרת החשיפה נועדה או עשויה לסייע לעמותה להרחיב את פעילותה הפילנטרופית באמצעות גיוס כספים או בדרכים אחרות; ואולם הסכמה תקפה מדעת ומרצון חפשי של מקבל סיוע בגיר לחשיפת זהותו ברבים לא תיחשב הפרת חובה לעניין זה.

(2)  העמותה תימנע מהפעלת אמצעי שכנוע, לחץ, דרכי פיתוי או שתדלנות על מקבל סיוע, ותימנע מלהבטיח לו טובות הנאה כלשהן בעבור הסכמתו לחשוף את זהותו ברבים.

(3)  הסכמתם של מקבלי סיוע שהינם קטינים או בעלי כשירות קוגניטיבית מוגבלת להיחשף ברבים בקשר לנזקקותם, לא תכשיר את הפגיעה בפרטיותם, וזאת אף אם ניתנה לכך הסכמה של אפוטרופוס מטעמם.

ג. כיבוד ערך השוויון ביחס למקבלי סיוע: העמותה תנהג בשוויון כלפי כל מבקשי הסיוע ותימנע מהפליה פסולה ביניהם, הכל כאמור בסעיף 3(ה) לתוספת זו.

ד. יחס הוגן וראוי כלפי מקבלי הסיוע: העמותה והגורמים הפועלים מטעמה ינהגו ברגישות, התחשבות, סבלנות וסובלנות כלפי ציבור מקבלי הסיוע; הם ידאגו לקיומה של סביבת פעילות נעימה ומסבירת פנים למבקשי הסיוע;

במקרה של התנהגות חריגה מצד מקבל סיוע, תפעיל העמותה, במידת האפשר, אמצעים מתונים להסרת החריגה, תוך התחשבות בה בעת בצרכיהם של מבקשי הסיוע האחרים, ובצורך למנוע מהם סבל ופגיעה.

  ה.  טיב המזון, הרכבו, איכותו וכמותו:

(1)  העמותה תדאג לכך שמזון שהיא מספקת למקבלי סיוע יעמוד ברמה סבירה מבחינת כמותו, טיבו, איכותו, ותקינותו למאכל, תוך התחשבות, בין היתר, בסימון התאריכים שנוגעים לצריכת המזון, המופיעים על גבי המצרך; במידת הצורך, תיתן העמותה למקבלי הסיוע הסברים בדבר איכות המזון.

(2)  העמותה תשתדל ככל האפשר לספק מזון מגוון ובריא, תוך שימת לב להעדפות קהלים שונים של מקבלי סיוע על רקע תרבותי, מסורתי, דתי או עדתי; היא תימנע מאספקת מצרכים העלולים לגרום נזק לבריאות, כגון אלכוהול (למעט יין לשבתות וחגים) וטבק.

(3)  העמותה תשמור על כללים של ניקיון ותברואה בהכנת האוכל, בהגשתו ובחלוקתו; היא תקפיד על תנאים נאותים של אחסון, קירור, הובלה וחלוקה של המזון כדי להבטיח את בריאות מקבלי הסיוע; כן תינתן תשומת לב לאסתטיקה בהגשת האוכל או בחלוקתו.

ו. תנאים ודרכים לחלוקת המזון:

1. תנאים מוקדמים למתן סיוע במזון:

(‏א)  העמותה תקבע לעצמה את הכללים המנחים אותה במתן הסיוע במזון; הכללים יהיו נגישים לעיון הציבור, ויפורסמו בכל דרך יעילה הנראית לעמותה; עמותה שיש לה אתר אינטרנט, תפרסם את כלליה העדכניים באתר; עמותה שעיקר פעילותה בתחום המזון תפרט את כלליה למתן סיוע במזון כנספח לדוח המילולי השנתי המוגש לרשם העמותות.

(‏ב) העמותה תשקול שיקולים ענייניים בלבד במתן הסיוע במזון, ותימנע מהתניית חלוקת המזון במילוי תנאים מוקדמים בידי מקבל הסיוע, שאינם קשורים במצב נזקקותו, כגון מעורבות בפעילות דתית, פוליטית או אידיאולוגית.

(‏ג)  העמותה תימנע מדרישת תמורה כספית ממשית ממקבל הסיוע עבור המזון, להוציא תשלום סמלי. העמותה לא תסרב לתת סיוע למי שטוען כי אין בידו לשלם תשלום זה.

(‏ד) אין באמור לעיל כדי למנוע מעמותה לבקש ממקבלי סיוע עזרה בהתנדבות בהפעלת שירותיה, תוך התייחסות ליכולותיהם ולהתאמתם לבצע תפקידים שונים בעמותה, ובלבד שעזרה כאמור לא תהווה תנאי למתן הסיוע במזון.

2. דרכי חלוקת המזון

העמותה תדאג לשמור במידת האפשר על פרטיות מקבלי הסיוע, בין בבתי תמחוי ובין בחלוקת מזון לבתים ובנקודות חלוקה; מידע על מקבלי המזון לא ייחשף אלא במידה הדרושה לביצוע פעילות אספקת המזון; העמותה תדאג להצניע את זהותה בביצוע חלוקת מזון לבתים ובנקודות החלוקה, ותפעל להקטנת חשש לפרסום ההליך בידי גורמים שונים, העלול לפגוע בפרטיות מקבלי המזון.

2. יחס העמותה כלפי התורמים

העמותה והפועלים מטעמה ינהגו בהגינות כלפי התורמים ובניקיון כפיים ביחס לתרומות המתקבלות על ידם, כדלקמן:

 

א. חוקיות התרומה

העמותה תפעל בטוהר מידות ובניקיון כפיים ביחס לתרומות המתקבלות על ידה, ובין היתר היא תימנע מקבלת תרומה כאשר היא יודעת, או אמורה בנסיבות העניין לדעת, כי היא נגועה באי חוקיות.

  ב. דרכי גיוס תרומות

(1) העמותה תנהל את מערכת גיוס התרומות בדרכים הוגנות, ישרות ומכובדות, ותימנע מתחרות בלתי הוגנת עם גופים אחרים העוסקים בפעילות גיוס תרומות.

(2) העמותה תפעל בהגינות וברגישות הראויה בפנייה לתורמים לצורך גיוס כספים.

(3) העמותה תקפיד בבחירת הגורמים שינהלו מטעמה את גיוס הכספים, ותבטיח את כשירותם המקצועית לתפקיד ואת עמידתם בכללי היושר, ההגינות וכבוד האדם בביצוע תפקיד זה.

(4) העמותה תקפיד על קיום יחס הולם בין העלויות המושקעות בפעילות גיוס הכספים לבין היקפן של התרומות, על פי העניין, והמחזור הכספי של העמותה.

(5) העמותה תקפיד על כך שהתמורה המשתלמת למגייס התרומות מטעמה תהיה הולמת והוגנת ולא תחרוג מכך.

  ג. יחס העמותה לתורמים

(1) העמותה תנהג ביחס הוגן וראוי כלפי התורמים, ובין היתר תקפיד על כך שהתרומה תינתן מתוך רצון חופשי של התורם, ובהתאמה למטרות העמותה.

(2) העמותה תימנע מהפעלת לחץ, הטרדה, הפחדה, או כפייה כלפי תורם כדי להניעו להעניק תרומה.

(3) העמותה תשמור על פרטיות התורם, ותימנע מעשיית שימוש במידע אודותיו בלא הסכמתו, בכפוף לחובות הדיווח הקבועות בדין, ולכללי שקיפות התרומות בקוד אתי זה.

(4) העמותה תדווח לתורמים בדיווח עיתי, לפחות אחת לשנה, על דרכי השימוש שהיא עושה בתרומות שהעניקו לה. הדיווח ייעשה בין אם על ידי פרסום באתר העמותה באינטרנט, ובין אם על פי בקשת תורם, באחד מאמצעי הדיווח המקובלים.

  ד. דבקות בביצוע המטרות שלשמן ניתנה התרומה

(1) העמותה תקפיד להשתמש בתרומות למטרות שלשמן הן ניתנו – בין תרומות בכסף ובין תרומות במזון; כאשר תורם מגדיר מראש את יעדי התרומה, תכבד העמותה יעד זה, ובלבד שהעמותה תימנע מלהסכים לתנאים המוכתבים על ידי תורם ככל שהם נוגדים את החוק או את כללי האתיקה החלים עליה, או שהם חורגים ממטרותיה ומתכליות פעולתה.

(2) ככל שהתורם אינו קובע יעד ספציפי לתרומה, או שהיעד מתואר בצורה כללית, תהיה העמותה רשאית להשתמש בתרומה במסגרת מטרותיה, ובלבד שהדבר אינו עומד בניגוד לכוונתו של התורם.

(3) ככל שהעמותה אינה ערוכה לקיים את הוראות התורם, עליה להימנע מקבלת התרומה.

(4) אם יתברר לאחר מעשה כי העמותה אינה יכולה לקיים את המטרה שלשמה ניתנה התרומה, או שהיא מבקשת לסטות מהמטרה מטעם ענייני, עליה לפנות לתורם ולבקש את הסכמתו לשינוי, או להחזיר לו את כספי התרומה.

  ה.  שקיפות בהצגת התרומות ודרכי השימוש בהן

העמותה תנהג בשקיפות בהצגת מקורות התרומות שבאמצעותן היא פועלת, בכפוף להסדרי הדין בעניין חובות הדיווח ומתן תרומות בעילום שם, וכן ביחס לדרכי השימוש בהן. שקיפות זו נדרשת כלפי הציבור הרחב, וכן כלפי גורמי הפיקוח על העמותות, וציבור התורמים בפועל ובכוח.

3. יחסי העמותה והתקשורת

(‏א)  העמותה תימנע, ככל שהדבר נתון בידיה, מחשיפת זהותם של פרטים מקבלי סיוע בפני אמצעי התקשורת, בין בשמם ובין בצילום פניהם או בהשמעת קולם. כלל זה חל גם במקום שהסיקור והחשיפה מכוונים או עשויים לסייע לעמותה בפעילותה, ואף כאשר יש בכך כדי לעזור לפרט שזהותו נחשפת כאמור;

(‏ב) החריגים להוראה זו והכללים ביחס לקטין ולבעל כשירות קוגניטיבית מוגבלת מפורטים בסעיף 4(ב)(1)(ב)(3) לעיל.

(‏ג)  על עמותה לעשות כל שביכולתה על מנת להבטיח פרסום תקשורתי אחראי והוגן ביחס לפעילותה, הנשען על עובדות אמיתיות.

4. יחס העמותה עם גורמי השלטון המרכזי

(1) העמותה, בקבלה תמיכה מהמדינה, תקיים בתום לב את מכלול התנאים הנדרשים לצורך כך, תוך הקפדה מיוחדת על חובות השקיפות, הגילוי והדיווח.

(2) העמותה תקיים בתום לב את תנאי הפיקוח התברואתי שהמדינה מפעילה באמצעות מערכות השלטון המרכזי והמקומי, ותשתף פעולה עם רשויות השלטון בתחום זה.

חלק שני- סעיפי הכוונה רצויים

1. תלושי מזון

העמותה רשאית לסייע לאלה הסובלים מאי בטחון תזונתי בדרך של חלוקת תלושי מזון או כרטיסים מגנטיים.

2. תכניות שיקום והשתלבות במעגל התעסוקה

העמותה רואה חשיבות לשלב במתן סיוע במזון גם תכניות שמטרתן להקנות כלים למקבלי הסיוע לשפר את יכולת ההשתכרות שלהם או להשתלב במעגל התעסוקה, לפי העניין, כדי לעזור להם לצאת ממעגל המצוקה, ותפעל כך במידה שיכולותיה ומשאביה יאפשרו.

3. יחס העמותה לשלטון המקומי

(1) העמותה תפעל לקידום שיתוף הפעולה בינה לבין גורמי הרווחה ברשות המקומית, ככל שיש בכך כדי לתרום למימוש יעדיה למתן סיוע לסובלים מאי בטחון תזונתי.

(2) העמותה תשתף פעולה עם הרשות המקומית לצורך קידום פעילות מתואמת בין גופי המזון באזור, בין היתר כדי להבטיח איזון וויסות ביניהם באספקת המזון, תיאום של אזורי חלוקה על פי הצורך, וכן לצרכים אחרים שבעניינם נדרש שיתוף פעולה, בין בעיתות שגרה ובין בזמני חירום, והכל כדי להבטיח במידת האפשר מתן סיוע במזון לכל האוכלוסיות הנזקקות.

4. אחריות חברתית החלה על העמותה

העמותה מכירה בקיומה של אחריות חברתית כוללת החלה עליה, בין היתר במישורים אלה:

  א. שיתוף פעולה עם גופי מזון אחרים

העמותה תפעל לקידום שיתוף הפעולה בינה לבין גופי מזון אחרים; היא תהיה נכונה במידת יכולתה להירתם לספק צרכים משתנים של מגזרי אוכלוסייה שונים הזקוקים לסיוע במזון; היא תשתף פעולה במידת הצורך ובמידת היכולת במתן עזרה לסובלים מאי בטחון תזונתי גם מעבר לתחומי פעולתה הרגילים, ובין היתר תפעל ליצירת תיאום אזורי חלוקה לצורך איזון באספקת המזון, העברת עודפים לאזורים שיש בהם חסר, לגיוון במוצרי מזון, וכן לצורך מניעת ניצול לרעה של הסיוע, וכיוצא באלה.

ב. פרישה גיאוגרפית

מאחר שהסיוע הוולונטרי באספקת מזון ניתן ברמת אינטנסיביות שונה באזורי הארץ השונים, העמותה תעשה מאמץ, ככל שמשאביה מאפשרים, להרחיב את פעילותה לאזורים דלים בסיוע במזון, כדי לתרום בכך לפיזור נאות של אספקת המזון בכל אזורי הארץ.

ג.  התנהגות במצבי חירום ומשבר

העמותה תפעל מתוך אחריות חברתית בעתות שיגרה ובזמני משבר וחירום; בגדר אחריות זו היא תשתף פעולה עם גורמי סיוע אחרים וכן עם גורמי השלטון המרכזי והמקומי לצורך תיאום ואיגום משאבים במטרה לסייע לכל ציבור נזקק השרוי במצוקה, ובמיוחד בעתות משבר.

ד. שיקום ותכניות סיוע ליציאה ממעגל המצוקה

העמותה מכירה בחשיבות לשלב, בצד מתן סיוע במזון, גם תכניות שיקום וסיוע ליציאה ממעגל המצוקה, והיא תעשה כן ככל שמשאביה ויכולותיה יאפשרו זאת; יוזמה זו מכוונת לשלב מתן מענה לצורך המיידי של האדם לביטחון תזונתי בהווה עם דאגה לשיקום, שיפור יכולת ההשתכרות ואיכות החיים, והשתלבות נאותה בשוק העבודה בעתיד.

  ה. מעורבות בהעמקת תודעת הציבור לבעיות הרעב ואי הביטחון התזונתי והצורך במענה להן

העמותה תפעל, ככל שמשאביה ויכולותיה יאפשרו זאת, להעמקת התודעה הציבורית בתחומי העוני ואי הביטחון התזונתי, הצורך לנצל משאבי מזון קיים לשם סיוע לנזקקים, ולחסרונות הגדולים הטמונים בתופעת ההשמדה המאסיבית של עודפי מזון הראויים לאכילה.     

5.  הטמעה ויישום

א. בעקבות אימוץ הקוד האתי, העמותה תשקוד על גיבוש תכנית אתיקה פנימית יעילה בארגון, ותפעל להטמעת נורמות האתיקה ושילובן במערכות הפעולה של הארגון. בין היתר, היא תביא את עקרונות הקוד האתי למודעות אנשי הארגון, ותפעל להחדרת הרציונל הפנימי של העקרונות וליישומם הלכה למעשה בדרך פעולתו של הארגון.

ב. אמצעי ההטמעה שהעמותה תנקוט בהם יכללו, בין היתר, פרסום הקוד האתי ברבים, יצירת נגישות להוראותיו, ביצוע פעולות הוראה והדרכה ביחס להוראותיו, ריענון השימוש בהם בחיי יומיום באמצעות דיונים פנימיים ובמסגרת כנסים מקצועיים, וכן מעקב אחר יישום הוראות הקוד באמצעות מנגנוני בקרה ואכיפה פנימיים בתחומי העמותה.