תוכן עניינים

תזכיר חוק. 3

א. שם החוק המוצע. 3

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים. 3

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות. 4

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות. 4

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר. 4

תזכיר חוק הפטנטים (תיקון מס' 15), התשפ"ה- 2025. 5

1. תיקון סעיף 1. 5

2. תיקון סעיף 3. 5

3. תיקון סעיף 4. 5

4. תיקון סעיף 5. 5

5. תיקון סעיף 6. 5

6. תיקון סעיף 7. 6

7. תיקון סעיף 10. 6

8. תיקון סעיף 11. 6

9. הוספת סעיף 13א. 6

10. ביטול סעיף 16. 7

11. תיקון סעיף 16א. 7

12. הוספת סעיף 16ב. 8

13. תיקון סעיף 17. 8

14. תיקון סעיף 18. 10

15. תיקון סעיף 19. 10

16. תיקון סעיף 19א. 10

17. תיקון סעיף 21א. 11

18. תיקון סעיף 22. 12

19. ביטול סעיף 23. 12

20. תיקון סעיף 24. 12

21. תיקון סעיף 31. 12

22. תיקון סעיף 32. 12

23. תיקון סעיף 48ג 12

24. תיקון סעיף 48ו 12

25. תיקון סעיף 64יג 12

26. הוספת סימן ג'1. 12

"סימן ג'1: בחינה חוזרת. 12

27. תיקון סעיף 73ב. 13

28. תיקון סעיף 142. 13

29. תיקון סעיף 156. 13

30. תיקון סעיף 164. 13

31. תיקון סעיף 165. 14

32. תיקון סעיף 166א. 14

33. תיקון סעיף 168. 14

34. הוספת סעיף 183א. 14

35. תיקון פקודת סימני מסחר. 15

36. תיקון חוק הגנת כינויי מקור וציונים גאוגרפיים. 16

37. תיקון חוק זכות יוצרים. 16

38. תיקון חוק העיצובים. 16

דברי הסבר. 16

 

תזכיר חוק

 

א. שם החוק המוצע

תזכיר חוק הפטנטים (תיקון מס' 15) התשפ"ה- 2025

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

תזכיר החוק כולל הצעות לשינוי הליכי הבחינה של פטנט בידי רשות הפטנטים ונושאים נוספים. שינויים אלה נדרשים על רקע שינויים טכנולוגיים, שינויים בהליכים מקבילים במדינות זרות והצורך בבחינה מחודשת של מערכת האיזונים הרצויה בין הממציא לבין מתחריו במגוון הקשרים.

עיקר 1: בחינת פטנטים לפי דרישה

מוצע לאמץ שיטה לפיה לפני תחילת בחינת הבקשה יידרש המבקש לבקש את הבחינה באמצעות הגשת בקשה ותשלום אגרה ("Request for examination"), חלף השיטה הקיימת לפיה בקשות פטנט נבחנות לפי סדר הגשתן ברשות בהתאם לסיווג התחום המדעי של נושא הבקשה. על פי ההסדר המוצע, תעמוד לרשות מבקש פטנט תקופה בת ארבע שנים שבתוכה יוכל לדרוש כי בקשתו תיבחן, והבקשות ייבחנו על פי סדר הגשת דרישות הבחינה. אם המבקש לא ידרוש את הבחינה בתוך ארבע שנים, הבקשה לפטנט תסורב והפטנט לא יירשם. היתרון הוא בייעול הבחינה, כך שרק בקשות שהמבקשים מעוניינים בבחינתן יבחנו, לעומת המצב כיום בו לעיתים לאחר תחילת הבחינה המבקשים זונחים את הבקשה.

עיקר 2: בקשת פטנט ארעית

מוצע לאפשר להגיש בקשת פטנט ארעית, שככל שהמבקש לא ימיר אותה לבקשה רגילה בתוך שנה, תפקע כלא היתה כעבור שנה, קרי עוד בטרם פרסומה באופן מלא לציבור וללא צורך בהודעה אקטיבית על זניחתה, בדומה למסלול "Provisional Patent Application" שקיים בארה"ב. היתרון במסלול זה הוא מתן שהות למבקש לשקול את צעדיו ביחס לאמצאתו ולהגשת הבקשה הסופית.

עיקר 3: תקופת חסד

ככלל, אמצאה שמתפרסמת בטרם הוגשה בקשה לפטנט לא תהא כשירה לרישום מפאת העדר חידוש. לכלל זה חריגים מוגבלים הקבועים בסעיף 6 לחוק. מוצע לקבוע כי פרסום מטעם בעל האמצאה בתקופה של שנה טרם הגשת הבקשה, לא ישלול את החידוש בבקשתו. הסדר זה קיים בישראל לגבי עיצובים, וכן קיים בארה"ב ובמדינות נוספות.

עיקר 4: אפשרות להקדמת פתיחת תיק הפטנט לעיון הציבור

כיום, מסמכי בקשות פטנטים נפתחים לעיון הציבור בתום 18 חודשים מתאריך הגשת הבקשה, ולגבי בקשה בין לאומית – בתוך 45 ימים. מוצע לאפשר למבקש להקדים את פתיחת מסמכי הפטנט לעיון הציבור. הקדמת הפרסום תאפשר לבקשה לשמש כידע קודם ביחס לבקשות פטנט שיוגשו לאחר מועד הפרסום המוקדם, ובנוסף, הפרסום המוקדם יקדים את המועד שממנו יהיה המבקש זכאי לקבלת תמלוגים סבירים בגין הפרת הפטנט בתקופה שהיה תלוי ועומד, ככל שיירשם הפטנט בסוף הליך הבחינה.

עיקר 5: בקשות חלוקה

מוצע להסמיך את שר המשפטים לקבוע תנאים ומגבלות על חלוקת בקשה. כיום, כל עוד לא קובלה בקשת הפטנט, זכאי המבקש לדרוש שהיא תחולק לבקשות אחדות. הסדר זה מאפשר למבקש הפטנט לפצל בקשת פטנט שהגיש כדי שיוכל לקדם את רישום הפטנט לגבי החלקים בבקשה שבוחן הפטנט אישר ככשירים לפטנט, ולהמשיך את ההתדיינות מול הבוחן לגבי יתר חלקי הבקשה. עם זאת, עולות טענות לשימוש לרעה באפשרות לחלק בקשה, כך שבקשות שאינן ראויות לרישום נותרות תלויות ועומדות במשך תקופה ארוכה. ההסמכה נועדה לאפשר לשר המשפטים לקבוע מנגנונים על מנת לצמצם את השימוש לרעה בחלוקת הבקשות.

עיקר 6: זכות להמשיך ניצול אמצאה לאחר פתיחה מחדש של תיק הבקשה

כיום, אדם שהחל לנצל אמצאה בטרם הוגשה בקשת פטנט עליה או אחרי שהפטנט המגן עליה פקע, יהיה רשאי להמשיך ולנצלה גם אם הוגשה בקשת פטנט או אם הוחזר תוקפו של הפטנט, בהתאמה. מוצע כי הסדר זה יחול גם במקרה של בקשה לפטנט שסורבה על ידי הבוחן ולאחר מכן בוטל סירוב הבקשה וניתן הפטנט.

עיקר 7: סעדים נוספים לגבי מוצרים מפרים

מוצע לעגן במפורש בחוק הפטנטים את סמכות בית המשפט הדן בהפרה להורות על העברת בעלות במוצרים מפרי פטנטים או על השמדתם, בדומה לסמכות הקיימת במרבית חקיקת הקניין הרוחני ובהתאם לסעיף 46 להסכם ה-TRIPS (Agreement on Trade-Related Aspects of Intellectual Property Rights).

עיקר 8: שינוי שם רשות הפטנטים ומתן תפקידים נוספים

מוצע לשנות את שם רשות הפטנטים ל"רשות לרישום קניין רוחני" כדי לבטא את כלל תחומי עיסוקה של הרשות, שעוסקת גם בעיצובים, סימני מסחר וכינויי מקור.  תפקידי רשות הפטנטים הם בין היתר מתן ידיעות לקהל בעניין פטנטים ולקיים קשר עם מוסדות גופים מחוץ לישראל בתחומי עיסוקה, ומוצע להוסיף להם גם שירות לציבור בנושא רישום קניין רוחני.

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות

אין השפעה.

 

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

אין השפעה.

 

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

 

תזכיר חוק מטעם משרד המשפטים:

תזכיר חוק הפטנטים (תיקון מס' 15), התשפ"ה- 2025

דברי הסבר

כללי          חוק הפטנטים, תשכ"ז – 1967 (להלן- החוק או החוק העיקרי) קובע את ההסדר בדבר הגנה משפטית על זכויות הקניין הרוחני של ממציאים ומפתחי המצאות חדשניות. החוק מעניק לממציאים הכרה והגנה על פירות עמלם האינטלקטואלי, תוך עידוד חדשנות, מחקר ופיתוח במשק. במסגרת החוק נקבעו תנאי הכשירות לקבלת הגנת פטנט, ובהם דרישות החידוש והתקדמות המצאתית. כמו כן, החוק מסדיר את מכלול ההליכים הנדרשים לרישום פטנט, החל משלב הגשת הבקשה, דרך תהליך הבחינה המקצועית, ועד לרישום הפטנט, וכן את דרכי אכיפתה של זכות הפטנט על ידי בעל הפטנט. מטרת החוק היא מתן הגנה למוצרים ותהליכים חדשניים לתקופה מוגבלת של זמן על מנת לתמרץ פעילות של מחקר ופיתוח, תוך התחשבות באינטרסים ציבוריים נוספים כגון נגישות לפיתוחים אלה ושיקולי תחרות. התיקון המוצע מציג מנגנונים חדשים שישפרו את השירות לציבור ברישום פטנטים ביחס למצב הקיים שיאפשרו להגביר את יכולת התכנון והשליטה של ממציאים בהליכי רישום הפטנט, לצד עדכון של היבטים נוספים במישור ההגנה והאכיפה של זכויות הפטנט.

 

סעיף 1      מוצע לתקן את ההגדרה "בוחן" ולמחוק את ההתייחסות לבוחן ראשי ולממונה על הבוחנים, מאחר שלנוכח התיקונים המוצעים כבר לא יהיה שימוש במונחים אלה. בנוסף, מוצע לתקן את ההגדרה "הרשות" בהתאם לתיקון המוצע לסעיף 156 לחוק להלן.

 

סעיף 2      סעיף 3 לחוק העיקרי קובע מהי אמצאה כשירת פטנט, ובתוך כך קובע כי על האמצאה להיות מועילה וניתנת לשימוש תעשייתי. משמעות דרישת היעילות היא כי האמצאה המתוארת בפטנט אכן עובדת, כלומר מביאה לתוצאה המובטחת בתיאור, גם אם זו לא בהכרח השיטה היעילה ביותר להביא לתוצאה המבוקשת. מוצע לבטל את הדרישה כי אמצאה תהא "ניתנת לשימוש תעשייתי" מאחר שהיא מקבילה לכך שעל האמצאה להיות מועילה. כך למשל, "דרישת ההבטחה" המכונה בישראל "יעילות" מכונה גם בארה"ב "יעילות" (Utility)  ואילו באירופה אותו תנאי לכשירות נקרא "שימוש תעשייתי" (industrial applicability). בתיקון מס' 4 לחוק העיקרי, במסגרת החוק לתיקון דיני הקניין הרוחני (התאמה להוראות הסכם הטריפס), התש"ס-1999, נוספו המילים "בכל תחום טכנולוגי" והוחלף התנאי לפיו על אמצאה להיות "בתעשיה או בחקלאות" בתנאי השימוש התעשייתי. מטרת תיקון זה הייתה להטמיע בחקיקה הישראלית את סעיף 27 להסכם הטריפס (Agreement on Trade-Related Aspects of Intellectual Property Rights – TRIPS) (להלן- הסכם הטריפס) המאפשר הגנת פטנט בכל תחום טכנולוגי. אף הסכם הטריפס קובע במפורש כי דרישת היעילות ודרישת השימוש התעשייתי נחשבות דרישות מקבילות. יש לציין, כי בהתאם לפסיקה בישראל, שיטה לעשיית עסקים לא תהיה כשירה לרישום פטנט, מהטעם שלא מדובר בתחום טכנולוגי ותיקון זה אינו בא לשנות מהלכה זו.[6]

 

סעיפים 3 ו-4   אחד התנאים לכשירות אמצאה לרישום כפטנט הוא דרישת החידוש, כלומר שהאמצאה המתוארת בבקשה לא התפרסמה בפומבי לפני תאריך הבקשה, קרי תאריך הגשת הבקשה בישראל או תאריך דין הקדימה. מוצע להוסיף לחוק העיקרי את סעיף 4(ב), באופן דומה להסדר הקיים בסעיף 54(3) ל-European Patent Convention (EPC) (להלן- אמנת הפטנטים האירופית), לפיו אמצאה לא תחשב לחדשה ולא תהא כשירה לפטנט גם אם היא תוארה בבקשת פטנט הקודמת לה בזמן, שהוגשה בישראל אף אם טרם פורסמה בתאריך הגשת הבקשה הנבחנת או תאריך דין הקדימה שלה, לפי העניין. זאת, בתנאי שהבקשה הקודמת פורסמה לבסוף בהתאם לסעיף 16א, או לפי סעיף 26 לחוק אם קובלה בטרם המועד לפרסומה לפי סעיף 16א. הסדר זה, מכונה "ידע קודם סודי"  (secret prior art). במצב הנוכחי, ערב התיקון המוצע, אמצאות יכולות להיחשב לחדשות גם אם הן תוארו בבקשת פטנט קודמת שלא פורסמה לפני תאריך הבקשה המאוחרת, כך שייתכן מצב של רישום של שני פטנטים העוסקים באותה אמצאה על ידי מבקשים שונים, ובלבד שאין חפיפה בהיקף ההגנה הנתבעת בהם (במקרה של חפיפה בתביעות, לא יירשם הפטנט המאוחר בהתאם לסעיף 9 לחוק).  ככלל, בחינת קיומו של ידע קודם סודי תתבצע הן במהלך בחינת הבקשה והן בשלב הקיבול.

 

סעיף 5      ככלל, אמצאה שפורסמה בטרם הוגשה בקשה לפטנט עליה לא תהא כשירה לרישום מפאת העדר חידוש. לכלל זה חריגים הקבועים בסעיף 6 לחוק העיקרי אשר היקפם מוגבל וכרוך בקיום תנאים פרוצדורליים שונים. מוצע להחליף הסדרים אלה בהסדר כללי של "תקופת חסד".

על פי ההסדר המוצע, כל פרסום של האמצאה במהלך 12 החודשים שלפני תאריך הבקשה, בידי בעל האמצאה או מי שקדם לו בזכות הבעלות או בהסכמתם, או על ידי אדם אחר כתוצאה ממידע שמקורו בבעל האמצאה, לרבות עובדים של בעל האמצאה, לא ישלול את החידוש של האמצאה. בנוסף, כאשר המידע הושג שלא כדין מבעל האמצאה או ממי שקדם לו בזכות הבעלות, והפרסום נעשה שלא בהסכמתם, לא תיפגע כשירותה של אמצאה אם הוגשה בקשת פטנט בתוך פרק זמן סביר מיום שנודע לבעל האמצאה אודות הפרסום, אף אם חלפו יותר מ-12 חודשים מן הפרסום. זאת, במטרה להגן על ההשקעה בפיתוח האמצאה ובמימון המחקרים שהובילו לפיתוחה.

יצוין, כי הסדר דומה קיים בארצות הברית. כיום, מסמכים שפורסמו תקופה מסויימת לפני הגשת בקשת הפטנט אינם נחשבים ידע קודם בארה"ב ובמדינות אחרות בהן קיים הסדר דומה, בעוד שבישראל אותו מסמך ייחשב כמסמך ידע קודם, ויכול להוביל לדחיית הבקשה. התיקון המוצע מתקן מצב מעין זה על ידי השוואה מהותית של תקופות החסד.

 

סעיף 6      סעיף 7 לחוק קובע סייגים למתן פטנטים במקרים מסוימים, אף אם אמצאה כלשהי היא כשירה לפטנט. הסייג המנוי בסעיף קטן (2) נועד לאמץ את הכלל הקבוע בסעיף 27(3)(b) להסכם הטריפס ומוצע להבהירו באמצעות הסדר דומה להסדר הקבוע בסעיף 53(b) לאמנת הפטנטים האירופית,. יצוין כי אף שלא יינתן פטנט על זן חדש של צמחים או של בעלי חיים כשלעצמו, על זן חדש של צמחים ניתן לרשום זכות מטפחים על פי חוק זכות מטפחים של זני צמחים, תשל"ג-1973, בעוד שעל השימוש בזן ניתן לבקש רישומו של פטנט.

 

 

סעיף 7      סעיף 10 לחוק קובע כי מבקש פטנט שהגיש בקשה קודמת לפטנט במדינה שהיא צד לאמנת פריס או במדינה שחברה בארגון הסחר העולמי, יהיה רשאי לדרוש כי לעניין בדיקת החידוש (סעיף 4), ההתקדמות ההמצאתית (סעיף 5) וקדימות ההגשה (סעיף 9), יראו את תאריך הבקשה הקודמת כתאריך הבקשה בישראל.

מוצע לקבוע כי ניתן לדרוש דין קדימה לגבי בקשת פטנט המוגשת בישראל גם מבקשה לרישום דגם תועלת כמשמעותו באמנת פריס (Paris Convention for the Protection of Industrial Property) (להלן- אמנת פריס), וכן מבקשה בינלאומית לפטנט שהוגשה בהתאם לאמנה בדבר שיתוף פעולה בענייני פטנטים (Patent Cooperation Treaty (PCT)) (להלן- ה-PCT), כמסלול מקביל לאפשרות להגיש בקשת פטנט בישראל כשלב לאומי של בקשה בינלאומית בהתאם לפרק ג'1 לחוק העיקרי.

בנוסף, מוצע להמיר את חובת ההגשה הגורפת של העתק של הפירוט והשרטוטים של הבקשה הקודמת בסמכות לדרוש את המסמכים במקרים פרטניים. הטעם לשינוי הוא כי במרבית המקרים מסמכים אלה פורסמו במרשתת או במאגרים שונים והם זמינים עבור הבוחן אם הוא נזקק להם בעת הבחינה. בכך, יש כדי להקל על הנטל הביורוקרטי על מבקשי פטנטים.

 

סעיף 8      כיום, לפי סעיף 11 לחוק, לצד הגשת בקשת פטנט שלא באמצעים מקוונים, חובה להגיש לרשות הפטנטים עותק של הבקשה על גבי התקן המשמש לאחסון חומר מחשב. מוצע לבטל דרישה זו כדי להפחית את הנטל המוטל על המבקשים המגישים את הבקשה בנייר, לנוכח היקפן הזניח של הגשות בקשות לפטנט שאינן מקוונות. ככל שתוגשנה בקשות מסוג זה, סריקת המסמכים שיוגשו תבוצע על ידי הרשות. יובהר כי אין מניעה להגיש עותק דיגיטלי אם המבקש בוחר בכך.

 

סעיף 9

כללי          מוצע להוסיף סעיף 13א לחוק העיקרי, שיאפשר הגשת "בקשה ארעית" לפטנט. הליך זה קיים בארצות הברית ומכונה Provisional Patent Application"" והוא מצוי בשימוש נרחב בידי מבקשים ישראליים כבר היום. הגשת בקשה במסלול המוצע תהיה בעלות ראשונית נמוכה יחסית. בקשות אלה אינן נבחנות על ידי הרשות, אלא נועדו על מנת לאפשר למבקש הפטנט להגיש מסמך ראשוני לשם ביסוס דין הקדימה של הבקשה. במשך שנה ממועד הגשת הבקשה הארעית יכול המבקש להשלים את התנאים הנדרשים להגשת בקשת פטנט במסלול הרגיל תוך שמירת תאריך ההגשה המקורי. אם לא פעל להשלמה כאמור, תבוטל הבקשה ללא צורך בפעולה נוספת מצד המבקש. יתרון נוסף של מסלול הבקשה הארעית הוא שהבקשה בכללותה אינה מתפרסמת. בכך ניתנת למבקש השהות לכלכל את צעדיו לגבי המרת הבקשה למסלול רגיל וביחס לאמצאתו. בנוסף, מאחר שהבקשה אינה מתפרסמת, ניתן יהיה להגיש בקשה דומה בעתיד מבלי שהבקשה הארעית תהווה "ידע קודם" ששולל את הכשירות לפטנט של הבקשה המאוחרת.  

יצוין, כי כיום, מבקשים ישראלים רבים מגישים בקשות פטנט ארעיות בטריטוריות אחרות (לרוב בארצות הברית), מכיוון שאפשרות זו אינה קיימת בישראל. המטרה בהקמת מסלול זה גם בישראל היא להקל על המבקשים כך שיוכלו להגיש את הבקשה הארעית בישראל, באגרה תחרותית לזו הקיימת במדינות זרות, ותוך הסתייעות בעורך פטנטים או עורך דין ישראלי חלף עורך פטנטים זר.

לסעיף קטן (א) מוצע לקבוע כי בקשת פטנט ארעית היא בקשה המוגשת לראשונה בישראל, קרי, היא אינה דורשת דין קדימה מבקשה אחרת ואינה שלב לאומי של בקשה בינלאומית.

לסעיפים קטנים (ב) ו- (ג)       מוצע לקבוע כי בבקשה הארעית יש לכלול את שם המבקש, מען למסירת מסמכים, ופירוט האמצאה, אולם לא תהיה חובה לכלול בה את שם האמצאה או תביעות. מאחר שמטרת האפשרות להגיש בקשת פטנט ארעית היא לאפשר למבקש להגיש בקשה ראשונית בקלות יחסית, צומצמו הדרישות לדרישות המינימליות ההכרחיות כדי שיהיה אפשר לעמוד על מהותה של האמצאה.  המבקש יהיה רשאי להגיש בתוך 12 חודשים ממועד הגשת הבקשה הארעית, בקשת פטנט הדורשת דין קדימה לפי סעיף 10 מן הבקשה הארעית. עוד רשאי המבקש להמיר את בקשת הפטנט הארעית לבקשת פטנט שאינה ארעית, בכפוף להשלמת הפירוט (קרי, שם האמצאה והתביעות) ותשלום אגרה.

לסעיף קטן (ד) מוצע לקבוע כי אם לא המיר המבקש את בקשת הפטנט הארעית לבקשת פטנט שאינה ארעית בהתאם לסעיף קטן (ג)(2) תבוטל הבקשה כאילו לא הוגשה מלכתחילה. במצב כזה אין אפשרות לחזור ולדון בבקשה, בשונה מההסדר לפי סעיף 21ב לחוק העיקרי שעוסק בביטול של ביטול בקשה ביוזמת המבקש או בדיון מחדש לאחר סירוב לפי סעיף 21א לחוק העיקרי. ההוראה בדבר ביטולה של הבקשה מביאה לכך שהגשת בקת פטנט ארעית לא תחסום את האפשרות לדרוש דין קדימה מבקשה מאוחרת יותר העוסקת באותה אמצאה, בהתאם לסעיף 4(C)(4) לאמנת פריס.

לסעיף קטן (ה)מוצע לקבוע כי  סעיף 10 לחוק העיקרי, העוסק בדרישת דין קדימה לבקשה הארעית והפרק העוסק בבחינת הבקשה וקיבולה לא יחולו על בקשה ארעית, אלא לאחר המרת בקשת הפטנט הארעית לבקשת פטנט שאינה ארעית. כלומר, לא ניתן להוסיף דין קדימה לבקשה הארעית לאחר הגשתה, הבקשה הארעית לא תיבחן, ולא ניתן לעשות פעולות בבקשה הארעית כגון תיקון הבקשה או חלוקת הבקשה, כל עוד היא במעמד של בקשה ארעית.

 

סעיף 10    מוצע לבטל את סעיף 16 הקובע כי בסמוך לאחר הגשת בקשה לפטנט יפרסם הרשם פרטים כלליים אודות הבקשה, ובכלל זה שם האמצאה, תאריך ההגשה, שם המבקש, ופרטי דין הקדימה. פרסום דבר הגשת הבקשה הוא שריד של הדין הקודם, לפיו תוכן הבקשות לפטנט לא היה מתפרסם אלא עם קיבול הבקשה. בחוק הפטנטים (תיקון מס' 10), התשע"ב - 2012 הושווה הדין בישראל לדין המקובל ברחבי העולם, וכיום בקשות לפטנט נפתחות לעיון הציבור במלואן בסמוך לאחר שמונה עשר חודשים ממועד הגשת הבקשה או תאריך דין הקדימה, או בסמוך לאחר הכניסה לשלב הלאומי אם מדובר בבקשה שהוגשה בהתאם לאמנה בדבר שיתוף פעולה בענייני פטנטים. בפועל, הפרסום לפי סעיף 16 חופף לרוב לפתיחת הבקשה כולה לעיון הציבור, כיוון שמרבית הבקשות בישראל הן שלב לאומי של בקשות בינלאומיות שכבר פורסמו בשלב הבינלאומי. במקרים אחרים, פרסום דבר הגשת הבקשה לפטנט עשוי לפגוע במבקש פטנט המעדיף לשמור את עצם הגשת הבקשה בסודיות, ולהעמידו בנחיתות אל מול מתחריו המגישים בקשות פטנט במדינות בהן לא קיים פרסום כאמור.

וזה נוסחו של סעיף 16 שמוצע לבטלו:

"16. (א) הרשם יפרסם באינטרנט, סמוך ככל האפשר לאחר הגשת הבקשה ברשות, את שם האמצאה שעליה נתבקש פטנט, את שם המבקש, את מספר הבקשה ואת תאריך הבקשה, ואם נתבע דין קדימה – את המדינה החברה בה הוגשה הבקשה הקודמת, את תאריך הגשתה ואת מספרה או סימן זיהוי אחר שניתן לה על ידי הרשות שאליה הוגשה וכן פרטים נוספים שקבע שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

(ב) הוגשה הבקשה לדין קדימה לאחר שכבר נתפרסם דבר הבקשה לפי סעיף קטן (א), יפורסם דבר הבקשה שנית בצירוף הפרטים הנוספים.

(ג) שר המשפטים יקבע בצו את תחילת תקפו של סעיף זה."

 

סעיף 11    לפי סעיף 16א לחוק מסמכי בקשת פטנטים נפתחים לעיון הציבור בתום 18 חודשים מתאריך הגשת הבקשה, ולגבי בקשה בין לאומית – בתוך 45 ימים. מוצע לאפשר למבקש להקדים את מועד פתיחת מסמכי הפטנט לעיון הציבור. הקדמת הפרסום תאפשר לבקשה לשמש כידע קודם ביחס לבקשות פטנט שיוגשו לאחר מועד הפרסום המוקדם. בנוסף, הפרסום המוקדם יקדים את המועד שממנו יהיה המבקש זכאי לקבלת תמלוגים סבירים, בהתאם להוראות סעיף 179 לחוק. הסדר דומה נהוג בארצות הברית ובאיחוד האירופי.  כן מוצע להחליף את המילה "לשכה" במילה "רשות" בהמשך לתיקון מס' 9 לחוק הפטנטים, שהחליף את המונח.

 

סעיף 12  

כללי          מוצע להוסיף סעיף 16ב לחוק העיקרי ולקבוע כי בקשת פטנט תיבחן אם מבקש הפטנט דרש את בחינתה. כיום, בהתאם לתקנה 35 לתקנות הפטנטים (נהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות), התשכ"ח – 1968, בקשות פטנט נבחנות לפי סדר הגשתן ברשות בהתאם לסיווג הקיים ברשות. כלומר, בישראל ברירת המחדל היא כי עם הגעת תורה של הבקשה הרלבנטית, תיבחן הבקשה. כך, לדוגמא, בקשות בתחום הכימיה ייבחנו לפי התור הקיים בתחום זה ובקשות בתחום הביוטכנולוגיה לפי התור לתחום הביוטכנולוגיה. סדר הבחינה מותווה על ידי העומס המוטל על הצוות הבוחן בתחום ולפיכך ישנן בקשות הנבחנות מוקדם יותר מבקשות אחרות. בדרך כלל חולפות מספר שנים מעת הגשת הבקשה לבחינה בישראל ועד שהבקשה נבחנת וזאת בשל התור של בקשות הממתין לבחינה. מוצע לשנות את מנגנון הבחינה האמור, ולקבוע מנגנון של בחינת בקשה לפי דרישה, לפיו בקשות יכנסו לתור לבחינה רק לאחר שהמבקש דורש את בחינתן.

ישנם שני טעמים מרכזיים העומדים בבסיס השינוי. האחד, הוא לאפשר למבקש הפטנט שליטה מסוימת על המועד בו תיבחן בקשתו: בשל מאפייניו של השוק בישראל, ישראל מהווה לרוב יעד נוסף להגשת בקשות לפטנט המוגשות בשווקי יעד מרכזיים. במקרים רבים, המבקש מעוניין בבחינת הבקשה בישראל רק לאחר שהבחינה בשווקי יעד מרכזיים דוגמת ארה"ב ואירופה הסתיימה או לכל הפחות נמצאת בשלב מתקדם. כך, יוכל המבקש להסתמך על תוצאות הבחינה במדינה אחרת (ר' סעיף 17(ג) לחוק הפטנטים). בנוסף, האגרה עבור הגשת בקשה תפוצל בין שלב ההגשה ושלב הבחינה ומבקש שבסופו של דבר לא יהיה מעוניין בבחינת הבקשה כלל, יחסוך בעלויות.

הטעם השני הוא ייעול משאבי רשות הפטנטים: בשל פער הזמנים בין הגשת הבקשה לבין מועד הבחינה בישראל, לעתים מבקשים שהגישו את הבקשה אינם מעוניינים עוד בבחינה כאשר הגיע המועד לבחינת הבקשה, ובין 30%-40% מן הבקשות לפטנט נזנחות בשלבים שונים. לפי הערכת רשות הפטנטים ב-10%-15% מהמקרים הזניחה מתרחשת לאחר שהושקעו משאבי בחינה. בנוסף, שליטת המבקש על עיתוי הבחינה לצורך הסתמכות על תוצאות בחינה מחוץ לישראל כאמור תביא גם היא לחיסכון במשאבי הרשות.

יובהר כי לצד מנגנון הבחינה לפי דרישה, נותרת בידי המבקש ובידי צדדים שלישיים גם האפשרות לבקש בחינה על אתר של הבקשה, כפי שהיא קיימת היום, ככל שהוגשה לגבי אותה בקשה גם דרישה לבחינה (בהתאם לתיקון המוצע לסעיף 19א לחוק העיקרי).

לסעיף קטן (א) מוצע לקבוע כי תעמוד לרשות מבקש פטנט תקופה בת ארבע שנים שבתוכה יוכל לדרוש כי בקשתו תיבחן (להלן בסעיף זה- התקופה הקובעת).

התקופה להגשת הדרישה לבחינה תימנה מיום הגשת הבקשה לפטנט לפי מועד הגשת הבקשה בישראל. כלומר, תאריך דין הקדימה לפי סעיף 10, אם נדרש דין קדימה, לא משפיע על חישוב התקופה האמורה.

כמו כן, מוצע לקבוע כי אדם שאינו המבקש יהיה רשאי להגיש דרישה לבחינת בקשה לפטנט, אף באופן אנונימי, וזאת כדי למנוע מבקשת פטנט תלויה ועומדת להוות חסם כניסה לשוק.

בהתאם לסמכותו לפי סעיף 194 לחוק העיקרי, השר יהיה רשאי לקבוע בתקנות הוראות משלימות לעניין הדרישה לבחינה, כמו גם אגרה מתאימה.

לסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע כי הרשם יהיה רשאי לקצר את התקופה הקובעת לעניין בקשת פטנט מסוימת, מטעמים שיירשמו ואם טובת הציבור מצדיקה זאת, כגון, אם יש בקשות קשורות שנדרשה בחינתן או אם ישנן בקשות שנראה שיש אינטרס ציבורי בבחינתן ללא עיכוב. 

לסעיף קטן (ג)  מוצע לקבוע כי אם לא הוגשה דרישה לבחינה בתוך התקופה הקובעת, יסרב הרשם לקיבול בקשת הפטנט והפטנט לא יירשם. המשמעות היא כי האמצאה שתוארה בבקשה לא תהיה מוגנת בישראל וגם לא יהיה ניתן להגן עליה בעתיד באמצעות פטנט מאחר שתוכן הבקשה מתפרסם לציבור על פי החוק בתום 18 חודשים מהגשת הבקשה בישראל או ממועד דין הקדימה (לפי המוקדם), ופרסום זה ישלול את הכשירות של בקשות לפטנט שיוגשו לאחריו.

עוד מוצע לקבוע כי עד תום התקופה הקובעת, על מבקש הפטנט להגיש אסמכתאות לפי סעיף 18(ב)(1) לחוק העיקרי ולשלם את האגרה שנקבעה, אם נקבעה. אם הוגשה דרישה לבחינה ללא אסמכתאות או ללא תשלום אגרה לפני תום התקופה הקובעת, תישלח למבקש הודעת ליקויים ותינתן לו ההזדמנות להשלים את החסר. אולם, עם תום התקופה הקובעת לא יהיה עוד ניתן לתקן את הליקוי. חריגה מהתקופה הקובעת תגרור סירוב לפי סעיף 16ב.

יובהר, כי סירוב הבקשה לפי סעיף 16ב לא יאפשר דיון מחדש בבקשה לפי סעיף 21א.

לסעיף קטן (ד) מוצע לקבוע כי המועד הקובע לעניין הגשת דרישה לבחינה באשר לבקשות חלוקה יהא מועד הגשת הבקשה ההורה. אולם, אם המועד הקובע חלף בעת חלוקת הבקשה, תוגש הדרישה לבחינה עם בקשת החלוקה.

 

סעיף 13    סעיף 17 לחוק עוסק בבחינת בקשות לפטנטים, ומוצעים בו מספר שינויים כמפורט להלן.

לפסקה (1)       מוצע להתאים את לשון הסעיף למעבר למנגנון בחינה לפי דרישה.

לפסקה (2)       מוצע להוסיף סעיף קטן חדש (א1א) כהסדר משלים להסדר המוצע בדבר ידע קודם סודי, המאפשר למבקש לדחות את מועד קיבול הבקשה, ולכל המאוחר עד חלוף 30 חודשים ממועד דין הקדימה, וזאת על מנת להגביר את הוודאות שלא יימצא בדיעבד ידע קודם סודי השולל חידוש (secret prior art) במסגרת שלב לאומי של בקשה בינלאומית.  

לפסקה (3)       מוצע תיקון טכני שנובע מהוספת סעיף קטן (ב) בסעיף 4 לחוק העיקרי.

לפסקה (4)(א)  מוצע לקבוע כי ההסתמכות על קיבולו של פטנט מקביל תתקיים לעניין בדיקת החידוש ביחס לידע קודם שפורסם בלבד, ולא לגבי ידע קודם סודי שהוגש בישראל.

לפסקה (4)(ב)  מוצע לתקן את ההסדר הקבוע בסעיף 17(ג) לחוק העיקרי, כך שיורחב היקף ההסתמכות על בקשות פטנטים שניתנו במדינות זרות. כיום, ההסדר מתייחס לבקשות מקבילות המקיימות ביניהן קשרי דין קדימה לפי אמנת פריס, ומוצע לעגן גם קשרים בין בקשות מקבילות המבוססים על ה-PCT, כבסיס לקיבול הבקשה בשלב הלאומי בישראל.

לפסקה (4)(ג)   מוצע לקבוע כי כאשר הפטנט שניתן על יסוד בקשה מקבילה עוסק בתהליך לטיפול רפואי בגוף האדם, ניתן יהיה להכיר בו לעניין תוצאות הבחינה אף אם התביעות בבקשת הפטנט בישראל זהות בעיקרן. זאת, לאור הקושי הקיים בדרישה הנוכחית לזהות מוחלטת בין התביעות בבקשת הפטנט הישראלית לבין הפטנט המקביל שניתן מחוץ לישראל, הנובע מההבדלים בדין המהותי בין ישראל למדינות זרות, ומתעורר בעיקר בתחום הפטנטים בתחומים רפואיים בשל הוראת סעיף 7(1) לחוק. מוצע לאפשר למבקשים ליהנות מהליך הבחינה המקוצר לפי סעיף 17(ג) גם במקרים בהם קיימים הבדלים טכניים בניסוח התביעות, בהינתן שאין שינוי מהותי בהיקף ההגנה המבוקש. יובהר כי בכל מקרה אחר, נותרת הדרישה כי התביעות בבקשות המקבילות יהיו זהות.

לפסקה (5)       מוצע לתקן את סעיף 17(ד) לחוק העיקרי כך שהסמכות שלא לקבל את הבקשה לבחינה לפי סעיף 17(ג) תהיה של הבוחן או הרשם, ולא הממונה על הבוחנים או סגנו. כמו כן מוצע שינוי נוסח על מנת להבהיר את הוראות הסעיף.

לפסקה (6)       מוצע לקבוע במפורש כי במקרה של קיום הליכי התנגדות או ביטול הנוגעים לפטנט המקביל במדינה זרה (להלן בסעיף זה- הליכים מקבילים), ככלל תעוכב הבחינה לפי סעיף 17(ג) עד לבירור תוצאות ההליכים במדינה הזרה, ורשאי הבוחן לערוך בחינה רגילה לפי סעיף 17(א). רשות הפטנטים תקבע בנהלי העבודה הפנימיים באילו מקרים תיבחן הבקשה בבחינה מלאה, למרות קיומם של הליכים מקבילים. עוד מוצע, כי במידה וההודעה על קיומם של הליכים מקבילים תימסר לאחר הקיבול ולפני מתן הפטנט, ובטרם הוגשה התנגדות לפטנט, יבוטל הקיבול, והבקשה תחזור לבחינה, ובחינתה תעוכב או תיבחן בבחינה רגילה, בהתאם להוראות הסעיף.

 

סעיף 14   

לפסקאות (1) ו-(2)      מוצע לקבוע חובה להגיש מסמכים מסוימים בעת הגשת הדרישה לבחינה, חלף חובת הבוחן לדרוש הגשת מסמכים אלה. אם הדרישה לבחינה הוגשה על ידי אדם שאינו המבקש, ידרוש הבוחן מהמבקש לצרף את המסמכים.

לפסקה (3)       מוצע לבטל את מגבלת הזמן הקיימת כיום על הגשת מסמכים ואסמכתאות על ידי צד שלישי, ולאפשר להוסיף הפניות רלוונטיות לפרסום או הסבר לפרסום שהוגש. יצוין כי השר יהיה רשאי לקבוע הוראות בתקנות בעניין אופן הגשת המסמכים ומועד ההגשה בהתאם לסמכותו לפי סעיף 194 לחוק. 

 

סעיף 15    מוצע לתקן את סעיף 19 לחוק העיקרי, כך שיכלול הפניה לכלל סוגי פרסומים לפי החוק, כך שלא יתאפשר עיכובה של בחינת בקשה בשל בקשה שקובלה ופורסמה בהתאם לסעיף 26 לחוק לפני שהגיע מועד הפרסום לפי סעיף 16א. כן מוצע לתקן את הסעיף כך שהקביעה עד מתי לדחות את בחינת הבקשה תהיה בסמכות הבוחן, ותהיה לו האפשרות לדחות את הבחינה לכל אחד מהמועדים בהם הבקשה עשויה להתפרסם או תידחה.

 

סעיף 16    סעיף 19א לחוק קובע הסדר בדבר הקדמת בחינה של בקשת פטנט ("בחינה על אתר"), על ידי המבקש או על ידי צד שלישי, ומרבית התיקונים המוצעים נועדו להתאים את הסעיף למנגנון של בחינה לפי דרישה המוצע בסעיף 16ב לחוק העיקרי. כאמור לעיל, מוצע לקבוע כי בחינה על אתר, לרבות בקשה לבחינה על אתר שמוגשת על ידי צד שלישי, תתאפשר רק לגבי בקשת פטנט שהוגשה לגביה דרישה לבחינה, בין אם הוגשה לפני הבקשה להקדמת הבחינה ובין אם הוגשה באותו מועד בו הוגשה הבקשה להקדמת הבחינה.

בנוסף, מוצע לאפשר בחינה על אתר גם כאשר מצבו הבריאותי או גילו של הממציא מצדיק זאת.

עוד מוצע לאפשר בחינה על אתר של בקשת פטנט שנכנסה לשלב הלאומי ולא להמתין לחלוף 30 חודשים מיום הגשת הבקשה. עם זאת, לפי סעיף 48ו(ב), בקשת הפטנט לא תקובל ולא תסורב לפני תום המועד שנקבע לכניסה לשלב לאומי לפי ה-PCT, אלא בהסכמה בכתב של המבקש.

לבסוף, מוצע לחייב בדיקה חוזרת של קיומו של ידע קודם סודי אם הוקדמה בחינת בקשת הפטנט בהתאם לסעיף 19א, והבקשה קובלה בטרם הגיע המועד שבו הבקשה נפתחת לעיון הציבור לפי סעיף 16א. הבדיקה החוזרת תיעשה בסמוך לפני תום המועד להגשת התנגדות. זאת, כדי לצמצם ככל הניתן את האפשרות למציאת ידע קודם סודי לאחר מתן הפטנט. ככל שתימצא בקשה שוללת חידוש בהתאם לסעיף 4(ב) המוצע, יבוטל הקיבול, והבוחן יוציא דו"ח ליקויים למבקש לפי סעיף 20 לחוק, שעליו יחולו ההוראות והמועדים החלים לגבי הודעת ליקויים כאמור.

 

סעיף 17    כיום, אדם שהחל לנצל אמצאה בטרם הוגשה בקשת פטנט עליה או אחרי שהפטנט המגן עליה פקע, יהיה רשאי להמשיך ולנצלה גם אם הוגשה בקשת פטנט או אם הוחזר תוקפו של הפטנט, בהתאמה. מוצע כי הסדר זה יחול גם במקרה של בקשה לפטנט שסורבה על ידי הבוחן ולאחר מכן בוטל סירוב הבקשה וניתן הפטנט, כך מי שהחל לנצל בישראל בתום לב את האמצאה לאחר שסירב הרשם לקיבול הבקשה לפי סעיף 21 לחוק, יהיה זכאי להמשיך לנצל את האמצאה לצרכי עסקו בלבד, גם אם בוטל הסירוב וניתן הפטנט. דוגמה לנסיבות בהן לא קיים תום לב היא כאשר ניצול האמצאה החל לאחר שהוגשה בקשה לדיון מחדש לפי סעיף 21א. התיקון נועד לעגן בחקיקה החלטות שונות של רשם הפטנטים, המתנות את הדיון מחדש בבקשה לאחר סירובה בכך שמבקש הפטנט לא יוכל לאכוף את זכויותיו, אם יוענק הפטנט בסופו של יום, כלפי מי שהחל לנצל את האמצאה בתקופה שהבקשה לא הייתה פעילה.^[7]

 

סעיפים 18 ו-19           סעיף 22 לחוק מאפשר לתקן פירוט פטנט בכל עת לפני קיבול הבקשה וסעיף 23 לחוק, מסדיר את הטיפול בתיקונים מהותיים ביחס לתאריך הבקשה לצורך בחינת כשירותה. מוצע לתקן את סעיף 22 לחוק, כך שלא יהיה ניתן לבצע תיקונים מרחיבים, בדומה להסדר הקיים בדין האירופי וכפי שנקבע בסעיף 66 לחוק לעניין תיקון פטנט לאחר שניתן. בהתאם, מתייתר סעיף 23 ומוצע לבטלו.

 

וזה נוסח סעיף 23 שמוצע לבטלו:

"23. הוכנסו בפירוט תיקונים בעלי אופי מהותי, רשאי הרשם לקבוע לענין הסעיפים 4, 5 ו-9 –

(1) אם ניתן להבחין בין אותם תיקונים לבין הפירוט הקיים – כי תאריך התיקונים הוא התאריך שבו הוגשו לרשות;

(2) אם לא ניתן להבחין בין התיקונים לבין הפירוט הקיים – כי תאריך הבקשה כולה הוא התאריך שבו הוגשו התיקונים לרשות."

 

סעיף 20    סעיף 24 לחוק העיקרי קובע כי "כל עוד לא קובלה הבקשה, זכאי המבקש לדרוש שהיא תחולק לבקשות אחדות". תאריך בקשת החלוקה הוא אותו תאריך של הבקשה המקורית (הבקשה ה"הורה"), והיא נבחנת בנפרד מהבקשה ההורה. הסדר זה מאפשר למבקש הפטנט לפצל בקשת פטנט שהגיש ולהתקדם עם החלקים בבקשה שבוחן הפטנט אישר ככשירות לפטנט, ולהמשיך את ההתדיינות מול הבוחן לגבי יתר חלקי הבקשה.

עם זאת, עולות טענות לשימוש לרעה באפשרות לחלק בקשה, בעיקר במקרים של חלוקה מסדר שלישי ורביעי ואף יותר, שמשאירים "בחיים" בקשות שאינן ראויות לרישום. לשם הדוגמה, באירופה האגרה עבור חלוקת בקשה הולכת וגדלה לפי מספר החלוקות מאותה בקשת הפטנט, מתוך הנחה כי מבקש פטנט שיחויב בתשלום גבוה עבר חלוקת בקשה, ישתמש באפשרות זו במשורה ובמקרים המתאימים בלבד. מגבלות נוספות אפשריות הן לקבוע תקופה מתאריך הגשת הבקשה שבתוכה ניתן לחלקה או לקבוע מספר חלוקות מרבי.

מוצע להסמיך את שר המשפטים לקבוע תנאים ומגבלות על חלוקת בקשה, כגון תקופת הזמן בה המבקש יהיה רשאי לדרוש חלוקת בקשה אחרי הגשת דרישה לבחינה; מספר הפעמים שיהיה ניתן לדרוש חלוקת בקשה; או מספר החלוקות של חלוקות שניתן יהיה לדרוש (בקשות חלוקה מסדר שני והלאה). הצעה זו מתיישבת גם עם האפשרות לקבוע הסדר דומה להסדר באירופה שמבוסס על תשלום אגרות, שממילא הסמכות לקבוע אותו מצויה בתקנות.

 

סעיף 21    מוצע לשנות את עילת ההתנגדות לפטנט הקבועה בסעיף 31(1) לחוק, כך שתהיה עילת התנגדות כל אימת שהמבקש אינו בעל האמצאה ולא בהתאם לדין הקיים רק כאשר המתנגד הוא בעל האמצאה. כן מוצע להתאים את ההפניה לסעיף 4 לחוק העיקרי בהתאם לתיקונו בסעיף 3 לעיל.

 

סעיף 22    מוצע להתאים את נוסח הסעיף לביטולו של סעיף 23. בנוסף מוצע למחוק את ההפניה לסעיף 18 לחוק העיקרי מאחר שהסמכות לדרישת המצאת מסמכים נתונה לבוחן ולא לרשם.

 

סעיף 23    מוצע לבטל את פסקה (2) של סעיף 48ג לחוק העיקרי לאור ביטול סעיף 16.

וזה לשונה של הפסקה שמוצע למחקה:

"(2) הוראות סעיף 16 יחולו על בקשה בינלאומית שלגביה מילא המבקש את התנאים הקבועים בסעיף 48ד;".

 

סעיף 24    מוצע לתקן את סעיף 48ו לחוק העיקרי, כך שמנגנון הבחינה לפי דרישה המוצע בסעיף 12 לחוק זה יחול אף על בקשות בינלאומיות שנכנסו לשלב הלאומי בישראל. מוצע לקבוע כי המועד להגשת הדרישה לבחינה יימנה מן המועד בו הבקשה הבינלאומית נכנסת לשלב הלאומי לפי האמנה, או מן המועד בו נכנסה לשלב הלאומי בפועל, לפי המוקדם.

 

סעיף 25    מוצע לתקן את סעיף 64יג(ב) לחוק, כך שיחולו על אגרות צווי הארכה כלל ההוראות הקבועות בחוק ובתקנות לעניין אגרות חידוש.

 

סעיף 26    מוצע הסדר משלים להסדר המוצע בסעיף 4(ב) לחוק העיקרי בדבר ידע קודם סודי. בקשות בינלאומיות לפי ה-PCT שנכנסו לשלב לאומי בישראל, מהוות ידע קודם סודי לבקשה שהוגשה לאחר שהוגשו בשלב הבינלאומי, וייתכן מצב בו בקשה קובלה וניתן פטנט בטרם נכנסו כלל הבקשות הרלוונטיות לשלב הלאומי בישראל. כדי להתמודד עם מצב זה, מוצע לאפשר למבקש לדחות את קיבול בקשתו עד לתום המועד לכניסה לשלב לאומי של בקשות שעשויות להיות ידע קודם סודי של בקשתו הנבחנת (סעיף 17(א1א) המוצע בסעיף 13 לעיל). במצבים בהם לא נדחה הקיבול וניתן הפטנט, והתברר כי קיים ידע קודם סודי שלא נלקח בחשבון בעת הבחינה, מהווה הידע הקודם הסודי עילה לביטול הפטנט. אולם, בקשה לביטול פטנט כרוכה בחסמים והוצאות לא מבוטלות, לרבות הגשה של חוות דעת מומחים. לפיכך, וכדי למנוע מצב בו רשום בפנקס פטנט שלא היה צריך להינתן, מוצע לקבוע הליך פשוט שיאפשר לכל אדם לפנות לרשם כדי שהאחרון יבצע בחינה חוזרת של כשירות האמצאה. הליך זה מוגבל לבדיקת ידע סודי בלבד.

 

סעיף 27    סעיף 34 לחוק מסמיך את הרשם שלא לתת פטנט בשל מידע שהתגלה לו בהליך התנגדות שלפיו לא היה מקום לקבל את הבקשה מלכתחילה, גם אם התנגדות זו בוטלה לאחר מכן. מוצע לקבוע הסדר דומה גם במצב בו הוגשה בקשה לביטול פטנט ובקשה זו בוטלה.

 

סעיפים 28 ו-29           מוצע לתקן את שם הרשות מ"רשות הפטנטים" ל"רשות לרישום קניין רוחני" כדי לשקף את מגוון פעילויות הרשות העוסקת גם בבחינה ורישום של סימני מסחר, עיצובים וכינויי מקור.

כן מוצע לקבוע תפקיד נוסף לרשות, והוא מתן שירות לציבור בנושאי רישום קניין רוחני. מטרת התיקון היא לאפשר לרשות הפטנטים לא רק לבחון בקשות, אלא גם לקדם יוזמות לטובת שוק היזמות והקניין הרוחני בישראל בתחומי סמכותה.

עוד מוצע להבהיר כי הרשות רשאית לתת ידיעות לקהל גם באשר לבקשות שהמסמכים הנוגעים להן פתוחים לעיון הציבור, מלבד ידיעות באשר לפטנטים שניתנו.

 

סעיף 30    סעיף 164 לחוק מסמיך את הרשם לתת ארכה למועדים הקבועים בחוק או בתקנות, וקובע כי מועדים מסוימים אינם ניתנים לדחייה.

לפסקאות (1)(1) ו-(2)  מוצע לקבוע כי המועד הקבוע לעשיית פעולות לעניין בקשה ארעית לפטנט לא יהיה ניתן להארכה. עוד מוצע לקבוע כי המועד להגשת דרישה לבחינה יהיה ניתן להארכה רק אם הוכח כי המבקש נקט אמצעים סבירים כדי להגיש את הדרישה לבחינה במועד, ולא יהיה ניתן להגיש בקשה לארכה בטרם חלף המועד להגשת דרישה לבחינה. זאת, במטרה ליצור ודאות בנוגע לסטטוס של בקשות הפטנט בהקשרים אלה עבור המבקש, מתחריו והשוק כולו.

לפסקה (1)(2)  מוצע להמיר את מבחן השליטה לעניין הארכת מועד להגשת בקשה בישראל הנשענת על דין קדימה לפי אמנת פריס, במבחן האמצעים הסבירים, דהיינו, לאפשר לרשם להאריך את מועד הגשת הבקשה לפטנט כאשר המבקש נקט אמצעים סבירים כדי להגיש את הבקשה בישראל במועד, בדומה למבחן הקבוע בתקנות הפטנטים (יישום האמנה בדבר שיתוף פעולה בעניני פטנטים), תשנ"ו-1996 לעניין בקשה להכרה מחודשת בתאריך בקשה בין-לאומית בעת הכניסה של בקשה בינלאומית לשלב הלאומי.

 

סעיפים 31-32 מוצע לתקן את סעיפים 165ו-166א לחוק העיקרי, על מנת להתאימם לביטול המוצע של סעיף 16 ולהוספתו של הסדר הבחינה לפי דרישה בסעיף 16ב המוצע.

 

סעיף 33    לאור התיקון המוצע בסעיף 10 לחוק, המבטל את חובת הגשת העתק מאושר של הפירוט והשרטוטים של הבקשה הקודמת, מוצע להוסיף הוראה המאפשרת לכל אדם לקבל העתק הפירוט של הבקשה הקודמת לפי סעיף 10, גם כאשר מסמך זה לא הוגש לרשם. במידת הצורך, כדי למלא אחר בקשה זו, ישתמש הרשם בסמכותו לפי סעיף 10(א)(3) לדרוש את העתק פירוט הבקשה והשרטוטים.

 

סעיפים 34 ו-35           מוצע להוסיף את סעיף 183א הקובע סמכות להורות על סעדים נוספים בגין הפרת הפטנט. בהחלטה בעניין ת.א. (מחוזי ת"א) 1836/89 הידרופלן הנדסה נ' פלסטרו גבת (פורסם בנבו, 31.12.1991) נקבע כי סעדי הפיצויים וצו המניעה המנויים בסעיף 183 לחוק הפטנטים אינם מהווים רשימה סגורה, ולבית המשפט קיימת סמכות טבעית ליתן במקרים המתאימים סעדים נלווים או מסייעים שיש בהם כדי להקנות אפקטיביות לצו המניעה או למניעת ההפרה. באותו מקרה נדון סעד של מסירת מוצרים מפרים וכן של האמצעים אשר שימשו לייצור מוצרים אלה, לידי התובעת, אשר נדחה בנסיבות העניין.

בשנים האחרונות עוגנה סמכות דומה במגוון רחב של חיקוקים בתחום הקניין הרוחני, ומוצע לעגנה במפורש גם בחוק הפטנטים. מוצע כי בית המשפט יהיה מוסמך להורות על פעולה במוצרים מפרים, שמטרתה למנוע נזק מבעל הפטנט, לרבות העברת בעלות על המוצר המפר או לחלופין להשמידו. ככל שבית המשפט יורה על העברת הבעלות כאמור, הוא רשאי לחייב את התובע בתשלום. ההכרעה תתבסס על שקלול של חומרת ההפרה והשפעתה על צדדים שלישיים, לצד שיקולי מידתיות כלליים ובכפוף לתקנת השוק בהתאם לחוק המכר, התשכ"ח-1968. כמו כן יהיה מוסמך בית המשפט להורות על עשיית פעולה צופת פני עתיד, שמטרתה למנוע את המשך ההפרה או הפרה נוספת, גם בנכסים ששימשו להפרת פטנט ובלבד שנכסים אלה שימשו באופן עיקרי ומרכזי להפרה.

מוצע כי ההסדר לעניין פטנטים ייקח בחשבון את ייחודיות התחום הרפואי, כך שבית המשפט הדן בהפרה ישקול גם את האינטרס הציבורי של בריאות הציבור. כך למשל, במקרה של תכשיר רפואי שיוצר ללא רישיון, בית המשפט יוכל להעדיף העברת בעלות על פני השמדה כדי לשמור על זמינות התרופה לציבור תוך מניעת רווח למפר, או לחלופין להורות על השמדה אם התרופה מזיקה לציבור. שיקולי בריאות הציבור עשויים למשל לבוא לידי ביטוי בהחלטה באשר לנכסים ששימשו להפרת הפטנט, כגון שלא תינתן הוראה להשבית קו ייצור שיכול לשמש למטרות אחרות שאין בהן משום הפרת פטנט. 

מוצע לעגן סמכות דומה, בשינויים המחויבים, לעניין הפרת סימני מסחר, ולהחליף את סעיף 59א לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972, הקובע הסדר דומה אך רחב יותר מן המוצע כאן. יצוין כי בסעיף המקביל לעניין סימני מסחר קיימת הוראה לפיה יש לתת למשטרת ישראל הזדמנות להביע עמדה לעניין טובין מפרי סימן מסחר, מאחר שאלה עשויים להיות ראיה בהליך פלילי, ומוצע לשמר הוראה זו, אך לבטל את סמכות החובה של שר המשפטים לקבוע את אופן מתן ההודעה למשטרה, ולהותיר את העניין לשיקול דעת בית המשפט הדן בהפרה.

 

סעיפים 36 ו-38           לאור שינוי שם רשות הפטנטים ל"רשות לרישום קניין רוחני", נדרשים תיקונים טכניים במספר חיקוקים בהם מוזכרת רשות הפטנטים.

 

סעיף 37    בסעיף 60 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח – 2008 מעוגנת סמכות בית המשפט הדן הפרה להורות על עשיית פעולות במוצרים מפרחי זכות יוצרים, באופן דומה לסמכות שמוצע לעגן כעת בחוק הפטנטים ובפקודת סימני מסחר. בדומה להסדר הקבוע כיון בפקודת סימני מסחר, קיימת הוראה לפיה יש לתת למשטרת ישראל הזדמנות להביע עמדה לעניין טובין מפרים, בדרך שקבע השר, מאחר שאלה עשויים להיות ראיה בהליך פלילי. מוצע למחוק את המילים "בדרך שקבע השר", שכן התקנות המסדירות את דרך העברת ההודעה למשטרה לא הותקנו, ואין צורך בהתקנתן. במקום זאת, מוצע להותיר לבית המשפט את שיקול הדעת לקבוע את אופן העברת ההודעה למשטרה.