תוכן עניינים

תזכיר חוק. 2

א. שם החוק המוצע. 2

חוק הכניסה לישראל (תיקון מספר ...-הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ה-2025. 2

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים. 2

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות. 4

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות. 4

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר. 4

תזכיר חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' ... - הוראת שעה -  חרבות ברזל) (התשפ"ה-2025). 4

1. הוראת שעה. 4

דברי הסבר. 6

 

תזכיר חוק

 

א. שם החוק המוצע

חוק הכניסה לישראל (תיקון מספר ... – הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ה-2025

 

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

 

בהתאם לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952[1] (להלן – החוק) עובדים זרים מגיעים לישראל לעבודה זמנית, ולכן, ככלל, עליהם לצאת מהמדינה לאחר שסיימו 63 חודשים מיום כניסתם הראשונה לישראל, על מנת שלא ישתקעו במדינה.

 

לעניין עובדי סיעוד זרים, בהתחשב בקשר הטיפולי המיוחד שנרקם בין המטופל הסיעודי לבין העובד הזר המועסק אצלו, החוק מאפשר להאריך את תקופת ההעסקה של העובד הזר אצל מטופל סיעודי שאצלו הועסק העובד במשך שנה לפחות טרם סיום 63 החודשים האמורים, לתקופות נוספות, כל עוד אותו מטופל סיעודי זקוק לשירותי העובד הזר.

 

בנוסף, החוק הסמיך את שר הפנים, בהמלצת ועדה מייעצת שמונתה לפי סעיף 3א(ב1)(2) לחוק (להלן – הוועדה ההומניטרית), להאריך רישיון של עובד סיעוד זר לטיפול במטופל סיעודי חדש, גם לאחר שסיים 63 חודשים בישראל, במקרים הומניטריים מיוחדים. לצד זאת, ועל מנת לתמוך במדיניות ההגירה ולמנוע השתקעות שלא כדין של עובדים זרים בישראל, ועל מנת לעודד עבודה רציפה של עובדים זרים אצל מטופלים סיעודיים, נקבעו בחוק שורה של תנאי סף לגבי אותו עובד זר שהארכת רישיונו מבוקשת, שאם לא התקיימו, לא יהא ניתן להאריך את רישיונו מטעמים הומניטריים כאמור.

 

בעקבות מתקפת 07.10.2023 ופרוץ מלחמת חרבות ברזל, עלה צורך חריג ובלתי צפוי ליתן פתרונות טיפוליים זמניים לאוכלוסיית המטופלים הסיעודיים בישראל בעלי היתרים לפי סעיף 1יג' לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991[2] (להלן – חוק עובדים זרים), להעסקת עובדי סיעוד זרים. שכן בהיעדר טיסות סדירות למדינת ישראל וממנה במשך חודשים ארוכים, חלו נסיבות ומגבלות אשר הקשו הן על העובדים הזרים בענף הסיעוד אשר סיימו תקופות עבודה מירביות מותרות במדינה, לצאת מישראל, והן על כניסתם של עובדים זרים חדשים לענף הסיעוד.

 

לנוכח האמור, החל ביום כ"ט בטבת תשפ"ד (10 בינואר 2024) פרסמה רשות האוכלוסין וההגירה (להלן – הרשות) הודעות אודות מדיניות אי אכיפה, שתוקפן הוארך מזמן לזמן, ושלפיהן לא תבוצע אכיפה להרחקתם מישראל של עובדי סיעוד זרים, שבקשות ההארכה בעניינם נדחו בין כ"ב בתשרי תשפ"ד (7 באוקטובר 2023) לבין ב' באייר תשפ"ה (30 באפריל 2025), במועד הגשת בקשת ההארכה לא עברו 13 שנים מיום כניסתם לראשונה לישראל לצורך עבודה בענף הסיעוד, ולא נמצא כי התקיימו לגביהם נסיבות חריגות כגון ביצוע עבירות, ניסיון השתקעות וכיו"ב (להלן – תקופת אי האכיפה).

 

לאור הימשכות מלחמת חרבות ברזל, והארכת תקופת אי האכיפה ביחס לעובדי סיעוד זרים שבקשות ההארכה שהוגשו בעניינם נדחו, כך שבפועל התחזק הקשר הטיפולי בין המטופל הסיעודי לעובד הסיעוד הזר בעקבות הארכת תקופת אי האכיפה כאמור.

 

בעקבות חידוש הטיסות המאפשר כניסה של עובדי סיעוד חדשים לישראל, אשר באופן טבעי הרחיבו משמעותית את מאגר עובדי הסיעוד הזרים השוהים בישראל, וכן מאפשר את יציאתם של עובדי סיעוד זרים שבקשות הומניטריות בעניינם נדחו, ביום כ"ז בטבת תשפ"ד (27 בינואר 2025) ניתנה הודעה אחרונה של הרשות אשר האריכה את תקופת אי האכיפה כאמור עד ליום ב' באייר תשפ"ה (30 באפריל 2025), כאשר בכוונת הרשות לסיים באופן סופי את תקופות ההיערכות שניתנו ולא להאריכן מעבר למועד האמור.

 

בעקבות כך, התקבלו ברשות פניות רבות ממטופלים סיעודיים ומבני משפחותיהם, שלפיהן נוצר קשר טיפולי משמעותי בין עובדי סיעוד זרים שלגביהם ניתנה תקופת אי האכיפה הארוכה, לבין המטופלים הסיעודיים שבהם הם טיפלו בתקופה זו.

 

על מנת למנוע ניתוק קשר טיפולי ארוך טווח שנוצר בהסתמך על הודעות הרשות אחת למספר חודשים בעניין הארכת תקופת אי האכיפה, קיים כיום צורך להכשיר את אותן העסקות על ידי מטופלים סיעודיים שהסתמכו על הודעות אי האכיפה של הרשות, ועל סמך כך העסיקו עובדים זרים שכבר סיימו את תקופת העסקתם החוקית בישראל.

 

לפיכך, מוצע להרחיב זמנית את שיקול דעתו של שר הפנים בכל הקשור להארכת רישיון של עובד סיעוד זר מטעמים הומניטריים מיוחדים, וזאת במשך תקופה של ארבעה חודשים מיום כניסתו לתוקף של החוק המוצע, וזאת כהוראת שעה שמטרתה לאזן בין השיקולים החשובים שבבסיס הוראות סעיף 3א (ב1) לחוק בעניין תנאי סף לבחינת בקשות חריגות להמשך העסקת עובדי סיעוד זרים מעבר לתקופות הרגילות, שנועדו למנוע השתקעות עובדים זרים בישראל והכוונת העובדים הזרים על מנת שיתמידו בטיפול במטופל הסיעודי אותו הם סועדים, לבין הצורך לתת מענה לאוכלוסיית המטופלים הסיעודיים אשר הסתמכה על הודעות הרשות על הארכות תקופה אי האכיפה שניתנו מפרוץ מלחמת חרבות ברזל.

 

בהתאם לכך, מוצע  לקבוע כחריג ייחודי וכהוראת שעה, כי שר הפנים יוכל  לשקול בקשות להארכת רישיונות עובדי סיעוד זרים גם אם אינן עומדות בתנאי הסף הקבועים בסעיף 3א(ב1) לחוק, ובלבד שבתקופה הקובעת הוגשה בקשה שנדחתה, ובעת הגשת הבקשה לא חלפו 13 שנים ממועד כניסתו של העובד הזר לישראל לראשונה וכן הבקשה עומדת ביתר תנאי הוראת השעה, ובכלל זה מוצע לקבוע כי הוראת השעה לא תחול לגבי עובד סיעוד זר שהגיש בקשה למעמד בישראל המבטאת את כוונתו להשתקע בישראל ולא להוסיף לשהות בה כעובד זמני בענף הסיעוד, וכן על עובד זר שהתקבלה בעניינו החלטת הרשות שלא להאריך את הרישיון לפי סעיף 3א לחוק, או לבטלו לפי סעיף 11(א) או 11(א1) לחוק, לאחר שימוע שנערך לעובד. זאת על מנת שהוראת השעה לא תחול לגבי עובדי סיעוד זרים שבהחלטת הרשות נקבע שאינם מתאימים או שאינם ראויים להמשיך ולעבוד בישראל, בשל התנהלות פסולה או התנהגות שלילית בעקבות מידע או תלונה שקיבלה הרשות, בנוגע לאלימות, הזנחה, נטישה, שיכרות ועוד.

 

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות

הוראת השעה לפי החוק המוצע תסמיך את שר הפנים לשקול בקשות להאריך רישיונות ישיבה של  עובדי סיעוד זרים מעבר לתקופות הרגילות המותרות לפי החוק, לצורך הטיפול באנשים עם מוגבלויות, ובכלל זה קשישים סיעודיים, נכי צה"ל וכוחות הביטחון, נכים שהם נפגעי פעולות איבה ועוד, גם במקרים בהם לא התקיימו כל תנאי הסף הקבועים בחוק הקיים, וזאת בתקופת הוראת השעה ובכפוף להמלצת ועדה מייעצת ולתנאים שיקבעו בה.

 

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

אין השפעה

 

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

תזכיר חוק מטעם משרד הפנים

תזכיר חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' ... - הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ה-2025

דברי הסבר

כללי          חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952[6] (להלן – החוק) מסדיר, בין השאר, את כניסתם של זרים לישראל ואת שהייתם בה, ובכלל זה את כניסתם ושהייתם של זרים לצורך העסקתם לתקופות זמניות, אשר בסיומן עליהם לעזוב את המדינה.

כמו כן קובע החוק הוראות שונות המסדירות את ההעסקה הזמנית של זר המועסק בישראל לצורך מתן טיפול סיעודי (להלן - עובד סיעוד זר), אשר בעניינו דנה הצעת חוק זו. סעיף 3א(ב1) לחוק מסמיך את שר הפנים (להלן – השר), להאריך רישיון של עובד סיעוד זר לצורך התחלת טיפולו במטופל סיעודי חדש, גם לאחר שהעובד הזר סיים את תקופות השהייה המרביות המותרות לו לפי החוק, וזאת מטעמים הומניטריים מיוחדים וחריגים המתקיימים במטופל הסיעודי (להלן – הארכה). בקשות הארכה אלה עשויות להידחות, בין השאר, בשל אי-עמידה בתנאי הסף שבסעיף 3א(ב1), או בשל טעמים מהותיים שנמצאו לאחר שקוים דיון בבקשה בוועדה המייעצת שהוקמה לפי סעיף 3א(ב1)(2) לחוק.

בעקבות מתקפת 7 באוקטובר 2023 ופרוץ מלחמת חרבות ברזל, עלה צורך חריג ובלתי צפוי ליתן פתרונות טיפוליים זמניים לאוכלוסיית המטופלים הסיעודיים בישראל בעלי היתרים לפי סעיף 1יג' לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991[7], להעסקת עובדי סיעוד זרים. שכן בהיעדר טיסות סדירות למדינת ישראל וממנה במשך חודשים ארוכים, חלו נסיבות ומגבלות אשר הקשו הן על העובדים הזרים בענף הסיעוד אשר סיימו תקופות עבודה מירביות מותרות במדינה, לצאת מישראל, והן על כניסתם של עובדים זרים חדשים לענף הסיעוד.

לנוכח האמור, החל ביום כ"ט בטבת תשפ"ד (10 בינואר 2024) פרסמה רשות האוכלוסין וההגירה (להלן – הרשות) הודעות אודות מדיניות אי אכיפה, שתוקפן הוארך מזמן לזמן, ושלפיהן לא תבוצע אכיפה להרחקתם מישראל של עובדי סיעוד זרים, שבקשות ההארכה בעניינם נדחו בין כ"ב בתשרי תשפ"ד (7 באוקטובר 2023) לבין ב' באייר תשפ"ה (30 באפריל 2025), במועד הגשת בקשת ההארכה לא עברו 13 שנים מיום כניסתם לראשונה לישראל לצורך עבודה בענף הסיעוד, ולא נמצא כי התקיימו לגביהם נסיבות חריגות כגון ביצוע עבירות, ניסיון השתקעות וכיו"ב (להלן – תקופת אי האכיפה).

לאור הימשכות מלחמת חרבות ברזל, והארכת תקופת אי האכיפה ביחס לעובדי סיעוד זרים שבקשות ההארכה שהוגשו בעניינם נדחו, כך שבפועל התחזק הקשר הטיפולי בין המטופל הסיעודי לעובד הסיעוד הזר בעקבות הארכת תקופת אי האכיפה כאמור.

בעקבות חידוש הטיסות המאפשר כניסה של עובדי סיעוד חדשים לישראל, אשר באופן טבעי הרחיבו משמעותית את מאגר עובדי הסיעוד הזרים השוהים בישראל, וכן מאפשר את יציאתם של עובדי סיעוד זרים שבקשות הומניטריות בעניינם נדחו, ביום כ"ז בטבת תשפ"ד (27 בינואר 2025) ניתנה הודעה אחרונה של הרשות אשר האריכה את תקופת אי האכיפה עד ליום ב' באייר תשפ"ה (30 באפריל 2025), כאשר בכוונת הרשות לסיים באופן סופי את תקופות ההיערכות שניתנו ולא להאריכן מעבר למועד האמור.

בעקבות כך, התקבלו ברשות פניות רבות ממטופלים סיעודיים ומבני משפחותיהם, שלפיהן נוצר קשר טיפולי משמעותי בין עובדי סיעוד זרים שלגביהם ניתנה תקופת אי האכיפה הארוכה, לבין המטופלים הסיעודיים שבהם הם טיפלו בתקופה זו.

בהתחשב בקשר הטיפולי שנוצר בין עובדי הסיעוד הזרים שתקופת אי האכיפה חלה לגביהם, לבין מטופליהם, מוצעת כעת הוראת שעה שתאפשר בחינה מחדש ואישור של בקשות הארכה של מטופלים שנקלטו במערכת הממוחשבת של הרשות או נדחו בתקופה הקובעת, באופן חריג, במקרים שבהם הקשר הטיפולי בין המטופל המבקש לעובד הזר נמשך בהסתמך על תקופת אי האכיפה, ובלבד שהבקשה עומדת בתנאי הוראת השעה, ובכלל זה שבמועד הגשת בקשת ההארכה העובד לא שהה בישראל מעל התקופה המרבית המוצעת, לא הגיש בקשה למעמד בישראל, ולא התקבלה לגביו החלטה שלא לחדש את הרישיון או לבטלו, הכל כמפורט להלן.

 

סעיף 1

כללי          סעיף 2 לחוק, ותקנות הכניסה לישראל, התשל"ד-1974 (להלן – התקנות), קובעים הוראות שונות בנוגע לאשרות ולרישיונות הישיבה הנדרשים מזרים לשם כניסתם לישראל או שהייתם בה, ובכללן הדרישה מעובד זר להחזיק ברישיון לישיבת ביקור מסוג ב/1 (עובד זמני), שבו יצוין הענף שבו העובד זר רשאי לעבוד בישראל.

הוראות החוק קובעות הגבלות שונות על משך תקופת עבודתו של העובד הזר בישראל. סעיף 2 לחוק קובע כי רישיון לישיבת ביקור יינתן לשלושה חודשים וסעיף 3א(א) לחוק קובע כי אם הרישיון ניתן לעובד זר – רשאי השר להאריכו לתקופות נוספות של עד חמש שנים. סעיף 3א(ב) לחוק קובע כי אם רישיון לישיבת ביקור ניתן לעובד סיעוד זר - רשאי השר להאריכו מעבר לחמש שנים ושלושה חודשים (להלן – תקופת העסקה מרבית), אם התקיימו תנאי הסעיף: העובד הזר הועסק במתן טיפול סעודי לאותו מטופל, ברציפות, במשך השנה שבתכוף לפני תום תקופת ההעסקה המרבית, וניתנה חוות דעת של גורם מוסמך כי הפסקת העסקתו תפגע קשות במטופל.

בשנת 2011, בחוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 20), התשע"א-2011, נוסף סעיף קטן (ב1) לסעיף 3א לחוק. לפי סעיף קטן זה, השר רשאי להאריך רישיון של עובד סיעוד זר מעבר לתקופת ההעסקה המרבית, אף אם לא התקיימו תנאי סעיף 3א(ב) לחוק הנזכרים לעיל, דהיינו, כאשר מתבקשת עבודתו של העובד הזר לשם תחילת העסקתו אצל מטופל סיעודי חדש. סמכות זאת קיימת לשר רק אם התקיימו תנאי הסף המפורטים בסעיף קטן (ב1) האמור, אשר נוספו בעיקרם לסעיף 3א לחוק בשנת 2018, בחוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 32), התשע"ח-2018. תנאי סף אלה הם תנאים עקרוניים וחשובים ביותר, אשר נועדו לשמור על מדיניות ההגירה של ישראל על ידי צמצום מספר העובדים הזרים שיהיו רשאים לבקש להאריך את תקופות עבודתם בישראל מעבר לתקופות הרגילות המותרות על פי החוק, וכן לתמרץ עובדי סיעוד  זרים להתמיד בעבודתם אצל מטופלים סיעודיים לאורך כל תקופת עבודתם בישראל.

כמו כן נקבעו בפסקה (1א) של סעיף 3א(ב1) לחוק, תנאי סף מעטים יותר מאלה שנקבעו בפסקה (1) של אותו סעיף, כדי לתמרץ עובדי סיעוד זרים שאינם עומדים בתנאי הסף שבפסקה (1), לטפל בקבוצה המצומצמת של מטופלים סיעודיים בעלי מוגבלויות קשות ביותר, שהם מתחת לגיל פרישת חובה.

עם זאת, ובלי לגרוע מהחשיבות והנחיצות של תנאי הסף כאמור, מוצע כי לאור הנסיבות החריגות והבלתי צפויות שהתקיימו בשל פרוץ מלחמת חרבות ברזל, יש לאפשר לשר, באופן זמני, להאריך את רישיונות לישיבת ביקור של עובדי סיעוד זרים אף על פי שלא שהתקיימו לגביהם כל תנאי הסף שבפסקה (1) לסעיף 3א(ב1) לחוק, וזאת בשל העסקתם אצל מטופלים שהסתמכו על תקופת אי האכיפה הארוכה שניתנה כאמור בחלק הכללי של דברי ההסבר. לכן מוצע לקבוע הוראת שעה שתעמוד בתוקפה למשך ארבעה חודשים, שבמהלכם ייבחנו שוב בקשות הארכה של עובדי סיעוד זר, שנדחו במהלך התקופה שבה התקיימו הנסיבות החריגות כאמור, וניתן יהיה לאשרן אף אם לא התקיימו כל תנאי הסף האמורים, ובלבד שעמדו בתנאים המוצעים בהצעת החוק.

לפסקה (1ב)(א) המוצעת - מוצע להגדיר מונחים שבהם נעשה שימוש חוזר בפסקה (1ב) המוצעת לסעיף 3א(ב1) לחוק.

להגדרה "בקשה למעמד בישראל" - הגדרה זו נועדה לקבוע סוגים של בקשות למעמד בישראל, כך שעל עובד סיעוד זר שהגיש בקשה כאמור, לא תחול הוראת השעה המוצעת, לפי פסקה (1ב)(ד)(1) המוצעת לסעיף 3א(ב1) לחוק. בקשות אלו הן בקשות לאזרחות לפי חוק האזרחות, תשי"ב-1952; תעודת עולה לפי חוק השבות, תש"י-1950; או אשרה ורישיון לפי סעיף 2 לחוק, למעט אשרה ורישיון למטרת עבודה זמנית בענף הסיעוד לפי תנקה 5(א) לתקנות, או לשם ביקור או למטרה אחרת המצריכה שהות קצרה בלבד בישראל, לפי תקנה 5(ב) לתקנות.

להגדרה "גורם מוסמך" - מוצע לקבוע כי הגורם המוסמך למתן חוות דעת, לפי פסקה (1ב)(ב)(2) המוצעת לסעיף 3א(ב1) לחוק, יהיה עובד סוציאלי שיש לו שלוש שנות ותק לפחות והוא בעל תפקיד בכיר כהגדרתו בסעיף 62 לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט- 1959, בלשכה פרטית בעלת היתר מיוחד לתיווך ולטיפול בעובדים זרים בענף הסיעוד לפי סעיף 65 לחוק האמור.

להגדרה "הליך משפטי" - מונח זה נזכר בפסקת משנה (ג) של סעיף 3א(ב1)(1ב) המוצע. מדובר בהליך אשר מוגש לשם תקיפה של החלטה הדוחה בקשת הארכת רישיון לפי סעיף 3א(ב1) לחוק. הליכים אלה הם: ערר לפי סעיף 13 כד לחוק, ערעור מינהלי כאמור בסעיף 13לא לחוק, או בקשת רשות ערעור לפי סעיף 12(א) לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס- 2000.

להגדרה "התקופה הקובעת" - הגדרה זו נועדה לתחום את התקופה שלגביה יחולו ההקלות לפי הוראת השעה. מאחר שהוחלט כאמור בחלק הכללי לדברי ההסבר, שתקופת אי האכיפה ניתנה עבור מי שבקשת ההארכה בעניינו נדחתה בין יום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7 באוקטובר 2023) שבו פרצה מלחמת חרבות ברזל, ועד ליום ב' באייר תשפ"ה (30 באפריל 2025) שבו תסתיים תקופת אי האכיפה, מוצע לתחום בהתאם גם את התקופה הקובעת, כך שההקלות המוצעות בהצעת החוק יחולו רק על מטופלים ועובדים זרים שהסתמכו על אותה תקופת אי אכיפה, שכן סביר להניח שבמסגרת תקופה זו נוצר קשר טיפולי משמעותי וארוך יחסית בין העובדים הזרים לבין המטופלים הסיעודיים שהעסיקו אותם בהסתמך על תקופת אי האכיפה שניתנה לגביהם. 

לפסקה (1ב)(ב) המוצעת           כמוסבר בהרחבה בחלק הכללי של דברי ההסבר, לאור הנסיבות המיוחדות והבלתי צפויות של פרוץ מלחמת חרבות ברזל, ובשל הסתמכות המטופלים הסיעודיים על תקופת אי האכיפה שניתנה כמפורט לעיל, מוצע לקבוע כי בתקופת הוראת השעה, לא יחולו על בקשת ההארכה תנאי הסף הקבועים בפסקה (1)(א), (ב)ו-(ד)  של סעיף 3א(ב1) לחוק, שעניינם: התמדת העובד הזר בעבודתו אצל מטופל הסיעודי האחרון שבו טיפל קודם שהוגשה בקשת ההארכה (להלן – המטופל הסיעודי הקודם) במשך 24 חודשים לפחות, סיום העסקתו של העובד הזר אצל המטופל הסיעודי הקודם בעקבות פטירתו של המטופל או מעברו לבית אבות, וכן הגבלה על מתן הארכה לעובד זר לפי הסעיף האמור, לפעם אחת בלבד.

נוסף על כך, מוצע בתקופת הוראת השעה, להמיר את תנאי הסף שבפסקה 1(ג) של סעיף 3א(ב1)לחוק, הקובע הגבלה שלפיה בעת הגשת הבקשה לא עברו 8 שנים מיום כניסתו לראשונה של העובד הזר לישראל, כך שבמקום 8 שנים יקראו 13 שנים. הקלה זו מוצעת בדומה להגבלת שהות העובדים הזרים החלה לפי פסקה (1א) של סעיף 3א(ב1) לחוק, לגבי בקשות הארכה המוגשות בידי מטופלים סיעודיים שלהם מוגבלויות קשות ביותר.

כמו כן, מוצע לקבוע שני תנאים נוספים שרק בהתקיימם יהיה רשאי השר, בתקופת הוראת השעה, לאשר בקשות הארכה מטעמים הומניטריים מיוחדים:

תנאי אחד הוא כי בתקופה הקובעת, קרי מיום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7 באוקטובר 2023) ועד ליום ב' באייר תשפ"ה (30 באפריל 2025), נקלטה במערכת הממוחשבת של הרשות בקשת הארכה או שניתנה החלטה לדחות את בקשת ההארכה (פסקה (1ב)(ב)(1) המוצעת לסעיף 3א(ב1) לחוק). מוצע לקבוע תנאי זה כדי לוודא שהאוכלוסייה שלגביה יחולו ההקלות המוצעות לעיל בתקופת הוראת השעה, תהיה אוכלוסיית המטופלים הסיעודיים שהעסיקו עובדים זרים בהסתמך על תקופת אי האכיפה בהתאם להודעות הרשות שפורסמו בעקבות פרוץ מלחמת חרבות ברזל, כמוסבר בדברי ההסבר להגדרה "התקופה הקובעת", בפסקה (1ב)(א) המוצעת.

תנאי שני הוא כי המטופל הסיעודי הגיש בתוך שלושה חודשים מיום פרסומה של הוראת שעה זו, חוות דעת של גורם מוסמך (פסקה (1ב)(ב)(2) המוצעת לסעיף 3א(ב1) לחוק). על חוות הדעת לקבוע כי העובד הזר שלגביו מוגשת בקשת ההארכה הועסק בפועל בישראל אצל המטופל שהגיש את הבקשה, במהלך התקופה הקובעת או בחלקה (בהסתמך על תקופת אי האכיפה שניתנה), וכי הקשר ביניהם נמשך עד למועד מתן חוות הדעת. כמו כן, מוצע כי חוות הדעת תקבע כי הפסקת העסקתו של העובד הזר במתן טיפול סיעודי למטופל שהגיש לגביו את הבקשה, עלולה לפגוע במטופל האמור, וזאת בדומה להוראה הקבועה כיום בסעיף 3א(ב)(2) לחוק.

לפסקה (1ב)(ג) המוצעת           מוצע לקבוע כי נוסף על המטופלים הסיעודיים שבקשותיהם נדחו בתקופה הקובעת כאמור בפסקה (1ב)(ב)(1) המוצעת לסעיף 3א(ב1) לחוק, תחול הוראת השעה גם במקרים שבהם הוגשו, עד תום התקופה הקובעת, הליכים משפטיים נגד החלטת דחייה של בקשת הארכה מכוח סעיף 3א(ב1) לחוק, שניתנה לפני התקופה הקובעת וזאת בתנאי שהתקיים אחד מאלה לגבי ההליכים המשפטיים:

א.  נקבע בהליך המשפטי כי על העובד הזר לצאת מישראל בתקופה הקובעת או לאחריה;

ב. נקבע, בתקופה הקובעת או לאחריה, במסגרת הליך משפטי, כי הבקשה תוחזר למשרד הפנים לעיון מחודש;

ג.  ההליך המשפטי תלוי ועומד.

מוצע להחיל את הוראת השעה גם בנסיבות שבהן נקבע בהליך משפטי כי על העובד הזר לצאת בתקופה קובעת או לאחריה, על החזרת הבקשה לעיון מחדש של הרשות או בנסיבות שבהן ההליך המשפטי תלוי ועומד.

לפסקה (1ב)(ג) המוצעת     מוצע לקבוע כי הוראת השעה לא תחול לגבי עובד סיעוד זר שהגיש בקשה למעמד בישראל, כהגדרתה בפסקה (1ב)(א) המוצעת, המבטאת את כוונתו להשתקע בישראל ולא להוסיף לשהות בה כעובד זמני בענף הסיעוד.

כמו כן מוצע כי הוראת השעה לא תחול לגבי עובד סיעוד זר שהרשות החליטה כי רישיונו לא יוארך לפי סעיף 3א לחוק, או יבוטל לפי סעיף 11(א) או 11(א1) לחוק, לאחר שימוע שערכה לו הרשות. זאת על מנת שלא תאושר בקשה הארכה של עובדים שהרשות מצאה שאינם מתאימים או שאינם ראויים להמשיך ולעבוד בישראל, בשל התנהגות שלילית בעקבות מידע או תלונה שקיבלה הרשות, בנוגע לאלימות, הזנחה, נטישה, שיכרות ועוד, ובשל כך החליטה שלא להאריך את רישיונם או לבטלו.