טיוטת תקנות מטעם הביטוח הלאומי:
2025
|
|
|
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 88, 112 ו-400 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה -1995[1] לחוק (להלן – החוק), ולאחר התייעצות עם מועצת המוסד לפי סעיף 12 לחוק, אני מתקין תקנות אלה: |
|
תיקון תקנה 10 |
1. |
בתקנות הביטוח הלאומי (מענק מיוחד וקיצבה מיוחדת לנכים), התשכ"ה - 1964[2], (להלן התקנות העיקריות), בתקנה 10 - |
|
|
|
(1) בתקנת משנה (א), במקום "20%" יבוא "22%"; |
|
|
|
(2) בתקנת משנה (ב) - |
|
|
|
(א) המילים "או הזקוק להסעות שלא בתחבורה ציבורית במידה רבה" – יימחקו; |
|
|
|
(ב) במקום "40%" יבוא "43%"; |
|
|
|
(3) בתקנת משנה (ג) - |
|
|
|
(א) המילים "או הזקוק בקביעות להסעות שלא בתחבורה ציבורית" – יימחקו; |
|
|
|
(ב) במקום "60%" יבוא "64%"; |
|
|
|
(4) תקנת משנה (ה) – בטלה. |
|
תחילה ותחולה |
2. |
תחילתן של תקנות אלה, באחד בחודש שלאחר פרסומן (להלן – יום התחילה), והן יחולו עם תביעה לקיצבה מיוחדת או להגדלת קיצבה מיוחדת שתוגש ביום התחילה או לאחריו. |
___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)
(חמ 3-753)
יואב בן צור
שר העבודה
דברי הסבר
סעיף 112 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995 קובע כי נפגע עבודה עשוי (בתנאים מסוימים) להיות זכאי בנוסף לקצבת נפגעי עבודה לקצבה מיוחדת להחזקתו האישית. תנאי הזכאות לקצבה המיוחדת עוגנו בתקנות הביטוח הלאומי (מענק מיוחד וקיצבה מיוחדת לנכים), תשכ"ה-1965 (להלן: "התקנות").
תכליתה של קצבת נכות מעבודה היא להבטיח את הכנסתו של העובד (שכיר או עצמאי) לפני הפגיעה בעבודה על מנת לשמר את הכנסותיו או חלילה הכנסות של המשפחה במקרה של מוות. הקצבה מבוססת על הכנסותיו של נפגע העבודה טרם הפגיעה ואינה מופחתת אף אם לנפגע יש הכנסות מעבודה לאחר פגיעתו.
בנוסף, ישנה קצבה נוספת מיוחדת בעיקר למי שנכותו שנקבעה היא 75% ומעלה. תכליתה של הקצבה מיוחדת היא לסייע בהחזקה האישית של נכה העבודה למי שנזקק לעזרת הזולת בביצוע פעולות היום יום או להשגחת הזולת (בדומה לקצבת שר"מ המשולמת לנכים כלליים).
הקצבה המיוחדת, מחולקת לארבע רמות בהתאם למידת ההיזקקות של הנכה בעזרת הזולת, ושיעורה משתנה בהתאם ומתווסף לגמלה הבסיסית המבוססת על שכר עבודתו כאמור.
התקנות האמורות הותקנו לפני יותר משלושה עשורים, ועלה צורך להתאימן למציאות בת זמננו.
התיקון המוצע מבקש להחליף מחד את עילת ההזקקות להסעות שאינן בתחבורה ציבורית, ומאידך לתת תוספת מדורגת המבוססת על שיעור הקצבה המיוחדת המקסימלית בכל רמה, כך שההעלאה תהיה מותאמת ומשמעותית יותר ברמה א' וב'.
זכאי רמה א' יקבלו תוספת של 2% מהקצבה המיוחדת המקסימלית. זכאי רמה ב' יקבלו תוספת של 3% מהקצבה המיוחדת המקסימלית וזכאי רמה ג' יקבלו תוספת של 4% מהקצבה המיוחדת המקסימלית.
באופן זה נעשית הרחבה משמעותית של הקצבה לזכאי רמות א – ג, התוספת תינתן גם למי שאינם יכולים לנהוג וגם נוהגים, ותכסה הוצאות מיוחדות בתחום התחבורה, ובכלל זה זכאים ברמה א' שאינם נהנים כיום מתוספת זו.
התיקון כעת ייתן פתרון רוחבי לסוגיה, ויאפשר חלוקה צודקת יותר ומותאמת יותר לזמננו. ויודגש - התיקון אינו צפוי לחסוך עלויות, נהפוך הוא, והוא יחול רק על מי שתביעתו לקצבה מיוחדת הוגשה מיום פרסום התקנות ואילך, או על תביעה להגדלת הקצבה.