תזכיר חוק

 

א.  שם החוק המוצע

חוק שירות אזרחי (תיקון מס'...)(תיקוני חקיקה), התשפ"ה-2025.

 

ב.  מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

הצעת החוק מבקשת להכניס מספר תיקונים בחוק שירות אזרחי, תשע"ז-2017 .
חוק זה מסדיר את מסלול השירות הלאומי המיועד לכל מי שקיבל פטור משירות צבאי או שלא נקרא לשירות כאמור.

התיקונים המרכזיים המוצעים הם :

- להוסיף תחומי שירות חדשים לרשימת התחומים שבהם ניתן לבצע שירות לאומי –  תחום החקלאות    ותחום העיסוק בתוכנת ובחומרת מחשב, בתנאים המפורטים בסעיף.

- לאפשר שירות במוסדות הלאומיים ובתאגידים שהוקמו לפי חוק והפועלים בתחומי המורשת או    
ההנצחה.

- לאפשר הכשרות תעסוקתיות במהלך השירות.

- לאפשר הרחבה של התפקידים האפשריים למתנדבים בבתי-החולים שאינם ממשלתיים.

- לפטור רשויות ציבוריות מחובת עריכת מבחנים למימון תקנים כאשר מדובר באוכלוסיות שלגביהן זה פחות רלוונטי : עולים חדשים, מתנדבים שמגיעים מחו"ל ומתנדבים מהאוכלוסייה הערבית.

- הארכת הוראת השעה לגבי ההכרות של הגופים המוכרים בשנתיים נוספות.

 

 

 

 

 

להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי ההסבר  :

 

 

תזכיר חוק מטעם משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות:

הצעת חוק שירות אזרחי (תיקון מס' __)(תיקוני חקיקה), התשפ"ה-2025

 

דברי הסבר

כללי          מוצע לערוך שורה של תיקוני חקיקה בחוק שירות אזרחי, התשע"ז-2017 (להלן – החוק), לאור הניסיון שנצבר מיישומו של החוק בתקופה שמיום חקיקתו ועד היום, כמפורט להלן.

סעיף 1       מאז חקיקת חוק שירות אזרחי, התשע"ז-2017 (להלן – החוק) אושרו גופים רבים כגופים מפעילים שבהם ניתן להפעיל משרתים בהתאם להוראות החוק. לאור הבקשות שהוגשו נתגבשה ההבנה שיש עוד גופים שאינם נכנסים להגדרות החוק כיום, וכי נכון לאפשר את השירות במסגרתם.

לפיכך, מוצע לתקן את ההגדרה "רשות ציבורית" בחוק, כך שיתאפשר לגופים נוספים להיכלל בה ובכך לקבל אישור כגוף מפעיל. התיקון כולל את המוסדות הלאומיים (הסוכנות היהודית, ההסתדרות הציונית, קרן היסוד-המגבית המאוחדת לישראל והקרן הקיימת לישראל) וכן תאגידים שהוקמו בחוק, שתפקידם כולל תחום מהתחומים האלה: מורשת, הנצחה או עזרה ראשונה (כגון מגן דוד אדום).

סעיף 2       לפי סעיף 3(א)(3) לחוק, רשאי להתנדב בשירות הלאומי או בהתנדבות קהילתית אזרח ישראל או תושב קבע בגיל 18 עד 24, ואם הוא למד במוסד לחינוך מיוחד יוכל להתנדב עד גיל 27.

חלק מהמתמודדים עם מחלות נפש לא למדו במוסדות לחינוך מיוחד ולכן היום יכולים להתנדב עד גיל 24 בלבד.

לרוב מחלות הנפש מתפתחות, משתנות ולפעמים עוד לא מאובחנות עד גיל 24 ואלו שנים קריטיות בסוג מחלות זה  ובהתמודדות איתן, ולפעמים בתקופה זו המתמודד אינו בשל עדיין להתנדב במסגרת השירות הלאומי או ההתנדבות הקהילתית. על כן מוצע להעלות את גיל הזכאות להתנדבות בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית עד גיל 27 לכלל מתמודדי הנפש, בדומה לבוגרי מוסדות לחינוך מיוחד, ובכך לתת להם הזדמנות שווה כמו לשאר האזרחים להתנדב לשירות הלאומי או להתנדבות קהילתית.

סעיף 3       סעיף 7 לחוק קובע כי תקופת השירות של מתנדב תהיה רצופה. סעיף 7(ב)(2) ו-(3) קובע כי יראו רציפות בשירות אף אם חלה בו הפסקה שאינה עולה על חודש, ואם היא מעל חודש ומתחת חודשיים, קיבלה את אישור המנהל; לגבי הפסקה לתקופה העולה על חודשיים, אם אישר זאת המנהל או מי שהוא הסמיך לכך, במקרים מיוחדים, לגבי מתנדב שהוא אדם עם מוגבלות או צעיר בסיכון.
חלק מהמתנדבים נמצאים בהכשרה לפני שהם מתחילים את השירות ולעתים ההכשרה מתבצעת שלא בצמוד לשירות. מכיוון שההכשרה עצמה נחשבת כבר לחלק מהשירות זה יוצר בעיה מול ההוראה בעניין רציפות השירות. לאור זאת מוצע להחריג את תקופת ההכשרה שלפני השירות מההוראה בעניין הרציפות כך שבדיקת הרציפות תיעשה מיום תחילת השירות בפועל.

בנוסף נקבע בסעיף זה כי על מתנדב לשרת 40 שעות שבועיות בממוצע במשך תקופת השירות.

לפי סעיף 7(ד) המנהל רשאי לאשר מכסת שעות שונה ומופחתת במקרים מסוימים.

בעקבות הצרכים הרבים העולים מן השטח, מוצע לאפשר למנהל להסמיך עובדים נוספים לבצע את  הפעולות בעניין רציפות השירות ובעניין מכסת השעות המופחתת, ובכך לייעל את תפקוד הרשות לשירות אזרחי (להלן – הרשות).

סעיף 4      סעיפים 13 ו-14 לחוק קובעים הוראות לעניין ההכשרות הנדרשות והאפשריות במסגרת השירות. סעיף 13 קובע הוראות לעניין ההכשרה הכללית שצריך לעבור משרת לצורך השירות וסעיף 14 לעניין ההכשרה המיוחדת שצריך לתת גוף מפעיל למשרתים שנמצאים בתפקיד שדורש הכשרה מיוחדת (כמו חובש במגן דוד אדום, משרת בכבאות והצלה לישראל ועוד).

במטרה לעודד השתלבות בעולם התעסוקה לאחר השירות של מתנדבים מאוכלוסיות בעלות שיעור השתתפות נמוך בשוק התעסוקה, מוצע להוסיף לחוק את סעיף 14א, כך שיאפשר למתנדבים אלה לעבור הכשרות תעסוקתיות שמיועדות לקידום שילוב מקצועי בתעסוקה לאחר השירות או בלימודים להשלמת השכלה, גם שלא בתחום השירות של המתנדב. מתוך רצון לעודד התנדבות לשנה נוספת, מוצע לאפשר הכשרה כאמור גם למתנדבים המצויים בשנה השנייה לשירותם.

ההכשרות יאושרו על-פי כללים שיקבע המנהל כדי לוודא כי ההכשרות האמורות ייעשו בתנאים שלא יפגעו בשירותו של המתנדב; כמו כן, מוצע לקבוע כי כללים הנוגעים לתכני ההכשרות, משכן והמוסדות שבהם תיערך ההכשרה ייקבעו בהסכמת הממונה על זרוע עבודה במשרד הכלכלה והתעשייה או נציגו, שהוא הגוף בעל המומחיות באשר לצרכי שוק התעסוקה ואפשרויות ההכשרה המקצועית.

הכללים יפורסמו בקובץ התקנות שברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות.

סעיף 5       סעיף 63 לחוק מסדיר את הליך קבלת אישור גוף מפעיל. הליך זה כולל הגשה של מספר מסמכים לרשות. בעקבות חוסר בהירות בהוראות החוק מוצע להבהיר שהגשת אישור מוסד ציבורי לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה אינה מייתרת את הצורך בהגשת אישור בדבר ניהול תקין מרשם העמותות או רשם ההקדשות.

סעיף 6       החוק מבחין בין מתן אישור גוף מפעיל לרשות ציבורית, המוסדר בסעיף 64, לבין מתן אישור גוף מפעיל לגוף שאינו רשות ציבורית, המוסדר בסעיף 65. אישור של גוף שאינו רשות ציבורית מוגבל לעיסוקים, לתחומי הפעילות ולתיאורי הפעילות שמפורטים בחוק ובתקנות, בעוד אישור רשות ציבורית אינו מוגבל בדין לתחומים ולפעילויות מסוימים.

חלוקה זו יוצרת מצב שבבתי-החולים הממשלתיים, שנכנסים תחת הגדרת "רשות ציבורית" ניתן לשרת במגוון רחב של תיאורי פעילויות, בעוד בתי-החולים שאינם ממשלתיים מוגבלים בתיאורי הפעילויות שניתן לשרת בהן.

בכדי למנוע את השוני בין בתי-החולים השונים מוצע לקבוע כי אישור בתי-החולים שאינם ממשלתיים ושמתקיים בהם האמור בסעיף 63(א)(2) או (3) יהיה דרך סעיף 64 לחוק שמסדיר את מתן אישור המפעיל לרשויות הציבוריות.

סעיף 7       בהמשך לתיקון המוצע לסעיף 64 לחוק, מוצע לתקן את סעיף 65 לחוק שעוסק במתן אישור גוף מפעיל למי שאינו רשות ציבורית ולהבהיר כי בתי החולים הממשלתיים מוחרגים מדרך הבדיקה של גופים כאמור.

כמו כן, סעיף 65(א)(1) לחוק מפרט שני סוגים של עיסוקים: התנדבות שנועדה לספק טיפול ישיר או שירות ישיר לאנשים ספציפיים והתנדבות שעניינה שיפור איכות החיים או הבטיחות של כלל האוכלוסייה. במסגרת עיסוקים אלה, מונה הסעיף רשימה של 8 תחומים שבהם ניתן לשרת בגופים שאינם רשויות ציבוריות: חינוך, בריאות, רווחה, קליטת עלייה ועידודה, תרבות, הגנת הסביבה וטיפול בבעלי חיים, בטיחות בדרכים וביטחון הפנים.

לאור בחינה שנעשתה להוספת תפקידים נוספים, מוצע להוסיף תחום שירות נוסף – תוכנת מחשב וחומרת מחשב. התחום המדובר יתאפשר רק בתחומים שקיימים כבר בחוק, שנמנו לעיל, ובכפוף למגבלת העיסוק החלה על כל תחום. בכדי להבטיח את הערך הציבורי, לטובת כלל האוכלוסייה בישראל, של תוצרים שפותחו על-ידי המתנדבים, מוצע גם להבהיר שבעל הזכויות בתוכנה או בחומרה יאפשר לכל אזרח ישראל או תושב ישראל שימוש חופשי בהן.

נוסף על האמור, בעקבות מלחמת חרבות ברזל, עלה והתחדד הצורך בסיוע של מתנדבי השירות האזרחי גם בתחום החקלאות, ועל כן מוצע לתקן את סעיף 65 לחוק ולהוסיף בו את התחום האמור.

יצוין כי השירות האזרחי בתחום החקלאות יכלול את סוגי הפעילויות שייקבעו בתקנות מכוח סעיף 65(א)(1) לחוק.

סעיף 8       סעיף 71 לחוק קובע כי רשות ציבורית רשאית לממן בעבור גוף מפעיל תקן להפעלת מתנדב. בכדי לממן תקנים כאלו על הרשות לקבוע מבחנים שיוויוניים שהכללים לגביהם מפורטים בסעיף.
סעיף 71(ז) לחוק קובע שמימון של תקנים המיועדים להפעלת מתנדבים שהם אנשים עם מוגבלות או צעירים בסיכון אינו כפוך לקביעת מבחנים כאמור.  הסיבה לכך היא שיש קושי במציאת גופים מפעילים לאוכלוסיות אלו כך שהמבחנים אינם נדרשים.
מוצע להוסיף לסעיף זה אוכלוסיות נוספות שמימון תקנים בעבורם יהיה פטור מקביעת מבחנים. האוכלוסיות הן : מתנדבים שהם עולים חדשים, מתנדבים מחו"ל שבאים להתנדב בארץ שאינם עולים חדשים, מתנסים בני האוכלוסייה הערבית ומתנדבים שחוזרים לשירות לאחר שסיימו אותו, בשעת חירום.

סעיף 9 סעיף 112 לחוק קובע הוראות המעבר לגבי מספר סוגיות עם כניסתו של החוק לתוקף.

סעיף קטן (ד)(1) קובע, בין השאר, שגוף מוכר שקיבל הכרה כגוף מוכר ערב יום התחילה של החוק לפי התקנות שהסדירו את ההכרה לפני חקיקת החוק, יראו אותו כגוף שהוכר לפי סעיף 48 לחוק, בתקופה שמיום התחילה עד תום 4 שנים מיום התחילה.

ההליך של ההכרה המפורט בסעיף 48 לחוק הינו הליך מורכב. להליך זה קודמת החלטה לגבי המספר המרבי של הגופים במסגרת תכנית הפיתוח הרב-שנתית בהתאם לסעיף 25 לחוק. לאור המורכבות הוארכה הוראת השעה בעניין תוקף ההכרות עד ליום 31 באוגוסט 2025 .

הרשות מצויה בעיצומו של תהליך בחינה של שדה השירות הלאומי שנוגע גם למספר הגופים המוכרים שנדרש ולתהליך ההכרה העתידי, תוך הבניית הסמכויות, תחומי האחריות והתפקידים של הרשות, הגופים המוכרים והגופים המפעילים.

בחינת הרשות התארכה ונדרש זמן נוסף להגיע למסקנות בדבר אופן ניהול התחרות בין הגופים הקיימים. לצורך כך נדרשת הארכה של תוקף ההכרות הקיימות. לאור כל האמור לעיל ובכדי לסיים את הליך ההכרה בהתאם לחוק, מוצע להאריך את הוראת המעבר של ההכרות הנוכחיות בשנתיים נוספות, כך שההכרות יהיו בתוקף עד יום כ"ב אב התשפ"ז (31 באוגוסט 2027).