תזכיר חוק

 

א. שם החוק המוצע

חוק איסור הלבנת הון (תיקון מס'...  )(מתן סמכות הקפאה זמנית לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור), התשפ"ה – 2025

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

מטרת התיקון להעניק לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור (להלן – הרשות) סמכות להורות לגופים מפוקחים מכוח חוק איסור הלבנת הון, על הקפאה זמנית של פעולות ושל רכוש לגביהם מתעורר חשד שקשורים לעבירות הלבנת הון, מימון טרור או עבירות מקור, וזאת ללא צורך בצו שיפוטי.

סמכות זו נדרשת כדי לאפשר לרשויות לפעול במהירות ובזמן אמת כאשר עולה חשד כי רכוש מסוים או פעולה מסוימת קשורה לעבירות הלבנת הון, מימון טרור או עבירות מקור.

בנוסף, ארגון ה-FATF, האמון על קביעת הסטנדרטים הבינלאומיים בתחום המאבק בהלבנת הון ומימון טרור, המחייבים את מדינת ישראל, תיקן בנובמבר 2023 את הסטנדרטים הבינלאומיים בתחום תפיסה וחילוט נכסים, ^[1] וכעת מחייב את המדינות לעכב, באופן מיידי, ללא צו בית משפט, פעולות ורכוש כאשר מתעורר חשד לעבירות הלבנת הון, מימון טרור או עבירות מקור. בביקורת הבינלאומית הקרובה של ארגון ה-FATF, מדינת ישראל תיבחן בנוגע לאופן יישום החובה כאמור.

הצעת חוק זו נועדה לספק לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ולרשויות האכיפה כלים אפקטיביים כדי להתמודד עם רכוש לא חוקי ועם פעולות פיננסיות חשודות שעלולות לגרום לנזק רב ולסייע בהמשך פעילותם של גורמים עברייניים. באמצעות הענקת סמכות להקפאת פעולות חשודות ללא צו שיפוטי, החוק יאפשר לרשות לפעול במהירות וביעילות, לצורך מניעת הברחת כספים על מנת להבטיח שרשויות האכיפה יוכלו לפעול לתפיסה וחילוט של הרכוש שיאפשר, בין היתר, את המשך החקירה וההליך הפלילי. לצד זאת, הצעת החוק מאפשרת שמירה על זכויות הצדדים המעורבים בכך שהיא קובעת כי הארכת ההקפאה מעבר לתקופה של חמישה ימי עסקים תתאפשר רק על ידי הוצאת צו שיפוטי.

הצעת החוק גם תקיים את מחויבותה של מדינת ישראל לשיתוף פעולה בינלאומי בין מדינות כך, שהמדינה תהיה בעלת סמכות לנקוט בפעולה מיידית לבקשת מדינה זרה, ולעכב פעילות החשודה בעבירות הלבנת הון, עבירות מקור או מימון טרור.

 

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות

 

 

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

מוצע להוסיף XX תקנים חדשים לרשות לאיסור הלבנת הון ותקציב בהיקף של כ- YY ₪.

 

 

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

 

תזכיר חוק מטעם משרד המשפטים:

תזכיר חוק איסור הלבנת הון (תיקון מס'...)( סמכות הקפאה זמנית לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור), התשפ"ה-2025

 

דברי הסבר

מוצע להוסיף את סעיף 31ד – הסמכה למתן הוראת הקפאה זמנית:

הסעיף קובע את ההסמכה לראש הרשות להקפיא פעולות ורכוש במספר מסלולים, ואת אופן מתן הוראת ההקפאה.

סעיף קטן (א) מסמיך את ראש הרשות המוסמכת להורות לגופים המפוקחים בחוק איסור הלבנת הון, על הקפאה זמנית של פעולה ברכוש או של רכוש. החובה שתחול על הגופים המפוקחים בהקשר זה היא ליישם את הוראת ההקפאה כפי שהיא ניתנה על ידי הרשות המוסמכת. יובהר, כי סעיף 24 לחוק שעניינו פטור מאחריות, יחול גם לעניין זה.

סעיף קטן (ב) קובע שהוראת ההקפאה תינתן בכתב, תוך פירוט של פרטי הרכוש או הפעולה המעוכבת, היקף ההקפאה ותקופת ההקפאה. כמו-כן ההוראה תכלול פרטים שרשאי הגוף שלו ניתנה ההוראה למסור במענה לפניה מצד בעלי הזכויות ברכוש או מי שמבקש לבצע פעולה אך סורב. הסעיף קובע שהוראת הקפאה תינתן רק לאחר שראש הרשות שקל את מידת הפגיעה בזכויות הנובעת ממתן ההוראה, ולאחר שבחן האם היא נדרשת ומידתית. 

ראש הרשות מחויב לתעד בכתב את הנימוקים להוצאת ההוראה. עם זאת, מידע זה לא יהיה נגיש לציבור הרחב, כדי למנוע פגיעה בהליכי חקירה ובפעילות האכיפה.

סעיף קטן (ג) הסעיף מבהיר כי הוראת ההקפאה יכולה להיות בכל אחד מהמסלולים הבאים: (1) על בסיס בקשה מנומקת מצרכני המידע של הרשות המוסמכת: משטרת ישראל, פקיד מכס חוקר, המחלקה לחקירת שוטרים, חוקר ניירות ערך, שירות בטחון כללי, מוסד, מלמ"ב, מט"ל; (2) על בסיס בקשה מנומקת מרשות זרה מסוגה של הרשות המוסמכת; (3) ביוזמת הרשות על בסיס מידע שהתקבל במאגר המידע.

מוצע להוסיף את סעיף 31ה – תקופת ההקפאה הזמנית ותנאיה:

הסעיף קובע את משך זמן ההקפאה הזמנית והתנאים לקביעתה בכל אחד מהמסלולים.

סעיף קטן (א) קובע שהקפאה זמנית שניתנה לבקשת רשות אכיפה, תינתן לתקופה שלא תעלה על 5 ימי עסקים, ובתנאי שמתקיים חשד כי הרכוש או הפעולה קשורים לעבירות לפי חוק זה, לעבירות מקור או לעבירות מימון טרור.

סעיף קטן (ב) קובע כי הוראת הקפאה שניתנה לבקשת רשות זרה, תינתן לתקופה שלא תעלה על 5 ימי עסקים, ובתנאי שמתקיים יסוד סביר לחשד כי הרכוש או הפעולה קשורים לעבירות לפי חוק זה, לעבירות מקור או לעבירות מימון טרור. ראש הרשות המוסמכת נדרש לעדכן את רשויות האכיפה הנוגעות בעניין בדבר קבלת בקשת ההקפאה.

סעיף קטן (ג)  קובע כי הוראת הקפאה שניתנה על בסיס מידע שהתקבל במאגר המידע, תינתן לתקופה שלא תעלה על 5 ימי עסקים, ובתנאי שמתקיים חשד כי הרכוש או הפעולה קשורים לעבירות לפי חוק זה, לעבירות מקור או לעבירות מימון טרור. שר המשפטים רשאי להתקין תקנות שמחריגות עבירות מקור מסוימות שלגביהן לא תהיה סמכות הקפאה.

סעיף קטן (ד) קובע כי ראש הרשות רשאי לבטל או לשנות את הוראת ההקפאה טרם פקיעתה, אם מצא כי לא מתקיימים התנאים להקפאה או אם הנסיבות אינן מצדיקות עוד את קיומה, או אם השתכנע כי יש בהוראת ההקפאה כדי לפגוע בזכויות צדדים שלישיים תמי לב ובכללן הזכויות של הגוף שלו ניתנה הוראת ההקפאה. הוראות סעיף 31ד(ב) יחולו בשינויים המחויבים על החלטה של ראש הרשות המוסמכת לפי סעיף זה.

מוצע להוסיף את סעיף 31ו – צו הקפאה:

הסעיף קובע הוראות לעניין הוצאת צו שיפוטי להארכת ההקפאה מעבר להקפאה הזמנית של 5 ימים שניתנה על ידי ראש הרשות, וזאת על מנת לאפשר הקפאה ארוכה יותר במקרים בהם קיימת הצדקה לכך, בכפוף לביקורת שיפוטית, על מנת למנוע פגיעה שאינה מידתית בזכויות הצדדים המעורבים בפעולה או ברכוש.

סעיף קטן (א) קובע כי הרשות המוסמכת רשאית לפנות לבית המשפט המחוזי במהלך 5 ימי ההקפאה הזמנית, בבקשה להאריכה, אם סברה כי המשך ההקפאה נדרש לצורך ביצוע פעולות אכיפה, כגון הוצאת צו תפיסה על ידי רשות אכיפה או הגשת בקשה על ידי רשות זרה לפי חוק עזרה משפטית. הסמכות של הרשות המוסמכת לפנות לבית משפט תהיה במסלול של הקפאה על בסיס בקשה מרשות זרה או על בסיס מידע שהתקבל במאגר המידע, בעוד בהקפאה שניתנה לבקשת רשות אכיפה, הפניה לבית המשפט תהיה על ידי רשות האכיפה שביקשה את ההקפאה.

סעיף קטן (ב) קובע שכאשר ההקפאה הזמנית נעשתה על בסיס מידע שהתקבל במאגר המידע, והרשות המוסמכת פנתה לבית המשפט וקיבלה צו הקפאה שמאריך את תקופת ההקפאה, היא תוכל לפנות בבקשה להארכה נוספת של תקופת ההקפאה רק אם הגופים הנוגעים בעניין סברו שיש בכך צורך.

סעיף קטן (ג) קובע את סמכות בית המשפט להאריך בצו את תוקפה של הוראת ההקפאה לתקופות נוספות של 30 ימים שלא יעלו במצטבר על 6 חודשים, ובתנאי ששוכנע כי יש יסוד סביר להניח כי הארכת ההקפאה חיונית לביצוע פעולות אכיפה למניעת עבירות הלבנת הון או מימון טרור, וכי לא ניתן להשיג את מטרת ההקפאה  באמצעות ההליך הפלילי ובדרך שפגיעתה פחותה. בית המשפט יהיה רשאי לקבוע הוראות לעניין משך ההקפאה, היקפה, פקיעתה והאופן בו ינוהל הרכוש במהלכה. יובהר כי במסגרת ההליך השיפוטי ישקלו במידת הצורך גם זכויותיהם של צדדים שלישיים ובכללן הזכויות של הגוף שלו ניתנה ההוראה. כך, למשל, הוראת הקפאה עלולה לפגוע בזכות הקיזוז של תאגיד בנקאי שהוכרה בפסיקה כבעלת מעמד מיוחד מטעמים של מדיניות ציבורית כללית (ע"א 1226/90 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' הסתדרות הרבנים דאמריקה, פ"ד מט (1), 177 (1995), זכות הקיזוז של הבנק משמשת כבטוחה למתן אשראי והעדפה של ההקפאה או תפיסה של הרכוש עשויה להוביל להכבדה במתן אשראי וגלגול עלויות האשראי על כלל הציבור (ראו גם בש"פ 8470/22 בנק לאומי לישראל נ' מדינת ישראל (2023)).

מוצע להוסיף את סעיף 31ז – ניהול רכוש שניתנה לגביו הוראת הקפאה זמנית או צו הקפאה:

מוצע להסמיך את השר לקבוע בתקנות הוראות לגבי אופן ודרכי ניהול רכוש שניתנה לגביו הוראת הקפאה זמנית או צו הקפאה.