תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי שתייה ומיתקני מי שתייה)(תיקון), התשפ"ה-2025
הוראות תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי שתייה ומיתקני שתייה), התשע"ג-2013, קובעות ערכים לגורמים במי השתייה, לצורך שמירה על איכותם התברואית של מי השתייה ובריאות הציבור. על פי התיקון שבנדון, מוצע להוסיף בתקנות האמורות הוראה שתאפשר למנהל לאשר הוספת מגנזיום וסידן למים מותפלים המסופקים לשתייה, בהסכמת ספק מים או לבקשתו, ובלבד שההוספה תיעשה במיתקן טיפול.
הרקע לכך הינו שמדינת ישראל הינה מהמובילות בעולם בתחום התפלת מים ובשיעור המים המותפלים מכלל המים המסופקים לשתייה, ושיעור המים המותפלים לשתייה צפוי להמשיך לעלות, ושבתהליך ההתפלה כל המינרלים שיש במים באופן טבעי מורחקים מהמים. כמפורט בדברי ההסבר לתיקון, יש חשיבות בריאותית לצריכת מגנזיום וסידן בכמויות מספקות, כאשר החלופות לצריכתם שלא דרך מי השתייה לא בהכרח יעילות.
ההוראה המוצעת תאפשר אספקה מבוקרת של המים המותפלים שנוספו להם מגנזיום וסידן כמי שתייה. יש לכך רלוונטיות לאור זאת שמתוכננת בחינה מעשית של הוספת מגנזיום או סידן למים מותפלים, לצורך לימוד שיטות וטכנולוגיות ישימות להוספת מינרלים כאמור למים מותפלים. בנוסף, ההוראה המוצעת תאפשר לספקי מים, המעוניינים בכך, להוסיף מגנזיום או סידן במים מותפלים המסופקים על ידיהם כמי שתייה, בכפוף לקבלת אישור כנדרש.
טיוטת תקנות מטעם משרד הבריאות:
|
|
|
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 52ב ו-62ב(ב) לפקודת בריאות העם, 1940[1] (להלן – הפקודה), לאחר התייעצות עם שר החקלאות וביטחון המזון לפי סעיף 52ב(ב) לפקודה, ובתוקף סמכותי לפי סעיף 10(א) לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968,[2] לאחר התייעצות עם השר להגנת הסביבה, אני מתקין תקנות אלה: |
|
|
|
|
|
|
|
|
1. |
בתקנה 18 לתקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי שתייה ומיתקני מי שתייה), בסופה יבוא - |
|
|
|
|
|
"(ה) המנהל רשאי לאשר לספק מים, בהסכמת ספק המים או לבקשתו, הוספת מגנזיום וסידן למים מותפלים המיועדים לשמש מי שתייה, במיתקן טיפול כאמור בתקנה 17; רשימת ההיתרים שיינתנו לפי תקנת משנה זו, בציון זהות הספק שלו ניתן ההיתר, הנימוקים למתן ההיתר, התקופה שלגביה ניתן ההיתר, וכן הריכוזים המותרים, ככל שנקבעו, תפורסם באתר משרד הבריאות." |
___ ב________ התשפ"ה (___ ב________ 2025)
(חמ _____-3)
__________________
אוריאל בוסו
שר הבריאות
דברי הסבר
כללי מדינת ישראל הינה מהמובילות בעולם בתחום התפלת מים ובשיעור המים המותפלים מכלל המים המסופקים לשתייה, ולאורך השנים הבאות, עם כניסתם של מתפילים נוספים, שיעור המים המותפלים לשתייה צפוי להמשיך לעלות. בתהליך ההתפלה כל המינרלים שיש במים באופן טבעי מורחקים מהמים ולפי התקנות כיום במדינה, המינרלים אינם מוחזרים לאחר תהליך ההתפלה, למעט סידן אשר מוסיפים בריכוז הנדרש כדי לייצב את המים (תהליך הקשיה). ואולם, ידוע כי מים מהווים גם מקור חשוב לצריכת מינרלים החיוניים לבריאותו של גוף האדם. סקרים תזונתיים מראים שצריכה ממזון לא תמיד מספקת מאחר שדורשות יותר מודעות והתמדה, כך למשל: צריכה יומיומית של תוספי מזון או צריכה מוגברת של מזונות עשירים במינרלים. יתר על כן, מגנזיום וסידן ממים נספגים בגוף במהירות יחסית לעומת צריכתם ממזון. בנוסף, השימוש במים מותפלים נעשה גם בחקלאות כך שמלכתחילה ריכוזי המינרלים בפירות וירקות, שמקורם במי ההשקיה, ובבשר בעלי חיים הניזונים מגידולים חקלאיים, יורדים. התיקון המוצע נועד להתמודד עם אתגר זה, בהתייחס למגנזיום וסידן.
לאחרונה הושלם סקר שערך משרד הבריאות בנושא אשר העלה כי לרוב אוכלוסיית ישראל מסופקים מים מותפלים במידה כזו או אחרת, כאשר באזורים מסוימים שיעור המים המותפלים גבוה משמעותית ממקורות מים אחרים, אשר כוללים מינרלים באופן טבעי. כתוצאה מכך, באשר למגנזיום, באזורים רבים בארץ מסופקים, לפחות בחלק מתקופות השנה, מי שתייה עם ריכוזים נמוכים של מגנזיום, מתחת ל-10 מ"ג/ל, כאשר הריכוז הממוצע של מגנזיום במים במקורות הטבעיים הוא ~ 30 מ"ג/ל; בדומה, גם לגבי סידן נמצאו ריכוזים נמוכים במים המסופקים בפועל, בהשוואה לריכוזים הנמצאים במקורות מים טבעיים. בהינתן האמור, מתחדדת החשיבות של הוספת מינרלים למים מותפלים, בשים לב למידת תרומת המינרל לבריאות הציבור וחשיבותו, אל מול העלויות והישימות של הוספת המינרל. לענייננו, חוסר במגנזיום נקשר לסיכון מוגבר להפרעות בקצב הלב שיכולות לנבא תחלואה ואף תמותה כתוצאה מאוטם בשריר הלב, וכן נקשר לסיכון מוגבר למחלת הסוכרת; חוסר בסידן נקשר לסיכון מוגבר למחלת אוסטאופורוזיס, סרטן המעי, יתר לחץ דם והשמנה.
עוד יצוין כי בדו"חות של ארגון הבריאות העולמי בשנים 2011[3] ו-2022[4] קבע הארגון כי במקרים שבהם יש מעבר מאספקת המים לציבור ממקור שיש בו רמות משמעותיות של סידן ומגנזיום, למים מותפלים דלי מינרלים, נכון לשקול הוספת מינרלים למים המותפלים (מינרליזציה) בהתאם לריכוז הטבעי של המינרלים במי התהום באותו אזור גיאוגרפי. גם בדירקטיבה האירופאית למי שתיה משנת 2020 מודגש שניתן להוסיף מגנזיום וסידן למי שתייה שעברו טיפול שבו הופחת משמעותית ריכוז המינרלים, וזאת כדי למנוע השפעה בריאותית שלילית, ומבלי שנקבעו ערכי סף.[5] באשר לערכי הסף המרביים לגבי הוספת מגנזיום וסידן למים המסופקים כמי שתייה, יצוין כי מבחינה מעשית אין ישימות טכנולוגית להוספתם בריכוזים גבוהים מ-40 מ"ג/ל או 50 מ"ג/ל, בהתאמה, בשל היבטים שונים כגון עלות, בעיית מסיסות ושיקוע המינרלים במערכת האספקה, העלאת קשיות המים וכדומה; מן ההיבט הבריאותי, אין מגבלה בצריכת מים עם מינרלים בערכים אלה ולמעשה גם ההיבט האורגנולפטי (טעם, משקעים וכו') מורגש הרבה לפני שמדובר בערכים גבוהים מדי מבחינת היתכנות להשפעה בריאותית.
סעיף 1 הוראות תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי שתייה ומיתקני מי שתייה), התשע"ג-2013 (להלן: "תקנות מי שתייה"), קובעות ערכים לגורמים במי השתייה, לצורך שמירה על איכותם התברואית של מי השתייה ובריאות הציבור. בתיקון זה מוצע להוסיף בתקנות האמורות – תחת תקנה 18 שעניינה התפלה – הוראה שתאפשר למנהל, כהגדרתו בתקנות, לאשר הוספת מגנזיום וסידן למים מותפלים המסופקים לשתייה. על פי ההוראה המוצעת, המנהל יהיה רשאי לאשר לספק מים, בהסכמת ספק המים או לבקשתו, הוספת מגנזיום וסידן למים מותפלים המיועדים לשמש מי שתייה, ובלבד שההוספה תיעשה במיתקן טיפול כאמור בתקנה 17 שקובעת הוראות לטיפול במים וניטור במיתקן טיפול. יצוין כי לפי התקנות ה-"מנהל" הינו המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיכו לעניין תקנות אלה, כולן או מקצתן, מבין עובדי משרדו. כמו כן, מוצע לקבוע כי רשימת ההיתרים שיינתנו לפי תקנת משנה זו, בציון פרטים מסוימים כמפורט בתקנה המוצעת, תפורסם באתר משרד הבריאות.
הוראה מסוג זה, לגבי מגנזיום איננה חדשה, שכן בעבר נכללה בתקנות מי שתייה הוראת שעה לעניין הוספת מגנזיום למים, לתקופה שמיום י"ד באלול התשע"ב (1 בספטמבר 2012) עד יום כ"ב באלול התשע"ח (2 בספטמבר 2018), אשר כללה הוראות לעניין ביצוע של פיילוט בנושא. זאת, במטרה לבחון שיטות וטכנולוגיות אפקטיביות להוספת מגנזיום למי השתייה שמקורם בהתפלה. במסגרת זו התבצע שלב תיאורטי אשר העלה מידע חשוב, ובין היתר הדגיש את חשיבות הוספת מינרלים, שהינם בעלי ערך רב לבריאות הציבור ובשים לב לסיכונים האפשריים הגלומים בהוספתו, למים המותפלים. בין היתר, נבחנו ההשפעות של הוספת מגנזיום לבריאות, לתעשייה ולחקלאות ונבחנו באופן תיאורטי טכנולוגיות להוספת מגנזיום למי השתייה וכמו גם חלופות להגברת צריכת המגנזיום שלא באמצעות הוספתו למי השתייה. בחינת הנושא העלתה שהוספת מגנזיום למים היא רצויה ושיש לערוך בחינה מעשית לצורך לימוד הטכנולוגיות בתחום. ואולם, בפועל לא מומשה ההוראה שהסמיכה את המנהל להתיר לספק מים במיתקן התפלה להזרים את המים שטופלו במיתקן החלוץ (פיילוט) למי השתייה, ואשר נכללה כחלק מתקנה 39(4) שנקבעה כהוראת שעה, וזאת מסיבות תקציביות בעיקרן, תוך שבינתיים פקעה הוראת השעה.
ההוראה המוצעת תאפשר לספקי מים להוסיף מגנזיום או סידן במים מותפלים המסופקים על ידיהם כמי שתייה, באופן מבוקר ובכפוף לקבלת אישור כנדרש. בנוסף, אם תיערך בחינה מעשית של הוספת מגנזיום או סידן למים מותפלים, לצורך לימוד שיטות וטכנולוגיות ישימות להוספת מינרלים כאמור למים מותפלים, ההוראה המוצעת תאפשר גם אספקה מבוקרת של המים המותפלים שנוספו להם מגנזיום וסידן כמי שתייה. לעניין בחינת הישימות כאמור, יצוין כי המטרה היא לבחון תהליכי מינרליזציה בהיבטים טכנו-כלכליים ואחרים, כולל הרכב המים המתקבל, ישימות השילוב במתקני ההתפלה הקיימים והעתידיים, מסיסות החומרים, פוטנציאל שקיעת מינרלים בצנרת, אי פגיעה במערכות אספקת המים, והיבטים נוספים; במקרים שבהם המינרליזציה תתבצע על ידי הוספה ישירה של מלחים, ייבחנו סוג התרכובות המתאימות להוספה גם בהיבט של מסיסות וקצב המסה. באופן זה יושלם שלב הבחינה המעשית של הנושא, תוך שמירה על איכות מי השתייה והבטחת בריאות הציבור.
[1] ע"ר 1940, תוס' 1, עמ' 191; התש"ל, עמ' 102; התשנ"א, עמ' 98.
[2] ס"ח התשכ"ח, עמ' 204; התשנ"ד, עמ' 276; התשנ"ח, עמ' 329.
[3] Guidelines for drinking-water quality, 4th edition, 2011.
[4] Guidelines for drinking-water quality: fourth edition incorporating the first and second addenda, World Health Organization, 2022.
[5] European Union, Drinking Water Directive, 2020.