תיק הצעת חוק מס':803-10-2018-000079

סימוכין: 803-99-2025-001562

תזכיר חוק

א.  שם החוק המוצע

חוק איסור צריכת זנות, התשפ"ה - 2025

ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו

לקראת פקיעת חוק איסור צריכת זנות (תיקון חקיקה והוראת שעה) התשמ"ט - 2019 (להלן - חוק איסור צריכת זנות או החוק הקיים) ביולי 2025, מוצע לקבוע את האיסור הנורמטיבי של צריכת מעשה זנות הקבוע בסעיף 2(1) לחוק הקיים כאיסור שאינו מותנה בהוראת שעה. מוצע לקבוע בהוראת שעה למשך חמש שנים את דרך האכיפה המנהלית של איסור זה באמצעות הטלת קנס קצוב וכך גם את יתר סעיפי החוק הקיים.

חוק איסור צריכת זנות, אשר נחקק בשנת 2019 ונכנס לתוקף ביולי 2020, קבע את האיסור על צריכת זנות כהוראת שעה לחמש שנים. קדמה לחוק עבודה של צוות בין משרדי שמינתה שרת המשפטים דאז, אשר בחן את הכלים לצמצום צריכת הזנות בישראל, והגיש דוח ובו מתווה לקביעת עבירה של איסור צריכת זנות לשרת המשפטים בדצמבר 2017. החוק ביטא שינוי תפיסה משמעותי בנוגע להתנהגות שלא היתה אסורה עד לחקיקתו, והוראת השעה נועדה לאפשר בחינה לאחר תקופה של השפעות החוק על ההתנהגות האסורה ועל תופעת הזנות. יודגש, כי חוק איסור צריכת זנות היווה חלק ממהלך משולב שקידמה הממשלה לצמצום התופעה, שכלל בנוסף לאכיפה גם שיקום, הסברה וחינוך, ולווה בהחלטת ממשלה שתקצבה את המסגרות והמענים שיאפשרו לאוכלוסיות במעגל הזנות לצאת ממנו.

בעקבות חקיקת החוק נחקקו תקנות איסור צריכת זנות (אמצעי חלופי להטלת קנס) התש"ף – 2020[1], וכן נקבעה הנחיית היועצת המשפטית לממשלה 4.1115 בנושא: "מדיניות אכיפה בעניין חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה ותיקון חקיקה), תשע"ט – 2019".

היום, כאשר חלפו כמעט חמש שנים מחקיקת חוק איסור צריכת זנות, ולאחר שהתקיימה עבודת מטה במשרד המשפטים שכללה בחינת תוצרי המחקר המלווה שערך מכון מאיירס ג'ויינט-ברוקדייל (להלן – המחקר המלווה), מפגשי שיתוף ציבור וישיבות עם משרדי הממשלה הרלוונטיים וגורמי חברה אזרחית, נראה כי הנורמה של איסור צריכת זנות הופנמה בחברה הישראלית, ויש חשיבות בשימורה. יש חשיבות ציבורית וחברתית בעיגון העבירה הפלילית של צריכת זנות כהוראת קבע, לאור ההכרה בנזקים שנגרמים כתוצאה מהתופעה לאוכלוסיות שנמצאות במעגל הזנות, ומכך שישנו קושי לראות בהימצאות בזנות תוצר של בחירה אוטונומית גרידא. לכן, גם אם צרכני הזנות אינם מחוללי התופעה, הרי שהם אלו המאפשרים לתופעה זו להמשיך ומניעים אותה ובכלל זאת את הפגיעה באוכלוסיה זו.

עם זאת, עלה כי בנוגע לאופן האכיפה של איסור צריכת זנות, יש מקום להאריך את הוראת השעה לתקופה נוספת שבסופה ניתן יהיה להגיע למסקנות מבוססות יותר באשר לדרך האכיפה שתוביל לצמצום התופעה. זאת משום שביחס לאכיפה והשפעותיה על הציבור, כמו גם השפעותיה על האפשרות של האוכלוסיות לצאת ממעגל הזנות - הבחינה הנדרשת טרם מוצתה במהלך תקופת הוראת השעה, ועוד קשה לאמוד את ההשלכות וההשפעות של החוק.

ג.  עיקרי החוק המוצע

עיקר 1: קביעת האיסור על צריכת זנות כהוראת קבע - מטרתה של קביעת העבירה המוצעת היא להביא לצמצום צריכת הזנות בישראל, לנוכח המאפיינים הפוגעניים של התופעה. מאפיינים אלו קיבלו ביטוי בדוח הצוות הבין משרדי וכן בדוח המחקר המלווה במסגרתו עלה כי מרבית הנשים ממעגל הזנות שרואיינו למחקר תמכו בחוק וסברו שיש חשיבות חברתית ב"אמירה" שהזנות היא פוגענית כלפי המעורבים בה. על כן, לנוכח החשיבות הציבורית בהכרה בנזקים הקשים שנגרמים לאוכלוסיות המצויות במעגל הזנות, הקושי לראות בזנות תוצר של בחירה אוטונומית וכן העובדה שצרכני הזנות מאפשרים את המשכיותה הפוגענית של התופעה – מוצע לקבוע את האיסור הנורמטיבי של העבירה כהוראת קבע.

עיקר 2: מוצע לקבוע את סעיפי החוק הקיים, שעיקרם הוא הסדרה של אופן ביצוע האכיפה של העבירה הפלילית כעבירה מינהלית שקנס קצוב בצדה והאמצעי החלופי כאלטרנטיבה לקנס הקצוב – במסגרת הוראת שעה למשך חמש שנים. זאת משום שבמסגרת חמש השנים של החוק הקיים טרם מוצתה בחינת ההשפעה של אופן האכיפה והשפעותיה על הציבור ועל האוכלוסייה ממעגל הזנות. מוצע כי במהלך תקופה זו יערך מחקר משלים למחקר המלווה לבחינת השפעותיה של הוראת השעה על תופעת הזנות. 

 

עיקר 3: מוצע לבטל את עבירת המטרד לשם עיסוק בזנות, עבירה לפי סעיף 215(ג) לחוק העונשין. זאת משום שהתפיסה העומדת בבסיס העבירה אינה רלבנטית עוד ואינה עולה בקנה אחד עם תפיסתו של חוק איסור צריכת זנות, לפיו האוכלוסייה המצויה במעגל הזנות היא הגורם הנפגע. שכן, ברי כי חקירה פלילית, פתיחת תיק במשטרה ורישום פלילי של עבירת המטרד לשם עיסוק בזנות, כלפי מי שנמצא במעגל הזנות – עלולים לתייג ולהכתים את העוסק בזנות, ולהקשות על הליך השיקום החשוב של אוכלוסייה זו, כמו גם על יציאה ממעגל הזנות.

 

ד. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

החוק המוצע יחליף את החוק הקיים וייקבע את האיסור הנורמטיבי של איסור צריכת מעשה זנות הקבוע בסעיף 2(1) כהוראת קבע, בעוד שיתר סעיפי החוק הקיים שנוגעים לקביעת העבירה כעבירה מינהלית והאמצעי החלופי – ייקבעו כהוראת שעה נוספת לפרק זמן של חמש שנים.

ה.  השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, על תקנים במשרדי הממשלה ועל ההיבט המינהלי

ההשלכות התקציביות ייבחנו עם המשטרה ומשרד הרווחה והביטחון החברתי במהלך תקופת ההערות לתזכיר ובכלל זאת האפשרות לקדם מחקר המשך לבחינת הוראת השעה.

ו.  נוסח החוק המוצע:

להלן נוסח החוק מוצע:

תזכיר חוק מטעם משרד המשפטים:

תזכיר חוק איסור צריכת זנות, התשפ"ה-2025

דברי הסבר

כללי

חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה ותיקון חקיקה), התשע"ט-2019 (להלן – חוק איסור צריכת זנות או החוק) שנוסחו מובא בנספח להצעת החוק, פורסם בינואר 2019 כהוראת שעה למשך 5 שנים מיום התחילה (יולי 2020), והוא גובש על בסיס דוח הצוות הבין-משרדי, בראשו עמדה המנהלת הכללית של משרד המשפטים דאז, אשר בחן את הכלים לצמצום צריכת זנות בישראל והאפשרות לקביעת עבירה פלילית של איסור צריכת זנות. מהדוח שפרסם הצוות בדצמבר 2017 עלה כי תעשיית הזנות מגלמת בתוכה מאפיינים פוגעניים ביותר כלפי האוכלוסייה במעגל הזנות, ולכן יש לפעול לצמצומה בכלים משולבים של שיקום, הסברה, חינוך ואכיפה.

חוק איסור צריכת זנות קובע שתי עבירות פליליות: הראשונה – איסור על צריכת מעשה זנות; השנייה – איסור להימצא במקום המשמש, באופן מלא או חלקי, למעשי זנות במטרה לצרוך מעשה זנות, וכן חזקה לפיה יראו אדם הנמצא במקום שעיקר השימוש בו הוא לביצוע מעשי זנות, כמי שנמצא בו במטרה לצרוך זנות, אלא אם כן הוכיח אחרת. עבירות אלו הן עבירות מינהליות, בגינן ניתן להטיל קנס קצוב בסך 2,000 ₪, או כפל קנס במקרים של עבירה מינהלית חוזרת.

מטרת החוק היתה להביא לצמצום צריכת הזנות בישראל, לנוכח מאפייניה הפוגעניים של תופעה זו, ובכלל זאת הסכנות והנזקים המצטברים הנובעים מהעיסוק בזנות. זאת בדומה להתמודדות של חלק ממדינות העולם עם הנושא, כמו: שבדיה, נורבגיה, אירלנד, קנדה וצרפת. כמו כן, הדגש בקביעת האיסור היה על צריכת הזנות ולא על העיסוק בזנות, זאת בהתאם לתפיסה הנוהגת הרואה באוכלוסייה זו כגורם הנפגע. יצוין כי העובדה שמעשה צריכת הזנות הבודד אינו גורם למכלול הנזקים האמורים וכן שצריכת מעשה זנות, בשונה מעבירות המין, לא בהכרח נעשית שלא בהסכמה או בהסכמה שהושגה תוך ניצול – נקבע שהעבירה לא תעמוד במדרג החומרה של עבירות המין, אלא כעבירת עוון שהעונש בצידה קנס כספי, אשר תיקבע גם כעבירה מינהלית לפי חוק העבירות המינהליות, תשמ"ה-1985 (להלן: חוק העבירות המינהליות) (וראו הרחבה לעניין מטרת החוק בדברי ההסבר בחלק הכללי בהצעת החוק המקורית של חוק איסור צריכת זנות (להלן – ההצעה הראשונה)).

כמו כן, בהתאם לסמכות השר בחוק, ביום 26.8.2000 נקבעו ופורסמו תקנות איסור צריכת זנות (אמצעי חלופי להטלת קנס) התש"ף – 2020[5] (להלן- תקנות האמצעי החלופי), שמאפשרות לצרכן זנות להגיש בקשה להמרת הקנס בתמורה להשתתפות בהליך אמצעי חלופי (ובהפרה חוזרת – מחצית מהקנס) ככל ששירות המבחן מאשר את ההשתתפות. האמצעי החלופי מתבצע באמצעות סדנה קבוצתית פסיכו-חינוכית שמועברת על ידי שירות המבחן או מי מטעמו, או במקרים מיוחדים באמצעות מענה פרטני של קצין מבחן.

בהתאם לתפיסה זו של החוק הקיים וכחלק ממהלך משולב, במקביל לקביעת החוק, אושרה גם החלטת ממשלה מספר 4462 מיום 13.1.2019 (להלן: החלטה 4462), אשר קבעה כי יש לקדם תוכניות הן למתן מעני שיקום וטיפול בעבור האוכלוסייה שבמעגל הזנות, והן לקביעת צעדי הסברה, חינוך והעלאת התודעה הציבורית הנדרשים.

כמו כן, במסגרת העבודה על הטמעת החוק הקיים ובחינת אופן יישומו, ובהתאם לסעיף 15 לחוק העבירות המינהליות המאפשר הגשת כתב אישום לעבירה שהיא עבירה מינהלית חלף הטלת הקנס כשהנסיבות מצדיקות זאת מטעמים שיירשמו, נקבעה גם הנחיית היועצת המשפטית לממשלה 4.1115 בנושא: "מדיניות אכיפה בעניין חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה ותיקון חקיקה), תשע"ט - 2019" (להלן הנחיית היועצת). בהנחיה זו פורטו המקרים שבהם חלף הטלת הקנס הקצוב יוגש כתב אישום. בנוסף, נקבע כי מדיניות האכיפה בנושא זה צריכה להיעשות בזהירות ובהדרגתיות וכן כי הפרשנות של "מעשה זנות" ביחס לעבירה זו לצורך אכיפתה תתמקד במקרים המובהקים של צריכת זנות הנמצאים בליבת האיסור.

בהתאם לכל האמור, החוק  נקבע כהוראת שעה למשך חמש שנים, במהלכן ייערך מחקר מלווה לשם בחינת יישומו והשפעתו של החוק על השגת מטרתו, שממצאיו יוגשו לוועדת החוקה בצירוף המלצות לעניין הארכת תוקפו, שנה לפני תום תקופת תוקפו של החוק הקיים. בהתאם לכך, ביולי 2024 הוגש תמצית הדו"ח הסופי של ממצאי המחקר המלווה לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת שנערך על ידי מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל (להלן: המחקר המלווה), ובדצמבר 2024 פורסם דוח המחקר המלא, שעסק בארבעה נושאים עיקריים: יישום החוק  - אכיפה; האוכלוסיות בזנות והשירותים עבורן; צרכני הזנות; והציבור בישראל – מערך החינוך וההסברה לציבור ועמדות הציבור.

כעת, מוצע לקבוע את איסור צריכת הזנות כהוראת קבע. עוד מוצע לקבוע בהוראת שעה למשך חמש שנים את סעיפי החוק הנוספים של החוק הקיים, שנוגעים בקביעת העבירה כעבירה מינהלית והאמצעי החלופי.

היום, כאשר חלפו כמעט חמש שנים מחקיקת חוק איסור צריכת זנות, ולאחר שהתקיימה עבודת מטה במשרד המשפטים שכללה בחינת תוצרי המחקר המלווה, מפגשי שיתוף ציבור וישיבות עם משרדי הממשלה הרלוונטיים וגורמי חברה אזרחית, נראה כי הנורמה של איסור צריכת זנות הופנמה בחברה הישראלית, וישנה חשיבות בשימורה. ישנה חשיבות ציבורית וחברתית בעיגון הנורמה הפלילית, שכן נורמה זו נובעת מההכרה בנזקים שנגרמים כתוצאה מהתופעה לאוכלוסיות שנמצאות במעגל הזנות, ומכך שישנו קושי לראות בהימצאות בזנות תוצר של בחירה אוטונומית גרידא, בשים לב לנסיבות המביאות אדם להיות בזנות. לכן, גם אם צרכני הזנות הם אינם מחוללי התופעה, הרי שהם אלו המאפשרים לתופעה זו להמשיך ולהניע אותה ובכלל זאת את הפגיעה באוכלוסיה זו.

עם זאת, עלה כי בנוגע לאופן האכיפה של איסור צריכת זנות, יש מקום להאריך את הוראת השעה לתקופה נוספת שבסופה ניתן יהיה להגיע למסקנות מבוססות יותר באשר לדרך האכיפה שתוביל לצמצום התופעה. זאת משום שביחס לאכיפה והשפעותיה על הציבור, כמו גם השפעותיה על האפשרות של האוכלוסיות לצאת ממעגל הזנות - הבחינה הנדרשת טרם מוצתה במהלך תקופת הוראת השעה, ועוד קשה לאמוד את ההשלכות וההשפעות של החוק, וזאת ממספר טעמים:

ראשית, האכיפה של העבירה המינהלית החלה בפועל רק במחצית השניה של שנת 2021, כאשר במהלך שלוש וחצי השנים בהם התבצעה האכיפה, התרחשו אירועים משמעותיים שהשפיעו החברה הישראלית, כמו מגיפת הקורונה ומלחמת חרבות ברזל, אירועים שמטבע הדברים השפיעו גם על אוכלוסיות בזנות וסדרי עדיפויות באכיפת החוק.

שנית, וזה העיקר, אכיפת החוק הקיים בוצעה בעצימות גבוהה לאורך תקופה מסוימת בלבד ורק במספר תחנות מצומצם של תחנות משטרה, ומכאן הקושי בקביעת הסדר האכיפה של העבירה כעבירה מינהלית בהוראת קבע. כך לפי ממצאי המחקר, בתקופות ובמקומות שבהם החוק נאכף חל צמצום של צריכת הזנות, ואולם טרם ניתן לראות צמצום בצריכת הזנות וזאת ככל הנראה בשל צמצום האכיפה והיעדר מודעות מספיקה של הציבור לחוק (ר' ע"מ 12-17, 49-55, 82 ו- 87 לדוח המחקר המלווה). בנוסף, המחקר הצביע על התגברות המעבר של האוכלוסיות בזנות ממקומות שבהם יש אכיפה מוגברת לזירות נסתרות, כגון דירות דיסקרטיות וחדרים להשכרה לפי שעה. תופעה זו העלתה קשיים מצד גורמי אכיפת החוק הן לעניין איתור הזירות והן לעניין אופן ביצוע האכיפה אשר דורשים עוד טיוב ודיוק (לשכיחות של זירות הזנות בדירות דיסקרטיות והקושי באכיפה ר' ע"מ 12-13, 17-21, 23-25, 49-55, 59, 70, ו-82 לדוח המחקר המלווה). בנוסף ממצאי המחקר עלה כי למרות שגורמי המשטרה עברו הכשרות ייחודיות לעבודה מול אוכלוסיות ממעגל הזנות ושיש "ניצני" שיפור ביחס השוטרים כלפיהם ובאמון שלהן במשטרה, הקשר עדיין מורכב ונדרשת עוד עבודה בהקשר זה (ר' ע"מ 33 לדוח מחקר). מכאן עולה הצורך בפרק זמן נוסף לבחינה מעמיקה יותר של אופן האכיפה המתאים לעבירה זו שיאפשר השגה ועמידה במטרות החוק הקיים.

מעבר לכך, חשוב לציין כי ממצאי המחקר עלה כי חלק מהאוכלוסיות ממעגל הזנות סבלו מקשיים כלכליים בעקבות החוק , ולחלקם הוא פתח אפשרות לשינוי ויציאה מזנות באמצעות שירותי הסיוע הקיימים ואלו שהורחבו (ר' ע"מ 22-27 וע"מ 45 לדוח המחקר). במהלך תקופת החוק הקיים, מערך השירותים לסיוע לאוכלוסיות במעגל הזנות התרחב בשירותי משרד הרווחה והביטחון החברתי ומשרד הבריאות, ואף פותחו מענים ייחודיים מותאמים לאוכלוסייה. בעקבות זאת, גדל מספר מקבלי השירות בשירותים אלו. ואולם, גם לפי דוח המחקר, אין בכלל המענים המוצעים סיוע מספיק והמלצות המחקר הן להמשיך להרחיב ולפתח את הסיוע לאוכלוסיות שמעוניינות לצאת ממעגל הזנות בפרט בתחומי סיוע כלכלי, סיוע תעסוקתי ודיור; וכן לפתח את פרישתם של שירותים אלו במקומות נוספים, והתאמתם לאוכלוסיות מגוונות, תוך הגברת ההסברה וההנגשה של השירותים והמענים (ר' פרק 4 לדוח המחקר). מכאן החשיבות אף בהקשר זה, להמשיך ולבחון את אופן האכיפה של החוק במסגרת הוראת שעה לצורך בחינת השפעתה על רווחתן של האוכלוסיות ממעגל הזנות.

אמנם, מוצע לקבוע את העבירה של צריכת זנות כהוראת קבע, וזאת מהטעמים שפורטו לעיל. אולם, ראוי כי הממשלה תידרש לאופן האכיפה של איסור זה, כמו גם לבחינת תיקונים נוספים שיידרשו כלקח מיישום החוק, לקראת פקיעת הוראת השעה, בשים לב לממצאי המחקר המלווה ולשינויים החברתיים.

סעיף 1 לחוק העיקרי

בדומה להוראת סעיף 1 לחוק איסור צריכת זנות, מוצע לקבוע סעיף מטרה לחוק אשר מבהיר כי קביעת העבירה הפלילית היא חלק ממהלך משולב, שבא לידי ביטוי בהחלטה 4462, כך שלצד אכיפת האיסור הפלילי שמטרתו הוא צמצום צריכת הזנות בישראל, יינתן מענה גם להרחבת דרכי השיקום והטיפול של האוכלוסיות ממעגל הזנות. סעיף זה עולה בקנה אחד עם התפיסה של החוק הקיים לפיה המצויים במעגל הזנות הם הגורם הנפגע וכי יש לסייע לאוכלוסייה זו לצאת ממעגל הזנות במהלך כולל ומשולב.  

סעיף 2 לחוק העיקרי

כאמור לעיל וכפי שצוין גם בהצעת החוק הראשונה, מטרתה של קביעת העבירה המוצעת היא להביא לצמצום צריכת הזנות בישראל, לנוכח המאפיינים הפוגעניים של התופעה. מאפיינים אלו קיבלו ביטוי בדוח הצוות הבין משרדי (ראו הרחבה לעניין זה בדברי ההסבר לסעיף הכללי בהצעה הראשונה) ואף בדוח המחקר המלווה עלה כי מרבית הנשים ממעגל הזנות שרואיינו למחקר תמכו בחוק וסברו שיש חשיבות חברתית ב"אמירה" שהזנות היא פוגענית כלפי המעורבים בה, שכן בהינתן אפשרות אמיתית אחרת, הן לא היו רוצות להיות מעורבות בזנות (ר' ע"מ 22 לדוח המחקר). לנוכח החשיבות הציבורית בהכרה בנזקים הקשים שנגרמים לאוכלוסיות המצויות במעגל הזנות, הקושי לראות בזנות תוצר של בחירה אוטונומית וכן העובדה שצרכני הזנות מאפשרים את המשכיותה הפוגענית של התופעה – מוצע לקבוע את האיסור הנורמטיבי על צריכת זנות כהוראת קבע.

יודגש, כי על אף שהתפיסה בבסיס האיסור היא כי המצויים במעגל הזנות פועלים מתוך מצוקה, אין המדובר במעשים הנעשים שלא בהסכמה ולכן אין היא מצויה במדרג החומרה של עבירות המין. על כן, מוצע להותיר את העבירה במדרג חומרה שאינו גבוה – עבירת עוון שהעונש בצדה קנס לפי סעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.

יובהר, כי העבירה הנוספת שקבועה בסעיף 2(2)  לחוק המקורי, לפיה קיים איסור על הימצאות במקום המשמש באופן מלא או חלקי למעשי זנות במטרה לצרוך זנות – תיקבע במסגרת הוראת השעה, כפי שיפורט בהמשך.

סעיף 3 לחוק העיקרי

מוצע לבטל את עבירת המטרד לשם עיסוק בזנות, עבירה לפי סעיף 215(ג) לחוק העונשין. ההיסטוריה החקיקתית של סעיף המטרד לשם עיסוק בזנות מלמדת כי עבירה זו הוצעה כ"כלי" להתמודדות עם תופעת זנות הרחוב, שעה שאותה עת לא היה כלי אכיפה מתאים נגד הזנות כשלעצמה. עם זאת, כיום תפיסה זו אינה רלבנטית עוד ואינה עולה בקנה אחד עם תפיסתו של חוק איסור צריכת זנות, לפיו האוכלוסייה המצויה במעגל הזנות היא הגורם הנפגע. ברי כי חקירה פלילית, פתיחת תיק במשטרה ורישום פלילי של עבירת המטרד לשם עיסוק בזנות, כלפי מי שנמצא במעגל הזנות – עלולים לתייג ולהכתים את העוסק בזנות, ולהקשות על הליך השיקום החשוב של אוכלוסייה זו, כמו גם על יציאה ממעגל הזנות. מעבר לכך, תיוג פלילי של האוכלוסיות בזנות בגין אישום זה עלול להעמיק את התופעות הפוסט טראומתיות, והחשיפה לחברה העבריינית ובסופו של יום להוביל להעמקת הניתוק מהחברה.

יצוין כי תפיסה זו אף עולה בקנה אחד עם מגמת האכיפה הנמוכה של עבירה זו בשנים האחרונות.

לפיכך, מוצע לבטל את העבירה ובכך לצמצם את הפגיעה באוכלוסיות ממעגל הזנות.

סעיף 4 לחוק העיקרי

מוצע שתחילתו של חוק זה יהיה עם פקיעת חוק איסור צריכת זנות, ביום 10.7.25.

סעיף 5 לחוק העיקרי

כפי שצוין לעיל, טרם בשלה העת לקבוע את אופן ביצוע האכיפה של החוק ונדרשת תקופת זמן נוספת לבחינת מודל האכיפה המתאים שיאפשר השגה ועמידה במטרות החוק הקיים. על כן, מוצע לקבוע את יתר סעיפי החוק הקיים במסגרת הוראת שעה בת חמש שנים, אשר בסופן יהיה מקום לבחון מחדש את המשכו של הסדר האכיפה האמור.

 סעיף 2 להוראת השעה  - בדומה להוראת סעיף 2 לחוק איסור צריכת זנות, מוצע לקבוע בסעיף 2(1) עבירה פלילית על צריכת מעשה זנות, ולעניין זה ראו את דברי ההסבר בסעיף 2 לעיל.

עוד מוצע לקבוע בסעיף 2(2) עבירה פלילית על מי שנמצא במקום המשמש, באופן מלא או חלקי, למעשי זנות במטרה לצרוך מעשה זנות. עבירה זו, מתייחסת להתנהגות שהיא ככלל ניסיון לצריכת זנות, שכן היא תחול על צרכנים אשר נמצאים במקום המשמש לביצוע מעשה זנות ויכול להיות שהם טרם הספיקו לבצע אותו. בנוסף, מוצע לקבוע בעניין עבירה זו חזקה אשר לפיה יקרו אדם נמצא במקום שעיקר השימוש בו הוא לביצוע מעשי זנות, כמי שנמצא בו במטרה לצרוך זנות, אלא אם כן הוכיח אחרת. חזקה זו נועדה להקל על הנטל הראייתי הנדרש, במצבים שבהם ישנן ראיות מספיקות לכך שהמקום משמש במובהק למעשי זנות. במצבים אלו, הדעת נותנת כי הנוכחות במקום היא במטרה לצרוך זנות, באופן המצדיק את העברת נטל ההוכחה למי שהימצאותו במקום לא נועדה למטרה זו.

עוד יודגש כפי שצוין בהצעת החוק הראשונה, כי אין בעבירה המוצעת בסעיף 2(2) כדי לצמצם את האפשרות להטיל קנס מינהלי או להגיש כתב אישום במצבים אחרים של ניסיון מסוג אחר לצריכת מעשה זנות לפי סעיף 2(1), ואין בעבירה המוצעת כדי לשנות מפרשנות הניסיון ביחס לעבירה לפי סעיף 203ג לחוק העונשין (כך למשל, במצבים שבהם טרם הושלמה העברת התמורה, אך בוצע המעשה המיני, או להפך).

(ראה הרחבה לעניין סעיף זה בסעיף 1 להצעת החוק הראשונה)

עוד יצוין כי מאחר שעבירה זו נקבעה במטרה להקל על אכיפתה של העבירה כעבירה מינהלית – מוצע לקבוע גם אותה כהוראת שעה אשר אכיפתה והשגת מטרתה תבחן בחלוף חמש שנים. 

סעיפים 2א ו2ב להוראת השעה – בדומה להוראות סעיפים 3 ו-4 לחוק הקיים, מוצע לקבוע כי עבירה לפי סעיף 2 להוראת השעה היא עבירה מינהלית כמשמעותה בחוק העבירות המינהליות. לפי המוצע, על העובר עבירה של צריכת זנות או ניסיון לעבירה זו, כמו גם על הימצאות במקום המשמש למעשי זנות לשם צריכת מעשה זנות, ניתן יהיה להטיל קנס בסכום של 2,000 ₪ ועל עבירה מינהלית חוזרת קנס בסכום של 4,000 ₪. אדם אשר שילם את הקנס המינהלי שהוטל עליו, רואים זאת כאילו כופרה העבירה. יחד עם זאת, סעיף 15 לחוק העבירות המינהליות מאפשר לתובע להגיש כתב אישום בגין עבירה זו, כאשר הוא סבור שהנסיבות מצדיקות זאת מטעמים שיירשמו. בהנחיית היועצת מפורטות הנסיבות שבהן חלף הטלת הקנס הקצוב יש לשקול הגשת כתב אישום, כמפורט כדלקמן: א. כאשר ישנן עבירות נלוות לעבירת צריכת הזנות הקשורות בנסיבות אירוע צריכת הזנות, כגון תקיפה, שוד וכו'; ב. רצדיביזם – כאשר אדם נתפס מבצע עבירה של צריכת זנות מבגיר מספר פעמים יש לשקול הגשת כתב אישום נגדו, בהתקיים התנאים לעבירה מינהלית חוזרת; ג. עבר פלילי בעבירות זנות – כאשר לאדם שביצע את העבירה יש הרשעות בשלוש השנים שקדמו לביצוע העבירה של צריכת זנות באחת או יותר מהעבירות המפורטות בהנחיית היועצת אשר הערכים המוגנים שלהן דומים לאלו שעומדים בבסיס העבירה של צריכת זנות; ד. צריכת זנות בנסיבות חמורות במיוחד – כך במקרים בהם העבירה בוצעה תוך ניצול מצוקתו של אדם (למשל כאשר צריכת הזנות בוצעה תחת השפעה קשה של סמים או אלכוהול וכו').

סעיף 2ג להוראת השעה - בדומה להוראת סעיף 5 לחוק הקיים, מוצע להסמיך את שר המשפטים, בהסכמת שר הרווחה והביטחון החברתי, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע בתקנות אמצעי חלופי שיוטל על מי שעבר עבירה של צריכת זנות, חלף הטלת קנס או חלקו (ראה הרחבה לעניין סעיף זה בסעיף 4 בהצעת החוק הראשונה).

כאמור לעיל, ביום 26.8.20 פורסמו תקנות האמצעי החלופי אשר מסדירות את הפרוצדורה למימוש האמצעי החלופי חלף תשלום הקנס המינהלי. בעניין זה יצוין כי התקנות ימשיכו לעמוד בתוקף עם חקיקת החוק וזאת לפי סעיף 23 לחוק הפרשנות, תשמ"א – 1981[6].

עוד יצוין כי מממצאי דוח המחקר עלה שהסדנה הובילה להשפעה על עמדותיהם של צרכני הזנות בנוגע לתופעת הזנות, לאוכלוסיות ממעגל הזנות ולצריכת הזנות. כך למשל בסוף הסדנה יותר משתתפים הסכימו שתופעת הזנות פוגעת בכבוד האדם וביחס של גברים לנשים. בנוסף, במחקר עלה כי לאחר הסדנה חלה עלייה בקרב מי שהשיבו שהם מעוניינים לצרוך פחות זנות ובקרב מי ששוקלים להפסיק לצרוך זנות לגמרי, והיו שהכירו בהתמכרותם למין בעקבותיה (ראה פרק 5.5 האמצעי החלופי, וכן ע"מ 70 ו- 85 לדוח המחקר).  לנוכח הצלחתו של האמצעי החלופי לפי ממצאי המחקר, קיימת חשיבות רבה להמשיך ולהשקיע מאמצים בבחינת דרכים להרחבת קהל היעד שנחשף לתכנים ולכלים בסדנת האמצעי החלופי.

עוד יצוין כי לאור מממצאי המחקר בנוגע לאמצעי החלופי, בחלוף חמש שנים, וככל שתפקע הוראת השעה, יש לבחון אפשרות להחיל הסדרים אחרים על העבירה הפלילית של צריכת מעשה זנות, אשר יאפשרו לצרכני הזנות לעבור את הסדנה, כך למשל באמצעות סגירת תיק בהסדר לפי סימן א1 לפרק ד' לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב – 1982[7]. 

סעיף 2ד להוראת השעה – כאמור, מוצע כי דרך האכיפה של העבירה הפלילית תבחן במסגרת הוראת שעה. לכן, בדומה להוראת סעיף 8 לחוק הקיים, מוצע לקבוע כי בחינת השפעתו של החוק תיעשה באמצעות מחקר מלווה אשר יבחן את האופן שבו נאכפת העבירה והשפעתה על היקף תופעת הזנות, על רווחתן של האוכלוסיות ממעגל הזנות וכן על מתן המענים הטיפוליים והשיקומיים לאוכלוסייה זו. בחלוף תקופת הוראת השעה, ולאחר בחינת הממצאים שיועלו במחקר, יהיה מקום לבחון מחדש את המשכו של ההסדר האמור.

סעיף 2ה להוראת השעה – בדומה להוראת סעיף 9 לחוק הקיים, מוצע שהשר לביטחון לאומי ושר הרווחה והביטחון החברתי ימשיכו למסור דיווח לוועדת החוקה ב- 1 ליולי בכל שנה על קידום המהלך המשולב לצמצום הזנות ועל יישום הוראות החוק, כמו גם על הקשיים ביישומו, כדי שניתן יהיה להמשיך לבצע מעקב אחר הוראת השעה ובחינתה.

 

נספח לדברי הסבר

וזה נוסחו של חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה ותיקון חקיקה) תשע"ט – 2019, שמוצע להחליפו בהצעת חוק זו:  

 

חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה ותיקון חקיקה), התשע"ט – 2019