תוכן עניינים

טיוטת תקנות. 2

א.שם התקנות המוצעות......... 2

ב.מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן 2

ג.להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות מטעם משרד התקשורת:. 3

תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות), התשפ"ה–2025. 3

1.  אגרה בעד הגשת בקשה לקבלת רישיון 3

2.  אגרה בעד הגשת בקשה לרישום במרשם או חידושו 3

3.  חובת תשלום אגרה. 3

4.  עדכון סכומים. 3

5.  אי-החזר אגרה. 4

6.  ביטול. 4

7.  תחילה. 4

8.  הוראת מעבר. 4

התוספת הראשונה. 5

התוספת השנייה. 5

דברי הסבר. 6

 

טיוטת תקנות

 

 

א.  שם התקנות המוצעות

תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות), התשפ"ה–2025.

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

תיקון מס' 76 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982 (להלן – תיקון החוק), שנכנס לתוקף ביום 2 באוקטובר 2022, חולל שינוי יסודי באסדרת רישוי שירותי הבזק בישראל (להלן – האסדרה החדשה). עם כניסת האסדרה החדשה לתוקף, מרבית הגורמים שמספקים שירותי בזק עברו ממתן שירותי בזק מכוח רישיון למתן שירותי בזק מכוח רישום במרשם ייעודי לכך, ועליהם חלות תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (היתר כללי למתן שירותי בזק), התשפ"ג–2022 (להלן – תקנות ההיתר הכללי). תקנות ההיתר הכללי מסדירות את אופן הרישום במרשם ואת ההוראות שחלות על ספקי שירותי הבזק הרשומים בו.

בהתאם לסעיף 4ג(א)(1) לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982 (להלן – חוק התקשורת), שר התקשורת מוסמך, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע בתקנות אגרה בעד הגשת בקשה לרישום במרשם ובעד הגשת בקשה לחידושו, וכן אגרה בעד הגשת בקשה לרישיון.

לנוכח האמור, גורמי המקצוע במינהל כלכלה במשרד התקשורת ערכו בחינה כלכלית לקביעת סכומי האגרה בעד הגשת בקשה לרישום במרשם, הגשת בקשה לחידושו, והגשת בקשה לרישיון, וגיבשו את המלצתם (להלן – המלצת מינהל כלכלה).

בהתבסס על המלצת מינהל כלכלה, מוצע בתקנות:

א. לקבוע אגרה בעד הגשת בקשה לרישיון בסכום של 6,530 ש"ח. בהתחשב בנסיבות העניין, ובכלל זה המורכבות לקבוע בעת הזו מהן תשומות העבודה הצפויות מקרב עובדי משרד התקשורת בטיפול ברישיונות חדשים, סכום זה נבחר כנקודת ייחוס (Benchmark) לפי סכום האגרה בעד מתן רישיון מיוחד אשר היה בתוקף עד ליום 2 באוקטובר 2022 בתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד מתן רישיון מיוחד), התשס"ב–2001;

ב.  לקבוע אגרה בעד הגשת בקשה לרישום במרשם בסכום של 3,490 ש"ח, ובעד הגשת בקשה לחידושו אחת לשנתיים בסכום של 660 ש"ח. סכומים אלו מגלמים את תשומות העבודה הצפויות מקרב עובדי משרד התקשורת, הן צוות רישוי והן מינהל פיקוח ואכיפה, בהתייחס לכלל הבקשות שיוגשו;

ג.  לקבוע כי תשלום אגרה יהיה תנאי לקבלת בקשה לרישיון, לרישום במרשם או לחידוש הרישום;

ד.  לקבוע מנגנון לעדכון האגרות. מוצע כי סכומי האגרות המוצעים בטיוטת התקנות יתעדכנו אחת לשנה בהתאם לשינויים במדד המחירים לצרכן, ועדכון זה ייעשה ביום 1 בינואר בכל שנה לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי. עוד מוצע כי המדד החדש יהיה המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון והמדד היסודי יהיה המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון הקודם. כמו כן, מוצע לקבוע מנגנון עיגול סכומים;

ה. לקבוע כי ספק מורשה לא יהיה זכאי, בכל מקרה, להחזר אגרה, כולה או חלקה, בעד הגשת בקשה לרישיון, בעד הגשת בקשה לרישום במרשם או לחידוש הרישום;

 

 

ו. לבטל את כל התקנות הקיימות שבהן נקבעו סכומי אגרות בעד רישיונות שניתנו לפי חוק התקשורת. זאת מאחר שבתקנות המוצעות מוצע לקבוע סכום אחיד בעד הגשת בקשה לרישיון, וסכום אחיד בעד הגשת בקשה לרישום במרשם ובעד הגשת בקשה לחידושו;

ז.  לקבוע הוראה שלפיה מי שקיבל רישיון אחוד בשש השנים לפני כניסת האסדרה החדשה לתוקף ושילם אגרת רישיון עבורו, יקבל החזר יחסי של אגרת הרישיון שהוא שילם. כך מוצע שההחזר היחסי יחושב כך שיופחת סכום האגרה ששולם באופן יחסי לפרק הזמן שחלף מאז מועד קבלת הרישיון ועד למועד כניסת האסדרה החדשה לתוקף (2 באוקטובר 2022), כאשר ההפחתה תהיה שווה לכל אחת מהשנים האלו. כך, החזר האגרה יתבסס על סכום האגרה ששולם לאחר ניכוי הסכום המופחת כאמור לעיל.

 

ג.  להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות מטעם משרד התקשורת:

 

 

תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות), התשפ"ה–2025

 

____ ב_____ התשפ"ה (___ ב_____ 2025)

 (חמ ______)

__________________

שלמה קרעי

שר התקשורת

דברי הסבר

כללי

תיקון מס' 76 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982 (להלן – תיקון החוק), שנכנס לתוקף ביום 2 באוקטובר 2022, חולל שינוי יסודי באסדרת רישוי שירותי הבזק בישראל (להלן – האסדרה החדשה). עם כניסת האסדרה החדשה לתוקף, מרבית הגורמים שמספקים שירותי בזק עברו ממתן שירותי בזק מכוח רישיון למתן שירותי בזק מכוח רישום במרשם ייעודי לכך, ועליהם חלות תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (היתר כללי למתן שירותי בזק), התשפ"ג–2022 (להלן – תקנות ההיתר הכללי). תקנות ההיתר הכללי מסדירות את אופן הרישום במרשם ואת ההוראות שחלות על ספקי שירותי הבזק הרשומים בו.

בהתאם לסעיף 4ג(א)(1) לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982 (להלן – חוק התקשורת), שר התקשורת מוסמך, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע בתקנות אגרה בעד הגשת בקשה לרישום במרשם ובעד הגשת בקשה לחידושו, וכן אגרה בעד הגשת בקשה לרישיון.

לנוכח האמור, גורמי המקצוע במינהל כלכלה במשרד התקשורת ערכו בחינה כלכלית לקביעת סכומי האגרה בעד הגשת בקשה לרישום במרשם, הגשת בקשה לחידושו, והגשת בקשה לרישיון, וגיבשו את המלצתם (להלן – המלצת מינהל כלכלה).

 

לתקנה 1

מוצע לקבוע כי בעד הגשת בקשה לרישיון תשולם אגרה כמפורט בתוספת.

 

לתקנה 2

מוצע לקבוע כי בעד הגשת בקשה לרישום במרשם ובעד הגשת בקשה לחידושו, תשולם אגרה כמפורט בתוספת.

 

לתקנה 3

מוצע כי תשלום אגרה לפי תקנות 1 ו-2 יהיה תנאי לקבלת בקשה לרישיון, או לקבלת בקשה לרישום במרשם או לחידוש הרישום.

 

לתקנה 4

כפי שקבוע בחקיקה אחרת בתחום התקשורת, מוצע לקבוע שעדכון סכום האגרה יבוצע אחת לשנה, בחודש ינואר, בהתאם לשינוי שחל במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. העדכון של הסכום יחושב לפי השינוי שחל בין המדד היסודי למדד החדש. בהתאם, מוצע להגדיר את המונחים "המדד החדש" ו-"המדד היסודי". "המדד החדש" מוגדר כמדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון. "המדד היסודי" הוא המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון הקודם. לעניין העדכון הראשון של האגרה שיבוצע לאחר יום תחילת התקנות, מוצע לקבוע שהמדד היסודי יהיה המדד שפורסם חודש אחד לפני יום התחילה.

במצב זה, העדכון למדד מבוצע בהתאם לשינוי שחל במדד על פני תקופה של פחות משנה, באופן המשקף את פרק הזמן שחלף מאז תחילת התקנות ועד מועד העדכון הראשון שלאחר מכן. מוצע להגדיר את סכום האגרה אשר עודכן לפי סעיף קטן (א) כ-"סכום האגרה המעודכן".

בנוסף, מוצע שסכום של אגרה אשר עודכן כאמור בתקנת משנה (א) יעוגל לשקל החדש הקרוב, כשסכום של חמישים אגורות ויותר יעוגל כלפי מעלה. מוצע להגדיר את סכום האגרה לאחר העיגול כ-"סכום האגרה המעוגל". עיגול הסכום נועד כדי להקל על אופן ביצוע התשלום והוא איננו משנה את ערכו הכלכלי של הסכום שעודכן. לבסוף, מוצע לקבוע שהמנהל (כהגדרתו בחוק התקשורת), יפרסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התקשורת את סכום האגרה המעוגל.

 

לתקנה 5

מכיוון שהחלק העיקרי מתוך סכומי האגרה המוצעים בטיוטת התקנות מגלם את תשומות העבודה של עובדי משרד התקשורת בטיפול בבקשה לרישיון, לרישום במרשם או לחידוש הרישום, שנעשה לפני מתן רישיון, רישום במרשם או חידוש הרישום (לעומת החלק הקטן יותר מתוך סכומי האגרה המוצעים בטיוטת התקנות שמגלם את תשומות העבודה של עובדי משרד התקשורת לאורך חיי הפעילות של הספק המורשה בכל הקשור להליכי פיקוח ואכיפה), ובשים לב לכך שמדובר בסכומים נמוכים יחסית, מוצע לקבוע כי לאחר מתן רישיון, ביצוע רישום במרשם או חידוש הרישום, האגרה, כולה או חלקה, לא תוחזר לספק המורשה. כך למשל, גם אם יבוטל הרישיון או הרישום במרשם, ואף אם הדבר יקרה ביוזמתו של השר ולא של הספק המורשה, בין בצורה פרטנית ובין בעקבות שינוי כללי האסדרה שבעקבותיו פעילות נושא הרישיון או הרישום במרשם אינה נדרשת יותר ברישיון או ברישום מרשם, לא יהיה הספק המורשה זכאי להחזר האגרה. מכאן, מרגע שניתן רישיון, מתבצע רישום במרשם או חידוש הרישום, חובת תשלום האגרה הופכת חלוטה ואין כל אפשרות לחזור ממנה, לוותר עליה או לבטל אותה.

 

לתקנה 6

במהלך השנים, סכומי אגרות בעד רישיונות שניתנו לפי חוק התקשורת, נקבעו בתקנות שונות: תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים), התשס"א–2000, תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד מתן רישיון מיוחד), התשס"ב–2001, תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון כללי אחוד), התשע"ט–2010, תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישום להיתר כללי), התשע"ט–2018 (להלן – התקנות הקודמות). מאחר שכעת מוצע לקבוע סכום אחיד בעד הגשת בקשה לרישיון, וסכום אחיד בעד הגשת בקשה לרישום במרשם ובעד הגשת בקשה לחידושו, מוצע לבטל את התקנות הקודמות ולקבוע במקומן את התקנות המוצעות (נוסח התקנות הקודמות בנספח א' שלהלן).

 

לתקנה 7

מוצע לקבוע כי התקנות ייכנסו לתוקף חודש לאחר פרסומן.

 

 

לתקנה 8

טרם כניסת האסדרה החדשה לתוקף, מי שקיבל רישיון אחוד נדרש לשלם אגרה בסך מיליון ש"ח עבורו שאיפשר לו לספק שירותי תקשורת. לאחר כניסת האסדרה החדשה לתוקף, ניתן לספק שירותים אלו מכוח רישום במרשם תמורת תשלום אגרת הרישום ואגרת החידוש המוצעות לעיל.

תקנה 5 לתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון כללי אחוד), התשע"א–2010, קובעת במפורש כי "בעל רישיון לא יהיה זכאי, בכל מקרה, להחזר של אגרת רישיון או כל חלק ממנה, לרבות בשל ביטול הרישיון, הגבלתו או התלייתו, בין ביוזמת בעל הרישיון ובין ביוזמת השר, או בשל שינוי תנאי הרישיון, בין אם החל בעל הרישיון במתן שירותים על פי הרישיון ובין אם לאו". על כן, לא קמה חובה חוקית להשבת סכומי האגרות ששילמו מי שקיבלו רישיון אחוד טרם כניסת האסדרה החדשה לתוקף.

יחד עם זאת, נוכח הפער המשמעותי בין הסכום הגבוה שמי שקיבל רישיון אחוד נדרש לשלם בעבר בעדו, ובין סכומי האגרות המוצעים בטיוטת התקנות, על מנת לאפשר "מגרש משחקים מאוזן" בין המתחרים, לפנים משורת הדין מוצע להעניק למי שקיבל רישיון אחוד טרם כניסת האסדרה החדשה לתוקף החזר חלקי של האגרה שהוא שילם בעבר.

סכום האגרה הגבוה ששילם מי שקיבל רישיון אחוד לפני האסדרה החדשה היה חלק מההשקעה הראשונית שלו בכניסתו לשוק התקשורת. ההשקעות הנדרשות מבעלי רישיונות המחויבים בפרישה כלל-ארצית או רחבה הן גבוהות, ולכן החזר ההשקעה המקובל בתחומים אלו מתקבל לאחר למעלה מעשור. בשונה מכך, בעל רישיון אחוד לא נדרש להשקעות כאלו, ולכן החזר ההשקעה המקובל בבעל רישיון מסוג זה הינו לרוב קצר יותר, בערך עד חמש שנים. אולם, בהינתן שונות גבוהה בין השחקנים ובין השירותים המסופקים, לרבות במאפייני החברה ומבנה ההוצאות שלה, קשה לקבוע מסמרות בדבר. לפיכך גורמי המקצוע במינהל כלכלה במשרד התקשורת סבורים כי פרק זמן לקבלת החזר השקעה של שש שנים לבעלי הרישיון האחוד הינו פרק זמן שמרני לעניין זה. לנוכח האמור, נכון יהיה לאפשר החזר יחסי של סכום האגרה למי שקיבל רישיון אחוד פחות משש שנים לפני כניסת האסדרה החדשה לתוקף (2 באוקטובר 2022). זאת בהינתן שייתכן שהוא טרם הספיק להחזיר את השקעתו הראשונית עד למועד ביטול הרישיונות האחודים. בשים לב לכך שבפועל בין השנים 2015 (מועד הכניסה לתוקף של תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת) (תיקון), התשע"ה–2014, שנתן אפשרות לקבל רישיון אחוד במקום רישיונות אחרים שהיו קודם לכן) ל-2017 לא ניתנו רישיונות אחודים, מוצע לקבוע החזר של אגרת הרישיון לכל בעלי הרישיונות שקיבלו רישיון אחוד משנת 2017 עד 2 באוקטובר 2022 (מועד כניסת האסדרה החדשה לתוקף).

לנוכח האמור, מוצע שההחזר היחסי יחושב כך שיופחת סכום האגרה ששולם, שיוצמד למדד המחירים לצרכן ממועד קבלת הרישיון עד ליום 31 בדצמבר 2024, באופן יחסי לפרק הזמן שחלף מאז מועד קבלת הרישיון ועד למועד כניסת האסדרה החדשה לתוקף (2 באוקטובר 2022), כאשר ההפחתה תהיה שווה לכל אחת מהשנים האלו. כך, החזר האגרה יתבסס על סכום האגרה ששולם כאמור לעיל שנותר לאחר ניכוי הסכום המופחת כאמור לעיל.

 

 

לתוספת הראשונה

בהתבסס על המלצת מינהל כלכלה במשרד התקשורת, מוצע לקבוע כי:

א.  בעד הגשת בקשה לרישיון תשולם אגרה בסכום של 6,530 ש"ח. לנוכח הניסיון המועט של המשרד בטיפול בבקשות לרישיונות חדשים מאז כניסת האסדרה החדשה לתוקף, מורכב לקבוע בעת הנוכחית סכום אגרה שישקף את העלות האדמיניסטרטיבית של הטיפול בהן. במקום זאת, לאור מבנה הרישיונות החדש שהינו מצומצם מבעבר וממוקד בשירות פרטני, ואשר דומה במהותו למתכונת הרישיונות המיוחדים שניתנו בעבר, מוצע להשתמש בסכום האגרה בעד מתן רישיון מיוחד אשר היה בתוקף עד ליום 2 באוקטובר 2022 בתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד מתן רישיון מיוחד), התשס"ב–2001, ועמד על 6,530 ש"ח, כנקודת ייחוס (Benchmark) עבור סכום אגרת הרישיונות החדשים (למעט רישיון רט"ן שמוענק בהמשך לזכייה במכרז תדרים ייעודי, אשר דמי הרישיון בעבורו נקבעים במכרז). סכום זה סביר בנסיבות העניין ומהווה אומדן המשקף את התשומות הגבוהות יותר שיידרשו לטפל בבקשות לרישיונות בהשוואה לרישום במרשם ולחידושו.

ב. בעד הגשת בקשה לרישום במרשם תשולם אגרה בסכום של 3,490 ש"ח, ובעד הגשת בקשה לחידושו אחת לשנתיים תשולם אגרה בסכום של 660 ש"ח. סכומים אלו מגלמים את תשומות העבודה הצפויות מקרב עובדי משרד התקשורת, הן צוות רישוי והן מינהל פיקוח ואכיפה, בהתייחס לכלל הבקשות שיוגשו.

 

לתוספת השנייה

פירוט כל מי שקיבל רישיון אחוד החל מיום 1 בינואר 2017, והסכום שיוחזר לו בהתאם לחישוב המפורט בדברי ההסבר לתקנה 8 לעיל. בהתייחס לשלושה בעלי רישיונות (אינטרנט רימון ישראל 2009 בע"מ, ביטאיט בע"מ ולניר תקשורת בע"מ) אשר שילמו את המחצית הראשונה מסכום האגרה (בסך הכול 500,000 ש"ח) ומועד התשלום של יתרת האגרה בעניינם – כשנה לאחר מתן הרישיון – חל לאחר כניסת האסדרה החדשה לתוקף, חושב בעניינם הסכום המוחזר כמפורט לעיל וממנו הופחת הסכום שכבר למעשה הוחזר (500,000 ש"ח) בערכי 2024.

 

 

נספח א' – נוסחי התקנות הקודמות

תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים), התשס"א–2000

"1. בתקנות אלה –

         "אגרת רישיון" – תשלום חד-פעמי שמשלם בעל רישיון בעד הרישיון;

"בעל רישיון" – מי שקיבל רישיון כללי לפי תקנות הבזק (הליכים ותנאים לקבלת רישיון למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים), תש"ס-2000 (להלן – תקנות רישיון למתן שירותים פנים-ארציים);

"בקשה", "המנהל" ו"מבקש" – כמשמעותם בתקנות רישיון למתן שירותים פנים-ארציים;

         "השר" – שר התקשורת או מי שהוא מינה לענין תקנות אלה;

         "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כעדכונו מזמן לזמן.

 

2.  (א) בעל רישיון ישלם אגרת רישיון בסך מיליון (1,000,000) שקלים חדשים, לאחר שהודיע לו השר על החלטתו ליתן לו רישיון, ולא יאוחר מיום מתן הרישיון.

(ב)  בעת הגשת הבקשה לרישיון, יפקיד המבקש בידי חשב משרד התקשורת סכום של שלוש מאות אלף (300,000) שקלים חדשים, כמקדמה על חשבון אגרת הרישיון; הסכום האמור יוחזר, כשהוא צמוד למדד לפי הוראות תקנה 3 בשינויים המחויבים, למבקש שלא קיבל רישיון.

(ג)  תשלום כאמור בתקנה זו אשר שולם לפני תחילתן של תקנות אלה, יראו אותו כאגרת רישיון ששולמה לפי התקנות, או כמקדמה על חשבון אגרת הרישיון ששולמה כאמור, לפי הענין.

3.  הסכומים הנקובים בתקנה 2, יהיו צמודים למדד בשיעור עלייתו מן המדד שפורסם לאחרונה לפני תחילתן של תקנות אלה, אם עלה, לעומת המדד האחרון שפורסם לפני תשלומם בפועל בידי בעל רישיון.

4.  אגרת רישיון תשולם לחשבון בנק שאת פרטיו יודיע חשב משרד התקשורת לבעל הרישיון.

5.  בעל רישיון לא יהא זכאי להחזר של אגרת רישיון או כל חלק ממנה בכל מקרה, לרבות בשל ביטול הרישיון, הגבלתו או התלייתו, בין ביזמת בעל הרישיון ובין ביזמת השר, או בשל שינוי תנאי הרישיון, בין אם החל בעל הרישיון במתן שירותים על פי הרישיון ובין אם לאו.

6.  תחילתן של תקנות אלה ביום ד' בכסלו תשס"א (1 בדצמבר 2000).".

 

תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד מתן רישיון מיוחד), התשס"ב–2001

"1. בתקנות אלה -

"אגרה" - אגרה בעד מתן רישיון;

"מבקש" - מי שהגיש למנהל בקשה לרישיון לפי תקנות הבזק (פרטי בקשה לרישיון), תשנ"ב- 1992;

"המנהל" - מנהל אגף הנדסה ורישוי במשרד התקשורת או מי שהוא הסמיכו לענין תקנות אלה;

"רישיון" - רישיון מיוחד.

2.  (א) מבקש ישלם אגרה בסך ששת אלפים חמש מאות ושלושים שקלים חדשים לאחר שהודיע לו המנהל על ההחלטה ליתן לו רישיון, ולפני קבלת הרישיון.

(ב) בוטל רישיון לפי בקשת בעל הרישיון או על פי כל סמכות שבדין, הוגבל או הותלה, לא תוחזר האגרה.

3.  אגרה תשולם בבנק לפי טופס לתשלום שהורה עליו המנהל; מבקש ימציא למנהל את הטופס המקורי שעליו מוטבעת חותמת הבנק.

4.  יראו כל תשלום ששולם כתנאי למתן רישיון או לפיו, לפני תחילתן של תקנות אלה, כאגרה שנקבעה בהן.

5.  (א) סכום האגרה הנקוב בתקנה 2(א) ישתנה ב-1 בינואר של כל שנה (להלן - יום ההעלאה) לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי.

(ב) סכום אגרה ששונה כאמור בתקנת משנה (א), יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים.

(ג)  בתקנה זו -

"מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

"המדד החדש" - המדד לחודש אוקטובר האחרון שלפני יום ההעלאה;

"המדד היסודי" - המדד לחודש אוקטובר האחרון שלפני יום ההעלאה הקודם, ולענין יום ההעלאה הראשון שלאחר תחילתן של תקנות אלה, המדד לחודש אוקטובר 2000.

(ד) המנהל יפרסם בהודעה ברשומות את סכום האגרה כפי ששונה לפי האמור בתקנת משנה (א).

6.  תחילתן של תקנות אלה ביום כ"ט בחשון תשס"ב (15 בנובמבר 2001).".

 

 

תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון כללי אחוד), התשע"ט–2010

"1. בתקנות אלה -

"אגרת רישיון" – תשלום חד-פעמי שמשלם בעל רישיון בעד מתן רישיון אחוד לפי תקנה 2(א);

"בעל רישיון" – מי שקיבל רישיון אחוד לפי תקנות רישיון אחוד;

"בקשה", "מבקש" ו"רישיון אחוד" – כהגדרתם בתקנות רישיון אחוד;

"הודעה" – הודעה שמסר לשר בעל רישיון רט"ן בר"א, לפי רישיונו, בדבר הגעה להסכם עם בעל רישיון למתן שירותי רדיו טלפון נייד לעשות שימוש במיתקן בזק שלו, אשר שימוש בו יאפשר לו לתת שירות לפי רישיונו, או הוראה שנתן שר התקשורת לפי סעיף 4(א2)(4) לחוק;

"חברה בעלת זיקה" – חברה שבעל הרישיון הוא בעל עניין בה, חברה שהיא בעלת עניין בבעל הרישיון, או חברה שבעל עניין בה הוא בעל עניין בבעל הרישיון;

"יום מתן ההודעה" – היום שבו בעל רישיון רט"ן בר"א מסר או קיבל הודעה, לפי העניין;

"מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מזמן לזמן;

"רישיון רט"ן בר"א" – רישיון שניתן לפני יום תחילתן של תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת) (תיקון), התשע"ה-2014;

"השר" – שר התקשורת או מי שהוא מינה לעניין תקנות אלה;

"תקנות אגרות מפ"א ייחודי" – תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון כללי ייחודי), התשס"ה-2005;

"תקנות אגרות מב"ל" – תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון כללי למתן שירותי בזק בין-לאומיים), התשס"ה-2005;

"תקנות רישיון אחוד" – תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד), התש"ע-2010.

2.  (א) בעל רישיון ישלם אגרת רישיון בסכום של מיליון שקלים חדשים; בעת הגשת הבקשה, יפקיד המבקש בידי חשב משרד התקשורת סכום של שלוש מאות אלף שקלים חדשים, מקדמה על חשבון אגרת הרישיון (להלן – המקדמה), בעל הרישיון רשאי לשלם מחצית מסכום אגרת הרישיון עד מתן הרישיון ואת יתרת סכום האגרה המעודכן לפי תקנה 3, לא יאוחר משנה מיום מתן הרישיון.

(ב)  סכום המקדמה יוחזר למבקש שלא קיבל רישיון, כשהוא צמוד למדד לפי תקנה 3, בשינויים המחויבים.

3.  הסכומים הנקובים בתקנה 2, יהיו צמודים למדד ויתעדכנו בשיעור שינויו מן המדד שפורסם בינואר 2015, אם שונה, לעומת המדד האחרון שפורסם לפני תשלומם בפועל בידי בעל רישיון או המבקש, לפי העניין.

4.  אגרת רישיון תשולם לחשבון בנק שאת פרטיו יודיע חשב משרד התקשורת לבעל הרישיון, ושאליו יעביר גם החשב את המקדמה שקיבל.

5.  בעל רישיון לא יהיה זכאי, בכל מקרה, להחזר של אגרת רישיון או כל חלק ממנה, לרבות בשל ביטול הרישיון, הגבלתו או התלייתו, בין ביוזמת בעל הרישיון ובין ביוזמת השר, או בשל שינוי תנאי הרישיון, בין אם החל בעל הרישיון במתן שירותים על פי הרישיון ובין אם לאו.

6.  לעניין מבקש אשר הגיש בקשה לפני יום פרסומן של תקנות אלה, תחול תקנה 2(ב), ואולם מועד תשלום המקדמה על חשבון אגרת הרישיון יהיה 30 ימים מיום פרסומן של תקנות אלה.".

 

תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישום להיתר כללי), התשע"ט–2018

"1. בתקנות אלה -

"אגרה" – אגרה בעד רישום לפעול מכוח היתר כללי;

"היתר כללי" – היתר כללי שניתן לפי סעיף 4א1 לחוק לביצוע פעולות בזק ולמתן שירותי בזק מסוג מסוים המפורט בתוספת השנייה להיתר הכללי;

"מודיע" – מי שהגיש למנהל הודעה כי ברצונו לפעול מכוח היתר כללי;

"המנהל" – המנהל הכללי של משרד התקשורת או מי שהשר הסמיכו לעניין היתר זה;

"רישום" – רישום המודיע כמי שרשאי לפעול מכוח ההיתר הכללי או חידוש רישום כאמור, בהתאם לקבוע בהיתר הכללי.

 

2.  (א) מודיע ישלם אגרה בסך ששת אלפים ארבע מאות ושבעים שקלים חדשים, במועד הגשת הודעה כי ברצונו לפעול מכוח היתר כללי.

(ב)  מצא המנהל כי לא ניתן לרשום את המודיע, תוחזר למודיע האגרה ששילם.

(ג)  בוטל רישום לפי בקשת המודיע או ביוזמת המנהל או על פי כל סמכות שבדין, הוגבל או הותלה הרישום, או שונו תנאי ההיתר הכללי, לא תוחזר האגרה או כל חלק ממנה, בין אם החל המודיע לפעול מכוח ההיתר הכללי ובין אם לאו.

3.  אגרה תשולם בדרכים אלה:

(1) באמצעות תשלום בבנק; מודיע ימציא למנהל את הטופס המקורי שעליו מוטבעת חותמת הבנק;

(2) באמצעות העברה בנקאית לחשבון הבנק המצוין על הטופס שהורה עליו המנהל; מודיע ימציא למנהל אישור על ביצוע ההעברה הבנקאית.

4.  (א) סכום האגרה הנקוב בתקנה 2(א) ישתנה ב-1 בינואר של כל שנה (להלן – יום השינוי), לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי.

(ב) סכום אגרה שהשתנה כאמור בתקנת משנה (א), יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים.

(ג) בתקנה זו –

"המדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

"המדד החדש" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי;

"המדד היסודי" – המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום השינוי הקודם, ולעניין יום השינוי הראשון שלאחר תחילתן של תקנות אלה – המדד שפורסם בחודש נובמבר 2018.

(ד) המנהל יפרסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התקשורת את סכום האגרה כפי שהשתנה לפי האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב).".